הזמנת אורחים חילונים בשבת דיני שילוח הקן והדלקת נרות שבת בבית ההורים | הלכה למעשה עם הרב ירון אשכנזי

שלום לכם וברוכים הבאים לתוכנית הלכה למעשה שלום צופים יקרים אני כאן דקל פלד מחליף היום את אושרימר שנהדר היום מהתוכנית א אנחנו כאן עם הרב ירון אשכנזי הרב הגאון יושב ראש קו ההלכה הרב ירון אשכנזי שלום הרב

שלום דקל שלום לצופים היקרים

אז הצופים כבר מכירים אני תמיד בתוכנית הזאת חדש ושאני מגיע אני ככה מכין את עצמי ונורא מתרגש לתוכנית הזאת שתוכנית חדשה ומה זה חדשה תוכנית רצה שנים בשבילי תמיד חדשה כי כל פעם מחדש אני לומד דברים חדשים לומד מכם בעיקר הצופים השאלות שלכם אז בשביל שאני תנו לי תהיו רק בשבילי הנה רק אתם רק בשבילי בשבילי שאני אוכל ללמוד כמה שיותר ויותר וכמובן בשבילכם תשלחו לנו את השאלות שלכם למספר שמופיע על המסך כעת א ואנחנו כאן באולפן אני אשאל את השאלות את הרב א ונשמח לענות לכל שאלה ושאלה א הרב אנחנו נתחיל ככה מיד עם א שאלה ראשונה ושאלה שהיא בעצם מדברת על המצוות שכביכול אין להם הסבר נכון יש לנו כמה מצוות שאנחנו יודעים

שאין להם הסבר למה אנחנו עושים אותם כמו תפילין כמו שילוח הכן נכון אז יש לנו א פה שאלה שולחת לנו מישהי שאלו אותי לגבי מצוות שילוח כן, אם רואים יונה דוגרת על ביצים, הסברתי מה שאני יודעת על כך שמצווה לגרש את היונה ולקחת את הביצים וזאת כי היונה תטיל שוב ביצים ואין בכך אכזריות אבל ההסבר לא ממש התקבל האם יש הסבר מעמיק יותר או הסבר אחר על המצווה הזו אגב גם אני יצא לי להתקל בדבר הזה באמת קצת קשה להסביר רגע אנשים שישר לא מכירים או לא דתיים ששואלים שאלה כזאת אומרים רגע אכזריות מה איך עושים דבר כזה

נכון באמת על פניו המצווה הזאת היא מצווה שקשה לבצע אותה בהחלט זה מעורר את הרחמים על היונה א אבל כך ציוותה התורה יש אנחנו לא יודעים את הטעם האמיתי של המצווה שעליה ציותה התורה כמו שפתחת שזה סוג של חוק שלא נאמר הטעם לגבי משילוח הכן מלבד מה שכותב בספר החינוך שאנחנו יודעים מה מה נגרם בעקבות זה כי עם ישראל נמשל ליונה וברגע שהיונה עולה למעלה כשלוקחים לה את ה את הביצים או את הגוזלים היא היא צועקת כלפי שמיים ואז בדבר הזה מתעורר הרחמים כלפי עם ישראל שעם ישראל גם כן נמצא בגלות גם כן צריך רחמי שמיים וזה מעורר את רחמי עם ישראל בשמיים אבל בדיוק להגיד האם זה לא מידת אכזריות או לא בהחלט זה שאלה שאין עליה תשובה זאת התשובה הכי מדויקת.

אין עליה תשובה. והתשובה היא שזה חוק בלי טעם. זאת הסיבה שאנחנו מקיימים את הדבר וסומכים על בורא עולם. אני יכול להגיד כאילו רק מה שנקרא מה מתחושת הלב ממה שכותב הרמח"ל ועוד אחרים שתדע לך שהכשאתה מודד צער של בעל חי אתה מודד אותו במדד של בן אדם. אדם שלקחו לו חס ושלום את הבן שלו זה יש לו צער היום ונורא שלא נגמר כי יש קשר מיוחד בין הורים לילדים יש קשר מיוחד במינוכ

אצל הבעלי חיים זה לא ככה הבעל חי יש איזה סוג של רגש מסוים כאשר הבעל חי הילד הוא תינוק לצורך העניין כל בעל חי שלו יהיה גם א אם זה

לא יש בעלי חיים שאוכלים את הילדים ישר שהם יוצאים מהביצים יש כאלה

יש גם כאלה ויש יש ויש גם דגים שבולעים את הילדים שלהם וגם א הכל יש אבל בגדול יש איזשהו רגש מסוים עד גבול מסוים גם עורב שהוא מרחם על בניו ברגע שהם טיפה יכולים להסתדר לבד זהו אוי ואבוי למי שיתקרב להורה והוא יגרש אותו אריה גידל את הילדים שלו נשמר עליהם מכל משמר אבל ברגע שהם הגיעו לגיל מסוים הוא מגרש אותם מהאחוזה שלו מגרש תלכו מפה כלומר הרגש של בעל חי כלפי הצצאים שלו זה שונה מבן אדם ולכן כשעכשיו אתה לוקח את ה יונה זרקת אותה זה לא שעכשיו יש לה איזה צער שהשם ירחם איזה כאב לב יש לה כמו בן אדם

כן

זה סוג של משהו שהיא צועקת באותו רגע מעצם הבריחה או מעצם זה שלקחו משהו אכל לאחר מכן נגמר הסיפור

אבל זה אנחנו לא מדברים על ה על אוקיי עליה אבל בסוף אנחנו יודעים שאנחנו עושים משהו זה עלינו אז יש איזה איזשהי מידה מידה שלנו לבוא ולקחת את ה

לכן התשובה היא שאין תשובה

זה חוק

זה לא דבר שיש בו טעם מובן

אבל אנחנו יכולים להרגיע את הכאב שלנו במה שאנחנו מבינים שזה לא אותו סוג של כאב זה שונה לגמרי

כן

להבדיל א עכשיו הם נגיד לבייה שהלכה עם הצאצאים שלה ובאו עדת צבועים ותרפו לה את הילדים. היא לא הולכת כמו אמקולה. היא באותו רגע היא צועקת ולמחורת הכל חוזר כרגיל.

היא לא המשקולה. זה לא שיש איזה תחושה של איזה עובדן של איזה משהו שמלווה את האדם לאורך כל ימי חייו. זה בעל חי. צריך לזכור את זה. הרב יצא לך הרב לעשות שילוח הכן

כן

אני לא יצא לי הבנתי שזה איך איך הבנתי שזה נורא נורא דק מספיק שב היא אפה לא ממך שזה לא

יש כמה כללים לשילוח הכן קודם כל גם אם היא אפה בגלל שאתה נכנסת ולא הספקת ליגוע בה קיימת את המצווה

כן ככה שלא

כן לכתחילה כתוב שצריך לגוע בה ביד

אז אם ככה עשיתי הרבה פעמים כי כאילו אני תמיד מתחשב שזה טוב זה לא נחשב שנייה לפני אתה מגיע והיא בורחת ממך

היא בורחת בדיעבד זה בסדר בדיו

אז אני שומר אם אתה יכול לקחת איזה מקל של מטתה ואז גרש אותה עם המקל לגוע במקל יותר טוב כ יכול להיות שאתה משלח אותה אבל א גם אם היא ברחה מהזה בדיעבד זה תופס ואז מגביעים את הגוזלים שלושה תפחים אפשר גם להגביע את הביצים ולהחזיר אותם אתה מגביע אותם שלושה תפחים ומחזיר אותם חזרה לכן כן

אבל אז היא לא חוזרת יותר

מה א יש אומרים שהיא לא חוזרת

אני יכול להגיד לך מניסיון שראיתי שחזרו אחרי זה

כן

כלומר אתה לא מרים את הביצים אדין קיימת את המצ

ביד ממש

אתה מרים עם איזשהו טישו עם איזשהו דבר

שהיא לא מריכה ש

שנגעו באיזה מגע ידה

אה יפה אוקיי אז פתרנו את הכל הז

והיא חזרה אחרי זה היא חזרה

פתן

כן יפה טוב אז א לגבי השאלה ששאלת זה ההסבר המעמיק וההסבר הוא גם לפעמים בהלכה שאין הסבר מה ההסבר שאין הסבר פרה אדומה וכולי

צריך לדעת שבתורה א יש הבדל אנחנו יודעים בדיוק מה יש הסבר מה אין הסבר וזה היופי בתורה לא מנסים לטייח

כן

אם אין הסבר אז אין אין הסבר

אוקיי אנחנו עוברים שאלה הבאה ששלחו לנו כאן הנה אמ שלום רב לאחר שנת האבל אפשר בבית העלמים ביום העיקר להמשיך לקרוא משניות הזכרה אה מישהו פה כתב לא זה ביום ההזכרה אוקיי זאת אומרת שהאם אפשר להמשיך לקרוא משניות לאחר שנת האבל באותו יום למה לא בעצם

באותו יום בוודאי שקוראים את המשניות יש סדר שלומדים בבית האלמין סדר שתלוי לפי מנהג הקהילות חלק קוראים רק תהילים ואומרים את האותיות של הנפטר ביחד עם אותיות נשמה בפרק קיט ויש א שקוראים פרקי משנה יש תלוי לפי מנהגים מנהגים של הספרדים של התימנים של האדנים שכל אחד לפי מנהגו כמה פרקי משנה ולפי ה הצורה כל אחד לפי עניינו כל אחד לפי המנהגים שלו ביום יום שאדם רוצה ללמוד משניות לילוי נשמת ההורים שלו, גם אחרי שעברה שנה, גם אחרי שעבר 100 שנה, רוצה עכשיו ללמוד לילוי נשמתם. פרק משנה זה דבר נפלא ביותר. משנה אותיות נשמה.

אפשר תמיד, זאת אומרת דקה יום הזכרה,

נכון? זה לא תלוי דווקא ליום ההזכרה. תמיד יש בזה עילוי נשמה.

א אוקיי, שאלה הבאה. א כמה זמן מותר להתעכב לברכת המזון לאחר אכילה? 72 דקות נותן

יפה דקל

אני אני זורק

אפילו שלא היית פה הרבה זמן בתוכנית אני רואה שאתה

אני מנסה את כוחי הרב

אתה בעניינים יפה אז באמת לכתחילה באמת תוך 72 דקות צריך לברך ברכת המזון בדיעבד אדם שאכל סעודה טובה ועדיין הוא מרגיש שבע מחמת אותה אכילה הוא יכול לברך ברכת המזון כל זמן שהוא שבע גם אם עבר שעתיים ושלוש שיכול לאכול.

אוקיי. ואם יתעסקו משהו, נכון? יש גם איזה עניין עם זה? אם אתה מתעסק במשהו וזה אז אתה כאילו עשית הפסק זה איזה עניין עם זה?

לא, זה עניין הפסק הפסק בראש אתה מתכוון?

לא. אני אומר נגיד מישהו עכשיו אכל סעודה, עוד לא בערך ברכת המזון, יצא לעבוד לא יודע מה ונזכר, המשיך לעבוד בעבודה שלו.

בסדר? זה שיברך שם.

אפשר

איפה שנזכר,

איפה שנזכר. אה, באותו מקום ולא משנה אם הוא עשוק גם במשהו אחר.

כן.

אוקיי. א טוב שאלה הבאה שלום וברכה האם מותר להרער בדברי קודש בזמן האכילה אנחנו עדיין בסעודה פש איזה שאלות יש היום דק כנראה כנראה לכבוד המנחה שאלות מאוד מאוד מעניינות בוודאי שמצווה להערר בדברי תורה בזמן האכילה רק אתה יודע אני חייב לומר איזה משפט אחד דקל שצריך בן אדם לדאוג שיעשה את הכל בבריאות הנפש בנחת בשמחה לא לא לקחת את התורה בלחץ. מותר להער בדברי תורה, מצווה להערב בדברי תורה. ובן אדם יכול גם אם הוא למד כל היום יכול באותו רגע שהוא אוכל לההנות מהאוכל ולדבר עם חבר עם אשתו או עם זה. הכל בסדר. אוקיי. תשובה. א הנה עוד שאלה סליחה שלת א מעניינת. יש פה שאלות היום הרב א מאוד מאוד מורכבות. אני אנסה ככה

לתמצת אותם. הנה רציתי לשאול יש לי בת בת 20 גרה איתי בבית אנחנו מדליקות ביחד נרות שבת האם היא צריכה להדליק בברכה או רק אני? א אז זה נראה רווקה לא שזה

ורוקה אז זה תלוי מאוד במנהגים מנהג הספרדים קודם כל שבת רווקה לא מדליקה בפני עצמה היא מדליקה רק אחרי החתונה וגם אחרי החתונה כשהיא מדליקה אם היא מדליקה ביחד עם האמא היא לא מברכת ברכה למה כי אנחנו לא מברכים על תוספת אורה על תוספת אור ברגע שאמא הדליקה כנרות. כל מה שאני מוסיף על זה זה תוספת תוספת תורה ולכן על תוספת תורה לא מברכים. לגבי העניין של א אשכנזים, אשכנזיות גם כן אותו דבר. בדרך כלל החתך האשכנזי שלא מדליקות נרות שבת ומיוצאות ידי חובה בהדלקה של האמא. מנהג חבד היה שכל אישה ובת מדליקה נרות שבת. מכיוון שהמנהג אצלהם להדליק נרות שבת גם גם שלא מי שלא נשוי הם יכול הם מברכות גם על ה על הדלקת נרות

בפני עצמם אבל זה עוד פעם זה אלו שהולכים לפי מנהג חבד בכל העניינים זה המנהג שלהם הספרדים ואשכנזים ברווקה לא מברכים ברווקה לא מדליקים עכשיו אישה נשואה אשכנזיה שבאה להתארח אצל אמא שלה והיא מדליקה איתה ביחד נרות שבת באותו מקום מברכת על נרות שבת. למה? כי אשכנזים כן מברכים על תוספת תורה. ספרדים לא מברכים על תוספת תורה.

אז לכן הספרדיה לא תברך אלא תדליק או בחדר שלה ואז יכולה לברך או שתדליק עם האמא בלי ברכה. אשכנזיה נשואה תדליק ותברך. רווקה לא תדליק. אלא אם כן זה חבה.

כן. אלא אם כן זה מנהג. ואם עם המנהג אז כבר את כל המנהג. אי אפשר לקחת רק מנהג אחד. זאת אומרת אם לברך אז גם לא לאכול שרויה כאילו

לא לאכול שרויה ולא לאכול מצה עם סלטים לאכול אותה לבד

כן

ועוד הרבה דברים ש

שיש קולה על השולחן זה טוב זה נגיע כבר בפסח זה כזה אה אוקיי יש כאן איזה עניין של א אנחנו עדיין באותו עניין של ברכות והנה שאלה א שואלת אותנו א צופה אם לדוגמה בבוקר ברחתי מזונות על עוגה ולא ברכת תתי ברכה אחרונה ולא יצאתי מהבית. האם זמן מסוים שעובר מחייב בברכה חדשה שוב? א מה נחשב לעסך דעת בברכות? בקיצור,

זאת שאלה שבאמת צריך להעביר אותה. היא חוזרת על עצמה כל הזמן אבל אני אבהיר את הנקודה. זה ברור שכשאדם מה שנקרא סילק את עצמו לגמרי מאכילה הוא חייב בברכה. אבל אם הוא לא סילק את עצמו מהאכילה הוא לא חייב. ניתן את הדוגמה הקלאסית שעליה מדברים הפוסקים. הפוסקים מדברים למשל דוגמה על אדם שבא ללמוד לימוד ליל ושן הרבה ליל שבועות ובלימוד שעה מגישים קפה תה עוגות הוא לא אוכל כל הזמן הוא אוכל בשעה 113 הוא נהיה קצת עייף הוא אכל איזה חתיכת עוגה ואז בשעה אחת אולי הוא אכל עוד פעם הוא ישתה טי בשעה 12 ואחרי זה בשעה 2 הוא ילך לעשות עוד פעם טה הוא לא מברך אפילו שעבר זמן רע כי אני פה ואני יודע שאני אוכל ואשתה מדי פעם גם

אם יש הפרשי זמן ארוכים בין אכילה אחת ל לשנייה לעומת זאת כאשר אני סילקתי את עצמי מאכילה למשל אם אני עכשיו אכלתי בבוקר ורציתי לאכול עוגה אכלתי עוגה אחרי שאכלתי את העוגה הזאת אמרתי טוב זהו מספיק עכשיו נראה מה יהיה בצהריים ואז לקראת הצהריים באתי לאכול עכשיו עוד פרוסת עוגה בסיום האכילה פה אני אצטרך לברך למה? כי כשסיימתי את האכילה בבוקר, סילקתי את עצמי מהאכילה. העניין של הברכות, חוץ מעניין שסך הדת בברכות, ששינוי מקום, לא הסח הדת, שינוי מקום בברכות, זה נוגע לנקודה של סילוק. אם אדם סילק את עצמו באכילה, חייב לברך עוד פעם. אם הוא לא סילק, לא חייב.

אוקיי? זה הכלל בדבר הזה.

טוב, תודה הרב. ואנחנו נצא קצת מהעניין של הברכות. יש לנו כאן שאלה לגבי את האמת ש את האמת שזה גם עניין של ברכות א האם מותר להוסיף תוספות ב-18 בתפילת 18 בעמידה? האם מותר להוסיף בין ברכה לברכה? למשל בן אדם רוצה אחרי רפאינו להוסיף ככה כמה מילים על מישהו על בית משפחה או על זה או על נותן ברכה

בגמרא כתוב

כן

שכל ברכה וברכה יכול לבקש מעין הברכה מה זה אומר אם נגיד עכשיו אני מתפלל חוננו מאיתך חוכמה בינה ודעת אני יכול לפני שאני אומר ברוך אתה השם חונן הדעת לבקש תן לי חוכמה בינה דעת תצליח אותי שאני אדע שאני אהיה לי שכל שיהיה לי חוכמה שיהיה ללדי חוכמה וכן על זה הדרך הוא שבנו אבינו לתורתך יכול לבקש תחזיר בתשובה את פלוני אלמוני תחזיר את זה ואז ברוך אתה השם הרוצה בתשובה וכן על זה הדרך כל ברכה וברכה יכול לבקש מעין הברכה יש ברכה אחת שאפשר לבקש בה את כל הבקשות כשאדם רוצה לבקש בכל מה שהוא רוצה בכל העניינים יכול לבקש שזה ברכת שמע כולנו לכן כותב הרב חידה שיותר טוב מכיוון שהאם יכול לבקש בהם בכל ברכה וברכה זה תלוי

במחלוקת רבנו יונה ושאר הראשונים אז לכן עדיף לבקש בשמה כולנו לעשות עצירה ושם לבקש על הכל שם לבקש רפואה שם לבקש פרנסה שם תבקש בריאות שם תבקש הצלחה שם תבקש שכל תבקש הכל בשמע כולנו לפני ומלפניך מלכנו זה המקום הטוב ביותר ששם אפשר לבקש את כל הבקשות שהיא כולל כוללת את הכל אבל עקרונית להלכה נפסק שאפשר גם בכל ברכה וברכה מאין אותה ברכה

אפשר

טוב א אנחנו ממשיכים השאלה רגע לפני ההפסקה אני רק רוצה להזכיר לכם שאתם ממשיכים לשלוח לנו את השאלות שלכם הכל מגיע אליי מי שאנחנו לא מספיקים בשידור הזה אז יעבור לשבוע הבא אבל אל תפסיקו ותמשיכו לשלוח לנו א הנה שאלה שלום הרב אם שכחתי את המנורות של הרכב בשבת תלוקות מותר להגיד לגוי לכבות את המנורות תאורה באוטו

אני מבין שזה עניין של לא איזה משהו שמפריע לו בשבת עצמה הוא רק חושש מההפסד הכספי שיהיה לו אולי יגמר לו המצבר

או משהו כזה אבל מעבר לזה אין פה איזה משהו לא לצורך שבת ולא שמפריע לו אז לכן באופן כזה זה יהיה בעיה אסור לו לקרוא לגוי ולהגיד אה בוא תסדר לי את המנורות או בוא תכבה לי את המנורות אה בפרט שיש פה גם יכול להיות שיש פה גם חשש דאורייתא

כי כשהוא פותח את הדלת זה עוד אה א מדליק אורות שהוא מדליק את השלט הוא גם מדליק אורות אז זה לא כזה פשוט אה לעשות את זה וגם אין פה צורך שבת אז זה אסור

אגב הרב מה לגבי אם אנחנו יודעים שאם אפשר יש הפסד אוכל של שבת נגיד סעודה אוכל תקוע במקרר יש אור במקרר וכולי ואין גוי באזור מותר להגיד לקטן

ילד קטן הוא לא גוי של שבת.

הוא לא גוי של שבת, אבל קטן שלא מבין. לוחץ על הכפתור זה

קטן שלא מבין זה משהו אחר. כן,

כשאנחנו מדברים על קטן שלא מבין זה ילד שהוא באזור בן שנתיים

נגיד כן

שהוא לא מבין מה זה שבת והוא לא יודע

כן

אומרים לו שבת אז אומר לך שבת ממשיך לעשות את ה

עם הזה הוא לא מבין

אז

אז זה אחד כזה בסדר ילד כזה אסור לאבא להגיד כי האבא מצווה להפריש אותו בכל מקרה

אה

אבל האמא אם האבא יוצא הולך זז מהמקום

האמא תעמיד אותו ליד אותו מקום ש

לא מספיק אפילו לפתוח את המקרר לשים עשים משהו כן אז גם עדיין שלא יהיה הפסדכן כן זה הפתרון ילד שהוא ממש קטן קטן אפשר

כן אוקיי א הנה עוד שאלה אה שלום כן כזה אבל כן אולי יהיה אפשר לקרוא לגוי אה

לא אני אומר אם אין גוי הולכים מחפשים מחפשים אין גוי ואין סעודת שבת זאת אומרת אין אוכל קורה קורה מקרים כאלה לא מעט

נכון

אז צריך לדעת א טוב הנה עוד שאלה א ככה אני בעזרת השם מתחתנת בכד באדר א'. מזל טוב. אמא שלי יוצאת מהאבל על אמא שלה בכב באדר א'.

יומיים לפני החתונה הזאת.

כן. אני רציתי לעשות ערב הפרשת חלב וחינה מצומצמת לנשים שבוע לפשבוע שבועיים לפני החתונה וא אמא שלי עדיין באבל. האם היא לא תוכל לסמוך בשמחתי בתוך השנה?

קודם כל היא תוכל לשמוח בשמחתה. אבל כן יש הבדל בין באיזה חלק מהשמחה היא תוכל לשמוח כי להיות בריקודים עצמם זה קצת בעיה היא לא יכולה להיות בריקודים אבל נגיד אם היא עושה הפרשת חלה ובפרשת חלה עצמה אה יש א יש כל מיני מוזיקה כזאת שבאה לעורר את אנשים לתפילה וכדומה זה מותר להם להיות נוכחת באותו מקום מותר לה גם להיות א לברך את האלה שמגיעות לברך את הכלה ואותה ברור שמותר להיות נוכחת במקום ובזמן שיש ריקודים שלא תרכו שתצא בחוץ. אוקיי? א הנה עוד שאלה. שלום הרב, האם אני יכול לעלות לתורה ולכבד בן אדם שלא שומר שבת?

זאת שאלה גדולה. והאמת היא ששורת הדין, אדם שלא שומר שבת, אי אפשר לכבד אותו בעלייה לתורה.

למד? הוא לא יכול הוא לא יכול להוציא ידי חובה משבעה עולים הוא יכול לעלות לתורה כמובן הוא יהודי כמו כל היהודים אבל הוא לא יכול להיות אחד משבעה עולים בתורה כי השבעה עולים בתורה זה אלו ששומרים שבת הם אלו שמוציאים אותנו בזה זה כל דבר כזה צריך להבין עלייה לתורה זה לא איזשהו טקס א של סתם יש משמעות לכל דבר שבעה עולים לתורה יש בהם בחינות של שבעה בחינות שכשו שורות לכל הנושא של שבת של הנפש רוח נשמה תוספת שאנחנו מקבלים אי אפשר לצאת ידי חובה של עולה שהוא מחלל את השבת לא שייך הוא יכול לעלות תוספת של עולים חוץ מהשבעה עולים הוא יעלה אחרי השישי יעלה וגם העולה או מוסיף או איך שקוראים לזה יכול לעלות כי הוא יהודי גוי לא יכול לעלות

ודים מחלל שבת יכול לעלות וגם העולה

אבל יוצא לומצר שיש משפחות שעושות בר מצווה או משהו כזה זה באות לאיזה מקום עושים את אותה שבת הם שומרים בדרך כלל הם לא שומרים שבת אותה שבת הם שומרים נגיד אוקיי תורך נלמד עליהם זכות נכון

עולים לתורה כל הדודים וזה ומעלים וזה ואם נגיד הייתי בבית כנסת כזה עכשיו בתפילה לא יצאתי ידי חובה

אז לכן בשביל זה צריך שיהיה רב חכם שידע איך לעשות את הדבר בלי לפגוע

בין לבין והיה והייתי במקום כזה לא יצאתי את החובה

אז אם היית מקום שכולם היו מחיילי שבת

כולם שתיים אני יודע אני לא יכול לדעת מי

ולא היה וגם העולה לא היה כלום

לא יודע עלו שבעה מתוכם שתיים לא שומעים שבת

אם היו עוד שניים אחריהם

רק חרב שזה קרה לי כן

אם אם היו שניים נוספים שאלו שהם שומרי שבת אז הם הצילו את העניין

אה הבנתי זאת אומרת שזה לא שכל השיבה

הם אחד שתיים אוקיי

אם עלו גם אחרים הרבה פעמים היינו עושים את זה כשאני הייתי בבית כנסת א הייתי רב בבית כנסת בירושלים של העדה הקורדית אנשים יקרים לפעמים היה היו היו היו מגיעים כאלה בר מצוות והגבאי היה מייד אותי תשמע אלה לא שומרים שבת ואז גם אם את נגיד החתן בר מצווה עולה שלישי והאבא שלו הולך חמישי וכל הדברים האלה היינו עושים אחרי זה תוספת על אלה ששומרים שבת

שעולה זה אשרי האיש זה מי שברך למי לרפואה שלמה

בצורה שלא תפגע באף אחד מצד שני אנחנו שומרים על ה על השבעה עולים יש פה בחינה שצריכים לשמור עליה.

כן. אוקיי, חשוב מאוד. א טוב, אני רואה שעוד ממשיכים פה להגיע שאלות. אז קודם כל תודה רבה הרב על השאלות עד כה לכם ציבור צופים יקרים, אני מזכיר את הטלפון שלנו שמופיע על המסך. תמשיכו לשלוח לנו את השאלות שלכם. אנחנו יוצאים לכמה צלילים ומיד נשוב. אם נרשלו בדרכנו צלח לנו עד יקר אם רק בת אפל עסקנו הזנחנו את העיקר היום רוצים אנו אליך אל דרך הישן מקווים בכל ליב שעוד לא מהחד לספר לך יושב מרו ומה לך לומר אלא מנגד עיניך דבר אינו נסת הכל הול מכל הולד כל שער שמים ממצולות קורים אליך הכל יכול מיתן בעל כל עוון נותן תחמות שיפתחו שרי שמיים ניצח אתה מלך גם שר ממצוות אל מלא רחמים היום שווים אנו אליך במוש בנים

זוכרים שבנו האמנת מכל אותם מים רוצים ללמוד את תורתך באמת ובה תמיד אספר לך יושב מרום ומה לך נאמר לא בנגד עניך דבר אינו נסולות קוראים אליך הכל יכול לבוא נותן תחמות שיפתחו שרי שמיים ניצח אתה מלך ממצול תורים אליך יכול

חזק חולון חזק שיפתחו

לכורלי תשוקותי השגיעו אהב אותי לכל פי

כיליותי לחרוכי שמותי השיבני עשוב שוב בודי אתם חזק חזק ממצ

צות שיפתחתים אליך כלחית כל עבות החמות שיתפתחו שרי שמיים ניצ אתה המלך תודה רבה ששבתם אלינו אתם על התוכנית הלכה למעשה אני דקל פלת כאן עם הרב ירון אשכנזי הנה המספר הטלפון שלנו לשאלות שלכם אתם יכולים לשלוח לנו בכולת למספר הוואטסאפ לשלוח לא להתקשר לשלוח לוח למספר הוואטסאפ כי אתם הרבה מתקשרים ואין שמה מענה זה מספר שהוא רק לוואטסאפ ושמה א השאלות מגיעות ישר אליי כאן לאולפן ואנחנו שואלים את הרב א כדוגמת השאלה הבאה שלום הרב האם אפשר ליטול ידיים בקיור שנמצא בתוך השירותים

נטילת ידיים של בוקר עדיף ליטול מחוץ לשירותים ולא ליטול אותם בתוך השירותים אם אין קיור אחר בשעת התח כמו נגיד בבית מלון וכדומה אפשר יטול ידיים גם בתוך השירותים להוריד את המכסה של האסלה לכתחילה כדי שזה לא יהיה שיהיה מכוסה ואז באופן כזה יהיה מותר. באופן כללי גם יש פתרון נוסף אם עושים כמו צורת הפתח כזאת שתחצוץ בין השירותים לבין ה לבין הקיור ואז יהיה אפשר ליטעול שם ידיים אפילו לכתחילה רק לברך צריך לברך מחוץ לשירותים

אוקיי אז באותו עניין בדיוק יש כאן את שאלה לגבי מה שהרב אמר לגבי כמה אבל א האם אני שולח לנו א צופה אני נותל ארבע פעמים לסרו סרוגין בבוקר ככה בשנה האחרונה האם אני צריך ליטול גם ביציאה מהשירותים הארבע לסירוגין

לא יודע למה ארבע צריך ליטול שלוש שלוש לסירוגין ולא ארבע

בבוקר שלוש אבל בוקר אנחנו מדברים עכשיו על הציעה משירותים הוא שואל

גם בבוקר שלושג

יציאה שירותים מספיק אחד פעם אחת

אם הוא רוצה שלוש זה חומרה טובה יכול שלוש וגם יש הבדל נוסף שבבוקר חייב כלי חייב כלי מהשירותים לא חייב כלי אני יכול לפתוח את הברז ולעביר את הידיים בצורה כזאת א שלוש פעמים לצירוגין זה בסדר

מעולה אוקיי א שלום הרב שלום למנחה תודה רבה האם מותר להשתמש בבינה מלאכותית בכדי לכתוב דברי תורה או דרשה ולהציג לציבור כאילו אני זה שכתבתי מעצמי שאלה נראה לי שחזרה פה על עצמה אבל היא עדיין מעניינת כן

היא חוזרת כל הזמן על על עצמה אה לא, אבל פה יש קטם אני כתבתי אותם מעצמי כאילו להגיד זה לא

טוב האמת היא לא כל כך מתמצא ב איך יכול להיות שהמערכת הזאת של הAI אה היא ממציאה חידושים מעצמה

אה לא היא מחברת לא אבל היא מחברת הסתברות היא בעצם

אומרת אם לא יודע כך וכך אנשים כתבו שאב ג אז מן הסתם זה יצא ד' זאת אומרת היא מחברת הסתברויות אז גם אז הבנתי זאת אומרת עכשיו אם אני עכשיו מעלה בוא נגיד ככה לקחת רעיונות מהai א לא מבוססים שמה שאתה אומר מהתובנות של הAI

כן

שזה כן אני ראיתי למשל היו פה בארגון רצו לעשות כל מיני דברים א בהלכה וחשבו שאולי איזה מערכת של ai יכולה לתת מענה וכ בדקתי את הכלי הזה והוא היה לא לא מדק בכלל לצערי

וזה לא היה שייך בכלל להפעיל את זה. אז א כי הוא אומר לך זה כתוב בשולחן ערוך זה וזה לא כתוב לא שולחן ערוך לא סימן ולא סעיף כן

ממש המצאות לגמרי עכשיו אז סתם לי להגיד דברים מקורות וחידושים בלי בלי מקור זה לא טוב אבל אם אני עכשיו רוצה כתבתי משהו ואני לא יודע אם אני אני לא יודע לסגנן כמו שצריך אני רוצה שהמכשיר הזה יעזור לי לסגנן את זה כמו שצריך שעכשיו הוא יסדר לי את זה יביא לי את הכל מסודר, מסוגנן א עריכה לשונית כמו שצריך. להשתמש בו ככלי אפשר, אבל לא להשתמש בו כרב או כמגיד שיעור.

רגע, אז הרב, אם עכשיו בן אדם רוצה א להגיד פרשת שבוע, איזשהו חידוש, כותב להיי, תן לי חידוש על פרשת השבוע והוא מביא לו חידוש, לא יודע מקור או לא מקור, נשמע לו הגיוני. זה דברים שהוא למד פעם, זה אברהם אבינו שעבר את הפסלים וכולי. בסדר? תשמע כאילו הכל לא נשמע שאין פה דברים לא נכונים עכשיו הוא אומר אותם בשולחן שבת בעצם הצופה ששלח לנו האם זה נעה להציג את זה לסיפור כאילו אני כתבתי את זה

אז להגיד כאילו זה חידוש שלו זה לא יפה זה גניבת דעתכ

אבל להגיד ראיתי באיזה מקום שכתבו כך כך

איפה הוא ראה איפה הוא ראה

כבן

ראיתי איזה מישהו

כן שמעתי שאומרים איזה

שמעתי שאומרים ככה אחרי כך

כן

פי שעוד פעם להשתמש בדברים האלה אה זה מסוכן כי אתה יודע אי אפשר לדעת אין לנו היום גם את ההבחנה

כן

בין מקום בין דבר ישר לדבר עקום לפעמים מביאים לנו כל מיני חידושים מכניסים אלינו לפה כל מיני תובנות שיש בהם הרבה בעיות וצריך פה הרבה מה שנקרא הבחנה דקה בין חידוש לחידוש לכן לא מומלץ בכלל אבל אתה שואל האם יש פה גניבת דעת? גנית דעת אם הוא לא אומר שהוא הוא חידש את זה אז אין בזה בעיה. אני חושב שמה שהרב אמר על הידברות, אני חושב שזה משהו שכרגע לא עבר, אבל אני חושב שזה משהו מאוד מאוד מאוד חשוב שכן יקרה באחד מהימים, כי אני מכיר לא מעט לא מעט אנשים ששואלים את את הצ'אט שאלות בהלכה חופשי שואלים את הצ'אט אומרים עכשיו את תקועים איזה רב יענה לי עכשיו אני אתקשר מה אני אטר אתריד אותו גם בקטע כזה מה אני אתטריד

אותו אני אתקשר אליו במיוחד עכשיו הוא בטח עסוק אני אשאל אותו אם אני צריך להטביל את זה או לא להטביל את זה צלם את זה לצ'אט מה אתה אומר להדביל את זה או לא להדביל את זה. כן. תק טק. עושים הרבה אנשים עושים. עכשיו מישהו אמר לי שהוא עשה כלי של זיתים הוא רוצה להכין זיתים.

כן.

אז הוא קנה במקסטו כלי והוא שם. שאלתי אותו ואני רואה שזה עומד שמה וזה צריך לעמוד בתוך הכלי תקופה מסוימת.

אז

שאלתי אותו אם הוא אז זיתים שמכינים זיתים לוקחים שמים אותם בכלי צנצנת. נשאר שם איזה חודש עד ש

חודש עד שזה מוכן. קנה את הכלי. שאלתי אותו אם הוא טבל את הכלי. כן.

אז הוא אמר שלא צריך לטבול. הצ'אט אמר לא צריך לטבול כי לא אוכלים את זה עכשיו. עכשיו הוא אומר אז זה שאלה בסוף שאל

הנה זה דוגמה זאת דוגמה כל כך חיה

כן

למה ש לטעות

טעות חמורה

שהצ'אט הפעיל שיקול דעת בפסיקה שלו. אגב הוא כותב אם אוכלים עם זה מיד ט

ואז הוא מפיל שיקול דעת

כי ה באמת הכלל שהבדל בין כלי שאוכלים שאוכלים א

מתוכו נגיד צלחת

מתוכו לבין כלי שלא אוכלים מתוכו לבין כלי אחסון זה הבדל מהותי אבל הנה אתה רואה שסיר אתה חייב להטביל אם אתה אומר שאם אני לא אוכל מתוכו למה אני חייב להטביל את הסיר הרי בדרך בדרך כלל לא עשוי בשביל לבשל בו.

הוא לא עשוי בשביל אתה רואה שיש הבדל מהותי בין קופסה של סוכר ונס קפה לבין סיר. איך תדון את את הצנצנת של ה של הזיתים?

וגם באמת הצנצנת של הנס קפה גם

הצנצנת של הנס קפה היא חד פעמית.

לא יש צנצנת קבוהה של הקפה.

אה כן אבל אני לא אוכל מתוך הצנצנת.

אז אתה לוקח מתוך זה רק עשוי לאחסון בלבד. זה עשוי אחסון בלבד.

אז אתה מבשל אותו ואז אתה אוכל.

אז יש הבדל מאותי. זה אני פטור זה משהו אחר בסיר אני רואה שחייב איך נדון את הצנצנת פה גם פה אני לפעמים לוקח ישירות כמו שאני לוקח מה

מה מהסיר אני לוקח מפה אז פה מה קרה הוא הפעיל לו שיקול דעת מטאה והוא שמח עליו כמו רב לכן אסור לסמוך על ה

אסור לסמוך עלי אז לכן אני אומר שחשוב שאייכשהו יגיעו לאיזשהו פתרון שזה כן יהיה יעבור איזשהו בדיקה ושזה כן יהיה נכון כי באמת ברגע שיהיה כזה כלי אנשים ירוצו אליו כי כי ככ כי זה נורא נצרך שמישהו יענה לך תוך שנייה עכשיו בוואטסאפ כמו כאן אנחנו היינו יכולים לעשות את התוכנית הזאת כל הזמן אבל הרב ירון אשכנזי יש רק אחד אפשר אולי לשכפל אותך הרב לאיזשהו מערכת

כן אבל שזה יהיה נגיש כדי אנשים באמת שואלים את זה אנשים באמת שואלים ומתייעצים ואני נפגשתי עם זה לא מעט אז אה טוב

חשוב לשים לבד הדבר הזה בעזרת השם יום מן הימים אני מאמין שזה לא רחוק

אולי תשאל את האם יש לו פתרון

לדעתי זה לא רחוק אפשר היום לעשות מערכת שאפשר להזין לתוכה הספרים אמיתיים שהוא ילך רק לפי הספרים

אם רק לפי הסרק לפי הספרים זה בלי שיקול דעת גם

כן זה אפשרי היום לפתח מערכת כזאת זה אפשרי ו

בלי שיקול דעת שהוא מביא לך רק את הסעיף הוא מביא לך רק את הסעיף מביא לך את המקור ואז אתה תדון לבנדה יכול להיות שזה

אז יש אפשרות לפתח מערכת כזאתי ורק צריך ש הרב תדבר עם המערכת מישהו פה שאולי ישלמו לי קצת יותר כסף אז

אתה יודע לעשות את זה

א אני יודע אנשים פה צוות מאוד מוכשר יכולים כולם צריך פשוט לעבוד על זה. א עוד דבר עוד שאלה אנחנו רצים שלא נפספס את כולם. א האם אני שלום הרב האם אני צריך להפיל שידוך בגלל שהבחירה שאני שהבחירה שאני יוצא איתה רוצה לשים חצי כיסוי ראש?

שאלה קשה מאוד, מאוד מאוד קשה וזה זאת שאלה שגם היא מאוד תלויה מי השואל כי ברור שצריך כיסוי ראש מלא. אין זה אין שאלה בזה. צריך כיסוי ראש מלא וזה הדין וזאת ההלכה שצריך כיסוי ראש מלא שמכסה את כל הראש. השאלה מה הרמה הרוחנית של אותו אדם? מה יכולת מה ביום יום מה מה הוא איפה הוא נמצא על הסקלה אני לא יכול להגיד לבן אדם תפיל שידוך כשהוא הוא דורש מן הכיסוי ראש מלא

אבל הוא ילך ל מה הרמה שלו

לקולנוע

אז אם הוא הולך לקולנוע והוא רוצה שהיא תבוא איתו לקולנוע בכיסוי ראש מלא או לים מעורב וכן על זה הדרך אז זה צריך להיות כמובן של פי הלכה צריך כיסוי ראש מלא האם להפיל שידוך על זה או לא זה מאוד תלוי בסים בשואל. אוקיי אז אז אנחנו צריכים להבין את צריך אז אפשר כמובן

יכול להיות שהיא אומר לעצמו היא בהמשך אולי תמשיך

אני מציע ליצור קשר פהצור קשר

עם המשך קשר של הידברות הרב ירון יצחקוב 073 2 1 2 3 0 73 222 1 2 30 לבקש פה עצה והכוונה אם יש שאלה מורכבת אתם מתקשרים שואלים אותי אם צריך גם שיחת ועידה לדבר ביחד נדבר אבל הם כבר מעצמם הם ממש מצוינים יכולים לענות ולהשיב על הדבר הזה בהצלחה

שאלה לסיום הרב שהזמן שלנו קצר שלום כבוד הרב ושלום למנחה האם מותר לי לקרוא הודעות של בת זוגתי בלא ידיעתה וואו חדירה לפרטיות קצת

תראה אני אגיד לך מה זה מותר בזה בעיקרון אסור אסור שיהיה חציצות בין איש לאשתו. צריך שיהיה מה שנקרא אמון מלא. מצד שני, מצד אחד

איסור בהלכה

מה

איסור שהרב אומר שאסור שיהיה כזה

לא לא זה לא תקין זה לא תקין

לא תקין מוסרית

זה לא תקין מוסריתכן

שיש איזה סוג של דיסטנס בין בעל לבין אשתו שיש להם איזה דברים שהם צריכים להסתיר אחד מהשני זה לא תקין

כן

עם זה ועם כל זה עדיין אין רשות לבן אדם לכפות שאני רוצה לראות את כל ה או להיכנס שלא בידיעתה ולנבור לה ב אם יש דברים שהיא עדיין לא נעים לה, היא לא רוצה לשתף, אם זה זוג צעיר שהיא רוצה לשתף את את אמא שלה או את חברה שלה באיזה קושי שהיא עוברת, היא לא רוצה עכשיו שבעלה יראה ויפגע. אז זכותה המלאה לשמור על הפרטיות שלה ולא ולא ליד את בעלה. אם בעלה אבל אומרת תשמע אני חושד בה שאולי יש דברים לא כהוגן אז ברור ש שיהיה מותר לו כי זה זה לא קשור לזה שהוא חופר לה אלא יותר קשור לעניין של הבית לכן בדברים האלה זה דבר שאין בו שחור ולבן עקרונית צריך שיהיה שחרור מוחלט שלא יהיה פחד לא שהיא תראה מה אני מתכתב ולא מה היא מתכתבת זה אמון שבין בני זוג

כן

מעשית כן כן צריך שיהיה מרחב שכל מרחב נשימה מה שנקרא לכל אחד בפרטיות שלו שלא כל רגע נכנסת לי לזה או אני נכנס לה אה רגע ההוא כתב לך בשעה 9 בערב למה למה הוא כותב לך הודעות בשעה 9 חוצפן הוא לא יודע שאת נשואה היא זה היא מסתכלת אה היא עשתה לך לייק כי ככה קצת מרווח נשימה קצת א זה לתת לבן אדם להתנהל ואה אבל א יש יוצאים מן הכלל.

כן,

יש יוציא מן הכלל.

זה תלוי גם לפי המקרה.

כן.

אז א יש עכשיו שאלה ככה יש לי פה עוד שאלות שאני לא מגיע אלים אבל הזמן שלנו די נגמר אבל שאלה עכשיו סיום אפשר רב שהיה אחרונה א שאלה שככה עלתה לי תוך כדי הדיבור שכשאת נגע אליי האם אני יכול להזמין לשבת? אני יודע שאולי שאלו את זה בתוכניות הקודמות. אני אשאל את זה שוב. האם אני יכול להזמין לשבת אליי לסעודת שבת אה קרוב משפחה שלא שומר שבת שאני יודע שזה מאוד יקרב אותו לראות חיי סעודת שבת ומשפחתיות ואת כל הדבר הזה. אני אני יודע בוודאות זה מאוד יקרב אותו אבל הוא כנראה ישא אחר כך הביתה. האם מותר לי באיזשהיא דרך או שאסור לי להזמין אותו בכלל? גם התשובה הזאת אומנם שאלו פה המון פעמים את השאלה הזאת

גם התשובה על זה היא תשובה איך אומרים מורכבת ש אנחנו נגדיר את זה עקרונית אסור להזמין בן אדם שיחלל שבת אחרי זה כי אני גורם לו לחלל שבתכ

אבל מצד שני אם יש פה תלת של קירוב הוא בלו הכי מחלל שבת אז ברור שאני צריך למצוא פתרון איך לחזק אותו לכן במקום שיש צורך של קירוב או במקום שכמו הורים וילדים ילדים ודברים כאלה שאין מצב לא להזמין אף פעם

צריך להזמין ולהגיד אתה מוזמן אליי כל השבת

כן

ולסדר לו מקום שיוכל ללון בו

כן

להזמין אותו רק בערב שבת ולא בשבת בבוקר

אפילו שאתה יודע שבוודאות הוא לא יישאר לשם

עכשיו הוא לא נשאר הוא לא נשאר זה עניין שלו זה לא עניין שלי אני אומר לו מראש תשמע אתה תבוא לפני הלילה

כן לפני

אל תבוא אליי בשבת בפרט אדם שיש לו ילדים קטנים גם יגיד לו תשמע יש לי ילדים קטנים אתה לא יוצא איך אומרים בהפגנתיות להתראות אני הולך הביתה

כן ס בזהירות

ס בזהירות דברים כאלה לא הילדים הקטנים וזה אתה תצא לא יודע תעשה איך שאתה רוצה אחרי שהם הולכים לישון או לא יודע מה אתה אומר אני הולך פה לחבר לישון אצל חבר משהו כזה לא ליד הילדים שלי אל תגיד על נסיעה בשבת גם שלא יכנה ליד הבית

כן

ואם הואנסה זה עניין שלו אנחנו לצידנו צריכים לתת לו את ה

להזמין אותו לכל השבת

את הזמנה לכל השבת

טוב תודה רבה הרב על כל התשובות האלו והלי העונג להיות כאן ותודה לכם צופים יקרים שהייתם איתנו תמשיכו לשלוח את השאלות שלכם בשבוע הבאה אתם שוב כאן עם בעזרת השם עם אושרי היקר ועם הרב ון נתראה בינתיים ערב טוב להתראות