אלוקות בגשמיות - מציאת הקב"ה בחיי היומיום 💫נקודת התבוננות מפרשת השבוע

ברוך השם ילדלתי שבוע לאחר מכן הייתה ושבוע לאחר מכן הבורד של הבת שלי פלא השם מצד אחד להביא חיים חדשים לעולם ומצד שני ללוות חיים שהולכת לבנות עכשיו בית חדש בפרשת יתרו במעמד הר סיני כתוב והר סיני אשן כולו ראשי תיבות השן זה עולם שנה נפש עולם זה מקום השם לא נמצא רק בבית כנסת כמו שרבנו חושב גם בתוך חדר הלידה גם להלות בלי שינה הרי כתוב ומשה ניגש אל ערפל אשר שם האלוקים דווקא במקומות הלא ברורים ונראים כי הרפל דוק כשם השם נמצא והמטרה היא לגלות אותו בכל המקומות הלא מובנים בחיים שלנו. שנה זה הזמן. השם נמצא איתנו שאנחנו קמות באמצע הלילה ומחליפות איתול ומניקות את התינוק. לפעמים אנחנו טועות לחשוב שרק אם

אנחנו נעשה איזה פעולה של חסד ככה גדולה אז הקדוש ברוך הוא נמצא שם. או שאנחנו לומדות איזה משהו עמוק. צריכות להזכיר לעצמנו שבמתן תורה הקדוש ברוך הוא לא נשאר שם למעלה, אלא הוא בחר לרדת. לעולם הכי הכי נמוך. והעבודה שלנו היא לרומם את הגשמיות ולדעת שכביסה זה אלוקות, עבודות הבית זה אלוקות ואנחנו יורדות יותר לתוך החיים עצמם. ככה אנחנו פוגשות שם יותר את האלוקות. עושים את כל זה. נפש זה בחיות, כלומר ללמוד תורה באיכות. אבל הנקודה היא לשאול את עצמנו היכן התורה משנה אותי? לשים לב שכל רגע זו קריאה מחודשת מהקדוש ברוך הוא ועבודת השם השתנה יחד עם הזמן שאני נמצאת בו. איך אני חי את מה שקורה לי? האם אני רק עוברת

את האירועים ונותנת להם לעצב אותי? תן תורה זה להסכים שהתורה תשנה לי את התודעה, את הדרך שבה אני מסתכלת על החיים, על המשפחה, על ההמשכיות, על השליחות. והשאלה שפרשת יתרו שואלת אותנו היא איפה התורה תופסת אותי עכשיו בעולם לה לפעול עליי? ‏M.