הרב זמיר כהן ודוד דאור - ניגון הבריאה - פרק 1 HD (עם כתוביות בעברית)

שלום צופים יקרים. אנו כאן בתוכניתנו- 'ניגון הבריאה,' תוכנית שתתמקד בשבח לבורא עולם. מהו שבח? האם הקב"ה באמת זקוק לשבח שלנו? איך אנחנו, הקטנים, עם חושים כל כך מוגבלים, יכולים לשבח כוח גדול ומופשט כמו הקב"ה? האם ידיעה על גדולתו של אלוקים ומעשה הבריאה מובילה באופן טבעי להתפעלות ולשבח? זכות גדולה הערב לשוחח עם הרב זמיר כהן. שלום כבוד הרב. -שלום וברכה. בסדרת הספרים המופלאים שלך- 'המהפך,' אתה מסביר בצורה בהירה ומדויקת את פועלו הרב של הקב"ה. לכל דבר יש סימוכין מדעיים מדויקים, ושוב ושוב, הרב מוכיח לנו עד כמה הבריאה פשוט מושלמת, ובתורה מסתתרות כל התשובות. היום אני הייתי רוצה להתמקד ב-2 נושאים מסקרנים

מאוד ומעוררים חשיבה: הראשון: בני אדם ענקיים ודינוזאורים- האם זו אמת או דמיון? אנחנו שומעים כל הזמן על דינוזאורים, בכל מיני הקשרים. והשני: מה הקשר בין תינוק בוכה לאזעקה של רכב? מסקרן, נכון? הרב, גם אני מאוד מאוד רציתי, בדרכי שלי, להביע איזשהו שבח לקב"ה, ובחרתי לעשות את זה דרך ספר תהילים- מילותיו הנצחיות של דוד המלך. מה שקרה זה סיפור מדהים: אנחנו כבר היינו ממש ב... סגרנו אולפן והכול, מפיק מוזיקלי לאלבום מקור של שירי מקור, ואז תומר הדדי- שותפי לפרויקט, ואני, נפגשנו בסטודיו, על הפסנתר שלי, יש ספר תהילים, וככה תוך כדי פגישה, תומר פותח את הספר ומנגן על הפסנתר. אני עוצם את עיניי ומתחיל לזמזם מנגינה.

עכשיו, בדרך כלל בתהילים, לפחות מהפרקים המוכרים לי- אז מלחינים שורה, מלחינים 2 שורות, זה... פה- פרק שלם, אתה יודע, הרגשנו באיזשהו שלב- משהו מתחולל בתוכנו! שינוי שאנחנו רק מתחילים לשיר ומתחילים לעבוד על המילים הללו, כאילו כל הכוחות, שאני לא יודע להגדיר אותם במילים, שינו לי את מצב הרוח! שינו לשנינו את מצב הרוח. והרגשנו שקרה משהו... אני זוכר שבסוף השיר, לרגע אחד היינו כמו... מחוברים כמו אחד, מה שנקרא 'השראה' אולי, אתה יודע, אני לא רוצה להישמע יותר מדי בומבסטי, וחשבנו שזה מקרי, אז אמרנו: "ננסה עוד אחד", ו"עוד אחד," וככה יצא לנו להלחין 9 פרקים! חזרתי הביתה... -במקום? כלומר, 9 פרקים? זאת אומרת,

בתהליך מסוים, לא... -לא, לא באותו יום. כאילו, נפגשנו למחרת, אבל זו בעצם הייתה ההתחלה של ה... -...בזמן קצר מאוד, ממש בשבועיים. ואני זוכר שחזרתי הביתה, והפרקים האלה, בזכות המנגינה, למדתי בעצם את כל הטקסט בעל-פה. ואני אומר לרעייתי, אני אומר לה: "אני לא מפסיק לשיר את הפרקים האלה"! היא אומרת לי: "נו, מה זה אומר"? אני אומר לה: "אני לא יודע". היא אומרת לי: "אז תקליטו עכשיו תהילים, כנראה שזה הזמן". ביטלנו הכול, שינינו הכול, ומשהו כמו- תוך פחות מחודש, הקלטנו אלבום תהילים, שאני מרגיש באמת, זכות גדולה להיות חלק מהדבר הזה, כי אין מה לעשות, שום דבר לא ידמה למילותיו המדהימות של דוד המלך. כן, האמת היא,

שבתהילים יש דבר מאוד מיוחד שקשה למצוא אותו במקומות אחרים: כמעט כל אדם, כשקורא את פרקי התהילים, הוא מרגיש סוג של הזדהות, כאילו שהוא המדבר, כן. -כאילו שהוא המציא את המילים, הוא לא מעתיק ממישהו אלא הוא חי את החוויות שהוא חווה יחד עם דוד המלך. יחד עם הסיטואציה שאתה נמצא בה, תמיד זה כאילו- אוקיי, זה מדבר בדיוק על השאלה שאני נמצא בה כיום, נכון? כן, זה גם דבר שהוא מאוד מעניין אפילו מבחינת סדר פרקי התהילים, יש כאלה שקוראים תהילים יומי, בדרך כלל יש הקשר בין נושא הפרק לבין מאורעות שקרו לאותו אדם במישור האישי או אפילו במישור הכללי של עם ישראל. יש לזה איזשהו הסבר בסימוכין, במקורות שלנו, איך קורה דבר כזה?

סוג של השגחה פרטית כשמדובר בדבר שנכתב ברוח הקודש. אדם שכותב מכתב מתוך רחשי ליבו, המכתב מתחיל ונגמר במה שקורה, בנושא המדובר, אבל כשדוד המלך חיבר את התהילים, הרי הוא חיבר ברוח הקודש. רוח הקודש, פירושו של דבר- סוג של השראה עליונה שהוא מקבל מלמעלה, וכשמדובר באלוקים שנותן השראה, הרי המימדים הם הרבה יותר נצחיים מאשר עכשוויים. בתוכנית הזו, הספציפית הזאת, נתמקד בפרק קכא- "שיר למעלות." אני אומר- אני אקריא כמה שורות מהטקסט המופלא הזה, באמת: "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי? "עזרי מעם השם עושה שמים וארץ". אני קורא את הטקסט הזה, ואני מנסה לרגע, ככה, אתה יודע, מעבר לזה שבאמת כל אדם, אני חושב,

ברגע מצוקה כזה או אחר, מתפלל את התפילה המופלאה הזו, אני מנסה לדמיין את מצבו של דוד בזמן שהוא כותב מילים כאלה. זאת אומרת, מה בדיוק קרה לדוד, אם אנחנו יודעים, בזמן כתיבת הפרק המופלא הזה? דוד כידוע, עבר מסלול חיים מאוד מאוד יוצא דופן. מאדם מאוד נרדף, גם על ידי משפחתו, גם על ידי שאול המלך, הפך להיות מלך ישראל, ושוב נרדף על ידי בנו- אבשלום, מסלול חיים של תנודות מאוד קיצוניות. בזמנים הקשים שלו, כשדוד נרדף על ידי שאול, הצבא- החוק בעצם רודף אחריו, והוא מסתתר בין ההרים, באותה שעה של מצוקה, אין על מי להישען, רק על אבינו שבשמיים! ואז הוא אומר: "אשא עיניי אל ההרים, מאין יבוא עזרי"? הרי אני לא יודע מה ילד

יום, ומיד הוא משיב לעצמו: "עזרי מעם השם עושה שמים וארץ," הוא מדגיש: "עושה שמים וארץ," כלומר, הכול-יכול! כי אם הייתי נשען על אדם מסוים שהוא מוגבל ביכולותיו, הרי עד כמה אני יכול לסמוך עליו? קודם שהוא יסמוך על עצמו... -כן. אבל כשמדובר במי שעושה שמים וארץ, ודאי שאני יכול להירגע. ואז כאילו הוא שומע קול מהצד שאומר לו: "השם שומרך, השם צילך על יד ימינך," כלומר, הוא מקבל את העידוד ואת התמיכה, גם מההיבט הזה שהוא מרגיש כמין בת-קול שמשיבה וזו מציאות, ככל שהאדם משיב לעצמו: "עזרי מעם השם עושה שמים וארץ," ככל שאדם נשען על אלוקים, כך הוא מקבל גם את אותה בת-קול שמעניקה לו את הכוחות לעלות ולהתרומם. ובאמת, כמו

שהמזמור מסיים שם: "השם ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם". זאת אומרת, שגם אם הוא נרדף ומרגיש באיזשהו מקום בודד מאוד, היות וכאילו, הוא לא יכול לסמוך על אף אחד, בעצם יהודי אף פעם לא בודד. -זו האמת. אנחנו אף פעם לא לבד באמת. ואתה חושב שמתוך המקום הזה, אנשים מתחברים כל כך לפרק הזה כי יש לו משמעות מיוחדת, הוא אולי אחד מהפרקים הכי פופולאריים בתהילים. אין אדם שלא מרגיש לעיתים תחושה של מצוקה, תחושה של מה יהיה, מה ילד יום, והמזמור הזה מעניק כוחות כי במילים קצרות פשוטות וקולעות, הוא נוגע בנקודות הכי נכונות, הכי מדויקות והכי מדברות ללב ולנשמת האדם. ברשותך, הרב, כעת- מתוך הבנה נוספת וחיבור לטקסט שהרב העשיר

אותנו, אני מזמין את הרב ואת הצופים לשמוע את השיר- 'שיר למעלות.' "שיר למעלות אשא עיניי אל ההרים, מאין יבוא עזרי? "עזרי מעם השם עושה שמים וארץ, אל ייתן למוט רגלך, אל ינום שומרך, "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל השם שומרך, השם צילך על יד ימינך, "יומם השמש לא יככה וירח בלילה, השם ישמורך מכל רע, ישמור את נפשך, "השם ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם "מעתה ועד עולם". "שיר למעלות אשא עיניי אל ההרים, מאין יבוא עזרי? "עזרי מעם השם עושה שמים וארץ, אל ייתן למוט רגלך, אל ינום שומרך, "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל, השם שומרך, השם צילך על יד ימינך, "יומם השמש לא יככה וירח בלילה, השם ישמורך מכל רע, ישמור את

נפשך, "השם ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם "מעתה ועד עולם". למעשה, השיר המושלם- הוא שיר שהמנגינה נכנסת אל תוך המילים. לא פעם שומעים שירים, שהמילים הן מילים של רגש והמנגינה מקפיצה או להיפך, אבל כאשר המנגינה מתחברת למילים, גם האדם מרגיש צורך אפילו לצאת בתנועות, בסוג של חיבור. והמיוחד כאן, אני חייב לומר, שלא רק המנגינה והמילים מתחברות, אלא גם הקול המיוחד, הדברים שבוקעים מתוך הלב... -תודה רבה. אלה דברים שמרוממים כמובן את נפש המאזין. תודה רבה, כבוד הרב, תודה רבה. ברשותך, אם אפשר לעבור לספרך המדהים- 'המהפך', כפי שהבטחנו בתחילת התוכנית. נושא הדינוזאורים גירה את מוחם הקודח של העוסקים בעולם הקולנוע,

ואת עולם המדע גם יחד. כולם תוהים, אם אכן מפלצות הענק הללו היו קיימות, ואם כן- מתי? אכן היו קיימים, כבוד הרב, דינוזאורים? למעשה, מדובר בשאלה שמאפיינת המון נקודות או נתונים שנראים כסותרים בין התורה לבין המדע, ולאמיתו של דבר, כשאתה שומע אנשים שמדברים נגד התורה מנקודת מבט מדעית, לפעמים אתה עומד מן הצד, משתומם- עד כמה ישנה עוינות שאינה נכונה כלל כי הנתונים האלה שנמצאים במאות השנים האחרונות או בעשרות השנים האחרונות בעולם המדע, מתברר שהיו ידועים לעם ישראל כבר אלפי שנים, כתובים במפורש, ורק שבעבר עם ישראל טען, שבעבר היו חיות ענקיות מהסוג הזה, כמו התנינים הגדולים... התנינים הגדולים... -...שמופיעים

בפרשת 'בראשית.' הזוהר אומנם מדבר על לוויתן ובת זוגו אבל שם מפרשי הזוהר מסבירים שמדובר במלאכים, בשמות של... הזוהר מדבר בתורת הסוד, אבל יש לנו כלל: 'אין מקרא יוצא מידי פשוטו.' כשאלוקים ברא את התנינים הגדולים ואת החיה הרומסת, ואת נפש כל המעופפים, כל מה שמסופר שם בפרשת הבריאה, בעצם התנ"ך מתאר במפורש את אותם זוחלים ענקיים שעצמותיהם מתגלות לאחרונה, גם במדרשי חז"ל ישנה התייחסות לראמים, כשהם מתארים שם- יש תיאור של ראם, יצור שכשהיה רובץ... -זה לא הראם שאנחנו מכירים היום. לא הראם שאנחנו מכירים שדומה לצבי, אלא כשהיה רובץ- חז"ל מתארים אותו כגבעה, סוג של הר, אנשים יכלו לטעות כשהוא היה ישן, ולטפס עליו. אז

ודאי לא מדובר בראם שאנחנו מכירים. -כן. אגב, חז"ל מציינים שדוד המלך פגש יצור כזה. ב'מהפך 2' הבאנו את הרחבת הדברים. כך שלא רק שישנה התייחסות לבעלי חיים האלה שחיו בעבר, אלא אפילו המאובנים הראשונים שנמצאו... כשהוזמנתי לדיון באוניברסיטת חיפה, במכון לאבולוציה, וישבנו שם לדיון עם דוקטור אביגדור בליס ומלומד מוסלמי, מטעם האוניברסיטה ביקשו לערוך דיון של 3 שעות בפני הסטודנטים, ושאלתי אותם: "מתי נמצאו המאובנים הראשונים של אותן חיות ענק ומי מצא אותם"? הם ענו: "שלפני 350 שנה"... -כן, יש איזה עניין עם הזמנים, נכון? חילוקי הדעות הן בעיקר על העניין של הזמנים. זה עוד עניין, אבל ההתגלות הראשונה- מתי גילו? בעולם

המדע- לפני 350 שנה. לאמיתו של דבר, מי שפותח את ספר הזוהר בפרשת 'נח,' הזוהר מספר ש-2 תלמידים של רבי שמעון בר יוחאי מצאו בין הרים עצמות ענקיות, הם נכנסו לתוך אחת העצמות ויצאו מצידה השני... ודיברו בינם לבין עצמם ש"אלה שרידים מלפני המבול" שאז היו יצורי ענק ו... כך שהנתונים שמתגלים כעת ידועים לעם ישראל. באשר לשאלתך בעניין התיארוך- זה נכון שהמדענים מדברים על עשרות מיליון לפני, אפילו 65 מיליוני שנים וביהדות אנחנו מתייחסים בסך הכול לכמה אלפי שנים, יש לכך 2 תשובות: התשובה ה-1: היכחדות הדינוזאורים שהמדע כל כך נבוך בשאלה- מתי זה קרה, מנקודת מבט יהודית- זה קרה במבול, אז בעצם כל האנושות ובעלי החיים נמחו

מהעולם, ההתפרצויות הגעשיות שהיו באותה תקופה כמו שכתוב בתורה: "ויבקעו מעיינות תהום "רבה וארובות השמים נפתחו". במדע גילו כעת שכשמדובר בהתפרצויות מבטן האדמה, בעלי חיים יכולים להתאבן בפרק זמן קצר ביותר ואינם זקוקים למיליוני שנים, בספר 'המהפך 2' הבאנו את המקורות של הדברים. מלבד זאת, טוב לדעת, שישנן לא מעט דעות בעולם הקבלה- שלעולם שלנו קדמו עולמות שחרבו. כלומר, אדם הראשון נברא לאחר שכבר היו עולמות שחרבו. וזו גם נקודה שמיישבת הרבה סתירות. -והארץ הייתה "תוהו", הייתה "בוהו," הייתה "חושך"... היה משהו... למה הם הוכחדו? מה היה חטאם שהם לא היו בין הזוגות שנכנסו לתיבה? המדרש אומר שכן נכנסו, במדרש כתוב:

"ראם לא נכנס עימו", כלומר- עם נוח, "אבל גוריו נכנסו." כלומר, לא היה מקום בתיבה לראם... היה ענק מדי... -...הענק, אבל לגורים כן. ובאמת, במוזיאון הטבע בארצות הברית, ראיתי שם ביצים של דינוזאורים. אז כך שניתן... -ביצים מאובנות, כך שניתן לשער שגורים של דינוזאור היו די קטנים, בוודאי שהיה מקום בתיבה... -אפשר להכניס אותם כמו שכתוב במדרש, שהגורים כן נכנסו. היה להם תפקיד, לדינוזאורים? כי על פניו, כשאני מסתכל, זו חיה מפלצתית ענקית שאני לא מבין מה המהות שלה. מנקודת מבט יהודית- אין בעל חיים בעולם שאין לו תפקיד. כתוב שדוד התלונן- מה תפקידו של היתוש ושל העכביש, ובסופו של דבר נדרש להם... אנחנו לא תמיד יודעים,

מה התפקיד של כל דבר אבל ודאי שאין יצור בעולם שאין לו תפקיד. רק שעל פי הקו שעולה, המצטייר מתוך דברי חז"ל -עד המבול היו עדרי ענק של דינוזאורים ומעט מאוד בני אדם. הרי אדם הראשון נברא יחיד, בעוד כל בעלי החיים נבראו רבים. והמשנה דנה- מדוע? כדי שכל אדם ידע להעריך מהו אדם. כשרואים אדם- לדעת שכל העולם יצא מאדם אחד, ואם אני חלילה, מזיק לאדם, הזקתי לעולם שלם. זה בעצם המקור של "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא." לכן אלוקים ברא את האדם רק אחד, וכל בעלי החיים נבראו רבים. אז עד המבול היו המון דינוזאורים ובעלי חיים אחרים ומעט מאוד בני אדם, במבול, כשכל העולם הוכחד בעקבות מעשי בני האדם, כשבני אדם משחיתים

את דרכם, הם משפיעים בעצם גם על כל העולם. מבחינה רוחנית- הם מזהמים את העולם עצמו, גם בעלי חיים יורדים ממדרגתם. עד כדי כך, שחז"ל אומרים שכשבני אדם השחיתו את דרכם לפני המבול, גם בעלי חיים נזקקו לשאינם מינם. ובמצב כזה, הקב"ה מוחק את... מחק את הבריאה... צריך לברוא מחדש. -והתחיל מחדש מנוח... יש להם סיכוי לחזור? זאת אומרת, אנחנו יכולים להתעורר לעידן שבו פתאום נמצא דינוזאורים שוב? -לא ראינו מקורות בחז"ל, שתהיה תחיית המתים בבעלי חיים... -כן... בבני אדם כתוב שתהיה תחיית המתים. הייתי רוצה לשאול אותך שאלה שלא קשורה ישירות לדבר הזה, פשוט כשדיברת על כך זה... כשהתחלת לתאר את המפגשים שלך באוניברסיטה, שקיימת

כמו הכחשה כאילו דווקא, זאת אומרת, של אנשים, שלכאורה הרי הכול כתוב. כל מה שאתה צריך, זה לפתוח, ללמוד, ולהבין שאכן התורה דיברה גם על דינוזאורים אבל יש איזה זרם או- אני לא יודע איך לקרוא לזה, שיש לו סוג של התנגדות, כאילו אפילו בהתרסה להראות עד כמה אנחנו בעצם, לא כמו שאנחנו חושבים ולא כאלה חכמים, ולא כאלה ידענים, והתורה היא, סליחה, אבל אתה יודע- עוד ספר ש... ספר היסטוריה מגדירים אותו, כל מיני דברים כאלה. דווקא לנושא הזה, זה כאילו ככה, אתה יודע, עשה לי איזה... הקפיץ אותי באיזשהו מקום, כי אני גם נתקל בזה לא פעם, אני מניח שהרבה מהצופים שלנו, ואנשים שכמו יש להם איזושהי התנגדות 'בילט אין' כזאת, שאתה

אומר, הרי העובדות קיימות. כמו שאתה רוצה ללמוד כל נושא, תלמד את זה, תלמד את זה, ואחר כך תחליט. אבל הם לא באמת יודעים, הרבה פעמים הם לא באים מתוך ידיעה, הרבה פעמים זה גם סוג של בורות כי אין להם הבנה בתורה או בפירושיה. מה זה ההתנגדות הזו, מאיפה זה בא, ואיך מתגברים על זה? אני חושב שיש לכך כמה סיבות: הסיבה הראשונית היא שלכל אדם יש יצרים, אנחנו בעלי יצרים, מה אפשר לעשות? ברגע שאדם מגיע להכרה שיש בורא לעולם שנתן את התורה, הרי זה מאוד מחייב. כלומר, מהיום אני לא יכול לעשות מה שאני רוצה. מבחינה פסיכולוגית טבעית, הדחף הראשוני של האדם הוא להכחיש. כלומר, כל זמן שהוא לא מגלה, מה שנקרא 'באותות ובמופתים'-

בצורה מוחשית וברורה, שבאמת התורה הזאת ניתנה על ידי אלוקים- דבר שניתן להוכיח אותו די בקלות, צריך רק להשקיע זמן בעניין הזה, אז ההתנגדות הטבעית, היא בעצם- "אני לא רוצה שיגידו לי מה לעשות." 'האקסלי' המפורסם, כתב בסוף ימיו מאמר שהוא קרא לו: 'מאמרו של'... הוא קרא לזה- 'וידויו של כופר מקצועי,' ושם הוא מציין ש"כל ימיי התנגדתי לאמונה "כי הייתי משועבד לתאוות, לא רציתי שיגידו לי מה לעשות". אז בסוף ימיו הוא הודה בעניין הזה. -אז כאילו, זה בא ממקום של מה שנקרא 'יצר הרע' שפשוט אתה- לא בא לך להכניס את עצמך לגבולות, נכון. -הוא רוצה... כלומר, בוא נגדיר כך- אם באמת התורה לא הייתה מחייבת שום דבר, אם האמונה

באלוקים, לא הייתה מחייבת שום דבר, היית רואה את כל העולם מאמין בבורא עולם ו... -כן. אבל ברגע שיש מחויבות, כאן יש לנו סוג של נוגדנים. הייתי מציין עוד נקודה שגם היא סיבה שטוב לתת עליה את הדעת: למעשה, הכנסייה הנוצרית רדפה את המדע בחמת זעם. היו אנשי מדע דגולים שהוצאו להורג על ידה או נרדפו על כל פנים, 'גליליאו' כמעט נהרג על ידי הכנסייה הנוצרית, והרדיפה הזו גרמה לאווירה כלל עולמית- שדת ומדע, שונאים ואויבים. ביהדות, ההיפך הגמור הוא הנכון. -זה, אני חושב שהספרים שלך- 'המהפך' מוכיחים את זה באופן ודאי. כאילו, כל מי שקורא בספר הזה, מבין לגמרי כמה מדע בכלל לא סותר את התורה. -גדולי התורה עסקו גם במדע:

הרמב"ם ועוד רשימה ארוכה של אחרים שהיו ענקי רוח, ענקי תורה, והיו בקיאים בחוכמות. אדרבה, הרי התורה נכתבה על ידי מי שברא את העולם. לכן, הנתונים המדעיים שקיימים בעולם מופיעים בתוך התורה: "הפוך בה והפוך בה דכולא בה." -אז מה, אנחנו צריכים איזה אם נשתמש במושגים של היום- איזה איש יחסי ציבור טוב לתורה שלנו שפשוט יבטל את כל מה שקרה בעבר? תראה, מהניסיון אני רואה שככל- גם בהרצאות באוניברסיטאות וגם ממקומות שונים, אתה רואה שכאשר אנשים מגלים שאין סתירה בין הדברים, ואדרבה, המדע בזמננו... היום הרבה יותר קל להיות איש מדע מאשר בעבר. לפני 100 שנה היה מאוד קשה להיות איש מדע מאמין כי המדע טען מאז הפילוסופיה

היוונית עד לפני 100 שנה, שהיקום תמיד היה ולא התהווה. לפני 80 שנה עם המפץ הגדול, התברר שהיקום כן התהווה והוא התהווה כתוצאה מאנרגיה שהפכה לחומר- אלה דברים שגם מופיעים אצלנו במקורות בספר הזוהר, פסוקים בתורה. היום הרבה יותר קל. וודאי שתפקידנו להפיץ וליידע את כל העולם -גם יהודים וגם שאינם יהודים- באמיתות התורה. ולנושא השני, קצת אחר, עם הומור משהו... כבוד הרב, מדוע כדאי לאימא להפעיל את האזעקה של הרכב כשהתינוק שלה בוכה? כן, זה נשמע סוג של חידה לספרי ה'מהפך...' אבל אני מניח שאתה מתייחס לאותו מחקר מעניין שבחן את ההבדלים שבין גברים לנשים, וחשוב לציין, שהרמב"ם מדגיש שהמפתח לשלום בית נעוץ בהבנת

ההבדלים... בין גבר לאישה. -...בין גבר לאישה, ולא רק בטוב לב. כלומר, יכולים להיות בני זוג ששניהם טובי לב, אבל הם כל היום בריבים וכעסים כי הם פשוט לא יודעים מה להעניק. כשגבר טוב לב מבקש להעניק לאשתו אבל הוא לא יודע מה היא זקוקה, הוא חושב לעצמו: "מה הייתי רוצה שיתנו לי, איך הייתי רוצה שיתנהגו איתי." וזה לא עובד ככה. -וזה לא עובד. יש הרבה ספרים, אני יודע, שעוסקים בנושא. מה הגישה של היהדות באמת ב?... נכון, הספרים האלה בעצם חוברו בעשרות השנים האחרונות. כשבעבר היהדות דיברה על הבדלים שבין גברים לנשים, היו שראו בזה כסוג של זלזול באישה, כשבעצם מי שבודק ובוחן את דברי חז"ל, אני חושב שאם יש מי שצריך

להתלונן אלה הגברים. -אלה הגברים, אנחנו מה... ברור! "בינה יתרה ניתנה לאישה..." -כן. מקדימים אותה בכל כך הרבה דברים, "מכבדה יותר מגופו", "אוהבה כגופו," כל רשימת ההוראות. אבל ביהדות, להיות שונה, זה לא להיות נחות. בספר הזוהר מוסבר שאיש ואישה הם בעצם שני חצאים של נשמה אחת, הנשמה מתפצלת בזמן שהיא באה לעולם- חצי נכנס בבן, חצי בבת, מדגיש הזוהר: לא חייב להיות באותו זמן, אבל מדובר בשני חצאים. אז זה למעשה, איזור אחר לגמרי במוח, זה מוח אחר? זו חשיבה שונה לחלוטין? מדובר בחשיבה שונה, לא לחלוטין כי כולנו בני אדם אבל יש הבדלים, ודאי, בין... האונה השמאלית שבמוח דומיננטית ופעילה יותר אצל האישה, הימנית אצל

הגבר, לכן, כל מה שנמצא בצד הימני, כמו: התמצאות במרחב, מתמטיקה וכדומה, גברים, בדרך כלל, תמיד יש יוצאי דופן... -כן בדרך כלל גברים מתמחים יותר, ואילו בכל מה שנוגע לחוש הדיבור, לדקדוק, ללשון, לשפה, להרחבת משפטים- זה נמצא באונה השמאלית, נשים יותר עוסקות בכך, דבר שגם מקביל לדברי המקובלים: ששורש הנקבה בשמאל, ושורש הזכר בימין. -בימין. לא יכלו להקל עלינו קצת? למה בראו אותנו כל כך שונים? אנחנו צריכים הרי לחיות ביחד. הרי זה פסוק בתורה: "אעשה לו עזר כנגדו." ה"עזר" הוא דווקא כתוצאה שהיא "כנגדו." כלומר, אם שנינו היינו זהים, בזמנים של התמודדויות עם מצבים שונים, היינו נתקעים. אבל כאשר לכל אחד יש כישורים שאין

לשני, אז האישה למשל, כפי שציינת קודם, שאישה מתעוררת במהירות מבכי של תינוק, והמחקרים מצביעים על העובדה שגברים- הצליל שמעיר אותם יותר מכל דבר אחר, הוא דווקא הצליל- אזעקה של רכב. הגבר קשור לרכב יותר מאשר לתינוק, יפה! -כן, זה מעניין אבל זו המציאות!... כלומר, הוא יותר מרגיש את החיצוניות, והאישה בעצם, היא יותר- היא טיפוס יותר שותפי, יותר משפחתי. הגבר טיפוס יותר בודד, יותר חיצוני. כשלמדים את ההבדלים, יודעים גם מה להעניק. אם גבר שומע את אשתו שופכת את ליבה בפניו, והוא קץ בדבריה ופשוט חותך אותה בכל כמה משפטים... כן, -...המון מתחים מתפתחים ביניהם. אבל הוא מרגיש שהיא מעמיסה עליו. והיא לא מבינה: "אבל אתה

בעלי, אני צריכה לדבר איתך"! ברגע שהוא יבין שאישה כטיפוס שונה ממנו, אמורה לדבר יותר, לשתף יותר, הוא ישב ויקשיב בסבלנות כי הוא לא ישפוט אותה לפי הראש שלו, אלא לפי הראש שלה. זאת אומרת, הידיעה בעצם, היא זו שיכולה להקל עלינו במערכת זוגית ובאמת לפתור את ה... -בדיוק כך! וכך גם היא כלפיו- כשהאישה יודעת שבעלי הוא יותר טיפוס בודד וחיצוני, אז צריך להתנהג איתו בהתאם- לקצר יותר במילים, לתת לו את התחושה של החשיבות בדברים שהוא זקוק להם. זה לימוד אחד של השני שמתמשך חיים שלמים או ש... איך זה עובד? אתה יודע כי הרי כל פעם אנחנו... -כן. זה תיקון, מה שנקרא. אני חושב שיש 2 אפשרויות: או להגיע לגיל 80 ואז להיזכר בכל

הטעויות, כן... -או ללמוד בגיל צעיר. ללמוד מניסיונם של אחרים, החכם לומד מניסיונם של אחרים. הרמב"ם בפרק טו בהלכות אישות מעניק רשימת הוראות לגבר, רשימה שונה לאישה. באתר 'הידברות' ישנה הרצאה שנקראת 'תקשורת בין בני זוג'- שם הרחבנו בעניין. אז קהל יקר, בפעם הבאה שהתינוק בוכה, חברו 'סנסור' לאזעקה של הרכב, ותראו איך הבעל מתעורר בטבעיות. תודה רבה, כבוד הרב זמיר כהן היקר שאתה מעשיר את עולמנו בחוכמתך ובידיעותיך. תודה רבה. תודה רבה לשותפי לפרויקט: תומר הדדי, ולקובי אפללו, לישי ריבו, אוריאל אוחיון, אוריאל דהרי, לליאור אדיב, איתמר חג'בי, ולקובי עובד היקר. תודה לכם! ועד לתוכנית הבאה של 'ניגון הבריאה,' אל תשכחו להלל ולשבח.