אדמת קודש | הרב חיים פוקס במסע מרתק במרוקו העתיקה והפעם בית הכנסת צלאת אל עזמה

אנחנו נמצאים פה במרקש באחד מותי הקנסט המדהימים ומי שמלווה אותנו זה רבי יעקב קוביפר קוביפר רבי יעקב מבחינתי מהידע שיש לו על מרוקו בכלל הוא בעיקר מרקש בפרט ועוד יותר במקום כל כך מיוחד אז אנחנו עכשיו נשמע ונחקים על כמה הקהילה זאתי רק מיהדות ותורה ולא למה דווקא מהמקום הזה היהדות עוד יותר בוא נראה ‏Ah. הגענו למרוקו, כבר מריחים את אוירת הקדושה, אבל כשהגענו למרקש אתה חי את זה סבימך, המלח פה והיהודים שכאן והכל פה חי אבל שנכנס לבית הכנסת, מה מה כל כך מיוחד בבית הכנסת הזאתי? אוקיי, אז קודם כל הבית כנסת הזה הוא מ-1492, כנסת אחד העתיקים בעולם, למעלה מ-500 שנה, אבל הייחודיות שלו שעד עד המלחמה בעצם זה הבית

כנסת היחידי שיש בו מניין כבר רצף של 500 שנה של מניין. וואו. זה דבר שלא יתואר. שתיים, האפשרות שבית כנסת מאפשר לתי, יהודים, מוסלמים, נוצרים להיכנס אליו. אנחנו רואים כאן את כל הזה לא הזאת. קמעט זה לא קיים בעולם. עכשיו צריך להבין את ההיסטוריה של הבית הכנסת. בעצם במרוקו יש לנו שתי סוגי יהודים. יש לנו יהודים תושבים, יש לנו יהודים מגורשים. היהודים תושבים מקורם מתקופת בית ראשון, בית שני. יש לנו פה ידויות לסידי בויסאו סילמן, הבן של המלך שלומ. אחר כך יש לנו ידויות רומיות באתר וילובוליס, אתר עתיק רומי שיש למה ציונים שיש שמה יהודים. יש בטוניס. עד לכאן הגיע יואב בן צורי שר צבא ישראל. זאת אומרת, יש עדויות

מאוד מאוד עתיקות להתיישבות יהודית פה פה באזור צפון אפריקה ומרוקו. כמובן מן הסתם בית שני, יהודים גם גולים מגיעים לפה, מגיעים לטוניס, אלג'יר, קרטגו בזמנו ואז מגיעים לאזור של מרוקו ומתיישבים פה. הם נקראים יהודים התושבים. 1492 מגיע גירוש ספרד. ודים ומוסלמים מגורשים מספרד עצמה. רובם הגדול מגיע לצפון מרוקו, לתנג'יר, פס, מקנה. שם אנחנו רואים יהודים הרבה יותר יהודים ספרדים וקומץ מאוד קטן מצליח להגיע לפה למרקש מרקש יש לה שני ראשי תיבות אחד מרקש מרים וקשים אחד מורה רבח כמורה שמיים או ק או כ זה זה ההבדל א אז מרקש באו לפה ניסו להתפעל עם אותם קהילה של יהודים תושבים עתיקים המגורשים מדברים בלדיין או הולכים

עם נעליים הלכות שונות מנהגים שונים לא מסתדרים עם אותם תושבים המקומיים התושבים העתיקים של מרקש ומחליטים בעצם לבנות לעצמם בית הכנסת שנקרא בית כנסת המגורשים לזמעים זה הבית כנסת הזה בית כנסת של מגורשים ככה הוא נקרא זאת אומרת מצחיק כי בעבר היו מתפללים פה רק תושבים ועכשיו יש פה עכשיו זה מגורשים אמר שהבכנס הזה הפך לתושבים כי מה קרה בכל קהילות מרוקו בכל קהילות מרוקו המגורשים עלו על התושבים ורק בקהילת מרקש ודרומה התושבים עלו על המגורשים גם בגלל שהם היו כמות קטנה יותר גם שהחוכמה של חכמי מרקש הייתה כל כך כל כך ככה עצומה שלא יכלו עליהם אותם מגורשים מסופר על רבי יוסף קרו שהגיע לפה לדבר עם רבי יצחק דלאיה

ולא הסתדרו בכמה דינים למיניהם כל מיני סמים של כתובות כל מיני של שחיטה יש איזה יש עדויות שהם היו פה אז זה הייחודיות בעצם של הבית כנסת הזה בעבר היו פה במלח למעלה מ-35 בתי כנסת 30,000 יהודים 30,000 יהודים לנו את העוצמה 30,000 יהודים כל הרחובות פה בעברית אנחנו נמצאים ברחוב שנקרא רחוב תלמוד תורה אחר כך רחוב משש רחוב הקניין רחוב ישיבה כל הרחובות בעברית זה מראה על העוצמה היהודית שהייתה פה מה נשתמר מהשמות של רחובות היום עד היום נשתמר המלך בשנת 2018 מחזיר את השמות משמות לערבית מחזיר אותם לשמות בעברית שזה באמת כבוד לכבוד המלך מוחמד השישי ובעצם מכל 35 בית כנסת אנחנו נשארים היום במדינה בעיר העתיקה סך הכל

עם הבית כנסת הזה שהוא פעיל והוא היום משמש כמו זאון ויש בו גם אירועים גם שמחות בר מצווה אנחנו מסתכלים לבוא להתפלל פה בשבתות שיש אירועים כמובן של הקהילה או ש דרך אגב צריך לציין שידך רבה מאוד בכל המהלך פה ש נספר אולי על המוזאון א ויש לנו עוד בית כנסת שנקרא סלט אלפסים שתה בכנסת של רבי פנחס הכהן ובכנסת שנקרא סלט ביטון זה בעצם ארבע בת כנסת שהם סגורים אין להם מבקרים זה היחידי שמש כ בית תפילה יש מיחודיות בבית הכנסת הוא צר וארוך יש בזה כן קודם כל בית כנסת ספרדי א כמו שאתם שמים לב וקר זהל זה ואמר תפיסה מאוד מאוד מאוד יהודיה אצל הספרדים השל שליח ציבור בניגוד לאשכנזים שהוא נמצא קדימה שליח ציבור והקהל פה

זה קהל ושליח ציבור אומר אני מאחור אני דוחף קדימה אני דוחף אותכם קדימה זה הייתה השיטה תמיד להיות מאחורה תמיד להיות זה גם העזרת נשים פה שזה מן הסתם הגיע בשנים האחרונות מן הסתם במאות האחרונות גם בנו אותה פה למעלה אבל רוב אנשים פעם זה היה כמו שתשיימים לב הייחודיות של המקום זה גם הבית הכנסת אבל גם העולם חצרים שניצא אליו בחוץ שהוא בעצם אחד הדברים היו ייחודים פה מה מה נשאר פה אותנטי במשך מאות שנים הרי ה מה שנשאר פה אותנטי זה הספרי תורה שיש פה ספרי תורה למעלה מ-300 400 שנה שתכף נפתח ונראה ובית הכנסת המבנה שלו עצמו אבל הייחודיות זה המבנה שבחוץ מבנה שבחוץ שימש כתלמוד תורה למדו פה 400 תלמידי חכמים כל מי

שרצה להיות רב מועל שוחט שליח ציבור איפה הוא למד בישיבה הגבוהה שנמצאת במרקש זאת אומרת מישהו רבי אברהם אלמליח שהיה אף בית הדין של ירושלים מגיע עלח חמור מלווים אותו כל המשפחה כדי לבוא ללמוד פה במרקש כולם מלווים אותו הוא מגיע למרקש מה קורה במרקש אותו תלמיד אותו תלמיד מגיע לקהילה והקהילה בעצם מחתימה משפחה שמאמצת אותו דואגת אותו לבוקר צהריים וערב ולנה ודואגת לשלוח אותו כל פסח וסוכות לכפר זה הערכה שאתה אומר לצדיקים לחכמים ובדיוק ואז הם מגיעים לפה תופסים את התהודה תופסים את הזה והולכים לשמש בקודש 400 תלמידים 14 עניינים המקום באמת היה כול כל כולו תורה. 1498 בעצם הקהילה מתחילה להתרוקן בקבות עלייה לארץ

ישראל. אחר כך ב-56 ואחר כך ב-61 שלושת גלי עלייה לארץ ישראל. ב-61 המקום מתרוקן ובעצם אנחנו הופכים את המקום הזה לבית סקנים. כל הזקנים של שנראו במלחם לפה נכנסים לפה והופכים את המקום הזה בעצם לבית סקנים. א לא רצו להשמין לא פסיק פה ממגירס. כן. לא רצו להשאיר אותם לבד ולהשאיר אותם בין הגויים ולהשאיר אותם בבתים. עם זה הכניסו אותם לפה והפכו את זה לבית זקנים עד שנות ה-80 שנות ה-ש עובר איזה כוכריון בעצם ביחד עם הקהילה פה עושים פה שיפוץ מאוד מאוד מסיבי מחדשים את המקום הופכים אותו לבית הערכה למטהילים אממה הרבה ישראלים והרבה עושים פה בלאגנים לצערנו ומשאירים נשארים פה ועושים פה בלאגן ומחליטים בעצם לסגור את

המקום הזה בעצם בשנת 2015 אני מגיע לפה מתוך מקור לחקור את הקהילה היהודית איך קהילה ודית נסגרת 2000 שנה של קהילה יהודית איך הדבר הזה הורך לאלם צריך לחקור את הדבר הזה איך איך עושים את זה בצורה שמשאירה זיכרון ואז אני מציע לכהילה בוא נהפוך את המקום הזה למוזאון נהפוך אותו למוזאון שיספר את הסיפור של הקהילה היהודית כל חדר יספר על איזה משהו בקהילה יספר על התלמוד תורה שהיה פה יספר על שירת הבקשות שהייתה פה יספר על היהודים בהריאטלה שהיו פה בעצם לתת זיכרון היום נכנסים פה מאות מבקרים כמו שאתם שמים לב יהודים מוסלמים זורם נוצרים שבאים לראות איך היסטוריהודית בתוך המקום הגדול הזה זה ש מ-1400 מ-1492 באים לראות

את ההיסטוריה היהודית זה אחד הדברים הייחודים ביותר אתה יודע מה אני מסתכל כאן על המקום ואתה רואה אני רואה פה איזה אישה מנקה אני לא מאמין שהיא יהודיה או משהו לא יש להם אבל ערך כנראה למקום ערך מאוד מאוד מאוד כבוד מאוד מאוד גדול למקום יש פה בעצם שתי שתי מקומיות שהם דואגות לניקיון הם שומרות על המקום ובאמת כאילו ברוך השם זה התחתם כבוד אן אן זה מאוד מרגישים מאוד מאוד כבוד לדבר הזה נזכה לפתוח את הארון יאללה זה אהרון עתיק זה נקרא אכל הדמעות היכל הדמעות היה פה אדמור אשכנזי שבא לפה והתחיל לבכות והוא אמר אתם לא יודעים איזה תורה הייתה במקום הזה אתם לא יודעים חבודה רב וואי איזה כבוד זה לפתוח שער ל500 600

שנה אחורה אני רואה שיש פה שתי אז זה הקומה של היותר חדיש זה ה ב מה שמתפלים 60 שנה האחרונות מה שאנחנו מתפללים היום וזה בעצם זה הספסורה ש 300 400 שנה של ספרי תורה אתם יכולים לראות את העור אפשר לראות גם את הבד מסביב ששמים אני רגיל לספרי תורה ספרדים הם יש להם את הבתים מהעץ מהכסף מה נכון אז קודם כל קודם כל הספרים האלה הגיעו מעיראק לא קשור למרוקו מרוקו תמיד היו הולכים לפי השיטה הזאתי ההבדל בינינו לבין האשכנזים זה קודם כל תשימו לב שמתחת יש בד לאורך כל הספר תורה כמובן בהמה דקה בהמה גסה הכתב מאוד מאוד שונה אבל זה המנהג של ידות מרוקו כל הזמן תמיד עץ חיים שהגיעו לארץ ישראל העיראקים הביאו את הארגז את

הנוסח של הארגז ואז עשו הבדל בין העדות המזרח לבין האשכנזים בספרים נוצר התניה שכל ספר אשכנזי הוא בעץ חיים וכל ספר ספרדי הוא בארגז וזה הכיסויים האלה זה כיסויים אותנטיים כן אותנטיים לא נגן מדהים מדהים את בכזה מקום צריך לבוא ולהתפלל למענם ישראל ולבקש בורא עולם שמרת על הקהילה הזאתי קהילה יציבה של תורה וחכמים יהי רצון שהקדוש ברוך הוא מהמקום הזה תשמע כל תחנונינו ותצליח את עמינו בישראל ובכל מקום שהם כל בני ישראל בנחת בשמחה ברפואה שלמה ואתנה מהדמעות שבכו פה כל תלמידי החכמים וכל הצדיקים וכל הדורות האחרונים היא שמה כל הזעקה הזאתי ולקבל שבתם בימרה אמן כן רצון מרכז תורני תלמוד תורה ניווי זהב חובבי חובבי

ידת מרקיש בעצם זה אחד מתלמודי התורה כמו שאתם רואים ככה למדו תורה הנה החדר הזה הנה החדר בסלט לאזמה אפשר לראות אותו פה אפשר לראות אותו פה אפשר לראות את סלט לאזמה פה פה ממש את כל התלמידים זה היה כל החצר הזה אתם רואים את כל התלמידים רבי מחלוף אבו חצרה כל התלמידים בעצם כל הקהילה ראשי הקהילה היהודית ככה היו לומדים פה תורה ממתי התחילו לעבור מהלבוש הזה ללבוש הזה מו הצרפתים 1912 צרפתים מגיעים קלקלו את הלבוש היהודי בדיוק הורידו את הזביות ונתנו יותר להכניס חליפות. אז זה בית החצרים בעצם זה בעצם ה הכיתות לימוד. חצר הכיתות לימוד. יש לנו פה למעלה מ-20 כיתות. תקשו זה היה בית הספר משמעות יותר. תראו פה שהיו פה

40 תלמידים שרצים פה בחצר. זה היה המשמעות של המקום הזה. עכשיו מעבר לזה שזה היה רצים פה אנשים זה היה המקום המשמעותי של הלוויות חשובות א אירועים חשובות. היו מביאים לפה, מוציאים אותו פה ומפה יוצאים ממש מפה היו יוצאים להלוואות זה היה המקום המרכזי של בעצם של הקהילה היהודית פה בעיר העתיקה כמובן שהיו עוד כמה וכמה בתי כנסת אבל זה היה אחד המרכזים והגדולים בעצם את כל הכיתות הפכנו אותם לכיתות שמספרות את הסיפור של הקהילה היהודית תן לנו דוגמה עוד 10 שנים לא יהיה פה קהילה ודית לא יודעים מה יהיה פה כמה יהיה פה כמה אנשים ישארו פה אבל חשוב לנו לשמר את הזיכרון אז יש לנו חדר אחד על כל התלמוד תורה שהיה פה וחדר

אחד על יהדות האטלס וחדר אחד על שירת הבקשות שנכתבה וכל כולה הייתה פה בעיר מרכש והודותפסה בו בעיר מרכש בחדר אחד עם טלוויזיה חמש שפות אנגלית עברית ערבית צרפתית וגרמנית שמספר את הסיפור של הקהילה ההיסטוריה היהודית במרק עכשיו אני מבין אתה אומר תורת הפיוט התחילה פה הודפסה פה היה פה בית חוס שלצילם היה פה בית ב-1921 נתפס פה אצל קלאסלאסי דפוס לקלסלאסי נתפסו שירת שיר ידידות הראשון נתפס פה ייחודים מכאן בדיוק המסורת המסורת המדהות אז קודם כל מאוד החקמנו מהמקום המדהים הזה תודה רבה לך קובי אתה כאילו ה הראש ועזרה שלנו כאן במרוקו ו אתה יודע מה אולי בתור סגיר לפרק הזה צריך קצת לזכור באמת את החוויה המשפחתית

הקהילתית של של המקום שהייתה מאוחדת כולה והייתה כל כולה תורה ותורה ותורה כמו שאמרת מהק יש זהבודן ללומדי התורה ואנחנו רואים את זה כאן שכל המרכז הקהילתי הייתה תורה ותפילה זה מה שעניין אותם זה מה שהיה יהדות מרוקו יהדות מרוקו בקולק כולה הייתה יהדות מאוד מאוד אוהבת תורה עד היום אני חושבת משמעי וזה אני חושב מה שאנחנו צריכים לקבל לעצמנו להיות גאים במורשת המדהימה הזאתי שלא משנה איפה יהודים היו גם בחור נידח וגם בתוך העיר אבל למסורת ולתורה