"גנבתי קליפת תפוח אדמה לאמא שלי זה עלה לי בשברים בכל גופי הצנום" - עדות מטלטלת

רמוני בוקרו של יום חמישי בשבוע יום הזיכרון לשואה ולגבורה אנחנו מטבע הדברים נעסוק כאן בסיפורים מתקופת השואה מסירות נפש של יהודים רבים בעולם כולו וכמובן נדבר על כל מה שצריך כדי ללמוד קצת יותר להבין ולעיקר להתחזק איתי כמדי יום חמישי הרב שאול בובליל שלום הרב שלום שלום בוקר טוב בוקר טוב אני חושב שאולי נפתח בפרק תהילים לעילוי נשמתם אמנם אנחנו בדרך כלל נוהגים להגיד כשיש צפירה אז תוך כדי גם אומרים תהילים אמרנו אבל עכשיו אם כבר אנחנו עלינו לשידור אז נתחיל ביחד ונגיד כולם שיר למעלות עשה עיני אלרים מעין יבוא עזרי עזרי מאם אדוני עושה שמיים וארץ אל יתן למות רגליך אל ינום שומרך הנה לא ינו ולא ישן שומר

ישראל אדוני שומרך אדוני צילך על יד ימינך יומם השמש לא יקקע וירח בלילה אדוני ישמורך מכל רע ישמור את נפשך אדוני ישמור צתך ובואך מאתה ועד עולם כמובן אני אין לי צל של ספק ש אנחנו צריכים את הנשמות היקרות הללו הם נמצאים במקום עליון כי הם בגדר הרוגי מלכות נהרגו על עצם נרצחו על עצם היותם יהודים ועל עצם היותם א שבעצם נולדו נולדו כיודים נולדו כיודים ואנחנו כמובן לכל אחד יש צד במשפחה מכיר יודע קרובים אנשים גם לי באופן אישי א דווקא משני הצדדים גם מהצד הספרדי גם מהצד האשכנזי א הסבא כן הסבא לא גלית את הסוד הזה כן כן כן הסבתא כמובן עליה השלום היא נפטרה לפני 10 שנים אבל היא בהחלט הייתה הייתה כילדה א בשואה

ילדתה וסבלה ו דווקא הסיפור של סבתא סבתא רבקה א שהייתה ממש א החליטו לקחת את כל הכפר שהיה שם ולהכניס אותו לתוך בית כנסת הנאצים דפקו בדלתות של היהודים לצאת מהר החוצה ולהיכנס לתוך בית הכנסת והיא אה נכנסה יחד עם בני משפחתה לתוך בית הכנסת תוך חוסר ידיעה מה הולך להיות שם בעצם כנראה שהבוגרים ביניהם היו הבינו מה קורה. איפה זה היה? אה אני לא יודע במדויק. זה היה בפולין. פולין א פולין זה אני יודע. אוקיי. א והיא נכנסו לתוך בית הכנסת שם אה האבא שלה מה שנקרא אמר לה נתן לה רמז לרוץ החוצה מחוץ לבית הכנסת. היא באיזשהיא צורה הצליחה לחמוק יחד עם הדודה שלה. אה קראו לה סבתא זיי גיזון. היא הייתה אומרת לכולם זה

זיגיזון זהי גיזון זה אז קראו לה סבתאי גיזונטיז היא הצליחה לחמוק ולברוח יחד איתה א והם לא הרחיקו הרבה עד שהם שמעו את הצעקות הגדולות מתוך בית הכנסת שהיהודים שם שזעקו שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד א ובית הכנסת עלה בלהבות זאת סבתא רבקה שכמובן אחר כך עברה בתור ילדה אני מדבר על ילדה כבת שבע שמונה עברה שם גיהנום אחד שלם שהיית נאלצה לברוח בין המקומות. אמורה להסתדר לבד במשך כל חמש שנות המלחמה בלי המשפחה, בלי אף אחד מהאחים. והיא הייתה כמובן אצל משרטת איזה איזשהיא גויה מסוימת ש א החביעה אותה. ואנחנו יודעים שהגויים כשהם עושים חסד הם לא עושים אותו עד הסוף. אז לא די בזה שהיא החביע אותה, נתנה לה לישון בתוך

דיר חזירים. א ובאחד הימים, זה דווקא סיפור ששמעתי ממנה, באחד הימים היא ממש ראתה איזשהו לחם מאופש כבר בצבע ירוק ומרוב הרעב שהיה היא התחילה לאכול אותו ואז הגויה ראתה את זה ואמרה לה, אם תעשי את זה עוד פעם אני אסגר אותך לנצים. א וכמובן עברה שם תלאות, ברחה לפרטיזנים, ברוך השם הגיעה לארץ ישראל ובנתה משפחה לתפערת וברוך השם. כן. כן. אבל גם מהצד השני, גם מהצד של האמא א מחנה עבודה שלקחו את הסבא, הסבא שלום א בבן גזי. בן גזי מחנה פתחו שם. א בן גזי זה באלוב. באלוב. כן, בדיוק. גם שם, גם לשם הגיע. א ברוך השם ברוך השם. הוא ניצל וחמק מה דברים הללו אבל אנחנו יודעים שיש סיפורים לרוב ואני בטוח שגם הרב הוגר בתוכו

לא מעט סיפור אני תכף מסבא ל מסבא וסבתא לסבא וסבא אני אספר תכף אבל אני חושב שאני אפתח עם משפט קטן שאמר לי הבוקר פגשתי עכשיו בדרך לכאן את חיים מזגין כירצ בתוכנית מנהל זקה מנכל זקה א זקה מפקד זקה נכון מפקד כן כן מפקד זקה פגשת עכשיו בדרך לכאן ואני אומר לו חיים קודם כל אני רוצה להגיד לך שפה גדול אתה מקריב את החיים שלך להמען עם ישראל עכשיו שלושה ימים הם היו בחוף בחדרה שמה תתאר לך שפתאום באמצע החיים אומרים לך עזוב את המשפחה עזוב את העבודה עזוב הכל הכל הכל לך תחפש בהתנדבות הצלת חיים זה מה שהבן אדם הזה עושה אז הוא אומר לי שהיום בבוקר הוא העביר הודעה תראה תראה איזה משפט איך זה תפס אותי הוא אומר בדנובה

בהונגריה מתו שם 15,000 איש זרקו אותם למים. העצמות שלהם עד היום במים. אף אחד לא מחפש אותם. 15,000 איש אף אחד לא מחפש. פה בארץ בן אדם אחד נופל למים 15,000 איש מחפשים אותו. תראה את ההבדל. ועל גדותה דנו בה. הרי שמה עמדו אנשים על גדות הדנו וזרקו אותם כולם. הרי קשרו אותם אחד לשני על שפת הנהר וזרקו את כולם לתוך המים. כשו קשורים. לא יכולים לסחות, לא יכולים כלום. והם טבעו למוות. א אגב אתמול בערב בדנובה התקבצו קבוצת יהודים אתמול בערב מישהו משם שהלח לי את הסרטון אומר לי בוא תראה יושבים שרים שירי נשמה מתחבים לערכים יש לנו אגב את הסרטון הזה נוכל לראות אותו ממש מיד סרטון שנשלח אלינו אתמול בערב מהדנוב הם

הבדי להיות מכל היום בסג שם סברו שו הוא יוחיל בסו טוב זה זה אתמול בערב אתמול בערב ערב יום השואה אתה רואה שיהיהודים מכל מקום מתקצים דווקא למקום הזה 15,000 איש נמצאים שם במים אתה רק תחשוב על זה העצמות שלהם עד היום שם אף אחד לא חשב על זה לאסוף את זה למצוא אותם לא יודע מפחיד מזעזע רק עצר המחשבה מדהים ומהונגריה להונגריה אחד הסיפורים הזויים אולי שיכולים להיות זה סיפור א דיברת על סבתא שלך אני אספר לך על סבא שלי סבא שלי נלקח הוא היה בהונגריה הוא היה עיתונאי עיתונאי יהודי שכותב בעיתון הממלכתי של הונגריה שמכתיב את דעות הקהל בהונגריה וישר נלקחו למחנה עבודה באוסטריה. הוא אשתו וההורים שלו וההורים שלה. שים

לבד דבר מטורף כולו ניקחו למחנה העבודה באוסטריה. אה הוא עצמו הצליח לברוח משם. הוא חבל לפרטיזנים. כפרטיזן יהודי אתה יודע עושים הרבה פעמים פעולות נגד האויב. ואחד הפעולות המרתקות שהם עשו שם מעבר להישרדות בתוך היער שזה לכשע עצמה פעולה לא קלה אה הם הרימו פסי רכבת שהייתה בדרכה לאושוויץ הם היו שולחים הרי משלוחים מאוסטריה לאושביויץ להשמדה והם הרימו את אחד מפסי הרכבת שם ובאמת הגיעה רכבת הגיעה הרכבת ונתקעה בדרך לא יכלה להמשיך מדהים אה היה שם קרבות על אנשי שהרכבת כי הנאצים מצד אחד אה לא רצו שיישחררו אותם, הם כן ניסו לשחרר תוך כדי הפצצות אוויריות אמריקאים האלה. היה שם סיפור מאוד מאוד גדול אה ומעניין שאנשי

הרכבת ניצלו באיזשהיא צורה דווקא מתוך הרע. תראה מה זה אין דבר רע יורד מן השמיים. המקומים הכפריים המקומיים שם רצו להתעלל. ידעו שיש שם יהודים ברכבת. את כל הזבל שלהם הם זרקו לרכבת כדי לקבור אותם, כדי לעשות להרוג אותם, חיידקים, לכלוכים, כל הפחי רוקנו לתוך עם מחשון לתוך הרכבת. ודווקא זה היה ההצעלה שלהם. הם נעברו בהשפה שם, הם מצאו שעריות של מזון, הם מצאו שם קליפות של אוכל, הם אכלו את זה בתוך הרכבת ומזה הם שרדו את שלושה ימים הם היו תקועים רכבת. זה רק תשאיר אותם ככה. הם היו מתים לבד בליכה לשתיית צפיפות. אבל דווקא הזבל שזרקו להם לתוך הרכבת זה מה שהציל אותם. עכשיו מעניין עבר עברה שואה חמש שנים של יערות

של הכל. הרכבת בסופו של דבר הוחזרה לאוסטריה למחנה העבודה. ופה מגיע החלק המעניין. מסתיימת המלחמה. סבא שלי, סבא זולי עליו השלום, חוזר להונגריה, חוזר לדברן, לעיר שבה הוא גר, ומתחיל להסתובב. אתה יודע, העקורים, זה קראו לזה, אנשים שחזרו לשם, התחילו לחפש כל אחד מה נשאר לו מהמשפחה, כי הייתה השמדה המונית. הוא מגיע לבית שבו הוא היה גר לפני כן ואת מי הוא מוצא שם? את אשתו ואת ההורים שלה. איך שרדתם? ואז היא אומרת לו שהיא הייתה ברכבת בדרך לאושויץ והפרטיזנים הרימו את המסילות ושלושה ימים הם היו שם עד שהחזירו אותם. מסתבר שאשתו הייתה באותה רכבת ששם הוא הרים את המסירות. אותה רכבת שהוא תקע בדרכה לאושביץ והחזרה

למחנה עבודה אשתו וההורים שלו וההורים שלה היו ברכבת. וואו. ואחרי המשפחה אחרי השואה הם נפגשו שם ואחרי השואה אמא שלי נולדה ואם זה לא היא לא הייתה נולדת. וגם אני לא הייתי פה אני חושבנו אולי לא היה בוקר אמוני אולי לא היה בוקר אמוני איזה נסתרות דרכי השם זה לא יאומן לא אבל הרב אנחנו יודעים שעם ישראל זה סגירת מעגלים ואני חושב שאחד מסגירת המעגלים זה דווקא אריה פינסקר שהגיע א יחד עם הבן שלו אלון פינסקר אני התרגשתי לראות את התמונה כן הנו אולי אנחנו ככה גם נוכל לראות אותה אילן זקן עלוף במילואים מצדיע לאביב אריה א ממש שמסגרת משלחת של צהל אולי תמונה אחת התמונות אני חושב ש המצמרות אני אני רואה אותה עכשיו לא

בפעם הראשונה וזה מצמרר אותי בן שמציע לאבי א במקום שבו היה אביו שבוי על ידי הנאצים וזה סגירת מעגל להראות את משלחת הצהל שמגיעה למקום אחרי 80 שנה אבל הפעם מלאים בכוח מלאים בסיעתא דשמיא מלאים ברצון אז מלאים באחדות שדבר כזה כפי שהיה לנו בעבר לא יוכל לשנות. אנחנו אומרים לא יוכל לשנות למרות ש אני לא לא משווה בין הדברים אני רוצה כן להגיד את זה אני לא משווה בין הדברים חלילה אבל בדברים האיומים שקרו אנחנו די חופפים לאירועי השבעה באוקטובר מבחינת המעשים אני לא מדבר על ההיקף מבחינת ההתעללות שהייתה אנחנו מדברים בהחלט על על נאצים לכל דבר א ואגב ראינו ינו סרטון דווקא שהגיע הבוקר מעזה, מתוך עזה חייל שהיה

במסגרת מלחמה הוא ניצולים הוא ממשפחה של ניצולי שואה והוא אמר את דברו. אם יש לנו את הדברים שהוא אמר נוכל לראות אותם אבל בהחלט זאת סגירת מעגל. בואו נראה את החייל מתוך הרצועה. הנה מיד יהיה לנו כן אבל אה אתה יודע זה זה שטח מטורף לסרוק אותו שמות נהדרים אבא זה בוא נמר יש לי כבר חבר'ה שהיו וזה כמו כמו לשוחרת מידנק מה שהם עשו שם ואם אנחנו לא משמידים אותם אין לנו אין לנו מה לחפש פה איזה מכה אם אנחנו לא משמידים אותםחרון האחרונים עמלק אין לנו מה לחפש פה הם עשו אני אומר לך מה שהם עשו שם זה דבר שאסור לא צריכים להמשיך אז זה כאמור יוסי הרשקוביץ בשיחה האחרונה עם אביו על ממש כמה ימים אחר הטוח א וזה היה באמת

כמה ימים לפני שהוא נפל אבל הוא אומר כאן במפורש אם אנחנו לא משמידים אותם א אם אנחנו לא משמידים אותם אין לנו מה לעשות פה הוא אומר זה כמו כמו לשחרר את מידנק מידק והוא ידע מה הוא אומר הוא ראה את המראות הקשים א והבין והיה נוכח שם וראה את הכל אבל הנה בהחלט אבל עוד סרטון אחד שבאמת כפי שאמרתי לרב קודם לכן זה דווקא חייל שנמצא בתוכחי עזה בסג'איה שם הוא מוצא על קיר לא פחות ולא יותר צלב כרס א והוא אומר במפורש אנחנו רואים לאף אחד לא יכולה להיות טעות אנחנו רואים מה הם רצו לעשות אבל אני כבן לניצולי שואה אעשה הכל והדבר כזה לא ישנה אנחנו א כמובן א ביום הזה הכוח של העם היהודי היה לשרוד לעומרות הכל, לעומרות

הטווח הנורא שהם עברו. מתי לא? תסתכל לאורך כל ההיסטוריה משאץ, גירושים, מה לא, איזה מלחמות? אבל העם הזה תמיד שרד ותמיד היה בכוחו לקום שנית. וזה הברכה שלנו מפי בורא עולם שהעם הזה לא תשכח התורה מפי זרעו עד עולם. ואתה רואה עמוות אחרות נופלות עם ישראל נשאר חי וקיים העם העם הנצח וגם מהנפילה הזאת של השואה אתה רואה שהייתה תקומה מדהימה לעם ישראל אחרי זה הוא אחרי זה גם המדינה וזה נתן לנו רק כוח להתקדם הלאה א מהטבח של ישיבה באוקטובר אתה רואה היה טווח היום היום כל כך קשה אבל אתה רואה שכל השבועים הולכים חוזרים עם אמונה בעיניים חוזרים עם כל מיני א מסרים עם כל מיני תובנות לחיים שהם קיבלו וגם האנשים שראו הנה

אתה רואה יכול להיות לך את הצבא הכי חזק במזרח התיכון אבל ברגע אחד שהקדוש ברוך הוא מעלים את עיניו אז גמרנו זה נקרא העלמת עין של בורא עולם שנייה אחת מעלים אתה רואה איזה טוח מטורף שקורה אבל זה רמוז זה רמוז בפרשת האזינו אסתר אסתיר פניי ביום ההוא ביום ההוא והקדוש ברוך הוא רעות רבות וצרות זאת אומרת שז אז פעם שמעתי את הרב מרד רבי חיים נוגרשל מדבר בעניין הזה ואומר כך תשובה למה הייתה שואה כפי שאנחנו שומעים לפעמים לעתים מצצות השאלות הללו למה איפה היה אלוקים בשואה אז אומר הרב מרדכי נוגרשל יש תשובה אם אתה מחפש תשובה שכלית יש תשובה לכך והשמחת מהמקרא אם אתה מחפש תשובה רגשית לעולם לא תוכל לקבל תשובה יפה וזה

נכון ואגב אני ממליץ לכל הצופים שלנו א יש שיעור מרתק בענייני בעניין הזה של איפה היה אלוקים בשואה של הרב זמיר כהן הופץ אתמול בקבוצות הידברות וואו בכל הזה הסמת שווה לשמוע ולראות לקבל קצת כיוון על כל העניין הזה בדיוק כמו ששאלו איפה היה אלוקים בשבעה באוקטוברת התשובה לכך הנה הוא עשה את השבעה באוקטובר אותה תשובה אבל צריכים לש זה קשה זה קשה נכון נכון אבל ככה הרב נגלה אומר תמיד שאל אותו פי אלוקים בשורה מה מה זה איפה הוא עשה את זה נכון אבל צריך להבין מה זה הוא עשה את זה כאילו בוא לא לא אנחנו אני אומר הרב אני אומר משפט זה לא דבר שאנחנו יכים לעות משפט בי הוא משפט קשה אבל אבל זאת המציאות הקדוש ברוך הוא

אמר בתורתו הקדושה בתורתנו הקדושה אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותיי תשמורו ונתתי וכולי וכולי וכולי וכולי אבל הוא גם אמר יבוא ויגידו לך אנשים היו הרבה אנשים שכן שמרו וכן צדיקים ואלכים אבל אנחנו יודעים שמלאך הברדיל בין טוב רע זה אנחנו יודעים הרב אנחנו יודעים היא עמוקה ודאי שהיא עמוקה לכן אמרתי שתשובה רגשית לעולם לא תתקבל תשובה שכלית תמיד אפשר לתת את התשובות מומלץ מומלץ לראות היום המדיה בהידבות היא כל כך נגישה לכולם ודאי ושווה להשקיע זמן לצפות להעמיק בעניין ולהבין את השורש של הדברים ויש תשובות אה אני רוצה לגעת בעוד נקודה נקודה מעניינת דווקא אמנם לא קשורה לשואה באופן ישיר אבל א השבוע אתמול יותר נכון

נתפרסם סרטון סרטון אני מוכרח להודות אולי נראה אותו ואחר כך נתייחס אליו אני אגב לא ידעתי איך לאכול אותו אולי ננסה לדון בו כאן בואו נראה חזון אחרת ימים נהג אוטובוס מלא חרדים צובת בסורים נעצר כי הנהג צריך פשוט תפלל ‏SK מעניין. תשמע, אני בהלם. אתה יודע למה אני בהלם? כי שלחו את הסרטון הזה. מישהו שלח לי, הוא כתבנהג אוטובוס עוצר באמצע כדי להתפלל. עכשיו אני חשבתי לא חשבתי יהודי עוצר בצד כי הגיע זמן תפילה והוא צריך א זה עכשיו פתאום אתה רואה את הסרטון אתה אומר ערבי עכשיו אתה רגע רגע רגע מה ההבדל שזה היה יהודי אז אמרתי לעצמי זה בסדר ופתאום עכשיו זה לא בסדר רגע רגע רגע אז אני רוצה אז אז הרב חשב שזה בסדר

שמה שנהג אם זה היה נהג יהודי שעוצר את הרכב וזה בסדר יש פה דיון הלכתי אוקיי רגע יש פה קטע הלכתי האם החשבון שלך החשבון התחילה שלך אתה צריך לתקן רג אבל לפני שניכנס להלכתי זה בסדר שנהג יהודי לא יודע אבל היה לי איזשהי הבנה לעניין כן בתוך הלב הוא צריך להספיק תפילה וו הגיע שקיעה אולי אוקיי והוא חייב עכשיו להתפלל אז הנושעים מבחינתם אוטובוס מלא חרדים נכון אם זה החילונים אולי משהו אחר אבל ברגע זה חרדים הם מבחינתם לכאורה מסכימים דוני אתה רוצה להספיק כי אני מוכן להתעכב כמה דקות שעכשיו יודע שמדובר פה באדם לכן הפכת אותי עכשיו שאני רואה את זה אה ככה מתקילים בשידור חי זה לא יפה קודם אז יפה לכן לא ידעתי איך

לאכול את הסרטון הזה אתמול ומצד אחד אמרתי אוקיי תפילה היא תפילה האמת שמי שהציס אותי דווקא בנושא של הסרטון הזה זה דווקא הבמה היא של הבמה היא של התוכנית שאמר אתה שאל אותי אתמול אתה ראית את הסרטון הזה מה דעתך עליו אה דעתו הייתה חד וחלק שהדבר הזה הוא חרפה וצריך לפנות לחברת קווים אני מוכרח להודות שאני לא חשבתי כך ואני אני אני מצד אחד כן רואה הרי בסופו של דבר גם המוסלמים גם היהודים מתפללים לאותו אלוהים א ואנחנו גם מתפללים לקדוש ברוך הוא הם אמנם יש להם מקשר את מוחמד שלהם אנחנו לא צריכים מקשר הקדוש ברוך הוא בחר בנו להיות לו לעם סגולה ולכן אין פה לא צריך מקשרים כן ראיתי לנכון שבאמת בן אדם מאמין רשאי

לעשות מה שהוא צריך אבל איפה הנקודת מכשול הנקודת מכשול שבתורת ישראל אין דבר כזה לעצור באמצע שום מקום ועל חשבון הזמן של כל הציבור ועל חשבון סכנה בדרך ועל חשבון תורת ישראל מתייחסת בניגוד לכל מיני הזיות אחרות תורת ישראל מתייחסת לכל פרט ופרט במקרה הזה אני רוצה שהרב יגע דווקא בפן ההלכתי אדם אנחנו יודעים במשניות שאדם נמצא בדרך על החמור היה רוכב על החמור יעצור לא יעצור סכנות בדרך לאד דיון הלכתי שלם זו תורת ישראל אני רוצה שהרב יגע בסיטואט בנקודה הזאת ואז ננתח נאמר האם הדבר הזה מצריך תגובה של חברת קווים או שאין צורך בכלל להתייחס לדבר יש פה קטע א מאוד מעניין בעצם כי אתה נמצא פה עכשיו במקום אוטובוס מלא

יהודים כן מבחינה הלכתית אדם מהלך בדרבת רגב זה לא משנה אם הם חרדים רגע רגע יכול להיות שמישהו מהם כן נרא להגיע הבית דוקא נכון נכון נכון א בגמרא כתוב שאדם המהלך בדרך והגיע זמן התפילה יש מחלוקת האם ירד מהחמור ויתפלל או ישב על החמור ויתפלל או במילים אחרות אדם נוסע בכביש והגיע הזמן תפילה אתה צריך לעצור בצד כדי להתפלל ל-18 כי עוד מעט שקיעה אין לך מניין אתה תקוע או שאתה יכול להמשיך להתפלל תוך כדי נסיעה אוקיי ההלכה היא בעצם נפסקה שאם זה מקום מקום סכנה אז לא ירד מהחמור ויתפלל. אוקיי? אבל אם זה מקום אם זה מקום רגיל שאתה יכול לעצור בצד תירד מהחמור ותתפלל. כל זה מדובר כשאתה הולך לעצמך לבד על החמור. יפה

מאוד. ברגע שאתה שכיר, ברגע שאתה שכיר של אנשים אחרים, ברגע שאתה נהג של אנשים אחרים, יש משנה אחרת באותה מסכת ברכות שאומרת האומנין קוראים בראש האילן או אומן, אדם שהוא עכשיו כוטף פירות בפרדס של בעל הבית והגיע הזמן שהוא צריך לקרוא קריאת שמע, עובר זמן קריאת שמע, לא אומרים לו תרד למטה ותתפלל, הוא עומד על הסולם ראוע הוא בקושי מרוכז, אבל אתה תקרא קריאת שמע בראש האילן אפילו שאתה פחות מרוכז. למה? כי זה הזמן של בעל הבית. אף אחד לא מרשה לך לרדת את אותם כמה שניות, לרדת ללמטה, להתרכז בקריאת שמע ותמשיך את הקריאת שמע, אתה חייב להתפלל. את העצירה של השתי דקות האלה שלוקחת קריאת שמע נתנו לך ותשלים אותם אחר כך.

נתנו. לא, אתה תגיד אותם, אבל בראש האילן אתה לא תרד אפילו למטה ותבזבז דקה משעותיו של בעל הבית מזמן העבודה. אוקיי? כלומר, אם היה עכשיו נהג יהודי והיה שואל אותנו הלכתית, מה אני אמור לעשות? אז אני אומר לו, אתה שכיר, נכן, אף אחד לא מרשה לך לעקב. תתפלל ערבית שתיים. לא, אתה יכול להתפלל מלך גם בישיבה. בישיבה. אוקיי, תוך כדי נסיעה. למה? כי אתה עכשיו שכיר של אותם אנשים שאמורים לסו. כאשר שזה לא מסכן את הנשים כמובן. זה מותר לציין. בר לא התכוונתי 18 בעצימת העיניים. כן. כן. לא, גם לא גם לא שהוא עומד ברגל אחת על הזה. כן. לא, לא במידה. הוא יושב בתנאי שהוא מסוגל להתרכז בדרך ותוך כדי להתפלל נהגים מיומנים שכל

היום על ההגה אני לא חושב שזה דבר ש שקשה להם אוקיי לכאורה ברגע שהוא היה מסוגל לעשות נהג יהודי זה מה שצריך לעשות אתה לא רשאי לעכב את הנושאים ולו רגע אחד גם בשביל תפילה אתה רוצה להיות כזה צדיק תשאל במיקרופון האם יש למישהו התנגדות שנעצור לשתי דקות הפסקה אם יש אחד שמתנגד אתה כבר לא רשאי מי הרשה לך תורת ישראל את ישראל נפלא נפלא מה שאומר שמה שעשה כאן אותו מוסלמי עשה שלא על פי לא על פי הדין הציבורי ואני לא יודע אולי לפי ה לפי ה המוחמד שלהם אין בעיה להתעלם מכל הצרכים של אחרים ולהתמקד רק בצרכים מה שרגיר והוא עובד של חברת כפים מי הרשע לו כזה דבר לעשות יפה ולכן הרב אני אני מאוד מאוד מוד מתפלא שהסרטון הזה

לא תפס באף מקום, לא עלה באף רשת רשת לא עלה באף רשת טלוויזיונית. אני יודע למה ברור לנו. ברור זאת אומרת לא לא הייתה לו כיפה שחורה ויו זה היה חרדי זה היה שונה. נהג חרדי צר זה זה כבר היה עניין עניין אחר לגמרי. אני אני לא האמת אני לא אוהב את ההתקטננות הזאת של כל הזמן אבל זאת המציאות בדיוק ולכן אנחנו מדברים על מציאות כזאת א אני חושב שאנחנו כן נבקש את התגובה של חברת קווים בעניין הזה מהסיבה שלו לא כי לא כי אנחנו לא רוצים שיתפללו הפוך אנו רוצים שיתפל יודע מה אפילו סתם הפסקת סיגריה צפ אפשר לך לרדת באמצע לעכב את כל האוטובוסים אבל אני רק רוצה להראות פרט אחד חשוב מה ההבדל בין תורת ישראל שדנה על כל פרט

ופרט בין אם זה מעכב יהודי אחד, בין אם זה מצער יהודי אחד, בין אם זה יגרום לו עכשיו לעוגמת נפש, התורה דנה בכל פרט ופרט, בין אם אתה גוזל את המעביד שלך, קל וחומר, את הציבור שאתה מסיע, התורה מתייחסת לכל פרט. ואילו ההזיה שלהם אין התייחסות כללית לשום דבר. תעכב אחרים על חשבון אחרים אבל רק אלאלה רק אלאלה ואלה ועלה לא מעניין אף אחד מוחמד ומוחמד ומוחמד שאר העולם שהתפוצץ נכון ואיך יצאנו אנחנו אומרים כל בוקר בתפילה לעולם יהיה אדם ירא שמיים בסתר היקב הגלוי נכון אתה מכיר את זה אמר המשגיח של פונוביץ' עוד לפני 50 שנה לא קוראים את זה ככה לעולם יה אדם ירא שמיים לעולם יהיה אדם פסיק אחרי זה ירא שמיים קודם כל תהיה

בן אדם. לכן גם יום הכיפורים לא מכפר על עבירות של בן אדם לחברו. כן? אתה לא יכול להיות צדיק על חשבון אחרים. צדיק חשבון הזמן שלך. תעריך בתפילה כמה שאתה רוצה. תעשה הפסקות למה שאתה רוצה. תהיה צדיק כחשבון עצמך. ברגע שאתה על חשבון אחרים, אתה חייב לבקש את רשותם או לחילופין להתפלל בישיבה תוך כדי נסיעה. אין כזה דבר להיות צדיק חשבון אחרים. זה ההבדל הגדול בין הדתות. בין היהדות שמתחשבת בכל דבר, בין יהדות שמתחשבת באנשים, אפילו ברגע אחד של אדם אחר לבין מי שלא מתחשב. טוב. א ועוד פעם אני רוצה גילוי דעת. אה תפילה היא דבר שעומד ברומו של עולם. ולמרות זאת התורה התחשבה ואמרה מתי כן ומתי לא ובאיזה אופן כן ובאיזה

אופן לא. ולכן אנחנו כשאנחנו מדברים על מציאות כזאת חשוב שהדברים יהיו יהיו כפי שבאמת צריכים להיות על פי ההלכה ויש גם סדר ציבורי יש גם סדר ציבורי מחויבות א אני רוצה שנראה את עכשיו הרב מתוך הצלת ספרי תורה מתוך עסרת דרך אמונה סיפורו של הרב יצחק גברלטר א אולי קטע קטע מאוד מרגש בוא נראה איך עליו הגרמנים מודיעו לנו שכל הספרים כל הספרים צריך למסוא להם מי שלא יביא מוות הייתה שאלה גדולה מה לעשות ספרי קודש באו לרב שקובנה לישון מה לעשות אז הוא הציד דבר כזה להדליק את התנור ולהכין את הספרים על השולחן ואם נראה אם יבואו אם יבואו דבדוק בבתים אז תך לשר תך לסחוב הכל אבל אם הסתפקו עם מה שהביאו להם אז ישאר בזה

אסוף היה שנשאר כל הספרים נשאר לנו אבל ספר תורה החביר עד כדי מוות היה יהודי אחד שבזמן כניסה לגטו לקח לקח ליטאי עם סוס ועבר כל הבית כנסת בקובנב בית מדרש וכל ספר תורה כמר 300 והביר אותגטו וירביא אותו אצלו עלמל לג ועכשיו הליטאים התגנבו שמה וחיפשו ומצאו את זה והם חותכים את זה חתיכות הם רוצים להעביר לגטו אולי אתה מוכן להעביר את הסוס הראשון עם ספר תורה ואני חושב יהיה לבן 14 למי אני הולכ לשאול אם מותר לי לעשות דבר כזה לסכן את החיים בספרי תורה החיים יותר מקודש מהכל פה אבל דבר אחת חשבתי ראיתי ספרה למה בורא עולם אותי לכאן מה יש לעשות כאן אין לי שום דבר יצא מכאן אין לי שום דבר מה הסרנות שלי לבוא לכאן אלא

מהשמיים מרים אותי אתה לך להציל אני הולך ואתחיל ללכת ושם הוא אמר לך רסת קם דחפתי צ דחפתי ומזיע ודכף והלב דופק כמו טרקטור פחד ואמה היא נתפס אותי משהו ואני דוחף כל הדין גם אני רואה אותי עם הזה פותח את השם מרחוק שלא צריך למות רגע אחד לא צריך למות ואני עובר את הזה את ה את השיקשתי זה לשים בצד אני מתעלף מדהים מדהים זה מצד אחד כן זה מתוך סרט כן סרט דרך אמונה דרך אמונה אני לא מכיר את הסרט אבל זה נשמע הסיפור מרתק כן סרט דוקומנטרי שבאמת א של יד ושם וזה מסירות נפש אתה אתה רואה את המסירות נפש מצד אחד אבל אתה רואה מצד שני שכל דבר הם הלכו לשאול את הרב את השאלות האיומות הקשות יש ספר הודמו מוצל מאש כל השאלות

האיומות שנשאלו בשואה רבנים ילד בן 14 הרב את מי הוא יכול לשאול מותר או אסור תשמע הם שאלות רבי צחוק אלכון אינספקטור זה זה לא זה אחד מגדולי גדול הדור כך הרבה שאלות של חיים מות את הילד שלו פה והוא יכול לבדות אותו ויכניסו ילד אחר ועוד הרבה מאוד יש לי מנה כזאת ההוא עומד למות מותר לתת לו לא מותר דברים ש שרק לקרוא אותם אתה מזדעזע מהאנושיות של האנשים ששאלו כאלה שאלות כי אדם נמצא בכזה מצב הוא מחפש רק לשרוד הוא מחפש רק לחיות גם לפעמים זה החשבון השני ופה לא אנשים לא מכרו את האנושיות שלהם למען החיים שלהם אלא כדי להסתכל סתכל על הזולת וזה מי כמחי ישראל אני אני אומר באמת רק לשמוע את הדברים הללו ולומר ריבונו

של עולם עכשיו אנחנו מבינים למה בחרת בנו להיות לך לעם סגולה מכל העמים איזה עוד עם יכול להתעכב על שאלות כל כך כל כך מורכבות וגם בגיל 14 וב-13 וב-12 לשאול שאלות כל כך מהותיות של החיים ולא לא להיות כ שאר האדם לעשות מה בא לי, לא מעניין אותי כלום. וזאת תודה להשם יתברך על הבחירה בנו. כי אם לא השם שהיה בוחר בנו, מזמן עם ישראל חס ושלום היה על הגויים היה נקחד חס ושלום. ממש נכון. עם הנצח לא סתם. יש בנו טבעים ומידות שאין לאף אחד. אה, אני רוצה להזכיר משהו. אני חותך רגע. כן, יש שיר מסוים של אהרון רזל, נקרא גיבן הקדוש כמדומני, שיר שבאמת תומן בחובו סיפור מאוד מאוד מעניין דווקא על הנושא של השואה. אוקיי? א אני

לא יודע הרב מכיר אותו מכיר את הסיפור הזה יהודי שהיה מטא את א רחובות תל אביב אה זה סיפור של הרב א שלקר קרליבח כן קרליח רח לגיבין הקדוש למנק כן אבל רגע לפני אנחנו הולכים עכשיו לשיר הזה תכף אני אחרי שהרב יספר כי הוא מספר אבל אני רוצה אני רוצה רק משהו קטן ששכחנו כן היום ההילולה של יהושע שהוא הבינו וואו יורשו של משה רבנו זה לא אה מישהו מעכשיו נכון יורשו של משה רבנו תלמידו של משה רבנו שאגב למאזינים תן גם סגולה קטנה איזה תפילה יהושע בן חיבר שתי תפילות שתי תפילות עלינו לשבח החלק הראשון הקטע הראשון קטע השני על כן נקווה לך מי חיבר אחן אחן אחן נכון זה ראשי תיבות על כן נקווה עכן עלינו משבח זה יהושע בן

ואת נודה לך בברת ק המזון הקטע שנודרך שמקנו השנחת לאבותינו ארץ חמדה מי הכניס אתם ישראל לארץ חמדה טובה ורחבה יהושע הוא הכניס אותם לארץ אז הוא חיבר את זה את זה כשנכנסו לארץ את נודה לך אתינו לשבח מתי הוא חיבר כשהקיפו את יריכו עשו הרי שבע הקפות והחומה נפלה נכון מה אמרו בכל הקפה עלינו לשבח פעם אחת ישר ופעם אחת הפוך מהסוף להתחלה וואו וואו אנחנו אומרים כל יום עלינו משבח את מי יכול להגיד זה בלתי אפשרי נכון קשה יפה אבל הוא אמר את זה שם הוא חיבר את זה כל הקפה אמרו ישר והפוך ישר והפוך שבע הקפות נפלו החומרות וואו אז היום ההילולה שלו בספרים הקדושים רבי משה בן מכיר וכל כל הספרים הקדושים כותבים שכיוון שעלינו

לשבח היא פילה את החומות לכן זה סגולה להפיל כל חומה קשה שיש לאדם יש לאדם איזה חומה בזוגיות בפרנסה בחינוך ילדים בשלום בית לא משנה במה עלינו לשבח לומר אותם מתוך כוונה מעומק הלב זה משבר את כל החומות אוקיי ואתה יודע למה רואים את זה בסוף התפילה על משב אחרי התפילה כל כך קדושה כל כך חשובה כי רוצים רגע לפני שאדם יוצא לעבודה רגע לפני שהוא מתחבר לעולם החומר עוזב רגע את כביכול את התפילה את המעלה שהוא היה בה תפילת שחרית ועובר לעולם הזה להגיד שאנחנו משתחווים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא כל מה שאני הולך לעשות זה לכבוד בורא עולם גם הולך לעבוד כדי שאני אוכל לקיים לקיים אחי זה תורה ומצוות לגדל משפחה של

תורה ומצוות כל דבר שאתה עושה בחיים זה רגע לפני שאתה עוזב את בית הכנסת ואנחנו משתחווים לפני מלך מלכי המלכים אין ספק זה יהושע בן היום תדליקו נר לילון נשמתו בהחלט אני רוצה שני אתתרגש ביחד מהשיר גיבן הקדוש סיפור מדהים תקשיבו טוב למילים כי מאחורי זה עומד סיפור מרטיט את הלב אולי תכינו את הטישו אנחנו עם הגיבן הקדוש אהון רזל מיד תנגן לו עשיר. לאחר מכן נספר לכם שיכנס אלינו אורח חשוב עם סיפור מעניין גם כן. הנה אהרון רזל. לפני כמה שנים ברחוב הירקון בתל אביב ראיתי יהודי זקן מנכה את הרחוב. פניו היו יפות אר גופו שבור לגמרי. השכינה הייתה נסוכה לו על הפנים. ניגשתי אליו ואמרתי לו, "שלום עליכם, ענה לי במבטה

פולני, עליכם שלום." שאלתי אותו ביידיש, "מהנזיסיד יהודי יקר, התאמר לי, מאיפה אתה?" מפי הסת שנה הווע ענה, הייתה זו פצצה בתוך, פעם ראשונה שאני פוגש ניצול משם. האם פעם אחת ראית את רבי קלוניס קלמן? שאלתי שי ודאי אצלו למדתי כל ילדותי. בגיל 11 הגעתי לאושוויץ, חשבו שאני בן 17. שלחו אותי למחנה עבודה. איני אף אחד. אני לבד בעולם המשיך לטא את הרחוב. כי תרזיזה כיך מתוך האש הכל עוד מדבר הדבר הכי גדול הכי גדול בעולם הוא לעשות טובה למישהוא אחר אמרתי לו ידידי אני חסיד של רבי קלמן אולי תועיל לומר לי משהו בשמו. הוא הביט בי ואמר אחרי המחנות אתה באמת חושב שאנחנו עוד זוכרים ואיך אוכל לתאר לך את קבלת השבת? פקדנו

סביב הרבי כל הילדים. אך דבר אחד אני זוכר שאמר לנו שוב ושוב ולא אשכח כל החייםזיזכ מתוך האש לוחש לי ואומר הדבר הכי גדול הכי גדול בעולם הוא לעשות טובה למישהו אחר הדבר הכי גדול בעולם הוא לעשות טובה למישהו אחר. במחנה כשהבנתי שכל המשפחה שלי הלכה, קמתי בלילה ורציתי לשים לחיי סוף. אז שמעתי את קולו של הרבי בתוך אוזניי. כנדר לחזכרו לעשות טובה למישהו אחר. אתה יודע כמה טובות אפשר לעשות בלילה באושביויץ סביבך על הרצפה אנשים שבורים כל הלילה ישבתי הקשבתי עודדתי וניחמתי נשארתי בחיים בתוך האש לוחש לי ואומר הדבר דבר הכי גדול הכי גדול בעולם הוא לעשות טובה למישהוא אחר הדבר הכי גדול בעולם הוא לעשות טובה למישהו אחר

גם היום לפעמים איני מוצא טעם לחיי נכנס לים אחשוב קולו בתוך אוזניי הדבר הכי גדול אתה יודע כמה טוב אפשר לעשות ברחובות של תל אביבז כנך בתוך האש הכל עוד מדבר הדבר הכי גדול הכי גדול בעולם הוא לעשות טובה למישהו אחר הדבר הכי גדול בעולם הוא לעשות סות טובה למישהו אחר. וואו, אני חושב שזה אחד המסרים, הדבר הגדול ביותר בעולם הוא לעשות טובה למישהו אחר. א זה מה שהציל לו את החיים. תשמע, להציל חיים, לפעמים אתה חושב שאתה עושה טובה למישהו אחר, בסופו של דבר מתבר שזה עושה לך טובה. מציא לך את החיים. אדם שעבר את כל השואה זה מה ש זאת המסקנה שלו בעצם אחרי כל הטופת האיומה הזאת. אני חושב ש אולי זה מזכיר לי סיפור שממש

לפני שנכנסתי לאולפן שמעתי אותו א היה איזשהו יהודי בשואה א דווקא בתקופה האחרונה שהיה ככה מגיע לבית הכנסת והרב שאל אותו מה איפה אתה? למה אתה לא בא יותר? ואז הוא אמר לו, תשמע, אני קצת א קצת לא לא הייתי במיתבי. היה לי רושם לא טוב על היהדות, לא משהו לא הסתדר לי, אני לא ברחתי מזה. אומר לו, למה? מה קרה? אומר, אני אספר לך כשאני הייתי בשואה א היה שם איזשהו יהודי אחד שהיה לו תפילין. הוא היחיד שהיה לו תפילין בשואה. וכשבסופו של דבר רצו היהודים להניח תפילין, הוא לא היה מוכן לתת לאף אחד להניח את התפילין. הוא היה אומר תמורת משהו. כל אחד מהם היה הולך מביא משהו. זה היה מביא קליפת תפוח אדמה, היה נותן לו להניח

תפילין. זה היה הולך מביא אצלם היו נותנים. חצי מהלחם, זה היה מביא. כל אחד היה מביא משהו מסוים. היו היו היה נותן להם להניח תפילין. יום אחד היה איזשהו יהודי שהגיע כבר השקיעה ואמר לו בבקשה אני מתחנן תן לי תן לי להניח תפילין אותו שקיעה מעולם לא פספסתי הנחת תפילין תן לי אמר לו בשום פנים ואופן לא רק אם תביא משהו אומר הפכתי את המחנה אין כלום כפתור לא מצאתי אמר לו לא יקום ולא יהיה רק אם תביא משהו אומר ראיתי את זה הגיע בין זמן צת הכוכבים ואותו יהודי לא הניח תפילין הוא אומר, ראיתי את הדבר הזה, אמרתי, זאת היהדות, אם זאת היהדות, אני לא רוצה שום קשר אליה. הסתכל עליו הרב ואמר לו, יהודי יקר, אומר לו, אתה

יודע, זאת שאלה של הסתכלות. אתה בחרת לראות דווקא את זה, את האחד הזה שהיה מוכן לא לתת לבן אדם, לא לתת ליהודי להניח תפילין אלא בתמורה למשהו. אבל לא הסתכלת על מסירות הנפש הזאת של 400 יהודים שהיו מוכנים לאסוף דברים מהרצפה כדי לאפשר לעצמם להניח תפילין. הכל שאלה של הסתכלות. נכון? החיים זה לא מה שקורה אלא מה שחושבים על מה שקורה. כל סיטואציה כזאת. טוב הרב עכשיו מצטרף אלינו אורח חשוב אורח שככה נמצא איתנו כאן באולפן, הרב אברהם בן נישו. שלום וברכה. שלום בכם. מה שלומך? ברוך השם מצוין. יום יום. זה שאתה יושב איתנו כאן אה זה שאתה יושב איתנו כאן זה כבר אה נס בפני צור נס אדיר. אה ואני רוצה אולי דווקא לגעת

בסיפור הנס שלך. סיפור אפשר לומר ש אין אין אצל יהודים אין אין סוף מסוים. יש כשהקדוש ברוך הוא מחליט הוא מחליט. אין פה אין אין ערעורים. יש תשובה, יש דברים שאדם יכול לעשות, תפילות, אבל גם אצלך זה היה. א ספר לנו קודם כל קצת על עצמך ואחר כך ניכנס לסיפור עצמו. אה, טוב, כמו שהצגתם אברהם בן אישור, א ברוך השם שנים משתדל לעסוק במה שאפשר לזכות יהודים עם אחרים. א אם זה חיילים, אם זה סטודנטים, כל מיני מדרשות, ברוך השם. כן, שיעורים. זכינו זכינו גם להכיר את הרב. ברוך השם ברוך השם זה הרבה מקומות ככה משתדלים לזכות הרבים בארץ בחול אה וזה הדרייב זה המנוע זה מה שככה באמת נותן לנו כן נותן את הכוחות א זה בגלל זה

המסר של אותו יהודי הגיבן הקדוש לעשות טובה ליהודי אחר למישהו אחר כן כ ממש ככה אוקיי וזה מה שבוער בזנב בגלל שלא זכיתי 20 וכמה שנה מהחיים להכיר את בורא עולם אז בעצם גדלת כאדם אה א לא שומר מצוות בית א מסורתי או בית קצת פחות אפילו הייתי אומר קצת פחות אבל ברוך השם זכיתי להכיר את הקדוש ברוך הוא ואמרתי למה למה אני לא זכיתי לפחות שאחרים יזכו זה באמת מה ש מה הייתה נקודת ה ההכרות הראשונית שלך איתו א סוף סוף הכרתי יהודי שידע לענות לי על שאלות הוא לא פחד זאת אומרת עד אז היו לך שאלות שלא קיבלת עליהן תשובות אני חושב שהשאלות דווקא נתנו לי את המקום הנוח שלי שהנה אני לא מחוייב לכלום. יש לי שאלה, אין לאף אחד

תשובה. יופי. אז אני ממשיך בדרכי. כן. עד שמי זה היה בעצם שענה לך על התשובה. אה, יהודי יקר, זה הרב שלי, הרב יוסף על השם ישמור אותו אה ראש כולל שפשוט היה לו סבלנות פלא לנער או לבחור בצבא שם היית 19 20 ברך בגיל הזה. כן. עם שאלות מאוד ככה נוקבות ולא יודע, היה לו סבלנות אפילו שאלות שהוא לא שמע אף פעם ונניח לא היה לו את התשובה באותו רגע. אומר לה הכל בסדר אני אחזור אליך והוא היה חוזר אליי פשוט היה התעקש זה היה תהליך ארוך חמש שנים אומנם אבל כמי שגדל בבית שהוא לא דתי איך קיבלו את החזרה בתשובה שלך וואו בהתחלה היו בהלם כי באתי בתור אדם א מגיל 15 16 עצמאי עסק א מצליח מאוד א אחר כך גם עובד בהייטק וכולי

פתאום בשנייה אחת ככה לראות אדם שעוזב כביכול את העולם הזה זה מה שהם מגדירים ועוסק בעולם אחר לחלוטין הם היו בהלם וואו כן לא לא ידעו איך לאכול את כעסו או שקיבלו את זה בסופו של דבר כן גם וגם האלם הראשוני אחר כך גם כעס אחר כך גם אכזבה אבל היום ברוך השם אני חושב ש זה היה לפני חתונה אחרי חתונה לפני חתונה לפני חתונה אז איך בעצם הכרת את רעייתך אה גם בזכות הרב שלי זכיתי להיכנס לישיבת אור החיים של הרב ובן אלבז ללמוד שמה ברוך השם וזכיתי להכיר את אשתי אה בזכותם בנינו ככה בית לתפארת ברוך השם היום אני כבר זכיתי להיות אפילו סבא כמה ב-47 ברוך השם7 ברוך השם שבעה ילדים כן שבעה ילדים שיוברים כן ירבו בעזרת השם

אמן אני רוצה להיכנס איתך לסיפור סיפור הנס שלך א אתה נמצא בקניות אה הסיפור מתחיל א בוא נניח כמה שבועות לפני כן אוקיי התחיל התחיל השם ירחם מה שחוינו ה איך קוראים לזה שביעיל העשירי אני לא יודע לקרוא לאירוע המזעזע הזה. אה וזה תפס אותנו ככה כמו כולם. אנחנו בשמחת החג לא מבינים הזקות ועניינים ובתור בן אדם שאני כל הזמן בקשר עם חיילים והכל. איך שיצא החג זה טלפונים זה כל מיני שאלות כל מיני בלאגן וגם בהרצאות אחר כך במשך כמה שבועות פתאום הכל נעצר והיו שטחי כינוס היו כל מיני מקומות שצריך לדבר עם חיילים צריך במיוחד לעודד אותם רוחנית כי עדיין לא היה ברור בדיוק מה עושים איך עושים למה עושים אני לא מדבר על

המשפחות שחוו כל מיני אסונות על אנשים שאיבדו קרובים בגלל שאנחנו עוסקים הציבור אז כל הזמן שומעים דברים והיה תקופה כזאתי גדולה גם עוד של לחץ אם זה הילדים שבבית הזקות וכל מה שעברנו אה שבועיים לפני האירוע שאני עברתי ממש הרגשתי לא טוב כיוון שלא היה לי הרבה זמן לישון מי שמתעסק עם הציבור או מתעסק עם עם החיילים אז אין שעות לפעמים זה לצאת מהבית מוקדם מאוד בבוקר להספיק איזה מקום של הרצאה וכולי ואז מתעכבים חיילים א להגיע לעוד מקום להתעסק בינתיים בבית יש תפילות יש לימוד עוד פעם בלילה וכולי ככה סדר יום מאוד מאוד הייתי פוסק ברוך השם ברוך השם עשייה מעבורכת ואז א ואז הרגשתי ממש לא טוב אני זוכר שזה היה ערב שבת

וקמתי באמצע הלילה ומרגיש ממש כאילו שאני לא יכול לנשום אני לא יודע להסביר את זה לא יכול לנשום אני רק רוצה לחדד זה היה לפני השבעה באוקטובר או אחרי אחרי אחרי השבעה באוקטובר כמה זמן בערך שבועיים שלוש משהו כזה שים שבועיים שלושה אוקיי כן אני ממש לא יכול לנשום ואשתי מסתכלת עליי ואמרת לי מה יש לך למה אתה ככה מתנשף אמרתי אני לא מסוגל לנשום ואז א היא רואה אותי מתלב ש אומרת לי מה אתה עושה? אמרתי לה תראה אני אצא קצת להליכה קצת תזרים את הדם קצת תנשום ואני ארגיש יותר טוב בעזרת השם וככה עשיתי יצאתי בלילה בחוץ וערב שבת שקט בחוץ והתחלתי ללכת והלכתי שעתיים וחצי פשוט כי כל רגע שהלכתי הרגשתי קצת יותר טוב וקצת

יותר טוב וקצת יותר טוב אחרי שעתיים וחצי של הליכה הרגשתי איזה כמו איזה קק כזה נפתח לי בחזה לא יודע בדיוק מה זה היה אבל חזרה לי הנשימה וחזר לי ככה ההרגשה היחסית סבירה חזרתי הביתה בהמשך השבועיים האלה כאבים בחזה כאבים ביד כאבים בצווא מדי פעם ככה חולשה עוד פעם אבל מרצף הדברים לא כל כך כנסת ליזה חשיבות אמרתי טוב קורה בן אדם לא יושן הרבה מתח לחץ צריך להספיק הרבה דברים טוב לא הכנסתי לזה כל כך חשיבות ואז א יום ראשון בבוקר זה היה ממש ערב ראש חודש כסלב זה היה ראשון בבוקר הייתי צריך להגיע להרצאה אה במקום קצת בעייתי בוא נקרא לזה מבחינת הצבא אבל הייתי צריך להגיע להרצאה שמה א והייתי בלחץ כי שמה הייתי צריך

להיות על הדקה זאת אומרת נותנים אישור כניסה מרגע עד רגע להיכנס וגם אנשים מסוימים צריכים לתת להם את ההרצאה באמצע הפעילות שלהם והם חוזרים לפעילות אז הכל היה ככה צריך להיות מתואם ובבוקר לקחת את הילדים באותו זמן מי שזוכר לא היה ממדים לא היה בכל מיני מקומות אז הילד הזה לומד שמה הילדה הזאתי ככה זה ככה בבוקר להתארגן. היה לחץ כזה של הבוקר ואז אני מקבל טלפון אומר לי תראה כרגע אין לנו אישור כניסה אנחנו מחכים שהחלים יקבלו אישור שמצאים הפעילות ואז נוכל לדבר איתם אז כרגע היה לנו בינתיים אישור כניסה אמרתי לו תודיע לי ברגע שיש לפחות חצי שעה 40 דקות קודם שאני אוכל לנסוע אה ואז הבן שלי הגדול אומר לי תשמע אתה

יכול לקחת אותי לרופא שיניים וזה טוב אמרתי הזדמנות תנצל את זה אני אקח אותו לרופא שיניים אשתי מתקשרת אתה יכול לעזור לי בעוד משהו מה יש יהודי יקר שמחלק חבילות להרבה אנשים נשים עוזר לחיילים עוזר לזה נשאר לו חבילות ואנחנו מכירים משפחות שאין להם אתה תוכל ללכת לקחת אמרתי לה רק בתפני שהוא נמצא שמה אני ממש לחוץ בזמן לא יודע פתאום אני אקבל טלפון או משהו אני צריך לנסוע אמרת לי הוא יחכה לך שמה הגענו שיהיה בריא לא יודע הוא לא זמין הוא לא נמצא שמה לא יודע בדיוק מה קרה לו באותו רגע והבן שלי הייתי באוטו כאילו אחריו אני צריך לקחת אותו לאופה שיניים ואני נכנס לאוטו וזהו ואני לא מרגיש את היד אני מנסה להותט אני

מנסה לעשות משהו אני לא מרגיש גש כאילו ממש כל החלק הזה פשוט התנתק לי כאילו מהגוף אני מנסה לעשות משהו ואני לא מצליח הבן שלי מסתכל עליו ואמלא הרבה פעמים מה יש לך אתה ממש חיוור אתה הנשימות שלך כאילו אמרתי לו מרגיש לא טוב לא יודע אני חלש מאוד לא יודע איך הספקתי אחרי זה עוד לעזור ל לבן הבכור שיהיה בריא לחתום חוזה בדיוק הוא נכנס לשכירות הוא התחתן אז באותה תקופה וכולי והגעתי הביתה ואני מחכה למעלית לעלות ואני לא מצליח כאילו אין לי אני מרגיש שאני לא יכול כאילו לחכות למלית יותר אנחנו גרים קומה שנייה רצתי מהר אני לא יודע אפילו רצתי את השתי קומות האלה נכנסתי הביתה אמרתי לאשתי תזמיני אמבולנס היא מסתכלת

עליי למה אמבולנס אפילו כאב ראש אף פעם לא היה לך מה קרה אמרתי לה לא יודע אני מרגיש שזהו אני מוותש וממש נפלתי ככה על המיטה לא יכול כאילו לדבר לא חיכיתי אפילו שה תתקשר אני התקשרתי וזה הדבר האחרון שאני זוכר שאני התקשרתי ל לאמבולנס והגיעה הצלה מישהו על אופנוע שזה היה הכי קרוב תוך חצי דקה אמר מה פתאום לא צריך אמולנןסך פה אה טיפול נמר רץ ממש לפנות במהירות את ה אשתי לא הבינה מה קרה מה זאת אומרת מה כאילו הכל בסדר לפני שנייה דיברנו איתו ומורידים אותי ככה לאמבולנסה הבן שלי כמובן עוליתי לאמבולנס והוא אומר שבדרך עוד עניתי לבן אדם הזה של ה של ההרצאה הוא אומר לי תשמע אנחנו נתחילה את זה לת בערב אמרתי לו

מצוין אני כרגע לא יכול אפילו לא אמרתי מה אני עושה או מה קורה פה וככה נעשה לבית חולים אפילו בדרך היה עוד חיל שהתקשר משהו שאלה לגבי שבת משהו כזה הבן שלי אומר שעניתי אני לא זוכר אפילו אני לא זוכר כלום וואו הרופאים הסבירו לי אחר כך שאני לא זוכר כלום בגלל שהגוף חווה טראומה רצינית מאוד זאת אומרת מבחינת כאב זה היה כאב עצום ובגלל זה א המוח פשוט מוחק את את הרגעים האלה מה בעצם קרה היה שלב שאיבדת את ההכרה שהגענו לבית חולים עוד הייתי בהכרה עוד עניתי להם אפילו שיש כל מיני שאלות אבל הבן שלי אומר שפשוט כל הזמן עצמתי את העיניים כאילו דיברתי אבל עצמתי את העיניים ואמרתי לו ממש ברגעים האחרונים אמרתי לו תקרא להם

עכשיו כי אני לא יכול לסבול יותר את הכאב זהו זה כיף שהוא בלתי נסבל אני לא יכול ואז הוא ממש עומד לקרוא למישהו והוא רואה אומר אבא זה היה אירוע מזעזע אני רואה אותך פשוט כולך שחור כל העורקים כל העורידים כל הגוף שלך פשוט כאילו בשנייה אחת מקבל איזה בום רצ רציני כזה וזהו ונעצרת והתחלתי לצעוק והכל רצו כולם בבית חולים והבן שלי כמובן והוא לעיניים מנסים לאחרות את האבא שלו ממש ועברתי אחרי הראשונה והצליחו קצת לייצב את המצב לעבר עוד כמה דקות הלב שוב פעם עצר אחיה שנייה וצריכו עוד פעם לייצב טיפה את המצב ורואים שהלב לא מחזיק מעמד מיד שלחו את זה לצינטור והרופא שמה אמר שהוא עמר איפה לצנטר כי הוא ממש לא היה בטוח

עדיין איפה איפה להתחיל לבדוק ותוך כדי הצינטור נעשו עוד שלוש אחיות היו זאת אומרת 47 דקות לא הייתי פה כאילו מבחינה רפואית זה לא לא ברור איך אני חי אמרו לי שתי אז באותו זמן שגם אם הוא יחזור לחיים שזה לא ברור זה קרוב לודי שלא אבל גם אם הוא יחזור לחיים זה נזק בלתי הפיך למוח, ללב, כי זה לא נורמלי. 47 דקות בלי חמצן, בלי לא יודע, בלי שום דבר. זה לא הגיוני שהמערכת תחזור לעבוד. אמרתי לשתי, טוב, המוח זה לא משהו, כאילו גם ככה אין פה הרבה מה להפסיד, אבל הלב אותו, ברוך השם. ו אז כולם פתאום בהלם. כאילו אשתי מגיעה לבית חולים רגיל, איפה איפה בעלי כך וכך? והיא רואה את הבן שלי כולו חיבר. מה קרה? הכניס אות לאיזה

חדר אני לא יודע מה עושים שמה מה זאת אומרת מה עושים שמה היא רוצה להיכנס והיא שומעת 1 2 3 בום אח שלוש את ה מכות וא ורפא נכנס רופא יוצא והיא מנסה לברר מה קורה מה קורה ואז א אחות אחת כנראה אני לא יודע בדיוק מה אומרת לה מה את עושה פה היא אומרת לה זה בעלי הוא נמצא פה בפנים זה בעלך המצב שלו חמור מאוד אומרת לה מה חמור לפני כמה דקות דיברנו אומרת לו הוא הגיע לפה מצב חמור מאוד התישת אותי תתפללי. זהו זה מה שאנשאר לעשות. תתפללי. היא אומרת שבאותו רגע העולם נהיה חשוך. היא פשוט הלכה אחורה ומשמיים היה שם איזה כיסא או משהו פתאום ישבה על הכיסא והיא לא היא לא הבינה אפילו מה קורה. ואז הגיעו המחותנים שלנו וכולי.

כולם התחילו לשמוע על זה. וגם פתאום אחד התלמידים שמע את זה. הוא ניסה להשיג אותי בטלפון והבן ענה והסביר לו מה קורה. אז א יהודי יקר דור. יהודי יקר. באמת הוא פרסם את זה פשוט בכל הרשתות וכולי ואז ככה זה התפרסם ואני לא ידעתי אבל קמים אחרי זה פתאום אני ראיתי שאנשים קיבלו לעצמם קבלות וכמובן תפילות וצדקות ושיעורי תורה וזה ממש כוח התפילה וכוח הקבלה החזיר אותך לחיים ממש ככה אני התעוררתי איך נגמר הדרמה הזאת עשו צינטור ו עשו צינטור וזהו מדם ומוש היה 97% חסום הרופא אמר לי שזה לא הגיוני שבן אדם חי עם עורק שהוא 97% חסום בפרט שהם ימרו על העורק הזה זה בדיוק במקום מה שנקרא ואז הם אמרו לאשתי שלפחות ארבע ימים

מורדם במון שמן ואני התעוררתי ביום שני בלילה במקום התעורר ביום רביעי התעוררתי ביום שני בלילה רגילקו מוקדם הסיפור לא נגמר פה אם יש כמה דקות אני זה יש את המשך אנחנו ככה ממש אה אז א התעוררתי ותנו שאני קם בבית חולים ואני לא יודע איפה אני נמצא. זאת אומרת אין לי מושג הכל נמחק, כל הזיכרון אין לי מושג. אני לא יודע מה אני עושה פה בכל את בני המשפחה זהית? לא היה אף אחד. זה היה אמצע הלילה. אה חושך אנחנו נמצאים במחלקה כזאתי שכל אחד נמצא בכמו איזה גומחה כזאתי ופצות וילון מפריד בינו לבין כולם. לילה הכל חשוך. אני באותו רגע הייתי בטוח שהסיטואציה הראשונה שאתה לי בראש שהנה גם אותי חטפו לאיזה מנהרה או משהו כזה

כאילו לא הבנתי שלום מה קורה. ואז מישהו מדבר שם עברית. זה נשמע עברית אני אומר אולי עוד חטוף כן אולי הנה יש פה עוד כמה יש עוד כמה ואני זוכר שפשוט רציתי להתפנות אני לא יודע למה היה לי קר מאוד ורציתי להתפנות עכשיו אני לא רואה כלום חושך אני גם בלי משקפיים מאותו רגע בלי כלום אני רק חושב שקשרו אותי עם כל מיני דברים מתחיל לנתק מכשירים לא יודע לנתק דברים ואני רואה אני אומר תראה איזה יופי הם עשו פה מנהרה עם שלט שירותים כל הכבוד אני קם אני לך לשירותים. ברגע שאני קם, פשוט כל המכשירים מתחילים לצפצף שמה בבלאגן ואני חייב להתפנות. אני ממש כאילו מרגיש שאני חייב להתפנות. אמרתי טוב מהר, לפני שהם יתפסו אותי אני

אכנס להתפנות. ואז אני שומע צעקות מחוץ לשירותים. איפה הוא תחפשו אותו, איפה הוא וזה. ואני פותח את הדלת כאילו לצאת ואני רואה איזה אחות כולה חיוורת, מסתכלת עליי, אומרת לי, איפה אתה? אמרתי לה, הנה פה בשירותים. אמרתי לי, "אל תדג, פה אף אחד, רק אני כאילו זה לא קרה שום דבר." אומרת לי, "איך הגעת לפה בזהירות? כאילו מה איך הגעתי?" אמרת לי, "מה אתה עושה שם?" אמרתי לה שירותים עוד פעם, מה השאלה? החזיר אותי למיטה ואז התחיל כל מיני שאלות, כל רופא בא מתחיל לשאול אותי איך קוראים לך? תעודת זות, איפה אתה גר? זכרת לומר? זכרתי את הדברים האלה, אבל הם מסתכלים עליי בהלם והולכים ואחרי עוד חצי שעה רופא אחר מגיע. אמרתי

להם, תעשו טובה, אולי שמישהו ירשם את הפרטים. אתם כל פעם שואלים אותי שאלות וכאילו אתם לא סגורים על עצמכם אומרים לי לא אתה לא מבין מה עברת אמרתי לו באמת אין לי מושג מה מה אני עושה פה חשבתי לך שלום תאונה אני עדיין לא הבנתי אפילו מה קרה וואו מדהים והנה אתה היום כאן ממשיך לזכות את עם ישראל כמה הרצאות הצלחת לעשות כבר מאז אותו מקרה וואו אני לא סופר ברוך השם אין הברכה שרוא היה אלא בדבר הסמוי מן העין אבל כל הזיכרון חזר בעצם כל הדברים הכל מצוין חוץ מאותו פשוט אותו אותו אירוע נמחק לחלוטין זה רק מה שאנשים סיפרו לי את הגמרות מדרשים משנת הכל הוא זוכר בעזרת השם חסד השם טוב א בהחלט סיפור מדהים הרב אברהם בן

אישו תודה רבה לך תודה רבה לך ממשיך לזכות את עם ישראל שתדל ואולי מזמור לתודה אולי זה מזמור לתודה א ככה אמנם יש פה קודם כל מס בדוח שכבר אמרת אבל אתה רואה דבר מדהים אתה רואה יש בן אדם שנמצא ממש על הקצה אנשים מקבלים קבלות אנשים מתפללים וכוח הציבור החזיר אותו לחיים לגמרי לגמרי לגמרי כוח התפילה מדהים אה מזמור לתודה בכבור לתודה אריו לאדוני כל הארץ דו את אדוניה בואו לפני ברנ דווקא אדוני לו מעשנו ואנחנו צור בושר בתודח צרותדו לו ברוך שמו כי טוב אדוני לעולם חסוב והדור וורמונתו מדהים טוב אנחנו תודה רבה לך שהיית איתנו אנחנו עוברים כעת לרב ברוך רוזנבלום שמספר סיפור מדהים על השואה בואו נשמע את הדברים רבותיי

תשימו לב שואל המעיין גנים אנחנו אומרים בכל יום שבת בקידוש זכר ליציאת מצרים שואל המיין גנים זכר על יציאת מצרים מצרים לא יצא ממצרים הוא תקוע שמה זה עצם היום הזה אז מה אתה אומר זכר ליציאת מצרים ה צריך לומר זכר ליציאה ממצרים לא זכר ל יציאת מצרים מצרים לא יצא משום מקום נרשה שמה במקום פרעה נמצא הסיסי מה זה משנה אבל זא אותו סחורה אז מה זה זכר יציאת מצרים מה התשובה התשובה היא אחת אנחנו אומרים בליל הסדר על גאולתנו ועל בדות נפשנו. מה זה גאולתנו ובדות נפשנו? יש גאולת הגוף ויש בדות הנפש. זה שני דברים שונים ואני אומר את זה בקצרה. ישנם אנשים במשפט שעבר בדורות האחרונים ב-80 שנה האחרונים המון אנשים יצאו

מהשואה אבל השואה לא יצא מהם. לא יצא מהם. ואני אומר לכם אצלי בבית אצל הורי זיכם לברכה נוחם עדן אבי זכרונם אבי זכרונו לברכה כל שבת דיבר על השואה גם בשני יצא לו כל מקום שהזכיר היה שואה הייתי פה עשיתי שמה הלכתי עם הלכתי הבתי כל הזמן שואה עם מי עליה שלום לא דיברה מעולם על השואה פעם אחת בשנה בליל תשעה באב היינו יושבים סיבה הייתה מספרת לנו סיפורים על השואה וזה הכל אף מילה לא אף מילה שיש חשבנו אחרי שהם נפטרו, אמר לי אחי, אתה יודע מה ההבדל ביניהם? אבא יצא מהשואה והשואה יצאה ממנו. אמא יצאה מהשואה, אבל היא לא יצא מהשואה. השואה נשארה אצלה עצם עד יום אותה. עד יום אותה היא הייתה בשואה. יצאה משם 30 קילו,

פחות מ-30 קילו. הייתה הלכת למות. הלכה למות. אחותה התחדנה, היא לא מתה. תנו לה אינורקציה, היא לא קיבלה אוכל כמה ימים, זה לא מחלה. נתנו לה לאכול והיא נשארה חיה. הראיה שאני פה. פירוש הדבר שמה שגם במצב הזה יש אחד שיצא מהשואה אבל יצא ממנו עם ישראל יצא ממצרים שרושיר כלי להתקדש חג שרו שיר עשו להם טיסה לארץ ישראל וחזרו היה נחמד מאוד אבל כל זמן שהמצרים חיים אלה שעשו להם את הצרות הם לא היו מסוגלים לשיר שירה שפרצה מתוך הלב שלהם אז ישיר משה ובני ישראל מתי זה יצא שהשירה פרצה החוצה ויער ישראל את מצרים מת על שפת הים שראו אותם מתים על הים כל הנוקסים האלה כל הלומי הקרב למיניהם שהיו מתמצרים שלקחו להם את הילדים

ושקו אותם מעמת הבניין עכשיו שהם קבורים כאן למטה זה הישועה כאן מגיעה הגאולה זה הגאולה האמתית עכשיו אפשר לומר שירה שכל יהודי רואה את המצרי שעשה לו את הצרות הצירי שלקח את הילד שלו ושיכר אותו בעמת הבניין הרגל הזאת שנתנה לי ביתה התקבל עכשיו את העונש שלה כאן מרגוע, כאן עם ישראל שר לקדוש ברוך הוא. ולכן אנחנו חוזרים שבשירת הים ומלכותו ברצון קיבלו עליהם משה ובני ישראל. שירה חדשה שיפחו גאולים לשמך הגדול על שפת הים. יחד כולם הודו והמליכו ואמרו השם ימלוך לעולם ועד. רבותיי, עכשיו נבין למה אנחנו נקראים בשם עבריים. למה עבריים? כי ברגע שעברנו את הים המלכנו את הקדוש ברוך הוא למלך. רגע ההמלכה של הקדוש ברוך הוא

למלך היה הרגע הזה והיה השם למלך על כל הארץ שם המלכנו את הקדוש ברוך הוא למלך זה העשירה הגדולה אומר המהרל עד אז לא המלחנו את הקדוש ברוך הוא למלך מתי המלכה המתין הקדוש ברוך הוא מששת ימי בראשית להמלכה הזאת שאנחנו אומרים בכל יום שירה חדשה שיבכו גאולים לשמך הגדול לשפת הים יחד כולם עודו והמליחו ואמרו השם ימלוך לעולם ועד וואו מדהים דברים מדהימים של הרב ברוך אוזנבלום א ואנחנו עכשיו הרב רוצים לעבור לפינה המיוחדת שלנו פינת א א ארון הספרים היהודי ואנחנו צריכים לדבר על החינוך בפרט חינוך השקפה אנחנו נמצאים בימים ילדים זה באמת א כמו שאמרנו תמיד זה מקצוע שאם לא לומדים אותו עם כל הרצון הטוב עדיין א נכנסים

להרבה פינות כמובן שאת הלימוד הזה אנחנו נקדיש לעילוי נשמת כל ששת המיליון שנרצחו ונדבחו על ידי הנאצים ממך שמם בשם זיכם. כן, שהכל יהיה לו נשמתם. ואנחנו נמצאים, אנחנו כמובן מתוך ספרו של הרב זמיר כהן, המדריך המלא לחינוך ילדים, שזה בעצם אה ספר רב עצות, תבונות ותובנות בעניין הזה של חינוך ילדים וממליץ לכולם לקרוא אותו. אנחנו נמצאים היום על בהמשך לפרק הקודם שדיברנו על גדרים, גבולות, על סמכות הורית, אנחנו נדבר עכשיו כעת על תרגול נפלא לגדרים ולגבולות בכל תחום. יש א אחת הבעיות הקשות אצל הילדים זה ההתרגלות לגבולות ולגדרים. כי גם אם אתה מצליח פעם אחת פה ופעם אחת שם עדיין אה לבוא ולהגיע למצב שתמיד הילד

ממושמע ותמיד יש לו את הגדרים והגבולות זה איזשהו אתגר להורים בהיותנו עוסקים בחינוך לגבולות חשוב להדגיש את התועלת הרבה שבחינוך התורני גם מההיבת הזה ילד המתחנך בדרכה של תורת ישראל מתאמן ומתרגל משחר נאוריו להצבת גבולות ולדחייה ציפוקים בכל תחום ומתוך כך מתרגל להציב גבולות בכל התמודדות המזדמנת לפניו בבית ובכל מקום. והנה דוגמאות אחדות, רגע לפני הדוגמאות, בעצם התורה מחנכת את הילד או את האדם החל משחר נעורביו איך להציב גבולות בכל דבר בחיים או איך שזה נקרא היום בשפה המקצועית. תחיית סיפוקים. תחיית סיפוקים זה אחת הבעיות הקשות של ילדים. כיוון שבדור שלנו מתרגלים שהכל אינסטנט, הכל כאן, הכל עכשיו, הכל קורה

מהר, הכל רץ מהר וברגע שילד לא מקבל משהו באותו רגע יש לו קושי מאוד גדול להתמודד עם התסכול והאכזבה שאוחזים אותו באותם רגעים. לעומת זאת, ילד שגודל וחונח בבית שומר תורה ומצוות, הוא מבין לבד כבר מתוקף כל ההגבלות התורניות, מתוקף המצוות וההנחיות התורניות, זה שבעצם יש גבולות לכל דבר ולדעת לדחות כל דבר או סיפוק לזמן מאוחר יותר או לתמיד. והנה דוגמאות, במלאכה ששת ימים תעבוד וביום השביעי תשבות. אבל אני רוצה ללכת לעבוד, חסר לי עוד כסף. ויום שבת זה יותר מ-100% מרוויחים הרבה יותר, זה משתלם. בוא אני אסגור רק פינה קטנה. אומרת התורה, לא עובדים ביום הזה. יש לך איזשהו סיפוק שאתה רוצה לקבל, תדחה אותו. תחיית

סיפוקים. בלבוש גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תחסה בה. יש לנו מצווה ללבוש ציצית. אבל לפעמים חם לי ולפעמים אני לא רוצה תוריד ממני את הדבר הזה. אמר אני תמיד חייב ללבוש את הבגד הזה של הציצית. כן, אתה תמיד חייב. קשה לך. תתמודד. אתה אתה פשוט תאונצח אותו. לא תלבש שעת נז. אתה רואה בגד מסוים, הלכות צניעות. לפעמים אישה רוצה להתלבש בצורה שיהיה לה יותר נעים, יותר קיץ עכשיו וזה קשה, אבל לא, היא מתלבשת בצניעות וכל רגע ורגע יש לה שכר על זה. ולפעמים זה קשה לנערות כשמגבילים אותם בנושא הזה של הלבוש, אבל זה מחנך אותם, זה משפשף אותם לחיים לדעת לדחות סיפוקים, זה משפשף אותם לחיים לדעת שלא תמיד רק מה שק לי

ונראה לי טוב זה הדבר הטוב האמיתי. הם לומדים להתגבר על היצר. אחר כך בחיים כשבאים ומציבים להם יש איזשהו גבול, הם יודעים גם לעצור את זה. עוד דוגמאות באכילה זאת הבהמה אשר תאכלו אך את זה לא תאכלו באה התורה ואומרת לפעמים טעים לך משהו מסוים אתה לא אוכל אותו אתה רוצה לאכול בשר וחלב אתה רואה איזה מסעדה לא כשרה אתה אתה מוותר על מאכלים לא כשרים רק בגלל הכשרות או בגלל זמן האיסור שלהם אם זה פסח והוא מוותר על מאכל חמץ אם זה א א מאכלים לא כשרים או כל אחד מאכלים לא מהודרים כל אחד לפי רמת הקשרות שלו אבל מוותרים על זה. ילד לומד לדעת, להסתכל על משהו לפני שהוא אוכל. יש ילדים שמביאים להם סוכרה, פותחים הופ ישר

לפה. ילד ששומע תורה ומצוות, רגע, זה כשר, אני יכול לאכול. תראו איזה עצירה של התאווה. והוא בודק את זה. ואם הוא לא בטוח בעצמו, הוא הולך לשאול את אבא, הוא הולך לשאול את אמא. וגם כשזה כן כשר, לפעמים זה חלבי והוא אכל בשרי. וגם אם זה לא והוא לא בשרי או שזה לא חלבי והוא לוקח את הסוכריה ורגע לפני שהוא מכניס לפה הוא צריך לברך ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו יש לו כאן תחיית סיפוקים מטורפת לילד קטן זה מאוד קשה אבל הוא מתרגל לזה והתחיית סיפוקים הזו מחנכת אותו לחיים היא מכשלת אותו לחיים לא כל דבר אתה מקבל באותה שנייה תראו איזה תורה קדושה איך שהיא נותנת לאדם את התוויית הדרך זה באכילה בשמיעה

לא תיסא שם השו בדיבור לא תלך רחיל לא תיסא את שם השם אלוקיך לשו לא תמיד מותר לשמוע כל מה שאחרים מספרים מישהו מספר לשון הרע בא לך לספר לפעמים אתה צריך יש איזה סקופ שאני חייב לספר לפני כולם וכולם יצחקו ואני יודע שזה יהיה מרתק ויפה אבל לא זה לשון הרע אז אני לא אגיד אותו הדברים הקטנים האלה נותנים לך לחשוב רגע לפני כל דבר שקורה נותנים לך לחשוב לפני שאתה מוציא משהו מהפה ומחנכים את האדם ברגשות לא תור לא תשנע את אחיך בלבבך לא רק לא תיקום לא תיקום זה לא להחזיר לשני אבל גם לא תור בתוך הלב לא תיתור לו איבה לא תור לו שנאה שאם אם ביקשתי חפץ והוא לא נתן לי ילד הולך בכיתה ומבקש עיפרון ואין לא אף אחד לתת לו

אף אחד לא נותן לו שיש ולא נותנים לו למחורת זה שהיה לו ולא נתן בא חסר לו מחק והוא בא אליו אומר נו תן לי מחק אומר לו, "תשמע, אני נותן לך, אני לא כמו שאתה לא נתת לי אתמול, אני כן נותן." לא, אל תגיד אפילו את המילים האלה, זה לא תיתור. אתה מראה שבתוך הלב אתה נותר לו איב אפילו שאתה לא נוקם, אפילו שאתה נותן, אבל אתה בתוך הלב נותר לו אייבה. זה חינוך אפילו לטהרת המחשבה, למידות טובות, שהנפש של הילד תהיה כל כך זקה וטהורה, שאפילו בתוך הלב הוא לא יוריבה למישהו. המערכת הזו של התורה והמצוות כל כך נותנת לנו א פנימה עבודה אישית, עבודה עצמית, עבודה פנימית שילד שגדל בצורה כזאת הוא ילד שיוצא מבושל לחיים אפוי טוב.

לעומת זאת, שיטת החינוך של התרבות המערבית שחדרה למרבה הצער לעמנו, מרגילה ומחנכת את הילד עוד משחר ילדותו לנצל את העולם הזה עד תום, כאשר מצוי שרק המשטרה היא הסיבה לגבול. אבל ילד מותר לעשות הכל. לילד אומ צריך לנצל כל רגע. קח, תיקח, תעשה הכל רק בשבילך ותנצל כל דבר שיכול להיות. יש דברים שאסור לעשות, אבל כי המשטרה תכניס אותך לכלא. אבל אם לא יכניס אותך תקדם. הכל יהיה בסדר. גם הגבולות שכן מנסים לחנך אליהם נקדטים בדרך כלל בנפש הילד כאשר יסודם נעוץ בשורש זה. אם תגנוב ותתפס יכניסו אותך לכלא. זה הבעיה. ונמצאת מפסיד מהנאות העולם מצטער. זה כל הבעיה. אז מה? אם הכניס אותך לכלא, לא תוכל להמשיך לההנות. תהנה

ותהנה. רק תיזהר שלא תתפס. אם תתפס תהיה בכלא ולא תהנה. אל תכה כדי שלא תוקה. הכל כדי לדאוג לעצמך לא כדי שאתה תהיה טוב יותר אלא כדי שלא תוקה. המתבונן יגלה גם כי המשכילים שרחוקים את תורה ומצוות אבל מחנכים שאין לגנוב ואין להקות לא רק כדי שלא תעסר ותשלח לכלא או כדי שלא תוקה אלא מפני שכן ראוי לחברה מתכנת לנהוג יסודה יסודו של אותו דבר של אותו חינוך הוא חברה מתוקנת שאין לה גבולות מזיקה לחבריה והרי הם מפסידים את חיי העולם הזה גם כשאתה מנסה צה לחנך ילד לא כדי שלהכניס אותך לכלא אלא כדי שתחייה בעולם טוב אלא כדי שתחיה בעולם מתוקן גם זה כדי שתוכל להמשיך לההנות ולחיות חיים טובים הכל כדי שתדאג לעצמך הכל כדי

שלך יהיה חיים טובים וכאשר אין חינוך לריסון תאוני גם בדבר שאין הפסד גשמי בצידו התוצאות הרות אסון כל החינוך הוא רק כדי שאתה תהנה כדי שלך יהיה טוב וזוהי הסיבה העיקרית לד תכדוך הפנימי, הנפשי, הנפוצים כל כך בקרב צעירים, חניכי בתי הספר והבוגרים שאינם מתחנכים על פי דרכה של תורה. חוסר היכולת של רבים מיתמאכנו אלה, קורבנות התרבות המערבית, להתמודד עם קשיים בחיים, להתים עד כדי התאבדות בעת קושי עמוק. שכן אדם אשהורגל וכונח להתייחס לנהנתנות החומרית כי על תכלית החיים יאבד מיד את שמחת החיים ואף את הסיבה לחיות כאשר יחסרו לו מילוי התאווה הכסף והנאות העולם כלומר כשאנחנו מחנכים את הילד רק לעולם חומרי לעולם של

תאוות לעולם של מילוי רצונות ברגע שהוא לא יקבל את זה הוא מוכן להתאבד הוא לא קיבל את מה שהוא רצה אין לו את ההסתפקות ק במועט, אין לו את הדחיית ציפוקים, אין לו את המושג הזה שאין, אני לא יכול להשיג משהו מסוים. זה הסיבה לכל ההתאבדויות, זה הסיבה לכל הדכדוכים הנפשיים וכל הטיפולים. לכו תרא תראו מה קורה היום עם כל הנושא הנפשי. כמה טיפולים נפשיים, כמה טיפולים רגשיים, כמה מטפלים, כמה פסיכולוגים ופסיכיאטרים היום שאין אי אפשר לקבוע להם תור מרוב שהכל מלא עבודה. למה? כי אנשים התרגלו לקבל כאן עכשיו ועכשיו. כי אנשים התרגלו שכל הסיפוקים שלי אני יכול לקבל אותם באותו רגע וברגע שלא מקבלים מתאכזבים. זה שיטת חינוך

הכי גרועה שיכולה להיות. אולם בדרך התורה הקדושה ההורים והמורים אם הם יראי שמיים באמת הם משמשים דוגמה חיה לילדים בעלי תכלית רוחנית נצחית ולעמידה בגדרים ובגבולות גם כאשר אין רווח או הפסד גשמי בצידם אלא רק מפני שאין להם מצוות התורה וערכי היהדות. יל יכול ללכת עם אבא שלו ביום חם לטייל איתו באיזה חופש על על שפת הים או באיזה מקום שכל כך חם באמצע הטיול והרטיקרח עכשיו יכול להשיב את הנפש והולך האבא לכיוסק ורואה שעל הארטיק שהוא רוצה לקנות אין כשרות ואבא לא יקנה ואבא יגיד לילד אוי כמה עכשיו מתאים לי ארטיק הזה אבל בגלל הקשרות אנחנו לא נקנה זה מחנך את הילד לתחיית סיפוקים לויטור גם על דברים אישיים שלי רק

בשביל להסתכל במבט הרחב של התורה והמצוות. הם יעצרו את שטף הדיבור באמצע משפט כדי שלא להיכשל באיסור לשון הרע. אתה רוצה לספר את זה סקופ, אבל אתה תעצור. והם אף ישאילו חפץ לשכן אף על פי שהוא לא עשה כן כשהיתבקש אתמול. משום שהתורה עוסרת להתנקם. ואשרי ההורים אשר הסכילו והצליחו להביא את ילדיהם בעבודה רבת שנים להכרה ברורה כי הטוב האמיתי נעוץ בחיים הנכונים על פי הגדרים והגבולות אשר לימדנו הבורא יתברך לחיות במסגרתם לטוב לנו זה וזה שבת תפילין פמני שבת נראת כהגבלות תפילין נראה שכל זה ביזבו זמן כל יום צדקה חסד אני עבדתי על הכסף אני הולך לתת אותו לאחרים לימוד תורה ועד אכילת הטוב והראוי. בעצם כל החיים האלה

מחנכים את הילד לדחיית ציבוקים ולקבל גדרים וגבולות ברורים לחיים. ברגע שההורה משמש דוגמה חיה על הילדים, זו הסוד החינוך שלנו בחינוך ילדי ישראל. השהיה לכולנו בהצלחה וככל שנשנם יש דוגמה יותר טובה לילדים, הילדים שלנו יגדלו עם סיפוק יותר טוב ועם חיים הרבה יותר מוצלחים. בהצלחה. אמן. בעזרת השם חינוך טוב. זה מזכיר לי דווקא סיפור על סבתא ריבקה עליה שלום. א דוקא סבתא שהייתה בשואה. כן. הסבתא שלי שהייתה בשואה. דווקא מה זה מה זה קשר? מה זה כבוד ומה זה לחיות את הצער של האחרולכבד את האמא? ואני זוכר שהיא סיפרה שבגיל מאוד מאוד קטן היא הייתה היו בגטו ושם בגטו היא רצה לחפש לאמא שלה שלא הרגישה טוב קצת משהו לאכול

והיא מצאה קליפות תפוחי אדמה באחד הפחים והיא כילדה לקחה את הקליפות הללו הכניסה אותם מתחת לחולצה וגלגלה והלכה ככה למזלה אמר שמה קצין ואמר לה בגרמנית ילדה תרימי את הידיים היא לא הרימה והוא אמר לה תרימי את הידיים עכשיו הוציא את הנשק רצה להכיוון עליה אמר להורידי את הידיים עכשיו והיא לא הייתה לה ברירה היא הרימה את הידיים והקליפות נפלו ובאותו רגע הוא לקח את העלה שלו את המקל והוא היקה בה עדם ילדה כבת שמונה משהו כזה היקה בה מכות רצח והיא אמרה גנבתי קליפות תפוחי אדמה בשביל אמא זה עלה לי בשברים בכל הגוף וכששומעים את הסיפורים הללו ואת הקשר ואת האהבה הזאת ואת המסירות האחת כלפי השני זה דברים שלא נתפסים מי

קעמך ישראל בהחלט אני רוצה הרב לגעת בסיפור של האדמור מקלייב א אני רוצה שנראה את הסרטון בואו מספר מי שלא מכיר את הסיפור שלו כדאי כדאי מאוד שקצת יעיין וישמע אבל בואו נשמע את האדמור מקלייב בחייו אדברים שאמר על אותה תקופה קשה ומרה הנה מרכז בוני אירורה קהל קדוש קשה לי לדבר שמע ישראל אתם קרא דמים למלחמה כך כתוב בתרדש כשיוצאים למלחמה פה מלחמה רוחניות המקום הזה המקום הזה קדוש הנה שץ בסוגו וינו דברים ש לתאר איך לא בצ'מבר גשמבר עשו בורות זרקו ילדים באז שמיים שמע ישראל יודענו שנו למדושים המשלוח אבל פה גם כן שנו למן קדושים המשלוחים במים איזה איךנו לפני לפני 70 שנה, לפני שהמלחמה נגמרה, זהו אדמור מיקליב

שהגיע כמה ימים לאחר לפני חג השבועות ו רוצה להגיד לך שכילד הגיע לאושוויץ מנגל עשה בו ניסיון נישואים א וכתבוצה מכך הוא לא הך עליו ילדים א נולד ב-1918 הוא כמובן גם א השיער לא צמח לו. אז זה בעקבות הנישואים של מנגלי מח שמור ושם זכרו. אה ממש נישואים קשים ומרים. א אבל א טוב א הוא עבר הוא עבר הרבה ייסורים אבל הוא הגיע לארץ אני זוכר כילד כילד איך שראיתי אותו הוא נכנס שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד זהו מה שהוא קיבל וזה מה שהציל אותו. הוא אמר לאלוקים אני אלמד את ילדי ישראל שמע ישראל ובזכות זה הוא ניצל. טוב ובניימה הזאת אנחנו מסיימים את התוכנית שלנו הרב שאול בבליל תודה רבה תודה רבה לך ניר על הגשה נפלא

ושיהיה לנו ימים טובים שנראה ימים טובים תודה רבה לך ליבוביץ מאחורי הספ כל טוב שלום וברכה לפני כמה שנים ברחוב הירקון בתל אביב ראיתי יהודי די זקן מנקה את הרחוב פניו היו