הרב זמיר כהן - כיצד ניתן לרכוש מידות טובות?

שלום וברכה וערב טוב. אנחנו נמצאים בשיעור השלישי בסדרת השיעורים בהלכות דעות להרמבם בספר המדע במה שנוגע לעיצוב האישיות ושמירת הבריאות של האדם. בתחילת הפרק הראשון הרמב"ם הקדים שלכל אדם יש תכונות אופי שונות וקיצוניות זו מזו וכל אדם שונה מחברו. בזה בא ללמד אותנו שלא נשפוט אנשים לפי תכונת אופי אחת אלא נראה את המכלול. כך גם לא נשפוט את עצמנו לפי תכונת אופי אחת חיובית או שלילית, אלא נדון יותר את המכלול וכל אדם צריך לראות גם את הטוב שבו ולא רק במה הוא לא בסדר ומה צריך לתקן וכך יש לו מוטיבציה ואיזון המשיך הרמבם ואמר שישנן תכונות אופי מולדות וישנן נרקשות כפי שרחבנו בזה בשיעור הראשון והדריך אותנו שהשאיפה

שצריך לשאוף להגיע אליה במה שנוגע לתכונות אופי ללכת תמיד במידה הבינונית בדרך האמצע. בשיעור הקודם ראינו כמה וכמה דוגמאות שלא יהיה האדם קמצן מצד אחד ולא פזרן מהצד השני אלא יהיה נדיב שזוהי דרך האמצע יודע לדאוג לעצמו ולדאוג לאחרים. לא יהיה מתהולל ולא יהיה עצוב, אלא יהיה שמח. זוהי תכונת האמצע, מידת האמצע. וכן על זה הדרך עמדנו גם על כללים במה שנוגע למידת הכעס, קנאה וכדומה. כעת נמשיך את דברי הרמב"ם. הוא כותב כך, אנחנו כעת נראה בהמשך, הוא מלמד את החשיבות של הדבר וגם כיצד ביד האדם לרכוש את הדברים לעצמו. שלפני כן ראינו מה צריך. כעת הוא מלמד איך עושים את זה, איך מגיעים למצב כזה אדם שאומר, תשמע, אני מאוד

רוצה להיות באמצע, אבל אני קיצוני בתכונת אופי מסוימת, אני קיצוני לכאן או לשם. מה אני עושה כדי לקנות לעצמי את אותה מידה טובה שאני רוצה באמת להיות מתוכן בה? נקרא את לשון הרמב"ם. ומצווין אנו ללכת בדרכים האלו הבינוניים והם הדרכים הטובים והישרים שנאמר והלכתה בדרכיו כך למדו בפירוש מצווה זו מה הוא נקרא חנון אף אתה חנון מה הוא נקרא רחום אף אתה רחום מה הוא נקרא קדוש אף אתה יהיה קדוש אומר הרמבם תדע לך שדרך האמצע היא הדרך המאוזנת שעליה נאמר וה הלכתה בדרכיו. האדם נדרש ללכת בדרכי השם. כלומר, כשהאדם רואה את הפסוקים שבתורה, המידות שנאמרו על הקדוש ברוך הוא, אל רחום וחנון, ערך אפיים ורב חסד ואמת, נוצר חסד

לאלפים, האדם צריך ללמוד מזה לעצמו. לא רק לבקש מהקדוש ברוך הוא, אתה ערך הפיים, אז תלך לקראתי. אתה רב חסד, תעשה איתי חסדים, אתה אמת. אלא אדם צריך להעתיק את התכונות האלה לעצמו. מה הוא חנון? אף אתה הייה חנון. מה זה חנון? חנון מלשון חינם. ההנהגה של הקדוש ברוך הוא עם האדם שהוא נותן לאדם מתנת חינם. ואנחנו נדרשים גם כן לא ללכת עם האחרים. בעל עם אשתו, אישה עם בעלה, עובד מאביד, חברים. לא ללכת בשיטה של מה שאני מקבל זה מה שאני נותן. כלומר, אם נתת לי תקבל תמורה. לא נתת לא תקבל שום דבר. אלא מה הוא חנון? כמו שהקדוש ברוך הוא נותן לאדם מתנת חינם. גם אם לא מגיע לו, גם אתה תהיה חנון. לך לקראת הזולת. גם אם לא

מגיע, גם אם יש לך טענות כלפי השני, אבל תלך לקראתו. תן לו מתנת חינם. ניכנס קצת יותר לעומקם של דברים בנושא הזה כי זה בכלל חשוב לקבל שמחת חיים תמידית. אדם שיודע שהקדוש ברוך הוא חנון איתו, נותן לו מתנת חינם, זה אדם שהופך להיות שמח ומאושר אפילו אם חלילה נקטעה לו רגל, הלכה לו יד. דברים קשים שאנשים נשברים כתוצאה מכך. כל וחומר בדברים הרבה יותר פשוטים. אם האדם יודע כל מה שיש לי זה מתנת חינם מהקדוש ברוך הוא לא חייב לי כלום אז הוא מודה לאלוקים על אותה תקופה טובה שכן היה לו ואם אף פעם לא היה לו הוא נולד מראש בצורה הוא נולד נולד באופן שהוא לא יכול לשמוע נולד עם חרשות אבל הוא אומר לעצמו כמה מתנות טובות

הקדוש ברוך הוא נתן לי בדברים אחרים יש לי שיניים יש לי עיניים יש לי ידיים מתפקדות והקדושבר ברוך הוא לא חייב לי כלום. מעשה שהיה עם הרבה מוסר השכל. מוצאי ראש השנה תשע"ז. ראש השנה האחרון. הרבה משפחות עמדו בתחנה האחרונה אחת הערים במרכז הארץ כדי לנסוע לירושלים. התאספו הרבה משפחות, הורים, ילדים. התחנה כבר הייתה עמוס. אוטובוס שלם יכול להתמלא אבל כל אוטובוס שהגיע הוא הגיע מלא עבר ליד התחנה אפילו לא פתחו את הנהג לא פתח את הדלת אוטובוס ועוד אוטובוס מוצאי ראש השנה הרבה אנשים נוסעים ולא צפו שיהיו כל כך הרבה נושעים ובתחנה הסופית הזו שהיא בסוף העיר נתקעו המון נושאים חצי שעה 40 דקות מצלצלים בזעם בכעס יש פה

ילדים קטנים בוכים והנה הנה מתקרב אוטובוס ריק. כיוו כולם שאולי זה האוטובוס המושיע, אבל ראו שבמספר במקום 402 כתוב 317. באוטובוס עצר כמה מטר מהתחנה. ניגשו אנשים, נגשו לו בדלת. הוא פתח את הדלת, שאלו אותו מה זה 317? לאיפה זה מגיע? אמר להם 317 מגיע לאשדוד. לאיפה אתם צריכים? אמרו, ירושלים. סגר את הדלת. טוב, הלכו המתינו. לאחר שתיים שלוש דקות רואים שהנהג מחליף את המספר מ-317 ל-402. מתקדם לתחנה, פותח את הדלתות אמר, "אני רואה שיש פה הרבה אנשים, תעלו, ניקח אכם לירושלים." כולם מיד ברכו אותו ושיבחו אותו והודו לו וכל אחד שעולה לוחץ לו את היד ומברך אותו ואת כל משפחתו בכל הברכות שבתורה. וכל אישה עם התינוק

מודה לו על הטוב לב, " איך עשית את זה?" אנחנו מחכים כאן כבר 40 דקות. כמה אתה אדם נפלא, לב זהב? האוטובוס יצא לדרכו וכולם כל הדרך משבחים ומהללים ומודים חלק שאו לו את שיר ההלל הנהג המפורסם מגיל בית הספר והוא וכולם קורנים מאושר ושמחים כשהגיעו לירושלים פתח את הדלתות בתחנה המרכזית כולם ירדו שוב תודה מודעים לו מברכים אותו משבחים אותו נשאר בסוף בחור אחד בחור ישיבה נער ניגש לנהג אמר לו בכוונה נה המתנתי לסוף מסקרן אותי לדעת מה הסיפור שמסתתר מאחורי משהו כאן לא מסתדר לי בהיגיון מה בדיוק קרה שם הגעת כך החלפת מספר מה בדיוק אמר לו טוב אתה אחרון אני אספר לך את האמת כשהגיעו טלפונים נזעמים לתחנה הגיעמנהל התורה

אנחנו היינו כמה נהגים בהפסקה אמר לנו שצריכים נהג מתנדב שיאסוף המון אנשים אנשים מתוסכלים שעומדים שם בתחנה ויקח אותם לירושלים בקו 402 כולם סרבו הם יודעים מה זה אוטובוס שלם של אנשים עולים עם קללות ועצבים וכעסים כל הדרך ימררו לו את החיים אף אחד לא רצה אני אמרתי לו אני הולך אל תדאג אתה תראה שרק יברחו אותי כל הדרך במקום 402 רשם 317 המתין שתי דקות החליף ל-402 קיבל ברכות כל הדרך הסיפור הזה יש בו מוסר השכל גדול. למה אם הוא היה מראש 402 היו מתלוננים וכשהוא 317 והפך ל-402 מודים ומברכים ומשבחים? התשובה היא כי אם אתה 402 אתה חייב לקחת אותנו. אם אתה חייב יש לנו תלונות אבל אם אתה לא חייב ועשית לי טובה אז

אני מודה לך. זה כלל גדול בהתייחסות לבורא עולם. אדם שמרגיש הקדוש ברוך הוא חייב לי. אז יש לאדם תלונות. למה לא נתת לי כך? למה הוא קיבל יותר? למה עשית כך? כל החיים חי בתלונות על בורא עולם. אבל אדם שיודע שהקדוש ברוך הוא לא חייב לו, הוא מתנדב. זה מתנת חינם שהוא נותן לנו. אדם כזה הופך להיות שמח ומאושר בכל הטוב שיש לו. ועל הקשיים שיש לו הוא לא מתלונן. כי הוא אומר תודה לאלוקים על כל הטוב שיש לי. אז הוא גם חי על פי האמת, גם חיים יותר אגועים, יותר מאושרים, יותר מסודרים. אדם עשיר, מיליארדר, שנתן לאדם אחד 100 אלף דולר מתנה ולשני מיליון דולר, יכול לבוא הראשון להתלונן, למה נתת לי רק 100? תגיד, תודה שקיבלת

100. למה הוא קיבל מיליון? זה חשבון שלי, הכסף שלי, אני מחליט לתת לזה ככה הוא כך. תגיד תודה למה 1000 דולר שקיבלת כך אדם שמרגיש למה לכולם יש 10 אצבעות ולי רק תשע אם יש לו הסתכלות נבונה וחכמה הוא אומר גם את התשע לא הייתי אמור לקבל אני מודה לאלוקים על תשע האצבעות שקיבלתי מה יש לי להתלונן על האחת שחסרה בגלל שלאחרים יש הוא מחליט למי לתת למי לא זה יסוד גדול שאדם שמאמץ אותו לעצמו וזה יסוד פשוט באמונה תמימה בבורא עולם הרי לכולנו יש אמונה צריך רק לדעת, לתרגם אותה למעשה, להביא אותה לידי ביטוי. כשהאדם חי בהרגשה כזו שכל מה שיש לו זה מתנה מאלוקים, אז גם אם הוא איבד משהו במהלך החיים, הוא לא כועס למה זה קרה

לי, אלא הוא אומר, אני מודה לאלוקים על ה-30 שנים שנהניתי מאותו איבר, אדם שהיה עשיר גדול ואחרי 40 שנה הפך להיות עני מרוד. אז יש כאלה שנשברים בזמן קריסת הבנקים בארצות הברית סיפר לי הקבלן שבנה את גשר המתרים הוא קבלן ישראלי שגר בארצות הברית סיפר לי שכמה מחבריו התעבדו באותו שבוע חבריו הקרובים חמישה מחבריו התאבדו באותו שבוע עשירים גדולים כשקלטו במצב החשבון מה קורה שלחו יד בנפשם איך הם הגיעו לזה כי הוא הרגיש אני עשיר והמ המטרה של החיים זה כסף. הלך הכסף, אין לי חיים. אדם שחי בצורה כזו הוא אומלל. אדם שחי מתוך אמונה, כשהוא רואה שהכסף הלך, אומר, אני מודה לאלוקים על 20 השנים שהוא נתן לי הרבה כסף. זה

שעכשיו חזרתי להיות אדם רגיל או אפילו אדם עני, טוב, זה המצב הטבעי. אלוקים לא חייב לי כלום. אז אני מודה לו ש20 שנים הייתי עשיר. כך שמעתי פעם מהרב אריה שכטר, מי שמכיר אותו יהודי צדיק, יש לו גם שיעורים בהדברות. היום הוא כבר מאוד מבוגר. הייתה לו אישה נפלאה שהוא מאוד היה קשור אליה ואהב אותה והיא נפטרה ממחלה בגיל צעיר. כשהוא מספר עליה גם מבינים למה הוא כל כך העריץ אותה. היא הייתה יהלומנית שעובדת בבורסת היהלומים. סתם אספר דוגמה רק כדי להבין באיזו אישה מדובר. הוא סיפר שפעם הוא שאל אותה ברוך השם יש לנו כסף. היא אלומנית הייתה מרוויחה הרבה כסף. גמור, ברוך השם מבוסס. למה את הולכת באופן קבוע לעבודה עם אחת

משתי סמלות? היו לה שתי סמלות. כשזאת בכביסה היא לובשת את זאת. כשזאת בכביסה לובשת את זאת. הוא אמר לה, בתור אשת עסקים, את צריכה להיראות יותר מכובד. למה כל הזמן עם אותם בגדים? הוא אומר שהיא פתחה את ארון הבגדים, הראתה לו את כל החליפות והשמלות שיש לו שם ואמרה לו, "כל זה בשבילך. כשאני לידך אני אלבש את הבגדים הכי יפים אבל אנשים לא יעשו איתי עסקים בגלל שאני נראה טוב הם רוצים יהלומים שיקנו יהלומים בלי קשר לאיך שאני נראית אני גם ככה ברוך השם הופעה מכובדת הכל בסדר מה אני צריכה כל הזמן להראות שיש לי חליפות חדשות בגדים חדשים אני בסך הכל מוכרת תקנה יהלומים אתה לא צריך להתפעל ממני תתפעל מהיהלום אבל אתה תגיד

לי איזה בגד אתה רוצה לידך אני אלבש את הבגדים הכי יפים יש היום נשים שבדיוק הפוך. בחוץ נראית מלכת היופי. בבית, איך אומר הרב לסרי? כמו האדם הקדמון יוצא מהמערה. כך כך היא נראית. הפוך. ליד בעלך תראי הכי טוב. בחוץ. בסדר. גם צריכים להראות בסדר. אבל לא את כל היופי של המראה בחוץ ובבית הפוך. ליד בעלה צריכה להראות. הכי טוב, הכי יפה. בפרט השבת. סעודת שבת, קידוש עם המשפחה. על כל פנים, כשהיא נפטרה, הרב אריה שכטר היה מאוד כאוב. בגיל צעיר היא נפטרה, השאירה ילדים קטנים. אבל כשהוא דיבר עליה, הוא היה רגיל לומר, "אני מודה לבורא עולם על אותם שנים שזכיתי לחיות עם האישה הזו. במקום להתלונן למה אלוקים לקח לי אותה,

הוא אמר, קיבלתי מתנה נפלאה מאלוקים. לפרק זמן של כך וכך שנים אני מודה לו. זוהי בעצם מתנת חינם שהאדם מסתכל על הדברים בצורה אמיתית. נחזור לדברי הרמב"ם. אומר הרמב"ם, כך למדו בפירוש מצווה זו. והלכתה בדרכיו שאדם נדרש ללכת בדרכי השם, מה הוא נקרא חנון? אף אתה חנון. ידוע שהרמב"ם לשונו מאוד מדוקדקת. זה נקרא לשון הזהב של הרמב"ם. מי ששם לב, הרמב"ם לא אמר כמו שהוא חנון, גם אתה תהיה חנון, אלא מה הוא אומר? מה הוא נקרא חנון? אף אתה היה חנון. כאן הוא לימד אותנו יסוד גדול. כשמדברים על הקדוש ברוך הוא, אדם שמבין את העומק של הדברים, מה המשמעות של הקדוש ברוך הוא, של בורא עולם, מה זה אלוקים, הוא מבין שלא שייך לייחס

לקדוש ברוך הוא לא כעס. מה שכתוב וחרף השם. זה לא שעכשיו הוא רותח וכועס כמו בני אדם. כשכתוב שהוא מרחם אז זה לא שהשתנה אצלו משהו מאשר לפני כן. כי הקדוש ברוך הוא האחדות שבו היא אחדות מוחלטת. אין בו שינויים. הוא לא נתון לתנודות של מצבי רוח. עכשיו כועס, עכשיו עצוב, עכשיו שמח. כשאנחנו מדברים על חנון, הכוונה שההנהגה שלו איתנו נראית שהוא כעת חנון. כשמדברים בפסוק וחרף השם בכם קוראים בקריאת שמע ויה עם שמעת ישמואל מצוותיי וכולי ואם לא וחרף השם בכם ועצר את השמיים ולא יהיה מטר מה זה וחרף השם שייך בו כעס כשאנחנו בעולם הזה רואים את מידת הדין שהיא פועלת ופוגעת בבני אדם זה אומר שההנהגה איתנו היא במסלול של חרון

אף לא שהוא ישתנה במצב רוח שלו אלוקים הוא לא בן אדם שיש לו מצבי רוח אנחנו מתחלפים. לכן אומר הרמב"ם, תראו כמה הוא מדייק בלשונו. מה הוא נקרא חנון? זה הכינוי שלו. חנון. אף אתה ההיה חנון. אתה בתור בן אדם תהיה חנון בעצמך. לא רק תהיה קרוי חנון להיקרא בשם חנון, אלא היה חנון. על הקדוש ברוך הוא מדברים רק בשמות של דרכי הנהגה. מה הוא נקרא רחום? אףה הייה רחום. לפעמים אדם עובר ברחוב ורואה אדם אחר במצוקה, יכול להיות רכב שנתקע בדרך, אדם שזקוק לעזרה להרים מסאות כבדים אדם שצריך הדרכה איך להגיע למקום פלוני והוא יכול לעזור. יש מצב שהוא עצמו טרוד מאוד באיזה עניין שהוא לא יכול לעצור באותה שעה. רואים בהלכה שההלכה

מתחשבת במצב האישי של אותו אדם. למשל ניקח דוגמה מצוות השבת עבדה כידוע היא מצווה גדולה אבל אומרת הגמרא לומדת מהפסוק והתעלמת פעמים שאתה מתעלם לפעמים אתה רואה עבדה ואתה פטור מלהשיב באיזה אופן אם אתה רואה תרנגולת של השכנים שברחה והתרנגולת הזו שווה כסף אם לא תרדוף אחריה אתה יכול לרדוף אחריה לתפוס אותה להחזיר אותה חזרה לשכנים ואם לא תרדוף אחריה היא תלך לאיבוד. אין סיכוי שהיא תחזור לביתה. היא לא מכירה את הדרכים, היא לא תרנגולת מעולפת. יש מצווה ללכת ללקוד את התרנגולת ולהחזיר אותה. אבל אם מדובר באדם מכובד שלא לפי כבודו לרדוף אחרי תרנגולות ברחוב, התורה פותרת אותו מלקיים מצוות השבת עבדה. איך איך האדם ידע

האם אני באמת נקרא מספיק מכובד כדי לא לרדוף אחרי תרנגולות או לא? התשובה היא זו הייתה התרנגולת שלך, היית רודף אחריה או משום שאתה מכובד היית אומר שתרנגולת הזו תלך לאיבוד, אבל אני לא רודף אחרי תרנגולות ברחוב. זה המדד. אם אחרי תרנגולת שלך היית רודף, תרדוף גם אחרי התרנגולת של השכנים, תחזיר להם אותם. מצוות השבת עבדה. ואם לא, אתה עובר איסור מהתורה, עובר על מצוות עשה של השבת עבדה. אבל אם בשביל עצמך לא היית רודף, כי זה לא לפי כבודך, אתה פטור גם מלהחזיר לשכנים. רואים שהתורה גם מתחשבת במצוקה של האדם עצמו. כך גם כשרואים אדם שזקוק לעזרה, תראה על חשבון מה זה בא. אם על ידי שתעזור לו תאחר לעבודה והבוס יכאס

עליך, אולי יפטר אותך, אולי אז אתה לא אמור לקחת את הנזק הגדול הזה לעצמך כדי לעזור בדבר קטן למישהו אחר. אבל אם אתה יכול לעזור, אל תתעלם מה הוא רחום, כמו שהקדוש ברוך הוא נקרא רחום, אף אתה הייה רחום. תרגיל את עצמך להיות רחמן ועל דרך זו קראו הנביאים לאל בכולותן הכינויים ערך אפיים ורב חסד צדיק וישר תמים גיבור חזק תמים הכוונה שלם מה שכתוב תמים תהיה עם השם אלוקיך היום כשיש אדם שאפשר לעבוד עליו בקלות אומרים שהוא תמים העברית הזאת משובשת פירוש המילה תמים בעברית שלם תמים תהיה עם השם אלוקיך תהיה שלם עם הקדוש ברוך הוא כלומר גם דברים שאתה רואה שלא מובנים לך למה זה קרה לי. תהיה שלם איתו. תדע שהכל בחשבון והכל

לטובה. זה הפירוש של תמים. תהיה להשם אלוקיך. עם השם אלוקיך. מה הוא נקרא קדוש? אף אתה הייה קדוש. כך כתוב קדושים תהיו כי קדוש אני השם אלוקיכם. מה פירוש המילה קדוש? גבר אומר לה אישה הרי את מקודשת לי. שבת קודש. עם ישראל. הקדוש ברוך הוא בחר בו להיות עם קדוש. מה פירוש המילה קדוש? קדוש פירושו של דבר מובדל. יש את הסטנדרט הרגיל ויש את מי שהתקדש, כלומר שהוא יתעלה מעל כולם. יש ששת ימי המעשה ויש שבת קודש. הקדוש ברוך הוא הבדיל את היום הזה מכל הימים האחרים שבו צריך לשבוט מכל מלאכה. וכשאדם שובט ממלאכה זה מביא לו שפע בפרנסה של כל השבוע. אדם ששומר שבת כהלכה, אומר הזוהר הקדוש, השבת שהיא מופרשת מכל הימים, כתוב

ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו. הכניס בו תכונה של ברכה בכסף. אדם עובד כל השבוע, עושה חומר, עושה כסף. השבת היא כמו הנשמה, מפיחה רו החיים בממון. כך שגבר אומר לאישה, הרי את מקודשת לי. פירושו, עד עכשיו את היית אחת מתוך הרבה נשים רווקות. יכלת להתחתן עם זה, להתחתן עם ההוא. מהיום אנחנו נקשרים אחד לשני. הרי את מקודשת, כלומר מובדלת מכל הבנות האחרות ואת בעצם מהיום תהיי איתי ביחד. ואחר כך חותם לה בכתובה שהוא מתחייב לפרנס, לחלקל, למגורים, לכל מה שצריך לתת לה. זו התחייבות של הגבר בחתימה שהוא חותם בכתובה. אגב, חשוב כל גבר שמתחתן שיבקש ללמוד מה כתוב בכתובה. הכתובה היא ניסוח משפטי. והיא מחוייבת אותך

משפטית. לכן גם לא טוב. יש כאלה בכתובה רושמים איזה סכום של כמה מיליונים. בקושי יש לו מה לאכול מחר בבוקר. מתחייב לה על 10 מיליון. זה לא גישה נכונה. רק רוצה להרשים את כולם. עכשיו ברבנות הראשית לפני כמה שנים עשו תקנה שאי אפשר להתחיב ליותר ממיליון שקל. אבל גם זה הרבה. לא צריך להתחייב על מיליון שקל בכתובה. 50 52,000 דולר או שקל זה בסדר. מי שואל כמה לרשום בכתובה? 50 52 יש כאלה עושים 52 כמניין בן. יש כאלה רוצים דווקא חמש חמש חמש לסגולה לעין הרע. בסדר? שיעשו מה שרוצים. אבל לא להגזים במספרים, ללכת על מספרים יותר מדי גדולים שהם גם לא הגיוניים, לא שפויים, כי זה הופך את הכתובה להיות הזויה מתוכה. רואים שזה

מופרח מתוכו. על כל פנים, כשאומר לה הרי את מקודשת לי פירושו, את מובדלת מכל הנשים וכעת אנחנו נקשרים אחד בשני. הקדוש ברוך הוא למה נקרא בשם קדוש? כי הוא מובדל מכל הבריאה. יש את הבריאה שהוא ברא והוא מובדל מכל הבריאה. יש בורא ויש בריאה. אז הוא נקרא קדוש. כלומר שהוא נעלה מכל מה שאנחנו מכירים מסביב. אומר הקדוש ברוך הוא לעם ישראל, קדושים תהיו כי קדוש אני. כמו שאני מובדל, אני דורש מכם להיות מובדלים מכל העמים. כלומר, הם אוכלים כל דבר שהם רוצים, אתם לא תאכלו כל דבר. הם לובשים מה שהם רוצים, אתם לא. הם מתחתנים ממי שהם רוצים, אתם לא. אתה קם בבוקר, תזכור שאתה בן מלך. אתה שייך למשפחת המלוכה ואתם תהיו לי ממלכת

כהנים וגוי קדוש. להיות בן מלך זוהי זכות גדולה אבל זה מאוד מחייב. בן מלך לא יכול להסתובב כמו אנשים פשוטים ללכת למקומות ירודים. זה לא ברמה שלך. אתה מבזה את המלכות. אז נכון שאתה מוגבל מבחינה מסוימת, אבל יש לך מעלות אדירות שקיבלת כנגד זה, שאתה בן מלך עם כל המעלות והזכויות והמשכורת והחשיבות. כך אומר הקדוש ברוך הוא לעם ישראל, קדושים תהיו מובדלים מכל העמים. אתם תהיו ברמה אחרת. גם גוי שאומר אני רוצה גם להיות ברמה הזו בבקשה מקבלים אותו בעזרועות פתוחות רק שיקבל עליו ברית מילה טבילה ואת המצוות של התורה בשמחה נקבל אותו להיות חלק מעם ישראל אבל זה הפירוש של מה הוא קדוש כמו שהוא נקרא קדוש אף אתה היה קדוש

אנחנו נדרשים להגיע למדרגות האלה ואדם שחי עם הגבולות של התורה מגלה שהוא מרוויח לא רק עולם הבא גם בעולם הזה הוא חי הרבה יותר טוב בהרצאות אחרות הערכנו בדבר נמשיך את דברי הרמב"ם. כעת הוא מגיע להדרכה המעשית. כל מה שלמדנו מתחילת השיעור הראשון ועד עכשיו זה יותר מההיבת הרעיוני. כעת הרמב"ם מסביר לא מה צריך להיות אלא איך עושים את זה. איך מגיעים למצב שאדם משתנה ורוכש לעצמו תכונות חיוביות. אומר הרמב"ם כך: "כיצד ירגיל אדם עצמו בדעות אלו עד שיקבעו בו." איך האדם יגיע למצב שכל התכונות הטובות שהוא לימד אותנו עד כאן יהיו חלק מאיתנו. יעשה וישנה וישלש במעשים שעושה על פי הדעות האמצעיות, כלומר תכונות האופי

האמצעיות, המידות האמצעיות, ויחזור בהם תמיד עד שיהיו מעשיהם קלים עליו ולא יהיה בהם תורח עליו ויקבעו הדעות בנפשו. במילים הקצרות האלה הרמב"ם קיפל גם את ההדרכה איך לרכוש את התכונות הטובות לעצמנו וגם איך נדע שהגענו אל המנוחה ואל הנחלה שבאמת רכשנו את זה לעצמנו. ראשית אומר הרמבם, אתה רוצה לתקן משהו, אל תיתן הצהרות, תתחיל לעשות אפילו שאתה מרגיש, אבל זה עדיין לא אני, תעשה מעשים. בספר חובות הלבבות כותב שאחרי הפעולות, אחרי המעשים נמשכים הלבבות. והוא מביא שם משל. הוא אומר, נתאר לעצמנו, אדם עדין מאוד, אציל נפש, ממש רך, רגיש לזולת. והנה תפס אותו המלך, אמר לו, "מהיום אתה ממונה על ההוצאות להורג, אתה אתה

הטליין, אתה טולה אנשים או קוראת ראשים." אומר לו, "אני, אני לא מסוגל." אומר לו המלך, "אם לא תעשה את זה, אני הורג אותך. אתה מהיום מבצע את ה כל אדם שנגזר עליו להרג אתה מוציא לפועל. אין לו ברירה, אז הוא עושה את זה. מתחיל לטלוט אנשים, להרוג אנשים על פי החוק של המלך. כשנפגוש את האדם הזה בעוד כמה שנים, הוא יהיה אותו אדם רגיש ועדין, כמו שהכרנו אותו אז, הוא משתנה. הוא הופך להיות אדם אחר. אף על פי שהוא לא רצה והוא התנגד, אבל אחרי המעשים, אחרי הפעולות, גם האופי של האדם לאט לאט משתנה. לכן אומר הרמב"ם, בין לטוב ובין לרע. כשהאדם מרגיל את עצמו בדבר שאף על פי שבהתחלה הוא אומר תשמע זה לא אני אבל אני יודע שזה

טוב אני רוצה להשתנות תעשה את זה ושוב תעשה לכן הוא אומר יעשה וישנה מלשון פעם שנייה וישלש במעשים שעושה עד שיצליח להגיע למצב שהוא הופך להיות מאוזן נתרגם את הדברים למעשה בעל שהיה בהרצאה על שלום בית ושמע כמה חשוב להאיר פנים לאשתו זה מחויבות לא שאתה עושה טובה לאשתך כשאתה מחייך אליה, נותן לה מאור פנים, מראה לה שאתה מתפעל מהברקה שהיא אמרה. יש גברים מאוד יבשים שהאישה מרגישה שהיא מסוכחת עם בעלה כאילו זה קיר. הוא עושה טובה שהוא מקשיב, מנסה לסיים את השיחה כמה שיותר מהר, אף פעם לא יראה לה שהיא חכמה, שהיא נבונה, שהוא מתפעל. גם כשהיא אומרת באמת רעיונות יפים, הברקות והוא אפילו אם הוא עושה אותם, אבל הוא לא

יודע לתת לה את החום, את המאור פנים. וזה דבר שהוא חמור מאוד. בתורה כתוב כשיוסף חלם חלום הוא ראה בחלום והנה השמש והירח ו-11 כוכבים משתחווים לי. השמש בחלום מי זה היה? האבא. החלום הוא כמו משל השמש האבא, הירח האמא, 11 כוכבים 11 האחים וכולם משתחווים. ובאמת החלום הזה התקיים כשבסופו של דבר היה יוסף שליט במצרים והגיעו כולם מארץ קנען, השתחוויו. אמנם אמו רחל נפטרה, אבל בלהה שגידלה אותו כבנה, היא נחשבת אמו. ככה אומרים חז"ל, אדם שמגדל ילד של אדם אחר, הוא נחשב כאילו ילד אותו. והילד הזה חייב גם בכיבוד הורים של אותו אדם. יש לו דין של הורה גמור. מי שגידל ילד אחר העניק לו את צרכיו הנפשיים, הגשמיים. זה כמו שהוא

ילד אותו בעצמו. לכן שם הוא ראה את בלהק כמו הירח שזה האמא. אבל למה הקדוש ברוך הוא הראה בחלום את האבא בצורה של שמש ואת האמא בצורת ירח? לעתים לגבר יש תלונות על אשתו. למה היא לא מספיק מהירה פנים לילדים? למה היא מתייחסת לילדים בנוקשות יתרה, בחוסר סבלנות, שיבדוק את עצמו איך הוא מתייחס לאשתו? התורה מלמדת, השמש מאירה את כדור הארץ ביום, הירח מאיר את כדור הארץ בלילה. היום יש תאורה ברחובות, לא כל כך מרגישים, אבל מי שיצא למדבר או לאמצע הים למקום שאין תאורה בכלל ויראה את הירח בפרט באמצע החודש כשהלבנה במילואה, יראה איזה אור גדול מגיע מהירח לכדור הארץ. אז שניהם מאירים לכדור הארץ אבל יש הבדל ביניהם. השמש

מאירה אור עצמי. הירח, מתי הוא מאיר? איך הוא מאיר לכדור הארץ? כשהוא מקבל את האור מהשמש הוא מקרין את האור הזה לכדור הארץ ואז הוא מאיר את העולם. אם השמש לא תיתן אור לירח הירח לא יאיר לכדור הארץ. כך התורה מלמדת. אתה רוצה שאשתך תאיר פנים לילדים, שהמשפחה תפרח, שהילדים יקבלו יחס וחום ואהבה. אתה תאיר פנים לאשתך. כשהאישה מקבלת את החיוך ואת החום ואת האהבה מבעלה, היא פורחת בתוכה. יש לה מוטיבציה להשקיע בילדים, במשפחה. גבר שמזהה בעצמו שהוא לא בסדר בזה. הוא רואה שהוא קיצוני יותר מדי. אף על פי שהוא אוהב את אשתו ושמח בה, אבל הוא טרוד, אז לא כל כך נותן לה את את מה שהיא צריכה לקבל. אומר הרמב"ם, תרגיל את עצמך.

גם אם אתה לא מרגיש, תרגיל את עצמך לחייך אליה. תרשום לך תזכורת בטלפון שיצלצל באיזה שעה אתה גומר את ה מסיים את העבודה מגיע לבית שהטלפון יצלצל חמש דקות לפני הכניסה לבית תזכור את תחייך לאשתך אתה נכנס לבית פונה אליה בחיוך רחב ביום הראשון היא תחשוב שזכית בפיס בסדר שתחשוב אבל אתה תרגיל את עצמך לחייך לאחר שהוא ירגיל את עצמו כמה פעמים לחייך לרעייתו הוא יגלה שזה הופך הופך להיות חלק ממנו. כל פעם שהוא רואה אותה הוא כבר מחייך. גם אדם שרוצה להאיר פנים ירגיל את עצמו לחייך. כך גם בכל תחום אדם שמזהה בעצמו שהוא לא מספיק נותן כסף לצדקה יש לו ברוך השם. אם אין לו אין לו. אפילו אדם שאין לו כתוב בהלכה שצריך לתת פעם

בשנה לפחות איזה משהו לצדקה אבל יש לו ברוך השם אבל הוא לא מתייחס לזה. אף פעם לא שם לב. צריך גם לתת כסף לצדקה. הוא רוצה להתרגל לתת. מוציא שטר של 200 ש₪ והוא רוצה לתת לצדקה. מה עדיף יותר שיתן שטר של 200? זה מה שהוא יכול לתת עכשיו, 200 ש₪. או עדיף שיפצל את זה ל-10 שטרות של 20 ש₪ ובכל קופה יכניס 20, או שכל יום בדרך לעבודה יכנס למשרד של הישיבה או של הכולל ויתן 20 ש₪. התשובה היא, אומר הרמב"ם, זה הוא כותב בפירוש במקום אחר, עדיף יותר תפצל את ה-200 ל10 שטרות. אם אתה רוצה לתקן, אם המצב אצלך מתוכן, אין בעיה, אבל אם אתה רוצה לתקן את עצמך, להתרגל בנתינה, אל תיתן פעם אחת 200. אתה יכול לתת 200, תחלק את זה

ל-10 כל פעם תן 20 20 אתה מרגיל את עצמך לתת. אחרי 10 נתינות כאלה, פתאום תרגיש שהתחושה שלך היא כבר שונה. ההתייחסות שלך לצדקה היא התייחסות אחרת. הפכת להיות אדם יותר נותן, אדם שיותר קל לו גם לתת. למה? כי התאמנת. זה מה שהוא אומר. יעשה וישנה וישלש במעשים שעושה על פי הדעות האמצעיות, כלומר המידות האמצעיות, שזה האיזון הנכון. ויחזור בהם תמיד, שוב פעם יחזור וינן, עד שיהיו מעשיהם קלים עליו ולא יהיה בהם תורח עליו ויקבעו הדעות בנפשו. במשפט האחרון לימד אותנו הרמב"ם איך נדע האם צריך להמשיך להתאמן או שסיימנו את האימונים? זה כבר הפך להיות חלק ממני. אומר הרמב"ם, תבדוק האם אתה כל פעם צריך להתמודד מחדש? האם כל

פעם מחדש אתה צריך להו עצמך? או שהנתינה כבר נהיית קלה? החיוך נעשה קל או כל דבר אחר שאתה רוצה לתקן ולשנות נעשה קל. כל זמן שאתה מרגיש שאתה צריך להעבוק עם עצמך, זה אומר שעדיין לא הגעת אל המנוחה ואל הנחלה. זה אומר שהמידה הטובה הזאת לא הפכה להיות חלק ממך. ברגע שתרגיש שזה נעשה קל ואתה זורם עם זה, זה אומר שהדבר הפך להיות חלק ממך. כותב הרב בן ציון אבא שאול, למה הדבר דומה? אדם שיש לו שדה שצריך להשכות אותה והוא משקה עם ממתרות, משלם כסף על המים והנה הוא שם לב שיש הר בסמוך לשדה וכשיורדים גשמים יש איזה ערוץ כזה כמו נחל חקוק בהר שכשיורדים גשמים כל הגשמים זורמים דרך החריץ הזה שבהר אבל הולכים לאיבוד לכיוון

המדבר חבל לו על הגשמים האלה האלה עדיף שישקו את השדה שלו. אם הוא חכם מה הוא עושה? הוא מתחיל לחפור חריץ לכיוון השדה. והוא עושה את זה באופן שמהניקוז של הגשמים שיש שם בגובה של ההר, רוב הגשמים יעברו לחריץ הזה. עם הזמן. מה קורה? הגשמים מתרגלים לעבור דרך החריץ הזה. חורצים אותו יותר לעומק, יותר לעומק. והחריץ הקודם שדרכו היו הגשמים הולכים לאיבוד, לאט לאט הוא הולך ונסגר, הולך ונסתם עם העפר, עם הלכלוך עד שהוא נעתם לחלוטין. וכבר לא מרגישים שפעם היה זמן שהגשמים ירדו לאיבוד. באותה מידה, אומר הרב בן ציון אבא שאול, גם בנפש האדם, אדם שיש לו תכונת עוף יהודה זה לא טוב. אל תחשוב שאתה לא יכול לתקן, לא יכול לשנות.

תתחיל להתאמן. תרגיל את עצמך לכיוון הטוב. תעשה חריצים חדשים. אם הזמן אתה תגלה שהחריץ החדש הוא זה שפועל והחריץ הישן שלא רצית אותו הולך ונמחק, הולך ונעלם עד שאתה שוכח בכלל שפעם היית במחלקה הזו, אתה עכשיו עברת למקום אחר, האישיות יותר נעלת, זה הפך להיות חלק ממך. מסיים הרמב"ם את הפרק הראשון במילים הבאות: "ולפי שהשמות האלו נקרא בהן היוצר והם הדרך הבינונית שאנו חייבים ללכת בה, נקראת דרך זו דרך השם. יש מסלולים שונים. אומר הרמב"ם, יש דרך שנקראת דרך השם שאתה מוזמן לצעוד בה. איפה רואים את זה? והיא שלימד אברהם אבינו לבניו שנאמר, כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ללכת בדרך השם. יש דרך, זה דרך

השם. לעשות צדקה ומשפט. אומר הרמב"ם, הדרך הזו האמצעית היא נקראת דרך השם. וההולך בדרך זו מביא טובה וברכה לעצמו. שנאמר למען הביא השם על אברהם את אשר דיבר עליו איזה ברכה מביאה על עצמו מה השם דיבר על אברהם ושך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה אתה תהיה עשיר כל הברכות הקדוש ברוך הוא נתן לו שם ועברך מברכך ומקללך האור ונברחו בך כל משפחות האדמה מה הסוד לקבל את כל שפע הברכות האלה כל אחד מאיתנו יכול לקבל את כל זה לעצמו למה הנביא השם על אברהם את אשר דיבר עליו בזכות מה? למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ללכת בדרך השם לעשות צדקה ומשפט. אומר הרמבם, אתה יודע מה זה דרך השם? זה מה שראינו קודם. מה הוא

נקרא חנון? אף אתה הייה חנון. מה הוא נקרא רחום? אף אתה יהיה רחום. ערך הפיים, מידות טובות. כשאדם רוכש לעצמו מביא על עצמו שפע בברכה. רק כאן כדאי לעמוד על נקודה מעניינת בפסוק הזה. כתוב שאברהם לימד את בניו ואת ביתו אחריו ללכת בדרך השם לעשות צדקה ומשפט. צדקה ומשפט זה המצוות שבתורה, זה ההוראות של הקדוש ברוך הוא. יש את תכונות האופי, המידות שאדם אמור להתנהל ויש מצוות כמו להניח תפילין, שבת, קריאת שמע, כל המצוות שיש בתורה. אבל הפסוק אומר ללכת בדרך השם ואז לעשות צדקה ומשפט. הרמב"ם לימד אותנו כאן יסוד גדול. אדם שרוצה להתעלות במצוות עצמן, מצוות שלא קשורות לכאורה לעבודת המידות. אם אתה עובד על המידות אתה

תוכל גם להתעלות בשמירת המצוות. כי עבודת המידות היא כלי לעזור לאדם גם בבנייה של האישיות של עצמו וגם להגיע לשלמות בעבודת השם. ובאמת נפעיל את ההיגיון. אדם שהוא עצלן. לכאורה זה לא קשור למצוות. האופי שלו הוא כבד. הוא עצלן. אבל כשמתבוננים רואים זה מאוד קשור למצוות. אדם שהוא עצלן כשהוא קם בבוקר הוא אומר לעצמו אני אניח תפילין עוד מעט. אני אתפלל יותר מאוחר. הוא דוחה ודוכה, בסוף מגיע הערב, לא עשה כלום מהעצלות שלו. הוא ישן במיטה, זמן קריאת שמע עובר והוא ממשיך לישון. למה? כי הוא עצלן. אז אם הוא עצלן הוא עלול לו להניח תפילין. אם הוא קמצן הוא עלול לו לקנות תפילין. כי הוא אומר תפילין עולים כסף. אז קשה לו

להוציא כסף על מצוות. הוא לא ידקדק, לא יהדר במצוות, כי הוא קמצן, הוא לא יוציא על זה כסף. אבל כשאדם הולך בדרך השם, שזוהי עבודת המידות, כך אומר הרמב"ם, ממילא לעשות צדקה ומשפט. זה בעצם המנוף שמרים את האדם להגיע לשלמות גם בקיום המצוות כראוי. כי כל החשבונות, הנגיעות האישיות, הכל נופל. הוא תמיד בודק מה האמת, מה רצון השם. והוא צועט עם זה בעוז ובגבורה. ואז הוא זוכה לכל הברכות למען הביא השם על אברהם את אשר דיבר עליו. ההצלחה הזו, הברכה שמגיעה לאדם היא באה בשני מסלולים. גם המסלול הסגולי שהקדוש ברוך הוא משמיים נותן לו שפע מעל הטבע וגם יש בזה מהלך טבעי לחלוטין. אפשר לראות בעולם העסקים אדם שהוא עם מאור

פנים, עם עין טובה, הוא רגיש לזולת, יודע גם לוותר, ללכת לקראת. אנשים אוהבים לעשות איתו עסקים. רואים שהוא אדם ישר כשעושים איתו עסקים ושמו יוצא לשם ולתהילה איך אמרו חכמים טוב שם משמן טוב מה זה שמן טוב שמן טוב זה בוסם משובח בזמנם הבשמים לא היו על בסיס של אלכוהול כמו היום כל הבשמים היו על בסיס של שמן שמן אפרסמון לא אפרסמון הפרי הזה אטרופי שהביאו לפה רצו לשווק אותו לא ידעו איך לגרום לאנשים שיקנו הדביקו לו את השם אפרסמון פרסמון של אז זה שיח שהיה צומח בסביבות אנגדי והיו מזה מפיקים בשיטה מיוחדת בוסם יקר מאוד שהיו משווקים אותו לכל העולם. אז הבסמים של זמנם היו על בסיס של שמן. טוב שם משמן טוב. אדם שיש לו

שם טוב זה מתפרסם לכל המקומות אז זה יותר טוב מאשר בוסם משובח. למה אמר דווקא בוסם? מי שאוכל מי נהנה מהאוכל? הוא עצמו. מי שיושב לידו נהנה מזה. לא נהנה. אבל מי שמתבשם, לא רק הוא נהנה, כל הסביבה נהנית מהבוסם. הבוסם מתפשט למרחקים. אדם שרוכש לעצמו שם טוב בעסקים, שהוא אדם ישר, שהוא אדם נאמן, שהוא טוב לב, עם עין טובה, שהוא עם מאור פנים, אנשים אוהבים להתעסק איתו. יש כמה חנויות מעדיפים להיכנס לחנות שלו. לכן אומר הרמב"ם, "תדע לך, אדם שהולך בדרך הזו, דרך השם לקנות לעצמו מידות טובות, ההולך בדרך זו מביא טובה וברכה לעצמו." שנאמר למה הביא השם על אברהם את אשר דיבר עליו? כך גם בעסקים, גם בזוגיות בחור עובד על

המידות, בחורה עובדת על המידות, מגיעים לפגישות, כולם מתפעלים מהאישיות של האדם הזה, מי לא ירצה אותו? אבל אם המידות רעות, גם אם בהתחלה מתפעלים מהמראה, עם הזמן זה מתפוגג. בשלב מסוים היופי כבר לא כל כך נשאר. מה שנשאר זה האופי של האדם וזה משפיע לאורך כל ימי חיי האדם. ויעי רצון שנזכה כולנו באמת שתתקיים בנו הברכה הזו למען אשר הביא השם על אברהם את אשר דיבר עליו. שנזכה לעלות ולהתעלות ברוחניות, בגשמיות, בבריאות אתה פרנסה טובה. כל הציבור שנמצא כאן וכל הצופים בכל מקום שהם שהשם מלא משלות ליבם לטובה ולברכה. אמן ואמן