הילדים שלך הם המראה להתנהגות שלך

היה פעמי ילד שלא מדבר, לא מדבר. גיל ארבע הוא לא מדבר, גיל חמש הוא לא מדבר, גיל שש, אמא שלו פולניה כבר לקחה אותו באמת אצל כל הרופאים במחוז, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, קליני תקשורת, רופא אפוזן גרון, ניירולוגים, אין רופא בקופה שהיא לא הייתה אצלו. כולם בודקים אותו מלמעלה עד למטה, בדיקות הדמיה, MRIT, הכל טוב, לא יודעים מה להגיד, הוא לא רוצה לדבר, אנחנו לא יודעים מה להגיד, זה עוד יותר מדאיג, שגם אין הסבר, גם לא יודע מתי זה יגמר. ערב אחד גיל 7 וח אמא מגישה פסטה הוא לוקח את הצלחת דוכה אותה ואומר אמא מי הכין את הדבר המגעיל הזה האמא כמעט מתה היא אומרת לו מה שאלה אתה מדבר למה שתקת עד היום עד היום הכל היה

טוב לא היה לי מה להגיד רבותיי אנחנו מתוכנתים לחפש את מה שלא טוב אבל מי שמחפש את מה שלא טוב מגדל ילדים שמחפשים את מה שלא טוב מי שרואה את מה שאין מגדל ילדים שרואים את מה שאין ואז אנחנו מתפלים למה הם כאלה קוטרים ולמה למה הם כאלה מתלוננים? ולמה הם כאלה חצופים? הם לא חצופים. אף פעם לא תרגלו אותם שיש משהו טוב בחיים. לא תרגלו אותם שיש משהו חיובי בחיים, שיש משהו נחמד, שיש משהו נה בחיים. ‏y