"אני מקבל הודעת וואטסאפ אני משתתף בצערך" עדן סויסה מספר בכאב גדול על אחיו הי"ד

היום אני הולך לפגוש אח של גיבור ישראל אחד הלוחמים המבריקים שהיו לנו עדן סוויסה אח של דקל סויסה לחם בחירוף נפש עד הרגע האחרון ובאמת עליו נאמר עד הטיפה האחרונה מה שלומך איך הייתה הנסיעה לכאן בסדר גמו יפה בוא ניכנס לסלון שלום עדן אן פגשתי אותכם בפעם הראשונה בשבעה של אחיך נ הגעתי לחבק ולחזק את משפחה איפה איפה תפסה אותך ידיעה א בבוקר של השבעה באוקטובר הנו אצל ההורים שלי אני האישה והילדים א ו באמת בעצם היינו כל המשפחה אבא אמא שתי אחיות שלי ואנחנו מלבד דקל שהוא סגר שבת ואת הבוקר של השביעי באוקטובר כולנו זוכרים עם בעיקר התמונה הזאתי של הטנדר הזה בסדרות בחדשות אבל אני זוכר אני אספר לך כאילו משהו שהוא

קצת זה בגלל ש שמעתי על הבן שלך ושמעתי את אמא שלו מספרת על על הרגע הזה ש שהיא חלמה חלום ש שאמרו לה ברוך דיין האמת בחלום כן אז בבוקר של ה ש באוקטובר אני חלמתי שדקל נמצא איתי באיזה הר מושלג של סקי וואו לוקח אותי החוצה אומר לי אחי יש כל כך הרבה עבודה כל כך הרבה דברים אבל אם יקרה לי משהו תדע שאני אוהב אתכם ווא עלה למעלה בכזה מכונה של סקי כזה של טיבר זה נקרא ווא עשה לי שלום תמיד אני אם אני מספר את זה אני אומר טוב קשה אנשים כאילו זה איזה משהו שהוא כזה מידי רוחני ומידי בסדר אז מה עםך אבל האמת שכש שמעתי שיש עוד שחלמו את זה לפני אז זה כזה נתן לי איזשהו אישור שזה בסדר אז אני קמתי בבוקר לכזה חלום אמרתי

ישר לשיר אשתי בוא'נה זה מטורף כי אמא של ישר אומרת תבדקו מה עם דקל אני אומר לה בואנה חלמתי על דקל עכשיו שהוא אומר לי טעות הוא מחבק אותי אז היא אומרת לי תפסיק עם החלומות האלה זה שטויות כל האבא שלי הוקפץ א באותו בוקר כל הבוקר זקות ובלאגן וילדים ואנחנו רק מנסים לשלח הודעות לדקל והוא לא עונה ולא לא להודעות ולא לשיחות ככה עבר כל שבת הכל ראשון ראשון בערב שמענו על שאולי יש תקווה א ראינו שהוא רשום באיזה רשימה מישהו אמר לנו ואולי הוא אולי הוא פצוע אז הלכתי לישון בבית קמתי בבוקר התחלתי לנסוע בחזרה למושב עם אשתי אש אני מקבל הודעת וואטסאפ מחבר קרוב שכתב לי אני משתתף בצערך לי חבר וואו פשוט חבר מהמושב וכבר

המודים היו אצל ההורים שלי אז כולם כבר ידעו א ו תופס אותך בכביש כן אני נוהג עצרתי כמובן את האוטו רציתי להגיע כמה שיותר מהר להורים אבל אבל זה כאילו היה ידעתי כאילו כבר ידעתי מלפני אז א אז זה היה רק האישור אבל הידיעה כבר היייתה לי מאותו בוקר והמשכת לדאוג בחלום היה קטע שראיתי את אבא שלי על מדהים נכנס לאיזה אוהל שהיינו שם כמה אנשים ואומר מה אתם כולכם יושבים פה כאילו זה שבעה קדימה יש כל כך הרבה עבודה ככה אב שלי אמר בשעה 10:30 בבוקר באותו יום ישבנו במרפסת דואגים כולם עם הראש בזה לא יודעים מה קורה מנסים איכשהו ואז אבא שלי א חזר מה הוא היה בחמל הוא חזר כי הקפיץ אותו למילואים הוא נכנס יצא ל המרפסת והוא

אמר מה אתם יושבים פה כאילו זה איזה שבעה וזה הרגע שכאילו אמרתי לעצמי קיבלתי כאילו זה יותר מדי דומה לי למה שכאילו אני לא מצריך להבין מה קורה פה איפה היה רגע השבירה שלך חושב שעם הילדים שאנחנו יורדים למקלט והם בוכים מפחד וכזה מה קורה פה ועז הקרות ודברים כאלה ואתה צריך להיות חזק בשבילם או או בסוף ילדים קטנים גדול בן שלוש אז כאילו זה ו ובתוך תוכי אני אני רק חושב על דקל יש את עדן בשל השישי לאוקטובר ויש את עדן של ה שביעי שמיני באוקטובר איזה עדן אנחנו פוגשים מה מה מה השתנה בעדן קורה שאתה שומע הרבה דברים מהרבה מאוד אנשים בזמן הזה היה פעם אחת משוד לי שמישהי אמרה לי אני רוצה רק לוודא שאתה יחסית בסדר כי

מרגיש לי שאיבדת את סבכת החיים כמו שאמרתי בהתחלה אני מרגיש שאני פעם ככה ופעם ככה יש רגעים שאני יוצר ואני אומר מה זה כאילו מה קרה לנו מה מה זה כל הכאב הזה ויש פתאום רגעים שם יש ב איזה תקווה ש שלא היייתה לפני כאילו ש שאני מקבל כוח ואני פתאום ממש ממש אופטימי שיהיה טוב אז אני חושב שה הבדל בין עדן הקודם לעכשיו זה קצת החוסר יציבות החיבוק הראשון עם ההורים ש כשקרא ששמעתם את דהר הז וואו זה היה לראות את אבא שלך מתפרק לך מול הפרצוף מה מהזה מה זה עושה לעדן אני גדלתי עם אבא איש צבא היום אולוף בשני במילואים א אבא גיבור כל יכול כאילו אתה באיזשהו גיל אתה מבין שאבא שחור בסוף בן אדם אבל עדיין יש בך את הקטע שהוא

כל יכול ולראות אותו נשבר זה ו זה קשה מאוד אתה בא מבית שהוא בעצם בית של אדומים צנחנים ודקל לא הלך בתם שלך אתה צנחן אבא שלך הוא צנחן שניכם אדומים ואני זוכר מאמית שכשהוא נכנס לחטיבת גולן במיוחד לסיירת כל הבית הפך להיות צהוב ירוק עם מדבקות ועם סטיקרים וכל זה איך זה היה עם דקל אז א אנחנו ובן אבא היה צנחן אני גם מה שרציתי להיות רק ב-22 כמו אבא לפני זה גם אחותי הייתה משקט ש בדובדבן אז בכלל הקמתה הדומה היייתה בבית ודקל להתגייס למגלן בשנת קורונה ולא היה הטקס קומטה לא היה ככה לא היה עם אנשים אז עשינו לו תקס קומטה בבית ואז אחרי קורס קצינים תק דע לפני שהוא מגיע לגולני אז הוא נכנס הביתה על החדר של בדלת

שלו בחדר יש סטיקר של עוף קדימה של יוחאי קלנגל שנהרג לפני תשע שנים שהוא קרוב משפחה הוא לקח מעל הסטיקר הזה ושם סטיקר גם הבן שלי בגולני טלה אותו על הדקל על הדלת ואמר לאבא שלי זהו הבן שלך בגולני תעזוב שטיות עכשיו אנחנו גולנצ'יקים ואבא שלי קיבל את זה כל מי שהכיר אותו דיבר על הדוגמה האישית כן כולם מדברים על הדוגמה האישית של דקל דוגמה אישית קודם כל הוא הראשון אתה כאח שלו בטח חיית את זה נשמת את הדוגמה האישית שלו את המסירות הזאת א שמענו הרבה סיפורים אבל אני זוכר שהוא התייעץ איתנו על אני זוכר משהו מאוד ספציפי היה לו איזהשהו תקלה עם המפקדים שלו הוא היה קצים בגולני תקנה עם הפקדים ווא החליט כאילו לעשות

בעצם לעשות אתזה ש חלק משמעתי לנושא הזה אז הוא תי צדן מה אני אעשה להם אני אני חושב שאנחנו זה תקנה מאוד חמורה וזה א אני חושב שהם צריכים כולם לקבל לחזור הביתה במוצא מה לבסיס במוצש כל המפקדים שלו לאח האלי וזה היה שבת ש שרצים לעשות משהו משפחתי אמרתי לו זה לא כאילו סבבה בסדר תן להם אז הוא אמר אבל זה אומר שגם אני חוזר למה אתה צריך להענש עם עם כאילו לא זה המחלקה שלי אם זה המחלקה שלי והמפקדים שלי אז אני אפילו שהם עשו את התקלה אני המפקד שלהם זה אומר שאני אחראי אז גם אני חוזר אז אני לא אהיה בערב אז אז מה אומר כי שבת שעברה רציתי לעשות את זה אבל אחד המפקידים לא יכל אז דחי אתזה לשבת הזו ועכשיו אין לי ברירה

אמרתי אבל רגע אתה דילגת בגלל שלא היה משהו אישי ועכשיו לך יש משהו אישי אומר בסדר אני זה משהו אחר מדהים אני ממש כאילו זוכר את זה שאפילו קצת כעסתי עליו אמרתי לו אתה צהוב מדי כאילו אבל מפגש שלך פעם ראשונה עם בית קברות צבאי זה בעצם שאתה בא לאח שלך אתה מסתכל על המצבה מה זה עושה לך זה אח שלך זה בשר מבשרך יצא לנו להיות כמו שאמרתי קרוב משפחה שלנו בהר ארצל אבל רוצה את השם של דקל שם אני לא מצליח להקל כי עכשיו זה כתוב על ה על המצבה זה כתוב על סידורים שעוצ זה כתוב על סטיקרים זה כתוב על זה זה הפך להיות כל כך פאבליק כל כך לכולם השם דקל כולם מכירים אבל לי עולה פרצוף ולא מהתמונות אלא פרצוף אחר שכשאני מסתכל על

המצבה אני אומר אני לא מאמין שאתה שם בפנים ואתה לא פה היתי מחבק אותי אתה יודע כשקרה לי האסון אז היו לי שיחות עם הקדוש ברוך הוא ואמרתי לו כאילו לא שאלתי למה דווקא אני למה הוא בחר אותי כ במקרה שלי בכלל זה ילד יחיד ובשביל העשירי אין לי הסבר חוץ מזה שהוא אלוהים בחר אחד אחד מהמהם אבל כל אחד הד best נכון הוא פשוט בחר אותם לעשות איזשהיא סיירת למעלה ומכל אחד מהם אתה שומע את הסיפורי גבורה כל החילות כל האנשים כל הלוחמים כולם גיבורים גם על הסיפורים ששמעתי על אחיך זה זה זה גיבור אמיתי אז אני שואל כאילו מאיפה זה זה זה זה בא לו הוא הוא זה משהו שתוך כדי הזמן הגיע אליו אז אני חושב שיש לזה הרבה הרבה מאוד

מקורות א וכן הגיע מהבית הרבה דברים גם כמו שאמרתי גדלנו בבית כזה מאוד צבאי עם אמא שהיא מצד אחד מאוד אוהבת ומקבלת וזה אבל גם מאוד מחנכת א כדקל בא אליה ואמר לה איך אני מ אני מחדיר בחיילים שלי משמעת אז היא אמרה לו קודם כל אתה צריך לאהוב אותם כמו אבא אחר כך אתה צריך להכניס בהם חינוך וערכים ומשמעת וחוקים ככה התנהגה איתנו ו וזה הגיע מכל מקום דקל החליט בגיל 15 שהוא הולך לפנימייה הצבאית לפיקוד בריאלי בחיפה א אז הצבא כבר רז הוא התגייס בגיל 15 הוא בא עם מדים וזה ואז הוא סיים את ה בית ספר ועבר ועשה שנת שירות באטלנטה דרך הסוכנות היהודית שם הוא התחזק גם מבחינה דתית ולמד על איך לקבל את השונה ושהוא סיים את ה

שנת שירות הכט להלכת עוד חצי שנה למכינה קדם צבאית באלי שם ללמוד תורה ולהיכנס ל נפש והוא למד שם להתבודד והוא ממש אז אני חושב שאת כל הערכים האלה שהוא פשוט אסף מכל כך הרבה אנשים זה זה היופי הוא הצליח לקחת מכל בן אדם את הטוב ולהכניס אותו אליו כי כשהוא אומר בנאום של ה שהוא נסע לחיילים שלו ולהורים בסוף המסע קומטה הוא אמר מישהו פעם אמר אתה יכול להתעסק בעצמך ח או לעשות דברים טובים יותר ו ואני יש לדקל הרבה כתבים שהוא כתב לעצמו ה בצבא בשנת שירות בהכל ואחד ה סתם הסתכלתי באיזה מחברת ו שיחה של מפקד מפקד גדוד או שבא לעשות להם הרצאה אני זוכר את עצמי בהרצאות האלה מסתכל אולי קצת מתעפץ אולי קצת כזה חולם אבל דקל

רושם הרצאה של קד גדוד אני לא זוכר את השם אומר ומה אני לוקח ממנו מה החלום שלך בעוד 20 שנה שאני יהיה מסוגל לזכור שאני שהילדים שלי ידו מי זה דכן מי בבן שלך יגיד אבא אני רוצה ללכת בעקבותיו לחטיבת גולני סיירת גולני אתה תחתום לו חד משמעית כן אתה יודע ש את השאלה הזאת שואלים כל הזמן שיש לי ילד חדש אור ואני אומר להם שגם אני אומר חד משמעית אגב לאמית לקח לי חודשיים לחתום לו לא חתמתי מיד ועמית כשהוא היה במסע לפולין וההוא היה באושויץ במיידנק והוא התקשר אליה משם אמר לי אבא בכלל המית היה אלוף ישראל באתלטיקה ארבע פעמים הוא היה אלוף ישראל ואמר לי אבא אני אחרי שראיתי מה עשו ליהודים שם אני לא רוצה ללכת

לספורטאים הצטיין אני רוצה להיות ביחידה קרבית אמרתי לו אמית אתה השתגעת אתה בן יחיד שלי ואז הוא אמר לי אתה ואמא חינכת אותי כל החיים על אהבת ישראל על תורת ישראל על חגי ישראל מה קרה כשמדובר בבן שלך הכל זז הצידה אמרתי לו אמית תחזור חזרה לארץ נדבר הוא חזר חזרה לארץ אני נווה ואיגוד האתלטיקה חודשיים מנסים להניע אותו שישאר באתלטיקה והוא לא רצה ביום אחד שאלתי אותו תגיד זה מה שאתה רוצה אמר לי כן לקחתי אותו לתל השומר חתמתי את החת מפורסמת שכל הור הורה לילד יחיד חותם ני רוצה להגיד לך הוא עלה על השולחן והתחיל לרקוד ולשמוח כאילו הוא זכה בלוטו וזה פשוט היה מדהים ועם אור אני אחתום לו אחרי דקה אתה יודע למה כי

אני ראיתי מה הצבא נתן לאמית מה הצבא עשה לאמית ומה עשה מאמית אני חושב שמכל הפרמטרים הילד הזה היה יותר טוב הקטע הזה של ה כאילו לדעת איך להעביר להם את מי היה דקל וגם בעוד 20 שנה לדבר איתך אבל עדיין לבכות כאילו זה טרי זה משהו שאני מקווה מאוד שיהיה ו אתה יודע לי היה מפגש מאוד מיוחד עם הרב קנייבסקי אמן ראיתי את זה כן אז הוא אמר לי שהבן שלך נמצא הכי קרוב לכיסא המלכות נמצאים לידו רבי שמעון בר יוחא ורבי עקיבא ומית נפל ביום לג בעומר וואו בגדולה של רבי שמעון בר יוחי כן דפקו לי בדלת בש ו30 בבוקר ושלו לי את החיים כמו שאתה יודע ואני בחרתי בחיים בחרתי בחיים מתוך מודעות מאוד מאוד גבוהה איך אתה בוחר בחיים

אמרת מה מה עוד החלום שלך או מה כאילו אתה רוצה ז אז בכל הכתבים של לקל אחד הדברים שהוא אמר שהוא לוקח לעצמו ואני לקחתי ממנו זה בסוף השנת שרות באטלנטה הוא כתב על עצמו בעזרת השם כשיהיה נשוי ו יהיו לי ילדים והוא כתב את השמות שמה של הילדים אני לא ראיתי את זה עד עד אחרי שנהרג השם שהוא נתן שם היה נריה כבן שני קוראים נרי וואו דקל היה הסנדק שלו וא והוא כתב שם אני רוצה בכל ארוחת שישי לעשות להם ברכת כהנים עכשיו אני מכיר ברכת כהנים בצורה מסויימת שאבא שלי אומר את זה אחרי אחרי הקידוש בכל רוחת שישי אבל כשהייתי באטלנטה התארחתי אצל משפחה פתאום אחרי הקידוש הכל משפחה גרעינית הלכה על הפינה עם הילדים שלהם ואבא ו

ואמא ביחד רכו את הילדים בברכת כהנים ובירכו אותם גמ עוד ואני הסתכלתי ואמרתי לזה דק להתכוון וזה הדרך שלי לבחור בחיים לקחת דברים כאלה קטנים להגיד את זה אני עכשיו עושה ו אני בוחר איך לשלב את דקל בחיים שלי בכל ר בחיים שלי אבל להמשיך כאילו שהוא יהיה פה פשוט כאן ני הזכרת את ה את יום שישי אני הייתי רגיל לברך את אמית י שמחה אלוהים כ מנשה ואפרים השבת הראשונה שאמית לא היה איתי הייתה השבת השחורה בעיניי ובאותה שבת היינו כל הסיירת הי עשו אצלנו שבת עם הרב הראשי של רמתגן הרב קץ וכששאלתי אותו האם אני יכול לברך אותם הוא אמר לי לא זה רק אבא ביולוגי יכול לבערך את הילדים שלו ו להבדיל השבת הראשונה שלי כאבא מחדש

שנולד אור אני לא אשכח איך מיד אחרי התפילה בבית חולים מעיר אני רצתי רצתי כמו משוגע למחלקת יולדות לברך אותו י שמחה אלוהים כמנ שה ואפרים ובכיתי את הבכי של החיים שלי חיבקתי אותו ואמרתי לו וואלה אני חיכיתי לזה ארבע שנים לברכה הזאתי ארבע שנים חיכיתי לברכה הזאתי לברך אני כלל זמן אומר לאנשים תכבדו את הרגע תאהבו את הרגע אתה יודע ש בשבעה שלמית עשינו את עוקד והנעקד והמזבח המזמור הזה א אני רק שומע אותו ואני נמרח מה שנקרא ויש איזשהו שיר או משהו שאתה שומע אותו ואה מתפרץ מתפרק מזמור ניגון משהו יש הרבה אבל אחד מהמהם זה לקראת שבת קל היה לוקח א את הבוקסה הזאתי שלו הגב שם אותו ב במטבח ושם שירי שבת והשיר שהכי

הוא היה לאחרונה מאוד כאילו מתחבר אליו דווקא זה היה של המחשבות טובות אה וואו אני משמיע אותו בקבר של עמית מחשבות טובות בדיוק אי איי איי וכשהילדים שלי מבקשים את השיר הזה אז אני משמיע אותו באוטו כאילו זה כאילו זה בהלנה אבל בסוף כל פעם זה עושה בי כי זה מה שהיה דקל כל הזמן חושב טוב כל הזמן דיבורים טובים כל הזמן נגיד לסיום מה א אם אם דק אני מאמין באמונה שלמה שם שומעים אותנו כל הזמ כה אני מאמין לגמר לגמרי אתה יודע אני עונד את השרשרת את הדיסקית של אמית איתי כל הזמן איפהשהו דקל ומית שם למעלה בטח אומרים בואנה תשמע אבא שלך ואח שלי אני אני כל כך מכיר את את האויה של הגולן שקים המשוגעים האלה ו מה היית רוצה

להגיד לו דבר למצלמה כאילו הוא פה עכשיו מה הייתה רוצה להגיד לו קודם כל עשיו שלא אמרתי לו את זה מספיק אבל כמה אני אוהב אותו אולי כתבתי לו את זה בהודעות והכל אבל אף פעם לא אמרתי לו או שאני לא זוכר שאמרתי לו דקל אני אוהב אותך אני באמת אוהב אותו דבר נוסף הייתי רוצה להגיד לו אני מבין היום שאנחנו לא פה רק ל-10 שנה והולכים זה משהו קצת יותר מורכב אז אנחנו עוד ניפגש אתה יכול להיות רגוע אני רוצה להגיד לך שאיין ספק שאתה מורשת ש השאיר פה היא מורשת ענקיית גם לחיילים שלו גם לחטיבת גולני עוד דורות שלמים ילמדו את ה דבר הזה שנקרא דקל סויסה אני רוצה להגיד לך תודה רבה קודם כל שבאת תודה לך שמור על המשפחה שלך

האורגנית קודם כל ועל המשפחה המורחבת כמובן על ההורים על האחים על שאר המשפחה וממש התרגשתי לשמוע אותך א כאבא לאח שקול ואיין ספק שאתה מוקר מחומר מיוחד למרות שאתה צנחן אבל כבר עברת אלינו אני חושב ו שתפילה שלנו שהחיילים יחזרו הביתה לשלום הם ורק הם ידפקו בדלת להורים שלהם אמן אפשר חיבוק גשת אותי