"צעקתי 'מה אתה עושה?!'": חנה פפנהיים על המקרה הטרגי של בנה – והחיים אחרי

ואני צועקת לו אמר יוסי מה אתה עושה אז הוא מסתובב אליי ואומר אני רוצה לקפוץ איך שבדלת של המרפסת אני תפסתי אותו וחיבקתי אותו והוא התחיל לבכות אני לא יכול כ אני לא יכול אני לא יכול אני לא מסוגל לא יכול כבר לא מדברים על זה אבל הנושא הזה קיים התאבדויות זה כואב משפיע על המשפחה על הסובבים ומעורר הרבה רגשי השמה פגשתי היום את חנה פפנהיים כדי לשמוע ממנה איך מתמודדים עם זה חנה יקרה מה שלומך ברוך השם תודה טוב לראות אותך תודה גם לי אז את נולדת באנגליה נכון ובואי לפני שניכנס לסיפור המשמעותי שיש לך שאנחנו יכולים מאוד לקבל ממך וללמוד ממך בוא תספרי לנו איך הילדות הייתה באנגליה אוקיי אז אני אגיד בקיצור רב אבא

שלי יליד אנגליה אמא שלי ישראלית אבא שלי היה ליטאי למד בבריסק בירושלים הלך לבית ישראל מגור הציץ ונפגע ואז הוא התחתן עם אמא שלי שהיא כן מהבית חסידת גור ועברו לאנגליה לגייט סד ללמוד בכולל של גייטסהד ואז נולדתי ועברו ללונדון היה לו הוא איזה ראש ישיבה ואחר כך ראש כולל שמה וא אני גדלתי למדתי ביסודי התורה בית ספר חרדי ואמא שלי מהארץ וגם החיות שלי התחתנו לפניי ובו לארץ ורציתי לגו שם פה כן אז באתי בגיל 20 התחתנתי וגרנו באשתו ונולדו לי חמישה ילדים ו ואז א הילד הרביעי שלי קוראים לו יוסי קראו לו יוסי וכשהוא היה בן שבע יש לי עוד אחד מתחתיו סוליק שהוא היה בן חמש התגרשנו א אני המשכתי לבו בשוד ובאיזשהו שלב

הבנים עברו לאבא והיה לי מאוד מאוד קשה הנתק הזה אז א אחרי במצע הוא הבה לפנימיה ובהתחלה הוא מאוד נהנה שמה באמת היה מרוצה והיה טוב ופתאום איזשהו שלב נודע לי שהוא כבר לא בישיבה הוא יצא מהישיבה הוא לא היתך בקשר בזמן הזה הוא היה יתי בקשר שבתות הוא בא אבל אף פעם לא היה קשר ממש קרוב ה הוא היה ילד מאוד מופנה ובגלל כל הקרע הזה אז אז לא לא היה ממש חיבור חזק ן ככל שאת ניסית להתחבר אליו יותר את רית שזה פשוט לא מצליח אבל את ניסית עשית את המקסימום שתלוי בך בעצם כן כן היה לו אחר כך ואבה לאיזשהו ישיבה סוג תיכונית כזה והיה לו אחד רב שבאמת היה מקושר אליו והוא דיבר איתו ואני הייתי מדברת איתו גם והוא כאילו ניסה

לעזור לו באמת באיזה שלב הוא גם יצא מהישיבה הזאת עוד לפניו לפני הבגרות הוא גם אפילו לא עשה בגרות שזה מאוד מאוד קאה וגם הידש קד שלו קצת ירד עצם זה שהוא עב לישיבה תיכונית זה היה לא לא מה שהוא התחנך על זה ואז הוא דרדה רוחנית ו והיה לי מאוד מאוד קשה אני לא אשכח את היום שהוא בא אליי עוד הוא היה עם הלבוש ופתאום אני קולטת באמצע שולחן ש ד שאין לו פאות זה היה פשוט פתאום אני אר זה משהו מוזר שמה כי הוא היה הולך עם פאות למעלה אז זה לא היה כזה בולט אבל פתאום ראיתי שאין פאות שכחתי להגיד שאני התחתנתי פעם שנייה לפני 11 שנים ואז קמנו בית מחדש גרנו בבני פרק וזה היה קצת כאילו זה היה קצת תקופה הזא כאילו רטנו אחיה

במסע שלו זה הה ממש בתקופה הזאת שהוא התחיל א לדד וניסיתי הכל לעשות פניתי לאנשים לזקנים אולי אפשר לדבר איתו אולי אפשר וניסינו באמת וכל פעם שעשינו איזשהו רעיון זה לא יצא היו כמה פעמים שכן אני פגשתי ע מישהו ניסינו להביא אותו לא יצא ו וככה לך הדעים עד שהוא עזב עזב גם את הישיבה הזאת ומתחיל לעבוד בפיצה זה צער לראות בחור מבריק כזה שעובד בשלחן פיצה הוא הוא הוא הוא גאון אבל יש יש גבול כמה ההורה יכול לעשות הורה רוצה הכל לעשות אבל אבל זה לא בידיים שלנו כן באיזשהו יום בעיר אני מקבל טלפון ש שמור שפז מה קרה הה איזה סיפור היה עם חברים משהו ו הוא לקח סמים ויותר מדי והיה לו איזה התקף החברים הזמינו אמבולנס ו

וזה התחיל מסכת חדשה בחיים שלי של איפה מושפע אני חושבת שהיה בהתחלה בבית חולים אקרם כאילו כי הוא היה ממש א מצב לא טוב ואז הביאו אותו לאיתנים אני הלכתי נמ לי איתו אז מקרם לאיתנים ו וואו זה היה מפחיד כי מה היה שם מה ראית שה בהתקף והוא צעק וזרק דברים וזה היה פשוט מפחיד זה ה הפעם הראשונה שראית אותו ככה כן א כמה הוא היה אז אני חושבת 19 וואו כן מה קורה לאמא שהיא קח את הבן שלה קודם כל לקחת ל עצמה מה עשיתי לטוב איך איך איך זה קרה לי למה זה קרה לי זה היה אז ל להבין מה יכולתי לעשות אחרת אולי אני הש זה כואב מאוד הלכתי לבקר אותו הייתי באה אליו שיחות כ מלמעלה וזה זה גם כאב עצום ש שקורה במחלת נפש ש אין לך

אפילו כבר אז בעצם יש יש פירוד יש פירוד מהבן אדם שאני הכרתי מהילד שאני גדלתי זה מישהו אחר שנמצא פה לא זה לא הילד שלי והוא פה אבל הוא לא פה וזה זה קושי שנמשך הרבה שנים כל פעם היה עוד סיבוב עוד סיבוב הוא השתחרר ואחר כך היה מקרה שהוא בלה כדורים ו וכל פעם היינו כזה על על על על איך אומרים באנגלית על אגלס על ביצים הלכנו מסביבו ש חס חליל שלא נגיד מילה שלא יעצבן אותו שלא יגרום שהו עוד פעם יתפרץ צק כן היה פעם אחת שהוא היה אצלי בבית ובינתיים נולד לי א נולד לי תינוק נולד לי בן ברוך השם הוא היום בן עוד מעד תשע הוא בעצם לא הכיר את יוסי כמו שהוא באמת מאז שהוא מכיר אותו הוא הוא הוא יוסי כזה שהוא פיחד ממנו

ממתי הבחינו את המחלה שוס חזו פרן אז בגיל בלגיל 19 19 כן תמרת מז שהוא תשפץ בפעם הראשונה אז הבחינו את זה אני אגיד לך שאני לא יודעת בעצמי אני יודעת שהיה לו אמור שהיה לו התקף א פסיכוטי זה זה מניע דפרסיה לא לא היה לי גישה לתיק שלו אפילו באותם ימים בהמשך כשפניתי ובאמת רציתי עזרה אז אמרו לי שא שאני צריכה את התיק אזז אז ביקשתי ממנו רשות והוא רשה ש שאני ארא את התיק שלו ואז ידעתי שהוא שהוא הובחן כס איך אומים את המילה חז פרן כן כן אז א כן ראיתי גם את התופעות הוא היה שומע דברים הוא היה אומר לי כאילו דברים כאלה שהוא שומע שאנשים מדברים איתו כל מיני דברים כאלה ובתקופה הזאת איפה הוא נמצא הוא נמצא אצלך אצל

אבא שלו הוא הוא גר אצל אבא שלו אז היה אשפוזים והשתחררות בין אשפוזים באיזשהו שלב א הוא עבר לירושלים עבר לדירת סטודנטים לד כן עם סטודנטים דיות סטודנטים כי הוא עבד בירושלים להיות לבד כן על טרופות כלומר כן ככל שהוא לקח אותם הוא היה בסוף גם זה לא היה בזה כאילו בסוף גם משמה הוא יצא כי כנראה זה לא כך היה בסדר אבל על פניו קיבלו אותו והוא היה שם והוא עבד באיזשהו מסעדה היה לו אופנוע שגם זה היה מקור לפחד לאש כך הבת שלי זה קרה הבת שלי אמרה לי הא תמיד פחדה היא לא יודע מה יהיה כשיגיע הטלפון הזה מה זה יהיה זה מהאופנוע או מהתאבדות כאילו היא מבחינתה שנים כאילו זה היה ברור לכם שמשהו הולך לקרות ליוסי זה וחתם עם

התחושה הזאת כן זה היה פיל ענק שאף אחד לא אמר את זה במילים אבל כולם פחדו מזה מחלת נפש זה זה טן של הנפש כן כשמישהו יש לו את המחלה כולם יודעים שיש אנשים ברוך השם שיוצאים מזה ויש אנשים שלא ו וזה לא קשור למשפחה שלו לא גורמים לו לזה זה זה משהו שזה מחלה כמו כל המחלות אבל זה קשה זה קשה זה קשה כי זה נראה כאילו הייתי כועסת אפילו נו למה אתה לא לוקחת את עצמך ידיים למה אתה לא מסוגל למה אבל להבין שזה שזה שזה מחלה שזה מחלה שמונה ממנו את זה והוא תפוס אמוק במחלה הזאת לקח שנים לקבל את זה לקח לי שנים לקבל את זה שזה מחלה וכל מה שעשיתי עשיתי הכל מה שיכולתי ואם זה לא היה אז זה היה רצון השם וככה היה צריך להיות יש

פה זה אחרון הוא אומר הוא אומר לי שכן יש לו עכשיו איזה דירה הוא תקשה אליי זה היה בקיץ הוא אומר לי יש איזה אופציה לדירה בחדרה לקחת את זה אמרתי תשמע יוסי אין לך אופציה אחרת קח את מה שיש לך אמזה בסדר יש לי ביום רביעי רעיון ואני הולך שמה יום שני יומיים לפני הריון הוא מתקשה אליי מאמי אני אני צריך מקום להיות אני יכול להיות אצלך עכשיו אמרתי מה קרה למה אתה לא הולך לרעיון הוא היה משפט אומר לא אני אני השתחררתי מהבית חולים ואני צריך והוא לא אמר לי את כל הסיפור ואני התיעצתי י גם ככה היה פעם אחת שהיה לו הכף אצלנו והילד שלי היה בטראומה בטראומה וואו קיצור אמרו לי אל ני לא לבוא כי אז הוא לא ילך אמרתי לו יוסי

יש לך כסף אמה כן אמרתי תשמע זה עניין של יומיים לח לאיזשהו בית מלון קטן בירושלים קח חדר יומיים עוד יומיים תסע לך דרע ואז משמה יהיה לך דיבה אני חושב שזה היה הכי טוב בשבילך אוקיי בסדר ואז הוא לא היה היתי יותר בקשר שאלת אותו הלכת היית וזה לא היה קשר אז הגיע החופש הגדול ואני כל שנה אנחנו יוצאים כמה ימים אז הזמנתי אותו לבוא אז התברר שהוא הוא גע אצל חבר של אבא שלו בירושלים לא הלך דירה למה לא הלכת לדירה לא בסוף זה לא היה לא לא פירט לא אמר לי מה היה בדיוק מה זה היה הקיץ החזה אלול ולקראת ראש השנה כל פעם היה מבקש ממני לבוא אלי לחג אני לא הזמנתי את אם הוא ביקש הסכמתי באותה ראש השנה היינו ורים נוסים שנים

מאז שהתחתנתי עם בעלי הוא משכיח קשות היינו נוסים לחפץ חיים ראש השנה ובאותה שנה החלטנו שהילד שלנו כבר הגדול הוא צריך אבא בבית כנסת כאילו בתור משגיח הוא היה צריך לרוץ למטבח נכנס זה לא לא היה כל כך בתפילה אמרנו שהוא כבר הגיע לגיל ש שהוא יוכל באמת להיות בבית כנסת עם אבא שלו אז אנחנו לא הלכנו ונשארנו בבית או ששנה היה ביום שני ביום ששון בלילה במוצאי שבת הוא תקשה אם הוא יכול לבוא אליי אמרתי כן בכיף כאילו כבר הבנתי שהוא יבוא כן הוא בא ו הוא היה אצלנו הוא לא היה במצב טוב בכלל היה מכונס בעצמו ישן ב לא לא לא היה לא היה טוב אבל זה גם היה כבר רגיל כבר לצערנו זה כבר היה רגיל היה ראש השנה א יום הראשון הוא לא

הלך לבית כנסת ביום השני הוא הלך עכשיו רגע ביום הראשון אחרי הסעודה אני מסדרת במטבח והחלון למרפסת שלי ואני רואה אותו עומד על הגדר של המרפסת ומתכופף הוא היה בחור גבוה יפה הוא מתכופף ואני צועקת לו אומר לי יוסי מה אתה עושה אז הוא מסתובב אליי ואומר אני רוצה לקפוץ לא מה פתאום יוסי אנחנו אוהבים אותך אנחנו צריכים אותך פה מה בוא בוא בוא כנס בוא כנס בוא בוא בוא בוא אני רוצה לדבר איתך אז הוא נכנס כאילו לא צאתי אליו הוא נכנס איך שבדלת של המרפסת אני תפסתי אותו וחיבקתי אותו וא התחיל לבכות אני לא יכול כבר אני לא יכול אני לא יכול אני לא אני לא מסוגה לא יכול כבר את זה שנעזור לך אמ כן כן אני אעשה הכל בשבילך אני

אשלם לך מה שצריך אחרי החג אני מיד אנחנו עוזרים לך עכשיו ראש השנה זה הזדמנות חדשה יהיה שנה מתוקה יהיה טוב יהיה טוב אנחנו אוהבים אותך אנחנו רוצים אותך פה אז הוא נגע אמרתי ניקח לך משהו מתוק איזה גלידה משהו לקח נרגע אז הוא יצא הוא היה יוצא לשן סיגריה אז הוא יצא וטוב אמרתי טוב cr כאילו זהו ברוך השם ברוך השם י כאילו עברנו את זה הלב שלי דפק שהוא יצא החוצה אבל מה אני אגיד ליילד בן סמה הרב אל תצא אני לא יכולה לעשור אותו אין לי אפשרות אין אין לי אפשרות לעשות את זה רק יש לי כוח בפה זה מה שיש לי אז אז הוא הלך ואז הוא חזר נרגע וכל היה בסדר ביום השני הוא דווקא כן הלך לבית כנסת ואני לא יודעתי מי זה אפילו לא

ראיתי אותו שחזרנו הוא לא היה בבית אבל בעלי אמר כן ראיתי אותו בבית כנסת הוא היה בתקי שופע בבית הכנסת זה היה כמעט המצווה האחרונה שהוא עשה ונתנו דים לסעודה ואז הוא בא אמרתי יוסי בוא תאכל תאכל איתנו הוא ישב אכל אבל היה פשוט לא פה ישב מולי ו מסתכל דרקי כזה אנחנו שרנו זמירות והכל והוא אבל תראי כמה כוח נתת לו בחיבוק הזה כשהיית איתו נתן לו כוח אפילו למחרת להתלבש להתארגן ללכת לבית כנסת לראות אנשים לא להיות לבד עם עצמו עם הסיגריה נכון זה כוח נכון נכון עכשיו אני שאת אומרת לי את זה אני מבינה את זה באמת אז הוא אז הוא ישבנו בסעודה ופתאום הוא תוך כדי שאנחנו שמים הוא ממה שההוא אמרתי ממה אתה לא לא כלום אחרי

כמה רקות הוא יצא גם ויצא למרפסת עכשיו אני רגילה ש יוצא למרפסת הוא יוצא תמיד לעשן הישרנו לו נ נשמה שוא יוכל להביא אש והוא יוצא למרפסת לעשן אז לא חשבתי מי יודע מה טוב עברים כן קות ואני רוצה להגיש את תמנה הבאה אז אני הולכת לו אז אני יוצאת למפס והוא לא שם אמרתי טוב לא שמתי לב הוא נכנס בחזרה אולי הוא הלך לישון גם זה גם היה נורמלי שהוא היה הלך לישון פתאום הלכתי לחדל שלו הוא לא במיטה בדקתי בשוטים הוא לא שם ב חדש שינה לא לא רופיני לו ללכת לחדל שינה אבל אבל איפה הוא יכול להיות כל אחד ים הוא לא נמצא הוא לא יצא מהבית כי הסלון שלנו פתוח היי רואים ואז אני הבנתי איפה אני צריכה לחפס אותו ואני רצתי למרפסת

איפה שהוא עמד אתמול מסתכלת למטה התמונה הזאת התמונה הזאת אני לא אשכח לו אבל עם הזמן אני למדתי שאת התמונה הזאת אני צריכה להביא לתמונה אחרת אחרי כמה חודשים נולדה לי נכדה זכייתי להיות בלידה של הלמוד שזה היה באנגליה הבת שלי השנייה אבל הגו באנגליה והגעתי ללידה ברגעים המאותתים האלה ש שנשמה באה לעולם ברגעים שראיתי את הנשמה שהבן שלי ירצה ואמרתי אני עכשיו אחליף את התמונה של המוות עם תמונה של חיים וכל פעם שעלה לי התמונה הזאת א זחה בדבי הקטנה שנודה במתנה הזאת בחיים שממשיכים אז אם נחזור לסיפור כמובן אני הרצתי החוצה צוד צוד צעקתי ובעלי מיד הבין הוא מיד לקח את ילד שם אותו אצל השכנה ממול אני דפקתי השכנה למטה

יש לה מלא בנים אמרתי בטח אחד מהם הצו דפקתי דפקות שלמשטרה אמרתי הבן שלי נפל מהמרפסת הוא אומר היא אומרת מי הקטן אמרתי לא הגדול והוא רתי ואחד התקשר לצו ואחד רצתי וצעקנו צוצו אמרתי יוסי למה עשית את זה למה למה עשית את זה ביקשת ממך ללו טוב צן מגיע א ו כזה לא יודעים מה לעשות איתי שכן שיש לו ראש על הכתפיים יורד ואומר קיבל פפה נ מבקש אמך לא כדאי שתהי פה ב בוא ואז באלי רד אמרתי איפה שימי ה אומר לו שימי יוצא לשכנים תתעלה אותה אליי הביתה שהיא לא תהיה פה אז עלינו אליו הביתה ו את אשתו וילדים ה שלח לו שכנה אחרת ו ישבנו כמה דקות ועד שהם עלו ואמרו לנו ש נסינו הכל לעשות לא לא היה מה לעשות כאילו זה כבר היה אחרי

ואז אז ראיתי את הפסוק טוב שכן טוב מאח רחוק שהיינו לבד ראש השנה אז והשכנות ישבו איתי שכן אחד ישב למטה לקחו אותה לקחו אותו אבל השולית של נישה שכן צדיק ישב שמה כל אחרי צמים שלשמו כן לשמור ש שלא יגעו בזה כן זה כאילו חלק מהנפטר אז הוא שמע עליו ואז ראינו סיעתא דשמיא בכל המהלכים אחר כך סגנו קב בהר הזיתים שזה במקום ממש קרוב אפילו ממש בקו ישיר כמה מתה מהאדומים שגו ו לקח לי הרבה זמן להתאושש לקח לי הרבה זמן להבין שלא אני השמה ובדיוק באותו זמן התחלתי את הלימודים שלי של אימון החלטתי לפני זה שאני רוצה ללמוד איימון והתחלתי את הלימודים שלי וביחד זה נתן לי המון המון למדתי לא לקחת אשמה למדתי לשחר אשמה ברור

שאנחנו אנשים מאמינים ו אנחנו מאמינים שהכל משמיים אבל כשזה על הבשר שלך אז זה לוקח הרבה זמן באמת לקבל את זה איך מתמודדים עם כל המחשבות האלה זה העבודה של האימון שעזר לי באמת זה העבודה תהליך מה עברת עם עצמך בעצם אז איך הצלחת להרגיע את עצמך אז באותו הזמן באמת המאמנת שלי נראה לי שאני הייתי הראשונה היא הייתה הראשונה שהתקשרתי אלי המאמנת שלי אני חייבת לציין את שמה לזכותה לנית בן אקסס שהיא ממש הצילה את החיים שלי אבל השם הקדים רפואה למכה שהכרתי אותה עוד לפני כן היה לי קשת טוב איתה שבזמן המת היא יכלה באמת לתת לי תמיכה ולהיות שם בשבילי והמשפחה שלי ובעלי והילדים וההורים כולם עטפו אותי ו גם היה לי שמן שעזה

לי אבל אבל תכלס זה זה תהליך ש שעברתי בעיקר אחר כך זה זה ללמוד לשחרר שמה זה ללמוד לקחת אחריות לא להיות בקורבנות זה ללמוד להכיר את העוצמות שיש לי להתחבא להתחבא אליהם לדעת ש שיש לי את הכוחות להמשיך הלאה הא הזכירה לי את את הדברים שעברתי בעבר אי איך התגרשתי וקמתי והתחתנתי קמתי בית מחדש וכל האתגרים שעברתי והצלחתי אז גם את זה אני אצליח וזה נתן לי את הכוחות זה נתן לי את הכוחות באמת לשחרר אשמ וגם כן להתחזק באמונה בביטחון אני קוראת אני אני שומעת כל הזמן שיעורים כל הזמן וכל פעם זה זה נכנס לרוב את החה כל פעם רוב את החה ויש כלים לכתיבה אינטואיטיבית מאוד עוזה לי אני כותבת לו מכתבים אני עושה הרפיות ומדמיינת

אותו הרבה פעמים דמיינתי אותו שהוא מחייך אליי והוא רואה שאני שמחה הוא מחייך אליי לא חלמתי עליו אבל כן אני מדמיינת אותו ואני רואה אותו מחייך וזה מנחם ואני מתפללת שבאמת אני אני אצליח לחזק עוד נשים שצריכות את החיזוק הזה וואו חנה איזה גיבורת נפש את באמת לעבור את מה שעברת להמשיך להמשיך את החיים להמשיך את החיים אחרי המוות ולא להיתקע שם כי הרבה אנשים נתקעים שוברים דברים כאלה ולא ואת חשוב לך להמשיך הלאה ולספר על זה להדהד ולתת לנשים אחרות כוח שידעו שלא שחס ושלום הם השמות אלא באמת יש דברים שהם לא תלוים בידיים שלנו ולדעת על מה אנחנו כן לקחת על מה לקחת אחריות ועל מה אל מה זה בידיים של הקדוש ברוך הוא פשוט

לשחרר את המקום הזה כן תודה ו לסיום יש לך ככה איזה מסר משפט ממש במשפט שחשוב לך להעביר לכולנו כמו שאמרת עכשיו חבל להתכה שמה יש יש יש יש חיים אחרי המוות ויש דרכים לצאת מזה וכדאי לקחת אותם ולצאת כי יש חיים ואפשר באמת לצמוח מזה א זה המס שלי תודה רבה יקרה תודה רבה תודה רבה שקיבלת אותי וממש מן השמיים ש השם פגיש אותנו ככה מהר ברוך השם זה זה הקדוש ברוך הוא זה הל זה נכון הכל שלו והכל ממנו שאני כשאני אני מרגישה באמת שזה שליחות אז הוא עוזר לי כן כוח השם הרבה כוחות אמן תודה רבה