"התביישתי כשעצרו אותם על סמים": מתמודדים, פרק 2

היה פעם שבאמת לא יכולתי להסתכל עליו. באמת לא יכולתי להסתכל עליו. המזל שיש לי שתי חברות ממש טובות שהפסו אותי. אמרו לי, "את זוכרת שאת אמא שלו?" אמרתי, "כן. אזכר בזה עוד רגע שאני אמא שלו." אז חזרתי הביתה. היה לי 12 שעות. הוא לא יודע את זה. 12 שעות הכי קשות בחיים.

אף פעם לא היה לי כיף ש

שהמעשים שלי כאילו גורמים להורים שלי צער. מאוד חשוב לי שההורים שלי יהיו שמחים ומאושרים.

יום אחד א הוא מגיע אליי ובא ביציאה אה אבא יש לי חברה. זאת אומרת אחרי שכבר נכנס לישיבה כאילו אבא יש לי חברה. מה מה זאת אומרת יש לך חברה? מה זה חברה? אתה אתה נמצא בישיבה, זה זמן ללמוד, זה זמן להתקדם ביראת שמיים, בעבודת השם ואתה פתאום בא לי מספר ל חברה. אז אמרתי לו, "בוא תעשה לי טובה שלומיים, תחתוך את העניין הזה שבועיים אנחנו לא שם."

ואז אחד הדברים שההורים שלי חשבו עליהם זה תעזוב את החברה, אנחנו נכניס אותך לחוג. אני כאילו כילד גיליתי עולם חדש. מה וזה? איזה רגשות פה וזה מה קשר חוג? לא אני יכול הם צדקו באמת זה הגיע מהרבה הרבה זמן פנוי והפתרון לכאורה היה חוג אבל אולי זה היה קצת מאוחר מדי כאילו מהבחינה הזאתי של להיכנס לחוג כי כבר אין איזה חצי שנה ביחד וה זהו

טוב אבל בסוף עזבת אותה

כן אבל עברתי אחרי זה לעוד חברה מה נראה לך זה הייתה גם שניה בסדר אבל בסוף

לצערנו

בסוף בסוף בסוף התחתנת בשידוך ברוך השם

בסדר זהו

ברוך השם אני היום נשוי כבר תכף שלוש שנים

נשוי לדבור עליה

נשוי לדבור עליה

ורליה

טוב צריך להגיד

טוב אז אני נשוי ברוך השם היום אני נשוי לדבור עליה

לא צריך לשפות ברצף נשוי לדבור עליה אח אתה תופס אותי על הקטנות ברוך השם היום אני נשוי לדבור עליה כבר שלוש שנים כמעט אני רוצה להגיד לך שאתה איש חינוך, בטח עברת הרבה מבחנים והרבה דברים כדי להגיע לאן שהגעת ב בחינוך. ועדיין אני חושב שהמבחן שעליו לא תקבל אף פעם תעודה פיזית אבל אה הוא הכי חזק שעברת. זה זה שאני היום יכול לשבת פה איתך ולדבר איתך בצורה פתוחה ולשתף אותך. שהיה היום ברוך השם עם הדרך שעברתי אז חזרתי בזכות בזכותכם ו ולא למרות אלא בזכות בזכות ההורים שלי היקרים שכח

ששימי חזר לארץ א כן זה היה שמחה מאוד מאוד מעולה ב בהמון רגשות לא נעימים קודם כל נעים מאוד מאוד מאוד שהוא חזר אבל לא הייתי מצפון מפה ועד ל מצפון בלי סוף והוא את הכרס שלו עליי הוא יראה כל הזמן הוא לא החביב כל הזמן הוא דאג להגיד

אז כשהגעתי לארץ ראיתי את המשפחה דימדתי את הרגע הזה במשך שנתיים תורגע הכי שמח שיכול להיות אבל הוא לא היה כזה כי הוא היה מהול גם בכעס הרגשתי כאילו העולם רץ התקדם ואני פשוט הייתי תקוע שנתיים ואני עכשיו חוזר לאישהו כאילו כאילו אין לי מושג מה אני עושה פה, מה איך מתקדמים מפה.

זה היה מאוד כואב. אני גם ראיתי ש הוא לא הוא לא סולח. זה היה נורא. זה היה נורא. זה כל יום שהתעוררתי התעוררתי עם הכאב הזה. הוא לא כל כך תקשר. הוא היה בצער. הוא היה די סגור. הוא לא דיבר בכלל. אם דיברנו על הישיבה הוא בכלל לא רצה מילה לדבר על זה. לא,

לא ראיתי אף אחד בעולם. הייתי עושה מה שאני רוצה. פשוט הייתי חי את החיים איך שהם ואיך שאני רוצה לחיות אותם. לא ראיתי גבולות. ואם אם הייתי מודע לאיזשהו גבול אז פרצתי אותו. מבחינה דתית כביכול זה לא משהו אנטי אבל פשוט זנחתי הכל. זה הוביל המון המון בעיות. א אם זה מבחינת משטרה, מבחינת סמים.

היה גליי מעצרים. הגיעו אליי שוטרים הביתה בכל המועד סוכות. הגיעו אליי ממש בזמנים לא אידיאליים בכלל לחפש סמים.

כאילו כמו איזה אבריין. א זה היה זה היה מאוד מאוד קשה ללוט כשאני רוצה לישון. אני יכול להיות סיטואציה שאמרתי לילדים זהו אמא תהיה מחר בבוקר אל דברו איתי יותר אני נגמרת. מקבלת טלפון אמא של שמעון תבואי לתחנת משטרה. היה בשבילי אלם. פתחתי את הארון והוצאתי את החטיפים שהוא אוהב ואמרתי אולי הוא צמא. לקחתי והלכתי אליו. השעה הייתה 12:3 בלילה. שבתי שמה 7 :30 בבוקר וראיתי אותו בסיטואציות לא נעימות אזוק יושב ליד בחורות בואי זה סיטואציות אמא'לה ואבא לי אני עדיין מאמינה שאילי הוא נשמה טהורה ובתוך הלב שלו הוא צדיק ויש לו אהבת ישראל לא רגילה ויש בו חסד פתאום כאילו אני יודעת על מלא מלא כספים שהוא תורם ומלא מצוות

שהוא עושה. ואני גם יודעת שכל בן אדם, כל יהודי בארץ ובעולם שיהיה תקוע אם הוא יפנה דילי יעזור לו. אני יודעת את זה. ואני חושבת שגם למדנו משהו בתקופה בשנתיים האחרונות מאז הסוון האחרון שנחת על עם ישראל ש כאילו אל תסתכל על מה שאתה רואה בחוץ כי בפנים יש שם ילדים צדיקים מסירות נפש ברמה של רבי עקיבא ופשוט להתעלם מהבחוץ

הקטע שגם הכי קשה להם שזה בא בזוג באנו אני ואחי ביחד, אחי גדול משנה ושמונה. אנחנו כל החיים ככה צמודים ממש. אם זה בבית ספר, אם זה בבית, אם זה מול החברים, חברים הכי טובים, כמו תאומרים, גרים לבד כאילו בגיבה והילים לבד, כאילו לא יותר מדי. ספו החבר הכי טוב שלי, אני והוא כל היום ביחד וזה בא ביחד. אני לומד ממנו הוא לומד ממני יום אחד יצאנו פעם ראשונה שיצאנו לירושלים לא יכול יום חמישי בערב קלאסי ילדים חמודים שתינו ג'ינס קרעים קנינו טופיות סבא כ לבנות

אולי זה שרשרת לא בטוחספורת ככה את זה פוני לצי לצד ויוצאים לראות שמענו איזה הרבה הולכים לראות מה קורה שמה יותר ילדים קצת בכיף בטעמים וש ככה זה היה מקום קוראים ל שחמת כשה כולם בצים שמה וזה כל האזור הזה פתאום ממה מגיע בואו לפה שתיכם קפה זהמה אולי

ברור

כן מה בום קפה מול כל החברים שקרנו שם

כל אחד

ויאללה בוא הביתה לאיפה הם חושבים שאתם הולכים בכלל גם לגיטימי אז כאילו לא כסתי עליה ש עשה את זה גם לא אחי אבל חודש אחר כך היינו שמה ש

זה מצחיק אותי לך

ממה היא יודעת עלינו הכל גם

וואי גם גם לא מסתירים ממני כלום

לא מסתירים ממנה כלום אני חושב שזה גם נקודה שבחיים לא סתר מר לנו כלום מי אנחנו מה אנחנו חושבים אנחנו מרגישים בחיים לא שמתי מכנס ויצאתי מכנס אחר את מה מתכוון כאילו שמתי נכנס הורדתי החלפתי בחיים לא הייתי בא יוצא ככה איזה רגע פעם שהייתי בא לצאת לעיר זה בטח כבר כמה התקופה אחרי שנה אחר כך יש לי כבר חברים חברות שם עניינים דברים אבא שמת אתה לא יוצא עם המכנסיים האלה מהבית אתה לא יוצא עם התספורת הזאתי חושב ש סיפרה לך גדלנו כמו לא ילדי פרק ואתה נפ לפחות יותר להיות תל פרק כאילו בשום מקום אתה כבר לא ספר אף אחד ממתר חושב שהנקודת התפרקות דווקא התחילה שפתאום אנחנו חוזרים עיניים אדומות הביתה או מסריחים כך או פתאום יום מקבל טלפון בתחנת משטרת ירושלים

אני חמש שנים לא ישנתי בלילה ביום חמישה מעורבים אני שחר מעורבים במכות היו מעורבים בסמים אבל אה עשה להם בהקף גדול. עוצרים אותנו בבית מול כל האחים הקטנים אותי ואת אחי ביחד על גידול שמים עוצרים אותנו בעל הבית משפט אבא לא בא אבא היה לא אבא לא בא אבא תמיד אמר לנו תסתבכו עם הכל אני אעזור לכם מכות ושמים קפצו לי קפצו לי ואני לא אהב תשארו שמה אני באה תשארו שמה שמה סמים אל אתם תתקרבו לשמים אני לא אעזור לכם יצאו אתכם זה אני לא אעזור לכם על ארץ ישראל אני אעזור לכם אלימות עוד איך שהוא אני אסלח לכם שמים גבול אדום אני לא מגיע שמה הוא לא הגיע לא כועס עליו שלא הגיע מעריץ שלו דווקא הוא תמיד אמר את זה הוא היה

מאוד ברור קוראים לזה מאוד כואב לו גם כל הזמן עוד כואב גם לי אני בא משתף אותו משהו תד לי א תלך בתורה הסתדר לך תהיה בדרך התורה תאמין לי שבכול אל הכל הסתדר לך אתה לא אני לא נמצא שמה אתה גם לא לא זה לא מה שאני רוצה לשמוע אבל זהו כמו שהוא לא בא לבית משפט כמו שהוא הבטיח הוא גם לא הוא בא דברים הוא יהיה הכי עוזר לבוא אליו עכשיו בעסקים להגיד אבא צריך 100,000 שק מזומן קח תחזיר שיהיה לך אין בעיה בכיף אני בא אגיד לו אבל אבא פסדתי 100,000 שק לא הלך לעסקה אומר לי חביבי יש לו משפט קבוע לראשון מפשפשים את הקום הקוץ מה זאת אומרת אבא שאין תורה בן אדם אין לו ברכה תשמור שבת תהיה צדיק למד תורה יהיה לך ברכה זה תמיד

אומר לי לא מצליח לשמוע על זה בכלל כנ בכיוון כשיצרו את הילדים זה היה נורא זה גם היה מבייש ברמות כי הם גם הם גידלו את הסמים ביישוב זה זה קהילה אנחנו גרים בגבעה אז בגבעה היו אנשים הכי טובים שיש. פשוט עטפו אותי ונתנו לי מלא כוח. אמרו לי אנחנו מכירים אותכם, אנחנו מכירים את הילדים שלכם וסדר וכאילו חיזקו. אבל היו אנשים שהיו מאוד רעים מאוד. הם לא מבינים שאתה אתה מרוסק. אני באיזשהו שלב בחיים שלי עשיתי הסכם עם הקדוש ברוך הוא והיה בסוגריים, הסכם במעמד צד אחד. אני אמרתי אני אקבל הבית שלי כל חלקה ונדקה ואתה תשמור על הילדים שלי היו אצלנו שנים נוער בסיכון נוער בזה אנשים שבעלי אסף מהרחוב כאילו תמיד טיפלנו

ושיכמנו ועשינו ועזרנו ובעלי נגיד הוא סוג של בן אדם שאם ב-12 בלילה התקשר אליו מישהו שהילד שלו לא יודע איפה הוא ישע לתל אביב באמצע הלילה יחפש בכל הפיצוציות את הילד שנעלם וההורים שלו כבר כמה חודשים לא יודעים מה קורה איתו וימצא אותו כאילו יה סיעת דשמיא כזאת שהוא ימצא אותו והוא והוא ילך אליו הוא ישב איתו וידבר איתו

הוא יביא אותו הביתה ובבוקר הוא יאיר אותנו ויגיד לנו תכירו זה כמו האח שלכם היום

כשזה קורה שאתה הופך מלהיות הבן אדם שעוזר לכולם פתאום הילדים שלך זה שבר מאוד גדול ומאוד מאוד כואב זה הלימוד הגדול שאתה לומד שאתה לא עושה מסכמים עם הקדוש ברוך הוא במעמד צד אחד והיה עוד יותר כואב שהיו אנשים שכאילו לקחו את השקים כאילו ככה עד ש שאמרתי את כל העצמות שלי נשברות וזה היה זה נק זה נקודת שבר מאוד גדולה אני יושבת בבית משפט הילדים מהצד השני עם כאלה חליפות אפורות פוטר אפור כזה כפקפי גורי כאלה ואני יושבת לידי יושבת איזה אישה עם אדידס חליפת הדידס כזה ורות זור מחומצנת כל השיער חמצון צועקת לבן שלה קבי אמא פה ואני כאילו יושבעת מה אני עושה פה מה אני קשורה לזה בכלל זה כאילו הנקודה הזאת של ביטוש

האגו ש שאת לא עשית את ההסכם הזה היה במאה מהצד אחד והוא לא עובד אצלך הקדוש ברוך הוא הוא יחליט מה הנקודה שלך ואתה לא בוחר את הניסיונות שלך ואתה לא בוחר איפה תעמוד אבל אני כן היום יודעת להגיד שאני בן אדם הרבה יותר טוב. שימי היה בחוויה לטרוף את העולם. א ממש היה בחוץ א חיפש את הבחוץ מאוד. הוא היה יוצא למסיבות לילות. א הוא היה עם בנות, הוא היה עם סמים, הוא פתאום גידל שיער, פתאום יום אחד הוא פשוט בא אליי ואמר לי, "אמא, את יכולה לעשות לי קוקו?" זה היה מצחיק ועצוב ביחד. קודם כל זה פרגן לי שהוא הוא העז לבקש ממני את זה. ומצד שני כאילו הייתי בהלם אמרתי לבי חצוף מה אתה כאילו רצחת וגם ירשת אבל זה החמיא לי

החמי לי מאוד פתאום אני לא יודעת איך כנראה זה היה ככה באיחור אני קולטת שהילד עם מגיל ואז אני כזה משפשפת את העיניים ואני אומרת כנראה אני לא רואה טוב רציתי רק לעשות לו טוב ומה שאני יכולה לעשות לו טוב אני אעשה הכל גם דברים לא נעימים גם דברים שלא מתקבל ואז אמרתי לו שימי עשית גיל, למה לא קראת לי? הייתי בא איתך לבחור צבע.

כל מיני דברים שחוויתי, כל מי דברים שעברו עליי והייתי צריך את הבית והיא תמיד קיבלה אותי ו זה היה לי משהו שעזר לי מאוד.

זה היה קשה מוות אבל אני הייתי איתו כל הזמן פרגנתי לו. הייתי מחפשת לו בגדים יפים ונעליים. שמחתי שטוב לו. בואי. אני לא הייתי שמחה בשום התנהגות שלו, אבל אני אמא שלו ולא משנה מה יהיה. והשם מביא לי אותו, לא בנחת. בנחת זה לא חוכמה לאהוב. החוכמה היא לאהוב כשאין נחת. החוכמה היא לאהוב כי הוא ילד של השם וגם אני ילדה של השם והשם מביא לי אותו כבייבי סיטר. אני לא יכולה לפגום בתפקיד שלי. גם אם זה לא נראה לך או לא, גם אם את עכשיו עושה תפקיד בייבי סיטר והתינוק לא בדיוק נראה לך איכשהו, את לא תקומי ותבריחי. הוא שלי ואני אעשה בו הכי טוב שאני רק יכולה. לא היה, אף פעם לא הכבנו, אף אחד לא תיתנו וגם תמיד יצאתי איתו

ברחוב היינו הולכים שלוב האזורע אנחנו ככה יוצאים ברחוב כאילו אני לא אף פעם לא התביישתי בו בואי זה היה קצת פדיחה אני לא כמו המשפחה שלי ואת יודעת החיות שלי אחים שלי מי שהולך כמו הספר לא אני לא ואני גם בת של ואחות של ועם השכנים זה לא היה נעים אבל זה לא ירער אותי זה לא שינה את את ההתנהגות שלי בינימוצות

בקודש חזיתיך לראות וזך וכבודך יננ

שלמה חיים, שום דבר לא היה ברור לו שכך צריך להיות. כן, תתפלל, לא תתפלל. א איך תתלבש? יום אחד אני אני מקבל טלפון מהישיבה מזמינים אותי לבוא אתה צריך לבוא לפה אתה להם משב אתם אה דיברתי איתי עד היום שהוא עושה בעיות והוא לא לומד ולא קמה בוקר ולא זה שמעתי מדי פעם הייתי שמע בעיקר ממנו זה האמת

זה היה בשנה השנייה גם שכן בשנה השנייה השנה הראשונה דיבר קודם על השנה הראשונה שהוא קיבל את ההצטינות אני לך שיצאנו אותו למסעדה אחר כך אתה זוכר

ברוך השםזה זה אשתי ואני והוא יצא לנו מסעדה וזה זה היה כאילו קנה כרטיס טיסה אחרי זה לרבי

קיבל כרטיס טיסה

כן הערכה

כן ו אבל ואז מזמינים אותי ואני אומר לו אני אומר להם מה קרה לא אנחנו לא יכולים לדבר על זה בטלפון אתה צריך לבוא לפה אבל מה קרה תבוא לפה נדבר אחר כך אה א הוא מתקשר אליי שניות אח שהם נדקו אבא נכון הזמינו אותך אני רוצה אני לפני שאתה מדבר איתם אתה מדבר איתי קודם א שלום חי מה קרה אבא זה לא על הטלפון ואני מה לא לטלפון מה מה עזוב אני כולי בחרדות בפחדים מה קרה מעניין מה הוא עושה עכשיו אני כבר יודע שהשנה השנייה לא הלכה לותו בכלל ואני עולה עלי נוסע שעתיים יותר נסיעה ואז אני מגיע באמת ואז הוא מספר לי הוא מספר לי אבא אה אתה יודע אה תפסו אותי מירוק תפסו אותי השנתי ירוק תפסו אותי לא לא הבנתי מהמה מה מה מה זה קשור כאילו לא הבנתי מאיפה זה איך זה הגיע כאילו הייתי סוג של חצי אלם כזה חצי

לא ידעת מה זה ירוק מה זה אומר

מה זה אומר כאילו מה איך הגעת על זה בכלל צד אחד בכיתי מצד שני הרגשתי כאילו גם חמלה עליו כאילו הוא רוצה כאילו הוא בא זוכר בא לספר לי את זה אז אני זוכר שכאילו אני מחבק אותו ו ולא יודע מה לעשות כאילו ו מה אני יכול להגיד לו עכשיו אתה לא תיפול אנחנו לא עוזבים אותך שני כאילו כבר בראש שלי כבר חרדות והבן שלי נרקומן ו ולך ידעיפה זה יגיע וא אומר לי לא זה בקטנה אבא אני בשליטה אבל בפועל הוא היה ממשיך כן לא אם אתה בשליטה אז תפסיק. אני אני מול הצוות כאילו הצגתי אותך ואמרתי להם כאילו דברים כן תשמעו כבר לא שם וכל זה אבל בתוך תוכי ואמא ואני

א א הולכים הולכים נמצאים בחרדות

הולכים להתייעצויות הולכים לפגישות עם רבנים הולכים לפגישות עם יועצים חינוכים אבל אני כאילו אני אומר לעצמי זה שאתה לא מבין שצריך לטפל בזה זה רק מראה כמה המצב הוא חמור זוכר שאמרתי לך אבל זה מראה שהמצב עצמו הוא זה אתה אומר לי לא אבא אל תדאג אני אני יכול אני יכול

זה איזה תקופה כזאתי שבשבתות אז אחרי הסעודת שבת בבית כמה פעמים הלכתי ככה עם שקית בגדים מוכנה מראש וזה של יום חול יוצא מהבית מגיע לסחנה דלק מחליף בגדים הולך ברגל עד העיר איזה 40 דקות הליכה לכיוון של הברים רואה אנשים סבי משתקרים מהנים לא יודע מה רוקדים אבל אין לי את השבת כאילו ה משהו שבבית הוא כל כך אה נחשה וכל כך אני מחובר אליו וכל כך אבא שלי כל סעודת שבת א עושה אותה ההופעה וממש מזמין את כולם וברוכים הבאים למשפחת זה ברוכים הבאים לזה ובוא נשמע את הילד הזה ממש עוברים ילד ילד ותור ילדים פרשת שבוע והכל ושירי שבת ניגונים ואחרי כמה פעמים כאלה שאתה מאבד את המשמעות שהייתה לך אתה אומר הייתה לי משמעות כל

כך גדולה לשבת הייתה לי משמעות כל כך גדולה לסעודת שבת לזמן הזה של ערב שבת ואני יוצא לעצמי כאילו במקום מקום שהוא עם הרבה משמעות עבורי כנער שהנה עשיתי מה שאני רוצה הנה עמדתי על ה על ה על הרצונות שלי הרצון שלי עכשיו ללכת לבר ואבל הרצון הזה הוא ריק כאילו אני יושב שם ואומר זה לא זה לא זה דברות התקופה אנחנו ידענו אשתי ואני ידענו שהוא מחלל שבת אבל לא פתחנו את זה בפניו אמרתי אני אני לא אני לא מקצין את הקשר בינינו. זאת אומרת כאילו מנסים לשדר לו את ה שכאילו ש אנחנו איתך לא יעזור כלום לא נותן לך לברוח. זאת אומרת לא היה שום סיטואציה שנגיד לו לא תעוף מהבית עכשיו משהו כזה שום פנים ואופן לא זאת אומרת נלחמנו

על זה שיהיה כמה שיותר בבית למרות שהיה לנו קטע כזה של יש לנו יש לו אחים קטנים והוא מקלקל אותם והם רואים איך שהוא הולך עם ג'ינסים ועם גופ גופיה ועם א א תספורות משונות זוכר שיום אחד הוא יצא מהחדר בלי כיפה אז בגל אמרתי לו אני מבקש תכבד ותלך עם כובע כאילו תלך עם כובע כזה אין לי בעיה אבל אבל אל תסוף הבית בלי כיפה כאילו תכבד כמה שאנחנו לקחנו את עצמנו כהורים לקצה כמה שאנחנו א יכולים להכיל להכיל להכיל להכיל עד המקסימום בת המקסימום אבל היו קטעים שכן הינו צריכים להציב גבולות אז בהתחלה בעת זה היה עם הרבה מריבועות ובאיזשהו שלב למדנו ש שגם למרות הגבולות אבל לא על כל דבר שווה לריב

לא משנה מה לא היה השעה או איפה הם לא היו או מה הם לא עשו מתקשרת להם צורחת עליהם מנתקת עליהם את הטלפון נרגעת מתקשרת שוב אם מה נשמע כאילו תמיד הם עונים לי לא משנה צרחתי עלים קיללתי אותם גידבתי אותם צרחתי עליהם כעסתי עליהם מעומק עומק נפ נפש שלי כאילו איך אתה לוקח את הילד החמוד שלי ופוגע בו ככה אתה בעצמך פוגע בעצמך כאילו אמרתי להם אני יכולה להילחם בגדוד של עריות ונאמרים דובים וברדלסים בכם אני לא יכולה להילחם עליכם כאילו את במין כזה את לא יכולה לצאת מזה כי במי תילי לחמי במה בהם על עצמם אז הייתי מתקשרת מתחרפלת באמת צועקת עליהם ממש מנתקת עליהם נרגעת מתגעגעת אליו שוב למתוק הזה מתקשרת עליו והוא תמיד

מהענו אפילו לא יכולה לדבר אימוש בסדר הכל בסדר אני בסדר אתה בסדר אני יכולה להגיד לך לעצמי אני אולי חמש שנים לא ישנתי ביום חמישי בלילה החיבור והאהבה זה הדבר

זוכר שבאותה תקופה סתם מישהו בא מישהו בא ואמר לי עליו דברים לא טובים שהוא עושה אומר לי אתה יודע ששלמו חיים א לא זה לא מעניין אותי אומר לי מה זה לא מעניין אותך זה הבן שלך מה זה לא מן אותך אמרתי לו אני לא רוצה לשמוע עליו דברים לא טובים כאילו אז הוא אומר לי אבל הוא הוא הוא התקלקל אמרתי לו בוא הוא לא ידע מה שאני יודע על שלמה חיים כאילו אמרתי לו הכל בסדר הכל בסדר לנו כהורים שגנו חוסר עונים חנו באיזשהו שלב להתחיל לחפש אצלו רק דברים טובים רק דברים טובים סיטות שבו הוא לא מתפלל. בסדר הוא העיקר שהוא יהודי מאמין סיטואציות שבו הוא אנחנו יודעים שהוא מחלל שבת העיקר שהוא היה ליד שולחן שבת אז עכשיו הוא הולך

בסדר הוא היה ליד השולחן כל מדברים כאלה כל סיטואציות קשות ושליליות הפכנו את זה לכאילו לדברים טובים וזה הפחיט את ה את ה את המתח ואת הכסח שהיה איתו אנחנו ראינו פתאום את שלמה חיים לא בקטע של מי שמאתגר אותנו, אלא כמי שנמצא באתגר של עצמו ואנחנו יכולים לעזור לו. זאת אומרת, אנחנו כאילו יכולים לעזור לו. אז פתאום זה שינה לנו את הראש. כאילו זה זה יצר כזה חיבור חזק. כאילו אני לא האמנתי שבאיזשהו שלב יכול להיות כזה קשר חזק א א בינינו כהורים לבין שלמה חיים עם כל מה שהוא התגר אותנו. כמה שיש קשר טבעי של הורים לילדים פתאום הרגשתי הרבה יותר חזק. בקשר הזה. פעם אחת שהייתי באיזשהיא מסיבה ופגשתי איזה חבר שגדול ממני

בחמש שנים, שש שנים והוא נמצא באותו מקום שהייתי בו א שנתיים שלוש לפניי דיברנו קצת על החיים סיפר לי כל מיני חוויות ודברים קשים שהוא עבר מסיבות בפרט ועם הסמים בכלל הוא מסביר לי שזה לופ שהוא ניסע והוא גמילות ודברים ועניינים הוא פשוט לא הצליח לצ לצאת משם וא אז סיימתי לדבר איתו הלכתי לסיבוב וישבתי עם עצמי כמה דקות וחשבתי על זה ואמרתי בעצם גם אני אמצא באיזשהו לופ גם אני אמצא מקום שאני לא יכול לצאת ממנו ואז הייתה איזשהיא שבת שאחרי מסיבה חזרנו כמה חברים חזרנו דירה שבת בלילה ישבנו היינו טלוויזיה דלקנו היינו סרט ותוך כדי פתאום שמעתי דירה ליד שמעתי א זמירות שבת משפחה ששר שרה ו אמרתי לחבד תעצור רגע צור

רגע את הסרט שמעתי כאילו הייתי כזה מאופנת כמה שניות ואז הוא אמר לי זה משהו כאילו אפשר להמשיך פשוט המשכנו וזה כביכול נעלם לי כזה אחרי כמה דקות חשבתי את זה יצאתי בחוץ עשיתי סיגריה אמ אמ חשבתי על זה קצת, נזכרתי בבית ואמרתי היה לי שמה טוב, לא היה לי שמה רע ולא שמקום שהייתי שמה היה לי רע, אבל זה היה משהו אחר, זה משהו רוחני יותר וסוג של התגעגעתי ורציתי לחזור לשם. תמיד ידעתי שיש לי בית ויש לי איפה לחזור ויקבלו אותי איך שאני นี่