"הערכים שבית המשפט מכתיב מנותקים מהעם": ריאיון מיוחד עם פרופ' נחום רקובר

שהמדינה תהנה מדינה יהודית לא רק בכותרת. אם אתה נכנס לערכים אתה חייב לשקף ערכים יהודיים. בשנתיים האחרונות מלחמים מקריבים את הנפש. על מה הקריבו את הנפש? על היותה של מדינת ישראל מדינה היהודית. אבל מה המשמעות של מדינה היהודית? הם יודעים מה זה מדינה יהודית? הם למדו יהדות. זה פרי חינוך שהם קיבלו. הייתי מתפלל מעיה אחרת. המשפט היום בישראל מקשה עלינו את הגשמת יהודנו, את התיישבות הארץ, את הניצחון במלחמה. מקשה זה מילה קלה. כל אלה שמתנגדים ממשפט עברית תשאל אותם למה אתם מתנגדים? לא ידעו מה לומר. משום שהערכים שבית המשפט מכתיב לנו כערכים ראויים לפי דעתו הם ערכים שמנותקים מהעם בכל המובנים. פחד מיהדות. אנחנו

מדינה מתקדמת, נאורה. היהדות רק לוקחת אותנו אחורה. העם אינן לא חושב כך. יכול להיות שיש שופטים שחושבים כך. פרופסור נחום רקובר, חתן פרס ישראל לשעבר, אות יקיר העיר ירושלים א מומחה למשפט בכלל יועץ משנה ליועץ המשפטי לממשלה הוא בפרט משפט עברי אמת מת מה שלומך? ברוך השם טוב. תמיד מרגש אותי לפגוש אנשי ספר שאתה רואה שהספר הוא לא תפאורה. הוא ממש כי יושב פה. הלוואי לא כתבת הרבה ספרים. כנראה שזה לא רק יושב אלא גם אבירה מחייבת. בכל אופן אנחנו פוגשים אותך בימים של שערות משפטיות. במשך שנים היה נראה בכלל שמערכת המשפט בישראל זה משהו רדום כזה. פתאום בשנים האחרונות זה מוציא אנשים לרחובות. האם המשפט הוא אקטיבי

מדי? האם הוא פסיבי מדי? כמה הרגל הזאת בדמוקרטיה הישראלית היא היא רגל משמעותית שנכון גם להתערב בה או דווקא הפוך. אל תגעו בה, אל תאירו ואל תעוררו. זה מקום קדוש. הרגליים זזות. אנחנו כולנו מרגישים את זה עוד מתחילת הרפורמה המשפטית. והנה אנחנו מרגישים שגם חשבנו שהמלחמה תשקח את זה. זה חוזר שוב לשיח. ראינו בכלל לנכון הבן אדם לברר איתו את הדבר הזה גם היסטורית וגם עם הזום אין לכיוון המשפט העברי אני אומר לך הנושא עלה לפרק בחור חריפותו בשנים האחרונות מאז שבית המשפט התחיל ל לעצב ערכים לקבוע מים ערכי העם שראוי לפי הבנתו שינהג לפיהם כי אתה אומר זה לא תפקידו לקבוע ערכים בוודאי שלא הנשיא משה לנדוי שהיה שכן פה

בחובה חריזי הוא התריע להיכנס לשדה הזה בגלל שאתה נכנס גם לוויכוחים פוליטיים שלא בית המשפט הוא המקום ל לבירור הזה אבל זה לא חדש ולא שמעו לקולו אבל זה לא חדש פרופסור רקובר זה לא חדש זאת אומרת אהרון ברק הוא לא מישהו שסיים את תפקידו לפני שנה שנתיים הוא הבי הכניסה לערכים כנגד זה יצא נסי לנדו כנגד המגמה הזו בדיוק והוא הטריע לא לעשות כך אבל לא שמעו לקולו והתוצאות אנחנו אוכלים היום אוכלים את הפירות הללו מדוע משום שהערכים שבית המשפט מכתיב לנו כערכים ראויים לפי דעתו הם ערכים שמנותקים מהעם בכל המובנים עם ישראל יש לו את הערכים שלו ערכים ביחס מה מה מעשינו כאן בארץ הזאת? זאת אומרת בית משפט צריך להתחשב בשאלה

הזאת. למה בכלל אנחנו? שלנו למשל עניין היה משפט קדן בקשר להתיישבות עם ערבי מוסמיר ביקש להיכנס לתוך חישוב יהודי שהמגמה היא יישוב יהודי ואז בית המשפט בדן על ערך השוויון צריך שיהיה שוויון בכל אחד עניין ההתיישבות היהודית בארץ ישראל לא עלה לפרק כלל כלומר לא קיים אצל השופטים זה איננו מהווה איזשהוא אלמנט שהש השופטים יתייחסו אליו. עניין של מצוות יישוב ישראל אצלנו היא מהשיב מהמצוות החשובות ביותר כל התורה ניתנה כדי שיקימו אותה פה בארץ. אבל מצד אחד אתה יוצא כנגד בית המשפט שמכתיב ערכים מצד שני אתה אומר למה אתה מתעלם מערכים? כי התיישבות הארץ זאת זה ערך. אם אתה נכנס לערכים אתה חייב לשקף ערכים יהודיים ובעולם

אידיאלי הוא היה צריך בכלל להיכנס לערכים. לדעתי בית המשפט לא היה ראוי שבית המשפט יש לו יעד לפתור בעיות חברתיות שמתעוררות בתחום הפלילי, האזרחי, המנהלי, דיני עבודה. זה התחומות התחום של הערכים השופטים לא נבחרים על פי הכושר ה או הרמה המוסרית שלהם נאמר או מידת זיקתם לערכים היהודיים לדבוננו זה לא מהווה אחד השיקולים אם זה היה מהווה אחד השיקולים אז היה אחרת בשופטים היו א שופטים שהתחנכו ויודעים מה הוא מה הם הערכים היהודים יכול להיות שאדום שכן ידעו לו בדבר הזה אבל כששופטים הם מנוערים לגמרי מן ה א תרבות היהודית ברובם אני מדבר בתר כלל אז כמובן ה הפסקי הדין שהם נותנים הם מיוסדים על יבו של רעיונות ש שמכל

העולם כשבכל העולם יודעים שבעצם העם היהודי הוא שנתן את ה את המשפט לעולם היה סיפור מה אם לפני שנים אחזות היה אחרי פרסרוליקה מגיע אליי אדם שהוא אומר שהוא היה אצל הנשיא ארצות ונשיא הרצוג הציע לו שיפגש איתי הוא בא אליי למשרד למשפטים הוא ראש האקדמיה למדעים אתה באותו זמן משנה ליעץ המשפטי לממשלה והוא א במד של סגר ראש הממשלה בברת המועצות המתחדשת והוא ראש האקדמיה למדעים. כמה מדעים תחתך יש? חשבתי לא 35 כמו פה או 40 יש כאן בשכונה האקדמיה למדעים. חשבתי לא 30 100 230,000 בטענים תחתיו. והוא בא לחיים הרצוג ואומר, אתם הרי הענקתם את המשפט לעולם ואנחנו עכשיו בונים מדינה חדשה עם חוקה חדשה. רוצים ללמוד מכם מהם

הערכים שראוי שאנחנו נאמץ שאתם הרי נתתם את התרומה הזו של המשפט לעולם. איך הגענו למצב כזה לדעתך ששופטים רמי רמי דרג בסוף הכל מתכנס בסוף למשפט מגיעים בכזאת תלישות מעולם הערכים היהודי כמו שאתה אומר זה זה לא מפתיע כלל החינוך שהם קיבלו זה פרי החינוך שהם קיבלו הייתי מתפלאם היה אחרת כלומר כל אלה השופטים שהם יודעים משפט עברית זה לא בזכות לימודי המשפטים שלהם אלא זה בזכות החינו החינוך היהודי שהם קיבלו היו השופטים בקדנציה הראשונה והשנייה שנתחנכו בישיבת נוברדוג בישיבה של רב ריינס על צר המשפטים יעקב שמש שפירה הוא למד בישיבה של רב ריינס ואזמן הרן ממפיי כולם היו חנכי ישיבות ומושחים לרבנות גם כן היו מביניהם

אז כשאדם ניזון בערכים יהודיים זה אחרת אז הוא יודע אבל אז יגידו לך שהמשפט הזה זה הוא לא משפט שמקובל בעולם. בסוף למשפט הישראלי במדינת ישראל יש שם טוב. אה יש שם אתה יודע זה איך איך הם אומרים עכשיו במלחמה? זה מציל אותנו מתביעות בהגב הדין בהג אנחנו שופטים ברמה קוסמופוליטית ולא מתחשבים בשאלה היהודית כן לו. ולכן המשפט שלנו הוא מקובל בעולם. המשפט שלנו הוא ידוע היה בעולם משך כל אלפי שנים. הגויים היו באים נלך אל נלך אל הרעב הפתגם נלך אל הרב להדיין זה לא היה בן יהודים רק גם בבין גויים היו אם היה שכסוך ידעו שהשופט לא מקבל שוחד זה חידוש גדול באנגליה עד לפני 150 שנה היה מותר קיבלו רשופטים שוחד כשהמחוקק

התערב והסר עליהם קבלת השוחד היה צריך להגביע את המשכורת כדי לפצות אותם על כך שהם לא מקבלים את השמשחו לא, אבל זה היה את הלורד צ'נסלור, הנשיא בית המשפט העליון באנגליה, השימו אותה. אז הוא אומר, נכון, קיבלתי, אבל לא התאתי את הדין בגלל ה השכר, בגלל הטובת הנא שקיבלתי. אז רק אז אני מנסביע על כך כהבדל תהומי בין המשפט, בין השופט היהודי לשופט הגוי. אבל נכון שבית משפט בישראל התחשב גם בשאלות היהודיות הארץ ישראל של שבעת עם ישראל לארצו כי בתוך הדבר הזה יגידו הוא עלול לעשות עיפה ואיפה בין יהודים לערבים העיפה קיימת מגופו של עניין כל העניין של ישוב וארץ ישראל יושב וארץ ישראל על ידי יהודים זה המגמה בוודאי שזה

לא צריך לפגוע בזכותם האזרחית של הערבים שגרים פה אבל מבחינת האידאות מה המטרה על מה עכשיו אנחנו נלחמים בשנתיים האחרונות מלחמים מקריבים את הנפש על מה הקריבו את הנפש על היותה של מדינת ישראל מדינה היהודית בגלל זה הקריבו את עצמם זה זא תופעה שאי אפשר להבין לו אתה הכלל הניצוץ היהודי שבכל אדם הוא בא לידי ביטוי במסיאות נפש שאדם מוסר את היקר מכל את החיים שלו הוא מוסר כדי שעם ישראל יהיה פה ב במקום הטברי שלו מה מפחיד במילה בצמד המילים משפט העברי אתה מדבר כבר עכשיו על מפחיד אני מדברתי עד עכשיו עוד לפני שמפחיד שהם לא יודעים מה הוא מי שנתן את התורה הוא גם ברא את האדם הוא ברא אותנו בהתאמה נתן לנו תורה שנוכל

לקיים אותה המשפט היום בישראל ישראל מקשה עלינו את הגשמת יהודנו, את התיישבות הארץ, את הניצחון במלחמה. מקשה את זה מילה קלה. אז זה הוא מתעלם לגמרי מ מהזיקה היהודית. נכון שבחוק כבוד אדם א כבוד אדם וחירותו נאמר שהמדינה ישראל היא מדינה יהודית. אבל מה מה המשמעות שמדינה יהודית? הם יודעים מה זה מדינה יהודית? הם למדו יהדות הם לא למדו יהדות. איך הם ידעו? יש דבר מעניין שאני אביא לך את דברים שכתב חיים הרצוג הנשיא חיים הרצוג כן אביו של הנשיא הנוכחי של הנשיא הנוכחי אז יש משפט עברי בחיקת הכנסת ספר שאתה כתבת רק נחדד לצופים שאני ערכתי את החוקים השונים ודברי הכנסת ש ודברי צרי משפטים כשהגישו את ה ואז הוא כותב ב

הוא כותב ספר זה בעריכתו של פרופסור אנחנו רק מלמד עד כמה יש במשפט העברי כדי להזין את החקיקה המודרנית. אכן דומה ככל שתגבר הזיקה למקורותינו כן תשתלל ותתעשר שיטת המשפט במדינת ישראל כשבתשתיטה מונחים יסודותי הנעלים של חוכמת המשפט היהודי המשולבים בערכי הצדק המוסר ויוקרת האדם. כלומר זו התרומה איכות החיים שלנו תהיה שורה לגמרי אם המדינה שלנו אם המדינה תנה מדינה יהודית האיכות החיים היא לגמרי שונה שונה היא לא תהיה איכות החיים של אז מה קרה לנו שנשיא לשעבר בשם חיים מארצוג ש שלא היה דתי אמנם גדל בבית דתי אבל לא היה דתי רואה ביהדות ערך ובמשפט העברי ערך והנה כמה עשרות שנים לאחר מכן כן זה כבר מפחיד אנשים משפט

עברית שבונן תמיר אותו דבר שבונת תמיר לא קיים מצוות הוא לא היה שומר מצוות כלל ווא לא קיבל מספיק חילוך יהודי הוא אמר ש את ה את ההכנה לבר מצווה הוא זוכר שהכינו אותו לבר מצווה הוא לא ידע הרבה אבל כש כשהוא נתמנה לצער המשפטים אחד המשימות הראשיות שלו הייתה לנתק את הקשר עם אנגליה עד משנת 48 עד שנת 80 כשהייתה שאלה אלה משפטית בארץ שאין לה תשובה בחוק חייבים היו לבדוק מה אומר השופט באנגליה בקומו ואקויטי באנגליה ולפסוק לפיו עד שנת שבא שמואל תמיר שלא היה לא היה שומר מצוות אבל היה יהודי והוא אמר את המשפט שלנו אנחנו למה אנחנו רואים בשדות זרים אנחנו חייבים לנתק זה ראשית לנתק את עצמנו מהבריטים אנחנו מדינה

עצמאית כבר אחרי העצמאות אבל אני מנסה לקחת אותך לשאלה סוציולוגית מה יבוא במקום המשפט אומר ודאי משפט שלנו אני חייב לשאול אותך שאלה סוציולוגית חברתית נשיא לשעבר חי מרצוג לא ידוע כבן אדם דתי רואה ערך במשפט העברי כמו שתארת לנו כאן ממש מפליג בשבחים כמה המשפט הזה הוא המוסר הוא הנכון וכמה עשרות שנים לאחר מכן היום אתה הולך ברחוב ותגיד האם אתה בעד משפט עברי כן לא אנשים נבהלים מזה מה פתאום אתה לוקח אותי אחורה מהסכלו פה מחר אנשים איך הגענו למצב שאנשים מפחדים ממשפט עברי כשאתה אומר זה צריך להיות מקור גאוותנו בדיוק כך אינם יודעים מה הוא משפט עברי לכן הם כל אלה שמתנגדים ממשפט עברי תשאל אותם למה אתם מתנגדים

לא ידעו מה לומר מה הוא המשפט שאליו אתה אליו אתה מתנגדים לא ידעו מה להשיב לך בגלל שהם לא יודעים מה הוא. זאת אומרת הבורות היא זאת שמולידה את ההתנגדות. ודאי ואולי אני אוסיף לך עוד אולי גם פחד מיהדות. אנחנו מדינה מתקדמת נאורה היהדות רק לוקחת אותנו אחורה. העם אינן לא חושב כך. יכול להיות שיש שופטים שחושבים כך אבל עם ישראל גאה בהיותו יהודי. מה קרה שמערכת המשפט הפכה להיות בעיקר וסליחה על הבוטות אשכנזית חילונית אני אגיד לך מאז שהתחילו ב הדבר דביטוי הזכרנו את זה קודם לכן מאז שבית המשפט תחיל לעסוק בערכים אז זה בא לידי ביטוי הניגוד הדרסטי בין הגישה היהודית לגישה הכללית של אנשים שמנוערים מתרבות יהודית מזה

זה נובע אם אם בערכים אז לשלח לפי הערכים יהודיים לקיים משפט יהודי מה ש שהמדינה תהנה מדינה יהודית לא רק בכותרת שהיא נקראת מגנה ודית אלא שבפועל הורכות החיים היא תשתננה לטובה אתה זוכר מימי שירותך במערכת המשפט את ההתנגשויות האלה היו ביניכם בינך לבין שופטים אחרים אמרת להם אתם בורחים מהשורשים שלכם בגלל זה אתם מקבלים כאלה פסיקות אמרתי דיברתי בבית עם שם גר שאלתי אותו מדוע הנשיא בית המשפט העליון הוא אומר כן שאתם נכנסתם את המשפט העברי לעצמכם אותנו לא לימדו משפט עברי כך הוא אמר בתי ספר חנוניים היה זלמן הרן שהזכרנו אותו קודם לכן הוא ביקש להכין תודעה ודית בקרב החינוך הכללי כל אדם שיקבל תרבות ודית מינימלית

היום אין דבר כזה. אז אז התוצאה פירות בהושים. יש אחד שופט אור שרוזמן שהיה שופט בית משפת בחוזים בתל אביב. אדם חילוני והוא נדרש לכנוב עבודת גמר. כתב עבודת גמר במשפטים על תקנת השוק. ואז הוא גילה תקנת השוק זה מושג יהודי מן המשנה שבא להגן על אדם שקנה בתום לב דבר שהתבר שהוא גנוב אם הוא הוא קי לזה או שהוא חייב הוא גילה עוצרות נפלאים במקורות היהודים הוא אומר פשע עשתה אקדמיה שהוא היה חילוני פשע עשתה אקדמיה ש שלא שלמה מאיתנו את ה את ה את היסודות האלה אוצרות נפלאים המקורות שלנו מאות אלפים של תקדינימים אוצר עצום אושר כזה שאין אומה בעולם שיש לה את האושר הגדול הזה של של תקדימים משפטיים אם עם אם תקדימים כמו

בקהילות היהודיות שכבר חקקו בדו של תקנות הקהילות כיצד ראוי שיהיה תהיה מערכת החובה בין היחיד לכלל, בין היחיד לזולת. ההתייחסות הזו כבר כלומר אנחנו לא אל תמציאו את הגלגל, תלמדו אותו. אנחנו לא צריכים לא צריכים להמציאים בגללגל שיש לנו 2000 שנות פסיקה שמהירה לנו את הדרך. היא מהירה במובן אמיתי של דרך נכונה כיצד עלינו לנהוג ואז המדינה שלנו תהיה מדינה לתפארת. אם היום אתה מגיע בפני מערכת המשפט, לא שאני מאחל לך, אתה סומך על מערכת המשפט בישראל? את המילה הכללית סומך. ככל שנוגע לערכים אינני מסוגל להסכים איתם לערכים שהם מציבים לעם ישראל רחוק רחוק מזרח ממער ‏am