"היה ריח של מוות בבית, סבלתי מאוד": מיכל אושמן בריאיון אמיץ

כל יום שאני הייתי עוזבת א הבית כשהייתי ילדה הייתי אומרת שלום להורים שלי אבל בפנים הייתי אומרת זה השלום האחרון כי ההנחה שלי היייתה שאני לא אראה אותם יותר מיכל אושמן העקרי מה שלומך עכשיו מעולה כשסוף כסוף פגשתי אותך בחיים לא רק דרך המסך קודם כל זה מדהים ממש כבוד גדול ו לארח אותך פה בתוכנית שלי אז אני מה זה מודה לך שהגעת איזה כיף להב אני מרגישה בבית כבר וואו ברוך השם ממש זו הרגשה שאת צריכה להיות ברוך השם אז אני שמחה שזה הועבר ליך תודה אני חייבת לצאן שאתמול חזרתי מכנס מאוד מאוד מאוד גדול מול מאות נשים בירושלים חזרתי מוחר בלילה ופתאום אמרתי לעצמי ווואי לא הספחת לקרוא את הספר שלך אמרתי אני חייבת

לקרוא שלחתי אותו או בדואר וזה היה ממש כמה ימים לפני הראיון אמרתי יאללה אני פותחת נקרה ככה כמה שורות מעטות ו להבין ככה מה קורה תקשיבי אני נשאבתי עליו וא נ אניד שלוש לפנ בוקר פשוט או מגש לגמרי קראתי קטעים נרחבים לא גמרתי עדיין כולו אבתי את גיית שבת אני כבר אסיים אותו אבל ממש קראתי פה ועוד קטע ועוד קטע ואני לא יכלתי להפסיק קראתי את הספר ככה ממש בשקיקה אני חייבת לומר לך והדבר שהדהים אותי הכי הרבה זה שמצד אחד את כל כך מצליחה את מנהלת בחירה של החברות הגדולות בעולם של טיקטוק של פייסבוק ואת מתארת שם ואת ממש ככה משתפת את כל קהל הקוראים בחוויות חרדה שאת עברת ואת עדיין יש לך את החוויות האלה אבל אונם

בעוצמה נמוכה נכון מה שעזר לך לרפא את זה אז קודם כל אני חייבת לשאול אותך איך זה מעניין לשמוע איך ם עם תחושות כאלה של חרדה כאלה עמוקות הצלחת להגיע לאן שהגעת כי לכאורה זה הפוך זה אמור להוריד אותנו החרדה לא אמורה לתת לנו לצמוח ולגדול ואצלך קרה הפוך זה שאלה מצויינת וזה עוזר לי מאוד להתמקד במשך שנים רבות רבות רבות היה פער אדיר אצלי בין איך שנתפסתי מבחוץ איך הנקדן שלי היה נראה שלושה תערים אוניברסיטאים קצינה בצבא בחירה בפייסבוק טיקטוק ואיביי וכדומה וכדומה מנשואה שלושה ילדים עכשיו יש לנו ארבעה ברוך השם מבחוץ הכל היה נראה אייזינג ובאמת כל הדברים האלה היו נכונים אבל היה פער אדיר בל איך שהח אפילו

החיצוניות שלי נראתה לבין שאיך הרגשתי לבין איך שהרגשתי מבפנים ואני מאז שאני זוכרת את עצמי מפחדת חרדה לא ישנה חוששת כל יום שאני הייתי עוזבת את הבית כשהייתי ילדה הייתי אומרת שלום להורים שלי אבל בפנים הייתי אומרת זה השלום האחרון כי ההנחה שלי הייתה שאני לא אראה אותם יותר עשרות שנים לא ישנתי יותר משלוש שעות ברצף בתור ילדה הייתי בודקת שסבא וסבתא נושמים שאבא ואמא נושמים ואחר כך שהפכתי להיות אמא צעירה שהילדים ילדים נושמים ובמקביל הרגשתי תחושה של אם הכל הולך להיגמר עוד שנייה אז אני חייבת לעשות את המקסימום אז כל ההישגים האלה נכון הם הושגו אבל הם הושגו מתוך חרדה והרבה פעמים אנשים הכי מצליחים בעולם הם

דווקא אנשים עם החרדות הכי גדולות כי הם מרגישים שהם חייבים היום למדתי שאפשר לעשות דברים משמעותיים בחיים אבל גם לישון שש שבע שעות ברצף וזה גילוי אבל ההתחלה שלי ה 38 שנים הראשונות שלי של החיים עכשיו אני בת 48 סבלתי מאוד מבפנים וניסיתי את כל הפתרונות שהכרתי אני רק אסביר אולי למה אני חושבת שסבלתי למרות שזה לפעמים מאוד מפתה להגיד אני חווה חוויות מסויימות בגללל ש מה שחווינו בבית בגלל שחווינו בבית ואני גם למדתי פסיכולוגיה וזג מון פרויד ובאמת האמירה הזאת של השבע שנים הראשונות ה מעצבות אני לא מתנגדת לה וה-15 שנים שהייתי בטיפול ה עזרו לי אבל בשלב מסוים להשים את ההורים ולהסתכל אחורה זה קצת תוקע החיים

האישיים שלי הסיפור האישי שלי ולכל אחת ואחת ולכל אחד יש את הסיפור שלו אני גדלתי בבית ש עות הראשונים והצלילים הראשונים אפילו הריחות הראשונים שערכתי היו של מוות אני לא רוצה כי לפעמים זה קצת טריגרי אבל אבא שלי החזיק במשרה די מאוד משמעותית בארץ הרבה מאוד שנים הוא היה הראש של המכון לרפואה משפטית באבו קביר פרופסור היס ואני ראיתי דברים קשים מגיל צעיר אם היה פיגוע והיינו בארוחת חג א ישר ידעתי לאיפה אבא שלי הלך והוא היה חוזר אחרי לפעמים שבוע עד הזיהוי א אבל את ראית דברים בבית כלומר כי הוא יצא החוצה נכון אז אז אז אני מספרת בספר ושוב לא פשוטה לי החשיפה בספר ואפילו את ראה אותי עכשיו אבל כשהרגשתי שיש לי

סיפור לספר החלטתי לכסף אני מספרת בספר איך שבערך בגיל שבע פחות או יותר גרנו בארצות הברית אבא שלי עשה השתלמות של רפואה משפטית אמא שלי היייתה מלמדת בסנדי סול עברית ביום ראשון ואבא שלי היה ביבי סיטר עליי התקשרו מהמכון שם איפה שגרנו ואמרו אתה חייב להגיע למכון ולא היה עם מילה אותי לא היייתה ביבי סיטר או דודה או משהו כזה הוא לקח אותי למכון לרפואה משפטית שם בארצות הברית העלה אותי לקומה שנייה כמו כל ילדה שהולכת עם אבא לעבודה נתן לי כזה עיפרון ועתים ושם אותי באיזשהו חדר מנהלים אבל כנראה עברו חמ 10 15 דקות והתחלתי להשתעמם ורציתי לראות מה מה קורה שם והתחלתי לרדת למטה במדרגות מקומה שנייה לראשונה ומראשוני

מהמרתף והתחלתי לרדת למטה במרתף וכן וראיתי גוף של אדם שסיים את חייו וזה היייתה חווייה מאוד משמעותית כי כי האמת היא שהבנתי שהוא מת אבל כל מה שעניין אותי זה מה קרה על הפנימיות שלו אחרי שהוא מת מה מ מי הוא היה איפה המשפחה שלו א והיו לי כמה חוויות כאלה לאורך השנים א וכנראה שהם השפיעו א אני זוכרת את זה אגב לאבא שלך תודה שאת שואלת לא סיפרתי את זה לאבא שלי הבנתי שאני לא אמורה להיות שם צ'יק צ'ק עליתי בחזרה לחדר המנהלים וכשאבא שלי בא לא אמרתי לו כלום כי ידעתי ש לא הייתי אמורה להיות שם ובעיקר כי רציתי תמיד להיות מושלמת ואף פעם לא להציב את סבא את ההורים שלי או את סבא וסבתא ולא סיפרתי להורים שלי על כל

המחשבות וכל הדברים האלה שאני מדברת איתך מעולם וואו אני מתרת לעצמי שזה נחרט בך ו לא בצורה נעימה כל כך אני אספר לך משהו כן פעם אחת כן ניסיתי לשאול את אבא שלי שאלה ו אחרי שהיה איזשהו אסון גדול הוא חזר הביתה ושאלתי אותו היה באסון הזה ילדים אמרתי לו אבא האם יכול להיות שבגוף הגדול יש גוף יותר קטן ושכשוך הגדול החבר'ה קדישה קוברים אותו הגוף הקטן ממשיך עם כל האהבה וכל הרגשות וכל התחושות שיש ואבא שלי אמר לא כשהגוף נגמר הכל נגמר אני חושבת היום בדיעבד שהרגשתי שיש נשמה אבל ב לי אף אחד לדבר איתו על זה וואו אבל איזה מחשבה של ילדה קטנה כאילו גוף קטן גוף גדול זה זה אחד הרגעים הכי שאני זוכרת אותם בחיים שלי

הדיאלוג הזה אז את גדלת בעצם למציאות לא פשוטה שהמוות היה חלק מהבית מה שנקרא בנוסף לזה גם סבתא שלך היא ניצולת שואה בואי תספר לנו קצת על החוויות האלה כי ספגת כאן הרבה גם דברים היא גרה איתכם בבית אנחנו גרנו במין קומה כזאת שדלת אחת הייתה הדירה שלנו והדלת הסמוכה הייתה הדירה של א סבתא חנה וסבא אריה הזכרונות הראשונים שלי של סבתא שלי זה שהיא צורחת ביידיש שלא יקחו את מיכל אני הייתי הנכדה הראשונה אך בנו קופסאות טונה בכל פינה בבית ואחד הזכרונות החזקים שלי מילדותי זה איך שהיתה מאכילה אותי כמעט בכוח מרק עוף ב-1 בבוקר גרגלה קישקה כל הדברים האלה נכנסו לי לפה כי הייתי מאוד רזה והיא רצתה נורא שאני אהיה חזקה כי

ה הייתה משוכנעת שתהייה עוד שואה א עד היום אני לא יכולה להריח שזה קשה לאישה יהודיה להריח לגעת לבוא באיזשהי אינטראקציה עם עוף או מרק עוף כי זה ישר מעלה את הזכרונות האלה של הפחד ושל ה היה לי תוכנית שלמה של כשהם מגיעים הנאצים איך אני עושה מה אני אורזת מה זה תק טק טק וזה אני חשבתי שכולם ככה דרך אגב ומתי התפקח פתאום והבנת שזה לא ככה זאת אומרת שאת גדלה בבית שהוא קצת שונה היה רגע בצבא זה הייתי קצינה בצבא ונשארנו שבת והחברות שלי מהצבא הם החברות הכי טובות שלי נשארנו שבת א וכל אחת יודעת שבת יש זמן וכל אחת סיפרה קצת יותר על עצמה בחברותה אפשר להגיד בלי לקרוא לזה חברותה ואני סיפרתי להם על עצמי ועל המחשבות

שיש לי ועל החלומות שיש לי ואחת אחרי השנייה הם התחילו לדמוע והופתעתי ו והם בעצם שיקפו לי ממש שיקפו לי בהשתקפות אפילו שלי דרך העיניים שלהם שאני סובלת ואז בעצם התחיל איזשהו תהליך א מיד אחרי הצבא התחלתי ללכת לטיפול מיד מיד מיד ו-15 שנים הייתי בטיפולים עם ארבעה מטפלים שונים שתוך כדי את התחתנת ם שלושה בדיוק תוך כדי התחתנתי עם יאיר וממש שבוע אחרי שהתחתנו עברנו ללונדון ובשלב מסוים באמת שהפכתי להיות אמא צעירה אם את כבר חרדתית מלפני ואת הופכת להיות אמא או הורה זה הרבה יותר מחמיר וו כל פעם שצריך לכתוב אישור לטיול מהבית ספר ללכת למוזיאון מבחינתי אני חתמתי את הגזר דין מוות שלהם ברור לי וניסיתי מאוד לטפל

בזה ותמיד אני אומרת לקולגות שלי בצות שדיברתי בטיקטוק לא מזמן i tried all the iss ניסיתי את כל הזים הבודהיזם הטאואיזם כל איזם גודיז יהדות לא היייתה לי שום תחושה לגבי היד ידעתי שאני יהודיה כמובן והייתי געה בזהות שלי אבל זה מצחיק שלפעמים צריך להיפרד ולזוז ממשהו כדי לגלות שא' יש לי נשמה ובת שיש דרך אחרת לטפל בכל החוויות האלה וזה לאו דווקא על ספת הפסיכולוג כלומר 15 שנה 15 שנים התאית בטיפולים נן אין סופים נכון הרבה כסף גם ישבה כן אני ד קה טובה בסופו של דבר אולי זה לימד אותך דברים על עצמך אבל זה לא באמת פתר את המקום בנפש למצוא איזשהו מזור איזשהו רפואה נפשית נכון ובמהלך ככה החיים שלך אחרי ה-15 שנה

פתאום גילית שורך חסידות הגעת לספר התניה אני חיב תפח איך גיליתי זהו זה השאלה הבאה אני חייבת לשמוע איך גילית את זה איך פתאום הגעת לרגע הזה שמצאת משהו אחר שהנה הגעת אל ה זה היה מ הנחלה מה שנקרא זה היה מדהים אז צודק עכשיו כן עזרו לי הטיפולים הפסיכולוגים אבל בשלב מסוים א הרגשתי שאנחנו כל הזמן מתמקדות בעבר וכשהתחלתי להרגיש שדברים אפילו טיפה כזה מתחילים להירפא כאילו יש כזה גלד הרגשתי שעוד פעם המטפלת שלי חופרת שוב וזה לא היה לי נעים אז הפסקתי ואז קרה לי משהו מדהים היה יום שבת בבוקר אז עוד לא שמרנו שבת ואני הרגשתי בפנים מצוקה אדירה שאני כבר ממש לא יכולה לנשום לקחתי את הלפטופ והקלטתי את המילים באנגלית

חרדה פחד יאוש והוספתי את המילים שמחה אושר והוספתי את המילה יהדות והשילוב של כל המילים האלה באנגלית בגוגל הובילו אותי התוצאה הראשונה שקיבלתי היא לדוקטור קיטי לונטל חבדניקית שהיא דוקטור לפסיכולוגיה שעושה מחקר על חיבור בין אמונה לבריאות הנפש בריאות הנשמה ופשוט שלחתי לה אימייל ואמרתי להד you don't know who i am אבל i can see את עושה resch על נושא שאני חושבת שממש יכול לעזור לי קוראים לי מיכל ואני ממש סובלת ודק קיטי נטל המדהימה הזאת נפגשה איתי לכוס קפה מסתבר ש התה יכולה להיות בכל מקום בעולם הגרה 20 דקות ממני וואו מדהים ואני נגשת פתית מדהימה אני ממש מתרגשת שני א נפגשת ל בבית קפה והיא אומרת לי tell

me more והיא חמה ישר אני מרגישה ממנה אמרתי לדוקטור לטל ואז אני אעשה תרגום לעברית היא אמרתי תספרי לי למשל מה מה תני לי דוגמה אז אמרתי לה אני אני דואגת ליחסים שלי עם בעלי אולי ה הוא הולך לעזוב אותי אתמול היינו בהופעה ובז אני מספרת לה אתמול היינו בהופעה של ביונסה ו ראיתי ש כולם היו כאלה צעירות וחששתי אולי בע לי חשוב שאני לא רלוונטית יותר ושאני אאבד בזה היא אומרת לי who is בונס אין לה מושג ואז אני אומרת לה ודרך אגב אני אני מרגישה שאני כל כך חרדתית שעכשיו גם הרזה הזאת את החרדה הזאת עכשיו אני גם משליכה לאובססיביות על חיצוניות ועשיתי יותר מדי טיפולי אנטי אגנ אתורה אני לא יכולה לחייך כי יש לי יותר

מדיי בוטוקס היא אומרת לי what is בוקס אז הבנו אני מקווה שזה פסדר לשטף את זה זה לא בספר זה מצויין אבל זה אמיתי היא היא קלתה שאני מצוקה אבל היא לא לא אנחנו ממש הרגשתי שאנחנו חיות בשני עולמות שונים ואז דוקור לנט אמרה משהו מדהים אני רואה שאת סובלת שאת קודח לך אני מציעה לך עכשיו לעשות משהו זה ישמע לך אולי רחוק ממך והזוי וזה אבל אני אני רוצה להציע לך ללכת לשיעור תניה קודם כל כשהיא אמרה תניה דמיינתי תניה בטנ יה ואולי איזה תניה אחת שעושה ינ וזה אמרתי לה והיא אמרה לי תניה והתחילה לספר לי ושבוע אחרי זה אני עבדתי באיזה משרד יחסי ציבור במרכז לונדון תמיד על כזה עקבי סטילטו כאלה וג'ינס וזה וזה וזה אמרתי

באמצע היום לא מענין אותי אני הולכת לדבר הזה לטניה הזה ונכנסתי לשיעור טניה ופתאום הרב רביי גורדן מתחיל לקרוא מספר התניה והוא אומר ניצוץ נשמה כאב עצב שמחה ואיכשהו באופן mind bl החיבור הרי ספר התניה זה פסיכולוגיה יודית לגמרי אני לא היה לי מושג מזה צמת איכשהו החיבור של המילים נכנסתי לאחר כך גיליתי שזה את התה הנשמה שלי ואני מתחילה לבכות ושלושה ימים לא מפסיקות לרדת לדמות מהעיניים וואו איזה מדהים זה ה מש ילוי הנשמה אסל הרגע הזה ובספר אני משתמשת בספר שלי באנגלית כי הספר שאנחנו מדברות עליו היום הוא בעברית הוא עיבוד של הספר באנגלית שהפך לר רב מכר אני קוראת לזה the discovery ממש הגילוי עצמו הגילוי שיש

לי נשמה ניצוץ אלוקים ממש אצלי בתוך הגו אני לא מקולקלת אני לא מושת מהחיים אני אני אצליח כן עם כל מה שהיה אני מתקדמת וזה היה שינוי טוטלי של ההסתכלות שלי על החיים וואו מטורף מטורף מה שאת מסבירה תגידי אבל איך החברה קיבלה את זה כי את עבדת בטיק טוק בפייסבוק בחברות גדולות בעולם כולם גויים ופתאום את מתחילה לשנות את הלבוש שלך ל נכון אז קודם כל אני באמת מודה לאלוקים על זה שהוא נתן לי את התבונה והרגישות לגשת לכל התהליך הזה בכיף ולגבי מקום העבודה דווקא שם הייתה לי חווייה מדהימה ממש כמו בבית אחד הרגעים הכי משמעותיים שלי היה כ שהתחברתי לפייסבוק אז עברתי לפייסבוק ממש התחלתי את אני אומרת לך הדלקת ניראות

חמישיית שישית ממש התחלנו לשמור שבת אז אני מצטרפת לפייסבוק והיה מאוד קשה להתקבל לפייסבוק אני זוכרת ששלחתי את הקורות חיים שלי יותר מ-900 מועמדים יכולות לראות בלינקדין שיותר מ-900 מועמדים שחות את הקורות חיים ואמרתי מי את מיכל שיקבלו אותך אבל לפעמים נעשה ונשמע שאחר כך למדתי את המושג הזה יאללה קודם כל נתנסה נשלח את האימייל נראה מה יהיה וחזרו אליי מפייסבוק ולקח איזה שנה של רעיונות והתקבלתי באמת למשרה מדהימה בפיייסבוק מה זה אומר מה זה המשרה שלך להיות באמת אחראית עעל נושא של פיתוח ארגוני פיתוח מנהלים תרבות ארגונית באירופה אחר כך זה גדל ל הרבה יותר גאוגרפיות באמת חלום אז במפגש הראשון שלי עם הבוס שלי

מפייסבוק ודבר ראשון שהוא אומר לי הוא קודם כל לברר שוב איך אומרים את השם שלי כי מאוד קשה להגיד מיכל בחוץ לארץ ואחר כך הוא שאל אותי באנגלית you care ממה ממש אכפת לך מעולם אף בוס שהיה לי או אף קצין אף פעם לא שאלו אותי בקונטקסט של העבודה ממה ממש אכפת לך והמילה care באנגלית ה היא מילה עמוקה היא care זה אישי זה לא מקצועי אז בגלל שכל כך התרגשתי מהשאלה שלו אמרתי לו ‏je ואיך שאני אומרת לו את זה שחשוב לי שאני יהודיה ישראלית ואמא נחרדתי אמרתי עצמי כל תגידי מה כאילו מה את עושה מה אני אומרת לבוס שלי עכשיו שאני כל הדברים האלה שהם שונים מכל מה שהוא הוא אמר לי i don't know much jis אני לא יודע הרבה על יהדות

tell me what does it mean for you אמרתי לו it means lots of things to be jewish but specifically וכאן ממש הקל שלי התחיל לרעוד it means that every frid כל יום שיש and not at the time כי הרי זה מסובך i do something that is really meaningful to me with my daughter with i light candles and this is something that my ancestors ותות לא יך גד את זה בעברי אי שנים ה שלי עושה את זה וזה נורא חשוב לי ומה שעוד קורה זה שאחרי זה יש יום שלם שאני לא יכולה להיות אונליין הייתי בת 38 גיליתי את היהדות שבי גיליתי את הנשמה שלי התחלתי לשמור שבת אבל גם נורא רציתי את המשרה הזאת בפייסבוק ואמרתי מה יהיה אם הוא לא יסכים

הרי הרי הרי בלונדון שבת לפני לפעמים נכנס אצלנו בשו ו30 אחר הצהריים ופייסבוק זה תרבות גם של כאילו ודעת כל הזמן את עון את כל הזמן זמינה נכון נכון הוא אמר זה נשמע לי נפלא אני מבקש מאוד ממך שלא רק ברגע שאת צריכה להש צמרות עוד פעם שלא רק ברגע שאת צריכה להדליק נרות שעתיים לפני שאת מדליקה נרות שכבי את כל הדוס שלך וכל שבת כל שישי אחרי הצהריים בחמש שנים שהוא היה המנהל שלי הוא כתב לי בסביבות שעות הצהריים ביום שישי שבת שלום זהו עכשיו תורי לי אתזה צמרמורות זה וואו והרב הראשי של אנגליה זכור לברכה לור גנתון סקס לימד אותנו שאם אנחנו זה למדתי הרבה אחרי אם אנחנו נרגיש נוח באור שלנו בזהות שלנו במי שאנחנו

ונהייה נכבד את עצמנו ואת המהות שלנו יש סיכוי מאוד מאוד מאוד גדול שנסחף אחרים אחרינו וואו זה מדהים לפגוש בעולם כזה אנושיות כזאת ועוד מגוי זה זה מד וגם אני רוצה לשאול אותך באמת בתור מישהי ששומרת תורה ומצוות ז אין לך סתירה לפעמים במקומות שאיפה שאת עובדת לעומת מה שאת מאמינה בו כי התכנים שמה שבפייסבוק ובטי טוק שהרבה מריצים שמה זה הרבה פעמים לא תמיד אבל הרבה פעמים נוגדים את הערכים שאת מאמינה בהם כרגע וגם היו לי את הערכים המקוריים האנושיים שלי שגם היו יכולים פ הרי אני אמאלי ברוך השם ארבה ילדים ישלי שני ילדים תיכוניסטים אני חושבת שגם אנשים שהם עוד לא שומרים או אנשים שזה לא משהו שחלק מהחיים שלהם גם

להם הרי יש ערכים נכון אז זה שאלה יותר אוניברסלית נכון בפרט בתור שומר תורה ומצוות זה עוד יותר זמ אז אז אני יכולה להגיד לך את התשובה שלי אני אני אענה משני כובעים א' אני אענה מהכובע של אמא אוקיי אחד הדברים שאני עושה כאמא לילדים שלי יש חלק מהאפליקציות האלה על הטלפון אני לימדתי אותם שאם הבנתי נכון העיניים הם החלון הם המפתח לנשמה נכון וכל מה שהם נותנים שיכנס להם לתוך העיניים שדמיינו שנכנס להם לתוך הנשמה ויחשבו אם זה טוב לנשמה שלהם זה נשמע מאוד רוחני במקביל את שואלת אותי אבל יותר מבחינה מקצועית כשהתלמיד לטיקטוק היה לי מאוד קשה לעזוב את פייסבוק והיה לי מאוד קשה הפרידה אמרתי רגע יש לך הזדמנות מיכל הרי

אני התפקיד שלי בטיקטוק היה ליעץ למנכל טיקטוק בנושא של תרבות ארגונית לא יכולתי להגיד לזה לא האם כל הפלטפורמות האלה מושלמות ברור שלא האם לפעמים יש שם תכנים שלא צריכים להיות שם חד משמעית כשעבדתי בטיקטוק כמעט כל שני וחמישי שהייתי קמה בבוקר מישהו שאני לא מכירה בעולם היה שולח לי חומרים אנטישמיים ואומרים לי תגידי להם להוריד את זה אז העולם היום מורכב הפלטפורמות האלה קורות אני בחרתי לנסות להיות מעורבת בהם מבפנים אגב את עוזרת באמת לתכנים האנטישמים לרדת מה אבסולוטלי ברור ממם מהמם יש לך תפקיד מאוד גדול שאמ תראי עכשיו אני עושה שינוי בגלל שבראתי את הספר זה וזה משהו שחשוב לי זה המשימה שלי עכשיו השליחות שלי

עכשיו היא הספר הזה אבל א אני עדיין עובדת עם ארגונים גלובליים ומשפיעה כמה שאני יכולה ועושה את התפקיד הקטן אבל בתקווה המשמעותי שלי להשפיע וואו מדהים מדהים באמת וואו מיכל ומה הרעיון הכי ככה הכי רציני שאת מביאה בספר שלך שהכי חשוב לך להעביר אותו הלאה אז קודם כל השם של הספר האומץ לפחד בדרך להצלחה פחד הוא נורמלי אז קודם כל לנרמל את הנושא של הפחד א בספר באנגלית בכריכה מהצד השני שלה כתבתי את כל העולם כולו גשר צר מאוד והרבה הרבה בהרצאות בחוץ לארץ אני משתמשת בויזואל הזה של החיים שהם גשר ולקחת צעד קדימה וכדומה אז הספר הזה הוא כל מה שבעצם דיברנו אבל הוא מאוד תכלס בסוף כל פרק יש עמוד של אימון אישי ציטטתי

שם את אלט שאמר nothing nothing will אם לא תשני דבר דבר לא ישתנה אי אפשר לשבת ולצפות שגם החיים יקרו לנו צריך לחיות את החיים בתוך החיים אז יש המון תכלס בספר המון סיפורים אישיים זה מסע מאוד משמעותי ברוך השם וואו מדהים מיכל אני מודה לך מאוד ששיתפת אותנו שחשפת ככה את את מה שעברת בחיים שלך וולאן הגעת עכשיו אני מחלת לך את כל ההצלחה של שבעולם באמת את אישה העוצמתית עם כל כך הרבה כוחות ויכולות וזה מדהים מהתפקיד שלך יש לך שליחות מאוד רצינית שם לא סתם הקדוש ברוך הוא ככה לקח אותך בחר בך וט הביא אותך לאן שאת עכשיו מבחינתי זה רק התחלה שלי ושלך ברור כ רק הח שנו דברים לעשות ביחד קדימה אני פני אנחנו כמה אנחנו

בתחילת שונה כן תודה אני לגמרי איתך כבוד גדול להיות פה איתך באמת אנחנו צופים בך בחוץ לארץ ופתאום להיות כאן ממש איתך בארץ הקודש תענוג וואוו איזה זכות זכות שלי תודה רבה תודה רבה לך ותודה רבה לכן צפות יקרות תראה בתוכנית הבא