הקב"ה נותן לכל אדם תפקיד מיוחד שמותאם במיוחד בשבילו

למה אני נראה כך? למה נראה אחרת? צריך לומר את זה. אומר הרמח"ל בספר דרך השם שאדם צריך לדעת שהקדוש ברוך הוא נותן לו באותו גלגול את הכלים שהכי מתאימים לתיקון שלו בגלגול הזה. ואם היה מקבל פרצוף של מישהו אחר, הוא לא יכול להגיע לשלמות שלו. זה נכון גם כלפי ילדים, לפעמים אנשים כרובים. למה קיבלתי ילד כזה? תראה, ההוא קיבל ילד מסוג אחר. ההוא ילד בריא ואצלי יש ילד חולב או שהילד ההוא מוצלח בלימודים והילד שלי כל כך מתקשה. מרגיש אכזבה. צריך לומר לעצמו, אם הייתי מקבל את הילד שההוא קיבל, לא הייתי מגיע לשלמות שלי בגלגול הזה. לא הייתי יכול להגיע לתיקון שלי. יש לי מסלול שאני צריך לתקן. זה כמו שאם בצבא החליטו

להפציץ איזה קור במדינת אויב ושלחו לשם קבוצה של חיילים מיחידה מובחרת, אתם תבצאו את הפעולה. כשהם יוצאים כל אחד יש לו משהו אחר. אחד מקבל לבנת חבלה, אתה צריך להצמיד את זה לדלת ולפוצץ. השני מקבל הקדח עם משתי קול. אתה צריך לטפל בזקיפים שעומדים שם. יעלה על הדעת שאחד החיילים יאמר, "למה קיבלתי את זה? אני רוצה את מה שהוא קיבל. גם אני רוצה. תן גם לו וגם לי. זה לא טוב למערכת. כל אחד מקבל מה שהכי נכון. אתה למדת להיות צלף. אז תיקח אתה את האקדח עם המשתי קול. ההוא יש לו ידיעות אחרות. אז הוא יקבל דברים אחרים. כך אדם צריך להתייחס בחיים, לשמוח בטוב שהשם נתן לו. גם במה שנראה לו שזה לא כל כך מוצלח, כי הייתי רוצה

אחרת. יאמר אני יכול לעשות השתדלות לשנות. זה בסדר גמור. שאדם עושה השתדלות לא הולך לו כלכלית. עושה השתדלות שילך לו. אבל אם אחרי הכל לא הלך, שלא יכנס לעצבות

ולדיכאון ויאמר, "החיים שלי גרועים, לא טוב לי בחיים." הקדוש ברוך הוא נתן לי מה שהכי נכון ומה שהכי טוב בשבילי.