בעקבות הצדיקים - רבי שמעון בר יוחאי - הסרט המלא! בהמחשת AI מיוחדת

רבי שמעון בר יוחאי היה מגדולי החכמים בהיסטוריה ומגדולי התנאים שחי לפני כ-1900 שנים בארץ ישראל. רבי שמעון נולד בארץ ישראל אז בשליטת האימפריה הרומית לאחר חורבן הבית השני. הלכות ומעשיות רבות מובאות בשמו במשנה ובמקורות נוספים מיוחסים לו חיבורים שונים כגון מדרש ההלכה הספרי מחילתא דרשבי וכן ספר הזוהר. אביו יוחאי היה איש חשוב המקורב למלכות. ישנם אומרים כי לרבי שמעון היה אח קטן בשם רבי יעקב בן יוחי שגם הוא היה חכם המופיע במדרש. מספרים על תלמיד אחד בישיבה של רבן גמליאל ביבנה נשיא הסנהדרין. אותו התלמיד שאל את רבי יהושע בן חנניה ואת רבן גמליאל לגבי החשיבות של תפילת ערבית והאם היא נחשבת רשות או חובה.

השאלה חוללה שערה גדולה בין החכמים וכתוצאה מכך הודח באופן זמני רבן גמליאל מנשיאותו ומי שהחליף אותו היה רבי אלעזר בן עזריה. הגמרא מספרת שאותו תלמיד ששאל את השאלה בבית המדרש היה זה רבי שמעון בר יוחאי שהיה צעיר לימים. רבי שמעון התחתן עם בתו של התנה רבי יוסי בן לקוניה. לרבי שמעון נולדו בן ובת רבי אלעזר בן רבי שמעון וביתו שהתחתנה עם התנה רבי פנחס בן יאיר במדרש מסופר שלאחר נישואיו הלך רבי שמעון יחד עם חברו רבי חנניה בן חכיניא ללמוד תורה אצל רבי עקיבא בן יוסף בבני ברק שם למד 13 שנים כשבזמן זה שלח מכתבים לביתו כדי לוודא שהכל בסדר רבי שמעון נמנק את תלמידו המובהק של רבי רבי עקיבא. לאחר תקופה זו, החל

בארץ ישראל מרד כנגד השלטון הרומי שגזרו גזרות קשות על היהודים. מרד זה היה ידוע בשם מרד בר כוכבה. הוא הובל בידי שמעון בן כוסבה ובתמיכתו של רבי עקיבא. לבסוף נכשל המרד ונהרגו מאות אלפי יהודים. ביניהם היו חכמים גדולים שנספו. וכמה מהם קונו בתור 10ה הרוגי מלכות. ביניהם רבי עקיבא שסרקו את בשרו במסריקות של ברזל. רבי עקיבא האמיד תלמידים הרבה, אך כמעט כולם מתו במגפה לתקופה קצרה שבין חג הפסח לחג השבועות. באותו זמן היה העולם שמם מתורה. רבי עקיבא הלך לדרום בהסמיך מספר מקומסם של תלמידים שהעמידו את התורה. ביניהם רבי שמעון. בשלב מסוים נדפס רבי עקיבא על ידי הרומאים ונכלאה בבית האסורים שבקיסריה. באותם ימים הלך

רבי שמעון לרבי עקיבא רבו והפציר בו שילמד אותו תורה. לאחר הוצאתו של רבי עקיבא להורג, נשמח רבי שמעון עם קמה מחבריו בסתר גם על ידי רבי יהודה בן בבא. תוך סכנה גדולה, שהרי הגזרה הייתה שכל הנסמח או הסומך דינו מיתה. רבי יהודה בן מבא הסמיך את רבי שמעון וחבריו בין שני הרים גדולים בין אוש לשפר עם ולבסוף רבי יהודה לקח על עצמו את הסיכון למען התורה רבי שמעון וחבריו ניצלו והעמידו את התורה לדורותיה אך רבי יהודה בן בפה נהרג באכזריות רבה על ידי הרומאים והוא בין עשרת הרוגי מלכות רבי שמעון נמנע עם החוגים שהתנגדו בצורה עזה לשלטון הרומאים בארץ ישראל. בתלמוד מסופר שפעם אחת ישבו שלושה מהחכמים הגדולים, רבי יהודה בן

רבי אילי, רבי יוסי בן רבי חלפתא ורבי שמעון בן יוחאי. באותו מקום נכח תלמידו של רבי שמעון וישב לצידם יהודה בן גרים שמו. החכמים דנו בין היתר במעשה הרומאים ובפיתוח הארץ על ידם. רבי יהודה שיבח חלק ממעשיהם. רבי יוסי שתק ולא הגיב. מאילו רבי שמעון יצא בתקיפות ואמר שכל מה שעשו הרומאים לא עשו אלא לצורך עצמם. רבי יהודה בן גרים שמע את הדברים והלך לספר ל קרוביו. בעקבוצות הגיעו הדברים לשלטון ואלה גזרו על רבי שמעון מיטה. מכאן השתנו חייו של רבי שמעון מן הקצה אל הקצה. אחר שנודה למלכות אודות הדברים שאמר רבי שמעון, נאלצו הוא ובנו להסתתר. רבי שמעון התחבה עם בנו רבי אלעזר בתחילה בבית המדרש ואשתו הייתה מביאה להם

מים ומזון. וכשהתחזקה הגזירה, חשש רבי שמעון שמה יתפסו הרומאים את אשתו ויענו אותה ויכריחו אותה לומר היכן הם מתחבאים? משום כך ברחו למערה והתחבאו שם במשך 12 שנים. יש אומרים שהיה זה באזור לוד ויש אומרים באזור פקיעים או הכנרת. במערה הראו להם ניסים, נברא להם עץ חוב ויש אומרים גם תמרים. ממנו היו ניזונים ומעיין מים, ממנו היו שותים. כל אותן 12 שנים היו לומדים תורה כשכל גופה מכוסה חול עד צברם. ורק בזמן התפילה יצאו, לבשו את הבגדים והתפללו. אליהו הנביא היה מגיע אליהם פעמיים בכל יום ומלמד אותם תורה. איש לא ידע היכן הם נמצאים. יום אחד דנו החכמים בבית המדרש בשאלה ולא ידעו להסביר. קם רבי יהודה בר אילאי, חברו

של רבי שמעון, ואמר חבל על כך שבר יוחאי לא נמצא כאן איתנו ואין מי שיודע היכנו. ואפילו אם מישהו יודע אסור לו לגלות זאת. בבוקר ראה רבי יוסי בן רבי יהודה ציפורים עפות וביניהם יונה אחת. הוא קם על רגליו ואמר יונה יונה נאמנה מאז המבול את מסמלת את העם הקדוש לכי ועשי לי שליחות אחת אל בר יוחאי במקום בו הוא נמצא. הסתובבה היונה ועמדה לפניו. רבי יוסי כתב פתק ומסר לה. היונה לקחה את הפתק בפיה והלכה אל רבי שמעון. היא הניחה את הפתק בכנפיה. רבי שמעון ראה את הפתק, בכה יחד עם בנו רבי אלעזר ואמר, "אני בוכה על הפרידה מהחברים ואני בוכה על הדברים הללו שלא יתגלו להם. מה יעשו הדורות הבאים?" כעבור 12 שנים בהם שהו רבי

שמעון ובנו רבי אלעזר במסתור, הופיע אליהו הנביא בפתח המערה ואמר, "מי יודיעו לבר יוחאי שמת הקיסר ובטלה גזרתו? שמעו זאת רבי שמעון ורבי אלעזר בנו ויצאו מהמערה. כשראה רשבי אנשים מתבטלים מתעלמות תורה ועוסקים בחרישה ובזריה, הביט בהם בעוצמה ונשרפו. יצאה בת קול מן השמיים ואמרה, האם להחריב את עולמי יצאתם? חיזרו למערה. חזרו רשבי ואלעזר בנו למערה לעוד 12 חודשים. באותה העת רבי פנחס בן יאיר חתנו ויש אומרים חותנו של רבי שמעון ישב עם רבי רחומאי על חוף הכנרת. רבי רחומאי היה איש זקן מאוד ולא יכול היה לראות בגלל גילו המופלג. רבי רחומאי שלח את רבי פנחס ואמר לו צא בני צא ולך בעקבות רבי שמעון כי זה הזמן המתאים.

רבי פנחס יצא מלפני רבי רחומאי והתכונן לעלות על סירה בכנרת. הוא ושני אנשים היו איתו. לפתע ראה שתי ציפורים עפות מעל הים. הוא קרא להן בכל ציפורים ציפורים אתן שאפרות מעל הים. האם ראיתן את המקום שבו רבי שמעון נמצא? ואז קרה שוב ציפורים ציפורים לחור והביאו לי תשובה. במקביל יצא רבי שמעון וישב על מדרגות פתח המערה וראה צייד שצד ציפורים. לפתע שמע רבי שמעון בת קול מן השמיים הקוראת דימוס דימוס היינו שחרור שחרור ומיד הייתה הציפור ניצלת וכששמעה את הבת קול אומרת ספקולה ספקולה לחידה היינו לחידה הציפור נלקדה אמר רבי שמעון אם ציפור לא נלקדת בלי גזרה מן השמיים הלכת קמה וכמה נפש האדם רבי שמעון חזר למערה ואמר

לבנו, משפט רשעים בגיהנום 12 חודש יצאה בת קול ואמרה לרבי שמעון ובנו צאו ממערתכם הם יצאו אך הפעם כל מקום שרבי אלעזר היה מכה רבי שמעון היה מרפא אמר לו רבי שמעון לבנו בני די לעולם אני ואתה לא כולם בדרגתנו באותה עת רבי פנחסטין בסירה בים וה והציפורים עפו בתוך הים. רבי פנחס א סימטין חזרו אותן הציפורים ובפי השל אחת מהן היה פתק קטן. על הפתק היה כתוב רבי שמעון ובנו רבי אלעזר יצאו מהמערה בה הסתתרו. בדרכם מהמערה בקשו אדם שהביא שני הדסים לכבוד שבת. אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור. וכך ראו כמה חביבות מצוות על ישראל והתיישבה דעתם. רבי שמעון שלפני ואחרי הוא לא אותו רבי שמעון אלא גדול התנאים. מכאן החלה התורה

להתרבות ממאוד מאוד. בעת יציאתו של רבי שמעון מהמערה הלך לכיוון טבריה יחד עם אלעזר בנו. כשהגיעו לטבריה יצא לקראתם רבי פנחס בן יאיר חתנו. רבי פנחס ראה שגופו של רשבי מלא סדקים מופצעים. התחיל רבי פנחס לבכות ודמותיו נפלו על הפצעים של רבי שמעון וגרמו לו כאב. אמר לו רבי פנחס, "אי לי שראיתי אותך במצב כזה." ענה לו רבי שמעון, "אשריך שראית אותי כך, שאם לא כן, לא היית מוצא בי כל כך הרבה תורה." בהתחלה היה רבי שמעון מקשה קושיה ורבי פנחס היה מתרץ לו 12 תירוצים. ועכשיו רבי פנחס מקשה קושיה ורבי שמעון מתרץ לו 24 תירוצים. מיד הכניס אותו לבית המרחץ וטיפל בו במסירות. לאחר כל זאת אמר רבי שמעון הועיל ונעשה לי נס.

אלך ואתקן דבר מה. הלך רבי שמעון טהר והתיר מקומות בתבריה שהיו בספק טומאת מת מחמת המתים שנקברו באזור ולאחר מכן עבר גם במגדל צבאיה ובבקעת בית נטופה שבגיל התחתון יום אחד יצא רבי שמעון לשוק וראה את תלמידו רבי יהודה בן גרים שהלך וסיפר את דבריו לקרוביו ובעקבות כך הגיעו הדברים למלכות רומי ונאלץ רבי שמעון להסתתרביט בו רבי שמעון ואמר עדיין יש לזה בעולם הביט בו רבי שמעון וכך נפטר רבי שמעון הקים ישיבה בתקוע ולימד במקומות רבים בארץ ישראל בין תלמידיו הגדולים נמנים בנו רבי אלעזר רבי יהודה הנשיא עורך המשנה ורבי שמעון בן יהודה איש כפר אקו מסופר על אחד מתלמידיו של רבי שמעון שיצא חוץ לארץ וחזר עם עשירות מופלגת

ראו אותו חבריו התלמידים וכ קינאו בו וביקשו ברבי שמעון רשות לצאת מארץ ישראל. הוציא אותם רבי שמעון לבקעה אחת שהייתה במרון ואמר בקעה בקעה מלאי דינרי זהב. מיד החלה הבקעה להתמלא במטבעות זהב. אמר להם אם זהב אתם מבקשים הנה זהב. קחו לכם. אף אחד לא לקח משום שיטעו שכל מי שיטול זהב יהיה זה על חשבון העולם הבא שלו. כאשר הגיע זמנו של רבי שמעון להיפתר מן העולם, התאספו תלמידיו בביתו. אמר להם רבי שמעון, כעת זו אישת רצון ואני יכול לגלות לכם סודות ורזים שלא גיליתי לכם עד היום. הוא החלסוף סודות קדושים עד שהגיע לפסוק כי שם ציווה השם את הברכה חיים עד העולם. כשהגיע למילה חיים עלתה נשמתו למרומים. באותו רגע התמלא

החדר באור גדול ועוצמתי שתלמידיו לא יכלו להביט בו. אמר רבי אבא, כל אותו היום נפלתי על הארץ ובכיתי בקל גדול. אחרי שהאש פסקה, ראיתי את רבי שמעון הצדיק והקדוש עטוף בטלית ושוכב על צידו הימני כשפניו מחייכות. קם רבי אלעזר בנו של רבי שמעון לקח את ידי אביו ונישק אותן ורבי הבא נישק את העפר שתחת רגליו רבי חיא אמר עד עכשיו המאור הקדוש השגיח עלינו עכשיו הגיע הזמן לעסוק בכבודו הניחו את גופו של רבי שמעון על מיטה ורבי אבא ובנו רבי אלעזר טיפלו בו כאשר הוציאו את המיטה היא התרוממה באוויר ואש בהרה לפניה ושמעו כל בואו והתאספו להילולה של רבי שמעון. באותה עת הייתה שמחה עצומה בעולמות העליונים. כאשר הוכנסה המיטה

למערת הקבורה שבמרון, שמעו כל מתוך המערה. זה האיש שמרעיש את הארץ ומרגיז ממלכות. כמה המקטרגים בשמיים נרגעים היום בזכותך. זהו רבי שמעון בן יוחאי שהקדוש ברוך הוא משתבח בו בכל יום. אשרי חלקו למעלה ולמטה. לאחר שנים רבות חלה רבי אלעזר בנו של רבי שמעון ונפטר. לא פחות מ-18 ולא יותר מ-24 שנים היה מונח רבי אלעזר במערה שבעלייה בגוש חלב. כאשר היו באים שניים לדין היו עומדים בפתח. אמר זה את דבריו וזה את דבריו. יצא הכל מהעלייה ואמר איש פלוני אתה חייב. איש פלוני אתה זכאי. יום אחד הייתה מתקוטת אשתו של רבי אלעזר עם שכנתה. אמרה לה השכנה, "תהיי כבעלך שלא ניתן לי קבורה." אז אמרו החכמים, "כל זה ודאי אינו דרך ארץ."

באותו הזמן רבי שמעון התגלה לאנשי מרון בחלום וביקש שיביאו את בנו לקבורה לצידו. וכך הובא רבי אלעזר לגבורה במערת אביו, רבי שמעון בר יוחאי. בכל שנה נהגו רבבות לעלות לציונו של רבי שמעון בר יוחאי להשתתח על קברו ולהתפלל לישועות הכלל והפרט. כדאי רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק. ‏am