הרב זמיר כהן - ממה עשויים מטאורים?

יש מטאורים שמשייטים בחלל גושים סלעים של אבן כשהם חודרים לאטמוספירה של כדור הארץ מהחיכוך הם מתלהטים והופכים לאש עד שהם נגמרים יש אנשים שקוראים לזה כוכב נופל בשנת 1886 פופ פרופסור לואיס פרנק העלה שאלה מעניינת וגרם לסערה בעולם המדע. בכל יום לפי מדידות מהחלל משערים שיש כ-3,000 מטאורים שחודרים לכדור הארץ. כל שלוש שניות בממוצע נכנס מטהור. שאל פרופסור לואיס פרנק מדוע אנחנו לא רואים אותנו? הרי שהיינו יושבים במרפסת או קצת מטיילים במדבר היינו צריכים לראות את השמיים זרועים במטאורים יורדים בכוכבים נופלים. לואיס פרנק טען שכנראה שחלק גדול מהמטאורים האלה הם בכלל לא עשויים מסלע של אבן כמו שחשבו אלא מדובר

בגושי קרח גדולים. כשנכנס סלע הוא מתלהט נשרף אנחנו רואים אותו כמו נקודת אור. נקודת אש זוהרת אבל כשנכנס קרח מה קורה לו? הוא נמס לכן אנחנו לא רואים אותו. אמר את ההשערה שלו גרם לרעש גדול התווכחו איתו. לאחר 10 שנים בעקבות צילומים מדויקים מהחלל ראו שהוא צודק. אז יפה מאוד בשנת 1996 גילה המדע דבר מדהים שיש הספקה של מים מהחלל. הפלא הגדול הוא כשפותחים את התלמוד. כתוב בפסוק ועד יעלה מן הארץ וישכע את פני האדמה. כל ילד לומד בבית ספר מחזור המים. מהאווקיינוסים מתעדים, הופכים לעננים. העננים שוב הופכים לגשם. יורדים. אומרת הגמרא כך רבי יהושע אומר פה בהפתעה הגדולה העולם כולו מן המים העליונים הוא שותה שנאמר למתר

השמיים תשתה מים מה זה המים העליונים ראינו והבדל אלוהים בין המים אשר מעל הרקיע ובין המים אשר מתחת לרקיע אומר רבי יהושע העולם מקבל הספקה של מים מהחלל אם היינו מראים את הרבי יהושע הזה למדען בן נסא בשנת 1885 היו צריכות מחקים עלינו. העולם מקבל הספקה של מים מהחלל. על מה אתה מדבר? עד כאן התפעלות מהידע התורני. אבל יש לזה גם השלכה ליום יום, לחיי היום יום שלנו. חז"ל אומרים, "תדע לך שהמים שמגיעים מהחל"ל הם יותר בריאים לגוף מאשר המים של כדור הארץ. ולמה? אומר החתם סופר, כשאנחנו מדברים הדיבור שיוצא מהפה גלי הכל, העדים שיוצאים מהפה מתערבבים בעדים של העננים. אנחנו מדברים, יש עדים והחלל אנחנו לא רואים מה קורה

באוויר. הכל מתרומם, הכל מתערבב. אם אנחנו מדברים דברים טובים, אדם שנותן מילה טובה לחברו, עידוד, תמיכה, תפילה, דברי תורה, דברים חיוביים, אלה עולים מתערבבים בעדים הכלליים של המים ואז המים שיורדים מהגשמים בריאים לגוף. אדם שמנובל את פיו, מקלל מילים לא נקיות, בדיחות שלא ראוי לספר אותם. הוא חושב, אני רק צוחק, אבל הוא מזהם את האוויר של העולם. אומר החתם סופר, מהגשמים שיורדים במקום שאנשים מלכלכים את הפה, המים האלה פחות בריאים מאשר אותם מים שמגיעים מהחלל. כלומר, בידינו לקחת את איכות המים של הבריאה ולשדרג אותה, לשפר אותה, ובידינו להרוס את הכל, לקלקל את הכל. אדם שרוצה לבדוק בעצמו מה זה כוח הדיבור שלו,

שיערוך ניסיון. עד היום כל אלה שניסו לצחוק על הניסיון הזה ועשו אותו התקשרו אליי בהתנצלות. המשותף לכל החוקרים שהם לקחו שתי צלחות. צלחת אחת הניחו בה זרעים בצמר גפן וישקו אותה במי ברז רגילים. צלחת שנייה זרעים בצמר גפן כמו שהילדים עושים הנבטה מכירים את זה ברחו שהכל נהיה בדברו ושתו או קראו תהילים בלי לשתות אבל קראו תהילים ליד. השקו בצלחת השנייה. הזרעים ממי הברז הרגילים התחילו לנגבוט ולצמוח הגיעו לגובה מסוים. הזרעים שהושקו במים שברחו עליהם או שהם נחספו לגלי קול של קריאת תהילים עלול לגובה ממש כפול מזה. האדם יכול לראות בחוש עד כמה הדיבור משפיע. אומר החתם סופר, כשאנחנו מדברים משפיעים בעולמות העליונים,

אבל לא רק במימד הרוחני העל טבעי של הבריאה. גם בעולם הגשמי שלנו יש הבדל באיכות המים בין המים האלה לבין המים האלה. אמנם כשאנחנו מברכים, אנחנו לא מברכים בשביל הבריאות. אבל כלל גדול כתב הרמבן, בכל מצווה הקדוש ברוך הוא סידר תועלת לאדם גם בעולם הזה. כשהאדם מדבר טוב נראה לו רק עשיתי הרגשה טובה לחבר שלי. ראיתי אותו ברחוב בלי מצב רוח. נתתי לו כמה מילים של עידוד, של תמיכה, כמה הוא טוב, כמה הוא חשוב. אז זה ביני לבינו. אף אחד בעולם לא יודע. אחרי שאדם מגיע לעולם האמת, יראו לו כמה שפע וברכה הוא הוריד לכל העולם. איך הוא שיפר את האיכויות של הכל, אפילו של הצמחים שהושקו באותם מי גשמים מהדיבור שלו. כך תפילה של

אדם. לימוד תורה זה מה שכתוב, אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי. זה כל אדם נמצא בבית, יש לו חמש דקות פנויות, יוציא ספר, ילמד תורה. חמש דקות האלה הוא שותף לעוד הרבה שלומדים באותה שעה. מקיים את הבריאה שכרו גדול ועצום ורב