הרב זמיר כהן: הלכות שבת א' - כבוד ועונג שבת, דיני גויים ודיני ערב שבת

הלכות כבוד ועונג שבת בישעיה נאמר אם תשיב משבת רגליך עשות חפציך ביום קודשי וקראת לשבת עונג לקדוש השם מכובד וכי בדתו מעשות דרכך ממצוא חפצך ודבר דבר אז תתענג על השם והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתי נחלת יעקב אביך כיפי השם דיבר בפסוק הזה יש כמה דינים בהלכות שבת וביניהם מצוות עונג שבת וכבוד השבת וקראת לשבת עונג זוהי המצווה לענג את השבת וכבדתו זוהי המצווה לכבד את השבת לכמן בסעיף ה נראה שעונד שבת שייך רק בשבת ואילו כבוד השבת רחיצה במים חמים לבישת בגדים נעים בכל אלה מתחילים להתכונן לקראת השבת כבר מיום שישי בגמרא במסכת שבת אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי כל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מצרים מצר זה הוא

גדר גבול כלומר נותנים לו נחלה ללא גבולות שנאמר אז תתענג על השם והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתי נחלת יעקב אביך רב נחמן בר יצחק אמר ניצול משעבוד גלויות אמר רב יהודה ארב כל המענג את השבת נותנים לו משאלות ליבו שנאמר והתענג על השם וייתן לך משאלות ליבך על איזה עונג מדובר כשהוא אומר וקראת לשבת עונג הווה אומר זה עונג שבת לפי כך צריך אדם לזרז את עצמו כדי לכבד את השבת יש דעות חלוקות עם מצוות עונג שבת עיקרה מן התורה או רק מדברי קבלה כלומר ממה שקיבלו הנביאים יש אומרים שעיקרה מן התורה שהרי נקראת מקרא קודש וכמו שנאמר וביום השביעי שבת שבתון מקרא קודש ומקרא קודש פירשו חזל בספרה דהיינו לקדשו לכבדו בכסות נקיה

ולענג בעונג אכילה ושתייה ולפי שיטה זו בזמן שאוכל צריך לכוון לקיים מצווה מן התורה ויש חולקים ואומרים שמצוות עונג שבת אינה אלא מדרבנן ומדברי קבלה ועל כל פנים כבר הפליגו חזל מאוד במצווה זו וכאמור ויכוון לקיים מצוות עונג שבת גם למי שאומר שהחיוב ה רק מדרבנן על כל פנים יכוון בשעה שמענג את השבת לקיים מצוות עונג שבת סעיף ב' אף על פי שאין חיוב מצד ההלכה לאכול בשר בשבת שהרי רק על החג נאמר ושמחת בחגך ואין שמחה אלא בבשר ויין אלא רק נאמר וקראת לשבת עונג שצריך לענג את השבת מכל מקום מי שיכול לקנות בשר לשבת טוב והגון שייעשה כן רבה בבשר ויין ובתשלום ובכל מקום ומקום ינגו במאכלים ומשקים החשובים להם עונג ומי

שאין בידו לנגו בבשר יענהו כפי יכולתו אדם שאין בידו לקנות מה שיספיק לו לשלושת סעודות השבת יקנה לכל הפחות שתי סעודות ואל יצטרך לבריות לפנות לקבלת צדקה ויצמצם בצורכי שאר הימים כדי שיהיה לו לסעודות שבת אבל אם אין לו אפשרות גם לשתי סעודות יקח מגבאי צדקה ויבקש מזון לכל שלושת הסעודות כלומר אם יכול לסעוד סעודה ראשונה ושנייה בשבת מבלי לפנות לצדקה יעשה כן אבל אם אין לו גם לא לסעודה ראשונה ושנייה והוא כבר נזקק לצדקה יבקש מזון לכל שלושת הסעודות סעיף ג נכון לאכול דגים בשבת ואם אפשר יאכל דגים בכל סעודה מסעודת שבת ולכל הפחות בסעודה ונה ושלישית ומי שאנו אוהב את טעם הדגים אינו חייב להכריח את עצמו לאכול דגים

בשבת כי השבת לעונג ניתנה ולא לצער ולאחר שאוכל דגים לפני שאוכל בשר בין ביום חול ובין בשבת צריך שייטול ידיו בין אכילת הדגים לבשר וינח פיו בפת וישטוף את פיו במים וכמו שמבואר בגמרא שאסור לאכול בשר ודגים ביחד מפני סכנת צרעת חמירה סכנתא מיסורה ללכן צריך שייטול ידיו בין אכילת הדגים לבשר ויכנע פיו בפת כלומר ילעס לחם וישטוף את פיו במים ואם אפשר יותר טוב שלא רק ישטוף את פיו במשקה ויפלו אלא ישתה ויבלע ויש לנהוג כן גם בבסר עוף שאוכל לאחר הדגים ואם אכל על ידי מזלג ורוצה להקל שלא ליטול את ידיו יש לו על מה שיסמוך אבל לעניין קינוח הפה בפת ושטיפה במים זה בכל מקרה צריך סעיף ד' מי שאין לו כסף מזומן לקנות צורכי

שבת ילווה כסף אפילו בריבית בדרך המותרת כלומר על ידי שטר היתר עסקה כדי שלא יבטל מצוות עונג שבת והקדוש ברוך הוא ימציא לו לפרוע את חובותיו ויש אומרים שמותר ללוות בריבית דרבנן לצורך סעודות שבת ויום טוב גם בלי יתר עסקה וכגון ללבות מעות ולשלם את סכום הריבית מראש שזה איסור ריבית דרבנן לפי דעה זו רשאי לעשות כן לצורך קניית צורכי סעודת שבת ריבית שאסורה מהתורה זה דווקא כאשר לובה כסף כעת וקובעים מראש כמה יוסייף לו בשעת הפירעון אבל אם הוא משלם את התוספת כבר בשעת ההלוואה זה אסור מדרבנן לפי הדעה הזו חכמים לא גזרו איסור ריבית דרבנן כאשר הוא נזקק להלוואה לצורך סעודות שבת אבל לכתחילה נכון שיכתוב בשטר ההלוואה

שהכל נעשה על פי היתר עסקה ומכל מקום המקל בזה גם בלי יתר עסקה יש לו על מה שיסמוך סעיף ה' כל איש מישראל מחוייב בכבוד ועונג שבת כבוד שבת הוא מהדבר הנעשים קודם השבת לכבודה של השבת ובכלל זה שיתרחש או לכל הפחות שירח פניו ידיו ורגליו במים חמים בערב שבת ויחליף בגדיו בבגדים נעים שלא יהיה מלבושו של שבת כמל בושו של חול ויש לעשות כן בערב שבת כדי לקבל את השבת בבגדים נעים ולא כאותם המחליפים בגדיהם רק בבוקר יום השבת ואפילו אם הוא נמצא לבדו בבית יחליף את בגדיו לבגדי שבת כי אין לבישת הבגדים הנאים בשבת לכבוד הרועים אלא לכבוד השבת והחג גם אבל בתוך שבעה לאבלות צריך להחליף בגדי החול וללבוש בגדי שבת אך יחליף רק את

בגדיו העליונים שהרי אין אבלות בפרהסיה ואם ישאר עם בגדי חול הרי הוא נראה כנוהג אבלות בפרהסיה נמצא שכבוד השבת וא מהדברים הנעשים קודם השבת לכבודה של שבת ועונג שבת הוא מהדברים הנעשים בשבת עצמה כגון אכילה ושתייה וכ יוצא בזה סעיף ו' אין צריך לייחד נעליים לשבת ורשי אדם להשתמש בשבת במנעל שנועל בימי החול אלא שראוי ונכון למשכן ולצחצח יפה לכבוד שבת שבזה פנים חדשות באו לכן ומהדר לייחד נעליים מיוחדות לשבת תבוא עליו ברכה סעיף ז' נכון לכבד הבית במתה וכדומה לכבוד שבת ביום טוב ויציע מפה על השולחן שאוכלים עליו מכניסת השבת עד אחר ההבדלה וראוי להציע מפה נקייה על כל השולחנות שבבית ובבית הכנסת סעיף ח מתקנת עזרה

הסופר שיהיו העם מכבסים ביום חמישי בשבת מפני כבוד השבת שעל ידי כך יהיו פנויים ביום שישי להכין צורכי שבת כראוי ואין הכוונה שאסור לכבש בשאר ימות השבוע אבל אם אפשר טוב לכבס מיום רביעי והלאה שאז מתחילה הערת השבת ונכון שלא לכבש ביום שישי כדי שיהיו פנויים להכין צורכי שבת רק אם נאנסו ולא כיבסו מקודם רשאים לכבש ביום שישי וכמו שכתב הרב למטה במקורות והמקל בזמננו לכבש בערב שבת במכונת כביסה אוטומטית יש להם על מה לסמוך כיוון שאין צריך לטרוח כמו בימיהם וממילא פנויים להכין צורכי שבת כראוי סעיף ט יש נוהגים ללוש בערב שבת עיסה כדי שיעור חיוב הפרשת חלה לעשות כיכרות לחם ולבצע עליהם בשבת ובכדי להפריש חלה בברכה

והוא מכלל כבוד השבת ויום טוב עד כאן ראינו הלכות כבוד ועונג שבת סימן רמב בשולחן ערוך ונקדים הקדמה קצרה לכל הנושאים הללו שמתפרס על כמה סימנים באיזה אופן יהיה מותר לזכור גוי לעבודה בשבת או לעשות שותפות בעסק עם גוי שעובד בשבת החל מסימן רמג ועד סימן רמו בשולחן ערוך יש שלושה אופנים בדרכי עבודת הגוי בקרקע או במבנה ששייך ליהודי למשל שדה חנות בית מרחץ וכדומה אפשרות אחת הגוי סוחר את השדה וכדומה לשנה שנתיים משלם שכירות קבועה וכל הרווחים שלו האפשרות השנייה הגוי עובד בשדה של היהודי מבלי שישלם היהודי נותן את השדה או את החנות וכדומה הגוי עובד שם והם מתחלקים ברווחים אפשרות שלישית הגוי מקבל משכורת קבועה על

העבודה בשבת מהחנות מהשדה וכדומה הכל ליהודי באופן השלישי שכל הרווחים ליהודי ודאי אסור שהרי היהודי הוא הנהנה היחידי מהעבודה של הגוי בשבת אבל בשני המקרים הראשונים בהם יש אינטרס לגוי תלוי אם יש חשש מראית העין שיחשדו שעושה בשליחות היהודי בעל החנות או בעל השדה לכן הדבר תלוי במנהג המקום ניקח למשל שדה אם מנהג רוב אנשי המקום להזכיר את השדה לאדם שעובד שם הוא סוכר לשנה שנתיים וכדומה משלם שכירות קבועה וכל הרווחים שלו או שמנהג המקום שסוכר השדה עובד שם מבלי שישלם והם מתחלקים ברווחים באופן כזה מותר כי אין חשש מרית העין שהרי כולם יודעים שהגוי הדעת דנפש קעביד מה שהוא עובד בשבת לצורך עצמו הוא שכר את השדה כל

הרווחים יהיו בשבילו הוא רק נותן שכירות קבועה ליהודי או אפילו כשהם מתחלקים ברווחים על כל פנים האינטרס של הגוי לעבוד בשבת כדי שיהיה כמה שיותר פירות כי הוא מרוויח מזה באופן כזה מותר אבל אם עלולים לחשוד בו שהגוי פועל אצלו כלומר הגוי הוא שכיר שעובד ומקבל על השבת והרווחים ליהודי באופן כזה אסור משום מראיית העין לפי כללים אלה יובנו הרבה פרטי דינים ב סעיף א' אם שכר את הנוכרי בקבלנות לעשות לו מלאכה ולא אמר לו שיעשה בשבת והרגיל באותו מקום לעשות מלאכה זו בקבלנות כלומר הוא צריך לסיים את המלאכה מתי שיעשה יעשה באופן כזה מותר כגון מי שבנה את ביתו ונשאר לו תל עפר ברחוב לפני הבית ושכר נוכרי בקבלנות שיפנה את

העפר כולו בשכר קצוב מראש ולא קצב לו מחיר יומי לפי זמן שייעשה את המלאכה והנכרי בא לפנות את העפר בשבת אין צריך למחו בידו אף על פי שכולם יודעים שעפר של היהודי עם כל זה הכל גם יודעים שאיין הדרך במקום הזה לפנות עפר בשכירות יום אלא בקבלנות לכן אין בזה איסור לא מצד ששוכר את הגוי לעבוד בשבת שהרי הוא שכר אותו בקבלנות והוא בחר לבוא בשבת ולא מצד איסור מראיית העין שהרי דרך המקום לפנות ר בקבלנות וכולם יודעים שזה כך סעיף ב' יהודי שיש לו בית חרושת שפועל על ידי מכונות אוטומטיות ללא צורך במגע הדם ויש הכריח להמשיך את פעולות המכונות גם בימי שבתות ומועד ובת החרושת נמצא רחוק מפרו העיר והפיקוח על המכונות

האוטומטיות נעשה רק על ידי נוכרי שמשגיח שלו תהיה תקלה פתאומית יש מתירים להמשיך את פעילות המכוונות האוטומטיות בשבת כשבית החרושת סגור מבחוץ ומשלם לגוי שכר גם על עבודתו בשאר ימות השבוע ובזה מותר גם לקנות את המצרכים המיוצרים בבית חרושת זה ונכון שישראל יפריש לצדקה את הרווח של יום השבת אבל אם שערי בית החרושת פתוחים וניכר לעוברים ושווים שהמקום פועל ועובד בשבת או שיש שם מפקח יהודי אין להתיר ויש מתיירים על ידי גוי בקבלנות ובמקום הפסד מרובה אפשר לסמוך על ה מקילין אלא שיש לשאול חכם בכל מקרה לגופו בכלל במקרים כאלה שיש לאדם מפעל או חנות וכדומה ורוצה שהמקום יופעל על ידי גוי בשבת תמיד יעשה שאלת חכם לברר את

ההלכה כי פעמים שאסור לחלוטין ופעמים שאפשר להקל יש מקרים שמצרפים לכך מצוות יישוב ארץ ישראל או שיקול אחר למשל אם רוצים למסור לגוי האכלת פרות בשבת או פרחים שהיוו המיועד לייצוא לחוץ לארץ ולזמן מוגבל ואנשי המושב חיייבים לקטוף את הפרחים מדי יום ביומו ואם ימנעו מלקטוז יהיה להם נזק והפסד גדול ורוצים לקטוף את הפרחים בשבת על ידי גוי בקבלנות אין להקל בזה ובכל כיוצא בזה בלי שאלת חכם יהודי וגוי שיש להם עסק בשותפות למשל חנות ואיין אפשרות לסגור את העסק בשבת צריך היהודי להתנות עם הגוי מיד בתחילת עשיית העסק שכל הרווחים שיהיו בשבת יהיו שייכים לגוי לבדו והרווחים שייכנסו ביום אחד אחר בימי השבוע יהיו כנגד השכר של

השבת וזה יהיה ליהודי לבדו ואפילו אם בשבת הרווחים גדולים יותר והגוי מוכן בשעת החלוקה להתחלק בשווה מותר לעשות כן ואם לא יתנו מראש כעת הגיע הזמן חלוקת הרווחים היתול לגוי שכר השבתות רק הוא לבדו והשאר יחלקו ביניהם ואם לא יתנו מראש וגם לא ידוע שכר השבת לא יודעים כמה נכנס בשבת יקבל הגוי שביעית מכל הרווחים והשאר יחלקו בשווה סעיף ד' יהודי שמבקש למסור את רכבו ביום שישי לתיקון במוסך של גויים שכל פועליו גויים ורצונו לקבל את הרכב בחזרה ביום ראשון והוא קוצב לו סכום תשלום מסוים עבור עבודתו אם יש זמן מספיק לפני השבת או לאחר השבת לתקן את הרכב לפי מצב הקלקול שלו מותר לעשות כך לכתחילה ואפילו אם הגוי מבצע את

התיקונים של הרכב ביום השבת מותר שהרי זה הדעת דנפש קעביד הוא עושה לצורך עצמו הוא רוצה לעבוד בשבת אבל היייתה לו אפשרות לתקן את הרכב לפני השבת או במוצאי שבת לאחר השבת אבל אם מוסר את הרכב לתיקון כשהזמן מצומצם ואיין מספיק זמן לגוי לתקן את כל מה שצריך אלא אם כן יעבוד ביום השבת לכתחילה אין לעשות כן שהרי זה כמו שאומר לו בפירוש שיעבוד עבורו בשבת אבל מכל מקום במקום צורך יש להקל גם בזה אף על פי שמשלים את התיקונים בשבת מכיוון שדעת מרן הבית יוסף כדעת הרן שאין לאסור אלא רק כשאומר לגוי בפירוש לעשות מלאכה ביום השבת אבל אם הוא נותן לו מערב שבת אף על פי שהזמן מ מצם וברור שיעבוד בשבת מעיקר הדין במקום צורך אפשר

להקל ואפילו אם המוסך של הגוי נמצא באזור שגרים בו יהודים וידוע שיש היקר בין מכוניות של יהודים ובין מכוניות של גויים ורואים על המכונית זוהי מכונית של יהודי והגוי מתקן אותה בשבת בכל זאת אין לחשוש למראית העין שיחשדו שהגוי הוא שכיר יום של היהודי מכיוון שהדבר ידוע לכל שתיקון רכב עושים בקבלנות ולא לפי שכירות יומית וכנו אשכנזים מחמירים בזה סעיף ה מותר להזמין שיש ואבנים לבניין מחברה של גויים אפילו שברור שהחברה תעבוד בשבת בייצור השיש והאבנים או בסיתות האבנים והכנתם לבניין שהרי האבנים של הגוי והברירה בידו להשאיר אותם לעצמו ולסת אבנים אחרות ולתת אותם ליהודי לכן אפילו אם הוא עושה כן לצורך היהודי אם אינו

עושה כן בביתו של היהודי מותר אבל לתת אבנים לגוי שיסט אותם לצורך בנייה והוא מסתת אותם בשבת אפילו אם הגוי עושה את העבודה בביתו של הגוי אסור לאור האמור מותר להזמין ריהוט וכדומה מחברה של גויים אף על פי שהחברה עובדת בשבת בייצור אריות ו אם החברה הביאה לו את הריהו על ידי גויים בעצם יום השבת ואי אפשר לו שלא לקבל את הסחורה מותר לתת לגוי את מפתח הבית והגוי יניח שם את הריהו וכמובן שאסור ליהודי לחתום ולאשר את קבלת המשלוח סעיף ו' מי שיצק גג ויש צורך לשפוך מים על הגג מספר ימים אחר היציקה אין להתיר לצוק מים בשבת גם לא על ידי שיזכור פועל גוי ו כל שכן שאין להתיר בזה על ידי ישראל שהרי בחיזוק הבטון יש חשש איסור

דאורייתא של מלאכת בונה או מכה בפטיש כיוון שהוא משלים בכך את תיקון הבנייה אלא כיצד יעשו אם אפשר יניחו שם ממטרות ויפעילו מערב שבת על ידי שעון שבת ואם אי אפשר על ידי שעון שבת ויש הפסד מרובה יש להקל באופן שהנכה בגרמא כלומר שישפוך את המים על הקיר ויזובו המים הקיר על הגג וכדומה סעיף ז' יש אומרים שמותר לתת את בגדיו למכבסה שבעליה הנוכרים אפילו אם הנוכרים מכבש בשבת ובלבד שלא יאמר לו בפירוש שכבש בשבת ואפילו בבגד שניכר עליו שהוא שייך ליהודי מותר כיוון שלא ידוע לאיזה יהודי בדיוק שייכים בגדים אלה ויש חולקים וסוברים שאם ניכר עליו שהוא בגד של ישראל כגון טלית או מעיל של רבני וכדומה אסור למוסרו לכובש נוכרי

שיכבשו בשבת והמקל יש לו על מה שיסמוך ואם מסר לו הבגד ביום שישי וקבע עמו לקחתו ביום ראשון יש אומרים שהרי זה כ אומר לו לכבש בשבת מאחר ואי אפשר באופן אחר ובמקום צורך יש להקל גם בזה וכפי שראיינו קודם לכן לעניין מסירת הרכב למוסך סעיף ח הפוסק עם הגוי שיבנה לו את ביתו או לקצור את שדהו אם הבית או השדה בקרבה לעיר בתוך התחום שרגילים אנשי העיר לפעמים ללכת לשם אסור לו לאפשר להם לעשות לו המלאכה בשבת מפני הרואים שאינם יודעים שפסק עמו בקבלנות ויחשבו בו שאמר לגוי לעבוד בשבת וכן פועלים גויים שמשפצים דירה עבור יהודי צריך למנוע מהם להמשיך לעבוד בשבת ואם הבניין נמצא מחוץ לתחום או באזור שמתגוררים בו גויים מותר

ואם בנו בית לישראל בשבת באיסור נכון להחמיר שלא ייכנסו בו ויש אומרים שזה דווקא בבית מגורים אבל אם בנו חנות בשבת באיסור והוא רוצה להיכנס לקנות ממנו איזה דבר ביום חול מותר סעיף ט אסור להנות ממלכת גוי בשבת גם כאשר היהודי לא ציווה את הגוי לעשות לו את המלאכה והוא עשה את המלאכה מעצמו עבור הישראל משום שגזרו חכמים שמה יאמר לגוי לעשות לו מלאכה בשבת או ביום טוב לכן אף על פי שעשה מעצמו אסור ליהודי להנות מאותה מלאכה אבל זהו דווקא כשיהודי נהנה הנאה ישירה ממלכת הגוי אבל אם הנוכרי עשה מלאכה עבור היהודי ואין היהודי נהנה הנאה ישירה ממנה כלומר שאין גופו נהנה מהדבר שנעשה בו איסור או שגם בלי האיסור שנעשה היה יכול

נות מאותו דבר מותר לו להנות ממנה אפילו בשבת אלא אם כן הגוי רגיל בכך שאז צריך היהודי למנוע אותו ולא להנות ממה שעושה לכן נוכרי ה שוטף את רצפת חדר המדרגות בשבת ואינו רגיל בזה לעשות כן בשבת רשא היהודי להעלים ממנו עין ואינו צריך להפסיקו וכן אם ראה הנוכרי שהסירו את הסיר מעל האש והולך מעצמו ומכבה את הגז אין צריך למנעו כך כיוון שלא ציווה אותו היהודי שיעשה כן סעיף י עוזרת בית נוכריה העובדת בבית ישראל אסור לה לעשות מלאכה בשביל ישראל בבית היהודי בשבת ויום טוב וכגון תיקון ותפירת הבגדים גם אם לא ציוו אותה שתעשה את המלאכה ורק אם היא עושה את המלאכה לעצמה ולטובת מותר סעיף יא עוזרת בית נוכריה העובדת בבית

ישראל ובעל הבית מצווה אותה לשתוף את הכלים והיא יכולה לנקותם על ידי שטיפה רגילה ובכדי להקל על עצמה היא שוטפת את הכלים במכונת הדחה חשמלית אין צריך למחו בידה מאחר שלא ציוו עליה לעשות כן ודעתה ד נפשה עבדה להקל מעצמה על דעת עצמה היא עושה והמחמיר בזה תבוא עליו ברכה סעיף יב וכן מותר לה לשטוף את הכללים אף שיודעים שהאור במטבח כבוי והיא תצטרך להדליק את האור מאחר שלא ציוו עליה דליק ועתה דנפש עבדה והוא הדין שמותר לומר לגוי שיביא לו איזה דבר מהחדר הסמוך אף שאיין שם אור דלוק סעיף יג מותר להזמין חליפה אצל חיית גוי ולקבוע עמו זמן לבוא לקחתה לאחר כמה ימים אף על פי שהגוי ממשיך לתפור ולעבוד בשבת ובלבד שלא יסכם

עמו תשלום לפי שכר יומי וכן אם שכר את הגוי לשנה או לשנתיים שיכתוב לו ספר או שיהרוג לו בגד ה זה מותר לכתוב ולהרוג בשבת כאילו קבע עמו שיכתוב לו ספר או שיהרוג לו בגד באופן כללי שאז הוא עושה בכל עת שיירצה ובכל זה צריך שלא יעשה את המלאכה בבית ישראל הנושא הבא עוסק בדיני השכרת חנות או מונית או שדה או בהמתו כלו רכבו וכדומה לגוי כל איש ישראל מצווה על שביתת בהמתו בשבת שנאמר למה ינוח שורך וחמורך וכולי כלומר אסור ליהודי שבאמת תעבוד בשבת אף על פי שלא הוא זה שעובד בה ולכן המזכיר את בהמתו לגוי צריך שיתנה עמו מראש שיחזיר לו בערב שבת ואם לא החזירה יפקיר היהודי את בהמתו בינו לבין עצמו קודם השבת או יאמר בהמתי

קנויה לגוי כדי שינצל מאיסור שביתת בהמתו ואף על פי שהפקירה בערב שבת מותר לי לקבל את הבהמה במוצאי שבת מידו של הגוי ואינו צריך לומר לו שהפקירה כל זה הוא דווקא בבהמות אבל בכליו העיקר לדידן הספרדים ובני עדות המזרח כמו שכתב מרן בשולחן ערוך שמותר להשאיל ולהזכיר כליו לנוכרי אף על פי שהנכה בהם מלאכה בשבת מפני שאין אנו מצווים על שביתת כלים ואפילו כלים שעושים בהם מלאכה כגון מחרשה מותר להזכיר לנוכרים מערב שבת אבל צריך שייתן את הכלים לנוכרי שיוציא מבית היהודי מבעוד יום שאם יתן לו סמוך לחשכה הרואה יומר שהישראלים מרשותו לרשות הרבים בשבת סעיף א' יהודי שיש לו מונית אסור לו לזכור גוי שיעבוד בה בשבתות והרווחים

יהיו ליהודי בעל המונית אפילו אם הגוי עובד אצלו גם במי החול אבל מותר ליהודי להזכיר את המונית לגוי מערב שבת אף על פי שהגוי ממשיך לעבוד ולהסיע נושאים בשבת נושאים שהם כמובן גויים ומשלם ליהודי דמי שכירות על המונית וכל הרווחים שלו של הגוי או שמשלם לו שכירות על בסיס אחוזים מההכנסה ובלבד שהתשלום יהיה בהבה עם ימי החול כלומר שמשלם לו שכר שבועי או חודשי וכדומה או במקרה של אחוזים מחשב את האחוזים מהכנסה השבועית או מהכנסה החודשית ולא רק משבת בפני עצמה ובאופן כזה מותר מכיוון שהדרך במונית לתת אותה בשכירות הכל יודעים שהגוי דעתה דנפש קעביד שהרי הוא מרוויח לעצמו מעבודת השבת ואיין בזה איסור משום מרית העין ומצד

שביתת כלאו גם אין לאסור שהרי קיי מלן שאין אדם מצווה על שביתת כליו ואף על פי שיש למונית מספר הידוע כמספר של יהודים אין לחוש בזה למראית העין שיאמרו שלוחו של ישראל הוא שכל שבאותו מקום הדרך ות כן בשכירות אין לחוש בזה למראית העין אבל מצד שכר שבת צריך היהודי לקבל את השכר בהבלעה ם שכר ימי החול ולא שכר שבת לבדו ובמקום שיש חשש שהגוי יסיע ברכב הזה יהודים בשבת כגון שהוא עובד במקומות שגרים שם יהודים יש לאסור בזה אבל אם עובד בעיר שדיירי הם נוכרים יש להקל כאמור ובני אשכנז מחמירים בכל זה כדעת הרמה שחושש לדעת הראשונים הסוברים שאדם מצווה גם על שפיטת כלו סעיפים ב' וג הזכרנו אותם קודם אז נעבור לסעיף ד' תושב חוץ

לארץ שיש לו בהמה בארץ ישראל ורוצה להזכיר אותה לנוכרי בארץ ישראל באופן שישתמש בה במוצאי שבת של ארץ ישראל בזמן שהוא עדיין שבת בחוץ לארץ מותר לו לעשות כן כיוון שבמקום המצאות בהמתו כבר יצאה השבת סעיף ה כשיש חשש אבה אם לא יתן את בהמתו לנוכרי כגון מושל נוכרי שביקש משכנו היהודי את סוסו רכב עליו בשבת יש אומרים שאם יקנה לו את הבהמה מערב שבת אין בזה איסור משום שביתת בהמתו ויש חולקים סעיף ו' יש אומרים שאם הבהמה יוצאת מעצמה לרשות הרבים אפילו אם יש עליה מסע אינו צריך למונעה כיוון שאין היהודי בעל הבהמה נהנה מהפעולה ש עושה בהמתו ויש חולקים ואומרים שצריך למנוע ממנה לצאת ול דינה אין להקל בזה לכתחילה סעיף ז'

העיקר לדינה שיש איסור שביתת בהמתו גם בבהמה ששותפים בה יהודי וגוי ואין להקל בזה סעיף ח גם ביום טוב אדם מצווה על שביתת בהמתו והוא הדין בזה ביום טוב שני של גלויות סעיף ט מותר להזכיר דירה בשכירות חודשית או בשכירות ממפתח ליהודי מחלל שבת למרות שהסוכר את הדירה אופה ומבשל מדליק ומקבל את החשמל בדירה בשבת כמעשה הוא בחול ומכל מקום נכון שהמשכיר יתנה בתנאי גמור בחוזה השכירות שעל כל פנים לא יחלל שבת בפרהסיה ופשוט שמותר להזכיר דירה לגוי אף שהגוי עושה בדירה כחפצו אלא שצריך להסיר את המזוזה ומכל מקום כדי לא להזיק לדיירים אין ראוי להזכיר דירה אף ל מלמי בזמן הזה בארץ ישראל סעיף י מותר לקנות בית שמכיל משרדים שחלק

מהם כבר מוזכרים ליהודים העובדים בשבת בעוונות הרבים ואין בזה משום לפני עיבר לא תיתן מכשול למרות שימשיכו הללו לעבוד בשבת עד תום שנת השכירות וגם אינו חייב להוציאם מיד בתום שנת השכירות אם הדבר יגרום לו הפסד רב אבל כמובן שהמחיר בזה תבוא עליו ברכתו וכמו שכתב הרב כאן בהערה סעיף יא יהודי שהזמין אצל יצרן נוכרי כמות של סבון ומיני קוסמטיקה וכדומה והגוי עובד בביתו במפעלו גם בשבת בייצור הדברים הללו מותר לאפשר לגוי לעשות זאת אבל אם הייצור נעשה ברעש ובפרסום אם ידוע שהוא בשביל מלאכת ישראל יש לאסור בזה וצריך למנוע מהגוי שיעבוד בשבת סעיף יב במקום צורך מותר לתת ביום שישי מכתב אקספרס בחוץ לארץ כדי שישלחו על ידי

שליח בשבת כיוון שאינו מדבר ישירות עם הגוי השליח עצמו שמביא את המכתב אלא רק על ידי גוי אמצעי שהוא פקיד הדואר אבל אם המלאכה תעשה על ידי יהודי אין להקל בזה ומותר לשלשל מכתב לתיבת הדואר מערב שבת גם אם הגויים יטפלו במשלוח המכתב בשבת עד כאן דיני שכירות ופעולת גויים בשבת ועוד נשוב לנושא זה בעזרת השם עם פרטים נוספים בדיני אמירה לגוי והנאה ממלכת גוי בסימן שז וכעת נעבור לדיני הפלגה וטיסה לפני השבת כשיודע שהפליג או יטוס בשבת סעיף א' מותר להפליג באוניה שרב החובל והמלאכים ורוב הנוסעים שלהם גויים אף שממשיכים לנסוע גם בשבת ואין בזה איסור יציאה מחוץ לתחום בשבת ואפילו ביום שישי מותר לו לעלות ולהפליג באוניה זו

אם הולך לדבר מצווה כגון אם הולה לארץ ישראל או לגייס תרומות לישיבות הקדושות ותלמודי התורה וכדומה ואן צריך להתנות עמם שלא לנסוע בשבת כל שיודע בבור שלא ישמעו לו אבל כל זה דווקא כשלא ידוע שאין בעומק הנהר עשרה טפחים אבל אם ידוע שאיין בעומק הנהר רה פחים אסור משום איסור תחומין שדווקא בגובה יותר מערה טפחים אין איסור לצאת מחוץ לתחום אבל ההיתר הזה להפליג ביום שישי זהו דווקא כשיוצא לדבר מצווה אבל לדבר הרשות אין מפליגים בספינה פחות משלושה ימים קודם השבת כלומר החל מיום רביעי והלא וקודם לכן מותר גם כשיוצא לדבר הרשות ויש אומרים שגם אם נוסע לצורך פרנסה אין זה נחשב לצורך מצווה ואף בזמן הזה אין להקל להפליג

באוניה לדבר הרשות בתוך שלושה ימים לשבת מלבד אלה הרגילים להפליג בים שאינם מרגישים כל צער בהפלגה בים וב אוניה שרב החובל וצוות העובדים של היהודים אסור להפליג בה אם נוסעים בשבת ואפילו אם יוצאים להפלגה ביום ראשון לפי שהנוסעים נהנים ממלכת שבת ובימינו אין שום פיקוח נפש להתיר להמשיך בהפלגה בשבת האוניה הרי יכולה להטיל עוגן אפילו בלב ים סעיף ב' בשבת עצמה אסור להתחיל להפליג בספינה אף אם רוב הנוסעים והמלאכים בה הם גויים ואפילו לדבר מצווה שהרי אסור לשוט במים בשבת ולכן מי שאיין לו בית כנסת בשכונתו ויש בית כנסת מעבר לנהר אסור לו ללכת לבית הכנסת בשבת באמצעות הפלגה בספינה גם אם גויים מסיעים אותה וגם בספינה

משוטים שאינה פועלת על ידי מנוע חשמלי אין להקל סעיף ג' אסור לטוס במטוס בשבת גם אם הצבות של אנשי המטוס ורוב הנוסעים הם גויים ואפילו אם המטוס ממרים מערב שבת ורק הנחיתה תהיה בעצם יום השבת אבל אם המטוס נחת לאחר צת השבת יש אומרים שאין איסור לטוס בו כשרוב הנוסעים הם גויים ונכון לעשות שאלת חכם בכל מקרה סעיף ד' מטוס שנחת בשדה התעופה ונ ברר שכבר נכנסה השבת אין לצאת ממנו עד מוצאי שבת משום איסור תחומין שהרי הוא הגיע מחוץ לתחום אז אומנם הוא היה מעל עשרה תפח שאיין בזה איסור תחומין אבל עכשיו שנחת והוא למטה מעשרה תפח אסור לו לצאת משטח המטוס עד מוצאי שבת ואם לא מאפשרים לו להישאר במטוס צריך להישאר בשבת בשטח

שדה התעופה בלבד ומותר למסור את הדרכון לשוטר גוי כדי להחתימו ולקבל רשות לעבור ולהיכנס לתוך שטח נמל התעופה וכן אוניה שהגיע לחוף בשבת אסור לו לרדת ממנה עד מוצאי שבת אלא אם כן האוניה ממשיכה להפליג שאז ירד וישאר בשטח הנמל סעיף ה' רכבת חשמלית המופעלת על ידי גויים אסור לנסוע בה בשבת גם אם הרכבת עוצרת בכל תחנה ותחנה כדרכה מדי יום ללא שום קשר אליו ולא רק בנסיעה מעיר לעיר שיש בזה איסור תחומין אלא אפילו בתוך העיר אין להקל בזה סעיף ו' תושב חוץ לארץ המתגורר רחוק מבית הכנסת והקשר היחיד שלו ליהדות הוא בכך שמגיע מדי שבת לבית הכנסת ברכבת כזו שהנהג הוא גוי והיא עוצרת בכל תחנה ויש לחו שאם ימנע מלבוא לבית הכנסת

הדבר יביא לידי התבוללות משפחתו אם הוא שואל אם מותר לו לנסוע ברכבת אין להתיר לו את הדבר ובפרט אם הוא מטלטל את הכרטיסיה בכיסו שיש כאן איסור הוצאה בשבת ולכן יש להציע לו עד כמה שאפשר להזכיר דירה לשבתות בסמוך לבית הכנסת ובהערה הוסיף הרב שרק הך שיש לחוש שאם יאמרו לו שהדבר אסור ויימנעו ממנו לבוא ברכבת לבית הכנסת בשבת יבוא לידי התבוללות הוא או בני משפחתו חס ושלום יש להעלים ממנו עין אך לא להתיר לו בפירוש והכל לפי ראות עיני המורה הוראה סעיף ז אין מקיפין על עיר להילחם בה פחות משלושה ימים קודם השבת ואף במלחמת מצווה אין מתחיל להילחם ביום השבת ולא שלושה ימים קודם השבת אולם אם יש חשש סכנה והאויב יתחזק או חס

ושלום יפתיע אותנו במתקפה מותר להתחיל אפילו בערב שבת ואם התחילו כבר במלחמה ממשיכים להילחם אפילו בשבת גם במלחמת הרשות סעיף ח ברית מילה בזמנה כלומר ביום השמיני ללידת התינוק מלים אפילו בשבת אבל תינוק שחלה ונדחה המילה לאחר יום השמיני ללידתו ונתרפא ביום חמישי או ביום שישי אסור למולו ביום חמישי או שישי מכיוון שבשלושת הימים הראשונים לאחר המילה הוא במצב של סכנה ויש לחוש פנצטר לחלל עליו את השבת כדי לרפאותו ולכן יש לדחות את המילה ליום ראשון ובמקום שיש להם מנהג ברור למול מילה שלא בזמנה ביום חמישי או שישי יש להניחם במנהגם שיש להם על מה שיסמוכו ובמקום שלא נתברר מנהגם יש להחמיר בזה וכן המנהג אצלנו שלא למול

מילה שלא בזמנה ביום חמישי או שישי וגם מרבני האשכנזים יש שהורו למול באופן כזה רק ביום ראשון אבל מותר לערוך מילה שלא בזמנה תוך שלושה ימים ליום טוב והוא הדין בזה גם לגבי מילת גר שאסור למולו בימי חמישי ושישי כדי לא יצטרכו לחלל עליו שבת ביום השלישי למילה סעיף ט כל האמור הוא דווקא במילה שהיא בוודאי שלא בזמנה אבל אם נולד ביום רביעי בן השמשות שדינו מחמת הספק כ נולד ביום חמישי ומלים אותו ביום חמישי הבא באופן כזה אסור לדחות את המילה לאחר השבת אלא מלים אותו ביום חמישי כי שם הזה הוא היום השמיני ללידתו והי מילה בזמנה שעושים אותה אפילו בשבת וכל שכן ביום חמישי ולא עוד אלא אפילו תינוק שנולד ביום שני בן

השמשות בלילה שבין שני לשלישי אבל בשעת בין השמשות ובשבוע שאחריו חלו שני ימי ראש השנה במי שלישי ורביעי בשבוע מותר למולו ביום חמישי שאחריו שהרי אי אפשר למולו ביום שני כי שם הזמן בין השמשות לילה הוא ונחשב שנולד ביום שלישי ונמצא שזמנו מוטל בספק ואיין זה בשמיני שדוחה יום טוב ולכן יש לדחות את המילה לאחר יום טוב שהוא ביום חמישי אחר ראש השנה ויום חמישי זה נחשב זמנו ולכן מלין אותו בו ביום סעיף י לפי האמור יוצא שמיום חמישי בשבוע ואלך אסור לעשות מעשה שכתוצאה מממנו יווצר מצב של פיקוח נפש ויהיה צורך לחלל שבת לכן בניתוח שאינו דחוף כגון ניתוח שקדים יש לכובע לתחילת השבוע שמה יצטרכו לחלל שבת לשם טיפול אחר

הניתוח אומנם יש מכלים בזה בשעת הצורך כשהיום הקבוע של הרופא המומחה הוא ביום חמישי או שישי ואי אפשר בעניין אחר שיהיה מותר לנתח ביום חמישי או שישי ובכל אופן בדיעבד כשכבר נעשה הניתוח שלו כדין סמוך לשבת מותר לחלל את השבת בכל צורכי החולה שיש בו סכנה ואם מדובר בניתוח דחוף מותר לנתח במי חמישי ושישי סעיף יא שיירה של גויים היוצאת למדבר וידוע שיצטרכו לחלל שבת אסור ליהודי להצטרף עמהם לשיירה תוך שלושה ימים סמוך לשבת אבל ביום ראשון שני ושלישי מותר לצאת ואם אחר כך ירא לו סכנה ויצטרך ל ל שבת מפני פיקוח נפש מותר והעולה לארץ ישראל אם נזדמנה לו שיירה אפילו בערב שבת כיוון שדבר מצווה הוא יכול לצאת עמהם אבל פוסק

עמהם לשבות ואם אחר שיהיו במדבר לא ירצו לשבות עמו יכול ללכת עמהם חוץ לתחום וכעת נעבור לדינים השייכים לערב שבת סעיף א' אין נושעים בערב שבת או בערב יום טוב יותר מג פרסאות כלומר כ-1 קילומטר וכל זה כאשר לא הודיע למרחב על בואו הצפוי ולא הכינו עבורו אכילה ושתייה אבל אם הודיע להם על בואו מותר לנסוע מעיר לעיר אפילו אחר שליש היום אף בנסיעה של מספר שעות וכיום נהגו להקל בזה מכיוון שבל וכי רוב בני אדם מכינים צורכי שבת ברווח ומכל מקום נכון להודיע למרחב על בואו כדי שיכינו לו צורכי שבת ולא יבואו לידי ביטול עונג שבת או חשש חילול שבת ובמקרה שאינו יכול להכי צורכי שבת במקום שהוא נמצא שם ואינו יכול להודיע לקרוביו

על בואו מותר לו לנסוע לביתו אף בלי שיודיע להם על כך ובלבד שיגיע קודם כניסת השבת שהרי בכל מקרה גם במקום שנמצא אינו יכול להכין צורכי שבת לכן מותר ובכל אופן צריך כל אחד לתכנן את נסיעתו היטב ולקחת בחשבון כל אפשרות של תקלה בלתי צפוייה בדרך כדי שיוכל להגיע למחוז חפצו בעוד מועד ולא יכנס חס ושלום לספק חילול שבת ויום טוב סעיף ב בכלל כבוד שבת הוא להיכנס לשבת כשהוא מתאווה לאכול סעודת שבת ולכן אסרו חכמים לקבוע בערב שבת סעודה ומשתה שאינו רגיל ב במי החול ואפילו בשעות הבוקר לא יקבע סעודה כזו אבל סעודה שרגיל בה במות החול מותר לאכול כל היום אלא שמצווה להימנע בזה מתשע שעות ומעלה באופן שאכילת בערב שבת לא תפריע

לו לסעודת ליל שבת וגם מי שרגיל לאכול בכל יום סעודה גדולה בערב שבת נכון שימנע מזה סעיף ג סעודת מצווה שחל זמנה בערב שבת כגון סעודת ברית או פדיון הבן אפילו אם נערכת סעודת פדיון הבן שלא בזמנה מותר לעשותה בערב שבת אפילו אחר שעה עשירית אף על פי שהי סעודה גדולה שאין רגילים בבימות החול ומכל מקום לכתחילה ראוי ונכון להקדים את הסעודה קודם חצות היום ויש אומרים שאסור לערוך סעודת שידוכין בערב שבת אפילו אם תדחו בערב שבת וכל שכן אם תדחו קודם ערב שבת אלא אם כן מכבדים את האורחים במיני מתיקה בלבד ויש חולקים וסוברים שמותר לערוך סעודת שידוכין בערב שבת וראוי להקדים הסעודה ולעורכי לפני חצות סעיף ד' דרך חסידים ואנשי

מעשה להתענות בכל יום שישי כדי לאכול סעודת ליל שבת בתיאבון ומי שקיבל עליו להתענות ביום שישי כגון ביום פטירת אב ואם צריך להתענות עד צת הכוכבים אף שעל ידי כך הוא נכנס לשבת כשהוא בתענית ואם בשעה שקיבל עליו את התענית אמר בפירוש שהוא מקבל עליו את התענית רק עד שיסיימו הציבור את תפילת ערבית רשאי לקדש ולאכול מבעוד יום אחר תפילת ערבית ואם קיבל עליו את התענית ביום חמישי במנחה ולא פירש קבלת התענית שהוא עד שיסיימו הציבור תפילתם צריך להתענות עד צת הכוכבים סעיף ה אם חל עשרה בתבת בערב שבת מטענים ומשלימים את התענית עד צת הכוכבים וכן בתענית חלום שנטענה משום חלום לא טוב שחלם צריך להתענות ולהשלים עד צת הכוכבים

סעיף ו יש אומרים שאין להספיד בערב שבת אחר חצות היום אלא לחכם בעת ההלוויה ויש חולקים והכל לפי הזמן והמקום וכעת נעבור לדיני הכנת הסעודות לשבת סעיף א' ישכים בבוקר ביום שישי להכין צורכי שבת ונכון לקנות כל צורכי שבת בערב שבת ולא קודם אלא אם כן חושש שלא ימצא לקנותם ביום שישי ואפילו אם יש לו כמה עבדים לשמשו או יש לו אישה ובנים או בנות המכינים עבורו צורכי שבת ישתדל להכין בעצמו איזה דבר לצורכי שבת כדי לכבדו כי מצווה בו יותר מבשלוחו והזעה שאדם מזיע בהכנת צורכי שבת הקדוש ברוך הוא מוחק בה את העוונות כמו בדמעות וטוב לומר על כל דבר שקונה לכבוד שבת כי זהו לכבוד שבת וגם מי שהכין בהשכמה מצווה שיוסיף גם סמוך

לערב סעיף ב' יש אומרים שנכון לקנות כל צורכי שבת ביום שישי כדי שתחול עליהם קדושת השבת אולם בימי החורף הקצרים כשיש לחוש שאם ימתין מלקנות צורכי שבת ביום שישי לא ימצא כמה מצרכי שבת בשוק יקדים לקנות מיום חמישי ואין לקנות צורכי שבת קודם תפילת שחרית ואם הוא חושש שאם ימתין מלקנות עד אחר התפילה לא יישארו לו המצרכים הטובים מותר לו לקנות קודם התפילה אבל יקרא קריאת שמע קודם שיקנה סעיף ג' גם תלמיד חכם שתורתו אומנותו צריך להשתדל להכין איזה דבר לכבוד שבת וכמו שמצינו ברב חסדה שהיה מחתך את הירק דק דק ורבה ורב יוסף היו מבקעים עצים ורבי זרא היה מדליק את האש ורב נחמן היה מתקן הבית ומכניס כלים מצריכים לשבת ומפנה

את כלי החול ומהם ילמד כל אדם ולא יאמר לו פגום כבודי כי זהו כבודו שמכבד השבת ולכן ראוי לכל אחד למעט מעט מלימודו בערב שבת כדי להכין צורכי שבת אולם כשיש לו מי שיכין לו צורכי שבת אין צורך שימעת מלימודו והסתפק במה שיכין דבר מועט לשבת סעיף ד' מצווה לטעום מהתבשילים של שבת בערב שבת כדי לראות אם הם מתוקנים לאכילה כדי שיהיו נאכלים בשבת לעונג וסמך לדבר טועמי חיים זכו וכל הטועם תבשילו בערב שבת מאריכין לו ימיו ושנותיו ונכון לטעום מכל מין ומין וירבה בבשר ויין ו ות כפי יכולתו ונעבור להלכות עשיית מלאכה בערב שבת אחר זמן מנחה סעיף א' העושה מלאכה בערב שבת מן המנחה ולמעלה אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה שכל מה

שירוויח עה יפסיד במקום אחר והוא מזמן מנחה קטנה שהוא שעתיים וחצי קודם משקיעה בשעות זמניות וכל זה כשעושה המלאכה דרך קבע אבל מותר לעשות לכה דרך עריי כגון לכתוב איגרת לחברו או לתפור כפתור בבגדו או לתקן ולתפור את בגדו או בגד חדש לעצמו וכדומה אבל סופר סתם הכותב ספר תורה או תפילין ומזוזות אסור לו לכתוב בערב שבת אחר זמן מנחה קטנה אלא אם כן הוא דחוק לצורכי שבת ומותר להגיע את ספר התורה שקוראים בו בציבור בשבת ולתקן את הטעויות שנמצאו בו גם אחר זמן מנחה קטנה סעיף ב' מותר לכתוב דברי תורה דרך לימודו ואין הבדל בזה בין אם כותב בכתב יד או אם כותב במכונת כתיבה או במחשב שאם הוא לצורך לימודו מותר לכתוב בערב שבת

עד סמוך לכניסת השבת ובפרט באופן שהי ממנע מלכתוב התבטל מלימוד תורה סעיף ג יש אומרים שדווקא מלאכה אסור לעשות בערב שבת אבל פרקי מתיה כלומר מכירה וקנייה ולא מלאכה שמייצר איזה דבר מותר ויש חולקים והמנהג להקל בזה אולם יש לסגור את החנויות מוקדם קודם השבת באופן שהמוכר יוכל להגיע לביתו ולהתכונן לשבת סעיף ד' מלאכת דבר האבד בערב שבת מותרת עד סמוך לכניסת השבת והחג והיינו כל מלאכה שאם לא יעשה אותה עכשיו יפסיד מהקרן וכן כל מלאכה שניכר שעושה אותה לכבוד שבת מותר לעשותה בערב שבת אחר זמן מנחה קטנה וכגון אם רעה לוקץ חשמלי בביתו או שנתקל לו הפלטה החשמלית מותר לתקן את הקצר או את הפלטה אפילו על ידי אומן עד סמוך

לכניסת השבת וכן מותר לשטוף רצפות לכבוד שבת אפילו בשכר ובלבד שיהיה סיפק בידם להגיע לביתם ולהכין צורכי שבת סעיף ה' מותר להסתפר לכבוד שבת אחר חצות היום בערב שבת גם אצל ספר ישראל ואפילו בתשלום ואין צריך להחמיר בזה אף ממידת ידות וכן המנהג סעיף ו' כבר נהגו להכל להיכנס למרחץ בערב שבת גם בתוך חצי שעה סמוך למנחה ויש לנוהגים כן על מה שיסמוכו אך יש להיזהר מאוד שלא יכנס חס ושלום לחשש ספק חילול שבת ולכן יזדרז לסיים רחיצת מוקדם ככל האפשר סעיף ז אף על פי שאסור לעשות מלאכה בערב שבת מהמנחה ולמעלה יש מכלים לכבש את הבגדים ממכונת כביסה אוטומטית גם אחר זמן מנחה קטנה שמאחר והמכונה מכבסת מאליה אין זה נחשב כעושה מלאכה בערב שבת ובפרט במה החורף שיש לחו שם מדחי הכביסה ליום ראשון לא יוכל ליבשה במהרה א