"המים החמים עפו עליי. נפלתי על הרצפה": עמירה בן גיגי על הרגע המכונן בחייה

הכל התחיל לפני שש שנים התחילו לי כאבים בגב שהתחילו להתחזק ולהתחזק הרגליים שלי התחילו להתנפח והגוף שלי התחיל להתנפח והרגשתי שמשהו מקנן לי בתוך הגוף אבל סרבתי להכיר בו היה לי סיבה טובה מאוד היה לי בר מצווה לבן שלי מאוד מאוד חכיתי לרגע הזה עזרתי כוח ואמרתי לא אני לא אהיה מנוצחת הידיעה שאני מסוגלת וזה הרימה אותי מהמיטה הייתי ככה מאוד מסורבלת דחפתי את ההליכון לכיוון המטפח ליתי מים חמים ובאתי להתכופף ההליכון טס לי מתחת לשולחן המים החמים עפו עליי ואני נפלתי על הרצפה האמת היה לי רגע שפתאום הרגעתי שאני ושרת רווחה ממש רווח לי רבח לי כי הרגשתי את החיבור לעצמי את האפשור הזה להיות אני זה בעצם היה הרגע

המכונן שלי שהגעתי שאני חוזרת הביתה מינו לי אמבולנס ניסו להעלות אותי ע על ה על האמבולנס ואני שחררתי התחלתי לצרוח בכולי קולות כאב לי צרחתי שחקתי על על המיטה והיו שמה פרמדיקים שכבר לא ידעו לאן לקחת אותי לאורתופדית או לפנימית התחילו להתווכח מהוויכוח ביניהם הבנתי שאמי חולת סרטן אבל זה כבר לא הפריע לי לא לא הזיז לי אני ממש קרובה לאבא בשמיים ואבא החליט שאני צריכה להיות כאן עכשיו זה המסלול חיים שלי שנקבע לי מראש הייתי רגועה הייתי שכלת במיטה ואומרת לאבא תודה רבה תודה רבה שנתת לי את המחלה הזאת רק הייתי מבקשת אם אתה יכול בבקשה ממכה לתת לי להיות בריאה כי יש פר מצווה לבן שלי ואני רוצה לגדל אותו לתורה

ומצבות ואני רוצה לראות אותו בישיבה מתפתח שמה ולכן ביקשתי בריות בזמן השיה בבית חולים זכינו לבר מצווה ידעתי שאני אגיע לבר מצווה כולם ידעו שאני חולה אמרתי בטח אני אגיע כולם ירחמו החלטתי שאני באה לשמח אחרים והם ישמחו איתי אני א לא בא להכניס אנשים לדיכאון תוך חצי שנה בערך אני ברתי אני מסתכלת אחורה ואני ממש שמחה ובריאה אני רוצה להניק לכולם את הרגע הזה תשילו מעצמכם את האמונות השגויות תתחברו לנשמה שבכם ותתנו לה ביטוי זאת הרפואה זאת השמחה אדם שמחובר לעצמו זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה מאית נו להיות מחוברים לעצמנו להות אנחנו