אל-יה כהן:״השבת ששמרתי לפני מסיבת הנובה שמרה עלי בשבי

שבת שלום חברים יקרים. איזה כיף שהגיעה השבת הזאת. שבת כל כך כל כך מיוחדת. אני חייב לודעות שאני מתרגש למי שלא יודע אומרים שמי ששומר את השבת הזאת זה כאילו שמר את כל השבתות בשנה. ויש לי סיפור מאוד מאוד מיוחד שקרוב ללב שלי. ממש בשבת הזאת לפני שלוש שנים, שנייה לפני השביעי באוקטובר, אנחנו יושבים אני זי וחבר הכי טוב שלי יונתן בבית. פתאום בלת הרגע אנחנו מחליטים שאנחנו רוצים לשמור את השבת הזאת. אומרים, "וואלה שבת גדולה. בוא בוא נעשה את המאמץ. שאנחנו מתארגנים זריז ועולים על הרכב. זה היה ממש שעה לפני כניסת שבת. ותוך כדי הנכסייה אנחנו מבינים שאם אנחנו עולים להוריד את יונתן בירושלים אנחנו צריכים לרדת בצור

הדסה. אם אנחנו מורידים אותו בירושלים אנחנו כנראה לא נספיק לשמור את השבת ונחלל. עכשיו דמינו סיטואציה משום מקום פתאום אנחנו רואים את אח שלו עולה לירושלים אנחנו בהלה מוחלט כביש אחד פקקים בדרך לירושלים פתאום אח שלו ואנחנו מתקשרים אליו מהר. הוא אוסף את יונתן ואנחנו נוסעים מהר לצור הדסה. עכשיו למה אני מספר לכם את כל זה? כי זה היה הפעם האחרונה בעצם שפגשתי את יונתן לפני המסיבה. שתי שבתות אחרי זה אנחנו מחליטים לנסוע לנובה. אנחנו נוסעים ביחד למסיבה והכל ובעצם בתחילה המתקפה ובעצם לכל אחד יש גורל אחר. אני נחתף, יונתן נרצח, זיב ניצלת ולי יש תחושה מאוד מאוד מאוד מאוד גדולה שהשבת הזאתי באמת באמת באמת שמרה

עלינו. אם יש לי את ההזדמנות לבקש ממכם משהו, תעשו משהו קטן לכבוד השבת הזאת. אם קשה לכם לשמור, אפילו רק אל תאשנו סיגריה, אפילו רק אל תיגעו בטלפון. ואני מבטיח לכם שאתם תראו את את הישועות. אני בחיים לא עושה דברים כאלה אבל אני מבשל לכבוד השבת וקנינו יהינות לכבוד השבת כי כל כך חשוב לנו לקבל את השבת החשובה הזאתי שאנחנו באמת מרגישים כאילו היא שמרה עלינו לקבל אותה כמו שצריך אז שיהיה לכולם שבת שלום וחתימה טובה אוהב אותכם