הסיפור 💬 של צור | מסיבת חומש

לפני כמה ימים הייתה לנו מסיבת חומש לכל שכבת א'. אני רוצה לספר לכם מה קרה. לפני המסיבה הכיתה שלי נבחרה להיות המקהלה שתלווה את המסיבה והמורה חיפש סולן.

מי רוצה להיות הסולן?

אני המורה. אני אני

המורה. בבקשה. אני אני

אה גם אני רוצה

אפילו דוד הילד השקט שכמעט לא מדבר בכיתה הרים את ידו המורה החליט לבחון אותנו אני הייתי בטוח שאני אזכה הרי השתתפתי בכל כך הרבה תוכניות לילדים בהפסקה המורה קרא לכל מי שהצביע אחד

כן צור החמוד מה חשבת לשיר לנו

אה המורה חשבתי לשיר את מי אנוכי?

רעיון מצוין. בהצלחה צוב.

מי מי אנוכי? שזכה להתפלל לפני הקדוש ברוך הוא שהוא כל גדול ונורא. מי מי אנוכי? שזכה להתפלל לפני הקדוש ברוך הוא.

נהדר צאוסיים לשמוע את כולכם אבחר בעזרת השם את הסולן.

בשיעור הבא חיכינו במתח, אבל אני הייתי רגוע הרי ראיתי איך המורך.

תלמידים יקרים, כולכם שרתם באופן יוצא מן הכלל. והפעם הסולן שבחרנו דוד. במהלך החזרה בקושי הייתי מרוכז. כל הזמן חשבתי למה דוד? למה לא אני נכנסתי הביתה עם ראש מורכן שלום אבא

צור אני רואה שאתה עצוב מה קרה? רוצה לדבר על זה?

סיפרתי לאבא הכל, על החזרות, על הבחינה ועל זה שאני לא מבין למה דווקא דוד זכה. אבא חיבק אותי וישב לידי.

צור, אתה יודע, גם אצלי בעבודה הייתי בטוח שהמנהל יקח אותי לתפקיד חדש, אבל בסוף לקחו עובד אחר. בהתחלה התאכזבתי קצת, אבל אז חשבתי על זה שהמנהל הוא רק שליח.

מה?

שליח של פיצה?

לא צור. שליח של השם. המורה קיבל מהשם את הסמכות לבחור את הסולן. זה רצון השם שדוד יקבל את הסולו הפעם. דוד חבר שלך, אתה אוהב אותו, תשמח בשמחתו. ובעזרת השם יהיו לך עוד הרבה הזדמנויות. במסיבת החומש עלינו על הבמה. שמעתי את דוד שר את הסולו. זה עשה לי טוב על הלב כי הבנתי שהשם בחר בו וזה לא אומר שאני לא שר יפה. חייכתי ושרתי את התפקיד שלי עם כל המקלה. הייתה לי מנגינה טובה על הלב. מנגינה של שמחה בשמחת חברי.