נשמת כל חי - חלק שלישי (כתוביות)

שלום לכם. אנחנו נפגשים כאן שוב לתוכנית נוספת, ובמהלכה נשוחח על החלק השלישי של הפיוט הנשגב והידוע, "נשמת כל חי." אנשים רבים נוטים להשתמש בפיוט הזה לא רק בתפילות השבת וימים טובים, אלא כדי להודות להשם על כל הטוב שגומל איתנו, בני האדם. איתי באולפן נמצא הרב מורדי, והיום אנחנו הולכים לעסוק בחלק השלישי של הפיוט, והוא מתחיל במילים "שוועת עניים אתה תשמע." שלום לרב יוסף מורדי. -שלום וברכה, הרב ניר. מה שלום הרב? -הודו להשם כי טוב, כי לעולם חסדו. תענוג לארח כאן את הרב גם בתוכנית הזאת. -תודה. היום אנחנו הולכים באמת לדבר על החלק שמתחיל במילים "שוועת עניים אתה תשמע." ואני עוד יכול לומר לרב שמההיכרות שלי עם

הפיוט הזה בבית הכנסת, דווקא כשמגיעים לשלב הזה, מתחיל שליח הציבור יחד עם הציבור כולו לשיר את הקטע הזה. יש סיבה לזה? -אמת. למען האמת, לא רק "שוועת עניים" מנוגן, אלא כל "נשמת", כל השבח הזה מנוגן מהתחלה למעשה כמעט עד סופו, ש"בנשמת" מנגנים. לאחר מכן מנגנים ב"הן הם יודו," "שוועת עניים", "קל ההודאות," עד לפני הקדיש של "יוצר," אז הכול נאמר בניגון. כי היופי של התפילה, איך אומרים, יש היכל בשמיים שנקרא היכל הניגון, והוא נפתח רק על ידי שירה והודאה לקב"ה. המקור שלו זה בתיקוני הזוהר דף ס"ד, עמוד ב,' שהוא אומר: זה נקרא היכל הניגון ורק על ידי שירים ותשבחות והודאות לקב"ה אפשר לפתוח את ההיכל הזה. אז מכאן

לומדים איזו מעלה יש לאמירת השירה, לאמירת... בפרט לשבח הגדול והנפלא והעוצמתי הזה שנקרא "נשמת כל חי" שטומן בחובו פסוקים נפלאים. ונדבר בהמשך, מי שתיקן את התפילה הזאת, נראה את החשיבות, אז נראה כמה עוצמה רוחנית יש בדבר הזה שהיא מסוגלת לחולל ניסים ונפלאות באמירתה היומיומית, ובפרט בשבת שיש לנו תוספת נפש, רוח ונשמה בבחינת השבת קודש. עוד מעט נדבר על זה, אבל הרב יכול לומר לי מה מאפיין את הקטע הזה שמתחיל במילים "שוועת עניים אתה תשמע"... כמובן. "-צעקת הדל תקשיב ותושיע." יש פה המון המון מסר. "שוועת עניים אתה תשמע" זה העניין שיש פה לשון של עניים ודלים. העניין של "שוועת עניים," דווקא לא עני מבחינת ממון, אלא

מבחינת עניין של תורה, שהוא דל ממצוות כביכול. אז גם את אלו שהם רחוקים, בורא עולם, תשמע אותם. "שוועת עניים אתה תשמע, צעקת הדל תקשיב ותושיע." דרך אגב, שוועה וצעקה הן סוגים של תפילות. התפילה יש לה עשרה שמות, אחד מהם זה שוועה, אחד מהם זה צעקה גם, מה שמוזכר כאן. ומבקשים מהקב"ה: ריבונו של עולם, איך אומרים? תפילת הערער אל תזניח. גם את האנשים הפשוטים, הרחוקים, שלא כל כך קרובים אליך ולא יודעים כל כך - תקבל את התפילה שלהם כי אתה שומע תפילת כל פה. לכן באמירה של השבח הזה כאן מבקשים מהקב"ה "שוועת עניים אתה תשמע, "צעקת הדל תקשיב ותושיע" ואז "רננו צדיקים בה,' לישרים נאווה תהילה." מי אלו הצדיקים? אלו שלא חטאו

מעולם. הישרים אלו בעלי התשובה, לכן הם ישרים. לא הלכו בדרך ישרה, עכשיו הם... "לישרים נאווה" - להם נאה לומר תהילה. בהמשך נראה שאומרים "בפי ישרים תתרומם ובשפתי צדיקים תתברך "ובלשון חסידים תתקדש ובקרב קדושים תתהלל." אז אומר לנו בעל יסוד ושורש העבודה שהארבעה פסוקים האלו נקרא אותם בשמחה גדולה, בהתלהבות גדולה מאוד, כי בהם יש שבח עצום ונפלא שאדם אומר את זה. רמוז בהם רבקה ויצחק, מכאן יש את הדעות שבאמת אחד מאלו שתיקנו את "נשמת כל חי" הם יצחק ורבקה. הרב, הפיוט הזה, אנחנו יודעים שמיוחס בצורה כזו או אחרת, כמו שהרב אמר, לאברהם אבינו, ליצחק ושרה. -אמת. איך הקשר ביניהם? אברהם אבינו, יש את הרמז שלו, למעשה כבר

זה בסוף של "נשמת," ששם אנחנו אומרים: "קל ההודאות, אדון הנפלאות, בורא כל הנשמות, "ריבון כל המעשים." אז מוזכרת האות א' ב"קל ההודאות," "בורא כל הנשמות"- זה ב,' "ריבון כל המעשים" - זה ר,' "הבוחר"- זה ה' ו"מלך" - זה מ.' אז מקבלים את האותיות "אברהם." ב"ישתבח שמך לעד מלכנו..." -אנחנו יכולים באמת לדלות את האותיות... כן, אנחנו קוראים את זה מראש, "ישתבח שמך לעד מלכנו," ראשי תיבות - שלמה. אז רואים שגם... -הכול רמוז שם בעצם. הכול רמוז, דרך אגב, גם שם השם רמוז בתוך "נשמת." "הן הם יודו ויברכו," ראשי תיבות י-ק-ו-ק, האות ה', האות ה', ו' ו-י.' אני חייב לשאול את הרב, אנחנו יודעים שיש מעלה יתרה לומר את השבח

"נשמת כל חי" בעשרה, ואני שואל את עצמי ככה סתם לתומי, למה בעצם אני לא יכול לומר את השבח "נשמת כל חי" לבד? למה אני צריך דווקא להביא רב או דווקא שהרב יבוא לביתי ויאמר יחד איתי את השבח "נשמת כל חי" בציבור? מה המעלה בזה? קודם כול, כשאנחנו אומרים תפילה ביחיד, לעולם זה לא ידמה לתפילה בציבור. התפילה בציבור, יש לה כוח עצום, שכינה שורה. הבן איש חי כותב: עשרה ראשונים שבאים לתפילה, לאחר מכן, כל אלה שבאים, העשרה האלו זוכים לקבל שכר על כל אחד ואחד שמגיע. זאת אומרת, כל אחד מעצים את הכוח של התפילה. -וואו. עשרה זה דבר גדול מאוד, יש כוח עצום בעשרה. אמרנו שהשכינה שורה בעשרה. ומה בעצם הרב עושה? הרב מגיע הביתה,

מה הרב עושה במהלך הערב הזה? כשמגיעים לבית שמבקשים לשמוע את המעלה הזו של "נשמת כל חי," בדרך כלל מבקשים את זה להודות על נס, כן? או שמבקשים על לידת בן שנולד, רוצים להודות אחרי שנפקדו, ברוך השם, אחרי כך וכך שנים, מזמינים בשביל להודות לקב"ה באמירת "נשמת." אנחנו אומרים את זה בקול של זמרה מותאם מאוד יפה, בניגון יפה אז זה מאוד משפיע באמירה הזאת על הציבור עצמו, וזה עושה נחת רוח גדולה מאוד לקב"ה, האמירה הזאת של שבח "נשמת כל חי." כשמגיעים לערב כזה, בדרך כלל מגיעים, אמרנו, או לעניין של להודות לקב"ה. אדם רוצה עכשיו: בורא עולם, תודה רבה לך, נולד לי בן אחרי עשר שנים. הודו להשם כי טוב, רוצה לעשות סעודת

מצווה. יש מקרים שהגענו, ואנשים עשו שם כיבוד כיד המלך. זה נכון גם למי שלצורך העניין רוצה לזכות לישועה כלשהי? זאת אומרת, עדיין לא זכה לבן או שעדיין לא התחתן, או עדיין זקוק לישועה כלשהי, זה גם מועיל? ודאי, רבי יהודה החסיד אומר את זה במפורש, שאדם שרוצה דבר מסוים ומתעכב לו מכל מיני סיבות שהן, ברגע שהוא אומר "הריני מקבל לומר 'נשמת כל חי' לכשאיוושע" ויאמר את זה בעשרה בקול הודאה ותודה, ואם יעשה גם סעודה, לאו דווקא עם לחם, אפילו דברים של... -ברכות. כן, לברך עליהם, מתחברים ל"נשמת" הרבה יותר חזק באמירה הזאת. אני חייב לשאול את הרב, לפעמים ככה כשקוראים את השבח הזה "נשמת כל חי," יש הרבה מאוד מילים שהן לא

כל כך ברורות כי הן כתובות בשפה מאוד מאוד גבוהה. הרב בערב הזה מסביר את המילים, מה עומד מאחורי כל פסוק שכזה? כמובן, הציבור שאנחנו מגיעים אליהם זה ציבור שמתפללים, חלקם מתחזקים, ורוצים לדעת את הביאור, אז אנחנו מבארים ממש את הרעיון, את החשיבות, מה העניין לומר תודה לקב"ה, מה העניין של שירה, מה הסוד שטמון באמירת "נשמת כל חי," בפרט בציבור שנמצאים, שמגיעים לבתים, וזה ממש מחולל ניסים ונפלאות. מעדויות, מסיפורים, מתקשרים לאחר מכן, אומרים: "כבוד הרב, אנחנו רוצים להזמין אותך לשמחה אישית שלנו. "לשמחה אישית שלנו." לא לערב של אותה הזמנה דרך הידברות, אלא "לשמחה אישית שלנו "בגלל שראינו שברוך השם "דברי חז"ל

מאומתים עם הסגולה הגדולה הזאת "שהבטיח רבי יהודה החסיד, "שרואים שמסוגל לכל הנפלאות." בדוק ומנוסה. אז זאת באמת ההזדמנות שלכם ממש לטלפן עכשיו לטלפון שנמצא כעת על המסך. אם זכיתם לבן, אם זכיתם לישועה כלשהי, שציפיתם לזיווג או לכל דבר אחר. -חנוכת בית. או שאתם עדיין... כן, חנוכת בית או שאתם מחפשים בית, אז אם זכיתם או שאתם מצפים עדיין לישועה, אתם יכולים לטלפן עכשיו, להזמין את הרב יוסף מורדי או את רבני הידברות החשובים, שיגיעו אליכם הביתה, ילמדו אתכם את השבח "נשמת כל חי" שטמון בו אוצר. אוצר גדול. והוא גם מסוגל על פי רבי יהודה החסיד... על פי רבי יהודה החסיד לישועה גדולה. אז אם, ברוך השם, עדיין לא הספקתם

לטלפן, אתם יכולים לטלפן כרגע למספר שמופיע על המסך ולהזמין את הרב יוסף מורדי אליכם או את רבני הידברות שיגיעו, ילמדו אתכם את השבח "נשמת כל חי," תאמרו אותו בציבור כי מעלתו גדולה והכול, כמובן, ללא תשלום. אתם בעזרת השם יכולים לזכות לישועה, כמו שהבטיח רבי יהודה החסיד. אם אתם מצפים לבן, אם אתם זקוקים לישועה כלשהי בכל תחום, אתם יכולים עכשיו לטלפן לטלפון שמופיע על המסך, להזמין את רבני הידברות אליכם הביתה, לומר את השבח "נשמת כל חי," לומר תודה לקב"ה עוד לפני שהגיעה הישועה, קל וחומר אחרי שהגיעה. הטלפון מופיע כעת על המסך. טלפנו, ובעזרת השם, ללא עלות, רבני הידברות יחד עם הרב יוסף מורדי יגיעו אליכם הביתה.

הרב, אנחנו מדברים על "שוועת עניים," אפשר לשמוע את הפיוט הזה? בשמחה רבה. -בבקשה. מדהים, מדהים, מדהים. הרב, הפיוט הזה מקבל משמעות אחרת לגמרי. -אמת, מסכים איתך. טוב, אני בטוח שכמה שהרב היה בכל ערב במקום אחר בארץ, עכשיו זה הולך להיות הרבה יותר, כי אני לא חושב שיש מישהו שלא היה רוצה את הרב אצלו בבית. אז רק נאמר לכם שאם אתם בעזרת השם רוצים את הרב יוסף מורדי אליכם הביתה יחד עם רבני הידברות, ללמוד קצת יותר להגיד תודה לקב"ה, זה מה שמלמד אותנו השבח הזה, לומר תודה לקב"ה ולזכות במה שאמר רבי יהודה החסיד, שמי שאומר את השבח הזה, "נשמת כל חי," זוכה, בעזרת השם, סגולה גדולה לקבל את הישועה שהוא צריך. אז אתם

יכולים לטלפן כבר עכשיו לטלפון שנמצא על המסך, ובעזרת השם, להזמין את הרב יוסף מורדי, את רבני הידברות אליכם הביתה, ללא עלות. ללא עלות, רק להגיד תודה, זה הכול. הרב, אנחנו אומרים "שוועת עניים אתה תשמע," אנחנו באים לפני הקב"ה בהנמכת ראש, בכפיפת קומה. למה הקב"ה רוצה את זה מאיתנו? האמת שהדרך לבוא להתפלל היא לא לבוא מתוך גאווה, לא לבוא מתוך שאני מתנשא, אלא מתוך עניין של לאו דווקא כפיפת ראש מבחינה פיזית, שאני מוריד את הראש, הולך כפוף, אלא אני מכניע את הלב לפני הקב"ה. הגמרא אומרת שהחסידים הראשונים היו שוהים שעה לפני התפילה כדי להיכנס לעולם של התפילה, לא רץ מייד לתפילה, קופץ מהמיטה ורץ לתפילה. לא, לא כך

הדרך, לפני כן צריך לעשות הכנה. לכן גם העניין הזה של... העניין הזה של... -הנמכת ראש, כפיפת קומה. -הנמכת ראש, כפיפת קומה, זאת אומרת, הכוונה היא לכופף את היצר הרע שלנו ולבוא לקב"ה ולדבר איתו מתוך שאני אדם פשוט, לא מתנשא. אנחנו אומרים הכנה לתפילה, לפני שמגיעים לתפילת שמונה עשרה: "פודה ענווים, עוזר דלים, העונה לעמו ישראל בעת שוועם אליו." מתי זה יהיה? כשאתה מבחינת דל לפני הקב"ה, כשאתה עניו, לא מתנשא. לכן יש עניין שבאמת אדם ייקח על עצמו כשהוא בא לתפילה, שהוא ידע לפני מי הוא עומד: "דע לפני מי אתה עומד." הרב, מכל המפגשים שהרב נמצא בכל ערב במקום אחר בבתים של עם ישראל ומלמד אותם את השבח "נשמת כל חי,"

מלמד אותם להגיד תודה לקב"ה, אנחנו אוהבים סיפורים, יש לנו נפש של ילדים, ילדים אוהבים סיפורים, אז אנחנו נשמח אם יש לרב כמה סיפורים על אנשים שבאמת נושעו. אמרו תודה לפני שהיו צריכים, זאת אומרת לפני שקיבלו ואחרי שקיבלו. הרב מכיר כמה מקרים כאלה? כמובן, כמובן, אנחנו נזכיר את הפסוק שאומר "מהולל אקרא ה' ומן אויביי איוושע." כך דוד המלך אומר בפרק י"ח, פסוק ד,' לפני שהיה יוצא למלחמות ומנצח, הוא אומר: אני קודם כול אומר שירה ואז יוצא. אומר "בורא עולם, תודה רבה" ואז יוצא למלחמה. זו מין תפילת דרך כזאת שהוא כבר יודע, הוא יוצא עם ביטחון. אינו דומה שאדם הולך לאירוע מסוים והוא עם חששות. כל דבר יש לו את החששות

שלו, כמובן. אבל כשאדם יוצא עם ביטחון שבורא עולם, מלכו של עולם, שהכול ביד של בורא עולם - אין ספק שהוא יוצא עם הרגשה אחרת לכל דבר. לכן העניין הזה של "נשמת כל חי" טומן בחובו סודות נפלאים ועצומים. אחד מהסיפורים הידועים, שזה מאוד מסוגל ללידה קלה. הסטייפלר, עליו השלום, האבא של רבי חיים קנייבסקי, שיחיה, היה נוהג לייעץ לנשים שמאוד קשה להן בלידה לומר "נשמת כל חי." -לפני הלידה או אחרי? לפני הלידה ולהמשיך לאחר מכן עוד חצי שנה. להודות לקב"ה בהמשך. כמו שאדם מתחיל מסכת, מסיים מסכת, מתחיל מסכת חדשה. אותו הדבר גם כאן, בהודאה הזו, אומרים תמיד, ההודאה צריכה להיות באופן שהוא תמידי. אז זו עצה מאוד בדוקה בנושא של

אישה שמקשה ללדת. האמת שגם הרבנית קנייבסקי, עליה השלום, הייתה מייעצת, הרבה נשים היו מגיעות אליה לבית ומבקשות ממנה ישועה, הייתה מייעצת להן לומר "נשמת כל חי," ולא רק פעם אחת ביום, אפילו שבע פעמים ביום. -וואו. אם הבעיה הייתה מאוד חזקה, היא הייתה אומרת לקרוא את זה אפילו שבע פעמים, וככל שהאדם מרבה לשבח, הרי זה משובח. במקרה הזה, כל המרבה. ואנחנו מדברים על כך שלומר את השבח ביחיד זו מעלה גדולה, קל וחומר בציבור. אז מעלתו בציבור, אני מניח, שמעלתו גדולה פי כמה וכמה. אין עוצמה יותר גדולה מכוח של ציבור. כוח של ציבור זה דבר שהוא פותח את הלבבות. עצם המציאות של עשרה, אמרנו, שאפילו מלאך שמגיע לעשרה, לא יכול

מחמת הקדושה שיש להם, הוא נשרף מייד, כך אומר הבעל שם טוב. דבר גדול ועצום. ועוד שהם עוסקים בשירה ומשוררים ומודים לבורא עולם, שאין בריה יכולה לעמוד, אף מלאך לא מסוגל לעמוד. אין רשות למלאכים לשורר עד שעם ישראל משורר פה למטה. אנחנו אומרים "ברון יחד כוכבי בוקר" ואז "ויריעו כל בני אלוקים." קודם כול אנחנו, שמשולים לכוכבים, עם ישראל, הוא משורר, לאחר מכן המלאכים משוררים. אז לכם יש את ההזדמנות הזאת לטלפן עכשיו לטלפון שמופיע על המסך ולהזמין את הרב יוסף מורדי ואת רבני הידברות אליכם הביתה פשוט להגיד תודה לקב"ה. ומי לא רוצה לומר תודה לקב"ה? כולנו רוצים לומר תודה לקב"ה, כל כך טוב הוא מיטיב איתנו, כל כך טוב

הוא עושה לנו שאנחנו חייבים להגיד תודה. אבל איך אומרים תודה? את זה אתם יכולים להתקשר עכשיו לטלפון שמופיע על המסך, להזמין את הרבנים החשובים אליכם הביתה, יחד הם ילמדו אתכם לומר איך לומר את התודה, וביחד אמירת התודה הזאת, בעזרת השם, תקיים את מה שאמר רבי יהודה החסיד, שמי שיאמר את השבח "נשמת כל חי" כיחיד, ובפרט בעשרה, יזכה בעזרת השם לישועה שהוא צריך. "שוועת עניים אתה תשמע, צעקת הדל תקשיב ותושיע. "מי ידמה לך ומי ישווה לך." האמת שרק לומר את המילים הללו מעורר חיל ורעדה בכל הגוף, ובעצם האמירה מתחזקת האמונה וההשתוקקות אליו יתברך רגע רגע. תודה רבה לרב יוסף מורדי. תודה רבה לנגנים. אנחנו, בעזרת השם, בתוכנית הבאה נמשיך ונעסוק בחלק הרביעי של מעלת הפיוט הנשגב הזה, "נשמת כל חי." המשך צפייה מהנה.