למצוא בתוכי את מה שחיפשתי בחוץ | משיבת נפש | עם הרבנית צילה אלחנתי והרבנית פרי כהן

שלום וברכה, ערב טוב, ברוכים הבאים לעוד פרק בתוכניתנו, משיבת נפש. התוכנית שתשיב את נפשכם בעזרת השם. אנחנו כאן בתוכנית שהיא שלכם ובשבילכם. אתם כאן יכולים לשלוח את השאלות שלכם בכל עולמות הנפש. כל מה שמטריד אתכם, כל מה שעובר עליכם ולפעמים לא מוצאים את התשובות, לא מוצאים את הדרך להתמודד, אז אנחנו כאן כדי לענות על השאלות שלכם ולדון בכל הנושאים הכי בוערים שבוערים לנו, אבל מבפנים. היום בחרנו נושא מרתק חזק ביותר, אז תחזיק תחזיקו חזק ותהיו איתנו. אם אין אני לי מי לי אנחנו יודעים שהרבה דברים בחיים הם ברוך השם אנחנו מסתכלים עליהם בעיניים של אמונה אבל יש את המשבצת הקטנה הזאת של ההשתדלות שהיא בעצם המשבצת

שלנו שבה אנחנו יכולים לפעול שבה אנחנו יכולים לבחור והבחירות שלנו איך לא מושפעות מהאני שלנו אבל מי זה אותו אני זה הנשמה זה הנפש זה השילוב שלהם מה אותו קול פנימי שמדבר אלינו? אנחנו צריכים להקשיב לו או להשתיק אותו. ובכלל היום, כשכל כך הרבה קולות מסביב נכנסים לתוכנו ומבלבלים אותנו או משפיעים על הדעות שלנו בעצמנו, איך אנחנו יכולים באמת להקשיב ולדעת מי הוא אותו אני? ומה קורה עם מי שהלך לאיבוד בדרך וכבר שכח באמת מה האני שלו, איך מוצאים אותו בחזרה, אם בכלל אפשר. אז על השאלות האלה ועל השאלות שאתם שולחים אלינו מהבית כאן בשידור חי, אנחנו בעזרת השם נענה עם פרי כהן, הרבנית היקרה, מרצה, מטפלת רגשית ומה עוד נגיד? ערב טוב פרי. מה נשמע?

ערב מבורך, ברוך השם.

מה שלומך?

מצוין. ואיך את? ברוך השם. אני מאוד סקרנית לגבי הנושא שבחרנו. אני חושבת שהוא כמו כל הנושאים. באמת בוחרים בפינצטה עם חשיבה אבל זה איזשהיא נקודה ש שנוגעת בעיקר בעני. בכלל אפשר להגדיר מה זה אני? המון אנשים לא יודעים להגדיר מה זה אני, מי אני. יש אנשים שאומרים הלכתי לאיבוד כבר מזמן. אני לא יודעת מי אני. כבר שנים שאני לא יודעת מה אני רוצה. לא מחוברת לעצמי. אנחנו כל הזמן שומעים את זה. את החוסר חיבור, את החוסר מודעות, מה אני רוצה, מי את? תגדירי את עצמך וכלום. אין תשובה. באמת אנשים מאוד מאוד מאוד מתקשים. אנחנו יודעים אם אנחנו נלך בכלל לאיזה משהו התחלתי, כשאדם קם בבוקר והוא אומר מודה אני אז אנחנו שואלים

מה אתה אומר? על הפשט. הוא אומר, "אני מודה לשם שהיאיר אותי עוד יום." מה כל אלה שלא מודעים להשם שהאיר אותם עוד יום שכאילו הם קמים בכוח מהמיטה ועדיין אומרים מודה אני יש הסבר אחר למודה אני הזה ריבונו של עולם אני מודה בעצם קיומך

מלשון הודעה מוד כן כן הודעה אני מודה קמתי בבוקר פתחתי את העיניים ריבונו של עולם אני מודה בעצם קיומך אתה זה שערת אותי אתה בוחר בי להיות כאן ואל קורחי לעתים אני אהיה כאן ולעתי נקווה שאצל כל השאר ברוך השם שנ נתת לי באמת עוד יום אבל אני מודה בעצם קיומך עכשיו מי מודה אם נאמר שזה הגוף שלנו מודה מי זה האני הזה שמודה כן כי מודה אני אז יש פה הודעה אבל מי מודה אני מי זה אני אם נדבר על זה שאני זה הגוף יש הרבה מאוד אנשים שלא אוהבים את הגוף שלהם היו שמחים לאיזשהי החלפה אז הגוף זה לא אני כי מה שאני לא הייתי רוצה רוצה להחליף אותו או שכן תכף נראה הנשמה אנחנו אומרים אחר כך אלוקי נשמה שנתת בי אז גם את הנשמה לא

בחרנו אז מי זה האני הזה אני מסבירים לנו זה מכלול הבחירות שאנחנו עושים בחיים אבל אם אנחנו לא בוחרים אז מי אני אנחנו בעצם מפספסים את היכולת להיות אני ולבחור ולעשות עם החיים שלנו משהו ושתהיה לנו לנו נוכחות כאן. אנחנו מפספסים את זה כשאנחנו לא יודעים מי אני. אמרתי כאן בעצם משפט מפתח בעיניי ש שהאני זה המכלול של הבחירות שלנו. נכון? אמרתי את זה. נכון? אז

אז קודם כל יש במשפט הזה כמה מפתחות. גם את הנושא של הבחירה, שהחלק שבתוכי שבוחר הוא בעצם האני, עם זאת התשובה וגם שבעצם זה לא תלוי בלהצביע על משהו מסוים, אלא יש כאן איזשהוא קומפלקס שלם של שילוב של כמה דברים שמרכיב את האני. אני זה לא משהו

זה המכלול. זה המכלול.

זה משהו מורכב יותר מהמילה הזאת. המילה הזאתי היא מילה של שלוש אותיות, אבל היא כל כך מורכבת.

נכון. ועם כל זה, כשאני אגיע אל הקליניקה ואני אבקש ממישהי לומר מי את והיא תגיד לי אני שרה לא יודעת בסדר אני פרי כהן אני אשמח מאוד למה כיוון שקודם כל מחוברת כביכול זה מספר לי שהיא מחוברת לעצמה

בזה שהיא מציגה את השם שלה והיא לא ישר אומרת לך אני אני אמארבעה

זאת אומרת לא התפקידים שנתנו יופי. כי כיוון שאם אנחנו הולכים על זה שיש לנו את את המשפט היפה הזה שאומר האדם עושה את המצוות. כן? האדם עושה את המצוות. כדי שמישהו יעשה מצווה צריך שיש שם מישהו שעושה אותה. אני מסתכלת על נשים שאני שואלת אותם מי את? והיא אומרת לי, "אני אשתו של זה וזה, אני אמא של זה וזה." ואני אומרת, "ריבונו של עולם, בעלה נשוי לעצמו. כי אם כשאני שואלת אותה מי היא אומרת לי אני אשתו היא נשמכת עליו היא לא נסמכת על מישהו בדיוק

ואם חס וחלילה אתם כבר לא ביחד ואת כבר לא אשתו של אז מה נשאר ממך

בדיוק ואז מה שמעתי

זה טייטל זה לא זה לא את זה לא המהות שלך

זה עוד משהו ש ששייך אלייך אבל זה לא את כי מה יקרה כשתתגרשי השם ישמור אם יקרה או מה יקרה ש או מה היה לפני שהתחתנת בואי נלך על הצד לא היית קיימת

אז לא היה אותך

בדיוק

כאילו היית בהמתנה ל ואנחנו באמת מבזבזים את החיים שלנו בהמתנה לה או בניסיון להפיק מה

וואי את יודעת מה עולה בדעתי משהו ממש חזק אני בטוחה שתתחברי לזה שהחיים שלנו עוברים בהמתנה לה כי הרי באמת אנחנו כל הזמן בהמתנה לה אנחנו עוברים מתחנה לתחנה מרצון לרצון ומשאיפה לשאיפה בצורה כזאתי שאנחנו קולטים בסופו של דבר כשאנחנו מגיעים לאיזשהו יעד אם מגיעים זה שחיינו בהמתנה כמו שאמרנו אנחנו מחכות ליום שנתחתן אחרי שאנחנו ברוך השם זוכות ליום מיוחל מתחתנות מחכות מתי נהיה אמהות כשאנחנו אמהות אנחנו מחכות שהם יגדלו קצת שנוכל לצאת לבית קפה עם חברות כשמגיע הזמן שהם גדלים באים הנכדים אז מתי גם הם יגדלו ומתי הם התחתנו ואנחנו מתחנה לתחנה ומתי את חיה בפנסיה אז אז אני תמיד צוחקת ואני אומרת שכתוב סוסטסיס זה

תגל ההכרה כן תגל זה בעתיד ומה היא עכשיו תנסי לתת לקחת מי הכרה ההכרה היא אותה אחת שעיקר הבית שאחר כך הקדוש ברוך הוא עשה לה בית רחם ונולדו לה ילדים אוקיי אבל מי מי מי תקחי את את הפועל הזה סוסטסיס ותגל ההכרה ותגל בעתיד בהווה מה היא גלה

חזק

אין דבר כזה כי את אף פעם לא מבסוטית עכשיו את לעולם לא מבסוטית עכשיו את תהיי מבסוטית קשה תסיימי לגדל תסיימי להניק תסימי לחטל תסיימי לנקות תסיימי לעשות כלים תסיימי תסימי זה דבר רובה ועתיד

א בבקשה את גילה אילה א אני גילה

אני ממש גילה עכשיו

אין אין איזה שורש אן אין אין אין אני חשבתי על זה שאמרתי הקדוש ברוך הוא ידע כמה אנחנו נהיה בהמתנה לדבר הבא

כמה אנחנו חיות את העתיד

כן כן אנחנו לעולם לא מאושרות עכשיו אנחנו רק מאשרות מאשרות ניקיתי סידרתי עשיתי עשיתיזה טוב, מה את רוצה? לא נתנו לנו מילה בהווה לזה. אין לזה מילה בהוה. וואי, זה הזוי.

אנחנו ממש לא נוכחות. אנחנו כל הזמן בציפייה. ואת יודעת מה? כשאדם שולח לאטו, מה הוא עושה? מקווה.

מקווה. הוא קונה לעצמו בלא יודעת כמה ב אין לי מושג כמה זה עולה. כן. אבל 30, 40, 50, 60 ש₪ הוא קונה תקווה לכמה ימים. למה אתה צריך לקנות תקווה לעוד כמה ימים? תהיה נוכח בחיים שלך עכשיו ותעשה עכשיו את מה שיגרום לך להיות מאושר. אנשים אומרים קשה אני אזכה בלוטו עוד לא הגיע אז

אבל תראי איזה דבר יפה בכמה שקלים הם קונים ומה הם עושים עד שרואים את התוצאות חיים את החלום שווה אולי את הכמה שקלים האלה

אבל זה השאלה אם אנחנו לחיות את החיות בדיוק האם אנחנו רוצים לחיות בהשליה או שאנחנו רוצים להיות נוכחים בחיים שלנו עכשיו

אז קל כל כך ללכת לאיבוד בתוך כל הדבר הזה בתוך הלקוות והלחכות והלא להיות נוכחים ואם יש רגעים שבהם באמת אנחנו נעצרים ואנחנו נוכחים, אם באמת קורה מצב שבן אדם זכה, נו אז מה? מה עכשיו? אז עכשיו כולנו מסתכלים עליו ואומרים וואו הוא זכה, גם אני יכול אני אגש לשלוח את הלוטו הבא. לא, אז זה בסדר לשלוח לוטו, אבל את שולח את הלוטו ואתה אומר, "אוקיי, פתחתי לקדוש ברוך הוא איזשהו פתח כדי שהוא יוכל לתת לי."

כביכול, כביכול הקדוש ברוך הוא צריך את הפתח הזה שנן בדיוק. אבל אבל נאמר בסדר אנחנו הרי מנוהלים לא בדרך נס אנחנו מנוהלים בדרך טבע ואז אני פותח לקדוש ברוך הוא את האפשרות כביכול שהנה יש לי כלי לברכה שהוא הוא זה אוקיי ומה ומה אתה עושה בזמן עד שזה מגיע האם אתה ממשיך לחלום על הרגע שזה יגיע או שאתה בינתיים עושה משהו עם החיים שלך זה כמו אותה אישה שהיא מצפה שביום שהיא תתחתן היא תהפך להיות מאושרת ביום שיוולדו לה הילדים היא תהיה מאושרת ומה את עושה עכשיו היא באמת נהית מאושרת היא באמת מאשרת אבל אבל איפה האני את איפה את איפה הלא להיות תלויה ומה קורה בסוף שכל עוברים את כל התחנות האלה והגוזלים עזבו את הכן מה

נשמה יש לך בדיוק ואני רואה משהו מאוד מעניין אותנו אלה שמחכות להיות מאושרות קשה מחכות שיעשו אותם מאושרים הטופס של הלוטו אני כל הזמן משתמשת בלוטו אולי אני זוכה היום א

יש מצב שלישי

יש עניין א אז אז הם מחכות ללוטו, הם מחכות לאביר על הסוס הלבן, הם מחכות שהוא יעשה אותם. הטופס של הלוטו יגמור את הקושי של החיים שלי, האוויר על הסוס הלבן יגמור את ה את המסכנות שלי. ואז מגיע האביר על הסוס הלבן והוא

מכר את הסוס.

לא עשה את זה. לא, אני צוחקת, אני אומרת הם גם אנחנו בונים לעצמנו גם איזשהו חלום. בחלום האביר על הסוס הלבן מחכה לך בבית אחרי שאתם כבר נשואים. הסוס בצד הוא

הוא מכר אותו בשביל לקנות כרטיס לאטו.

אה, אוקיי, בסדר. קנה הרבה. ואז איך שאת נכנסת הביתה מהעבודה הוא ניגש אלייך בריצה קלה ומגיש לך צלחת מרק עם כפית של זהב ואת מתרגשת כל כך ואת פותחת את הדלת של הבית קצת קשה לו לרוץ מהספה הוא בדילוגים ואז הוא מגיש לך את המרק עם כפית של כסף ואת אומרת ריבונו של זה הורס חלומות הבן אדם הזה

בואי נלך את יודעת מה בואי ניקח את זה עוד יותר מספיק שאנחנו קצת גוללים ורואים את הפערים בין מה שגללנו לבין מה שמסביבנוציות.

אוקיי? כבר שם עוד לפני שאנחנו חולמים על טוב ועל האביר על הסוס הלבן זה נמצא איתנו כל הזמן. זה נמצא איתנו כל הזמן הפעולה הזאתי שאנחנו מרימים את הראש ומתוך כל הדבר הזה אנחנו צריכים מה שנקרא לגשר על הפער ואי אפשר לגשר על הפר ושוב מה שאת רואה כאן זאת אשליה ואז את מרימה את העיניים מהאשליה ואת נוכחת במציאות ואת אומרת אני לא יכולה לשת את זה במקום לחיות חלום תחיי נוכחות

אז מה זה אומר בואי נוריד את זה רגע לפרש הנה הנה אז הנה בדיוק אז בוא נוריד את זה יותר מזה אני רואה עומדת אישה והיא היא חולמת על מה שהולך לקרות אצלה וזה יהיה מקסים וזה יהיה מדהים וזה והוא יעשה אותי מאושר ואז א זה לא קורה בדיוק כמו שהיא רוצה ואני אומרת לנשים מה רצית היא אמרה להיות מאושרת שהוא יעשה אותי מאושרת ואני אומרת הוא לעולם לא יוכל לעשות אותך מאושרת מה שיעשה אותך מאושרת זה להתמקד בך ואנשים שומעים את זה ואומרים אבל את את גורמת לאנשים לנשים לעצמה אישית ואז זה זה שורש כל הצרות כי פתאום האישה חושבת על עצמה ופתאום לא נכון ממש לא נכון כשאישה מקבלת את מה שהיא צריכה היא יכולה להעניק ולתת הלאה ו ו

אני אומרת תסתכלי כאן ואל תסתכלי כאן תסתכלי מי את ואל תסתכלי מי הוא תסתכלי כשיש ויכוח מה הוויכוח הזה אומר לך? מה את צריכה לתקן? לא מה הוא צריך לתקן. כיוון שמה הוא צריך לתקן זה שוב פעם מיקוד שליטה עובר ממשהו שהוא פנימי. הוא עובר החוצה. וכשאנחנו משנים את המיקוד שליטה שלנו עובר החוצה, זאת אומרת הוא יגרום לי את האושר, כרטיס הלוטו יגרום לי את האושר, הבעל יגרום לי את האושר. ומה יהיה השלח משלך?

זה הכל עובד הפוך. זה כאילו נראה הפוך. כמו שציינת קודם עם העצמה. זה נראה שהרבה פעמים מפחדים מהעצמה הזאת ומפחדים מהמקום הזה של אוקיי עכשיו היא תהיה מרוכזת בעצמה ועסוקה בעצמה ואני ואני ואני וזה יבוא על חשבון כל הדברים על הבית על חשבון הבעל זה זה כביכול נראה לא בריא ולא מבינים שזה בדיוק הפוך ברגע שהאישה מתמלאת ונותת את המקום לעצמה יהיה לה מאיפה לתת יהיה לה מאיפה להעניק יהיה לה את הכוחות יהיה לה את ההשפעה יהיה לה את המקום שכולם יצאו נזכרים מזה ועוד יותר זה גם עובד הפוך ע עם הדוגמה השנייה שאמרנו

כשאנחנו בעצם מסתכלים כלפי חוץ ורוצים להתמלא מדברים חיצוניים זה רק מרוקן אותנו יותר

בדיוק בדיוק ואני וזה נותן לנו גם תחושה שאין לנו שום שליטה על החיים שלנו היו אצלי זוג והם הם כבר נפרדו כמה וכמה פעמים ועכשיו הם רוצים הם גם היו באיזשהו תהליך שוב פעם באיזה ברוגז ואני מסבירה לאישה שלא חשוב כרגע מה קורה ביניהם אחת הוא לתמיד בואי תעצימי את עצמך בואי תתני לעצמך רגע שנייה של שקט מה את צריכה

והבעל שומע שאת אומרת את זה

לא הם הם אד

בנפרד הם היו והיא אמרה לי היה לי כל כך טוב פתאום הסתכלתי קצת לעצמי פתאום א הכנתי לעצמי איזשהוא א אוכל אוכל שאני נורא אוהבת אפילו ישבתי וראיתי עם עצמי סרט התמלאתי כן ואוקיי ואמרתי לה אם תעשי בשבילך ואם היא תהיה היא תהיה פה נוכחות כי אני מוצאת שהרבה מאוד גברים נשואים למשהו שקוף לגמרי לאיזשהיא בואה ורירית חסרת קול היא רק מחכה שהוא יעשה אותה מושרת זאת אומרת היא תלויה בו אבל אם הוא לא עושה בשבילה אז ה אז היא כלום היא אפס והוא תמיד מרגיש מתוסכל אבל נשאיר את זה ככה רגע ווכש אני אומרת בואי תראי רגע מה צריכה שנייה והיה לה כל כך כל כך כיף והיא אומרת לי אבל אם אני אדאג לעצמי אז הוא יחזור עזבי אותו רגע תעשי בשביל

גם בתוך הדאגה לעצמה היא דואגת לא

בדיוק א עם האות שאני אומרת להם א

אחרי תקופה שאנחנו א בסדנאות שאני מדברת על על נוער מתמודד שאנחנו עוסקות הרבה ואחרי תקופה אני אומרת יופי עכשיו אנחנו נשים אותו ואת הכלים שיש לנו למה שאנחנו צריכים בואי עכשיו נדבר עלייך ואני זוכרת אישה שניגשת לקחת איזשהו קלף טיפולי שכל אנשים לקחו קלפים טיפוליים והיא ניגשת ולפני שהיא לוקחת את הקלף היא אומרת לי אבל אם אני אדאג לעצמי אז בסוף הוא יחזור שנייה תדאגי לעצמך בשביל המושג הזה שקוראים לו עצמך לא אם הוא יחזור לא בהתניה לך לך שתהיי קיימת לא בהישענות על משהו משהו שהוא שיך

את יודע זה נשמע כאילו הכלים האלה שאנחנו צריכים הם הם לא בשמיים היא זה לא זה לא כלים כבדים מה שנקרא מה את מתארת? כאן אישה שבסך הכל ישבה ראתה סרט, ישבה א הייתה עם עצמה, בישלה לעצמה אוכל מבלי לשאול מה רוצים לאכול, אלא פשוט הקשיבה על עצמה מה בא לה, מה בא לה וזה לא דברים עכשיו אה

בדיוק והייתה לה נוכחות פנימית שקטה ואז היא אמרה זה היה כל כך מאושר בשבילי ומה שהיה מעניין שבין הזוג התקשר להתפייס שבחיים זה לא היה קורה זה עובד כיוון שהאנרגיה שאנחנו מעבירים זה אנרגיה שיש כאן מישהו שהוא אומר מד מולנו זה לא איזה משהו שלא קיים לא צריך להתחשב בו יותר או ואז הוא התקשר אליה ומה שהיא היה לה לומר אחר כך אבל הוא אמר שאני צריכה לעשות עבוד עבודה עם שהוא פחות צריך לעשות עבודה לא אתה יודע משהו כזה והיא שולחת לי הודעה ואני אומרת איך שוב פעם הוא הפך להיות הנושא

הנושא הוא את אז איך איך זה כל הזמן קורה גם האמא הזאתי בסדנה את מתארת שהיא היא היא אמורה לבוא ולהתבונן לתוך עצמה אבל כאילו משהו מסיח את דעתה מזה משהו מסיט אותה חזרה ל לבחוץ בדיוק בדיוק אז אז קודם כל יש לנו חינוך לוקה של שנים ארוכות מאוד החינוך אומר אל כשאתה מעצים את עצמך יותר מדי אז זה לא טוב אתה לא יכול לתת לעצמך יותר מדי אתה לא יכול לקחת לעצמך יותר מדי זה לא טוב זה לא זה בסדר תיתן אל תיקח ואני אומרת כשאנחנו לא מקבלים או נותנים לעצמנו את מה שיש ואנחנו רק נותנים אין הפעולות הם כל הזמן חיצוניות ולא פעולות פנימיות. מה שיקרה זה שאנחנו נהיה כל כך חסרים שבסופו של דבר אנחנו ניקח בכוח וזה אסור שיקרה. תתני לעצמך את מה שאת צריכה ואז תוכלי לתת לאחרים.

הלוואי שאנחנו נפנים את זה. אני אני אומרת את זה ככה לעצמנו, לא ממקום של להטיף או משהו כזה, כי באמת זה נקודה שכל כך חשוב לעמוד עליה ולהבין אותה ולהפנים אותה שאין כאן אנוכיות חס וחלילה או איזשהיא אגואיסטיות או משהו כזה שלא נדע אלא פשוט המקום הזה לתת זה כמו ש שכתוב ואהבת לרעך כמוך את צריכה קודם לדעת לאהוב את עצמך כדי שתהיי מסוגלת בכלל לגעת במוס מושג הזה אהבה ולהעניק אותו לאחרים. אם את לא אוהבת את עצמך אז כנראה שזה המשקפיים שאיתם את מסתכלת גם על אחרים ועל העולם. אם את שיפוטית כלפי עצמך, את גם שיפוטית כלפי כל מי שבסביבך. אז אז כמו שאנחנו קודם כל צריכים לאהוב את עצמנו, כדי שנוכל להיות מסוגלים לאהוב

אחרים, אז גם אנחנו מסוגלים, צריכים להיות מסוגלות קודם כל לתת לעצמנו ולהיות בנתינה ממקום של מלאות. לגמרי

כי ההתרונות הזר כך בסוף מסתובבת אלינו

נכון ומאיפה זה נובע זה נובע באמת מחינוך לקוי חינוך שבא ואומר אתה צריך כל הזמן לתת ואני חייבת לצטט אותך בסדר סרטון שראיתי שהלת אני חושבת היום א ואמרתי לעצמי סוף סוף בריאות הנפש כן אני אשתף את הצופים אה את יושבת אני יושבת בהרצאה בבית כנסת או משהו ואת אומרת מישהי שעוברת משהו קשה אל תתחילו להטיף לה עכשיו אמונה

אה היא צריכה שיקשיבו לה ו ועל פניו מי שישמע יגיד מה זאת אומרת אבל אמונה זה הכל וזה נכון אבל מי שיש לו אמונה יכול שנייה אחת לנשום עמוק ולהגיד אני יודע שהכל זה מעת השם אני כרגע מקשיב למישהו אחר כרגע הוא לא צריך חטפת מוסר כרגע הוא לא צריך לעשות איזה משהו רוחני גדול וקדוש כרגע הוא צריך פשטות של הקשבה מאיפה זה נובע ממקום בריא ולא מקום שהוא כפייתי וגם פה חזק

הנתינה שלנו צריכה לבוא כשיש לנו מה לתת אבל אם אין לך מה לתת ואנחנו עסוקים כל מן בקפייות לא לא זה לא בסדר לקחת לא זה לא בסדר מה פתאום אני צריכה להיות רק נותנת

אבל את יודעת את גם נתת כאן נקודה מאוד חשובה העניין של החינוך שככה בעצם הטיפו לנו או לימדו אותנו שהיות כל הזמן במקום של נתינה ונתינה ונתינה אבל רגע מה זה אומר הנתינה הזאת מאיפה היא צריכה להגיע מאיפה איפה אני אתן? אם אין לי מאיפה. אנחנו נכנסים לאיזשהו מינוס רגשי שאחר כך מתנקם בנו. אבל אולי זה לא אני אני קשה לי להאמין שזה באמת החינוך האמיתי. זה לא החינוך האמיתי, זה פרשנות. זה פרשנות מה שנקרא מעוותת. לא נעים להגיד. עם השנים עם השנים אנחנו לוקחים על עצמנו חומרות וסייגים ומין התנהגות של רצון להיות טובים יותר שאנחנו מגיעים למצב של עבודה זרה. מה זה עבודה זרה? זה עבודה שהיא זרה לנו. היא גורמת לנו

להגיע למקומות שהם לא נכונים. ולכן אנחנו חייבים להיות מדויקים למה שהקדוש ברוך הוא רוצה ולהבין מה יש שם. התורה שלנו כל כך חכמה. היא תורה לא סתם כתוב תורת חיים. היא תורה שמעניקה לנו חיים. ואנחנו מתים לאט לאט לאט לאט לאט לאט. אני זוכרת שבאחת ההרצאות אמרתי אמרתי קודם את הסוסס תסיס ותגלה להכרה. זו הייתה פתיחה לאיזשהיא הרצאה על אשת חיל. ואמרתי מי אותה אשת חיל? זאת אחת אותה אחת שחגרה באוז מותניה ומאמת את זרועותיה שקפה פרסה לעניי בחיים לא אכלה עליכם היא כל הזמן רק עושה ועושה ועושה ועושה ועושה ועושה ועושה ועושה והיא מחכה ותשחק ליום אחרון ואז הייתה מישהי מהקהל הייתה נראית לי גלוטית כזאתי ואמרה מה מחכה ליום אחרון אתם לא מבינים מחקה לא יודעת איך זה יגיע אני כבר לא עומדת במטלות במשימות

ככה השם רוצה לראות אותנו

לא מאמינה

השם רוצה לראות אותנו נו חיים

וחי בהם

ממש ממש תסתכלי כתוב א א כל כבודה בת מלך פנימה ומה לקחו את זה אמרו כל כבוד בת מלך פנימה תהיי בפנים תהי תהי אבל יש המשך תפרגני לעצמך משבצוף זהב לבושה תפרגני לעצמך להיראות טוב לא דיברנו על חוסר צניעות להפך לפעמים אני רואה אנשים שזה ממש לא צנוע לראות אותם מרוב שהם מוזנחות

דרך של צניעות זה מושג שמושך תשומת לב לא תתני לעצמך

תרי יש בזה את המקום הצניעות היא כן באה ממקום שלא לצעוק תראו אותי ותסתכלו עליי ולהשים על עצמי להסתובב עם פרוז'קטורים מסביב אבל מכובדות חייבת להיות בתוך הצניעות וזה לא זה לא יכול להיות סותר לא רק שזה מתבקש כחלק מהמושג צניעות אסור שזה יהיה סותטר כמו שאמרת מישהי יכולה מה שנקרא לבלוט לרעה בחוסר מכובדות חס ושלום באזנחה

נכון

שזה הפך הצניעות

והשם לא רוצה

אתזה אנחנו לא רוצים

השם לא רוצה את זה היהדות מדברת על מכובדות הידות מדברת על תלמיד חכם זה שמייצג את הקדוש ברוך הוא שידרש על כל רבב בויגדו

אוקיי

וואו

אתה משווק את הקדוש ברוך הוא את בת המלך את משווקת את המלך איך את יכולה להראות מוזנחת כזאת למה כי משהו בהגדרות אומר שאנחנו מחברים הזנחה לצניעות משהו שמה התאוות בדרך כמו במושג של הנתינה, כמו במושג של הצניעות, יש כאילו משהו ש הולך לאיבוד כמו האני הזה שאנחנו מדברות עליו שהולך לאיבוד, שזה בעצם הדברים מסביב שמסיטים מהמסלול הנכון, מהמסלול של העיקר, אז נוצר איזשהו עיוט. אז באמת אמרנו בוא נוריד לפרקטיקה. איך גם אם אנחנו איבדנו את עצמנו בדרך בגלל עיוטים כאלה או אחרים כמו כמו בהמשחק הזה של הילדים שאחד אומר לשני מילה איך קוראים לזה ואז בסוף יוצא משהו אחר לגמרי טלפון שבור

ממש כזה כאילו לא שמרנו על המקור אז יצא מזה משהו שלא לזה התכוו

בדיוק בדיוק והיהדות כל כך מדגישה את המקום של משה קיבל תורה מסיני שרה ליהושע ויהושע והכל עובר מדויק ופה פתאום משהו בזמן בשנים האחרונות קיבל פרשנות שהיא עושה לא טוב וכשהרב שלנו אמר אמת מארץ תצמך אתה רוצה לדעת מה זה אמת אם צמח מזה משהו ואני רואה כל כך הרבה נשים נבולות ואז אנחנו צריכים לדעת

מה האמת

זה לא אמת אישה נבולה זה לא האמת זה לא יכול להיות האמת

נכון אז

כי העיקר של הבית אמרנו

בדיוק ואז אין לה מה לתת ואז אני מוצאת אותה כבר נשענת עוד פעם נשענת הייתה לי שיחה אתמול עם זוג הור אומרים באמת אנשים א אני לא רוצה להגיד איך זה נשמע איך איך אומרים את זה ביטש אבל אני חושבת ששמה זה התיאור הכי של אנשים טובים אנשים של יושרה ואמת ואני והילדה הקטנה שלהם המסמינה וידי שאני סקרנית אין יש דברים שזה לא עובר בתרגום תבינו אותה זה לא עובר בתרגום הרחר קוראים לזה ובאמת אנשים אנשים טובים והילדה שלהם קצת מחפשת בחוץ ילדה קטנה בת 13

ואני אומרת לאבא שאחד מגדולי ישראל של הדור הזה אמר שכל ילדה צריכה שיהיה לה חבר ועדיף שאבא יהיה החבר הראשון שלה ואני אומרת אתה יכול להיות חבר שלה אתה יכול להגיד לה שאתה אוהב אותה אתה יכול אז הוא אמר אני חושב שכן והיא מאמינה לך הוא אומר אני לא יודע לפעמים היא מאמינה לפעמים לא אז אמרתי בוא נשאל אותך לגבי עצמך מי אתה מה אתה הוא לא הצליח לדייק מעבר להגיד דברים לא לא טובים ואז שאלתי את האמא מי את ואז היא אמרה אני נשואה 23 שנה אני אמא מאוד טובה יש כביסות

תפקידים תפקידים

של עולם קומי תתאפסי מה יש

ואז ניסיתי לדייק אבל היה להם מאוד מאוד קשה לתפוס את זה מי הם באמת והילדה שלכם לא יכולה להאמין לכם כי אתם לא באמת ואני אומרת כל הזמן לאנשים תפרידו את החשבונות בנק שלכם תפרידו את חשבונות הבנק אנחנו נתפלים אחד לשני וזוללים את האנרגיה אחת של השני מהילדים שלנו אנחנו זוללים את האנרגיה, מהבעל את זוללת את האנרגיה, מאשתך אתה זולל את האנרגיה אז אני בעלה של אני אשתו של אני אמא של תשחררי את הילד שתהיה לך אנרגיה משלה לך מקור משל עצמך

כן כן אל תיקחי אל תשתמשי בחשבון הבנק שלו אני זוכרת שכשמס הכנסה פתחו לי תיק היה כתוב א בין הזוג הרשום בין הזוג הרשום זה היה א בע לי כי הוא הרוויח את היותר כסף באותה תקופה והוא היה בן הזוג הרשום אז הכל היה רשום עליו ואני כל פעם הייתי צריכה להגיד א למס הכנסה מאיפה לוקחים את הכסף בעצם מי מי שכאילו נתן את יותר כסף עם השנים כשהעסק ברוך השם הלך וגדל זה היה אני אבל הוא היה בין הזוג הרשום ותראי חשבתי על זה איזה דבר מטורף זה

בין הזוג הרשום זה שלוקחים ממנו יותר אבל אתה אתה רשום על מישהו למה לוקחים ממנו יותר. א זה קצת עמוק מה שאני אגיד. יש לנו מר בעל שהוא משהו והאישה היא אשתו של מי משלם הרבה יותר היא. כי הוא יש לו את הטייטל משלו והיא כל הזמן נטפלת אליו והיא נשארת חסרת קול כל כל הזמן. אז אל תהיי נטפלת לבין הזוג הרשום. זה רשומה. אני אגיד לך גם למה. עולה בדעתי שזה שיש פה ככה רעיון א שצריך לתפוס אותו. א הרי אנחנו יודעים שיש ביחסי כוחות, בוא נקרא לזה ככה, בין הבעלישה, האישה היא היא הלבנה, נכון? ואין לה אור משל עצמה. אז היא סוג של היא כן צריכה את ה את העליות הנתמכת הזאת. אבל יש פה איזשהיא נקודה שתגידי לי אם אני מצליחה

לחדד את זה נכון שאת לא אמורה להיות א נתמכת ברמה שהאנרגיה שלך באה משם. האור שלך בא משם נכון אבל יש לך קיום משל עצמך. את לא נטפלת את נתמכת. מותר לה. אבל היא לא יכולה להטפל. מותר לה מותר לה זה מה שהיא צריכה הבעל הוא זה שמשמח את אשתו נקודה ככה הקדוש ברוך הוא ברא את זה אבל את לא יכולה להשתמש בטייטלים שלו כדי לתאר מי את שיהיה לך מישהו שתהייף מה שנקרא

כן שיהיה לך משהו שהוא שלך וזה ונכון שהוא זה שמאיר אותך

אבל גם הלבנה שהיא היא מוערת מהשמש יש יש לה היא משהו

לבנה בפני עצמה היא משהו בבריאה בפני עצמו

בדיוק וכי יכולה להיות מוארת מהחום של השמש, ממה שהשמש נותנת לה. אבל

ואם בעולם הדמויים הזכינן כשחשוך ובאמת צריך אור, מי מאיר?

הלבנה. בבקשה. אז א אנחנו חשבתי שאני פמיניסטית.

הסמי להזכיר.

אז אנחנו בשלב הזה יוצאים לשיר ומיד אחריו אנחנו עם השאלות שלכם. אז תשלחו מיד עונים.

אני לא באתי לעולם כדי להיות תלמיד חכם וקררים ומשברן לתוך הנן דק דק לא באתי להיות קוצץ בנטיות באש קודח לך נובעתי בכלל כדי להכריח לחלל שברי מילים ואותיות ודיבורים רק ס רק לו להיות חוגר המתהלל בטרם יפתח מוכן הוא גד לי בור כי לא השלחתי לעולם החו לתת איני מכי אסור אבל פורח ו נשבעתי קיבלתי לחסות צל להתבונן אני לא באתי לצער לקנטר להתכבד בקלונו של החבר לרקוד על דם דם גם לא בטירי להיות מחליק לשון קורע הברך ודאי שלא באתי לתכנן להתעניין לשלוח יד בערוגה של השכן היתכן כן כן לא באתי להיות סתי עורר בצד הדרך וכבר נעים לי וברור כי לעולם יהיה לי בי שבור ומה יועיל לי רוב מרמור ומה לי להתלונן נשבעתי קיבלתי לחסות

בתליתונג โנו ירדתי לעולם להכחיש את הקיים בחקירות ועיונים וזוקים דח דתי להלך גוי דרון הוא מתנ נפח לכן לא באתי בכלל בלהרעיל את החלל בחרמות וחרפות וגידופים סג סג לא באתי לבייש אף אחד לא באתי לנצח ולא נעיל ולא ברור מה יהיה הסוף של הסיפור האם ברור האם ברור לא ידעתי נשפעתי קיבלתי לחסרות צלת ולספר אתה סומר כל מי ואתמלא כל מי אין לי ירום מבלדך ולתתר פנוי ממך

כי אתה סובב כל העלמין ואתה מלא כל העלמין אין לי אלא מבלדיך ולתבנו

ا ياра

يا

חזרנו אליכם. אז אנחנו היום במסע חיפוש אחרי האני האמיתי. זה שהרבה פעמים הולך לאיבוד בתוך התפקידים של החיים, בתוך המרוץ של החיים, בתוך כל הקולות שהם מסביב, בתוך כל מה שאנחנו מתמודדים איתו. והרבה פעמים אנחנו הולכות לאיבוד. אז כאן אנחנו היום עם הרבנית פרי כהן עם כל הדרכים לחזור אל המקור ולדעת למצוא לעצמנו את עצמנו כי כמו שאמרנו בהתחלה אם אין אני לי מי לי פרי אני רוצה לחזור לנקודה שדיברנו איתה ככה לפני ההפסקה שבעצם האני שלי לא יכול להיות תלוי באף אחד אני צריכה לייצר לעצמי מקור של אנרגיה שעידה א למלא אותי בפני עצמי מבלי להיות תלויה באף אחד וככה אני גם אוכל לתת לכל מי שבאמת צריך אותי בחיים אבל

כשאנחנו מדברים על זה זה יכול להישמע קצת א איך להגיד פמיניסטי קצת מקום של א וואי יש פה יותר מדי העצמה וכן צריך להיות פה מקום לנתינה אז כמובן שאנחנו לא באים להגיד תהיו בעצמה, מה שנקרא, בקיצוניות. הרי כל החיים שלנו זה לדעת לאזן, זה לדעת באמת להיות שם בשביל מי שצריך אותנו, אבל לא פחות בשביל עצמנו. והנקודה הזאת של האיזון, אני ככה קצת מרגישה, גם ממה שדיברנו בהפסקה, שאולי שווה לנו לחדד אותה. אני חושבת שחשוב מאוד לחדד אותה, ואני שמחה שעלת את זה. א כי זה יכול על פניו להישמע מהצד של בואנה שיהיה לך חיים שלך אז אז מה אם את נשואה שיהיה לו את החיים שלו שיהיה לך את החיים שלך להפך כשאישה יש לה מקום והיא

יודעת מה היא ומה היא רוצה יש לבעל שלה עם עם להיות באיזשהיא מערכת יחסים אבל כשאישה לא יודעת מה היא רוצה והיא רק נתמכת על ידו בעצם מה שקורה זה ש אין לה שום דבר משלאה אז היא גם לא מעניינת אותו. להפך זה אולי נשמע שבאמת כאילו יש פה משהו מאוד מאוד חזק. אני הכי בעד בעולם ואני חושבת שככה הקדוש ברוך הוא ברא אותנו. מקבלות כמו שאמרת קודם את האור שלנו מהשמש. אבל אני רוצה לשאול שאלה. כשהשמש לא יודעת להעיר וכבר דיברנו על זה כמה פעמים כשהשמש לא עושה את העבודה שלה והיא לא מאירה ויש וזה קורה. וגם דיברנו על זה שלא לא צריך לשפוט כי לעתים לשמש יש תקופות. את השמש אנחנו מתכוונים לבעל, יש לו תקופות שהם לא פשוטות לו עם עצמו וגם הוא לא מוצמה

ממש יש ליקוי חמה קשה ואז מה שקורה זה שהוא לא יכול להעיר כרגע אז את מתה כי עכשיו את לא מקבלת את האור שלך את יודע

את יודעת א פרי יש נשים שיגידו לך כן

נכון וזה עצוב את יודעת למה כי גי עובר כל המהות שלו זה לעשות את אשתו שמחה הוא רוצה להעניק הוא רוצה לתת לה ברי בכל פרמטר מהדברים החיצוניים ועד הדברים האינטימים ביניהם חשוב לו שיהיה לה טוב. זה מרים את הגבריות שלו. ואז כשזה לא קורה הוא מרגיש לוזר. וכשהוא נמצא בלייקוי חמה והוא לא מסוגל לתת לה והוא רואה שהיא מתה והוא לוקח אותה יחד איתו אל הקבר שהוא הולך אליו לתקופה הקרובה אז הוא אומר לעצמו לא מספיק שאני לוזר ואני לא מצליח לעשות את העבודה. אני גם לוקח אותה אליי קבר. אז כאילו מה האישה בדיוק

אז איך איך חוזרים לחיים מכזה דבר? וכשאומרים אישה א אישה בונה ואישה הורסת או א חוכמת נשים בנתה ביתה

גם בעצם זה שאת נותנת לעצמך את מה שאת צריכה ואת יודעת להצים את עצמך ואת לא גורמת לו כל הזמן להרגיש כמה הוא לוזר כי אם הכל תלוי בו לעולם את לא תהיי מאושרת זה לא יקרה כי הוא בן אדם בסופו של דבר הוא לא אלוקים

הוא לא אלוקים עיני הנשואות לבעלה ובעלה מסתכל על אבינו ששמיים וכשהוא לא מסוגל כרגע לגן

בדיוק אבל כשהוא כרגע לא מסוגל לראות את אבינו שבשמיים כי אנחנו יודעים שכל תקופות הדיכאון שלנו זה בא מחוסר ביטחון מחוסר אמונה מתקופות קשות אז כרגע העיניים שלו הם נסוות למטה אז אנחנו יכולים לתת לזה איזשהי איזשהיא מטפורה כן הן עיני הנשואות אליו ועיניו נשואות למעלה אבל כשהוא לא מסתכל למעלה זה עיניו למטה ולמי הם נשואות לזאת שמתחתיו נכון כביכול אליה אבל אם אין לה שום דבר אז איך היא יכולה לעשות משהו אז אני רציתי להחזיר את המטפורה שמלפני ההפסקה היא קצת יותר זה תרשילי שאם אמרנו שיש פה שמש ויש פה לבנה הלבנה מהירה כשחשוך מה שאת מתארת זה מצב של חושך זה מצב שהוא לא מאיר חשוך עכשיו אז הלבנה מאירה זה מקום

שלך להעיר אז אם אין לה שום דבר משלה אז נכון נכון שהגבר הוא זה שמשפיע ונכון שהאישה רוצה להיות נשפעת אבל חייב שיהיה לה גם משהו משלה כי אם לא יהיה לת יודעת זה כמו המנורות האלה שאם יהיה שמש המנורות לא זוכרת כן אם יש שמש אז הם הם מהירות בלילה ואם אין שמש אז הם לא מהירות אסור לנו להיות כאלה

נכון

בתקופות חשוכות של הבעל אז את יכולה שכל הבית יחשיך אני חושבת שאנחנו כולנו באמת מהמקום הזה של האיזון שדיברנו עליו צריכים לזכור שבסופו של דבר לכל אחד מאיתנו כבני אדם כיצורים יש בנו כוחות משולבים אישה אם היא צריכה היא גם תדע מה שנקרא לשנס מותניים ולעשות דברים גבריים. אם היא צריכה בשביל להציל את הבית שלה או בשביל הילדים שלה או כי זה מה שצריך עכשיו זה חכמות נשים בנתה ביתה. את צריכה להשתמש בכל הכוחות שיש בך. לפעמים זה גם אומר לקחת את המושכות לידיים ולעשות הכל. זה תקופות בחיים. כמו שהרבה פעמים גבר הוא נדרש גם להיות חברה קצת כמו חברת נפש ולהקשיב ולהיות יותר עדין ויותר להיות מקונס פנימה. יש בנו את הכל.

אנחנו אנחנו כל הזמן א א משתמשים במה שיש בתוכנו. השאלה כאן זה רק באיזה איזון. אבל זה לא לבוא עכשיו ולהגיד את תהי רק ככה והוא יהיה רק ככה. גם יש תקופות בחיים. טובים השניים מן האחד. את מושיטה לו את היד כשהוא צריך. הוא ישיט לך אתה

בדיוק ואם את תלויה רק בו את לא יכולה להושיט יד את לא יכולה לעזור לו לכלום את לא יכולה להייעץ את לא את לא יכולה לעשות שום דבר את פשוט תפילה על מישהו

אז אנחנו חייבים לדעת איך איך לצאת מזה בתכלס ללמ

אז איך יוצאים מזה בתכלס קודם כל להפסיק לחכות שוב זה המיקוד שליטה שלנו צריך להיות פנימי ולא חיצוני להפסיק לחכות שהאושר יבוא משם האושר בא מכאן

אוקיי אז מה אני עושה כדי להביא את האושר הזה

יופי אז קודם כל אני לומדת מי אני מה הדברים שאני אוהבת, מה הייתי שמחה, מה הייתי רוצה.

ואני חוזרת לאותה אישה שסיפרת לנו עליה שטיפלת בה, שהיא בעצם עשתה דברים פשוטים, קטנים עם עצמה, ומשמה זה התחיל. על לראות סרת שבא לה, לבשל לעצמה משהו טוב, כי אנחנו אנחנו עוד פעם אנחנו מדברים פה על דברים גדולים, על מצב של יאוש, על מצב של חושך. אז הוא אנחנו אני אומרת אני חושבת כן מעצמי אני מתלת לעצמי שגם מי שצופה בנו מחפשים איזה פתרונות גדולים איזה משהו עכשיו שתביא לנו איזה פתרון אבל הנה זה צעדים קטנים

פיצים

ש שלאט לאט בונים

את יודעת אני לא זוכרת אם דיברנו על זה כשיצחק מביא את רבקה אל האוהל שדיברנו על הנר הקטן

חכם שומע פעמיים

אוקיי אז אז באמת דיברנו על מה הרעיון שהוא מביא מה הנר הקטן הזה שמסמל בעיניי מה היה הנר ואמרתי שבערב פסח אנחנו משתמשים בנר קטן כדי לעשות בדיקת חמץ. למה נר קטן ולא גדול? כדי לא לשרוף את הבית. נכון? היכולת של נר קטן להעיר לעצמך גם בחשכה. לתת לעצמך איזשהו נר קטן, דברים קטנים שיאירו אותה. עכשיו זה נשמע אבל אני כל כך בדיכאון. מה יעזור לי להכין לעצמי מרק? אין לנו מושג מה ה המשמעות של פעולות קטנות של שפיות בתוך מצב של דיכאון.

את יודעת, את מזכירה לי סיטואציה קטנה אבל כל כך א נוכחת ואמיתית שזה בדיוק מתחבר. אני ישבתי השבוע עם הבת שלי הגדולה, היא לא כל כך הרגישה טוב, נשארה בבית וככה ישבנו לנו לשתות שוקו בחוץ באוויר הפתוח. היה יום כזה נחמד ואנחנו נמצאים בשכונה שהכל ככה בבנייה מסיבית ביותר ומולנו בונים איזה בניין בטח הולך להיות שמה בית ספר או משהו ענקי ומנופים ומשאיות ומערבל בטון את יודעת כל הקונסטרוקציה של הבנייה ובתוך כל הדבר הענקי הזה אנחנו שני ישבות ומסתכלות והיא אומרת לי אמא תראי הוא עם פטיש ומסמר

וואו

את רואה את הפועל עם פטיש ומסמר עכשיו בוא אתה לא בוא נסוכה. אתה בונה בניין. אמרתי לה איפה את את קולטת שג הבניין הענק הזה ממה מתחילים? מהפרטים הקטנים מפטיש ומסמר. גם שמה הפרטים הקטנים חשובים. נכון שיש את האגורן ויש את כל הכלים הכבדים, אבל בלי הפטיש והמסמר הזה, אם הפועל הקטן הזה לא יעשה את העבודה שלו עם עם הדברים הקטנים, לא יהיה את כל הבניין הזה. וזה לימוד לחיים. זה בדיוק הפעולות הקטנות האלה שאנחנו לפעמים אומרים מה מה זה משנה מה זה יתן לא הערת פנים החיוך להאיר לעצמך פנים לחייך לעצמך להגיד באמת תודה השם על עצם היותי על בי שאני להתפלל על זה גם בוא תעזור לי לצאת מהמבוך הזה מתוך הסיטואציה שאני

נמצאתי בתקופה הקשה של החרדות אז אמרו לי תייצרי שגרה מה שגרה אין לי כוח לקום אין לי כוח לעשות כלום אני כל כוח גמורה וקשה לי תייצרי שגרה. ואז יצרתי שגרה. אז הייתי פותחת מגירה ופשוט מנקה אותה. והתנועה התנועות היו א כל כך א חוזרות על עצמם. ושמתי לב שהפשטות של התנועה שחוזרת על עצמה מייצרת אצלי איזשהיא שלווה. והפשטות שלחתוך ירקות לתוך מרק ירקות זה נראה לנו כאילו מה זה יכול לעשות לי? א לערבב לעצמי כפזה תשמע כאילו על פניו יש בזה משהו מאוד מאוד מיוחד כשהייתי צעירה והייתי קוראת כשהייתי צעירה זה היה לפני המון שנים והייתי קוראת א א כל מיני ס כל מיני ספרים וזה נתן לי המון מקום לדמיון ואני זוכרת שהייתי אני

קראתי פעם זה היה אצל אנרלי אה א היא מספרת איך היא לוקחת להכוס של תי צמחים אני חושבת שאני מדייקת אבל לא משנה זה היה משהו בווייב והיא יושבת על ליד על מדרגה ליד איזשהו שיח של משהו וחולמת עם עצמה. ואני זוכרת שאז כבר עשה לי תמורמורת. המקום הזה שלת לעצמך את ההפוגה הקטנה. והפוגות האלה זה מה שבונה אצלנו את ה את הרגעים המיוחדים שלך עם עצמך. והרגעים האלה מאירים אותך עוד קצת ועוד קצת, אבל לתת להם משמעות כי הרבה נשים אומרות, אני לא מסוגלת בכלל לשבת לאכול ארוחת ערב. אני אני על הדרך, אני חוטפת מפה, חוטפת משם, חוטפת בוודאי שאין לך צה למנוש. כי את לא מייחסת חשיבות לעצמך. את לא נותנת לעצמך רגעים שבהם את את

מונחת בתוכך. אז איך יראו אותך או איך הרי בסופו של דבר אנחנו רוצים אושר. בסופו של דבר המטרה של כולנו זה להיות מאושרים. שיהיה לנו טוב ושיהיה לנו רגוע ושיהיה לנו שקט. ואז במקום לתת לעצמנו את הרגעים האלה אנחנו ממקדים את הרגעים האלה אצל האחר שצריך לתת לנו. ואם הוא לא נותן לנו אז אנחנו בבעיה. ואני אומרת אל תמקדי את הרגעים האלה שם תמקדיר זה יכול לבוא משם וזה יהיה מקסים כשהוא יתן לך את הרגע הזה אבל קודם כל תתני אותם לעצמך תפסיקי לחכות שיתנו לך תפסיקי להסתכל איפה הוא לא עשה תסתכלי מה את עשית אל תראי את כל הדברים שבהם הוא לא בסדר תסתכלי על הדברים שבהם את בסדר כלפי עצמך ואחר כך כמו שאמרנו בתחילה תוכלי

לתת הלאה ולפעמים זה משהו שממש צריך אה להתאמץ לעשות כמו שתערת שאת את שואלת אנשים בואו תגידו לי מי אתם וזה ממש לא תשובה שמתגלגלת על הלשון ממש צריך להתאמץ ולחשוב אז איך מגיעים באמת לענות על השאלה הזאת איך באמת מוצאים את ה את האני הזה שהלך לאיבוד אז אמרנו יש את הפעולות הפשוטות הטריביאליות שאנחנו בדרך כלל לא מייחסים להם חשיבות שאגם את חושבת שאחד הדברים באמת הלבוא ולכבד את עצמנו בלשבת ולאכול ולהיות נוכחים עם האוכל ולא לחטוף משהו על הדרך כמו באיזה דוכן זה אחד הדברים את מסכימה איתי

לגמרי האדם צריך להיות נוכח אצל עצמו הוא אסור לו לזלזל בעצמו הוא צריך להיות נוכח בתוכו ווברגע שאתה מזלזל בעצמך וברגע שאתה חוטף וברגע שאתה לא מייחס כבוד וחשיבות לעצמך אז אז עוד לא התחלת לעשות שום דבר כי הקומה של האדם נבנת מלמטה למטה ואז לאט לאט לאט לאט לאט לאט זה עולה. איך זה עולה? אנחנו מתחילים למלא. אז ננסה לדמיין לעצמנו שאנחנו צריכים למלא את כל הגודל הזה שלנו. וככל שאנחנו במשקל רב יותר יש הרבה יותר גודל. וככל שיש לנו רצונות יותר גדולים אז יש יותר גודל למלא. אז אנחנו מתחילים למלא. אז את שותה לך איזשהו טייק קטן. אז אז זה מתחיל לאט לאט. עוד קצת ועוד קצת ועוד קצת ועוד קצת וככה. עוד עוד השקעה

קטנה ועוד השקעה קטנה. יש פה כבר אדם שהוא מלא יותר. ואדם שהוא מלא יותר אז אם ניקח את ה את הדמויות ה הדמויות שמים אותם בכל מיני פסטיבלים שהם דמויות שממלא אותם כל הזמן אוויר, נכון? ואז יש להם כל מיני תנועות כאלה. יופי. ברגע שמפסיקים להם את האוויר זה נופל. וזה. אנחנו לא יכולים להיות מלאות באוויר, להיות מלאות באחרים, בנחת הזה שיתנו לנו, בתקווה הזאת שיהיה לא יתן. כי ברגע שלקחו לנו, הוציאו את הטקע של אז זה כבר לא שמה, אז אנחנו צריכים למלא את עצמנו במשהו שהוא יותר מאוויר, במשהו שהוא יותר משמעותי.

תתחבר באמת למקור אמיתי ולא משהו חיצוני.

זה הנקודה כאן. אנחנו ננסה להספיק, אנחנו בלי להרגיש כבר לקראת סוף התוכנית, אנחנו ננסה להספיק לענות על שאלות. ברשותך. יש לנו כאן צופה שמתארת. אני ובעלי התגרשנו לפני שנה בערך ועכשיו אנחנו רוצים לחזור אבל אמא שלו לא מוכנה לקבל אותי. יש בינינו פערים דתיים, אנחנו התחתנו נורא צעירים ועכשיו זה מרגיש לי שהוא חווה את הילדות שלו. איך להתמודד עם זה?

יש פה כמה דברים. היא מדברת על אמא שלו רוצה לקבל אותה. היא מדברת על זה שהם התחתנו צעירים. היא מדברת על זה שיש בערי תרבות ודעת והיא מדברת על זה שהוא חווה את הילדות. שאלה במה היא רוצה להתרכז. זה קצת מורכב מדי ואני מציעה שהיא תשלח משהו יותר ממוקד כדי שאפשר יהיה לענות לה כמו שצריך.

אוקיי? אז באמת א שאלה ככה מאוד מאוד מורכבת. א הרבה פעמים אנחנו נמצאים באמת בתחנות כאלה של החיים ו

את יודעת מה? אולי אני כאן אתייחס לזה. זה דוגמה מאוד מאוד מאוד טובה. החיים שלנו מאוד מורכבים

כן

וכשאני שואלת מישהי מי את ואז היא מתחילה להגיד לי ויש לי את זה ויש לי את זה ויש לי את זה ויש לי את זה ויש לי את זה אז היא לא ממוקדת צריך לקחת וזה על ידי הרגעים האלה שאנחנו נותנים לעצמנו לקחת נושא בתוך הסיפור המורכב הזה שקוראים לו אני לקחת נושא ולהתחיל לטפל בו ועוד נושא ולהתחיל לטפל בו כי כשאני מקבלת למשל שאלה כזאתי אז יש פה א יש פה בליל של דברים וכשאני לאט לאט מוציאה מהבליל הזה עוד חוט ופותרת אותו ועוד חוט ופותרת אותו אז הסווח נפטר וזה כשאנחנו נותנים לעצמנו את האפשרות לשקט ולהקשבה פנימית אנחנו יכולים להתחיל להבין איפה מה יש שם ולעשות עם זה משהו

יפה מתוך כל זה מצאת מה לא מורכב ולפעמים צריך לבחור קודם את הצעד הראשון את הדבר הפשוט יותר

אה טוב א תודה לכן על התוכנית א יש לי שאלה לגבי בעלי הוא מאוד אוהב להשתמש בשפה בלתי מילולית. א כל מיני קריצות, בדיחות, יש לפעמים דברים שזה צחוקים רק שהם בינינו, אבל זה יכול להיות בזמן שכולם יושבים בשולחן ורואים. איך ניתן להכניס את השפה הבלתי מילולית באופן שמכבד את הזוגיות והסביבה? איזה חיוך כיוון.

כן כן, זה מזכיר לי. ראיתי אודישן מאוד מאוד מאוד א שממש ממש אהבתי לתוכנית בישול. הגיע מישהי שעל פניו כשמסתכלים עליה נראה שהיא היא לחלוטין לא לא בתקן הרגיל שבה מתנהלים בני אדם בחברה וראיתי באיזה פשטות היא הביאה את עצמה והכינה משהו שעל פניו היה פשוט כל כך והייתה מאוד מחוברת לעצמה וידעה בדיוק מה היא רוצה א ועם כל זה היא ידעה איפה החולשות שלה ואיפה הדברים הפחות והיא גם אותם שמה על השולחן זה היה מדהים וכשהגיעה היא ישבה היא עמדה מול השופטים ואחד השופטים הגיב בצורה ראקטיבית ברמות. הוא שאל אותה למה בת והיא אמרה לו אני לא יודעת. ואז הוא אמר לה מה זאת אומרת את לא יודעת? אז היא אמרה לו אני באמת לא יודעת

למה באתי אני עוד לא יודעת למה הגעתי ואז הוא ממש כעס עליה והוא אמר להעומדים פה אנשים ועובדים כל כך קשה בשביל התוכנית הזאתי ואת מזלזלת בהם ואני הסתכלתי ואמרתי איפה ראית זלזול? כל כך פשוט ואז היא בכתה לרגע והיא אמרה לו אני בסך הכל רק רציתי להיות כנה והיא יצאה להפסקה היא קצת נתנו להירג וכשהיא חזרה אז אז הוא אמר לה אני הרגשתי א זלזול אז היא אמרה לו אני מצטערת שזה מה שהרגשת בן אדם כל כך פשוט שלא מפחד להישור כי אלה הסך החלקים שלי והנה זה אני כך

שלא מפחד גם מהאמת האמיתית כן, הפשוטה בדיוק והסתכלתי על אותו שף ששפט אותה ואמרתי מעניין מה זה הדליק אצלו היא לא עשתה שום דבר ויכולנו לראות את זה שחור על גבי לבן שמשהו בא הדליק אותו ברמות בעוד שאצלי זה לא הדליק בכלל אומרת כאן אישה שבעלה מדבר בקריצות מדבר בזה יש אישה אחרת שתגיד שהוא נורא חבר'ה מנו יש אישה אחרת שתגיד א איזה לא יודעת ואצלה זה ממש מפריע והיא צריכה לבדוק קודם כל עם עצמה, מה מפריע לה בהתנהגות של הבעל שלה, איפה זה שם אותה, לא איפה זה שם אותו, איפה זה שם אותה, מה את מרגישה, מה זה מסמן לך, מה זה מה זה אמיף בך? וכשאת יודעת, את גם יכולה למקד מולו, להגיד מה את רוצה, אבל כשאת לא מבינה מה יש שם, אז את לא

זה שוב המקום הזה שדיברנו עליו של לחזורן מיקוד שליטה פנימית. האושר לא נמצא אצלו. השינוי לא נמצא אצלו. השינוי מתחיל בך.

שזה נשמע כמו סיסמה מאוד מאוד גדולה, אבל זה לא.

זה פרקטי וזה אמיתי ושמה זה המקום לחפש

לחלוטין. ותדעי לך עוד משהו קטן. יש הרבה זוגות שאת מוצאת אצלם שאחד מבני הזו כל הזמן רוצה לשנות את השני. ואני אומרת להם תקשיבו, זאת לא דירה למכירה. זה אתה לא קונה דירה ואתה אומר אוקיי אני אשנה את החלון פה, אני אשבור את הקיר, אני ארים את הריצוף. זה לא גם דירה כשאתה קונה אני אומרת אל תקנה משהו שאתה תצטרך לעלות לא תיקח משהו שהוא יחסית מתאים למידות שלך ולמה שאתה צריך גם בן זוג אתה לא יכול לקחת מישהו ולשנט אותו כי זה הוא אתה יכול לשנות בך את מה שהוא מציף לך אבל אל תשנה אותו זה לא פייר

חזק ביותר זאת הכלה

בדיוק

לא זאת תקלה זאת הכלה

לא להבין את זה אחר אחרת אני רוצה לשאול אותך שאלה שהיא אומנם לסיום, אבל אני לא יודעת אם אנחנו נספיק לענות עליה ככה בדקות האחרונות של התוכנית. אני רוצה לדעת איך אנחנו באמת יודעים לזהות כל אחד בפני עצמו, בינו לבין עצמו, אם הוא מחובר לעצמו או לא, או שאנחנו יכולים להשאיר את השאלה הזאתי לתוכנית הבאה.

אני חושבת שזה יהיה מאוד ארוך במיוחד אם אני עונה על זה. אז באמת אני חושבת שאנחנו נחזור ככה על הסיכום של הפרק החשוב הזה של באמת אל להתבונן לתוך עצמנו. זה המקום לחפש באמת ולא להתעלות באף אחד ולא בשום גורם חיצוני. גם לא באנשים שאנחנו הכי אוהבים ונשענים עליהם ורוצים בטובתם ושהם רוצים בטובתנו. אנחנו צריכים לדעת להתמלא בעצמנו מתוכנו וככה להיות מלאים כדי שנוכל באמת לתת ולהיות מאושרים. אז ככה בלי להרגיש עברה לה עוד תוכנית של משיבת נפש פרי את רוצה להגיד בלסיכום בחצי דקה שנשארה לנו

אני חושבת ש כדי להתחיל באמת מי שיוצאת מפה והיא שואלת את עצמה אוקיי איך אני מתחילה תשאלי את עצמך היום מה עשיתי בשבילי היום

מהמם

ואז אפשר ועם התשובה הזאתי המשך יבוא אז תודה לכם שהייתם איתנו בעוד תוכנית של משיבת נפש אני רוצה להודות לכל העוסקים במלאכה בשביל שהתוכנית הזאתי תצא לפוע פועל ובראש ובראשונה לבורא עולם שנותן לנו את הזכות באמת לבוא ולהסתכל לתוכנו פנימה ולגלות בתוכנו כוחות ואת האמונה ואת כל הטוב שהוא מרעיף עלינו בכל רגע ורגע כמה שהכל מלא בחן בחסד וברחמים גדולים וגמורים ותודה לרבנית פרי כהן שנותת לנו ככה תשובות מאלפות מעמיקות שנשארות איתנו ככה מתוכנית לתוכנית אז בעזרת השם להשתמע גם בתוכנית הבאה עם השאלות שלכם עם התובנות שלנו. בעזרת השם נעשה ונצליח. תודה רבה לכם שהייתם איתנו. להתראות בעזרת השם גם בשבוע הבא. ‏A