
"אני צועקת לו תעצור ואז רואה את המחבלים יורים בו" הדר גורי מספרת על רגעי האימה שהיו באופקים
הדר גורי - בעלה ואחיו נרצחו על ידי מחבלי הנוחבה כשיצאו להגן על תושבי אופקים ביום ה7 באוקטובר. "אמרתי בהספד בלוויה: "המוות שלכם זה מעבר לבינה שלי" -בעלה של הדר גורי ואחיו הי"ד יצאו להילחם במחבלי הנוחבה באופקים ,כשבעלה רץ עם האקדח שלוף אל מול המחבלים זו הייתה הפעם האחרונה שהיא ראתה אותו חי.
היא יצאה מהבית וצעקה אחריו תעצור תעצור תעצור היא ראתה את המחבלים יורים בו והוא נפל ואז בחסות השתי שניות האלה היא הצילה את עצמה לתוך אחד הבתים אנחנו נפגוש את אדר אשתו של אריאל זכרונו לברכה שבעצם היייתה בתוך סרט שהיא ממש לא כתבה את התסריט שלו אתה אף פעם לא לבד דבר איתו הוא שומע גם בלי לומר אף מילה גם כשהשמש תשקע ומאיר בתוך ליבך אתה אף פעם לא לבד חדר א איזה כיף שבת תודה בואי ניקח אה מים אותה מה מה בא לך יאללה מים מים מעו אני תמיד אומרת כן למים איך היייתה לך הנסיעה השדוד זה נקרא וטף לא אבל זה נקרא דרום רצ כן זה נקרא דרום אבל א דרומית תכף נשמע בוא דר בבקשה חיכיתי הרבה לפגוש אותך וואו קראתי את כל
מה שכתבו עלייך בנשימה עצורה כן עכשיו אני חייבת לשאול אותך מה היה שם באמת וואוו א אני אספר לך מהתחלה בדיוק שבת בבוקר כן יום שבת בבוקר אני אצל חמותי א אנחנו גרים מושב ליד אופקים הם מאופקים א אז אנחנו עושים שם את החג א מתעוררים ביום שבת לזק בשעה 6:30 כמו כולם כמו כולם כן אה אין לנו ממד אז אנחנו ממש ככה בבית ואז אחרי ממש כמה דקות שתיים שלוש דקות אנחנו שומעים יריעות ממרחק די קרוב אמ אחרי כמה דקות שהריאות לא מפסיקות אז א רועי אח הקטן של אריאל הוא יוצא ממש לוודא ש שבאמת שבאמת הוא שמע עירייות הוא בן 22 היה הוא היה מפקד בסיירת גולני אז הוא יוצא ממש כזה כמה מטרים מהבית ואני רואה אותו מהכניסה של הבית
הבית קרקע אני רואה אותו מהכניסה של הבית והוא בלי נשק הוא בלי נשק הוא היה ברגילה באותו זמן והוא יצא בלי נשק א שאני ממש בכניסה אז ו מסתכלת עליו אז בעלי אריאל פתאום טס כזה שאריאל יותר גדול מ אריאל בן 30 כן אז הוא טס עם הנשק היה לו רישיון לאקדח והוא פשוט מתחיל לרוץ לכיוון העיריות א אנחנו לא הספקנו למצמץ והוא כבר פתח עלינו ממש פער התחיל לרוץ את רצה אחריו כן רועי רץ אחריו ואז אני רצה אחריהם ומה את שיוצא שאריאל קודם רועי ואז אני אני צועקת לו כל הדרך אריאל רץ 100 200 300 מטר מה את צועקת אני צועקת לאריאל אריאל אריאל תעצור אני נסה לקרוא לו לעצור אותו אבל הוא ממש לא לרגע לא עוצר לא מסתכל אחורה הוא פשוט
חדור מטרה א חותר למגע הנשק כבר דרוך הוא הוא רץ א אז אני צועקת לרועי אחריי זה אני צועקת לרועי רועי תנסה לעצור אותו תנסה לתפוס אותו הוא יותר קרוב אז אני מנסה שהוא יגיע אליו לפני שאני מגיעה אליו שאיך שהוא קודם כאילו מישהו יגיע אליו ואז רועי מסתובב אליי נותן לי מבת כזה של הכל בסדר אני לא אשכח את זה ואריאל נעצר אחרי 300 מטר אריאל נעצר א פותח זיג מה שנקרא ככה בשפה אמ אני נעמדת נעצרת במרחק של 40 מטר מאריאל שאני עדיין שומרת זווית עין איתו רועי מקביל אליי אבל הוא כבר נעלם לי מהזווית כי יש איזה בטונדה שמסתירה לי אותו ואני יודעת שהוא יותר קרוב אני שומעת יריעות מעבר לחומה הוא תופס איזה פינה מעבר לחומה עם
הנשק הוא יורה אני שומעת שיש שם הם יורים הוא מנסה לתפוס מחסה ומתי שהוא מנסה לתפוס מחסה ולחזור אז ארבעה מחבלים יוצאים מה שאני הספקתי לראות ארבעה מחבלים יוצאים והוא לא מספיק לתפוס מחסה כי הם היו קרובים אליו והם יורים בו והוא נופל ואת רואה את זה כן ואני רואה את זה שהוא חוזר אליי א שהוא מנסה לתפוס מחסה הריאל שריל מנסה לתפוס מחסה יש איזה מבט כאילו אני אומרת לעצמי אולי יזה מבט אחרון כזה שהיה בינינו שעוד הספקתי כאילו לתפוס אותו א אחרי שאריאל נופל ז א מכוונים את הנשקים כל מי שהיה בחוץ עלינו בזמן הזה אני פשוט עושה אחורה פני ומתחילה לרוץ אני לא חוזרת לבית מאיפה שבאתי חותכת ימינה על השמטה הראשונה שאני
רואה אני רואה שם מישהו אני אומרת לו מה אתה עושה אתה גר פה כנס לבית יש מחבלים אני ממשיכה עוד כמה צעדים אני רואה מישהי שכנה כולם היו בחוץ הרבה היו בחוץ לא הבינו מה קורה א אז אני רואה איזה שכנה בחוץ דלת של הבית שלה פתוחה אני דוחפת אותה ואני אומרת לה כנסי מכבלים א אני סוגרת הבית מלמעלה למטה אני עושה כזה סריקה של כל הבית מה פתוח יש לה מרפסת כזאתי אני סוגרת אותה ואני נכנסת ל שני אנשים מבוגרים לבית א ואני אומרת להם שיש מחבלים בחוץ ואנחנו חייבים לשמור על ה שקט א ובזמן הזה שאני מדברת איתם היא אומרת לי יש לך דם מהרגל א אני מסתכלת על הרגל ואני רואה שיש לי חור בכף רגל כן זה לא כ תוך כדי ואני לא מרגישה
שום כאב ויש זקות במקביל אז אנחנו כולנו אין להם ממד אז אנחנו נכנסים למקלחת ואנחנו עם הידיים כזה על הראש ו בגלל שאני באה מבחוץ ואני מבינה כאילו מה אני רואה הם הם מאוד בקריס מה קורה כאילו למה יש לך דם על הרגל מה קורה בחוץ והם רוצים לצאת לבדוק את ה את השטח והם לא משתפים איתך פעולה הם משתפים איתי פעולה אבל הם מאוד הם במקום אחר כי א הם בעצם לא מבינים עדיין אתה לא מבין שמה שקורה בחוץ זה זה מחבלים יש מחבלים פה א אז אני בעצם מנסה כמה שיותר רגע לעשות איזשהו סדר בתוך כל הקוס אני מנסה לעשות רגע איזשהו ניתוק ממה שבאתי ת שנייה אז ממה נפצעת מהרגל אתה היית יחפה כן הייתי יחפה וכנראה פשוט כדור שחתך אותי שירו
עלייך כן כדור ש מחבלים רצו אחריך כן הרי שאני רואה אותם ארבעה מחבלים שיוצאים מעבר לחומה אה ואחרי ש הם גם רואים נכון כי אני במרחק די קרוב 40 מטר משהו כזה ואחרי שאריאל נופל אז בעצם אני מאמינה שברגע שעשיתי את האחורה פני והגב שלי אליהם אז חטפתי אז את מגיעה לתוך הבית שלהם את אין לך מושג זה נכון האדרנלין לא נותן לנו להרגיש ואז את נכנסת ובעצם את צריכה להרגיע זוג מבוגרים שלא מבין את הסיטואציה נכון בזמן הזה אני שומעת ערבית בחוץ ומחבלים בחוץ והם מנסים להיכנס הביתה כן תראי יש איזה רגע שאני מתקשרת לאחי אני שומרת שבת אז יצאתי בלי כלום אני מבקשת יחה מהשכנה אני מתקשרת לאחי בזמן שאני שומעת אותם בחוץ כי את
יודעת עובר לך איזה רגע כזה שאחי לפחות ידע איפה הייתי בפעם האחרונה אז אני א על זה חשבת לא צלצלת לשאול מה אתיכם צלצלת להגיד תקשיב זה המיקום שלי כן שרון תקשיב יש מחבלים אני בכתובת ככה וככה תתפלל שרון לא באופקים שרון לא אחי לא מ כם הוא בצפון באותו זמן וזה הבן אדם הראשון שהייתי חושבת עליו אני ואחי מאוד קרובים אז הוא גם חובש קרבי אז אני אומרת לו שבעצם יראו לי ברגל והוא גם מתדרך אותי מה לעשות באותם רגעים אני אתו על הקו קחי מגבת תעצרי את הדימום מה את רואה עשיתי לו צילום וידאו א מה שאפשר ואז התחלת להרגיש כאבים או מה שום דבר את רק אומרת עכשיו אני צריכה לפעול כן כן אז את מצליחה להרגיע את ה אני כן מנסה
להשתלט על זה להעביר להם שבחוץ יש מחבלים שלא ילכו לחלונות שיהיה מיכו טלוויזייה שלא ינסו לצאת גם א ושאני מדברת עם אחי בזמן הזה אז אני שומעת ערבית בחוץ צעקות בערבית אז אני אני אומרת לאחי שרון שרון הם פה אני אדבר איתך ואני מנתקת לו ואת מתחילה רגע אחד לחשוב החוצה אריאל ברור מה עוברת לי המחשבה לרגע לקחת את הרכב שלהם ולנסות את יודעת איזשהו תסריט אולי אני אוכל לפנות אותו אולי אני אצליח להוציא אותו אולי עדיין הוא שמה אולי הוא עדיין אולי הוא הספיק ל אבל אני יודעת שאם אני יוצאת אז אני לא בחיים זא אומרת את את יכולה אני יודעת שזה נקודה ממש ממש קשה אבל אני כל הלילה חשבתי על זה איך את נמצאת בנקודה שאת אומרת
אני רוצה לצאת לעזור לבעלי אולי וצריך חזרה ואת לא יכולה מה מה את עושה עם עצמך חוסר עונים הוחלט גם אין לך הרבה זמן באמת יותר מדי לחשוב כי הכל קורה מהר יש לך עוד כמה דברים להתעסק בהם כמו ש שלא ייכנסו לפה מחבלים או שאחת השכנה מביאה לי את הטלפון והיא אומרת לי קחי דברי עם מדה אז אני אומרת למדה תעזבי אותי אני אומרת לה לכי לגורן לכי לגורן בעלי שוכב שמה אז היא אומרת לי אני לא יכולה זה שטח אש אף אחד לא יכול להיכנס לשם גם מי שנכנס לשם אהרון זכרונו לברכה הנהג הנהג אמבולנס שנכנס מאופקים כן שהוא נכנס שנ והוא גם אז א ואת יודעת משהו על רועי הגיס שלך לא ברגע הזה אני לא יודעת כלום על רועי כי רועי לא ראיתי
בוודאות את אריאל ראיתי וכרגע כל מה שקורה זה רק איך אני א מנסה לשרוד את הרגע הזה כמה שעות אתם בתוך הדבר הזה שעתיים בערך שעתיים שיש לך דימום ברגל ואת לא יודעת את יודעת עם אריאל חי תראי אני אומרת לעצמי ברגעים האלה שעה דה לא מגיעה שעתיים אז אני אומרת לעצמי אתה גרוע מכל כן גם אריאל היה נחשב נהדר ארבע חמישה ימים הוא ורועי אז בזמן הזה שהוא בעצם נהדר אני מתאבלת רגע אבל מה זאת אומרת נהדר אחרי שמפנים אותי מהבית א אחרי הכוחות שלנו שאני שומעת עורית בחוץ אז אני אחרי שעתיים קצת מעזה להוציא את הראש ולצעוק לאחד השוטרים שראיתי שיש לי פצע ירי ברגל והוא מגיע הוא רואה את הרגל והוא שני שוטרים מרימים אותי ומפנים
אותי תוך כדי שיש קרב עריות בחוץ א את השכונה כבר הגיעו א השוטרים יהודים אבל עדיין מאוד מאוד סמוך יש קרב הריות ואתם שומעים את זה כן אני נמצאת מול הבית של רחלי א רחלי היייתה בת הרובה רחל מאופקים שנו ק נכון נכון רחל אז אז שם הכל היה התרחש כן אז בעצם אפנים אותי מביאים אותי מאחורי הבית לאיזה מדרכה ואני מבקשת להגיע לאריאל שאני מנסה להגיע לאריאל אז מישהו תופס אותי ואומר לי את לא יכולה הכל שם א מכבלים אז אז אני מבקשת שיפנו אותי אני אומרת אז אל תשאירו אותי פה או שתפנו אותי א שתחזירו אותי לבית כי אני מרגישה מאוד חשופה ויש שם בחור בשם ירון א שהוא התנדב מגילת שהוא מנתח מסורוקה בחור מקסים שהוא עזר לי והוא
פינה אותי לסורוקה יחד עם שוטר שהיה פצוע שלקחנו ברכב ואנחנו נוסעים כל הדרך לסורוקה ויש הזכות ואנחנו מתפללים בעצם שלא יתפוס אותנו גם משהו בדרך ואנחנו מגיעים לסורוקה ואני מנסה בשלב הזה חיפוש לא יודע ריאל רועי ברשימות של אנשים כבר התחילו רשימות אבל אני שם עד 12 בלילה ואני מבינה כבר שכנראה שזה לא וההורים של אריאל נשארים שם כברם גם ביום שאחרי כן הם הגיעו גם באותו באותו יום שאני שאני הגעתי והם א הם יודעים אלייך הם יודעים את הסיפור כן אני אני מדברת איתם מסורוקה עושה להם טלפון והם מגיעים לסורוקה ו אנחנו ביחד מנסים לחפש לבדוק לשמוע כל שביב של מידע ההורים שלך בקשר כן אבא שלי רוצה לצאת אליי מרמת גן
לסורוקה אני מבקשת שלא כי פחדתי לא ידעתי מה יתפוס אותם בדרך אז ביקשתי מם לא להגיע א ואני עוברת איזה מין א ניתוחו קטן ברגל משהו קצת כזה הלה בבלה כזה מה שנקרא משהו מאוד מאולתר כי הה צריך להוציא כי הכל שם היה מטורף בסורוקה הכל שם טירוף ומה זה הפץ הירי שלך לעומת מה שקורה פה עכשיו אז א היה צוות מדהים שאמר לי אני מצטער שזה יהיה קצת כואב והוא פשוט ידק לי את ה וואו בלי הרדמה ון כן א הייתי צריכה להתאשפז שם א אבל גם מהנסיבות באו ואמרו לי כאילו אין לנו מיתות אז תצטרכי להתפנות היום ובאמת ב-12 בלילה אני תופס ת טרמפ עם מי שאני יכולה לכיוון אשוד אני לא יכולה לחשוב מה עבר עליך עברו עליך עבר עליך בארבעה ימים
האלה אבל את יכולה לתת לנו איזה כניס הצצה כן בארבעה ימים אנחנו נמצאים אצל אחות של אריאל א יש שם גרעין מדהים בלוד שמאוד ניסה לעזור לנו ומאוד ניסה לכוון א וההורים בימים האלה גם נותנים בעצם מגיעים לשורה למחנה כדי לתת דגימות dna ומה שאפשר ויורים וקעקוע וכל דבר שהיה אפשר לזהות ובאמת אחרי ארבע חמישה ימים חמישה ימים מגיעים לושר לנו על רועי מהצבא ובאותו לילה מבשרים לנו על אריאל ב4 לפנות בוקר ובאמת ביקשנו לקבור את אריאל ורועי אחד ליד השני בקבורה צבאית הוא לא הוכר כחלל צל רועי היה חייל אז כן גם בחייהם וגם במותם היו מאוד קרובים ורועי א נמצא 20 מטר מאריאל 15 מטר מאריאל הוא היה שם הוא פיזית לא זז כדי להיות
ליד אח שלו עד הדקה האחרונה אז אתם שומעים את הדבר הקשה הזה ששני אחים הם מתוך כמה שתי בנות שני בנים כן ושני שתי הבנות הם א אין בהריון חודש אחרי המקרה זה היה איזה בשורה כזאתי שהכניסה המון אור ושמחה וחיות כמה שנים היית נשואה כמעט שנתיים שנתיים כ הכרת את אריאל קודם כן הכרתי את אריאל ומהר מאוד התארסנו זה חיבור כזה קוסמי שאת יודעת שזה זה ו הייתה לו שמחת חיים וחיות והוא היה מאוד מיוחד בדרך שלו והוא היה הה מנגן והוא היה מאוד מוזיקלי ואחרי שהוא א נפל אז אנחנו קיבלנו הוא בעצם הגיש שירים היייתה תחרות שירים של חברת הליקון והוא הגיש שלושה שירים והוא זכה מקום שני וזה שיר שהוא כתב לי שהכרנו וזה זה היה מדהים
אני הסתכלת עלייך ואת נראת לי מאוד א מחזיקה את עצמך ומאוד יש לך איזשהי ראייה מאוד בהירה על הדברים את גם מצד אחד מספרת את הסיפור שהוא ונשמע גם שיש לך הרבה אמונה שמה ש שלך שלך ומה ש איפה זה נכנס בכל החיים של של היומיום שלך שאת בלי אריאל תראי זה כאב בלתי רגיל שרק מי שחווה אותו יכול להבין אבל אני מאוד עם כל זאת אני מאוד מנסה כל הזמן להגיד לעצמי שאני מסתכלת על הרגל כ דועל שהגיע לפה לעולם והוא היה צריך לעשות את מה שהוא היה צריך לעשות ו היה צריך לתקן את מה שהיה צריך לתקן ואני אני מאוד אני יכולה להגיד לך שבלי אמונה אני כנראה לא הייתי פה וכנראה לא הייתי מדברת איתך ובכלל מחזיקה אבל א יש המון רגעים שאני
מנסה לעשות איזה זום אוט ולהסתכל מלמעלה על הסיטואציה על הכל בכללי על החיים ולדעת ש שיש פה משהו שהוא הרבה יותר גדול ממ ואמרתי את זה גם בהספד בהלוויה שלו אמרתי המוות שלכם זה מעבר לבינה שלי ומאמינה שאריאל הגיע לפה אני מנסה להסתכל אני אומרת אוקיי כואב לי היינו ביחד זה הזוגיות שלי זה הבן אדם הכי מדהים שהכרתי אבל אני גם אומרת היה לאריאל את התפקיד שלו ועם כל הכאב כן זה גלים אני מדברת איתך אני אומרת את זה אבל זה גלים צונמי ממש זה כאילו זה מגיע ו לעשות איזה מין עבודה כזאת של ה של של הדעת אז אז זה בזמנים של שאת יכולה להשליט את השכל על הרגש את חוזרת לעבודה את בעצם מה מה את עושה עם עצמך כן אני חוזרת
לעבודה את חוזרת לעבודה ואיפה את חוזרת לגור אני חוזרת לאמא שלי באשדוד אני חוזרת לעבודה אני לוקחת אפילו לעצמי את הדברים שתמיד רציתי לעשות וכזה הזנחתי אותם מה מה למשל א חוק פיסול עבודה עם חימר א אני אוהבת מאוד ליצור אני עושה תיאטרון גם שזה מד לת לתיאטרון בעצמך כמשתתפת לא שהגעתי לאשדוד חזרתי לעשות תיאטרון במקלטים לילדים א רגע רגע את צריכה להסביר לי את זה את לא נשארת בבית ושמה את השמיכה מעל הראש לא לא לא לא לא כי זה לא אופצייה לא כי ישר הרגשתי שכאילו אני רוצה לשמור על החיות של אריאל זה היה הדרך הרגשתי שת יודעת יש רגעים שאני כאילו מרגישה את אריאל אומר לי קומי תחייכי תעשי אז באמת ישר אחרי המקרה
עשיתי תיאטרון לילדים במקלטים כי אז באמת לא חזרו לבתי ספר אז שמרנו על האנרגיה אני והמורה שלי לתיאטרון שזה היה מאוד כאילו למצוא את החיות בתוך כל הדבר הזה בתכלס מה שתמיד אנשים אומרים שמה שמוציא אותך חי זאת הנתינה ואת במקום לדבר זה מה שעשית כן הלכת והתחלת לתת לאנשים בלי חשבון כן ואיך איך נראים הימים שלך מתי היית סוף יום סוף יום אני יודעת שאני שאני יש לי את הרגע לפרוק יש לי את הרגע שאני לבד השקט הזה חיכיתי לו א כי מאוד חשובה לבד גם בתוך כל הדבר הזה דאגתי גם להגיד לעצמי שאני את יודעת את לא רק מחפשת להיות בחוץ ואז שיש רגע של השקט מה קורה כאילו מה אני מי מה אני מה קורה מי איתי כאילו מה כן אז דאגתי
לשים לעצמי את ה ככה את הלילות האלה לבד הייתי מדברת אני מדברת עם אריאל בורא עולם פורקת מוציאה ונגיד את הולכת לטיפול מערך תמיכה משהו כן קודם כל יש לנו קהילה מאוד חזקה של אנשים שאיבדו שזה כוח אחד גדול מאוד מגבש ומחבר וזה בעצם זה כוח זה נכון יה להגיד אני מרגישה את זה על עצמי שיש לך משפחה חדשה כן שיש לה חברות חדשות זה כאילו משפחה באמת כמו השם זה ככה כן ואחיות אחים משפחה את מרגישה שהם מבינים אותך או שהם כן יש לי את האחי שהוא הכי קרוב אליי בעולם ויש לנו את השיחות שלנו שתמיד נמשכות אל תוך הלילה ואני באמת פורקת ומוציאה א הוא גם איבד הוא איבד חבר הכי טוב א אבל א זה לא השתול אנשים שבאמת אה מבינות מה זה
לאבד בעל את יודעת אנחנו לפעמים עד היום מוצאות את עצמנו אומרות א אנשים שאיבדו את הבעלים שלהם ועדיין לא אלמנות היה אייזה הודעה בוואטסאפ שקיבלנו חברות יש מפגש אלמנות ביום ככה וככה אז התקשרתי לא אחראית אמרתי לה אולי תשנית האלמנות זה לא שאנחנו לא אלמנות אבל אולי איזה מפגש של ביחד או נשים לביות או כמה המילה אלמנ את עושה לך א אולי היא נותנת איזה כותרת קודרת כזאתי יש איזה תבנית כזאתי שמצופה ממנה את יודעת לא לעלות שום תמונה לא לבלות לא לעשות אני יכולה להגיד לך על אנשים שאני שומעת מהן מה שאומרים לך שמספרות לי א שיש א פתיחת עיניים על זה שאפילו הם מעזה לחשוב על זוגיות שנייה ומישהי שכן נמצאת בזוגיות שנייה
שאת יודעת הגרין מאוד מפרגן לה אנחנו כן מפרגנים מאוד אבל הבחוץ רואה את זה קצת בעין א אבל תמיד יהיה לאנשים מה להגיד אז להגיד לך שאני אתעסק בזה כל הזמן לא אבל צריך כוח לו להתעסק זאת אומרת ברור שלו וכשאני יושבת פה ורואה נשים מהממות כמוך ואני אומרת לעצמי יש לנו קצת בעיה כי אחותי אומרת אנחנו אנחנו המשפחה בתוך בוה בתוך בוה לא לא עבירה אנחנו בבואה שזר לא יבין זאת אז אנחנו גם לא כל כך אנחנו מתקשרים אבל לא כמו פעם ואני שואל את עצמי למשל על החברות שלך על המשפחה הם את נותנת להם להיכנס שמה לא עד הסוף אמיתי לא עד הסוף לפעמים מראה גם שאני בסדר ו בואו נשמור על השמחה של אריאל א תראי אריל במשפחה אמא שלי היא
עבדה את הראייה לפני 10 שנים עבדה את את הראייה ואריאל הוא הכניס המון אור רתם שמע לבית הוא הכניס אנחנו תמיד היינו גרעין כזה אני אמא שלי ואחי ואז כל המצב יינו גרעין כזה ופתאום אריאל נכנס ולהכניס מישהו לגרעין הזה היה מאוד כזה רגע איך הוא יקבל איך הוא זה איך יהיה ובאמת הוא עשה את זה בצורה אכי הכי מדוייקת וגם באמא שלי יש המון המון חיות ושמחה אז זה היה מאוד מן טובי היא והוא אז שהוא הלך זה אתה מרגיש החוסר זה נשמע שהתפקיד את גם שומרת אבל גם שומר עלייך כן ממש ככה גם שהוא לא פה אז הוא פה הוא פה ואת בשביל אחרים זאת אומרת את השמירה עלייך היא לא רק להחזיק את אריאל שנשמע לי בחור פשוט מהמם כן ואיזה קשה זה
העולם חסר בלדו ממש ממש ומצד שני יש לך את אמא שלך זה לא מצד שני זה בנוסף לזה יש את אמא שלך שאת צריכה לחז חזיק אותה מעל המים נכון זה להחזיק אבל היא מחזיקה אותי יותר באמת היא היא מאוד השראה אמא שלי להסתכל עליה תודה תודה שתיקנת אותי כי בכלל דרך אגב איך זה היה לחזור הביתה את כבר שנתיים גרך בחוץ נכון חוץ לבית לחזור לבית זה מאוד את יודע תמיד מאתגר אחרי שאתה בחוץ כל כך הרבה זמן אבל יש בזה גם משהו כאילו ש את לא לבד את כאילו חוזרת גם לגרעין הזה המאוד קרוב אבל אין ספק שתמיד צריך את ה את יודעת את הפינה שלי את הרגע שלי אז אני תמיד דואגת שיהיה לי גם את ה את המקום הזה ואת חושבת על זה לצאת מהבית כן כן ואני
מאמינה שזה יקרה גם בקרוב כי אחרי הכל התחושה של ה שלי העצמאות והלבד היא גדולה מהכל היא זה צורך גדול יותר מהכל ככה לקראת סיום אני רוצה לשאול אותך יש המון נשים ב צעירות בחורות צעירות במצב שלך ויש גם כאלה שהם לא מצליחות להרים ראש וכל אחת בקצב שלה ואיין לנו שיפוטיות כמובן על אף אחד אני הסתכלת עלייך ואני אומרת מה לדעתך את נותנת בתפקיד הזה שלך בחבורה הזאת יש לכם חבורה גדולה שמחזיקה אחד את השני מה תראי יש לי איזה מנטרה שאני תמיד חוזרת עליה לא מהסיטואציה לא מהשביל סריר הייתי אומרת לעצמי הדר תתני יד לכאב לכי איתו יד ביד תצעדי איתו יום אחד הוא יעזוב לך את היד ויגיד לך מפה את לבד שלך אז אני כאילו אומרת
אנחנו עכשיו במים סוערים אבל מתי שהוא אני אגיע לחוף מפתחים אני מאמינה בזה בכל ליבי זה החיזוק שלי אז כשאתם במים סוערים מה את רוצה להגיד שאנחנו נגיע לחוף מפתחים האמון והאמונה בטח שהאמונה קודם כל האמונה להבין שאנחנו בסוף מאוד אה יש פה משהו יותר גדול ויש פה דרך ואנחנו חלק מהדרך וסוף יהיה טוב א ולאט לאט שהשם יכוון אותי אמן אני אמרתי שהר אותנו כולנו כולנו זה בטוח אמרתי שערף שהצבת שאריאל ציב הוא גבוה אבל אני לומדת להכיר אותך ואני אומרת שוואלה את נותנת רף גבוה ו פשוט א אני מסתכל ך ואני אומרת איזה ב יש לקדוש ברוך הוא איזה בנות ע עם עם כוחות ועם כל הכוחות את את גם אומרת אני יודעת שאני צריכה את הזמן
לעצמי וזה מעורר השתאות לשמוע כל צעד אמרתי לך אני רוצה לשמוע כל פרט כי זה נשמע שממש הצלחת כמה שאנחנו חסרי עונים הצלחת לנהל סיטואציה בתוכך כולנו רוצים שליטה הרי נכון ונראה לי שאת עושה את אותו דבר עכשיו וגם את נותנת מקום בטח לכ מום ול כן חושבת שזה מה ש אולי יתן לנו יותר גם את ה לתת מקום לדבר הזה כן ולא להגיד לו היי טוב את את מכירה דבר אחד או שניים על החיים מה שאיך נראה כאב נכון את חושבת שזה נותן לך כלים יותר מאחרות כן כן אני חושבת שזה מאוד חישל מאוד וואו זה מדהים זה הסתכלות כל כך אופטימית ומבינה שלכל אחד יש את המסע שלו נכן שהשם יברך אותך למסעות אור האמת שאותנו אני יותר קל לי להגיד לך אבל זה לגמרי נכון אני כל כך שמחה לפגוש אותך מאו גד גם את תודה תודה רבה את אף פעם לא לבד אתה אף פעם לא לבד
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום שני, ט״ז בתמוז התשפ״ד (22.7.2024). משך: 27:54
0 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.