מוסר ברגע: נוסע בעולם - הרב הרצל חודר HD
אדם נוסע מתל אביב לירושלים ברכבת. מתיישב על הספסל, יש לו זמן, אולי טיפה ללמוד בדרך, רכבת. עשרים קרונות הכול מלא. הוא מתיישב בניחותא, פותח תהילים בינתיים. משהו מוזר הוא רואה, מישהו מאחריו דוחף את הכיסא, דוחף את הכיסא כל הזמן. הוא לא מיד התפרץ אבל, הוא לא מפסיק! הוא קם, רואה נוסע מאחריו שתי רגליו על הכיסא ודוחף אותן כל הזמן. הוא אומר לו, סליחה ידידי היקר, מה אתה עושה? מה אתה דוחף את הכיסא שעליו אני יושב? הוא אומר, אני מצטער. תשמע, יש לי בעיה קטנה. -מה הבעיה שלך? אני צריך להגיע לירושלים בשעה שמונה. יש לי פגישה בירושלים. ואני רואה שהקטר מתמהמה, לפי הנסיעה שלו אני אפסיד את הזמן, את הפגישה. אבל מה
אתה עושה? -אני מנסה לדחוף את הקטר לעזור לו שיהיה לו יותר מהר. לדחוף את הכיסא, נגיע יותר מהר. הוא אומר לו, אדוני היקר, עשרים קרונות. אתה חושב שאתה תדחף, זה יעזור במשהו? יש זמני נסיעות. יש זמן יציאה, זמן ... הכול זמן, גם שהוא יגיע. לא יעזור לך שום דבר. עדיף לך, שב בנחת, אל תתאמץ, עזוב את כולם. רבותיי, העולם שלנו זה נסיעה אחת ארוכה ברכבת. אתה חושב לפעמים אני אדחף יותר מהר, אני אשיג יותר מהר, הקטר זה הקב"ה. הוא מרים אותך. יש יעד, יעד של יציאה, יעד של זמן לכל דבר. למה אתה מתאמץ? תן לבורא עולם להנהיג אותך. מה שמגיע לך. "עת לכל חפץ" יש זמן לכל אחד ואחד. אדם צריך לדעת ולהאמין. אני בעולם הזה נוסע. מסיעים אותי, עדיף לשבת במנוחה, ואז "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך ." תודה לא-ל עריכת תמלול: חיים גלסורקר
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום שישי, י״ט באדר התשע״ז (17.3.2017). משך: 2:47
0 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.