תורה ומדע עם הרב זמיר כהן - הלוח העברי

เฮ שלום לכם, אנחנו עם עוד תוכנית של תורה ומדע. אין יום שבו אנו עושים שימוש בלוח השנה, אך כמה פעמים עצרנו לשאול איך הוא בנוי, מה עם העקרונות עליהם הוא מושטט, וכיצד הוא מתכתב עם הלוחות האחרים, הנוצרי והמוסלמי. עם מי באולפן שניים? הרב זמיר כהן, יושב ראש ארגון דברות. שלום הרב.

שלום וברכה. ושלום לפרופסור אלי מרצבח מהמחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר אילן ויושב ראש המכון למתמטיקה ואסטרונומיה במקורות היהדות שלום גם לך

שלום ושלום

אני רוצה ברשותכם לפתוח בשאלה זהה לשניכם רבותיי לוח השנה זה איזשהו כלי טכני או משהו עם מהות מאחוריו פרופסור מרצבח

טוב אני חושב ש לוח שנה זה לא רק טכני חושב שכל עם זקוק ללוח זה הדבר הראשון. זה לא סתם עם המצווה הראשונה שנאמרה בתורה זה על החודש הזה לכם, אלא כל עם זקוק ללוח. זה בעצם מה שמייצר את העם, את האומה. ולכן הדבר הזה הוא חשוב מאוד ואין לזלזל בלוח העברי ובכלל בכל הלוחות.

הרב,

כמובן אני רק יכול לחזק ולהצטרף לדברים. הרי כל המועדים א יום הכיפורים לפי מה נקבע יום הכיפורים הכל תלוי במועדים האלה כלומר לא לא מדובר רק בעניין טכני אלא המשמעות היא הרבה יותר רחבה הרבה יותר עמוקה עד כדי משמעות של חיובים מסוימים על פי האדם שאכל בכיפור או שאכל יום לפני יש הבדל גדול בין זה לבין זה והכל תלוי בלוח העברי

פרופסור מרצבח א הזמן איך הוא מוגדר על פי המדע מהו הזמן

כן זאתי שאלה טובה מאוד כי לעצמי שגם רחבה מאוד

וגם רחבה זה לא כל כך פשוט למדוד זמן אבל כמו שמודדים מחק כמו שמודדים משקל אז יש גם אפשרות למדוד זמן אפשר למדוד זמן בשיטות הייתי אומר מלאכותיות וככה עשו פעם למשל עם שעון חול או קפיץ או מטלת כל מיני שיטות כאלה שמודות זמן יש גם כן שיטות אסטרונומיות ואלה השיטות הייתי אומר הטובות, המדויקות יותר שמשתמשים בהם עד היום הזה. ויש שיטות היום יותר חדשות, שיטות של פירוק רדיואקטיבי, שיטות אטומיות, אבל בגדול השיטה הפשוטה זה לקחת א א נגיד השמש ולהסתכל על מחזור השמש או ירח או כוכב כלשהו. למשל יום, המושג של יממה. אז אנחנו רגילים לדעת שיממה זה 24 שעות ולכן מה זה שעה זה חלק אחד מתוך 24 אבל ברור לנו שאם אנחנו

מודדים יממה נגיד משקיעת החמה מהבית שלי עד השקיעת החמה הבאה אז זה לא בדיוק 24 שעות זה יכול להיות טיפה יותר או טיפה פחות ה-24 שעות האלה זה בעצם יממה ממוצעת עכשיו חוץ מזה יש גם כן מושג של יום שנקרא יום סידה דרי או יום כוכבי, שזה בעצם משך הזמן להיקף כדור הארץ על עצמו, שזה טיפה פחות. זה א בעצם 23 שעות, 56 דקות ועוד ועוד ועוד כמה שניות, לא נוותר לכם על השניות וזה בעצם יום כוכבי וזה הזמן של הכדור הארץ על עצמו וזה לא אותו דבר כמו היממה שלנו. אז זה דוגמה ואותו דבר יש גם שנים שונות ואולי נראה את זה בהמשך

כן נתמקד עוד רגע אחד במושג זמן הרב זמיר כהן איפה מוזכר לראשונה נושא הזמן בספר הספרים בתנך בפרשת בראשית המילה זמן אמנם לא מופיעה אבל כתוב על השמש והכוכבים והיו לאות ולמועדים ולימים ולשנים כלומר יש משמעות למערכות של הכוכבים ביחס לכל העניינים האלה אבל המילה זמן בהחלט מופיעה בתנ"ך. למשל שלמה המלך בספר כהלת מציין שלכל לכל עת וזמן. יש גם בדניאל בכמה מקומות המילה זמן מופיעה, אבל המשמעות של הזמן ביהדות היא הרבה מעבר להופעה של המילה הפשוטה.

זהו. מה באמת הרב החשיבות של ה של המושג הזה שבאמת א א מלווה לכל אורך התנך וגם אחר כך בהמשך כמובן בתורה שבעל פה ובעד ההלכה א כפי שהזכרתי קודם הרבה מהמצוות שבתורה תלויות דווקא בזמן למשל אדם שיקח כעת א סוכה ולהבעת המינים ויקיים את כל מצוות חג הסוכות הוא לא עשה שום דבר העיתוי של הזמן שגם המילה חג נקראת על שם העניין הזה מלשון מחוגה כלומר הזמן חוזר וחג וחוזר לאותה נקודה המצוות שיש לנו בתורה הם בהחלט קשורות לזמנים אם יקימו מצווה בזמן אחר לא עשו שום דבר המקובלים מסבירים את הרובד היותר עמוק שבדברים שישנן מאוראות שהתרחשו בהיסטוריה באופן חד פעמי וישנם מאוראות שמבחינה רוחנית חוזרות על עצמן בכל שנה ושנה.

אותו מאורע, אותו מקרה, חוזר על עצמו בכל שנה ושנה. מבחינת ההיבת הרוחני, כמו למשל מתן תורה ביום חג השבועות. בימים רגילים לא יורד שפע רוחני לעולם מאין השפע שיורד ביום ו' בסיוון, שזו חג השבועות, או מאמר חז"ל שבניסן יגלו ובניסן עתידים להיגאל. מדוע? מכיוון שבזמן, במועד הזה הוקבה המסוגלות הזו לגאולה. זה דבר שהוא ייחודי לחודש ניסן. לכן אנחנו חוגגים ניסים מסוימים וניסים אחרים אנחנו לא חוגגים. יש בתנ"ך עוד ניסים כמו שמש בגבעון דום. זה א נס מאוד מרשים שכדור הארץ עומד מלכת ונשאר שם השמש נשארת עומדת מול גבעון. אבל אנחנו לא חוגגים מכיוון שמדובר ביום רגיל. לעומת זאת א פעולות רוחניות שהוטבעו בטבע הבריאה

לחזור על עצמן בכל שנה ושנה באותו זמן. את אלה אנחנו בהחלט חוגגים עם כל המצוות שקשורות לאותו עניין. כן? פרופסור מרצבח, אני יודע שיש זורי זמן, זמן עולמי, זמן מקומי, זמן נקודתי. תוכל לעשות לנו קצת סדר במושגים הללו?

טוב, נשתדל. נתחיל עם הזמן,

הזמן העומד רשותנו.

אם יש לנו זמן, הכל אפשרי. עם הזמן, הכל אפשר להסביר. נתחיל עם הזמן הנקודתי. הזמן הנקודתי זה זמן שבעצם מתאים לבן אדם במקום שהוא נמצא בלבד ולא במקום אחר ולא בעיר אחרת ודאי לא במדינה אחרת. זאת אומרת ב למשל בצהריים אז המקום שהשמש זורחת במקום הגבוה זה 12 כן והיום אנחנו יודעים שלפי השעונים שלנו זה לא בדיוק 12 כי אנחנו לא עובדים לפי זמן נקודתי זמן נקודתי זה לפי פשוט מזריחת השמש עד שקיעת השמש וזהו זה הדבר זה הדבר הפשוט עכשיו היות ויש קשר בין האנשים יש יחסים והכל כשקובעים פגישה אז אנחנו צריכים להסכים אז צריך זמן שיתאים לכולם לכן קבו מה שנקרא זמני זמן אזורי הרי כדור הארץ הוא כדור פחות או יותר הוא מסתובב

על עצמו על צירו ו ולכן אנחנו השעה ש שלי פה זה לא אותו דבר כמו השעה של מישהו שנמצא במרחק גדול לכן קבעו פשוט א מקום האפס נגיד ב שנקרא גרניץ' זה בלונדון וכל 15 מעלות זה שעה נוספת הרי אם למה 15 מעלות מפני שאם אנחנו עושים את הסיבוב שלם זה 360 מעלות 360 מעלות לחלק ל-24 שעות זה 15 לכן נגיד אם אני נמצא במרכז כדור הארץ בוא נגיד שזה אפשרי ואני מותח יד אחת לגריני' ועוד יד ככה עם זווית של 15 מעלות. אז יש יש לי שעה. עכשיו א ישראל נמצאת קצת יותר משעתיים מגריני'. פחות או יותר א שעתיים, כלומר 30 מעלות זה פחות או יותר באלכסנדריה במצרים. א ו-45 מעלות זה כבר מה שנקרא בגדד פחות או יותר. ישראל נמצא כשעתיים ו21

דקות מגריניץ'. דרך אגב, זאת הסיבה שחצות היום אצלנו זה משתנה כמובן, אבל בממוצע זה בחורף זה 21 דקות לפני 12, זה 11 39 דקות. למה? כי אנחנו לא נמצאים בדיוק ב-30 מעלות מגריני' אלא 35 מעלות ועוד משהו. 5 מעלות זה חצי, זה שליש של 15, כלומר זה 20 דקות א ולכן אנחנו בשעתיים ו-21 דקות. הזמן האזורי שלנו בחורף זה גרני ו 2 בקיץ גרני ו 3 מסיבות שונות לא ניכנס לזה עכשיו אה אה א וזה נוח למה זה נוח כי כשאני טס ממקום למקום אני לא צריך לשנות את השעה בכמה דקות אלא בכפולות של שעה למרות שיש מדינות בהם יש גם כן חצי שעה בהודו למשל יש אזורים של חצי שעה אבל בגדול זה נקרא זמן אזורי וזמן זמן נקודתי אולי את הזמנים אחרים נראה אחר כך

כן נמשאר זמן אנחנו נשחק הרבה במושג זמן בתוכנית אני כבר מתרשם א הרב ידוע שהעברית היא שפה שמית א מה היא המשמעות הפנימית של המושגים שנה חודש באמת ביהדות כידוע לכל מילה יש תוכן פנימי שיצוק בה וכך גם במילים האלה המילה חודש מלשון התחדשות הרי אנחנו קובעים את החודש על פי מולד הלבנה בסוף החודש במחצית השנייה של החודש הירח הולך ונעלם מעינינו על כל פנים ושוב חוזר ומתחדש בתחילת החודש לכן חודש מלשון התחדשות לעומת זאת שנה מלשון שונה חוזר פעם שנייה מכיוון שבשנה מדובר במחזור אחר לחלוטין כאשר הכדור הארץ מסיים את סיבובו סביב השמש הרי למעשה הוא חוזר לאותה בכל שנה הוא חוזר לאותה נקודה ומכאן מתחיל פעם שנייה זה המקור של המילה שנה

כן פרופסור ברצבח א ידוע לכל שפסח חייב לצאת בחודש האוויר ובכלל כל החגים יוצאים בעונות בעונות קבוהות ידוע גם למה א למה סוכות נקבע דווקא בעונה שהוא נקבע אה אצל אצל שאר אומות העולם זה לא ככה

כן אז הלוח שלנו הוא מיוחד ביזשהוא לוח מה שנקרא יחי שמשי. הוא לוקח בחשבון גם את הירח וגם את השמש וזה דבר מיוחד. למרות שיש גם כן לוחות אחרים עם עם שהם יחי שמשים.

כמה לוחות יש בעולם? תכף נחזור לעניות.

כמה לוחות יש? מאות אולי אלפים. יש בהודו למשל מאות לוחות.

רק בהודו עצמה.

רק בהודו עצמה יש מאות לוחות. אני לא מכיר, אני מכיר כ1ה, לא יותר מזה. א לוחות יש המון המון לוחות. א הלוחות היכי שימשים כמו הלוח שלנו הם לוחות שמבחינה מדעית הם קשים. וגם אם הלוח, דרך אגב, לפני שאני אכנס אני על השאלה שלך, גם אם הלוח שלנו הוא לא המדויק ביותר, אני יכול להעיד שאם נשווה אותו ללוחות האחרים, היחיד שמשים האחרים, הוא הרבה יותר מדויק. הוא ממש היה מדויק ביותר א בין כל הסוגים האלה. עכשיו ככה א א ה החודש כמו שהרב הסביר זה בעצם היקף הירח מסביב לכדור מסביב לכדור הארץ. ההיקף הזה הוא משתנה והוא פחות או יותר 29 יום וחצי בערך. כן לא ניכנס עכשיו לפרטים. אה זה דבר אחד. השנה זה היקף של כדור הארץ

מסביב לשמש והוא פחות או יותר 365 יום ועוד שש שעות קצת פחות חמש שעות 49 דקות אבל פחות או יותר כזה דבר עכשיו ובעצם אין שום קשר בין שני הדברים האלה לכאורה הלוח האזרחי שנקרא הלוח הנוצרי לפעמים אני קורא לו נוח האזרחי היוליאני הגרגוריני הלוחות האלה מתחשבים אך ורק בשמש אך ורק בשמש ולכן באמת העונות חוזרות על עצמם יפה מאוד אבל החודש הוא מלאכותי לג לחלוטין החודש אין לו שום משמעות סתם חילקו את החודש ל1 חלקים אבל אין לזה שום משמעות זה הלוח האזרחי הלוח המוסלמי למשל הוא הפוך הוא לוקח בחשבון אך ורק את הירח כלומר היקף הירח מסביב לכדור הארץ ולא מתחשב בכלל בשנה ולכן 12 פעמים היקב של ירח זה קצת זה בעצם 11 יום

פחות משנה שלמה ובגלל זה אז לאט לאט החודשים לא כבר לא מתאימים לעונות ולכן אצל המוסלמים החגים הם לא מתאימים בעונות כל פעם יש זוזה של 11 יום כך שלפעמים החג הזה יוצא ככה וככה ואצלנו שיש ביחד כלומר לוקחים בחשבון גם את השנה וגם את החודשים עוד מעט נסביר איך עושים את זה. אז א החגים בעצם הם בעונות המתאימות. פסח באביו, סוכות בחג האסיף וכך הלאה.

לא, אז תכף באמת נגלה איך עושים את זה לשאלה הזאת לפרקטיקה, אבל לפני כן אליך הרב

א מה המימד הרעיוני שמאחורי השילוב הזה שבין הספירה של ה או הסיבוב של השמש לסיבוב של הירח? מדוע היהדות החליטה לשלב בין שניהם להבדיל מהלוחות האחרים כפי ששמענו? התורה עצמה מצווה אותנו שמור את חודש האביו מועצתך ממצרים כלומר כשם שעם ישראל יצא ממצרים באביו אנחנו חייבים בכל שנה ושנה לחגוג את חג הפסח דווקא באביו ואם נלך רק עם הירח למשל הרי כפי שפרופסור הזכיר הרי יש לנו יתרה של 11 יום בכל שנה ושנה בין ה-354 של שנת הלבנה לבין 365 של שנת החמה וכשחולפות כמה שנים הרי בסך הכל זה יכול לגרום שפסח יחול בתחילת החורף או באמצע הקיץ לא לא הקפדנו על שמור את חודש האבים זו הסיבה שהיהדות משלבת בין ה המחזור של השמש לבין המחזור של הירח כאשר אנחנו שומרים את 11 הימים האלה ויוצרים מהם את השנה המעוברת אחת לכמה שנים

כן אז באמת נחזור אליך פרופסור מרצבח כך א התחלנו לדבר או התחלת לדבר על על הפרקטיקה עצמה איך זה מתבצע

כן אז אני אני אגיד זה מאוד פשוט כן בכלל אני חושב שהיום כל אדם לדעתי צריך לדעת איך בונים את הלוח העברי אני אומר את זה לסטודנטים שלי אני רוצה שאם אתם תהיו על אי בודד אתם תדעו לבנות לוח עברי כמו שצריך הרעיון מתבסס על זה על נוסחה אחת אני אגיד את הנוסחה ואני אסביר הנוסחה היא 19S ש 205 235m כלומר 19S זהס זה השמש כלומר 19 הקפות א של כדור הארץ מסביב לשמש שווים בדיוק ל-235 הקפות של הירח מסביב לכדור הארץ. זאת אומרת שכאשר א כדור הארץ מסתובב סביב השמש נכון? אז באותו זמן הירח מסתובב סביב כדור הארץ וכשהוא כש הכדור הארץ עושה את את ההיקף הזה 19 פעמים אז הירח עושה את את זה 235 פעמים מה זה אומר הנוסחה הזאת

הנוסחה הזאת אומרת שבתוך 19 שנה אנחנו חייבים להכניס 235 חודשים עכשיו 235 חודשים זה בדיוק מתחלק ב-19 שנים זה מתחלק ככה הרי

חודשים או ימים

235 חודשים

חודשים

זה מתחלק ככה שיש 235 זה 12 * 12 ועוד 7 * 13 נכון אפשר לבדוק זה אומר שיש 12 שנים של 12 חודשים ואז מקבלים 144 חודשים ועוד שבע שנים בנות 13 חודשים. בסך הכל כל המספר הזה ביחד זה 235. כלומר בתוך מחזור של 19 שנים יש לנו 235 חודשים. ואז זה אומר שיש 12 שנים פשוטות רגילות בנות 12 חודשים ויש שבע שנים מיוחדות שמנות יותר שנקראות מעוברות שהם בנות שהם בנות 13 חודשים. ואז את השבע שנים האלה מפזרים בתוך המחזור זה בדיוק זה הגוח זת כלומר בשנה השלישית השישית השמינית ה-11 ה-14 ה-17 וה-19 אלה שבע שנים מעוברות שבהם מכניסים מכניסים חודש ואז אם עושים אתזה את החשבון ככה אז פחות או יותר זה אף פעם לא מדויק ב100% זה לא

יכול להיות מדויק ב-100% אבל זה קירוב מצוין. זה ממש קירוב יפה שאז השנים המעוברות האלה מאפשרות לחזור לשנים וכך שפסח חל באבי וכך הלאה. זה פחות או יותר הבסיס של העניין.

הרב זמיר כהן א אני רוצה לשאול מתי חובר הלוח העברי ועל ידי מי? אבל עוד שאלה מקדימה עשו לפני כן? המשנה במסכת ראש השנה מתארת בדיוק את מה שהיה לפני הרי המחזור של השמש הוא די ברור מחזור הירח לעומת זאת משתנה מחודש לחודש ולכן היו מקדשים את החודש על פי הראייה היו באים עדים לבית הדין כל מי שהיה רואה את מולד הלבנה היה הייתה מצווה גדולה היו מאוד מעודדים שיגיעו לבית הדין והיו מעידים היו בוחנים אותם כדי לוודא שאין כאן רמאות כלשהי ולאחר שהיו מבדים שאכן מדובר בעדים נכונים ואמיתיים שראו הלבנה היו מקדשים את החודש. ככה היה באותה תקופה עד הזמן של הלל נסיעה. לא מדובר בהלל הזקן התנא שחי בזמן בית שני אלא הלל שהיה

אמנם מזרע בדוד משושל את רבי יהודה הנשיא אבל הוא חי לפני קצת יותר מ-1600 שנה והוא זה ש קבע למשך דורות עולם על פי מחזוריות וסדר כפי שהפרופסור תיאר כאן. כך הוא קבע לדורי דורות ולכן אנחנו היום יכולים לצפות את את התאריך המדויק של יום הכיפורים גם באות אינספור של שנים מה שהביא אותו לקבוע את ה את לוח השנה ולא להמשיך את העניין של הראייה אחד ההסברים היותר רווחים הוא שבזמנו הנוצרים חדלו מלהסתמך על חג הפסח העברי עד אותה תקופה כשה שהנוצרים חגגו את החג שלהם, את יום צליבת אותו האיש ושאר המאוראות שהם סבורים שהתרחשו, הם תמיד בדקו מתי עם ישראל חוגג את הפסח ואז חגגו את החג שלהם. באותו זמן הייתה להם הספה כלשהיא

שבה הם החליטו שמהם הופכים להיות עצמאיים וקובעים תאריך קבוע שבו הם חוגגים את החגים שלהם. ומכאן התעורר חשש גדול בעם ישראל שבקרוב יאסרו עלינו לקדש את החודש עם מולד הלבנה. דבר שיכול לסבך את כל הלוח העברי במידה ותגיע גזרה כזו. לכן הלל שהיה בקי גדול באסטרונומיה הקדים תרופה למכה וקבע את הלוח שממשיך ללוות את עם ישראל מאז ועד היום ועד שיבוא משיח.

עכשיו מה זה מניין יצירה בהקשר הזה?

מניין יצירה מדובר זאת אומרת לא קשור ללוח העברי כפי שהוא אלא יותר מניין השנים שאנחנו מונים מאז המילה יצירה מתייחסת לבריאת העולם. אבל כידוע שביהדות מתייחסים לימים הראשונים של הבריאה כאל ימים בפני עצמם. יש גם דעות בין גדולי המקובלים שכל יום בבריאה הזמן זרם בצורה שונה כמו שכותב הגאון מוילנה ואחרים. אז אנחנו בעצם מתחילים את המניין אנחנו כעת בשנת ה תשעב 5772 מאז אדם הראשון. אני רוצה להוסיף בקשר למולד. באמת המולד זה הבסיס ללוח העברי. המסורת הוא שהמולד הראשון בבריאת העולם היה מולד מה שנקרא בהרד. זאת אומרת זה בהרד יום שני חמש שעות א רד איזה 204 חלקים כאשר יש 1080 חלקים בתוך שעה. ועכשיו כדי לדעת מה

מולד כל פעם נגיד בחודש הבא יש שיטה מאוד פשוטה שכל פעם להוסיף 29 יום 12 שעות 44 דקות שלוש שניות ושליש ואם עושים את החשבון מאותו בהרד שקרה לפני 5000 כלומר זה זה מולד וירטואלי כי זה היה מולד לפני ש שנברא הירח אבל זה מולד שנקבע ואם כל פעם מוסיפים את ה את ה את המספר הזה זה מספר שצריך לזכור על היבודד כן 29 יום 12 שעות 44 דקות שלוש שניות ושליש ואז בעצם אפשר לדעת מה מולד הבא וככה הלאה מה מולד שיהיה מולד תשרי הבא וככה לקבוע את ראש השנה ולפי הכללים האחרים שלא ניכנס בהם עכשיו וזה בעצם דבר קבוע צריך לדעת גם שהמולד של חז"ל הוא מאוד מאוד קרוב למולד הממוצע המקובל היום המולד הממוצע המקובל היום זה 29 כלומר

אורך החודש הכוונה 29 יום 12 שעות 44 דקות שתי שניות9 ואצל חז"ל זה 3 ו3 כלומר זה הבדל קטן אדם זה הבדל אבל זה מראה בכל זאת דיוק על דיוק רב של הדברים כמובן שזה ממוצע כי הירח היקף הירח מחודש לחודש הוא משתנה היות והירח הוא גוף קוף קצת קל אז הוא מושפע מכל מיני גורמי שמיים אחרים ולכן לפעמים זה כמו שהגמרא אומרת במצת ראש בארוכה בא בקצרה יכול יכול להשתנות בחמש שעות מחודש לחודש

אני רק הוסיף שההתייחסות של עם ישראל לחישוב הזה כל כך התייחסות רצינית עד כדי כך שבתלמוד מסופר במסכת ראש השנה שפעם אחת נתקשרו השמיים באבים וכסבורים העם לומר ש שראו את הלבנה זאת אומרת באים מדים אומרים ראינו אמר להם רבן גמליאל לא ראיתם כך מקובלני מבית אבי הבא אין חידושה של לבנה פחות מ-29 יום מחצב וכולי הוא הגיע שם לחלקיקי שנייה במבט ראשון זה נראה מוזר אנשים באים ואומרים ראינו אומר להם לא ראיתם כי לא ייתכן על פי כך מקובלני מבית אבי הבא כלומר על פי המסורת העברית שקיבלנו מאבותינו ואבותינו מאבותיהם לא ייתכן שהלבנה תראה ביום שאתם אומרים שראיתם וכיום כאשר המדע באמת נחסף יותר, חקר יותר, גילה יותר והגיע

לממוצע, הרי כיום ברור שרבן גמליאל צדק שבאמת באותו עיתוי לא ייתכן שראו את הלבנה, אף על פי שבזמנם ייתכן שאנשים היו אומרים שהרב הזה קצת מגזים והם אנשים אומרים ראינו אומר לא ראיתם כי כך כך קיבלתי מבית אבי הבא ובאמת ישנם מדענים שהביאו את התפעלותם מכך שעם ישראל במשך אותם דורות כבר היה בקיא בפרטים בפרטי פרטים בכל מה שנוגע לעניין אף על פי שגם בכתבים בבליים מצאו מאין זאת אבל לנו ברור שהבבלים לקחו את המידע הזה מעם ישראל שקיבלו אותו איש מפי איש עד משה מפי הגבורה

זהו אז במסגרת הניסיונות שלנו קצת להבין מושגים ב בתחום הזה של של לוח השנה שנה טרופית מה זה פרופסור מרצבח

כן שנה טרופית זה בא מיונית עתיקה דרך אגב טרופוס שזה סיבוב מחזור זה מדידת שנה לפי הסתכלות השמש. אני אסביר את זה במילים פשוטות בלי להיכנס לדברים מסובכים. למשל מהבית שלי אני רואה את שקיעת החמה. אני רואה שקיעת החמה בדיוק במקום הזה. למחרת שקיעת החמה טיפה יותר ימינה וכך הלאה. אחרי בשיא הקיץ השקיעת החמה במקום לא ממש במערב אלא בקצת בצפון יותר 28 מעלות יותר ואחר כך השמש חוזרת חוזרת ובעלה בחורף היא מגיעה יותר על הדרום ושוב היא חוזרת עכשיו שנה טרופית זה פשוט הזמן ממקום אחד של השמש עד שהיא חוזרת לאותו מקום באותו כיוון זה נקרא שנה טרופית. דרך אגב, זה קשה למדוד את זה.

כמה זה?

כמה זה? כן, אתה צודק. זה 360 יום וחמש שעות ובערך 49 דקות. כלומר, זה קצת פחות מ-365 יום וש דקות, כמו שהיה מקובל לפי הלוח היוליני. א אלא זה קצת פחות מזה. וזה קרוב למה שנקרא לשנת רב עדה שלנו שהיא השנה לפי הלוח העברי עם הפרש של כמה דקות גם כן אבל בכל זאת יחסית יותר קרוב

עכשיו נקודה אחת שמעניינת הרב זמיר כהן איך איך ייתכן שחז"ל ביצעו חישובים באמת מסובכים על בסיס של שברסרוניק שהתחום הזה ותחומים אחרים במתמטיקה פותחו נתגלו הרבה יותר מאוחר אנחנו יודעים על המון נתונים שמדעיים שבעולם הכללי נודעו בתקופה הרבה יותר מאוחרת כשחכמי ישראל כבר עסקו וציינו אפשר לציין למשל את עולם החיידקים שכשחז"ל בכמה מקומות רמזו די בבירור על העניין הזה של חיידקים חז"ל ציינו למשל ש עדיף לשתות א כסדחרשין של כישוף ולא כסדפושרין של מים ששאבו אותם ולא לא הרתיחו אותם כראוי. א חז"ל מציינים את ה את הזהירות מהידבקויות שלא לא להידבק אדם מאדם כאשר שתה משהו מכוס מסוימת ועלול אף על פי שהוא בריא לחלוטין

אבל הוא עלול להדביק מישהו אחר. שמה יש לו איזה חולי בגופו ויכול לעבור אליו. יש הרבה הרבה נתונים אחרים שבעולם המדע בהחלט עסקו בהם בתקופה יותר מאוחרת. אולי חשו קצת שיש בזה משהו אבל לא הרחיבו בעניין כפי שחז"ל כבר הרחיבו את הדברים. וזה אחד מהם.

כן. א שאלה לסיום כי אנחנו כבר מתקרבים לסוף. פרופסור מרצבח א אפשר לעסוק בתחום הזה עם שלל המקורות שהרב ציין וגם אתה דיברת עליהם במהלך התוכנית בלי להיות יהודי מאמין. כלומר אמיתך שהם מתעסקים בזה והם לא שומרים תורה ומצוות כשהם מתמודדים באמת עם מובאות מחז"ל מהמקורות היהודיים אפשר אפשר להתכחש לזה?

זאת שאלה קשה. כלומר אני דווקא רואה את ה א אני מקבל אמונה בשם מרבו מעשיך השם ולפעמים מהמשוות המתמטיות היפות שאני מוצא שאני עובד עליהם לפעמים אני רואה משמע מתמטית כזאת יפה שבשבילי זה א זה הקדוש ברוך הוא אבל אין ספק שיש לי הרבה אמיתים הרבה חברים הרבה אנשים שגם כן מתעסקים במתמטיקה ובמדע ולא מאמינים כלומר כל אחד יש לו את ה את הדבר את את הרעיונות שלו. כלומר, אני לא חושב שאמונה זה דבר שאפשר להוכיח. אני אולי הרב קצת יחלוק עליי, אני לא יודע. אני חושב ש שאמונה זה משהו הרבה מעל הדבר הזה. אפשר בחיים המדהיים שלי אז אני מקבל תימוכים וסימוכים לאמונה שלי. אבל נדמה לי שהאמונה זה איך אומרים מישור גבוה יותר. ככה נדמה לי.

למעשה בראשונים יש שתי דעות. האם לעסוק בחקירות פילוסופיות ועמוקות כדי להגיע לאמונה או או צריך להרגיש את הדברים כשזה בא מתוך האדם. גישתו של הרמבם ידועה שהוא היה תמיד עוסק בחקירות, בדרישות וכך גם מדריך את האחרים. וידעת היום והשבותיי לבבך כי השם הוא האלוקים. ידיעת השכל והרגשת הלב. לעומת זאת הגאון מוילנה יצא נגדו למשל במתקפה מאוד חריפה שעד כדי שישתמש במילים שהפילוסופיה הארורה התעטה את את הרמבם אבל הדעה היותר מקובלת היא שאלו ואלו דברי אלוקים חיים כלומר תלוי מי הוא האדם ישנו אדם שמרגיש את את האמונה מתוכו הוא לא צריך את ההוכחות שמסביב הוא לא צריך את הבירורים הוא מרגיש את הבורא אדם כזה לא צריך לעור

לעסוק בחקירות בדרישות לעומת זאת אדם שנבוח בשאלות ומבקש לראות דווקא מתוך היופי של הבריאה, מתוך הסדר של הבריאה את הבורא, אז שיחקור וידרוש ויגיע למסקנה רק שידע את מי לשאול. רבותיי, לא נכתב בקלישות, לא נאמר שנגמר לנו הזמן, אבל אכן נגמר לנו הזמן. א לפני שניפרד נזכיר שמי שמעוניין לקבל מידע נוסף בתחומים המרתקים עליהם דיברנו היום ובכלל בתחום המדע, מוזמן להיכנס לאתר האינטרנט של הידברות שכתובתו תופיע בתחתית המסך מיד. באתר מגוון מאמרים והרצאות בדיוק בנושאים האלו נודע לך הרב עזמיר כהן יושב ראש ארגון ידברו תודה הרב

תודה רבה

תודה גם לך פרופסור אלי מרצבח מהמחלקה למתמטיקה באוניברסיטת ברילן ויושב ראש המכון למתמטיקה ואסטרונומיה במקורות היהדות תודה רבה רבה גם לך

אנחנו סיימנו תודה רבה לכם שהייתם איתנו היו עמנו גם בתוכנית הבאה של תורה ומדע עד אז שלום שלום เ