מעבר לתגובות

דמעת הלב ומגילת איכה עם הרבנית חגית שירה!

18 אלף צפיותלפני שנתיים

אב אהובות תשעה באב יהי רצון שבעזרת השם הלילה הזה יהיה לנו לילה של גאולה אני חושבת שיותר מכל שנה יותר מכל שנה אנחנו מגיעים לתשעה באב כל כך עמוסים עם כאלה כאבים כל כך פצועים כי כל כך הרבה משפחות כל כך הרבה בתים בעם ישראל עברו שנה שלמה של שתשעה באב פשוט תשעה באב של גיהנום אמיתי של של חוסר וודאות של כאב של קריאה של צער וכולנו ביחד איתם ואני מרגישה שאני מגיעה לתשעה באב הזה תאונה ואני רוצה ביחד איתכן אהובות שלי השנה לצעוק יותר מכל שנה והיום נלמד מהזוהר הקדוש איך איך איך איך השכינה אומרת איך הקדוש ברוך הוא אומר הילדים יבנו את הבית הילדים יבנו את בית המקדש אנחנו נבנה אותו זה לא תלוי בבורא עולם זה לא

תלוי בא תלוי בנו אנחנו זאת העבודה שלנו כמו אישה בחדר הלידה שהיא הלוחצת אף אחד לא יכול לעשות את זה בשבילה אנחנו נתחזק קצת עכשיו ביחד ובעזרת השם יתברך אנחנו נגיד ביחד מגילת יחה למי שעדיין אין מגילת איכה בסוף של חומש דברים יש מגילת איכה את יושבת על הרצפה את מפנה את הכל את מתחברת עכשיו לקדוש ברוך הוא מתחברות כולנו ביחד נשים אוהבות בעזרת השם מתחברות באהבה גדולה ובעזרת השם יתברך פועלות ישועות עצומות רבי פנחס מקוריץ זכר צדיק לברכה הוא אומר שתשעה באב כשאדם יושב על הרצפה הוא נמצא איפה שהשם יתברך נמצא הוא יושב עם השכינה על הרצפה הוא יורד למצב של השכינה בעפר ולכן בתשעה באב יהודי יכול לפעול כל כך הרבה

דברים עצומים יכול לפעול את כל מה שהוא צריך לתשעה באב אהובה שלי יש לו כוח כמו של יום הכיפורים אין לך מושג אזה ממעמקים קראתיך זה תשעה באב וא אני רוצה שאנחנו נרגיש את זה שאנחנו נרגיש עכשיו אנחנו יושבות על הרצפה אנחנו נרגיש אנחנו נמצאות עם השכינה אנחנו נרגיש שאנ נמצאות במקום שבורא עולם נמצא כמה נחומי אבלים כמה אבלים כמה לויות כמה צרות הדוש ברוך הוא עובר איתנו ביחד בשנה הזו אנחנו עכשיו ביחד איתו באבלות הזאת בכאב הזה בצער הזה בקריאה הזאת והום אנחנו נבקש את הגאולה אנחנו צריכים להבן שאחד הדברים שמעכבים את הגאולה זה שאנחנו לא מבקשים אותה מספיק ואני חושבת שאנחנו מגיעות לתשעה באב הזה בשלות כדי לצעוק

אותה ולבקש אותה אז היום אנחנו נתחבר לכאב של תשעה באב לכאב של השכינה דרך הכאב הפרטי שלנו אני רוצה שכל אחת מאיתנו תרגיש עכשיו את הכאב הפרטי של אנחנו לא מתעלמות מהכאב הפרטי שלנו מי שרוקה ועדיין לא התחתנה ומי שאיין לה ילדים ומי שאין לה בית ומי שאין לה שלום בית ומי שהילדים שלה עזבו את הדרך ומי ש שאין לה ילדים ומי שקשה לה מי שלא עלינו חולה או לא מרגישה טוב לכאב שלך יש מקום יש לו מקום את מתחברת לכאב של השכינה דרך הכאב שלך דרך הכאב של החטופים דרך התשעה באב שהיה בכל כך הרבה בתים בשנה הזו בעזרת השם יתברך ואנחנו דרך הכאב הזה מתחברות ל כאב של השכינה ואנחנו נבכה את זה בעזרת השם היום ואני רוצה לפתוח במילים

של רבי חיים פלאג'י אומר רבי חיים פלאג'י מי שמכונן על חורבן בית המקדש וזה מה ש מעשה היום מתחפרים לו כל עוונותיו כל העוונות שלך הכל נמחה לך והוא זוכה לאריכות ימים ושנים בעזרת השם ומי שמכונן על חורבן הבית בניו לא ימותו בחייו והוא ייראה זרע ויעריך ימים אז אנחנו גם נתחבר למילים של השל הקדוש שהוא בעצם אומר שהעיקר של הקינה הכינה העיקרית בתשעה באב זו מגילת יך עכשיו הזוהר כשהוא הוא אומר מביא לנו את מגילת איכה יש מדרש איכה אז הוא בעצם הוא מסביר את המילה הזאתי אומר הזוהר הקדוש מה זה איכה שימו לב למילה הזו זו מילה שכשאת אומרת אותה תגידי אותה ביחד איתי עכשיו איךה אין בה שיתוף שפתיים אין בה שיתוף לשון אין

בה שיתוף שיניים כשאת אומרת איכה את לא משתמשת לא בשפתיים ולא בשיניים ולא בלשון את אומרת איכה זו מילה שיוצאת מבפנים זו מילה שהיא מילה רוחנית אין בה שיתוף חיצוני זו מילה שהיא כולה רוחניות היא קולה כולה מכאן מתוך העומק עומקים שלך זה מה שאת עושה בתשעה באב הכל בתשעה באב יוצא מכאן הבית הזה נשרף באש הבית הזה נשרף באש אנחנו בונות אותו באש שבוערת לנו בתוך הלב את אומרת איך מהנשמה איכה מבפנים את צועקת את זה מהלב שלך בעזרת השם יתברך ואת את מגילת איכה מי כותב לנו דיברנו על זה בחמישי שמח כותב את מגילת איכה ירמיהו הנביא ירמיהו הנביא כשהוא רואה שבית המקדש נשרף והוא כולו בצער והוא כולו בכאב גדול מאוד מה עושה

ירמיהו הנביא הוא יוצא מירושלים חוזר לירושלים והולך עם עגולים ולא נותנים לו להרגיש את הכאב שלהם הוא רוצה להרגיש את הכאב שלהם הוא מכניס את הראש שלו בתוך הקולרים שיכניסו גם אותו ולא נותנים לו ואז כשההוא מגיע ליד ירושלים הוא רואה פתאום אישה הוא לא מבין זאת אישה אמיתית זה זה זה זה לא אישה אמיתית כאילו מי את הוא רואה אישה מוזרה השערות של הפרועים והוא רואה אותה עם בגדים קרועים והוא אומר לה מי את תגידי לי מי את את בן אדם את לא בן אדם היא אומרת לו אני אתה יודע איזה צרות יש לי למה אני נראית ככה למה השיער שלי פרוע למה הבגדים שלי קרועים אתה יודע היה לי בעל שכל כך אהבתי בעלי כל כך אהבתי אותו והוא כל כך

אהב אותי ויום אחד בעלי יצא בעלי הלך למדינת הים הלך ולא חזר השאיר אותי בלי בלי משענת השאיר אותי בלי פרנסה השאיר אותי עם שבעה ילדים קטנים מה אני אעשה היא בוכה מה אני אעשה הלכתי לחפש את בעלי אמרתי לילדים שלי תשגיח אחד על השני אני הולכת לחפש את בעלי הלכתי לחפש את בעלי ולא מצאתי אותו כשחזרתי הביתה ראיתי שהבית שלי נפל על שבעת בני וכולם מתו אז על מי אני אבכה על מי אני אבכה אני אבכה על הבנים שלי על מי אני אקרא את השיערות ואת הבגדים על בעלי שכל כך אהבתי על מי אני אבכה על מי אני אכונה על מי אני אפרע שערותיי ועל מי אני אקרא את בגדיי מסתכל על ירמיהו הנביא שעכשיו חווה את החורבן שעכשיו חווה את בית המקדש של

ישרף אומר לה ירמיהו הנביא את לא יותר טובה מציון שאיבדה את כל מה שהיה לה הסתכלה עליו האישה הזו ואמרה לו אני ציון אני השכינה הקדושה זה הצער של השכינה שהיא לא יודעת באמת על מי לבכות על זה שהיא לא מחוברת לקדוש ברוך הוא על זה שהבנים סובלים על החטופים על החיילים על האיומים מכל הכיוונים על הבעיות בנפש על הגלות הקשה הזא שהיא כל כך קשה למה גלות נקראת גלוי אומר רבי שמעון גלות נקראת גלוי לשון גלות לשון גלוי מפני שגלו זה דבר גלוי לאורך כל ההיסטוריה כל הגלויות של עם ישראל היו גלויות כשהיינו במצרים כל העולם ראה שאנחנו במצרים עובדים בפרך כשהיינו בכל הגלויות ראו את זה אומר רבי שמעון חוץ מהגלות האחרונה בגלות

האחרונה יהיה משהו מיוחד זו תהיה גלות שלא תהיה גלוייה לאף אחד בעולם כולם יסתכלו עלינו מכל העולם ויגידו וואו עם ישראל איזה ארץ ישראל יש להם יש להם גם ממשלה יש להם הכל טוב אף אחד לא באמת ידע מבחוץ באיזו גלות אנחנו נמצאים ואומר רבי שמעון יותר מזה בגלות האחרונה הזאתי זאת הגלות שלך לבד זו הגלות שנמצאת לך בתוך הלב אומר הזוהר הקדוש הגלות האחרונה היא הגלות שלא גלוייה לאף אחד זה הפחדים שלך זה החרדות שלך זה המחשבות הרעות שלך זה למי אני אספר מישה מישהו יבין אותי למי אני אספר את הפחדים שלי למי אני אספר את הכאבים שלי למי אני אספר את הצער שלי למי אני מספר את החורבן שיש לי בלב מי שיכול להבין כמה אני מפחדת מי

שיכול להבין איזה מחשבות רצות לי כל היום בראש מי ייבין אותי מי ישמע אותי אומר רבי שמעון זאת הגלות האחרונה וזה הכאב של השכינה שהיא אומרת אבל על מי אני אבכה על מי עלייך עליה עליך בורא עולם על מי אני אבכה והזוהר מתאר את הכאב של השכינה ומתאר אותה כמו אישה שהיה לה בעל שהיא כל כך אהבה בואי רגע נחשוב על זה רגע בואי בואי בואי רגע נדמיין אישה שיש לה בעל אוהב אוהב אותה אוהב אותה ו אוהבת אותו ויום אחד הוא נעלם אבל לא סתם נעלם זה בעל שהבטיח לה אני אף פעם לא עזוב אותך אני אחיה איתך לאורך ימים ושנים אני תמיד אחבק אותך יום אחד הוא מפר את ההבטחה שלו והולך אומר רבי שמעון בזוהר הקדוש זאת השכינה הקדושה והוא מתאר

איך היא בוכה אני אומרת לכם מילים של רבי שמעון איך השכינה בוכה בעלי בעלי האור של העיני הנה נחשך יש לי חושך בעיניים איפה אתה אתה זוכר שהיית מושיט שמאלך מתחת לראשי והייתי מתענגת על רוב שלום כמו אישה שמענג על בעלה ואתה נדרת לי שלא תעזוב אותי לעולמים שלא תעזוב אהבתי לעולמים ונשבעת לי אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני אתה נשבעת לי את השבועה הזאת והנה נשכחתי ממך בעלי שכחת אותי אני מבקשת אותך ואינך איפה אתה איפה אתה אני מבקשת על הבנים שלי ואינם איפה הבנים שלי כמה חטופים אני מבקשת על החטופים איפה הם על כל ההרוגים איפה הם ועל החתן הזה שנהרג אתמול והשאיר את ארוסתו הרוסה לגמרי כמה כאלה כמה צרות כאלה אני מבקשת

על קדושת המקום על קדושת בית המקדש והוא טמ והנה אני נשכחתי ממך בנות אומר רבי שמעון שהקדוש ברוך הוא עונה לשכינה ואומר לה לא שכחתי אותך לא שכחתי אותך לרגע אני מחכה שהבנים יבואו כי הילדים הם יבנו את בית המקדש הילדים יבנו את הבית הם ידביקו את הבית הגאולה תלויה רק בתשובה וברצון של הילדים את מבינה יש שכינה יש בורא עולם והילדים יעשו את הדבק והילדים יעשו את החיבור אנחנו הילדים אנחנו היום צריכים לצעוק שכל אחת מאיתנו תרגיש כאילו בחדר לידה כולנו כל עם ישראל מופז בחדר לידה ענק אם לא שמתם לב כבר תקופה ארוכה אין לנו משהו אחר אף אחד לא יעשה את זה במקומנו נצעק את הצעקה של הגאולה כדי שנבין מה זה היופי הזה מה

זה היופי של בית המקדש אז הגמרא מספרת על רבי יוחנן שהוא היה כל כך יפה שמי שרוצה לראות את היופי של של שלל של בית המקדש שייראה את היופי של רבי יוחנן איך אפשר לראות את היופי של רבי יוחנן אומרת הגמרא שאם ניקח של כסף צרוף כסף אמיתי צרוף ואנחנו נמלא את של הכסף בגרגירי רימון אדומים ונעתר את הזו בשושנים בזר של ורד אדום ונניח את הזו בין חמה לצל אז יצא מן זוהר כזה והזוהר הזה הוא כאן יופיו של רבי יוחנן ו היופי שלו היה יופי מיוחד והוא היה כל כך יפה שכש רבי אליעזר היה חולה ורבי יוחנן הלך לבקר אותו אז כשרבי יוחנן הרים את השרוול שלו נהיה כזה אור גדול בחדר ורבי אליעזר התחיל לבכות אז אמר לו רבי יוחנן על מה אתה

בוכה הוא חשב אולי הוא בוכה כי החיים שלו היו קשים אולי כי הוא לא היה לו כסף בעולם אולי כי אין לו ילדים אמר לו מה אתה בוכה מהם בגל שאיין לך ילדים אני אומר רבי יוחנן היו לי רה ילדים ו ואת כל העשרה ילדים שלי אני איבדתי הגמרא מתארת איך רבי יוחנן איבד את כל עשרת ילדיו ואת הילד האחרון איך הוא איבד הגמרא מתארת הבן האחרון שלו נפל לתוך דוד רותח של מים והוא נמחה כולו כולו ונשארה ממנו רק שן אחת וכש רבי יוחנן היה הולך לנחם אנשים שיש להם צרות הוא היה מוציא את השן והיה אומר להם יש לכם צרות אה תראו תראו מה זה יש אנשים עם צרות הרבה יותר גדולות משלכם נשארה לו שן מכל ילדיו זה מה שנשאר לו אבל רבי אליעזר לא בכה

על זה הוא לא בכה על הדברים האלה על מה הוא בכה שאל אותו רבי יוחנן אז על מה אתה בוכה אמר לו רבי אליעזר אני בוכה על היופי שלך שיום אחד תמות והיופי שלך יקבר באדמה אמר רבי יוחנן אתה צודק על היופי שלי צריך לבכות והתחיל גם הוא לבכות חזל שואלים מה הוא בוכה על היופי שלו ראיתם פעם בן אדם שבוכה על היופי שלו ועוד זה צדיק שאיבד ערה ילדים בוכה על היופי שלו אלא מה אומרים אומר רבי יוחנן במקום אחר אני נשארתי האחרון מהאנשים היפים שבירושלים הוא היה בן האחרונים שראו את היופי של ירושלים אז היופי של ירושלים העיר בו כל כך שתארו לעצמכם שרבי יוחנן נפטר כבר לא נשאר לנו מה זה ירושלים אנחנו לא יודעים מה זה אין לנו מושג

מה זה הדבר הזה שירושלים כמה היא הייתה יפה כמה ה היייתה זוהרת אז אומר הזוהר הקדוש לנו ראוי לבכות לנו ראוי לספוד נשק את פר רגליה נשק את מקום בית מושבה של ירושלים נשק את כולי ההיכל ונבכה במרירות לנו ראוי לפתוח איך איך ריבונו של עולם איך עשית לנו כל כך הרבה צרות כמה אנחנו עייפים אבא ל תשמע אותנו כבר אני חושבת שאנחנו חייבות להבין מה זה בית מקדש מה זה הדבר הזה מה הוא בשבילנו אז כתוב בשיר השירים כמגדל דוד צוך שבית המקדש מכונה צוואר וכמו שהצוואר זה בעצם האחיות של כל הגוף בין הראש שזה המוח לגוף כאילו מה שמחיה זה הצוואר יש לנו כאן את שני קנים הושת והקנה של הנשימה שבעצם אחד מהמהם מחייה את הגשמיות ואחד

מחייה את הרוחניות ככה בדיוק היה בית המקדש שזה למעלה השכינה השמיים כל האור זורם מלמעלה ואנחנו כאן בעולם הזה וכל מה שהביא לנו חיות בעצם זה היה בית המקדש וכביכול אין לנו צוואר שחטו לנו את הצוואר אנחנו בלי צוואר אנחנו בלי חיות ועל זה אנחנו צריכים להבין שבאמת בית המקדש זה המקור לרוחניות לגשמיות ולכן אנחנו מבקשים רחם על ציון כי היא בת חיינו היא החיים שלנו ירושלים זה החיים ירושלים זה החטופים שיחזרו בריאים ושלמים ירושלים זה הגאולה שלך הפרטית ירושלים זה הזיווג שלך זה ההצלחה שלך זאת האהבה שלך בוא נפתח מגילת יחה ונקרא אותה אבל לפני כן אני רוצה שנעשה חיבוק גדול גדול כולנו אני רוצה שחבק האחת את השנייה כל

אחת מחבקת את זו שהי היא מרגישה קצת רחוקה ממנה לחבק את אמא לחבק את הילדים לחבק את האבא שלנו ל ק ה אחד את השני כמה השם רוצה מאיתנו אהבה יש מדרש מטלטל שכש היה רעב כבד בירושלים אז היייתה אישה אחת שראתה שכל יום יש מודעות אבל כל יום כל יום השכנה שלי בעלה מת ברעב השכנה הזאתי הילדים שלה מתו ברב השכנה הזאתי וכאילו כולם מתים יום אחד היא מגלה שכל השכנות שלה כולם בהבל כולם לא נשאר להם כלום לא בעל שינחם אותם לא ילדים ש כלום אז היא הולכת לבעלה ואומרת לו בעלי אל תשאל מה קרה כל השכנות באבל כולם אני רוצה לנחם אותם אתה מרשה לי ללכת לנחם אותם אומר לה בעלה הבנתי איך תלכי לנחם אותם מה תתני להם תלכי לנחם אותם ולא

תביא להם כלום תלכי בידיים רכות לפחות היית מביאה להם משהו לאכול ואז היא רואה את בעלה מוציא איזה פרוסה שחורה ישנה מאיזה מאיזה חור היא אומרת לו וואלה יש לך פרוסת לחם תן לי את פרוסת לחם הזאתי אני אחלק אותה לכמה חלקים ואני אתן את זה לשכנות שלי אומר לה בעלה אשתי אבל אני רעב אני עומד למות ברעב מה אני אתן לך את ה פרוסת לחם האחרונה אומרת לו אשתו תקשיב בעלי אם הייתי יודעת שהפרוסות הזאתי תשביע אותך לאיזה כמה ימים טובים הייתי אומרת לך יאללה תאכל אבל גם אתה וגם אני יודעים שמחר בבוקר אתה תקום תהיה עוד פעם רעב עוד פעם תהיה גובע עוד פעם תהיה רעב אז תן לי את הפרוסה הזאתי אני אלך לנחם אותם ואני אחזור ואתה תחבק

אותי ואני אחבק אותך ו נמות באהבה גדולה איזה מדרש אמאלה אומר אומרים רבותינו כהקדש ברוך הוא שמע את זה איך שהיא אומרת לבעלה אתה ואני ביחד אתה ואני באהבה גדולה נעשה את זה באהבה נמות באהבה אומר הקדוש ברוך הוא ככה את מרחמת על החברות שלך ככה את מרחמת על השכנות שלך את פרוסת הלחם האחרונה שלך ממקום להתחלק עם בעלך את לוקחת כדי לתת לה אומר הקדוש ברוך הוא בזכותך אני חומל על הבנים בזכותך אני חומל על עם ישראל זה היה רגע שבו נהפך הכל ברחמים זה מה שהשם רוצה אהובות שלי אנחנו בשידור קריטי קריטי איך נבנה את בית המקדש איך את בונה את הבית קבלות קבלות אומרים רבותינו מי שמקבלת על עצמה קבלה בתשעה באב ולא רק יושבת על

הרצפה ולא רק צמה אלא אומרת לא לא אני מקבלת על עצמי אני בונה אבן בבית המקדש את רוצה ישועה גדולה את רוצה לעזור לעם ישראל את רוצה לעזור לחטופים את רוצה להיות הילדה הזו שבונה את הבית שמדביקה את השכינה עם הקודש הבריך הוא שמרימה את השכינה עפר קבלה כל אחת יודעת במה טהרת משפחה שלום בית אהבה א צניעות ברכות לא להתלונן לא לקטר כל אחת מאיתנו מקבלת משהו את מקבלת קבלה ומחייבת למספר שנותנת לך וכל מי שמקבלת קבלה אני באופן אישי בעזרת השם אתפלל עליה בטו באב אצל רבי נחום מגם זו שיש לו הילולה והצדיק רבי יצחק בצרי להתפלל עלייך בעזרת השם בת באב את מקבלת קבלה ו מחייגת 07 ארבע פעמים שלוש וח א א 07 ארבע פעמים שלוש א

א א בואו אהובות שלי בואו נחזיק מגילת איכה ביד בוא קרא אותה באהבה גדולה אני רוצה שתגידי ביחד איתי הריני מוחלת והריני סולחת לכל מי שפגע בי לכל מי שהכעיס אותי לכל מי שקנית אותי לכל מי שפגע בגופי בממוני בכל אשר לי הריני מוחלת והריני סולחת והריני אוהבת כל יהודי מעם ישראל כנפשי ומאודי אי אפשר להגיד מגילת איך בלי אהבת ישראל אי אפשר אי אפשר לבקש משיח בלי אהבת ישראל אי אפשר חבק אחת את השניה לעשות שלום באהבה להתחבר לכאב של כל יהודי ויהודיה של כל המשפחות האבלות השקולות הכואבות של החטופים יהי רצון שהתפילה שלנו שה מגילת היכה שלנו הקינה הזאתי תעשה רעש בשמיים אהובות שלי בואו ביחד איכה ישבה ודד העיר רבה תיאם

היייתה כאלמנה רבתי וגויים שרתי במדינות היייתה למס בחות תבכה בלילה דמעתה לחיה אין למנחה מכל אוהביה כל רעה בדובה היו לה לאויבים גלתה יהודה מאוני ומרוב העבודה היא ישבה בגויים לא מצאה מנוח כל רודפיה היא שיגוע בין המצרים דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד כל שעריה שומין כהניה נאנחים בתולות ה נוגות והיא מרלה היו צריה לראש אויביה שלו כי אדוני הוגה על רש פשה אולליה הלכו שבי לפני צר ויצא מבת ציון כל הדרה היו שריה כיילים לא מצאו מראה וילכו בלו כוח לפני רודף זכרה ירושלים ימי אוניה ו מרודה כל מחמודיה אשר היו ממי קדם בנפול עמה ביד צר ואין עוזר לה ראו הצרים צחקו על משבטה חט ירושלים על כן ללידה היתה כל מכבדיה

זילו כי ראו ערבותה גם היא נאנחה ותשב אחור טומאתה בשולי לא זכרה חריתה ותרד פלאים אין מנחם לה ראה אדוני את אוניי כי הגדיל אויב ידו פרס צר על כל מחמדיה כי ראתה גויים באו מקדשה אשר ציווית לא יבואו בקהל לך כל אמן נחים מבקשים לחם נתנו ממדיהם באוכל להשיב נפש ראה אדוני והבית כי הייתי זולה לא עליכם כל עוברי דרך הביטו ואוראו הביטו אוראו אם יש מכאוב כמכאובי אשר עולה ללי אשר הוגה אדוני ביום חרון הפה ממרום ש לך בעצמותי וירדנה פרס רשת לרגלי השיבני אחור נתנני שוממה כל היום דוה נשקד העול בפשעי בידו השתרגו עלו על צברי הכשיל כוחי נתנני אדוני בדי לא אוכל קום סילה כל אבירי אדוני בקרבי קרה עלי מועד לשבור בחורי גת

דר אדוני לבתולת בת יהודה על אילה אני בוכיה איני יורדה מים כי רחק ממני מנחם משיב נפשי היו נ שוממים כי גבר אויב פרסה ציון בידיה אין מנחם לה ציוה אדוני ליעקב סביבו צריו היייתה ירושלים לנידה ביניהם צדיק אדוני כפי הוא מריתי שמעונה כל העמים אוראו מח אובי בתולות ובחורי הלכו בשבי קראתי לי מאהבי המה רימוני כהני וזקני בעיר גבהו כי ביקשו אוכל למו וישיבו את נפשם ראה אדוני קיצר לי מאיך מר מרו נהפך ליבי בקרבי כי מרום מריתי מחוץ ש לחרב בבית כמוות שמעו כי ננח אני אין מנחם לי כל אויבי שמעו ראתי ססו כי אתה עשית הבאת יום קרת ויו חמני תבוא כל ראתם לפניך ועול למו כאשר עוללת לי על כל פשעי כי רבות אנחות ולבי דבי אי

חאי באפו אדוני את ב ציון ישליך משמיים ארץ תפארת ישראל ולא זכר אדום רגליו ביום הפה בילא אדוני ולא חמל את כל נאות יעקב הרס באברתו מבצרי בת יהודה הגיע לארץ חילל ממלכה ושרה גדה בחרי אף כל קרן ישראל השיב חור ימינו מפני אויב ויבער ביעקב כאש להבה אחלה סביו דרח קשתו כאויב ניצב ימינו כצר ויהרוג כל מחמדי עין באוהל בת ציון שפח כאש חמתו היה אדוני כאויב בילה ישראל בילה כל ארמנותיה שחט מבצרו וירב בבת יהודה תאניה ואניה ויחוס כגן סוכו שחט מועדו שכח אדוני בציון מועד ושבת וינאץ בזם אפה מלך וכהן זנח אדוני מזבחו ניער מקדשו הסגיר ביד אויב חומות ארמנותיה כל נתנו בבית אדוני כיום מועד חשב אדוני להשחית חומת בת ציון

נתה קו לו השיב ידו מבליה ויאבל חל וחומה יחדיו ומלו תבעו וארץ ש איבד ושיבר בריכה מלכה ושריה וגויים אין תורה גם נביאה לא מצאו חזון מאדוני ישבו לארץ אדמו זקנת ציון האלו עפר על ראשם חגרו שקים הורידו לארץ ראשן בתולות ירושלים כלוב הדמעות עיניך מר מרו מעין ישפך לארץ כבדי על שבר בת אמי בעף עולל ויונק ברחובות קריה למותם יאמרו היה דגן ויין בהתאם כחלל ברחובות עיר בהשתתפ נפשם אל חק עם אותם מה אידך מה אדמ לך הבת ירושלים מה אשו לך ואנ חמך בתולת בציון כי גדול קיים שברך מי ארפה לך נביאיך חזו לך שו ותפל ולא גילו על עוונך להשיב שבותך ויחזו לך משאות שב ומדוחים ספקו עליך כפיים כל עוברי דרך שרקו ויניו ראשם על בת

ירושלים הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי מסוס לכל הארץ פצו עליך פיאם כל אויביך שרקו וירקו שן אמרו בי לנו אך זה היום שקיווינו מצאנו ראינו עשה אדוני אשר זמם ביצע ביצע אמרתו אשר ציוה ממי קדם הרס ולא חמל וישמח עליך אויב הרים קרן צריך צעק ליבם אל אדוני חומת בת ציון הורידי כנחל דמעה יומם ולילה אל תתני פוגת לך אל תידום בת עיניך קומי רוני לילה לראש השמורות שבחי חמים ליבך נוכח פני אדוני סעי אלי אליו כפיך על נפש עולליך העטופים ברעב בראש כל חוצות ראה אדוני והביתה למי עוללת כו אם תאכלנה נשים פריים או ללי טיפוחים אם יהרג במקדש אדוני כהן ונביא שכבו לארץ חוצות נער וזקן בתולות ובחורי נפלו בחרב הרגת ביום אפך טבחת

לא חמלת תקרח יום מועד מגורי מסביב ולא היה ביום אף אדוני פלית ושריד אשר טיפחתי וריבית אויביי חיל אני הגבר ראה אוני בשבט עברתו אותי נהג ו ך חושך ולא אור אך בישוב יהפוך ידו כל היום בילה ושרי וורי שיבר עצמותי בנעלי וייף ראש ולאה במחשכים הושיבני כמתי עולם גדר בעדי ולא אצה הכביד נחושתי גם כי אזק ואשוה סתם תפילתי גדר דרכיי בגזית נתיבותי איבה דוב עורב הוא לי ארי במסתרים דרכי סורר ו שכני צמני שומם דרח קשו ויציב כמטרה לחץ הביא בכליות בני אשפתו הייתי צחוק לכל עמי נגינתם כל היום הביאני במורים הרבני לענה וגרס בחצץ שיניי חפשני באפר ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה ואומר עבד נצחי וכלתי מאדוני זכור אוניו מרודי

לעניו בראש זכור תזכור ותשוב תשוח עליי נפשי זאת אשי בליבי על כן אוכיל חשדי אדוני כי לא תמנו כי לא חלו רחמיו חדשים לבקרים רבה אמונתך חלקי אדוני אמרה נפשי על כן אוכיל לו טוב אדוני לקובו לנפש תדרשנו טוב ויכיל ודומם תשועת אדוני טוב לגבר כי שעול בני ישב בדד וידום כי נטל עליו יתן בעפר פיהו אולי יש תקווה יתן למכה ו לכי אשבה בחרפה כי לא זנח לעולם אדוני כי אם הוגה וריחם כרוב חסדיו כי לא נה מליבו ויגע בני איש לדקה תחת רגליו כל סירי ארץ להטות משפט גבר נגד פני אליון להבות אדם בריבו אדוני לא ראה מי זה אמר ותהי אדוני לא ציוה מפי עליון לא תצא הראות והטוב מה תעונן אדם חי גבר על חטאו נחפשה דרכנו ונחקורה ונשוב

עד אדוני ניסא לבבנו אל כפיים אל אל בשמיים אנחנו פשנו מרינו אתה לא סלחת סקות ואף ותרד הרגת ולא לא חמלת סקות וענן לך מעבור תפילה חיום מעוס תסמנו בקרב האמים פצו עלינו פיהם כל אוייבנו פחד ופחד היה לנו השת והשבר פלגי מים רד תרד איני על שבר בת עמי איני נגרה ולא תדמה מעין הפוגות עד ישקיף וירא אדוני משמיים איני לה לנפשי מכל בנות עירי צוד צדו כציפור אויביי חינם צמת בבור חיי וידו אבן בי צפו מים על ראשי אמרתי גזרתי קראתי שמך אדוני מבור תחתיות כולי שמעת אל תעלם אוזניך לרב חתי לשבתי קרת קרבת ביום אקראך אמרת אל תרא רבת אדוני אדוני רי ונפשי גאלת חיי ראית אדוני עבי עבדתי שפתם משפטי ראית כל נקמתם כל מחשבותם

לי שמעת חרפתם אדוני כל מחשבותם עליי שפתי קמי והגיוניים עליי כל היום שבתם קמתם הבית אני מנגינתם תשיב להם גמול אדוני כמעשה ידיהם תיתן להם מגינת לב לתך להם תרדוף באף תשמיד מתחת שמי אדוני איך יועם זהב אשני הכתם הטוב תשפך נ אבני קודש בראש כל חוצות בני ציון היקרים המצולעים בפז היכן נחשבו ל לבלי חרס מעשה ידי יוצר גם תנים חלצו שד הניקו גוריה בת עמי לאכזר כינים במדבר דבק לשון יונק אל חיקו בצמה עוללים שעלו לחם פורס אין להם האוכלים למעדנים למעדנים נשמו בחוצות האמונים עלי תולה חיבקו אשפתות ויגדל עוון בת עמי מחתת דומה הפוכה כח מורגה ולא חלו בידיים זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר עזרתם חשך

משחור טורם לא נקרו בחוצות צפד אורם על עצמם יבש היה ח עץ טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם זובו מדוכים מתנובות שדי ידי נשים רחמניות בישלו בשר ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי כילה אדוני את חמתו שפך אחרון פה וויצ את אש בציון ותאכל יסודותיה לא האמינו מלכי ארץ כל יושבי תבל כי יבוא צר ואויב בשערי ירושלים מחתות נביאי עוונות כהניה השופכים בקרבה דם צדיקים נעו עברים בחוצות נגו עלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבושה סורו טמה קראו ו סורו סורו אל תיגעו כי נצו גם נאו אמרו בגויים לא יוסיפו לגור פני אדוני חלקם לא יוסיף לביתם פני כונים לא נשאו וזקנים לא חננו עודנו תכלנה אינינו אל עזרתנו הבל בצפיית ציפינו אל גוי לא

יושיע צדו את צעדנו מלכת ברחובותינו קרב קצינו מלאו ימינו כבה קצנו קלים היו רוטפ מנשרי שמיים לירים לקונו במדבר ערבו לנו רוח הפינו משיח אדוני נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצילו חיב הגויים סיסי ושמחי בת אדום יושבת בארץ עוץ גם עליך תעבור תשקרי ותער איתם עוונך בת ציון לא יוסיף גלותך פקד עוונך בת אדום גילה על חתיך עכשיו אנחנו אומרת את הפרק האחרון שהפרק האחרון הוא תפילה הוא תפילה גדולה מאוד לכן אנחנו כולנו עם הלבבות ביחד נושאות עכשיו תפילה גדולה מאוד ואל כביר לא ימאס תפילת רבים זכור אדוני מילנו הביתה ורואה את חרפתנו נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנוכרים יתומים ה ואין אב אמותינו כאמנות מימנו בכסף שתינו צנו

במחיר יבואו על צברנו רדפנו יגנו לא הונח לנו מצרים נתנו יד אשור לשבוע לכם לכם אבותינו חטאו ואינם ואנחנו עוונותיהם סבלנו עבדים משלו בנו פורקן מידם בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר אורינו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב נשים בציון עינו בתולות בהרי יהודה שרים בידם ניטלו פני זקנים לא נעדרו בחורים תכון נסאו ונערים בעץ כשלו זקנים משר שבטו בחורים מנגינתם שבט מסוס ליבנו נהפך נהפך לאבל מכולנו נפלה תרת ראשינו אונ לנו כי חתנו על זה היד ליבנו על אלה חשכו איננו על הרציון ששמם שועלים ילכו בו אתה אדוני לעולם תשב כסאך לדור ודור למה לנצח תשכחנו תעזבנו לאורך ימים וחזק בכל השיבנו אדוני אליך ונשובה חדש ימנו כקדם

אשיבנו אדוני אליך ונשובה חדש ימינו כקדם בואי נגיד את זה ואני רוצה שאת תגידי את זה עכשיו ואת מאמינה ואת שומעת איך הצעקה שלך נשמעת ד כיסא הכבוד כולנו עכשיו צועקות את המילים האלה ד כיסא הכבוד אהובה שליבו יש לנו הזדמנות ביום הזה ביום הזה ש ממעמקים קראתיך השם לצעוק צעקה שמגיע עד כיסא הכבוד אשיבנו אדוני אליך ששובה חדש ימנו כקדם כי מעוס מעשנו קצפת עלינו עד מאוד השיבנו אדוני אליך ונשובה חדש ימינו כקדם תבנה לנו את בית המקדש אבא תבנה לנו את הבית הקדוש תבנה לנו תחזיר לנו את כל החטופים הביתה נזכה לתחיית המתים נזכה לשמחות גדולות בעזרת השם אנחנו הילדים אנחנו נבנה את הבית בצעקה שלנו בתשובה שלנו השיבנו השם

אליך ונשובה אבא קשה לנו לעשות תשובה קשה לנו אני לא יודעת איך עושים תשובה אני מנסה ונופלת מנסה אז השיבנו פתח לנו את הדלת תשיב אותנו ואנחנו נשובה תראה לנו איך עושים תשובה גם זה אנחנו צריכים לדעת בדור שלנו גם זה אנחנו צריכים לדעת אז מה אנחנו עושות בתשעה באב אמרנו מגילת יחה מחר בעזרת השם את קמה לא אומרים שלום לא ממלאים את הפה בצחוק חלילה לא מתגלגלים בצחוק וגם לא מבזבזים את הזמן בדברים שמשכיח את התענית את מבינה את כל הזמן מתחברת לחורבן כן גם לכאב שלך לכאב של כ כל העם הזה בעזרת השם ואת יושבת על הרצפה כמה שיותר וכל היום הזה את לא בדיכאון את מלאה בתקוה את מלאה בתקווה וגעגועים כי אין לנו משהו אחר

אנחנו חייבות לכבות אנחנו מאמינות שביום הזה נולד המשיח אני מסיימת בגמרא מאלפת ש בתשעה באב את חייבת לספר אותה לעצמך אנחנו חייבות להפיץ אותה בתשעה באב אתם יודעות שכש בית המקדש נשרף לפני 2000 שנה אז לא היה וואטסאפים לא היה ערוצים לא היה שידור חי ביוטיוב לא היה הדברות לא היה והיה יהודי אחד בגליל שהיה חורש עם עם הפרה שלו את השדה חורש לו את השדה ובן בתיים הוא בגליל ובינתיים בירושלים בית המקדש נשרף עולה בלא אבות הוא בכלל לא יודע אף אחד לא הודיע לו פתאום הפרה שלו געתה מו כזאת געייה ענקית וארוכה שהוא לא הבין מה קרה על הפרה שלו אליהו הנבי עבר שם מחופש לערבי אמר לו אליהו הנביא אתה יודע למה הפרה שלך געתה

כזאת גאיה גדולה הפרה שלך עכשיו הזדעזעה היא מספרת לך שעכשיו בירושלים בית המקדש נשרף היהודי הזה בגליל שומע את זה מתיר את המחרשה מהפרה יושב על הרצפה לוקח חול שם על הראש מתחיל לבכות ירושלים ירושלים הוא בוכה וצועק ופתאום הפרה שלו שוב עושה מו כזה כזה גדול ואליהו הנביא שהיה שם מחופש לערבי אמר לו אתה יודע למה הפרה שלך הגעתה עוד פעם געיה גדולה כזאת כי היא מספרת שעכשיו ממש ברגע הזה נולד המשיח בית המקדש נשרף המשיח נולד והוא נולד בעיר בית לחם יהודה וקוראים לו מנחם בן חזקיה טטם הוא שומע את זה אומר מה המשיח נולד אני חייב להכיר אותו גילו לי עכשיו משהו מאוד גדול מה הוא עושה הוא מוכר את הפרה מוכר את המחרשה

והולך וקונה מחולה מלאה בבגדי תינוקות קשקשנים רעשנים מוצצים בקבוקים חיתולים יו ולים מגבונים הוא הולך לעיר בית לחם יהודה הוא פותח את הבסטה שלו ומכריז על מרכולתו ואומר מוצרי תינוקות לכל האמהות במחירים חבל על הזמן וכולם באות איזה מוצרים מחירים זולים אבל הוא עשה להם כמו שעושים לך בקניות את מכירה שאת הולכת לפעמים לקניון ואת רק רוצה לקנות נעליים ואז את מגיעה לקופה והיא משגעת אותך איך קוראים לך מה את יודעת זהו שלך איך קוראים לאמא שלך איך קוראים לאבא שלך תחתמי לי פה מה מספר פלפ וואי רק רציתי לקנות נעליים את כל הפרטים ה חת ככה זה אין מה לעשות אז כל אישה שמגיעה לקנות הוא שואל אותה הוא כותב איך קוראים לך

קוראים לי אמא שלך איך קוראים לתינוק שלך שאת קונה לו את הדברים האלה למה הוא רצה לדעת הוא רצה לדעת מי זאת האמא הזאת שילדה את המשיח איפה התינוק הזה הוא רוצה לראות אותו ואחרי שהסחורה שלו כבר כמעט נגמרת והוא רואה שלא מגיעה אליו אישה כזאת כל ערב הוא מסתכל רשימה אין אישה כזאת אין תינוק כזה אז כשהורה כמעט נגמרת הוא שואל את כל אנשים תגידו אין לכם כאן בעיר בית לחם יהודה אישה שיש לה תינוק שקוראים להו מנחם בן חזקיה והוא נולד בתשעה באב הם אמרות לו בטח בטח יש אישה כזאת אבל היא לא יוצאת מהבית היא בדיכאון הי היא חרב אמר להם למה אז הם אמרו לו בגלל שהתינוק שלה נולד בתשעה באב איזה תינוקי מזל רע ביום שבית המקדש

נשרף ברגע שהוא נשרף ה הוא נולד כאילו איזה מין תינוק זה זה הוא אומר להם תנו לי את הכתובת תנו לי את הכתובת הוא עושה בוז והולך אליה הביתה הוא נכנס אליה הביתה ומוצא אותה יושבת מדוכת את התינוק שלה יושב בתוך לול כזה מוזנח ה אומר לה גברת למה לא באת לקנות תראי איזה דברים יפים אומרת לו לקנות למי אומר לתינוק שלך אומרת לו לתינוק הזה אני לא קונה כלום זה תינוק של מזל רע הוא נולד בדיוק כשבית המקדש נשרף אומר תגידי לי את אמיתית את יודעת שהתינוק שלך זה הגואל את יודעת שממנו יצא המשיח אמרת לו מה אומר לה כן תזכרי גם את ששומעת אותי עכשיו במשבר הכי גדול בשנה הכי קשה נולדת הגאולה אני אומרת לך שתש פד או תפתיע אותנו

לטובה את תראי את זה כל שנה שרשה בתחילתה מעשירה בסופה איך התחלנו את השנה הזאתי כראש ו חדלים כעניים בפתח היינו כולנו שבורים ובהלם השנה הזאת תסתיים בעשירות של גאולה אני אומרת לך כל משבר שאת עוברת בחיים שלך שם נולד לך המשיח שלך טוב ה ה הוא אומר לה את זה הוא מתחיל לבקר את הילד הזה כל חודש חודשיים הוא מגיע אחרי תקופה הוא מגיע הוא רואה אותה לבד בוכה אומר לה גברת איפה הילד שלך אומרת לו אמרתי לך שיש לו מזל רע הלכתי איתו לטייל בחוץ פתאום בארוח העיפה אותו והוא נעלם זה הגמרא מספרת ו ומהתקשורת אומר שהמשיח פה זה הצאצא של אותו תינוק שעף ברוח שנולד בתשעה באב את מבינה הוא פה תינוק הזה פה יאללה בורא עולם תן לו

ראשות להתגלות אלינו כבר זהו אנחנו לא יכולים יותר לא יכולים יותר אבא תגעל אותנו אנחנו באמת אוהבים אחד את השני איך הסתכלתי ראו לי עום את הסט וסים את את הוואטסאפ אלם כולם בית מקדש מ מתי היה דבר כזה מתי כאילו אין לנו משהו אחר באמת שאיין לנו לכולם גם לאלה שצועקים הפוך אי בעזרת השם אהובות שלי אני מאחלת לכולנו באמת יום של בשורות טובות בתשעה באב הוא נולד ת ת באבה אוד ט טומנת בחובה מטמון טומנת טוב טומנת אור גדול מאוד בתשעה באב גלום האור הכי גדול של החיים שלנו יהי רצון שנזכה בשורות טובות אהובות שלי אני רוצה שתקבלו קבלות אל תסיימו אל תלכו לישון בלילה בלי לחייג 07 3333 1 1 07 3333 1 1 לקבל קבלה שתבנה אבן בירושלים וללכת כת לישון כשאת יודעת שבנית משהו בעזרת השם גאולה בקרוב אמן

התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.

פורסם ביום שני, ח׳ באב התשפ״ד (12.8.2024). משך: 48:11

0 תגובות

תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.

עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.