צבי יחזקאלי - התורה בגובה העיניים: מסר אקטואלי מתוך פרשת דברים

שבת שלום לכולם. אנחנו בפרשת דברים ובשבת חזון. זו השבת שקוראים לפני תשעה באב. שבת אחת מתוך השלוש של שבתות הפורענות, המצרים, החורבן. חזון. שבת חזון זה חזון ישעיהו בן עמוץ שחזמי בית ראשון את מה שעומד לקרות. קיבלנו אזהרות. אנחנו מקבלים אזהרות ומקבלים סימני דרך כל הזמן. עבודתו של היהודי זה תמיד להיות קשוב. מה מסמנים לי? מה אומרים לי? מה מדברים אליי מהשמיים? כותבים לי כל יום מכתב אישי וכללי. ואנחנו גם מקבלים תזכורת לבין המצרים בפרשה הזו כשמשה אומר איך עשא לבדיכם ומסעכם ורבכם. זה כבר נותן לנו רמז על מה זה ספר דברים. ספר דברים זה הדיבור של משה. ספר דברים זה ההתבודדות של משה. ספר דברים זה הראייה של

משה את כל החומשים עד כה בעצם זה התורה בעיני משה וזה אחרת לגמרי יש פה בספר זה עשרת הדיברות ויש הכל כל התורה מקובצת בספר דברים אבל היא בעיני המתבונן וזה דבר מאוד מאוד חשוב בחיים לראות איך הדבר נראה בעיני אחר איך הילדים שלי בבית רואים את החיים איתי איך אשתי רואה את החיים איתי? בטוח שזה לא בדיוק איך שאני רואה, איך שאני חושב שהחיים נראים איתי. בזווית של המתבונן אנחנו יכולים לראות דברים שאנחנו לא יכולים לראות בעין שלנו. ולכן ספר דברים הוא בעצם צמצום התורה לגובה העיניים. משה מדבר אלינו, מפענח לנו, הוא מסביר לנו את התורה וזה ספר בהיר ונהיר. הוא כל התורה בעיני משה מקוות בגובה העיניים. מדהים לקרוא את

ספר דברים וכדאי מאוד לקרוא את ספר דברים במכה אחת ולקבל הרבה הרבה מוסר ופרופורציה וכמובן התחזקות. אז משה מתחיל את ספר דברים והוא מדבר כמו שאמרנו בזווית שלו. זה זה שלו זה הדיבור שלו. אלה הדברים אשר דיבר משה לכל ישראל בעבר הירדן וכולי וכולי וכולי. ואז אומרים למה הוא מספר להם את כל המקומות שהם עברו? לא יכול להגיד להם אזם ככה שאתה הולך מספר לילד איך היה הטיול? הילד עשה לך בלאגן בטיול. חמישה ימים יצאתם, חירם לך את הטיול. חוזרים הביתה ואז בערב שבת אתה אומר, "וואו, איזה טיול היה לנו. אתם יודעים, היינו פה, היינו שם, אתה לא מזכיר מה הילד עשה, רק מזכיר לו את המקומות בשמות קודים. משה מזכיר להם בשמות

קודים את המקומות. אומר להם, זוכרים בדיב?" אה כן, איזה מקום, איזה חוף. רומז להם מלחט העגל. זוכרים ששלחתם מרגלים וחזרתם ואמרתם טובה הארץ? כן, זה לא בדיוק היה ככה, רק שניים אמרו טוב הארץ. אבל מה קורה פה? יש פה תוכחה ראויה, אומר רבי נחמן וזה בעצם מה שאנחנו צריכים ללמוד ממשה רבנו. תוכחה ראויה. אומר רבנו שלפי רש"י, אלה הדברים אשר משה אומר רש"י, דברי תוכחות לפי כך סתם את הדברים והזכירן ברמז מפני כבודם של ישראל. אדם שאתה רוצה להוכיח אותו, ספק אם אתה יכול בכלל. אבל כך חשבון יש לו כבוד. אתה רוצה שהדברים יעברו בו, יעברו אליו שהוא ישתפר לעזור לו. לא לעזור לך לפרוק עליו. אומר רבי נחמן, אף על פי שתוכחה היא

דבר גדול ומטל על כל אחד מישראל להוכיח את חברו. כשרואה שאינו מתנהג כשורה, כמו שכתוב הוכח תוכיח את אמיתך. אף על פי לאו כל אדם ראוי להוכיח. כמו שאמר רבי עקיבא. רבי עקיבא אמר את 100 יניים בדור הזה יש מישהו שיכול בכלל להוכיח. עכשיו ברור שהמוכיח שהוא אינו ראוי להוכיח הזי לא די שאינו מועיל בתוכחתו אלא גם מבאיש ריח של הנשמות השומעים תוכחתו כי על ידי תוכחתו הוא מעורר ריח רע של המעשיב אתה בא בתוכך לא נקיה ולא ראויה ריח לא טוב עולה בנשמה אומר רבנו דומה הדבר שמונח איזה חפץ שיש לו ריחנו טוב אבל כל הזמן שלא מזיזים אותו אז אין ריח הריח לא יוצא אבל שמתחילים להזיז את הדבר אתה מעורר את הריח הרע זה בדיוק תוכחה

של מישהו אינו ראוי להוכיח ומורים ריח רע ומביש רחם וכולי ונפסק השפע בעולמות מאותו בגלל שהנשמה יונקת מהריח אבל אבל שיש מוכיח שהוא בעצם מוכיח ראוי וזה זה מוכיח שמסתכל עליך בעין טובה ועוזר לך אז אתה מריח ריח טוב בנשמות. זה הגדולה של משה רבנו לדבר איתם ולעשות עוד ריח טוב מהנשמות מהמעשים הלא טובים שהם עשו. רגע, מה אתה מצדק את המעשים שלהם? לא. ככה עושים תוכחה. מוכיח ראוי זה מי שמראה לך את הנקודות שלא היית בהם טוב ומביא אותך אל הטוב ומעודד אותך אל הטוב ומוציא ריח טוב בנשמה שלך שרוצה את הטוב ומקדמת אותך אל הטוב זה משה רבנו זה המנהיג מדהים לראות ספר דברים עכשיו אני הולך להיכנס למונולוגים של משה רבנו

אבל תראו איך זה רק מתחיל בתוכחה ראויה רבי נחמן כתב את זה בספר בליקוטי מרון את התורה הזו זו תורה חטא בתניה זו התורה האחרונה שרב רבנו נתן ואמר על העניין הזה שצריך בעצם להיות להיזהר עם התוכחה ולעשות רק טוב ולתת לנפש ריכח טוב וזה מוסר גדול זה התורה האחרונה של רבנו להסתכל סביבנו ולראות לפני שאנחנו פותחים את הפה אתה בא לעזור לבן אדם הזה אתה רוצה להוציא ריח טוב מהנשמה שלו או שאתה בא להכניס לו איזה מילה באולפן לסגור אותו ולא לתת לו את השפע זו השאלה כי השפע תלוי באופן ההוכחה. וכך משה רבנו מטעין את עם ישראל כבר בהתחלה בהמון המון ריח טוב והוא ממשיך איתם ומספר להם ואומר להם היינו פה היינו שם ולוקח אותו

להתבונות שלו כי כשאתה לוקח אדם להתבונות שלך בנקיות אתה בעצם נותן לו עוד כלי לראות את המעשים שלו כדי להשתפר בעזרת השם שנזכה לבינה בית המקדש ונזכה לכאוב את כאבה של ירושלים את חורבנה של ירושלים ולראות בבניינה ולזכור שמן המצר אנחנו יוצאים מיד אחר כך להרחבה שאין גלות ללא גאולה. בעזרת השם שיהיה לכו לנו שבת שלום ובשורות טובות.