בכיתי, לא יכולתי לדבר
היא אמרה לי, "תדע לך דבר אחד, אני לפני 7טובר, אם הייתי רואה מישהו כמוך ברחוב, או שהייתי עובר צד, או שהייתי צועקת עליך, עכשיו אני רק רוצה לחבק אותך. אדם אנחנו מדברים ואני מגיע ואני בוכה. אני לא יכול לדבר. קשה לדבר באמת. זה לדעת שבארץ ישראל יש אנשים שם בקיבוצים שבלי השביל אוקטובר אני בחיים לא הייתי דורך שמה, לא הייתי מכיר אותם כל החיים. והיום אני פשוט מחבק אותם שפתחו את החדשות במוצאי יום כיפור. ובתל אביב יהודים לא יכלו להתפלל כי הפריעו אחד לשני. הם כתבו זה יביא אסון עלינו. איך אפשר לחזור לחיות את אותם חיים? יש פה פצע פתוח עמוק. אנשים שיום יום שעה שעה פשוט לא מפסיקים להילחם על ה על ההסטרדות, על
החיים שלהם. לא רק שזה לא נגמר, זה לא יגמר. אני מקבל טלפונים כל יום גם מתורמים, גם מאנשים פה בארץ. נו, נגמר. זהו, הפסקת אש. מה? מה? 720 יתומים זה נגמר. יש יתומים שרק שעוד לא נולדו.
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום חמישי, כ״ז באדר התשפ״ה (27.3.2025). משך: 1:08
0 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.