"זה נס גלוי שהוא חי": ילנה טרופנוב על הבן שחזר מהשבי

כשנכנסו אליהם לחדר הוציאו את צש הראשון הושיבו אותו על הברכיים מחוץ לחדר ידיים מאחרי הראש איזה עשרה מקבלים עליו עם קלשניקה וזה ואותה לקחו על אופנוע ימינה לכיוון הזה ילנה יקרה, וואו, איזה זכות יש לי לפגוש אותך עכשיו. אני ממש מרגישה סגירת מעגל. נכון? נפגשנו פה במכביה אחרי שאת השתחרת מהשבי וכעת אנחנו נפגשות אחרי שהבן שלך סיקר השתחרר אחרי השם ברוך השם 498 יום יום וואו וואו איזה מרגש נכון נכון נכון נכון וואי אני ממש מתרגשת תקשיבי זה ממש סגירת מעגל אני זוכרת אז שנפגשנו אמרנו טוב אנחנו נחכה לראיון הבא לריון המשך אחרי שהוא יחזור כן הנה ברוך השם קרה הנה ממש ממש איך התחושה ממש באמת איך התחושה באמת סגירת

מעגל באמת א הקלה וזהו עכשיו אפשר להתחיל לחשוב על המשך החיים כי קודם לא חשבתי לא חשבתי בכלל על המשך החיים עכשיו לאט לאט אני מתחילה לחשוב גם איך להמשיך את החיים שלי קודם כל בעזרת השם סה חזר והלכנו ביחד לקבר של אבא שלו כי אמרתי שאני לא הולכת לקבר בלי ס הוא ידע והוא ידע עכשיו כשהוא חזר סיפרתי לו והוא לא ידע שאבא שלו נרצח לא הוא לא ידע הוא ניחש הוא די ניחש שזה מה שקרה הוא לא ידע בוודאות ואחרי שהוא חזר אמרו לו אז זה לא הייתה לו הפתעה מוחלטת נגיד ככה אבל בכל זאת הוא קיבל את לא הלכת לקבר עד שהוא חזר בצ לא הלכתי וכשהיה יום השנה מאוד התלבטתי מאוד התלבדתי ללכת או לא דיברתי עם אמא של ויטלי שאלתי אותה

התייעצתי עם ספיר והם אמרו לי איך שאת מרגישה ואני הרגשתי שלא אני לא אלך לקבר בלי סא ככה אני מרגישה זהו זה מה ש ואז אחרי שסה השתחרר הגיעה אמא של בעלי נכנו לברכה מרוסיה ואח שלו והלכנו ביחד כולם שלנו אני וסשה ואמא שלי בא לי ואח שלו עם אשתו הלכנו ביחד לקבר ו זהו וואו אז זה כאילו לחוות את זה מחדש שוב אה כן נכון נכון ועכשיו אפשר להתחיל א להטאבל על ויטלים ו כי עד אז למה בעצם לא הלכת כי מה הרגשת שמה שאת לאד אמא לא אני בהתחלה אמרתי אני לא הולכת בלי סשה והרג הרגשתי שככה זה נכון ועם הזמן כשהיו ספקות אם סה חוזר לא חוזר כי היו ימים קשים אז אמרתי לא אני או שאני הולכת עם סה או שאני הולכת לשכב על יד ויטל זה

שני האופציות לא הולכת בלי סשה וואו לא הולכת זה היו שתי האופציות תגידי מה איך החזקת את עצמך כל כך הרבה ימים לחכות ולא להתייאש באמצע והימים עוברים והתקווה כן זהו זהו היו ימים מאוד קשים כשהיה נראה שכאילו הכל סתם ואולי זה לא קורה ואולי הכל לחינם ו היו ימים מאוד קשים מה שהחזיק אותי זה קודם כל אמונה אמונה ותפילות ובאמת תחילות נו ברוך השם באמת מעל ומעבר מעל ומעבר באמת השם שמר עליו שם אין אין דברים כאלה באמת זה היו ניסים על ניסים על ניסים מהתחלה ועד השחרור שלו באמת אין מילים רק להודות להשם ש שהוא שמר עליו ואני מודה לו כל יום גם אנשים קודם כל ספיר ספיר היא הייתה הכי תמיכה שלי היא החזיקה אותי בכל הימים

הקשים היא הייתה לצדי היא ספגה את כל הבכי שלי ואת כל נראה לי זה היה שלי אצל ספיר גם היה אבל אצלה פחות אצלה פחות היא הייתה יותר חזקה ממני ותמיד אמרה לי כשהייתי אומרת לה תקשיבי זהו אין לי כוח אני הולכת לקפוץ מהמרפסת אין לי כוח היא אמרה טוב אז א אני אגיד אחר כך לילדות שלי וסל ששהבתא לא רצתה אותם ותדעי לך שאני אם את לא מחכה לו גם אני לא מחכה לו ואז הוא יוצא ואף אחד לא מחכה לו פה או כל מיני דברים כאלה זה מה ש היא אמרה לי כן וחוץ מזה גם היו משפח קודם כל ארגון הילד השחר וארגון כיסופים וקשר יהודי ומשפחות אחרות ארגנו לנו למשפחות החטופים סופי שבוע עם תפילות ונסיעות בראש חודש לכל מיני תפילות נו ביחד

לפולין גם כן להתפלל וואו וזה מאוד עזר. זה נתן המון כוח ותקווה ו זה מה שבעצם חיבר אותך לאמונה כי לפני כן לא היית במקום הזה כל כך מבחינה. עכשיו מה שקרה שספיר כשהיא נקטפה היא הבטיחה להשם שאם הוא שומר עליה והיא חוזרת בחיים היא שומרת שבת ואז כשהיא חזרה התחילה לשמור שבת ואמרנו אחד לשנייה נשמור שבת ביחד נו ואז עכשיו אנחנו שומרות שבת וקשרות והכל ו תפילות גם כן הם באו כבר א ביחד עם הכל וזה מה שעזר הרגשתי שזה מה שעוזר וגם תמיד אמרתי שהציבור שאני קיבלתי ממון הכי הרבה תמיכה זה הציבור הדתי החלדי שבאמת הפטיע אותי מאוד כי הייתי מאוד רחוקה מאוד מאוד רחוקה וכשהשתחררנו אני וספיר אחרי כמה זמן הלכנו לכותל ופתאום

בנות זיעו אותנו וככה באו ובכו וחיפקו וכמה התפללנו עליכם והנה והבטיע אותי מאוד שודים וזוכרים ומכירים ובאמת מתפללים ולא ידעתי ומאז הכי הרבה תמיכה קיבלתי דוקא מציבור החרדי הדתי ובגלל זה היה לי גם מאוד חשוב להתראיין אצלך כי זה באמת להגיד תודה תודה על כל התפילות בזכות כל התפילות הבן שלי חזר חי ובריא הוא צריך קצת ניתוח סיפרתי לך אבל בקטנה באמת ברוך השם שזה המצב זה באמת נס גלוי שהוא עומד על הרגליים והולך ובכלל שהוא חי אז א תודה ותמשיכו להתפלל תמשיכו להתפלל לזכות כל שאר החטופים שכולם יחזרו כולם כל הדלקת נרות וכל בוקר שאנחנו אומרים את התהילים השם שלו ושל כל כך הרבה שגורים על פינו ממש ממש סיפרת בדיוק

על הניסים שהוא עבר כל כך הרבה ניסים את יכולה קצת לשתף אותנו כן ביום הלולה של רחל אמנו יא בחשוון זה היה גם יום הולדת לועזי של הבן שלי 11 לנובמבר הוא היה בדיוק בן 29 באותו יום אז אז הלכתי אני נסענו אני ועוד כמה משפחות להתפלל בקבר רחל והתפללתי ובכיתי וביקשתי לראות את הבן שלי שהוא יחזור עוד לפני היום הולדת העברי שלו שזה יט בחשבן באותו ערב בעצם היה לי רעיון בהדברות גם כן ונסעתי לאולפני דברות שם ודיברתי קצת על קבר רחל וזה וכתבו פסוק בספר תורה בזכות סא שחרול שלו שהספר הזה אחר כך נכנס לקבר רחל והפסוק הולך ככה ויוסף בן 30 שנה ויצא מול פרעה משהו כזה נתנו לתעודה שבזה אבל למחרת עוד פעם נסעתי לקבר אחל עם

קבוצה אחרת של משפחות ואחר כך טסתי לרומא עם משלחת של משפחות החטופים וכשנחתנו ברומא יצא סרטון של סג' ומאוד שמחתי לראות אותו ברוך השם בריא ומדבר וחי ברוך השם מאוד שמחנו ניס אחרי יומיים יצא עוד סרטון וזהו וחשבתי שזה בעצם הסימן מרחל ממנה ובאתי ואמרתי לה תודה ששלח לה את ה את הסרטון שראיתי את ספעם הבאה שאני אראה אותו בפועל לא בסרטונים לא על המסך מה התברר אחר כך כשסה חוזר הוא סיפר מה קרה לשם וזה ואז הוא אומר א אמרו לו אחרי כמה ימים שהוא היה שם שהוא צריך לקחת שם ערבי כי אי אפשר לקרוא לסשה. אם פתאום מישהו שומע ישר מבינים שיש פה חטוף. אז נתנו לו איזה שם שהוא לא היה יכול להגיד אותו בכלל. והם אמרו שם ראו

שזה לא הולך. ואז אמרו לו טוב אז תבחר אתה השם. איזה שו ואיזה שם הוא בוחר? יוסף. וכל התקופה הזאת ככה קראו לו. יוסף. יוסף. יוסף. עכשיו כשהוא סיפר לי את זה אני בהתחלה לא ככה לא אבל אחר כך פתאום נפל לי הסימון הלכתי ואפילו בדקתי את עצמי שבאמת יוסף זה הבן של רל עכשיו א אני תמיד התפללתי מה אמרתי אמרתי ש גם לאח היה ילד אחד וגם הוא היה בשב וזה אז הנה אז היוסוף שלי ברוך השם השתחרר כן איזה ובאמת הפסוק הזה יוסף בן 30 שנה עכשיו הוא באותו יום מתחיל את השנה ה-30 שלו היה בדיוק בן 29 וואי נכון אז זהו זה מסוג הדברים שאתה אומר עד כמה זה מקרי יכול להיות למה פתאום יוסוף למה בכל השמות למה לא מוסטפה למה לא מוחמד למה

יוסף נכון נכון נכון מדהים זה גם הפסוק גם שאת כל הזמן התפללת רחל ממנו כי הרגשתי הרגשתי שהיא מבינה אותי כי גם לה היה ילד ילד אחד כאילו השני רק ילדה ומתה אז לא הספיקה נכון כל הזמן היה לה רק ילד אחד וגם הוא נפל בשב וכאילו הרגשתי מן א כזה וואו איזה מדהים קשר נכון מה קרה בחטיפה שלו בחטיפה שלו ספיר סיפרה שכשנכנסו אליהם לחדר הוציאו את צש הלישון הושיבו אותו על הברכיים מחוץ לחדר ידיים מאחרי הראש איזה 10ה מקבלים עליו עם קלשני ק ואותה לקחו על אופנוע ימינה לכיוון הזה ואז היא ראתה אותו סה בורק והייתה בטוחה שפשוט שחררו אותו כי אמרה אין מצב שהוא היה מצליח להשתחרר מעשרה חבר'ה שעמדו סביבו עם נשקים עכשיו כשסשה

חזר הוא סיפר שהוא ראה את ספיר לוקחים אותה לכיוון נזה והוא היה בטוח שזה אלה המחבלים היחידים שיש בכיבוץ לא ידע שיש מאוד. הוא חשב שזאת הקבוצה ואז מה שעבר לו בראש שהוא מאוד לא רצה שיקחו אותה. אז הוא חשב שאם פתאום הוא ישתחרר מהם וירוץ שמאלה לכיוון ההפוך אז הם יעזבו את הפיר וירוץו אחריו. והוא אמר שזה הייתה מחשבה מטופשת אבל זה מה שהיה לו בראש באותו רגע. אז זה מה שהוא עשה. הועק שהוא הצליח להשתחרר מהם ורץ שמאלה. אבל הם לא עזבו ספיר. האלה המשיכו איתה והאלה שנשארו איתו רצו אחריו וואו ואז הוא פנה לכיוון הבית שלנו כי חדר הרוח שהם היו זה היה ממש מול הבית מול הבית ממש קרוב אז הוא פנה לכניסה של הבית שלנו סתם

באופן אוטומטי ופתאום הוא רואה על המרפסת שלנו מלא מחבלים ושניים עומדים על השביל והוא הבין שאין לו לאן לברוח אז הוא נעצר ופשוט ירו לו ברגליים ירו לו ברגל ימין זה עבר את השליר אבל לא פגע בעצם בעצם והוא נשאר לעמוד וירו לו פה לפניו יש לו לסיסים ברגליים אבל אמרו שלא צריך להתעסק עם זה ואז ירו לו ברגל שמאל ושם זה כבר פגע בעצם והוא פשוט נפל כי העצם נשברה והוא נפלו כל זה קרה מול המרפסת שלנו אבל לא ידענו כי היינו בתוך הבית אתם כבר ראיתם אה אתם יודעים אנחנו היינו בתוך הבית אנחנו לא ידענו שזה מה שקרה ואז לקחו אותו בעצם והוא אמר שקודם כל נס שבכלל החליטו לראות לו ברגליים ולא בוא ולהרוג אותו. כן. זה נס בפני

עצמו. בפני עצמו. נכון. אחר כך הוא אמר שזה שהוא היה פצוע ברגליים היה נראה באותו רגע דבר ממש ממש גרוע. אבל בסופו של דבר זה התברר כמשהו טוב. למה? כי קודם כל לקחו אותו והוא לא היה יכול ללכת. אז הם היו צריכים לטפל בו. ובזמן שהם טיפלו בו אז יצר איזשהי אינטראקציה ביניהם עכשיו הוא כל הזמן הזה היה לבד הוא רק חוץ משלושה ימים איפה ש במאי שהוא היה עם רום ברסלבסקי הוא היה לבד כל התקופה הזאת לבד איתם דבר שני זה מנה ממנו לנסות לברוח כי בהתחלה הוא חשב שהולכים להרוג אותו אז הוא חשב אולי הוא הצליח לברוח אפילו ניסע הוא ניסה לזוז איכשהו אבל ראו אותו שאלו מה קורה הוא לא היה יכול ללכת תקשיבי עם שבר פתוח ברגל ורגל

שנייה גם כן עם פצע אז הוא לא היה יכול ללכת במת וזה מנה ממנו לנסות לברוח ואם הוא היה מנסה לברוח היו הורגים אותו הורגים אותו ברור וואו נכון וגם אחר כך בהמשך א זה בעצם א בזכות זה הוא השתחרר כי הוא השתחרר בעסקה כפצוע כפצוע וואו אז א כן זה בסופו של דבר התברר כמשהו טוב שקרה לו לא יאמן איך הוא מסתכל על זה ככה כשבסופו של דבר לא גם זה שהוא היה לבד דרך אגב הוא אמר שבסופו של דבר למה זה היה טוב זה היה טוב כי בחודש חודש וחצי הלשונים הוא אומר שהוא ממש התחנן עליהם תביאו עוד מישהו תביאו לי עוד מישהו אני לא יכול בטח זה קשה אבל אחר כך התברר שכאילו כשהוא כבר התחיל לדבר בר ערבית בהתחלה הוא לא הבין בכלל מה קורה

אבל בגלל שהוא היה לבד והוא היה צריך להבין מה קורה אז הוא התחיל ללמוד ערבית ומאוד בער לימד למד ערבית ו עכשיו הוא כבר מדבר ערבית שוטפת ואפילו יודע לקרוא אז הוא תקשר איתם הוא תקשר אותם עכשיו הוא עבר המון מקומות והרבה קבוצות שומרים ותמיד הוא אמר זה שהוא דיבר ערבית וידע לצור אותם קשר וללמוד אותם ולדעת עם מי לדבר על מה זה גם בנה היחס שלהם אליו שנגיד במקרים שהייתה ממש סכנה הם העדיפו לא להרוג אותו אלא לשמור עליו וכי היו מקרים שהיה להם יותר קל להרוג אותו ולברוח אבל לא עשו את זה לא עשו את זה כי הוא בנה איתם איזשהו מין אינטראקציה כנראה שהם לא ראו בו רק שבוי אלא בן אדם מן הסתם וואי זה מפלי נכון זה ממש

מפלי כי אם היה בתמית מישהו אחר הוא היה מדבר איתו אבל לא מדבר איתם נכון נכון נכון נכון זה דבר ראשון ודבר שני גם כשהיו תקופות קשות עם האוכל אז גם כן נתנו לו קופסה וכל קופסה מה זה היה פול לא יודעת מה זה היה שלו אם היה עוד מישהו אז היה צדיק להתחלק הוא כבר המצב היה אחר לגמרי מהקופסה ליום כן קופסה ליום וכן זה וגם תקשיבי הוא אמר גם משהו מדהים שבהרבה דתות יש קטע של התבודדות כאילו לשבת לבד עם מעט אוכל ומים ולחשוב וזה בעצם מה שנקפא על עכשיו לשבת לבד ועם ממש מעט אוכל ומים כן ממש בתנאים קשים לשבת לבד ופשוט לחשוב על החיים וזה מה שהוא עשה רוב הזמן כי זה מה שהיה לו לעשות לא היה למישהו לדבר איתו וזה כן חוץ

מהשומרים ש כן בכל זאת לא חברים שלו כן כן נגיד כן בטח ברור כן אז היה בדיוק יש עוד ניסים שהוא ראה בדרך עוד מעט נדבר גם על הקשיים אבל בינתיים אנחנו ככה אוספים ניסים כן ניסים נש הוא כזה עוד נס כן מה שעם הציוות שלו כן כשהיינו עכשיו אצל הרופאים והם הסתכלו על הרגל שלו שהיה לשם שבר פתוח הם אמרו שתקשבו זה נס רפואי שזה בכלל התח ככה בצורה הזאת לא הסדהים ולא כלום כי בדרך כלל מה שקורה עם ה שבר פתוח הוא יכול להזדם ויכול להגיע אפילו למצב של קליטת רגל וואו ונגיד את האמת אם לא מטפלים בו נכון כן כן עכשיו לא תיפלו בו נכון וזהו ויקשהו דרך נס זה באמת איתחה אומנם זה התחיל יש הבדל של 3 וחצי סנטימטר בין הרגליים והוא

צריך ניתוח אבל ברוך השם שבאמת יש לו רגל היה יכול וואי ברוך השם להזדה ו זהו בעצם זה באמת נס משמיים וזה בזכות התפילות לגמרי בזכות התפילות של כולם איזה יפה שאת רואה את זה שזה בזכות התפילות נס שהרגל שלא הזדהמה וכל מה שקרש נכון והכל התח וברוך השם הוא הולך על שני רגליים וכמעט ולא צולע זה זה אין דברים כאלה באמת האמונה שלו התחזקה בעקבות. מה זה התחזקה? הוא לא היה בן אדם מאמין כמוני. כן. והוא חזר לגמרי מאמין והוא מספר שזה שהוא ישב לבד שם והיה לו זמן לחשוב. הנה חזרתי לנקודה שהייתי בה. היה לו זמן לחשוב על עצמו ועל החיים ועל הסדר דפיות ומה נכון ומה לא נכון. והוא אמר שכשהוא היה שם הוא הבין שבעצם כשאנחנו

חיים חיים רגילים אנחנו יש לנו השליה ש אנחנו שולטים בחיים שלנו ואנחנו יודעים מה יקרה מחר ויש לנו תכניות ומה יקרה עוד שבוע וכשהוא הגיע לשם והוא הבין שהוא לא שולט בשום דבר וגם השומרים שלו לא שולטים על שום דבר כי היא התנהלה מלחמה בחוץ ופגזים והפגזות ו כאילו אין גם הם לא שולטים בכלום. אז הוא הבין שכל השלטה נמצאת בידיים של הקדוש ברוך הוא והוא פשוט התחיל להתפלל ובאמת כן התחיל התחיל להתפלל כי זה מה שהיה לו לעשות. הוא אמר אני הבנתי שאין לשליטה כמעט על שום דבר. אז הוא התחיל להתפלל והתפלל כשהייתה תקופה קשה שלא היה אוכל. לא היה אוכל. הוא אמר שהם היו באיזה בית ונשארו כמה קופסאות שמורים פשוט כמה קופסאות

בדדות והוא מסתכל על הקופסאות מבין שעוד שבוע וזהו נגמר האוכל לגמרי והוא התחיל להתפלל ובאותו יום יצא להם הזדמנות והם עברו למקום אחר שכן היה אוכל וואו וואו והוא אמר שבעצם הוא הבין שעל רוב הדברים אין לו שליטה ועל המעט שיש לו שליטה כשהנה מסעז למקום שכן היה אוכל הוא הבין שאם פתאום יש עוד פעם תקופה קשה הוא חייב להגיע לתקופה הקשה הזאת במצב פי זה הכי טוב שהוא יכול בשביל לשרוד את התקופה הזאת אז הוא אמר שאני ניסיתי לעשות הכי טוב בה כן איפה שהתה שליטה בשביל לשרוד זאת אומרת הוא שמר על עצמו הוא עשה פיזיותרפיה לרגל כמה שהוא יכול תרגלים לרגל תרגלים בכלל פיזיים בשביל לשמור על עצמו לשמור על הכושר הגופני שלו

הוא אמר שזה זה מה שיכולתי לעשות ועשיתי את זה בצורה הכי טובה שאני יכול בשביל לעזור לאמא כי הוא די ניחש שאבא שלו בחיים מה שקרה שהוא שמע ברדיו ש בזמן מת הוא הם פשוט השומרים שלו שמעו רדיו והוא אז הוא עוד לא ידע ערבית אבל הוא שמע את השמות אז הוא הבין שאני וסבתא וספיר השתחררנו הוא זה הוא ידע ועלה בו ידע שהוא לא השתחרר ואז באיזשהו שלב הביאו לו תמונות של חתופים בשביל לשאול אותו את מי הוא מכיר וזה והוא הבין שאבא לא שם והוא ידע שהיינו ביחד אז אם הוא לא חטוף אז כנראה שהוא נרצה וואו הוא לא ידע בוודאות אבל הוא ניחה שזה המצב והוא לא ידע אם ספיר מחכה לו או לא והוא באמת כמו שספיר אמרה הוא די אחרי כמה זמן הוא

כבר די כיבה שהיא לא מחכה לו כי הוא לא רצה שהיא תחכה לגבר שלו יחזור אליה הוא לא ידע אם הוא חוזר או אז הוא חשב שאני לבד, שאני לבד. זה מה שהוא חשב הוא ניסה לשמור על עצמו בשביל שביום מן הימים לעזור עליי. ברוך השם זה קרה. ברוך השם באמת. ברוך השם. וואי ברוך השם. איזה שכן חזר אלייך והוא גילה פתאום שספיר חיקתה לו כל הזמן כן נכון. הוא מאוד שמח הוא לא הוא לא תקשיבי סה הוא בן אדם שהוא אם יש דבר שהוא שונא הוא שונא להיות נטל. הוא לא רוצה להיות נטל לאף אחת. הוא לא רוצה שהיא תחכה לו. אם פתאום הוא לא חוזר והיא מבזבזת פה שנים שלה ולא מקימה משפחה. הוא לא רוצה. אז א וואו אז להפתעתו הרבה הוא גילה שכולם מחכים. לא

רק שהיא חיקתה לו, היא הגזיקה אותי. היא הגזיקה אותי פה. וואו. הרעיון הבא זה יהיה אחרי החתונה. אמן אמן אמן. כן. כן כן באמת אני אנחנו רק מתפללים שזה יקרה ובקרוב בעזרת השם בעזרת השם אמן אמן אמןכ והוא סיפר לכם על על הקשיים על הרגעים הקשים שלו הכואבים ה הוא הגיע למנהרות הוא לא הגיע למנהרות הוא כן הוא היה במנהרות הוא היה חצי מהזמן א בין הבתים הם רצו בין בית לבית התנהלה שם מלחמה בלצבא לא היה מושג איפה הוא נמצא ביולי אני חושבת הורידו אותו למנהרות ועד השחרור הוא היה כל הזמן במנהרות וואו תשעה חודשים הוא היה במנהרות מה הוא מספר מנהרות אני יודעת מה זה מנרות עכשיו אצלנו היו האמת אנחנו היינו במצב טוב

כשאנחנו היינו אז כשסש היה במנהרות זה היה מנהרות היו מנהרות אחרות לא היה שם שירותים לא היה מקלחת הוא התקלח פעם בחודש בקבוק בקבוק קטן זה ככה הוא התקלח זה מה שהיה להתקלח אוכל גם כן ממש מעט ממש מה זה מעט מה אה כמו שאמרתי קופסת א פול ביום זה מצב טוב לפעמים גם פחות הוא אמר שהוא לא אכל יומיים בשבוע בכוונה בשביל להקטין את הקאיבה בשביל לא להרגיש רע פשוט בשביל זה וואו וכשהוא חזר הוא פשוט הוא אכל בבית חולים אמר איזה אוכל טעים אמר אמר פה אוכל טעים כן אוכל נהדר הוא באמת הוא לא הוא לא עכשיו הוא קצת יותר אבל בהתחלה הוא ממש אכל מעט מעט כי הוא הקטין את הקיבה בכוונה כן היו כן הם בטח היו תנאים מאוד קשים ולחוד

בין מנהרות ואין אוויר הכל הכל קיים הכל קיים מה החזיק אותו ברגעים הקשים שלו כמו שאמרתי הוא התפלל תפילות אני אגיד לך תפילה מעצמו כאילו מהלב שלו מה היה לו סידור איך הביאו לו סידור הוא לא מכיר סידור אין לו לא קרא תהילים בחיים שלו הוא לא יודע הוא התפלל מהלב וגם הוא אמר שברגע שהוא הבין שהכל בידיים של הקדוש ברוך הוא פשוט שחרר הוא פשוט שחרר הוא אמר יהיה מה שיהיה אני יוצא מפה טוב מאוד אני לא יוצא מפה אני מת פה חס ושלום גם בסדר כאילו כן כן הוא לגמרי שחרר הוא אמר מה שיהיה יהיה ככה הוא פשוט אמר שכן היה לי זמן להבין את ה את החיים מה נכון מה לא נכון סדר הדפיות גם על זה תודה אם נגזר עליי למות שם אז אז אני

אמות אז זה מה שנגזר עליי וכשהודיעו לו על רגע השחרור איך הוא הוא כמוני הוא כמוני הוא אמר עד שזה לא קורה זה לא קורה גם אני הגבתי בדיוק ככה כן וואו זה נכון אני אגיד לך למה הוא מספר אותו דבר. ברגע שאתה פתאום שמח ויש ופתאום זה נופל. אין איך לקום מזה. אין איך לקום מזה. בגלל זה לא אתה לא מרשה לצמך לקבות ולסמוך לפני הזמן. עד הרגע האחרון. עד שלא ראיתי אותו בפועל. אמרתי עד שזה לא קורה. לא קורה. פשוט לא קורה. כי זה יכול ליפול בכל רגע. בשבוע של שקרור שלסה ביום שני היה יום נהדר יום שני אצלי היה יום נהדר אני נסעתי עם החברה שלי לרשבי אחר כך התפללנו שם אחר כך נסענו לצפת היינו אצל הקדוש בית כנסת אשכנזי ובית

כנסת ספרדי והקבר של ה הקדוש היה יום נהדר נהדר מקסים ממש כן והתפללנו המון וחזרתי עם תחושה מאוד מאוד שמחה וזה זה ופתאום בערב אני מקבלת את ההודעה שחמס אמר שאין שחרורים עד הודעה חדשה ו נפלתי פשוט נפלתי התחלתי לראות חדשות בלי סוף כאילו מה קורה מה קורה מה קורה באיזשהו שלב שגעתי את ספיר גם היא אמרה תקשיבי תפסיקי לראות חדשות פשוט תפסיקי ביום שלישי אמרה לי על הבוקר תפסיקי לראות חדשות אני אספר לך מה קורה ואז הפסקתי לראות חדשות סבבה אבל חצי דקה נו ספיר מה קורה ספיר מה קורה ואז אחרי כמה זמן היא אמרה לי זהו אז גם אני מפסיקה לראות חדשות זהו אין חדשות אין והפסקנו לראות חדשות וואו ופתאום הרגשתי מה זה שלווה

ושקט כאילו זהו אין חדשות אין גם היא לא יודעת כלום גם אני לא יודעת כלום ולא נתתי היו מתקשרים אלינו וזה אמרנו רק לא לספר לנו חדשות לא לספר חדשות וואו וככה היינו וביום רביעי בערב א הזמין אותנו לחתנה היינו בחתונה בדיוק התקשר הקצין שלי ולא עניתי אמרתי אני בחתונה לא עונה השארתי להודעה משהו דחוף אז הוא אומר לי לא דחוף פשוט יש כאילו תקווה כאילו המצב נעשה יותר טוב אמרתי יופי נהדר ביי אנחנו בחתונה ככה היה עד שביום שישי אני בדיוק החלטתי בבוקר לקרוא התיקון הכללי ואני בדיוק מסיימת לקרוא ואני רואה שמתקשרים עליי מהקבוצה הקצין שלי וספיר ואני ובדיוק שיימתי לקרוא עניתי אמרו לי סתחרר מחר אמרתי יופי אז הורזים את

התיק כי אנחנו הרב וספיר אנחנו נסענו לבסיס בשביל הרב אמר שאסור לנסוע בשבת לפגוש אותו אחר כך כשפוגשים אותו זה כבר פיקוח נפש אפשר כן אבל לפגוש אותו צריך להיות שם בקרבת מקום. אז אני וספיר החלטנו שאם השמות מתפרסמות לפני כניסת שבת אנחנו פשוט ניסע לבסיס ונחפה לו שם יפה ואז נסענו לשם אני וספיר הרזנו תיק מהר נסענו לשם היינו שם ב א שבת היינו שם לבד רק אני ואקצין שלנו היה לידכם על יד על ידינו אבל ביחידה אחרת ורק אנחנו החיילים היו במקום אחר לא יודעת איפה כאילו לא רחוק מאיתנו, לא שמענו, לא ראינו אותם. כבר התחילה התרגשות או שעדיין לא? לא. כאילו מה זה התרגשות? אני פשוט זה היה נהדר שהיינו בשקט שלנו. רק אנחנו

הדלקנו נרות, ישבנו בשקט, אכלנו, הפשירו לנו המון אוכל, המון וואו. אנחנו לא יכולנו לאכול את כל הכמות האוכל הזאתי. וזהו. ושבת הספקתי עוד לקרוא את התהילים. מה? את כל הספר. כן. אני משתדלת מאוד לקרוא כל שבת לקרוא את כל התהילים. משתדלת כן כן אז הספקתי קמתי מוקדם הספקתי לקרוא לפני שאמרו שזהו הם בדרך אתה ראית אותו עובר או שגם את זה לא לא ראיתי כאילו זה טלוויזיה לא ראית טלוויזיה וואו איזה מדהים ממש לקחת עצמך שמירת שבת לגמרי כאילו בגל שבתי בחדר אחר וסיפרו לי עכשיו גם בבוקר יצא הסרטון שלו מטייל בים אז הקצין בא וסיפר לי על הסרטון תאר לי את אני עד עכשיו לא ראיתי את הסרטון הזה ואיך היה הרגע של המפגש או כמה

דקות לפני כמה שניות הכי שהוא יקרא לנו והוא הלך להתקלח אמרו לי ש לנו שרוב החטופים מעדיפים קודם להתקלח כן אז חינו אני עושה פירוש בסבלנות כן ואז הוא אמר שכן אז א באנו וראינו איך הוא יוצא וואי זה היה כן זה איזה רגע מרגש נכון זה היה כאילו ואז נתת ללב שלך כן כן כן כן כן אני זוכרת את המילים הראשונות שלו שהוא אמר אמא את רואה אני בסדר אני בסדר כן זה מה שחשוב לו להגיד חשוב לו להגיד שהוא בסדר כי הוא דג נכון נכון איך זה פתאום שהוא ראה את הפיר ופתאום הוא הבין שהיא חיקתה לו כל הזמן הזה איך הוא הגיע אה איך הוא הרגיש הוא שמח מאוד הוא מאוד שמח הוא שמח שמחכה לי הוא שמח שאני לא הייתי לבד כל התקופה הזאת וואו מה

הדבר הראשון שהוא רצה לעשות אחרי שהוא ככה חיבק אותכם וראה אותכם הוא שאלנו אותו. ספיר שאלה אותו בעצם במסוק מה הוא רצה לעשות לאכול אולי אבל לא עניין אותו אוכל בכלל לא הוא רצה פשוט לשבת איתנו לשבת זה מה שהוא רצה האוכל בכלל לא עניין אותו יום למחרת שהוא השתחרר התפרסמה התמונה שהוא מניח תפילין כן נכון נכון זה היה תפילין אני אגיד לך מה כשהוא השתחרר באותו ערב ג'וליה קופרשטיין שהיא מדהימה מדהימה מדהימה ממש אני הכרתי אותה בכל הנסיעות שלנו והיה אישה יותר מדהימה לאלא לא פגשתי יותר מדהימה ממנו ואני מאוד מקווה שבעזרת השם בר אברהם שתחרר יעזור אליה במהרה בלי ושלם אמן אמן כן אז היא ורבנית ריקיסיתן שהן ממש חברות

הם התקשרו אליי ואמרו תקשיבי אנחנו באות אלייך להביא לס תפילין וואו מי אחרי שהוא השתחרר ברגע באותו יום עכשיו הם הביאו לו קודם. יש להם יוזמה כזאת שכן כן שכל אחד מניח תפילין בדיוק. אז הם הביאו את התפילין במי ש הניח בכל הזמן התקופה הזאת לזכות סבר שלו שהוא גם במקרה מנהל שלו בעבודה אילן הצדיק. באמת בן אדם ש כשעוד היינו בשבע הוא היה אחד מקומס של חברים שעשו הכל. הם היו המשפחה כי היינו כל המשפחה בשבע אז בעצם לא היה מי שידבר בשם שלנו אז הם פשוט לחו על עצמם הוא ועוד כמה חברים מכל מיני תקופות של סה אז הוא היה אחד מהם ובעצם כשנודע לי על היוזמה הזאת אני התקשרתי אליו ואמרתי אילן אתה מוכן להניח תפילין לזכוצה

שומר בטח והוא הניח תפילין כל יום כל יום ש אולי פספס איזה שלושה ימים הוא אמר או חמישה אבל כל יום הוא הניג תפילין לקוצה סה אז כשסא השתחרר אמרנו אנחנו נשאיר את התפילין הזה אצלך יפה שתמשיק להניח אז הם הביאו עוד תפילין עוד אחד אמרו תקשיבי תרדי אנחנו נבוא לתת לך תפילין והם באו היא וג'וליה ונתנו לו תפילין וזה היה הפעם הראשונה בחיים שלו שהוא ניח תפילין כן כן כן כן כן מדהים זה התמונה אחת פעמית או שהוא ממשיך מאז א הוא לא הוא לא הוא הניח עוד כמה פעמים אני מקווה מקווה מקווה מאוד שהוא כן הוא יתחיל להניח תפילין לאט לאט כאילו בקצב שלו אבל כן לגבי שבת זה מעניין לשמוע כי אתם מראה אתם שומרות שבת אז הוא הצטרף

אליכם נכון הוא מכבד נגיד ככה שהוא איתנו הוא לגמרי מכבדכן ואני מקווה שבעזרת השם הוא גם יתחיל לשמור שבת עכשיו הוא בדרך הוא בדרך והוא אמרתי לך הוא חזר בן אדם מאמין הוא בן אדם מאוד יסדי אז חשוב לדעת על יהדות ולמה ככה ולמה למה ככה ולמה זה חשוב ופה ושם? אז הוא נפגש עם רבנים והוא מדבר ואני בטוחה בטוחה בטוחה שבעזרת השם מאוד בקרוב הוא יגיע גם לשמירת שבת כי הוא כבר ממש בדרך וואו בעזרת השם הכל איך את מסבירה את זה באמת שהרבה חתופים שחזרו כאילו גם את גם אני בטח כי כמו שאמרתי ברגע שאתה מרגיש אתה לא שולט בחיים שלך והחיים שלך בידיים של השם של הקדוש ברוך הוא אז אין לך אין לך וגם אתה רואה ניסים בעינם שלך אתה

רואה דברים לא הגיוניים שקורים פשוט כי כ שמירה כשמירה מהשמיים אז א ברור אתה מתחיל להאמין אני לא חושבת שכולם יש כאלה ש חזרו ועדיין לא מאמינים אני בטוחה שיש כאלה אבל אני גם מכירה הרבה כאלה שכן חזרו עם תובנה תובנה ש הכל בידיים של השם כמו שש ש שלי חזר בעצם וכמו שזה זה זה לא שהיה לו שם כיף או היה לו שם טוב היה לו מאוד רע מאוד רע ומרע הזה הוא לקח את זה בשביל לצמוח הוא אמר הוא אמר שאני לקחתי את כל הרע שהיה לי בשביל לצמוח וואו ממש ממש ממש נכון וכי ספיר הייתה מאוד לחוצה אמרה איך הוא יקבל את זה שאנחנו שומרות שבת שאני שומרת שבת והוא להפך הוא מאוד מכבד ואני מקווה שהוא גם ישמור כאילו יודעת אני מסתכלת עליך

ואני אומרת יואו איזה כיף איזה ההבדל בין הרעיון הקודם לרעיון עכשיו אז ממש גם החיוך שחייכת זה לא היה חיוך את יודעת זה היה כזה משהו אחר ראו את זה את הכבדות כן כן אבל מאוד חשוב לי להגיד ש השמחה וושר הם לא שלמים כל עוד יש לנו עדיין שם כן אחים שלנו ילדים שלנו של כולנו שהם עדיין בשבע השמחה שלנו והאושר שלנו יהיו שלמים רק שכולם היו פה. כולם. גם החיים לשקום וגם הנפסקים לקבורה. איזה מסר את רוצה להעביר להורים שעדיין מחכים להקרימים? קודם כל אני רוצה להעביר להם מסר לא להביא תקווה. אני יודעת עד כמה זה קשה במיוחד במצב עכשיו שלא ברור מה קורה וחזרו למלחמה ופה ושם לא לאבד תקווה לא לאבד תקווה וגם להשתדל לא

לפדיכאון כי הם מרגישים את זה שם צריך להחזיק את עצמנו להשתדל להיות בתקווה ועד כמה שאפשר בשמחה אפילו בשביל שהם ירגישו את האנרגיות שלנו שם וגם להם יהיה יותר קל וגם גם להמשיך להתפלל לסמוך על הקדוש ברוך הוא שהוא יעזור לנו וגם לעשות דברים כן אני לא יודעת מה עוזר אבל לא לשבת ולכות לעשות דברים לעשות להיפגש עם לא יודעת פוליטיקאים לדבר עם אנשים אני לא יודעת מה עוזר במת אבל לא לא להיכנס לדיכאון להשאר עם תקווה ועם תפילות ולקבות שהכל יהיה טוב לחשוב טוב ויהיה טוב זה מה שמאוד עזר לי אמן אמן מקסימה ומה מה את רוצה להגיד ככה לעם ישראל לעם ישראל גם כן לא לשכוח על מחטופים הם עדיין שם הם מחכים שאנחנו נציל אותם הם

סומכים עלינו על עם ישראל שאנחנו לא נשכח אותם ואנחנו נעשה הכל בשביל להוציא אותם משם כמו שאני חשבתי כשהייתי שם אז אז לעשות הכל באמת בשביל להוציא אותם ולהמשיך להתפלל ולא להוריד מסדר היום את השבועים שלנו לזכור שהילדים שלנו האקים שלנו עדיין שם ואנחנו לא עם שלם אנחנו קיימים אותם בשביל להיות שלמים בלי זה אין שלמות מה את חושבת על המצב עכשיו בארץ זאת אומרת כל מה שקורה והתנועות נפש מה מה את חושבת שאפשר לעשות עם זה אני לא יודעת מה אפשר לעשות הלוואי הייתי יודעת עוד פעם פעם אני לא יודעת מה עוזר במת חוץ מתפילות מה עוד אפשר לעשות גם כשס היה שם היו לימים כ אמרתי מה כבר איך אפשר לעשות אני לא יודעת הייתי די

עבודה ואני מבינה את המצב הקשה עכשיו שחזרו לנחמה ואני מבינה מה עובר על המשפחות זה מאוד קשה זה מצב מאוד מאוד קשה אני מסתדלת לא לראות חדשות כמו שאז לא ראיתי כל הכבוד לך שאת לא רואה כן עדיף לא וכשס היה שם בכלל לא ראיתי וכשהיו תקופות קשות כמו שסיפרתי להראות חדשות בכלל זה לא עוזר זה רק עושה נזק רק עושה נזק זהו תפילות תפילות תפילות ולא לא ראיתי חדשות וואו איזה מדהים מדהים לראות את השינוי שלך מדהים לראות את החיוך ואת האור הפנים שיש לך ככה אחרי שס היה כאן חזר ברוך השם ברוך השם באמת ברוך השם ואני אומרת כל היום תודה לקדוש ברוך הוא לאמא רחלו לכן תודה רבה ילנה היקרה אני וואי אני חייבת איזה חיבוק ככה כן וואי איזה מרגש בעזרת השם החיבוק הבא בחתונה אמן אמן אמן אמן