עידן ג'יימס, האבא המאמץ של לוחמת מג"ב רוז איידה-לובין הי''ד מקיבוץ סעד בריאיון באולפן

עכשיו אני שמח לומר חנוכה שמח לעידן ג'יימס שלום לך שמח שלום תושב קיבוץ סעד א מה שלומך בסדר ברוך השם אז אנחנו ות מעורבים טוב עידן אתם אתה עם סיפור מעניין אתה ומשפחתך הייתם משפחה מאמצת של החיילת רוז לובין שנרצחה בפיגוע בירושלים אבל רגע לפני כן ספר לנו מה מה זה אומר משפחה מאמצת מה מה המשמעות של זה איך איך איך מגיעים לסיטואציה הזאת שלהיות משפחה מאמצת להיות משפחה מאמצת של חייל א קוראים לזה חייל בודד א כל הפרויקט הזה של של לאמץ חייל בודד זה פרוייקט לדעתי זה רעיון נפלא אני לא יודע בדיוק מי מי הרים את הרעיון הזה אבל בעצם יש המון יעודים צעירים שרוצים לבוא לארץ לעשות עלייה להתגייס לצבא ולתרום הרבה מהמהם

גם נשארים אחר כך ומקימים פה את המשפחות שלהם חלקם חוזרים ואחרי זה חוזרים שוב אבל בגדול כדי שכשהם באים הם לא יהיו לבד אז כל חייל כזה שמגיע כל עולה כזה שמגיע להתגייס לצבא א מחברים אותו למשפחה שמאמצת אותו א המשמעות היא שאנחנו ההורים של אותו חייל בארץ זאת אומרת שאם הוא חולה וצריך אוזן קשבת ואם הוא צריך יש עכשיו תקס סיום טירונות וטקס הצטיינות ולבקר אותו בשבת לא בשבתות אבל ב בבסיס שלו שבתות מגיעים אלינו א ארוחות אתם בעצם ממש משפחה לכל ד לגמרי וואו לגמרי זה זה המשמעות אנחנו ההורים של אותו חייל בארץ איך רוז הגיע אליכם רוז זה סיפור מיוחד האמת זה לא החיילת הלאמה זה לא החיילת הראשונה שאימצנו א היייתה לנו

עוד חיילת לפני זה שהיא נשארה בארץ ו התחתנה ונולדו לה תאומות ממש לפני חודש וואו אז אנחנו עכשיו גם סבא וסבתא מאמצים זה נורא כיף בכל מקרה רוז הגיע במסגרת גרעין שנקרא גרעין צבר זה איזשהי תוכנית של הצופים ש מביאה חילים בודדים כדי שהם לא יהיו לגמרי לבד היא מביאה אותם כקבוצה מכל רחבי העולם בסדר בגרעין של ורוז היור אנשים גם מארצות הברית וגם מהולנד וגם מאנגליה וגם מצרפת הם מביאים אותם כקבוצה לקיבוצים בארץ אוקיי רוז ספציפית מאיפה היא הייתה בעולם רוז ה מאטלנטה אטלנטה מארצות הברית א זהו אז היא הגיעה במסגרת גין צו לקיבוץ צעד וברגע שמגיעים החיילים האלה הם מצוותים אותם מה שנקרא למשפחה אז רוז קיבלה אותנו

כמשפחה מאמצת ככה זה הגיע לפני כמה שנים זה היה זה היה ב-2021 זה חישוב שלוש שנים מדהים אני רוצה אני רוצה לגשת איתך דווקא למה שקרה באותו אנחנו זה היה כבר בתקופת המלחמה אנחנו מדברים על נובמבר נכון זה היה פחות או יותר פיגוע בירושלים הפיגוע ידוע א כרוז בעצם שמרה יחד עם חייל נוסף חייל מגב כן כן כן חייל מגב א והוא הלך למקום מסוים והיא נשארה בעצם יחידה שם בזירה א ואותו בן אבלה ניצל את ההזדמנות ודקר אותה למוות כן מה אתה רוצה לשאול תספר לי קצת כ את כל ההתרחשות דיברתם איתה לפני הייתם איתה בקשר קצת על כל ב בוא נתחיל כדי שיהיה לך את התמונה הגדולה אכ דברנו על מה זה חיל בודד כן אוקיי בוא נספר רגע על הרוז

שתבין מי היא היייתה כן א וכמה כמה א כבד היה האובדן של של הילדים שלי שלנו כמשפחה של רוז ממש תראה רוז היא הייתה א ציונית לגמרי גם המשפחה שלה באטלנטה הסבא הסבתא האבא האמא הם כולם היו פה בארץ א הרבה פעמים א אפילו באחת הפעמים כשארז הייתה בת חמש הגיעה לסיור בישראל עם הסבא שלה ואחרי שהם ביקרו בכותל היא לא רצתה לחזור לאטלנטה היא אמרה לסבא שלה שהיא לא רוצה לחזור לאטלנטה היא רוצה להישאר בארץ וסבא שלה אמר לה תשמעי רוז את עדיין בת חמש אבל כשתהיי בת 18 את תוכלי לבחור לעלות לארץ להתגייס לצבא אפילו לשמור על ירושלים אם את רוצה להתגייס ולהגן על ירושלים עכשיו מאז שהיא חזרה בגיל חמש היא היייתה מאז שהיא חזרה ועד

שהיא עשתה את ה הגשימה את החלום הזה של ות לארץ ולהתגייס לצבא היא אמרה לכל חבר שפגשה במגרש משחקים בגן ילדים בבית ספר היא אמרה אתם יכולים להיות חברים שלי אבל שתדעו שאני בגיל 18 עולה לישראל ומתגייסת לצבא ומגינה על לירושלים זה היה המנטרה שלה מגיל חמ ואז ה הגיע אלינו והדבר הראשון כשהיא פגשה אותנו בפעם הראשונה זה היה ערב שבת איזהשהו הייא אמרה לנו באנגלית כן כי היא עדיין לא ידעה עברית היא אמר ל אמרה לנו ורים לירוז ומעכשיו אתם מדברים ת רק עברית עכשיו אנחנו שאלנו אותה אשתי התבאסה כי היא רוצה ללמוד גם היא רצה להתאמן באנגלית שאלנו אותה למה למה את רוצה שנדבר איתך רק עברית אז היא אמרה יש לי מטרה המטרה שלי

זה להתגייס לשרת במגב בעיר העתיקה ולהגן על ירושלים עכשיו בשביל לעשות את זה אני גם צריכה להיות בכושר וגם צריכה לדעת טוב מאוד עברית ומאז היא היייתה מגיעה הא הגיעה שלושה חודשים פני הגיוס בערך שלושה חודשים ארבעה חודשים לפני הגיוס הי הגיע לסעד ללמוד עברית לללמוד היסטוריה ללמוד קצת על ארץ ישראל להכיר את המנטליות היתה מגיעה כל ערב כל ערב לאכול איתנו ארוחת ערב הא נשארת איזה שעתיים שלוש משחקת עם הילדים בעברית וככה היא למדה חוץ מהאולפן שהם למדו שם ככה היא למדה נורא מהר אני יכול להגיד לך שיש הבן השני שלי ברי הוא מדבר כל כך מהר אני לא בטוח שאתה תבין מה הוא אומר בגלית לא בעברית עברית והוא היחידי שהיא לא

הצליחה להבין אותו כשהם שיחקו באיזשהו שלב אני שוף כלים אחח התרב והיא צועקת לי היא אומרת לי עידן הבנתי את בהרי ברגע שהבנתי ברגע שהיא הבינה את בהרי הבנתי שהיא ממש השתפרה ב בעברית שלה ואכן היא עמדה ביעד שלה היא התקבלה למגב והיא ביקשה כמצטיינת בהכשרה הבסיסית שלה היא ביקשה להצטרף לגדוד של העיר העתיקה ו אתה היית צריך לראות את האושר בפנים שלה בכל פעם שהיינו מבקרים אותה גם גם בהשבעה וגם בכלל בשגרה כמה זמן היא כבר היייתה במגב עד שהראה פגוע כמעט שנתיים וואו כמעט שנתיים אז היא היייתה ממש די לפני שחרור לא היא הייתה שנה לפני שחרור וואי שנה לפני שחור תגיד איפה אתם קיבלתם את ההודעה הזאת בכל זאת זהזה זה אמנם

בת מאומצת אבל אבל זה זה כמו כ כמו בת כמו בת לגדל אותה וזה לתת לה את כל את כל החום ואהבה שילד צריך לקבל בפרט כשהיא נמצאת כאן לבד בארץ קודם כל רוז היייתה אצלנו במלון אנחנו וננו תור קיבוץ בעוטף עזה כן מיד אחרי השביעי באוקטובר פינו אותנו למלון כן אוקיי רוז המשיכה היא הייתה איתנו בשבת הזאת בסעד והיא אפילו היא אפילו הייתה הצטרפה לכיתת הכוננות והיא עשתה שם היא הצילה המון חיים במה שהיא עשתה בכל מקרה היא נשאה לבסיס ביום ראשון באו לקחת אותו מיוחד ושלושה שבועות אחרי זה היא באה לבקר אותנו במלון והסיבה שהא באה לבקר אותנו זה ש כשתמי אתה מדבר איתה תכף אינה לך השאלה שאתה שואל א תמר הייתה מדברת היום יום אחרי

השבי באוקטובר תמר התמר זא אשתי שהיא בם המה המאמצת של רוז והיא אמרה לי א תשמע רוז א זה לא רוז רוז זה היה הבן אדם הכי חיובי שהיית יכול להכיר עלי אדמות כל דבר שקרה לה היא לקחה לצד הוורוד ש של החיים למדה מזה הפיקה מזה ועשתה מזה תותים ותמרה דיברה איתה והיא ראתה שהיא דוחת וואו אוקיי אחרי השביעי באוקטובר היא פשוט בדרך לבסיס היא ראתה את כל השואה הזאת שהייתה א ואמרה למפקד של רוז תשמע הדרך היחידה לעודד את רוז עכשיו זה שהיא תראה את הילדים אותנו את ה את המשפחה ואת הילדים שלנו שלושה שבועות אחרי זה הוא הביא אותה במיוחד למלון א היא הייתה איתנו שש שעות ארבע שעות רק עם הילדים שיחקה איתם אתה ראית שהצבע חזר לה

על הפנים החיוך חזר לה על הפנים אחרי זה השבה איזה שעתיים עם תמר אשתי ואז הוא לקח אותה חזרה לזה למגב העתיקה והם קבעו הוא ראה הוא ראה את רוז שהיא חזרה לאנרגיות שלה רוז אתה יכול לשאול את החברים שלה במגב היא היייתה האנרגיה שלהם היא חזרה לעצמה והם קבעו שבדיוק ביום שלישי שאחרי שבוע אחרי הוא מביא אותה שוב כי הוא הבין מה מה זושה לה יום ראשון שלפני שהיא הייתה אמורה לבוא היא התקשרה אליי בווידאו ואמרה לי שהיא רוצה לדבר עם הילדים והשביע אותי שאני בא לקחת אותה אם אם הגב לא מצליחים להביא אותה שאני בא לקחת אותה מים המלח אמרתי לה אני בא לקחת אותך אין שום בעיה ואז היא רצה לדבר עם הילדים שזה לא תאפשר וקבענו

שביום שלישי אנחנו מתראים ביום שני בבוקר אני נסעתי לעבודה לא רחוק מירושלים מסיק זיתים באזור באזור נחשון שמה ואני קיבלתי טלפון מ קצינת קישור של מגב שרוז נפצעה קשה ושאני אב לבית חולים עכשיו אני הייתי במרחק 20 דקות למזלי לא הייתי בים המלח א אז עזבתי את הכל שמתי את המכונה של המסיק ו נסעתי לבית חולים עכשיו א תכלס השערות מה לא לא אמרו לילך רמת הפציעה לא לא אמרו לי שהא פצועה נוש אני יודע היום שהיא כבר לא היייתה זאת אומרת לא רצו להגיד לי בטלפון א א זה שהיא הלכה אז אני הגעתי לשם ושמה הודיעו לי שהיא א שהיא לא שרדה אז ביקשתי מהעובדים הסוציאליים במלון ש שדברו עם אשתי במלון וככה זה נודע ואז חיכינו היינו

צריכים לחכות כי היו צריכים להודיע את זה להורים שלה בארצות הברית שזה פרש שעות של שבע שעות אז א לקח רב זמן ל התקופה הזאת הייתם בקשר עם ההורים שלה בארצות הברית עם המשפחה שלה ב כן ודם כל הם היו פה כמה פעמים אה מאז שהיא הגיעה עם כן הם היו פה אבא שלה היה פה פעמיים אמא שלה הייתה פה פעמיים הם הגיעו הם גרשים אז א אמא שלה הגיעה עם סבא שלה לטקס של הסיום טירונות של השבעה אני זוכר איך סבא שלה בכה הם כולם ציונים שם מהתרגשות כן א ואבא שלה הגיע לטקס סיום של של הכשרה שלה במגב שאחרי זה היא קיבלה את התפקיד בעתיקה מה שהיא חלמה עליו א ואחר כך הוא הגיע עוד פעם ואמא שלה הגיע עוד פעם הם הפכנו להיות חברים מאוד טובים

וגם רוז תמיד אמרה מהרגע שה הכירה אותנו מאותו יום שישי שהא הכירה אותנו היא לא הפסיקה להגיד שאנחנו בול המשפחה שלה אותו בלאגן אותו אנרגיות אותו אותו דבר הרבה רעש וזה וילדים קטנים בקיצור היא אמרה אנחנו חייבים חייבים לבוא לבקר בבית שלהם באטלנטה א אבל בינתיים ההורים שלה הגיעו והתחברנו והיינו בקשר גם אחרי זה כן נסעתם לארצות הברית הייתם תקופה בארצות הברית אני מבין א תשמע בנסיבות קשות כן אנחנו לא ידענו מתי אבל בגדול אחרי חמישה וחצי חודשים בבית המלון תמר ואני אמרנו שאנחנו צריכים קצת להתרחק עם הילדים כדי לרפא את הנפש שלהם מכל האירועים גם גם השביעי באוקטובר וגם המוות של רוז שהם לקחו את זה מאוד מאוד קשה

בעיקר את המוות שרוז א אז אמרנו בוא נתרחק יש לנו חברים בבית חבד בנפל חברים טובים חזקי וחני אמרנו בוא ניסע לשם לחודש חודשיים שמה העלויות ש נוכל לעמוד בזה וסיפרנו את זה לדיויד דיויד היה מדבר איתנו כל יום מאז שרוז דיויד זה אבא של רוז אבא של רוז מאז שאחרי אחרי שהם חזרו מהשבעה חזרו לאטלנטה הוא היה מדבר איתנו כל יום כי זה היה ככה הוא היה מתחזק הפה שלו כן גם אנחנו א והוא שמע את הרעיון ההזוי שלנו ל שאנחנו רוצים קצת להתרחק ולנסוע לנפל הוד הו נפל כזה הוא אומר לנו בשפה שלו תגידו אתם מפגרים בואו אלינו אנחנו צריכים אותכם אתם צריכים אותנו בואו אלינו ויום אחרי זה העוד הוא מתקשר הוא אומר לנו תקשיבי ארגנתי לכם

אימון וואו עד כדי כך היה שמה את חבד ישראל בדוי די זה העיירה שהם גרים בה יחד עם קהילה של ישראלים שגרים שם שפשוט ממנו את הכרטיסים שלנו להגיע לשם וככה הגענו לאטלנטה כמה זמן הייתם שם מתכנון להיות שם חודש א ולחזור אנחנו נהיות שם שלושה חודשים כי מה שקרה זה שברגע שהגענו אנשים התחילו לטוף אותנו גם הישראלים וגם הקהילה של רוז וגם הפדרציה הציונית והם דאגו שהילדים יכנסו לבית הספר היהודי באטלנטה ואנחנו ראינו כמה השגרה הזאת של לא היייתה להם המון זמן עושה להם טוב חוץ זה שהם למדו אנגלית שזה כיף אבל השגרה הזאת של כל יום בית ספר לקום להכין אוכל להיות בבית ספר עד ארבע לחזור הדבר הזה עשה להם זה הריפוי הכי טוב

השגרה הזאת אז שלושה חודשים היינו באטלנטה ואז היינו חיייבים לצאת אני מניח שגם החזרה זה זה סוג של קושי מסוים בכל זאת המעטפת הזאת ה עברתם עברתם גם את השיבה באוקטובר וגם את הרצח של רוז א החזרה לארץ כן החזרה לארץ אתה יודע מתוך מעטפת כזאת פתאום של קהילה יהודית ופתאום שוב לחזור ל אני אגיד לך ודם כל לא חזרנו ישר מאטלנטה אה הייתם בעוד כן היינו חייבים לצאת מארצות הברית כי יש לנו אישור ל90 יום בלבד אה אוקיי אז יצאנו לא יכולנו לחזור לארץ כי עדיין לא היה פה לא היה לנו ברור מה קורה בסעד ואנחנו רצינו לחזור לסעד עכשיו קודם כל גם בשירות עזבנו לקנדה אה יש לנו שם חברים במונטריאול במטרה להיות שם קצת לחזור לארצות

הברית ולחזור א לישראל אז קודם כל א גם בקנדה המצאו אותנו הם לא רצו שנעזוב הם דאגו שהילדים יהיו במחנה קיץ חודש שלם הם דאגו שיהיה לנו רכב לנסוע בו הם דאגו שיהיה לנו בית לגור בו הם דאגו להכל והיינו שם עוד שלושה חודשים וואו עכשיו אני חייב להגיד לך משהו וזה מהרגע הראשון לא היה לנו רגע אחד של א א מחשבה לא לחזור אנחנו התגעגענו הביתה תחשוב שאנחנו מה השביעי באוקטובר על מזוודות בסדר זה היה מלון חמישה וחצי חודשים ואחרי זה עוד יותר מזוודות שזה עוד תכלס זה הפך להיות כמעט חצי שנה על מזוודות אוקיי כי אתה יודע את אתה אומר מלון אנשים חושבים שמלון זה אבל אבל לחיות בגם אם זה שני חדרים זה לא משנה לחיות במלון

כשאין לך את הסדר שלך את הפינה שלך את את הבית שלך את השירותים את המקלחת את הדשא שלך זה עדיין לא נכון זה אז לשאלתך כן חזרנו לפה חודש לפני תחילת הלימודים כדי לארגן את הילדים מ מהשנייה הראשונה אני זוכר אני באתי האוטו שלי חיכה לי בשדה התעופה חברים שלי דאגו לזה לא הספקתי לעצור את האוטו הילדים שלי כבר היו בחוץ על הטרמפולינה בדשא של סעד ודאגו שכל החברים שלהם יגיעו ועד כניסת שבת הם בכלל לא היו בבית וזהו מהשנייה הזאתי חזרנו לעצמנו זה בכלל לא הייתה שאלה אנחנו כל כך חיכינו לחזור הבית ואנחנו כבר חמישה חודשים בישראל ומהיום הראשון אנחנו נושמים זה לא שלא היה לנו טוב החווייה או המסע הזה שעברנו גם במלון ואחר

כך עם את כל מי שפגשנו יחד עם ההורים של רוז זה היה מסע מאוד מיוחד לא היינו חווים אותו לולי מה שקרה אני מעדיף שלא היה קורה אבל אבל אם כבר כמו רוז א איפה איפה רוז נקברה בהר הרצל בהר הרצל הרצל אתם עדיין שומרים עעל כשר עם המשפחה היום יומי כל יום הבת שלי שמע זה כן היא בגיל של אחות של רוז הם חברות הכי טובות עכשיו עשינו פה היה ערב זיכרון שנה ועשינו אצלנו ב אנחנו מוזיקאים כל המשפחה חוץ מאשתי היא זייפנית אבל כל השאר אוהבים לשיר אוהבים לנגן ילדים קטנים כן אנחנו לא עשינו ערב זיכרון בסגנון הזה גם רוז הייתה אוהבת לשיר הייתה אוהבת מוזיקה הייתה כותבת מוזיקה וכ באחד מהשירים שזה הה שיר של שירי מיימון קרם שרה

בעברית ולילי אחות של רוז שרה באנגלית הם שרו ביחד הם ממש מחוברות ממש תשמע עשית קודם כל אתה יודע האירוע הזה האירוע הנוראי הזה שמדינת ישראל חוותה העם היהודי חווה ואתם בפרט כשהייתם כשהייתם בקיבוץ ד ועדיין קיבוץ צעד כן אבל קיבוץ צעד אגב זה אחד הקיבוצים ש אומנם היה על הכוונת אבל הוא מהקיבוצים היחידים שלא ספג נכון הוא לא ספג תשמע קיבוץ העד זה סיפור של אם אתה מדבר על נס של חנוכה אז זה היה נס של שמחת תורה אם אתה רוצה אני יכול לספר לך כן אני אשמח אה תראה בגדול א קיבוץ עד ישב ומוקף בכפר עזה נחל עוז עלומים ומפלסים בסדר אנחנו מאוד מאוד קרובים לגדר אבל הם מקיפים אותנו כן ומסתבר שהתוכנית של נוכ בה היה

להתחיל בכפר אזה נחל וז הלומים מפלסים הם הגיעו קצת פחות ונגלה שנייה לבוא לסעד בסדר מה שאומר שהם התחילו בסביבות רבע לשבע בכל הכפר אז נחלו לומים וזה הם היו בדרך אלינו רק בשב אני לא הייתי אני קונ אחוד הצלה אני כבר יצאתי מזמן אבל אני אומר לך הכל בדיעבד א כתוצאה מזה בש ע כשהם היו מכיוון כפר עזה לסד כבר היו כוחות משטרה שהיו בדרך לכפר עזה להילחם והם נתקלו בקבוצה של 70 מחבלים ב8 ע בבוקר חיסלו אותם נהרגו שם גם איזה שמונה שוטרים שלנו אבל הם היו אמורים להיכנס ב8 בבוקר 8:30 בבוקר לסעד וכתוצאה מזה שהם נפגשו בכוח של ימס של מגב זה מנה מהם את הגישה נכון זה זה צד אחד מהצד השני של הקיבוץ זה קרה אותו דבר ב-12

בצהריים ווואו חולית מחבלים שהגיע מכיוון נחל לא ז אלומים אה רצתה להיכנס מהצד השני של הקיבוץ מהמרכז מהאזור הראשי של הכניסה הראשית וגם שמה היו כבר כוחות שהתחילו לחם בהם אבל שם קרה עוד עוד משהו מדהים בערך חמש דקות אחרי תחילת הלחימה מול הנוכ בה א הגיע טנק משום מקום הוא הגיע מכיוון הלאומים היה אמור לסוע לכיוון חלוז לבסיס ששמה קרה מה שקרה והוא פשוט הבין שיש פה הוא הפך להיות חייץ בין הלוחמים שלנו לנכבה הוא פשוט עבר ריסס אותם גמר אותם והמשיך הלאה עד חודשים שלמים לא ידענו וא מ מי הצוות של הטנק בסופו של דבר אחרי כמה חודשים א כש ליתם כן והם היו ביום הולדת א 76 או שבע של סד הם הגיעו ווואו מדהים פלאות

מדהים וככה לסד בסופו של דבר לא נכנסו הם היו ממש על הגדר אני כשהגעתי א אחרי הפעילות שלי בשתיים בלילה אני ראיתי סעד מוקפת במחבלים מתים אבל אף אחד לא הצליח לחדור לקיבוץ מדהים זה ממש נס תשמע עידן קודם כל אני מניח שה הטרגדיה הזאת של רוז לא תמנה מכם עדיין להמשיך ולאמץ חיילים בודדים תשמע אני חייב להגיד לך משהו וזה לזה חרות כן וא אמרתי לך שרוז הייתה אחד האנשים הכי חיוביים בעולם זאת אומרת שכל משבר שהיא חוותה היא לקחה אותו וצמחה ממנו ממש ככה היא היייתה דוגמה ומופת לחיוביות א ואני זוכר ששבעה א הילדים שלי אנחנו כולנו הינו שבורים ואז תמר ואני החלטנו א להביא להם את המושג הזה שנקרא הנקודות הוודות של רוז כדי

להרים אותם אמר להם תקשיבו רוז הם הכירו אותה הם יודעים רוז הייתה בן אדם חיובי אם היא הייתה עכשיו במקומנו היא היייתה מוצאת איך לצמוח מהעצב הזה מהמשבר הזה ואנחנו רוצים גם אנחנו וגם אתם שברגע שאתם מרגישים עצובים תחפשו משהו חיובי לצמוח ממנו וזה המושג שמאז א מאז קיים אצלנו במשפחה נקודות עבודות של רוז וזה מה שעוזר לנו באמת לקום מה גם גם מההתמודדות שלנו עם ה הטראומה של השביעי באוקטובר כל אחד בדרך שלו וגם עם המוות הזה של רוז בהחלט חזק אני וזו אשתי אמנם זייפנית ב בלשיר אבל היא חזקה ב מאודו דרך חיים מאוד עידן ג'יימס קודם כל שמחנו להריח אותך כאן תודה שבאת אלינו ואני רוצה להגיד לכם ישאר כוח גדול על היוזמה

הזאת אתה יודע זה משהו ש אתה לא חייב לעשות אבל אתה מרגיש צורך לעשות כלב יהודי נכון וזה דבר עצום איך איך אמר מי שאמר אם תעשה מה שאתה לא חייב מן השמיים יעשו מה שלא חייבים לך נכון זה זה המשפט א אני רוצה להודות לך שבאת אלינו תודה רבה ושיהיה חנוכה שמח אמן אמן תודה