מנהגי חג השבועות - הרב זמיר כהן HD (עם כתוביות בעברית)

בחג השבועות נוהגים בכל תפוצות ישראל להישאר כל הלילה ערים ולעסוק בתורה. האר"י הקדוש אומר: "אדם שעבר על איסור כרת", יש עבירות שהתורה אומרת עליהן "הכרת תכרת הנפש ההיא" שזה קשור יותר למימד הרוחני שבאדם, נשמת האדם מחוברת לאור עליון, לאור אלוקי, ואם הוא עובר איסור כרת, אז היא נכרתת משם. פה הוא הולך רגיל. אבל בשורש, הוא לא מחובר. שיש לזה המון השלכות. עשה תשובה, מתחרט על אותה עבירה, איך הוא מתקן את האיסור כרת שהוא עבר? אז יש סיגופים שכתוב בספרי קבלה, אבל אומר האריז"ל: "אדם שיושב כל הלילה "ועוסק בתורה מתקן איסור כרת גם בלי שיעבור סיגופים ואיסורים מסוג אחר." זה שהוא מנדד שינה מעיניו במשך לילה שלם ועוסק

בתורה, יש בזה תיקון כרת. כותב ספר 'מגלה עמוקות': "זה נכון בכל הלילות של השנה, שאם לומד "לילה אחד ולא ישן, תקן איסור אחד של כרת. אבל אדם שנשאר ער בליל חג השבועות, "ועוסק בתורה כל הלילה, זה מתקן המון איסורי כרת שהוא עבר בעבר, גם אם נכשל "בעבר בהרבה עוונות של כרת, הלימוד הזה של ליל חג השבועות, זה תיקון כרת." הוא מסביר למה - מה המיוחד בליל חג השבועות. לכן, כמה חשוב שכל אדם ביום שלפני ילך לישון. אומנם השנה שזה יוצא שבת, אסור לאדם לומר בשבת: "אני הולך לישון כדי שיהיה לי כוח להישאר ער בלילה," כי זה נקרא שהוא מכין משבת ליום טוב. אבל בלי לומר יכול ללכת לישון, אף על פי שבדעתו שהוא הולך עכשיו לישון על

דעת שיהיה לו כוח בלילה להישאר ער, יישן יותר מכל שבת כדי שיהיה רענן כל הלילה, וכך יוכל לעסוק בתורה בבית הכנסת. יש בתי כנסת שגם מוסרים שיעורי תורה במהלך הלילה, יש את התיקון שיש בסידורים, כמה זה נפלא. אבל חשוב לישון כדי שאחר כך בתפילה של שחרית לא ירדם. אם בתפילת שחרית נרדם ולא קרא קריאת שמע יצא שכרו בהפסדו. קריאת שמע, זה חיוב מהתורה. להישאר כל הלילה ער, זה לא חיוב מהתורה. קריאת שמע, כל גבר חייב בכל בוקר לקרוא קריאת שמע. בוקר וערב "בשכבך ובקומך", אומרת התורה. אבל אם הוא בשלוש נרדם וקם אחר כך באחת בצהריים הפסיד קריאת שמע, זה חבל, יצא שכרו בהפסדו. לכן, צריך שישן טוב ביום כדי שיוכל להיות ער בלילה

וגם בתפילה יהיה ערני. כשלמדתי בישיבה, באמצע "יוצר אור ובורא חושך" בתפילת שחרית, ישב לידי בחור היה עייף מכל הלילה, באמצע "יוצר אור", אני שומע אותו אומר: "ונברכך עליה בקדושה ובטהרה." כמעט אמר: "ברוך אתה ה' "על הארץ ועל המחיה." באמצע "יוצר" עבר פתאום לברכת 'על המחיה.' טוב ששמתי לב, עצרתי אותו. אבל זה צריך להיזהר שלא מתוך העייפות, התפילה תעבור למסלולים אחרים. שהתפילה תהיה באמת טובה, יתפלל בקום רם, יהיה רענן כמו שצריך, אחר כך נוהגים בבוקר אחרי התפילה, אלה שערים כל הלילה נוהגים לאכול סעודה חלבית. יש עניין בחג השבועות, חוץ מהסעודה הבשרית שכל חג צריך לשמוח בבשר ויין, יש גם עניין בסעודה חלבית. יש כמה

סיבות לכך אבל הסיבה הפשוטה: כשעם ישראל חזרו ממעמד הר סיני לאוהלים שלהם, לא יכלו לאכול בכלים שהיו להם בבית. קיבלו את התורה, יש הלכות כשרות, לפני כן, לא היו צריכים לשמור בשר וחלב. היו יכולים לאכול כל דבר, חזרו לבית, כל הכלים - הכל טרף, אי אפשר להשתמש בזה, אז אכלו מאכלי חלב בחג השבועות לאחר שקיבלו את התורה. זכר לזה, אוכלים מאכלי חלב. זה לא חיוב הלכתי אבל מזה יצא העניין של עוגות גבינה וכדומה. אז יש הרבה שנוהגים שלאחר התפילה עושים קידוש, סעודה חלבית, הולכים לישון, קמים אחר כך בצהריים עושים את הסעודה הבשרית. העיקר להיזהר שלא חלילה להיכשל באיסור בשר וחלב, שלא לאכול בשר ואחר כך חלב כמו שכתוב בהלכה,

חשוב שלא יצא שכרו בהפסדו, הכל כראוי. המנהג הזה שזורקים שקיות מים אחד על השני, זה... "כבר לא שקיות", היא אומרת, פעם היה שקיות, היום השתכללו. טוב, זה התחיל מתוך מה שכתוב ש"אין מים אלא תורה", אז על דרך השמחה רצו להרבות תורה אבל כנראה הגזימו יותר מדי במים האלה עד כדי שמזיקים בבין אדם לחברו. אז ודאי שצריך לעקור את המנהג הזה, להפסיק את העניין הזה ששופכים מים בשבועות אחד על השני כי נסחפו יותר מדי. הגיע למצב שפוגעים באחרים, מזיקים לאחרים, מצערים אחרים. אין שום היתר לצער אנשים בעניין הזה. נסיים בעוד נקודה אחת שנוגעת לחג השבועות. ישנה שאלה גדולה, כל חג יש לו את המצווה שלו: פסח - מצות, סוכות - סוכה,

ארבעת המינים, ראש השנה - תקיעת שופר, כל חג, יש לו את המצוות המיוחדות לו. בשבועות אין שום מצווה מיוחדת. אין מצווה שנוגעת לחג השבועות. מה המצווה היחידה שיש בחג השבועות? לאכול בשר ולשתות יין. לעשות סעודה גדולה. יש את הקידוש שזה כמו כל שבת וחג, אבל מה העניין הזה שבחג של קבלת התורה, דווקא המצווה היא לעשות סעודה? זה שייך גם בשאר החגים אבל פה רק את זה. התשובה היא, איך האדם מראה שהמתנה שהוא קיבל יקרה בעיניו מאוד? אם רואים שהאדם קיבל מתנה, ומרוב שהוא מתלהב, הוא אומר לכל המשפחה: "בואו נעשה "ארוחה חגיגית". מה זה מוכיח? שהמתנה הזאת מאוד יקרה בעיניו. לכן, בחג השבועות אין עניינים אחרים, יש רק את העניין של

לחגוג את המתנה היקרה הזו של קבלת התורה שקיבלנו ביום הזה. וכמה שהאדם מכין את עצמו לקראת קבלת התורה, להיות כלי שמקבל את האור שיורד בחג השבועות. חכמי הקבלה אומרים שבכל חג יורד לעולם שפע רוחני, מעין השפע שירד באותה שנה. כשאדם מכין את עצמו להיות בית קיבול כמו שראינו קודם, על ידי אחדות, על ידי שמחה, על ידי הערכה עצמית, שהוא יודע שהוא מסוגל, מאמין בעצמו והולך על דעת שהוא משקיע בעצמו, הוא הופך לכלי, אז מקבל את האור הגדול שיורד ביום חג השבועות.