מתי אין לברך על נרות שבת? הרב זמיר כהן (כתוביות)

יש מחלוקת בין הפוסקים. יש אומנם דעה כזו שכל אישה ובת מדליקה ומברכת. למעשה, יש לנו כלל גדול בפוסקים: "ספק ברכות להקל". במקום שיש מחלוקת אם לברך או לא לברך - לא מברכים. כי אם האדם מברך שלא כדין, זה הוצאת שם שמיים לבטלה, "לא תישא את שם ה' אלוהיך לשווא", זה איסור מהתורה. לכן במקום שוודאי צריך לברך - מצווה לברך. מקום שיש מחלוקת אם לברך או לא, שב ואל תעשה עדיף. מקיימים את המצווה אבל בלי לברך. למשל, ספירת העומר, אדם שהפסיד לילה אחד ולא בירך, לא רק לא בירך, לא ספר את העומר וגם למחרת ביום לא זכר להשלים את הספירה. הגיע הערב, יש מחלוקת האם הוא יכול להמשיך לברך כי כל יום זו מצווה בפני עצמה, אז הוא הפסיד

יום אחד, היום תברך, או שהכול מקשה אחת, כמו שרשרת של מצווה אחת, הפסדת יום אחד - נגמר. מה אנחנו עושים להלכה? ממשיכים לספור אבל בלי ברכה. מקיימים את המצווה של הספירה אבל לא מברכים כי ספק ברכות להקל. לכן, גם בעניין הזה, הלכה למעשה: האימא מדליקה ומברכת, הבנות, אם רוצות להדליק, ידליקו בלי ברכה. יותר מזה, זוג, הולכים לבקר את ההורים בשבת, אז גם האימא מדליקה וגם המשפחה שבאה להתארח, כלתה או אחותה, מי שבאה להתארח, בדרך כלל גם מדליקות נרות שבת. בעדות המזרח, שהולכים לפי דעת השולחן ערוך, הראשונה שמדליקה היא מברכת. כל השאר מדליקות בלי ברכה. גם כשמתארחים במלון בדרך כלל יש שם בחדר אוכל, ליד חדר האוכל שמים

המון נרות, רק הראשונה מדליקה עם ברכה. כל השאר, אם באת, ראית שכבר הדליקו נרות - תדליקי בלי ברכה. האשכנזיות נוהגות אחרת, כדעת הרמ"א, שלא רק הראשונה מדליקה ומברכת, אלא גם כל האורחות שהגיעו לשבת. אבל הבנות של הבית, הנכון בין אשכנזים, בין ספרדים, הנכון יותר שבנות המשפחה ידליקו בלי ברכה. זאת אומרת, אצל הספרדיות בכלל לא מדליקות, אבל מי שכן רוצה להדליק, כמו המנהג של חב"ד, ידליקו בלי ברכה משום ספק ברכות להקל.