״המתנה היא מתנה״ איך אפשר להמתין כ״כ הרבה ועדיין להאמין?

אני יכולה להביא את המקום שלי בתוך הדבר הזה שכשאני הייתי שומעת את המשפט המתנה היא מתנה. א אני חושבת בלי לזלזל באף המתנה של אף אחד, כל אחד כשהוא מחכה למשהו זה הרי הדבר הכי גדול שעומד לפניו. אבל א בציפייה לילדים בכל אופן מהניסיון שלי זה זה היה מקום מאוד מאוד קשה לבוא ולהרגיש שזה באמת מתנה וזאת עבודה מאוד מאוד קשה. אולי זאת מתנה רטרואקטיבית. אחרי שזוכרים לישועה אז יכולה לבוא ולהגיד אה אוקיי א צמחתי מזה היה לנו זמן זוגי. א כל מיני דברים שדווקא עמהות ש שנהיות אמהות ישר ולא מחכות אפילו דקה א יכולות לבוא ולהתלונן על הדבר השני על המצב ההפוך של וואי לא היה לי זמן לעצמי לא הכרתי את בעלי ישר נהיתי אמא

וכולי וכולי אז באמת המקום הזה של להיות בתחנה ולחכות הוא מקום שהוא מאוד שוחק את הנפש הוא מאוד נותן הוא מאוד מצריך כוחות נפש ואולי הדבר שהכי הכי צריך להצטייד בו זה כוחות נפש שאנחנו לא יודעים שקיימים בתוכנו עד שאנחנו מתבקשים להם ושבעזרת השם שנתבקש להם רק בצמיכה ובדברים טובים אבל כשיש כזה אתגר לבוא ולשמוע זאת מתנה זה אפילו מוסיף על האתגר אבל כן ישועת השם כערב עין אחרי שזה קורה ואחרי שעלית לרכבת מה שנקרא אחרי שקיבלת את הישועה את יכולה רטרואקטיבית לבוא ולהגיד וואו באמת ישועת השם כערב עין כל הזמן הזה הוא מתכווץ ותודה להשם ‏Yeah.