שבועות של הכנה - הרב ברוך רוזנבלום HD

פרשת השבוע שנקרא בעזרת השם בשבת זו פרשת בחוקותי שנת תשעו מסיימים בסיעתא דשמיא את החומש השלישי חומש תורת כהנים נעסוק היום בעזרת השם בדברי הגמרא במסכת מגילה דף ל תניה רבי שמעון בן אלעזר אומר עזרה תיקן להם לישראל שיהיו קוראים קללות שבתורת כהנים קודם לעצרת ושב משניה תורה קודם ראש השנה מתמה אמר הבי תי מרש לקיש כדי שתכלה השנה וכי לילותיה הגמרא אומרת לנו שתקנה עזרה הסופר היייתה לקרוא קללות לפני ראש השנה ולקו קללות לפני חג העצרת והסיבה כדי שתכלה שנה וקללותיה בסדר התורה שאנחנו קוראים היום אין בכלל ספקות אין בכלל תהיות הדברים הדברים מסודרים באופן נפלא השבת אנחנו נקרא פרשת בחוקותיי אומר תוספות צריכה

להיות שבת חציצה כדי שלא להסמיך את הקללות אל המועד אז ממילא יש שבת אחת חוצצת קוראים פרשת במדבר והיא חוצצת בין הקללות לבין המועד השנה ברוך השם יש לנו שתי חציצות גם פרשת במדבר וגם פרשת נשוא אבל תוספות אומר שצריכה להיות חציצה אחת והחצי הזאת היא פרשת במדבר לפני ראש השנה קוראים פרשת כי תבוא שם ישנם 98 קללות בלשון חזל מא חסר שתים וגם שם יש פרשה אחת חוצצת או ניצבים או ניצבים וילך תלוי לפי סדר הפרשיות של אותה שנה אם ככה תקנת עזרה לקרוא קללות בימים שאנחנו קוראים היום את התורה על פני שנה שלמה זה מסודר טוב השבת פרשת בחוקותיי מסיימים את הקללות שתי שבתות חציצה ואחרי זה מגיע חג השבועות אבל צריך לדעת

שבתקופתו של עזרה הסופר עצמו היו קוראים את התורה במשך שלוש שנים אם היו קוראים את התורה במשך שלוש שנים אז אף פעם לא יצא שפרשת בחוקותיי יצאה לפני ראש לפני חג העצרת אם ככה איך הסתדרו באותם ימים של עזרא הסופר שקראו את ספר התורה על פני שלוש שנים שאלת המריץ חיות שם בגמרא במסכת מגילה והתשובה שאומרים המפרשים בתקופתו של עזרא הסופר היו מוציאים ספר תורה מיוחד כמו שעושים בשבת ראש חודש קוראים את פרשת השבוע קוראים את פרשת השבוע של אותו שבוע ולאחר מכן מוציאים ספר תורה וקוראים של ראש חודש כך היה נהוג בתקופת עזרא הסופר אם היה יוצא פרשת השבוע פרשת פקודי אז היו מוציאים ספר תורה וקוראים בתורה פרשת פקודי פרשת שבוע

והיו מוסיפים קריאה של הקללות אז הקללות היו לפני ראש השנה היו קוראים את הקללות שבתורת כהנים לפני חג הלחי ראש השנה היו קוראים את הקללות שבמשנה תורה למה זה לפני ראש השנה ולמה זה לפני חג השבועות זה עניין בפני עצמו לא כרגע הזמן לעמוד בזה אבל בכל אופן אלה הדברים שמלמדים אותנו רבותינו מה הסיבה לקריאת הפרשיות הללו לפני המועדים אומרת הגמרא כדי שתכלה שנה וקללותיה שואלת הגמרא שם במגילה דף ל א עמוד ב בשלמה שבמשנה תורה איקה מובן היטב למה לפני ראש השנה בעל בתשרי קוראים קללות כדי שתכלה שנה וקללותיה זה סיומה של שנה מסתימת השנה בפרשת ניצבים זו השבת האחרונה של אותה שנה אז ממלא תכלה שנה וכלותיה אבל שואלת הגמרא

אלא שבתורת כהנים הקללות שנמצאות בתורת כהנים פרשת השבוע פרשת בחוקותיי אתו עצרת ראש השנה האם עצרת זה ראש השנה אומרת הגמרא אן כן עצרת זה ראש השנה למה משום שלמדנו בגמרא במסכת ראש השנה על פירות האילן אלה דברי הגמרא במסכת מגילה פירוש הדבר שבעצמו על פירות האילן מקור הדברים זו גמרא במסכת ראש השנה בדף טז בארבעה פרקים העולם נידון בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בסוכות נידונים על המים ואדם נידון בראש השנה אמר רבי יהודה משום רבי קיבה ממשיכה הגמרא לעסוק באותם ארבעה פרקים שהעולם נידון בהם אומרת הגמרא אמר רבי יהודה משום רבי עקיבא מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח למה אמרה התורה להביא עומר בפסח מפני שהפס

זמן תבואה אמר הקדוש ברוך הוא הביאו לפני עומר בפסח כדי שיתברך לכם תבואה שבשדות ומפני מה אמרה תורה אביאו שתי הלחם בעצרת מפני שעצרת זמן פירות האילן הוא אמר הקדוש ברוך הוא הביאו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיברחו לכם פירות האילן ומפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג אמר הקדוש ברוך הוא נסכו לפניי מים בחה כדי שיתברכו לכם גשמי שנה וימרו לפניי מלכויות זכרונות ושופרות מלכויות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיעלה זכרונכם לפניי לטובה ובמה בשופר גמרא ידועה מפורסמת דיברנו עליה רבות לפני הימים הנוראים אנחנו רק רוצים לחזור על הדברים בחג הפסח נידונים על התבואה בחג העצרת נידונים על פירות האילן בחג הסוכות נידונים על

המים אומרת הגמרא אתה יודע למה קוראים כללות משום שבחג העצרת נידונים על פירות האילן שואל רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו פרי צדיק בפרשת בחוקותיי שאלה מאוד יפה למה לא מוציאים ספר תורה לפני חג הפסח שבועיים לפני פסח תוציא ספר תורה בראש חודש ניסן תקרא בו קללות למה כי בחג הפסח נידונים על התבואה בשלמה בחג הסוכות אתה לא יכול לעשות את זה כי אתה קורא כבר לפני ראש השנה שבועיים לפני ראש השנה זה כבר עולה גם לסוכות כי אין לך בין ראש השנה לבין סוכות אין לך שבועיים שאתה יכול לקרוא את הקללות עם שבת אחת הפסקה אבל למה שלא תקרא כללות לפני חג הפסח תוציא ספר תורה תקרא כללות כי בחג הפסח נידונים על פירות על התבואה האם

תבואה פחות חשובה מפירות האילן שאלת רבי צדוק הכהן מלובלין אני רוצה להציב שאלה נוספת בעניין הזה שאלה נפלאה ביותר בחלק מבתי הכנסת נוהגים לקשט את בית הכנסת לחג השבועות מביאים פרחים מביאים עצים כל אחד ואחד כמנהגו אצל בני עדות המזרח זה לא כל כך נהוג יש כאלה שכן נוהגים מה מה נהוג מה אשריך איזה בית כנסת איפה זה אה הוא אשכנזי טוב בקיצור אני אומר זה מנהגים שונים כיוון שאני השבוע דיברתי קצת על הזה אז כל אחד אמר אצנו לא מקשטים אצנו כן מקשטים כל אחד ואחד במנהגו הבית יוסף לא מביא את זה אם הבית יוסף לא מביא את זה אז אין מקור לעניין הזה של כישו פרחים אצל בני עדות המזרח אבל המגן אברהם מביא את זה אומר מגן

אברהם נוהגים להעמיד ענפי אילנות ומרבים בפרחים המריח לשמחת יום טוב מבי את זה לשמח יום טוב הסרי מה בט היסר ממש לא ממש היה אשכנזי זה שהספרדים לקחו את זה זה דווקא מאשכנזים הפעם הפעם זה חריג טוב בכל אופן נוהגים לקשט את בית הכנסת אני אומר שוב כל אחד ואחד במנהגו בבתי הכנסיות של האשכנזים בני ליטה שנוהגים כמנהג הגרה לא תמצאו אפילו עלה אחד לרפואה שום דבר לא מקשטים משום שהגאון מוילנה כותב שאסור לקשט את בתי הכנסת בפרחים כך כותב הגאון מוילנה המנהג העקום הוא אומר כך נוהגים הגויים אז ממילא לא מקשטים את בית הכנסת זה המנהג שמביא הגאון מוילנה וכך נוהגים בישיבות לא מקשטים שום דבר אבל את מנהגי נוסח ספרד ובעיקר

מקלות החסידים נוהגים לקשט את בתי הכנסת בקישוטים רבים אם פעם הייתם בבית כנסת של מורים בחג השבועות מקשטים את הארון קודש בפרחים מקשטים את הבימה בפרחים המקום שיושב הרב מקושט בפרחים בן פורת יוסף חצי גינה נמצאת שם בתוך בית הכנסת ממש משהו מפואר מאוד באמת משהו מיוחד מאוד טוב מה הסיבה מה מונח בזה כותב המגן אברהם ונראה לומר הטעם יש 50 טעמים לפחות למה מקשטים את בית הכנסת אבל לא זה הנושא של היום אני רק רוצה להביא את המוגן אברום אומר המגן אברהם ונראה לומר הטעם שייזכרו בעצרת שנידונה על פירות האילן ויתפללו עליהם היות ובחג העצרת נידונים על פירות האילן מרגע כולם יראו אילנות אז יזכרו להתפלל על פירות האילן נו

כל אחד שואל את עצמו אילני פירות לא מביאים לבתי הכנסת מה מביאים אילני שרק אף אחד לא כותב תפוזים ושם את זה בבית הכנסת אף אחד לא כותב רימונים ושם בבית הכנסת מה אתה מביא מביא סתם כל מיני עצים אני יודע קקטוסים אני יודע אקליפטוסים ברושים סתם מביאים כל מיני אילנות יפים כל מיני דברים עם פרחים צבעוניים אבל לא לא מביאים אילנות אם ככה מה העניין אז כנראה תזכורת בן אדם רואה פרחים בית הכנסת אז אומר או פרחים אז אני אתפלל עליהם בא הספר מנחת אהרון ושואל שאלה מאוד יפה אז למה לא שמים בחג הפסח למה לא שמים שיבולים ישימו שיבולים כי בחג הפסח נידונים על התבואה מה פסח לא צמחו שיבולים למה למה לא רות הלכה בימי קציר

חיטים מתי זה קציר חיטים יש מחלוקת במפרשים מתי זה קציר חיתים ממה אתה מביא את העומר זה משור אכן מותר לאכול חייתים חדשים מהרגע שאתה מביא את העומר מותר כבר לאכול את החיטה החדשה נו אז יש חייטים ואם אין אז תיקח משנה שעברה מה הבעייה אז תשים חיטים אה אתם שרים מצויין יצאתם ידי חובה רבותיי אנחנו רוצים להבין מה מונח כאן שואל הספר מנחת אהרון שאלה מאוד יפה אז למה לא שמים תבואה בפסח ישימו תבואה בבית הכנסת כדי שייזכרו להתפלל על התבואה שאלה נוספת הוא שואל למה לא מביאים בחג הסוכות שני דלים של מים בחג הסוכות לבית הכנסת כל אחד ישאל מה קרה הביאו דלים תגיד להם שבחג הסוכות נידונים על המים נו אז למה צריכים להביא רק

כדי לזכור את העניין הזה טוב זה שאלת הספר מנחת אהרון שאלה מאוד יפה ווא עונה תשובה בשם ספר שנקרא שיח יצחק וכתב השיח יצחק בשוט שיח יצחק אור החיים רלז כוונת המוגן אברהם שבפסח מתפללים שבחג סליחה שבחג הסוכות לא מביאים מים ובחג הפסח לא מביאים שיבולים ולא מביאים שום זכר לעניין הזה רק בחג העצרת בגלל סיבה פשוטה אומר הספר הזה שוט בית שיח יצחק דבר נפלא בחג הפסח ביום הראשון של פסח מתפללים על הטל יש תפילה על הטל בתפילה על הטל אנחנו מבקשים כבר על התבואה טל תן לרצות ארצך שיתנו ברכה בדיצה רוב דגן בתירוש בפריצה קומם בה קומם איר ב חפצך בטל טל צווה שנה טובה ומותרת פרי הארץ לגאון ולתפארת עלמה אתה מדבר כל התפילות

שלך אתה מתפלל על התבואה אתה מתפלל על הפירות נו אז יש לך תפילה בחג הסוכות אומר הספר שיח יצחק כל השבוע אתה מתעסק רק עם הפירות מה אתה מתעסק כל ההקפות שאתה מקיף את הבמה אתה מבקש על המים אתה מבקש על הפירות שהקדוש ברוך הוא יביא ברכה בפירות שיהיה פיחות טובים מגיע היום שמחת תורה מה אתה מבקש גשם אז אתה מבקש על הגשם אתה מבקש על הפירות כל מה שאתה סובב סביב הבימה כל השבוע אתה מבקש על זה אז מה אתה צריך לתלות צהורים מה אתה צריך להביא דלים מספיק הדלים שאתה מביא בראש השנה עם שני קרפיונים שמתו על קידוש השם עוד לפני שנכנסו לבית הכנסת גם זה מספיק וצבי דלים אתה מתפלל על זה מספיק מה שאתה מתפלל על זה כך אומר הספר

שיח יצחק ולכן הוא אומר מביאים את הפירות מביאים את האילנות דווקא בחג השבועות כי לא מתבקשים פה לא על טל ולא מבקשים פה לא על גשם לכן כל התפילה היא על דבר אחד שנזכור להתפלל על הפירות אלה הדברים שאומר הספר מנחת אהרון בשם ספר סיח יצחק אנחנו בעזרת השם רוצים להגיע ליסוד אחר לגמרי בכל ההבנה של חג השבועות מה זה שמציבים אילנות בבית המדרש מה זה מה מונח בזה מה העומק שבזה וננסה להבין למה מוציאים ספר תורה דווקא לפני חג השבועות ולא מוציאים ספר תורה לא לפני סוכות וגם לא לפני פס השלה הקדוש בנר מצווה מביא חייב האדם לשמוח ביותר בחג השבועות ומכל מקום גילו ברעדה כתיב כי היום הקדוש הזה הוא יום מד דינה אומר השלה

הקדוש חג השבועות הוא יום הדין המקור של השל הוא מספר שנקרא תולעת יעקב ספר בהקבלה מאוד קדום ששם הוא כותב כך כי כמו שבראש השנה רצה הקדוש ברוך הוא להשגיח ולדרוש מעשי בני אדם כי הוא יום הבריאה הראשון וחידוש העולם וכמו שתקנו לומר זה היום תחילת מעשיך זיכרון ליום ראשון היום הראשון של הבריאה א' דשרי זה יום בריאת האדם היום שבו נברא בו האדם לכן אנחנו אומרים זה היום תחילת מעשיך זיכרון ליום ראשון וכמו שביום הראשון לבריאה דדן הקדוש ברוך הוא את האדם כמו שכתוב בחז שעה ראשונה עלה במחשבה שנייה נתייעץ עעם מלאכי השרת שלישי קיבץ אפרו רביעית גבלו חמישית רקמו שישית עשרו גולם שביעית נפח בו נשמה שמינית הכניסו לגן עדן

תשיעית ציווה עליו לא לאכול מעצ הדעת בעשירית רך ב1 נידון וב-12 יצא בחנינה אמר לו הקדוש ברוך הוא כשם שעמדת לפניי בי דין ביום זה ויצאת בחנינה ככה יעמדו בניך לפניי בי דין ביום זה פירוש הדבר שהיום הזה שנקרא בשם ראש השנה חוזרים לנקודת ההתחלה זה היום תחילת מעשיך זיכרון ליום ראשון חוזרים בחזרה ליום הראשון של הבריאה אם חוזרים בחזרה ליום הראשון של הבריאה אז זה יום שהקדוש ברוך הוא דן בו את בני האדם כותב הספר תולעת יעקב כך רצה הקדוש ברוך הוא ביום מתן תורה שהוא מורה על חידוש העולם ולהשגיח לדרוש על מעשה העולם ולדו על פירות האילן כדיתא בפרק כמה דראש השנה ו בעצרת נידונים על פירות האילן וכבר ביארנו אומר לנו

הספר תולעת יעקב כי הנשמות הפורחות מילנו של הקדוש ברוך הוא והעולם כולו נידון ביום זה על התורה שניתנה בו וביטלו עצמם ממנו והוא אומרם על פירות האילן בלא השמם בתורה ובמצוות כראוי אומר הספר תולעת יעקב גם חג השבועות הוא יום דין על מה לא מי חיה מי ימות אלא בחג השבועות דנים על ביטול תורה של השנה שעברה קיבלת שנת חיים הקדוש ברוך הוא נתן לך שנה של חיים כמה למדת תורה כמה השקעת בתורה כמה חידשת בתורה כמה עמלת בתורה אם בחוקותיי תלכו שתהיו עמלים בתורה ובחג השבועות הקדוש ברוך הוא יושב עם פמליה שלו כמו ראש השנה מי יחיה מי ימות בקיצו מי לא בקיצו מי במים מ באש יש דין כזה גם בחג השבועות על מה על ביטול תורה אומר

הספר תולת יעקב מה זה נוגע מה חג השבועות נוגע ליום הדין אז הוא אומר כי בחג השבועות נידונים על פירות האילן והאילן זה האדם למה האילן זה האדם כי כתוב בפסוק כי האדם עץ השדה אז האדם זה האילן והפירות היוצאים ממנו מה הם זה התורה והמצוות אלה הפירות היוצאים ממנו אז בחג העצרת נידונים על פירות האילן כמובן שהדברים כפשוטו נידונים הענבים והרימונים והתאנים והתמרים הכל נידון אבל נידונים על פירות האילן פירוש הדבר יש בזה עומק נוסף מה העומק הנוסף נידונים על פירות האילן הכוונה לפירות של האדם שתורה ומצוות מאיפה לוקחים את זה נכון שהאדם נקרא עץ השדה אבל מאיפה אנחנו לוקחים שהפירות הכוונה לתורה ולמצוות זו גמרא במסכת

סוה הגמרא בסה דף מו דנה לגבי אדם שנמצא חלל באדמה לא נודע מי הכהו מצו בן אדם מת לא יודעים יריה בראש לא יודעים מי הרג אותו מה עושים מודדים אל העיר הקרובה אלי חלל ועיר הקרובה אלי חלל היא מביאה עגלה ארופה מה עושים לוקחים עגלה מביאים אותה לנחל יתן יתן זה לא בשפה שלנו כי אנחנו היום קוראים לאיתן זה נחל שיש בו הרבה מים בלשון חזל מה שהתורה כותבת נחל איתן הכוונה ל נחל חזק והנחל הזה אין בו מים הוא יבש מביאים אותו לנחל איתן ושם עורפים את ראשו של העגלה עורפים אותה בנחל איתן ואז הם נוטלים אתי ידיהם ואומרים ידינו לא שפכו את הדם הזה ואיננו לא ראו כפר למך ישראל וכולי שואלת הגמרא למה מביאים עגלה ולמה לנחל איתן

למה מה מונח בזה אומרת הגמרא אמר רבי יוחנן בר שאול מפני מה אמרה תורה אביהו עגלה בנחל אמר הקדוש ברוך הוא יבוא דבר שלא עושה פירות דבר שלא עושה פירות הכוונה לעגלה למה יש מחלוקת בין רבי אליעזר לחכמים עגלה בת שנתה או עגלה בת שתיים לשתי הדעות גם עגלה בת שנתה וגם לעגלה בת שתיים הם לא נותנים פירות אין אפשרות לעגלה לא בת שנתה ודאי לא ובת שנתיים נו יש כאלה שאומרים שאולי כן נותנת פירות למרות שבחזית פירות עד שהיא נהית בת ארבע שנים אז אם ככה אין לה אפשרות לתת פירות תבוא עגלה שלא יכולה לתת פירות ומה תעשו איתה עורפים אותה איפה במקום שלא עושה פירות זה נחל יתן מקום שלו נחל יבש ויכפר על מי שלא הניחו לו לעשות

פירות לא הניחו לו לעשות פירות שואלת הגמרא מה זה מה היא פירות לא הניחו ל מה זה פירות אומרת הגמרא אי לימה פריה ורבייה אם אתה אומר שלא הניחו לו לעשות פירות כי יהרגו אותו ומעכשיו הוא כבר לא יאכל ללדת אם לא יכל ללדת לכן אתה מביא על ביגלה ארופה בנחל יתן כי הוא כבר לא יכול לעשות פירות אומרת הגמרא אם ככה הזקן ו הסריס החינמי דלא ארפינה אם ככה זקן בן 101 שמת הוא כבר בן כך לא יכול להביא פירות או שהוא שריס הוא חולה ובכלל לא יכול להביא פירות אם ככה לא יערפו אגלה בנחל למה כי אם אתה אומר שבגלל שלא הניחו לו לעשות פירות הכוונה לבלדות אז אם הוא זקן או סריס אז בכלל לא תעשה עגלה רופה ולא מצאנו חילוק בתורה בין זה

לזה בין ריז מי שמצאו אותו מת באדמה עורפים הגלה ארופה לא מצאנו חילוק הכזה אז מה זה פירות אומרת הגמרא אלא הכוונה למצוות מצוות הכוונה הפירות אם ככה יוצא שהאדם נקרא עץ והפירות שלו זה המצוות שלו התורה והמצוות שמקיים זה הפירות שלו אם ככה בסיעתא דשמיא נוכל להבין דבר נפלא ביותר כי לחזל הייתה קשה היייתה קושיה מאוד פשוטה למה מביאים עגלה היה יותר טוב שיביאו פרה גדולה או פר גדול למה כי כתוב בתרגום יונס בנו אזיאל שבאותו רגע שהורגים עורפים את העגלה עורפים את העגלה יוצאים ממנה נחילי תולעים כך כותב התרגום יונתן בן עוזיאל נחילי תולעים והולכים אל ביתו של הרוצח הם יוצאים משם בטור ארוך אל הרוצח אמנם אין מה לעשות

עם הרוצח כלום כיוון שאיין עדים ואין התראה והוא גם לא הרג בשוגג אבל כולם ידעו הנה זה הרוצח הסדרתי כולם ידעו איפה הוא גר לפחות לאף אחד לא התחתן איתו כולם יזהרו ממנו אז לפחות התופעה הזאת אם ככה נשאל את השאלה אם ככה למה אתה לוקח עגלה קטנה תביא פרה גדולה יצו יותר נמלים ילכו יותר מהר אומרת הגמרא לא מביאים עגלה שלא יכולה לעשות פירות אם לא יכולה לעשות פירות תערב במקום שאיין לו פירות וככה יכפר על מי שלא הניחו לו לעשות פירות אם ככה רבותיי למדנו מכאן שהמושג שנקרא בשם עץ זה האדם והפירות שלו זה התורה והמצוות אומר אם ככה ספר תולעת יעקב בבין טוב מאוד מה שבחג העצרת נידונים על פירות האילן זה לא רק ענבים

ואפרסקים ושז ים זה דבר טוב מאוד שנידונה אבל נדון כאן עוד דבר כי האדם עצמו הוא עץ השדה והפירות היוצאים ממנו זה התורה והמצוות שלו וזה נדון כי לא מוציאים ספר תורה על פי מה שהוא אומר כאן מובן טוב מאוד שלא מוציאים ספר תורה על פירות כי אם היו מוציאים ספר תורה על פירות אז הו מוציאים גם ספר תורה לפני פסח כי בו נידונים על התבואה על פי מה שאומר כאן התולה יעקב מובן טוב מאוד לא מוציאים ספר תורה כי נידונים בו על תבואה לא מוציאים ספר תורה כי נידונים על המים לא מוציאים ספר תורה כי נידונים על פירות הכוונה בפירות האילן הוא הרבה יותר עמוק פירות האילן הכוונה לפירות שיוצאים מהאדם בתורה והמצוות שלו אלה פירות

האילן וזה נידון בחג השבועות ולכן מוציאים ספר תורה כמו שלפני ראש השנה יום הדין מוציאים ספר תורה כי בו נידון האדם מ יחייה מימות ומ בקיצו מי לא בקיצו כך מוציאים ספר תורה נוסף מתי לפני חג השבועות מה יש בחג השבועות נידונים על פירות האילן הכוונה למעשיו של האדם והיות ומדובר על מעשיו של האדם לכן מוציאים ספר תורה זה היסוד הגדול שמשמע מדברי השלה בשפת אמת חג השבועות שנת תרסא כן רבנו עוד פירוש על מה כן אנחנו למדנו ש וים את הראש של החרה שהדם שלו ישפר ויבואו זבובים ונים מ זה כן אבל זבים ג באים אוכלים ואז ים יר מהר הם הולכים מוצאים את הצח איך הזבובים מוצאים את הרוצח הם ע אה על ידי נו אז איך הם מגיעים לרוצח

אה הי מלידר ה הטוב כתוב בתרגום יונתן בן עוזיאל כתוב תולעים אה אתה רג' אתה אומר שיהיה גם זבובים מה שיכול להיות אה ברוך אתו אדנו אלוהינו מלך העלום שהכל נהו מדברי רבותיי בא שפת אמת שבועות שנת תרס וכמו ש אילן מוציא פירות בכל שנה ושנה כמו כן התורה מחדשת פירותיה בכל שנה גם התורה קוראים לה עץ איפה קוראים לתורה עץ שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה אז התורה נקראת בשם עץ ולכן התורה מוציאה פירות בכל שנה מה זה הפירות של התורה חידושי תורה חידושי תורה שאדם זוכה לחדש זה הפירות שלה אומר השפת אמת ובכל שנה מחלקים תן חלקנו בתורתך מחלקים את החידושים כל אחד מקבל את הכוח לחדש בתורה מחלקים בראש השנה בחג השבועות שזה

הראש השנה של התורה שנקראת בשם עץ והפירות אל החידושים היוצאים משם ולכן הוא אומר בכל חג שבועות זמן מתן תורתינו מקבלים בני ישראל חלק התורה המתחדשת כל ימי השנה ואחר כך מוציאים מהכוח אל הפועל כל אחד במקומו ושעת וזה התחדשות תלוי כפי הכנת כל אחד ויום זה שורש התורה של כל שנה ושנה מביאה שפת אמת את דברי המשנה דכן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך פירוש הדבר שיכין כל אחד את עצמו לקבל חלק מהתורה המתחדשת בכל שנה כי איננה ירושה אלא מתחדשת בכל שנה מחדש דברי השפת אמת בא נציר בפרשת ראה פרק טז פסוק יב ועומד על פסוק שקוראים אותו בחג השבועות לא בארץ ישראל ידוע לכולם שבחוץ העלא ארץ ישנם שני ימי חג יש חג שבועות ויש

למחורת יש יום טוב שני של גלויות אז ביום טוב שני של גלויות קוראים את הפסוקים בפרשת ראה שעוסקים בעניינים של חג השבועות ועשית חג שבועות להשם אלוקיך משן הגמ התורה מביאה דברים שקשורים לחג השבועות אני רוצה לסיים בפסוק האחרון וזכרת כי עבד היית במצרים ושמרת ועשית את החוקים האלה שואל הנשיא מבלו שין איזה חוקים בחג השבועות אין שום חוק בחג הפסח יש לך מצב ויש לך מרור ויש לך והגעת לבנך אין לך בחג השבועות שום דבר בחג הסוכות יש לך ישיבה בסוכה בחג הסוכות יש לך ארבע מינים מה יש לך בחג השבועות מדאורייתא שום דבר בזמן שבית המקדש היה קיים היו מביאים שתי הלחם מה יש לך בחג השבועות שום דבר לא אין לך שום דבר אז מה זה

בשמרת ועשית את החוקים האלה על איזה חוקים אתה מדבר אין שום חוקים בחג השבועות שום דבר יום שבת רגיל לכל דבר ועניין יום טוב מה מונח בזה כותב כאן הנציא מוולוז'ין דבר נפלא כאן רמזה תורה שיש לו לאדם לקבל על עצמו את התורה בחג השבועות בפסוק הזה שנאמר ושמרת ועשית את החוקים האלה כותב הנציב יש כאן רמז מהתורה שבכל שנה ושנה כל אדם צריך לחדש את קבלת התורה הוא עצמו צריך להגיד נעשה ונשמע הוא צריך לחזור בחזרה על האמירה של נעשה ונשמע לתחילת החזרה ליום מתן תורה והנה גשה הרש בו בתשובת תיג על מה דאיתא בגמרא במסכת כתובות בתולה נשאת יום רביעי נבעלת בחמישי זה המשנה הראשונה במסכת כתובות למי שמכיר אבל הגמרא בכתובות דף

ה מביאה עוד טעם מעבר למה שהמשנה מדברת למה בתולה נישאת ביום רביעי כי מכה היא נבעלת בחמישי הואיל ונאמר בו ברכה לדגים נאמר ברכה לדגים פרו ורבו לכן החתונה היא ביום רביעי אם החתונה ביום רביעי נבעלת ביום חמישי אז ממילא יש ברכה שניתנה לדגים אלמנה נבעלת בשישי אויל נאמרה בו ברכה לאדם שואל הרשבא איך חזל אומרים לנו את זה בגמרא במסכת כתובות שמחתנים ביום רביעי בלילה דביש למה על פי בדי הגמרא שהמשנה אומרת מסכת כתובות בגלל שבית הדין פתוח ביום חמישי ואם יש לו טענה הוא יבוא ביום חמישי מיד לבית דין זה המשנה הראשונה במסכת כתובות מובן אבל אם אתה אומר שהסיבה היא למה כיוון שניתנה ברכה לדגים ביום חמישי וניתנה ברכה

לאדם ביום שישי שואל הרש בו שאלה מצויינת יש איסור של ניחוש וכישוף אדם אומר אם אני עושה פעולה ביום פלוני אני אעשה פעולה בשעה פלונית זה מנחש הוא מחשף אדם אומר אני לא יוצא לעבודה אם ברה חתולה שחורה יש כאלה שאומרים יש להם סימן הם עושים לעצמם סימנים יש אנשים שבמוצאי שבת לא משלמים כסף שמעתם פעם דבר כזה אתה בא אליהם מוצאי שבת מוצאי שבת לא מוציא כסף מה זה השיגעון הזה שיגעון זה מישהו אמר לי שזה פתרון שהמציאו אותו כמוצאי שבת באים הגבאים לגבות את מה שנדו בשבת אומרים אז לא מוצאי שבת לא משלמים כסף אומר ככה תרד ממני יש לי זמן במהלך השבוע יש כל אחד עם השיגעונות שלו יש אנשים בחנויות אם אתה הקונה הראשון רק

במזומן רק במזומן אתה הסיפתח הוא לא מקבל כרטיס אשראי אין פעם באתי לאיזה חנות אחת אחד אומר א אתה רציתי ותר כרטיס אומר לא רק מזומן מזומן אמרתי לו למה אומר אתה הסיפתח ראייתי שזה אצלו סיפתח ליבוי בוריס חשבתי משהו מיוחד אז שילמתי לו הכל מזומן לא זוכר כמה זה היה כמה מאות שקלים שילמתי או במזומן אז באמת היה לו פתיחה טובה הוא דחף את הכל הכיס כרטיס השראי הוא צריך לרשום אז באמת היה לו פתיחה טובה לכל השבוע בקיצור למדנו מכאן את היסוד יש מושגים כאלה יש דבר כזה שואל הרש בו אם חזל אומרים לנו שבתולה נישאת ביום רביעי אם אין בזה בשום כישוף וניחוש ונ אומר אומר הרש בו לא אין בזה כישוף למה משום שבכל יום תתחזק בו

המלאכה שנבראה בו והיינו שזה בטבע הבריאה שביום שנברא הדבר הוא הזמן שהתחזק בו היות והמציאות הזאת שיש ברכה לדגים ביום חמישי אז זה במציאות כך היה ומאז ואלך יום חמישי יש בו ברה לפריה ורבייה היות והאדם מתברך ביום שישי אז יש בו כל לדורות יש ברכה ביום שישי היסוד הזה של הרש בו הוא הולך איתו להסביר איתו גמרא במסכת סנהדרין אומרת הגמרא בסנהדרין רב חנינא ורב אושייה עשו בכל ערב שבת באמצעות ספר יצירה הם בראו עגלה טילט הם קחו ספר יצירה שכתב אותו אברהם אבינו ובאמצעותו הם ברו עגלה משולשת כותב הרש בו וזה אפשר רק בערב שבת למה הם תמיד עשו את זה בערב שבת למה לא פעם ביום חמישי למה תמיד בערב שבת אומר הרשב כי רק בערב

שבת אפשר לברוא את זה למה היות והבהמות נבראו מתי נבראו הבהמות ביום שישי נבראו לפני האדם נבראו הבהמות אם נבראו ביום שישי אפשר לברוא בהמות רק ביום שישי אם על פי מה שכותב החסד לאברהם ידוע לכולם שהחסד לאברהם מביא שאברהם אבינו באמצעות ספר יצירה ברא גם פר כידוע לכולם בשעה שאברהם אבינו רץ כשבאו הארוכים לבית שלו ונאפה אחת שור אחד ברח כך כתוב ברח לקבר של אדם הראשון הוא ברח לשמה ואברהם אבי לא הצליח לתפוס אותו הוא חזר הביתה היה לו שם שני פרים שהוא מסר לישמעאל נשאר פר אחת שהיה צריך לעשות לשלושת האורחים שהיו לו היה צריך לעשות להם לשון בחרדל איפה הוא יעשה אומר ה חסד לאברהם כתוב בפסוק הוא לקח את הפר אשר עשה

שואל בחסד לאברהם מה זה אשר עשה מלמד שעשה אברהם אבינו פר על ידי ספר יצירה כך כותב החסד לאברהם אומר החסד לאברהם הסבא של החידה על פי זה תבין למה גם אברהם אבינו בישל את זה בשר בחלב לך אתה יכול לבשל בשר בחלב אבל הוא אומר היות והבשר הזה נעשה על ידי ספר יצירה אז זה לא בהמה שנולדה מאמא אם זה לא נולדה מאמא אז אפשר לעשות ות אותה ביחד עם חלב כי זה כמו טבעול אם זה כמו טבעול אז אין שום בעיה לבשל את זה בחלב לכן הוא אומר את הפר הזה הוא עשה ביחד עם חלב לכן הם אכלו חמא וחלב דווקא כך כותב הספר חסד לאברהם אם ככה על פי זה גם אברהם אבינו שהשתמש בספר יצירה אי אפשר לברוא פר אלא ביום שישי בשבוע החסד לאברהם גם נוקט

כידוע לכולם שאחי יוסף עשו בהמה באמצעות ספר יצירה וגם ברו נערה באמצעות ספר ציירה על פי מה שכותב הרש בו אפשר לעשות את זה רק ביום שישי זה היום שבו הם נבראו ממילא אפשר ביום הזה לעשות את זה בספר צרור המור בפרשת נח הוא כותב שיום רביעי בשבת מתגברת החמימות בעולם יום רביעי בשבת יותר חם מכל השבוע למה משום שהשמש ביום הזה חזקה בו יותר מכל ימות השבוע מה משום שבו ביום ניטלו המאורות ביום הזה נברא והיות והוא נברא ביום הזה היות והוא התחיל להעיר ולזרוע על כן השמש בחוזקה כחתן היוצא מחופתו דבר מאוד יפה מביא הספר עיון יעקב במסכת יומא ידוע לכולם יומ דף ל מסופר הסיפור עם הלל הזקן הלל הזקן רצה לשמוע את השיעור של

שמעיה ואבטליון ועלה לגג אומרת הגמרא ואותו יום ערב שבת היה ותקופת תבת היייתה מה זה ערב שבת מה הדגש של ערב שבת אומר הספר יון יעקב דבר נפלא שאף שהיה ערב שבת ואף על פי ועל פי רוב מתגבר הקריירות בערב שבת על פי רוב יום שישי מתגבר בו הקריירות ונתנו לכך סימן מעניין הסימן וקרקר כל בני שט מופיע בתורה וקרקר פעמיים קר כל בני שת ביום שישי בשבוע ביום הזה נהיה יותר קר מכל ימות השבוע מדגישה הגמרא שהלל הזקן עלה לגג היה יום שישי ומילא יום שישי מתגבר בו הקרירות גם תקופת אבת הייתה אז כמו שיום חמישי יש בו ביום חמישי רביעי יש בו את החמימות של השמש ביום שישי יש בו את הקריירות בא הנציב בפרשת בו על הפסוק החודש הזה

לכם ראש חודשים אומר הנציב וחודש תשרי הוא המובחר ביותר במה שנוגע לצורכי העולם למה מפני שבו נברא העולם וכלל גדול שבאותו יום שנברא אותו דבר מסוגל הדבר גם היום לדורות התחזק בו יותר וזה מצאנו כותב הנציב שהאש במוצאי שבת רותח יותר למה הוא רותח יותר מכל ימות השבוע משום שזמן בריאת האש מתי היה במוצאי שבת לכן זה חם יותר במוצאי שבת יותר מכל ימות השבוע וכך כתב הרשבא בתשובה תיג ומשו ךי חודש תשרי עיקר דינו של האדם על כל השנה משום שבו ביום נידון אדם הראשון אם ככה לומדים פה גם הנציב גם בפרשת ראה וגם הנציב בפרשת שמות בשם הרש בו בתשובה תיג שדבר שנעשה פעם ראשונה יש לו תוקף לכל החיים אז ממילא יום רביעי הוא חם

יותר אומר לנו צרור המור מה כי נטלו בה המאורות אומר הנציב במוצאי שבת האש חמה יותר כי נבראה כל דבר שנברא בראשיתו יש לו תוקף יותר חזק אם ככה אומר הנציב בפרשת השבוע בפרשת ראה אומר הנציב ולפי שניתנה תורה בחג השבועות ציוותה תורה להתחזק ולשמור החוקים האלה ביום זה למה משום שמסוגל היום הזה שניתן בו תורה לדורות להתבונן בהם ולקבל על להגות בהם אם ככה יוצא כאן פירוש נפלא ביותר היות וראשית הבריאה הקדוש ברוך הוא נתן לנו את התורה מתי בו' בסיוון אז היום הזה הוא יום שניתן לנו לדורות שאדם יוכל להתחזק בו בתורה למה היות והיום הזה היום הראשון של קבלת התורה השפעתו היא לדורות ולכן אם השפעתו היא לדורות לכן זאת הסיבה

שאנחנו מתחזקים בחדש כמו שנאמר בפסוק ושמרתם את החוקים האלה אומר הספר מנחת אהרון על פי פי זה תבין טוב מאוד בחג השבועות לא קוראים בתורה פרשת אמור לא קוראים קוראים ביום הראשון מעמד הר סיני פרשת יתרו מה קוראים ביום טוב שני של גלויות אז בחג הסוכות קוראים בתורה פרשת אמור ממתי מביאים את כל תור ספר פרשת אמור כל קורבנות שישנם בחגים כפי שמופיע פרשת המועדות שבתורת כהנים זה קוראים ביום השני ביום הראשון של חל המועד ביום הראשון של פסח קוראים על יציאת מצרים מה קוראים ביום הראשון של חול המועד שורו כסף ועז כי יוולד משם זה מתחיל וקוראים את כל המועדות כולם שואל אם ככה ספר מנחת אהרון אז למה לא תעשה אותו דבר בחג

השבועות תקרא ביום הראשון פרשת יתרו קבלת התורה ואחרי קבלת התורה תקרא פסוקים בפרשת אמור אומרים לנו חזל במגילה לא מה אתה קורא בתורה ביום טוב שני של גלויות מה אתה קורא ביום טוב שני של גלויות אתה קורא בפרשת ראה למה כי בפרשת ראה נאמר בפסוק ששמרתם את החוקים האלה אתה צריך לחדש מחדש את העניין שנעשה ונשמע איזה חוקים יש לך בחג השבועות חג השבועות אתה מקבל מחדש עול תורה אם אתה מקבל מחדש עול תורה זה המעלה העצומה שיש בחג השבועות אם אלה הדברים בסיעתא דשמיא בוא נעמוד על רעיון נפלא ביותר שאומר הספר שנקרא ויניקה הו דבש מצאנו מחנה משותף בין ראש השנה לבין חג חג העצרת אמרנו בשניהם מוציאים ספר תורה לפני חג העצרת

מוציאים ספר תורה כדי שתכלה שנה קהילותיהם ספר תורה כדי שתחל מה מה המכנה המשותף הנה איתא בירושלמי ישנם שתי שינויים בתורה בין מה בין פרשה של קורבנות של ראש השנה לבין כל המועדים ובין פרשת הקורבנות של חג השבועות וכל המועדים איפה מצאת את זה אומר הירושלמי במסכת ראש השנה פרק ד' הלכה ח מובא גם בדעת זקנים בפרשת פנחס בקורבנות של ראש השנה כתיב ועשיתם עולה בכל המועדות כתוב והקרבתם עולה באילו בראש השנה כתוב ועשיתם ולה אומר המדרש אומר הירושלמי אמר להם הקדוש ברוך הוא מכיוון שנכנסתם לפני לדין בראש השנה ויצאתם בשלום מעלה אני עליכם כאילו נבראת בריה חד נכנסתם לדין יצאתם בשלום כאילו אתם בריו חדוש הו רב משרשיא בשם

רב עידי אומר בכל הקורבנות כתיב חט בכל הקורבנות שמביאים בחג כתוב שיר איזים אחד לחטאת בחג השבועות לא כתוב חטאת כתוב שעיר עיזים בלי חטא למה אמר להם הקדוש ברוך הוא מכיוון שקיבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם ממכם קיבלתם עליכם עול תורה כאילו לא חטאתם מהימים אם ככה מצאנו מכנה משותף בראש השנה כתוב ועשיתם עולה לו והקרבתם למה כי על ידי תשובה בן אדם נהיה בריאה חדשה איזה תשובה אנחנו אומרים כל יום תקע בשופר גדול לחרותנו ובראש בחג השבועות מה אם אתם מקבלים עליכם עול תורה אתם נעשים בני אדם חדשים אם ככה בסיעתא דשמיא יוצא שבשני המקומות האלה אתה הופך להיות בריאה חדשה במה בחג השבועות על ידי קבלה

ול תורה ובראש השנה על ידי תשובה אלה שני הדברים שהופכים אותך לבריאה חדשה אם ככה בסיעתא דשמיה בוא נעמוד על רעיון נפלא ביותר אומר הספר מנחת אהרון יסוד נפלא ידוע לכולם שהמקום היחיד במועדים חוץ מיום כיפור שמופיעה המילה בעצם הוא מופיע רק ביום כיפור ובחג השבועות אומרת התורה ב שת אמור וספרתם לכם ממחרת השבת עד ממחרת השביעית שבת השביעית תספרו 50 יום והקרבתם מנחה חדשה להשם מיד הפסוק אחרי זה וקראתם בעצם היום הזה מקרא קודש יהיה לכם בעצם היום הזה הפעם הבאה שזה מופיע יום הכיפורים אומרת התורה כ כי כל נפש אשר לא תאונה בעצם היום הזה פעמיים בעצם היום הזה מתי חג השבועות ויום הכיפורים מה את זה מה המחנה המשותף בין

שניהם מה מונח אז התשובה הפשוטה שאני ראיתי את זה פעם ראשונה אמרתי לעצמי בחג השבועות קיבלו תורה שבכתב פעם ראשונה היה קבלת הלוחות הראשונות לא השתייה כי ב-17 בתמוז נשתברו הלוחות מתי נתקבלו הלוחות בפעם הנוספת מתי זה היה ביום הכיפורים אז אמרתי אז כאן נאמר בעצם היום הזה זה המעמד הר סיני וקבלת לוחות היה ביום כיפור אז זה השלמה של בעצם היום הזה ככה אני חשבתי לעצמי להסביר את הרעיון הנפלא הזה אומר הספר מנחת הארון דבר נפלא ביותר רשי בפרשת האזינו עומד רשי על דבר נפלא שלוש פעמים בתורה מופיעה המילה בעצם היום הזה חוץ מהמועדים איפה מופיע אומר רשי אצל נוח מה מה דבר ראשון נח בשעה שנוח נכנס התיבה נאמר בפסוק נאמר

בפסוק במפורש בעצם היום הזה בן נח ובניו ואשתו וכולי בפעם השנייה מופיע גם בברית של אברהם אבינו אבל רשי לא מביא את זה רשי מביא הפעם השנייה נאמר במצרים נאמר בעצם היום הזה יצאו כל ציוות השם הפעם השלישית נאמר אצל משה רבנו וידבר השם אל משה בעצם היום הזה לאמור עלה אלר העברים זה מה שרשי מביא בפרשת האזינו אומר רשי למה נאמר שם שלוש פעמים בעצם היום הזה אומר רשי לפי שנוח בשעה שהיה אמור להיכנס לתיבה אמרו בני תורו אנחנו לא ניתן לו להיכנס לתיבה למה לא ניתן לו להיכנס לתיבה אנחנו נפריע לו מה הוא בונה תיבה הוא חושב הוא ינצל מהמבול ישאיר אותנו פה ברגע שהוא יכנס לתיבה נשבור לו את התיבה לא ניתן לו להיכנס אומר

הקדוש ברוך הוא לא תן לו להכנס בעצם היום הזה בן נוח ואשתו ובניו נכנסו אל התיבה בשעה שעם ישראל עמד לצאת ממצרים אמרו המצרים ברגע שיהודי אחד יצא ממצרים נהרוג אותם אמר הקדוש ברוך הוא לא תהרגו אותם בעצם היום הזה יצאו כל צבות השם מארץ מצרים הפעם השלישית איפה מופיע אצל משה רבנו עלה להר העברים אומר לו הקדוש ברוך הוא בעצם היום הזה לאמור עלה אל הר העברים למה אמרו ישראל אנחנו לא ניתן לו למות למה נותן לו למות אנחנו נתפלל כך מסבירים המפרשים ונעצור את המוות שלו אמר הקדוש ברוך הוא אני אראה לכם שזה יהיה בעצם היום הזה אף אחד לא יוכל למנוע את זה נח נכנס לתיבה כולם ראו עם ישראל יצא ממצרים אף מצרי לא הצליח למנוע

את זה ומשה רבינו עלה אל עברים כדי להסתלק מן העולם ואף אחד לא הצליח למנוע את זה אלה הדברים שכותב רשי אומר הספר מנחת אהרון רון יפה מאוד הנושא הזה של בעצם למה נאמר בעצם היום הזה כשקורה דבר חריג בבריאה מה החריג בבריאה כותב הרמבן בפרשת אמור כותב הרמבן אם אתה רואה אצל נח נאספו כולם כולם נאספו כל האנשים באו ביחד עם הבהמות באו אל נח זה דבר חריג בבריאה ביציאת מצרים כולם ביחד נאספו הוא מביא את אברהם אבינו אומר אצל אברהם אבינו נימולו כל בני ביתו זה הדבר חריג בכל מקום שהוא דבר חריג נאמר בעצם אומר הספר מנחת אהרון המילה בעצם הפשט הוא במקום שיש התנגדות שם מופיעה המילה בעצם בכל יום שיש קטרוגים נאמר בעצם ביום

הכיפורים שהקדוש ברוך הוא יושב על כיסא דין נאמר בעצם כי הקדוש ברוך הוא דן ביום הזה המקום הנוסף שנאמר בעצם הוא בחג השבועות למה כי גם זה יום דין כי הקדוש ברוך הוא דן כמה אדם יקבל כמה חלק בתורה הוא יקבל אם הוא דן כמה חלק בתורה הוא יקבל אז נאמר בעצם היום הזה נאמר גם מקרא קודש יהיה לכם כי יום חג השבועות הוא יום דין בדיוק כמו יום הכיפורים אז מקודם מצאנו משוואה בין ראש השנה לבין חג השבועות כי בראש השנה כתוב ועשיתם ולה ובחג השבועות כתוב צעיר איזים בלי חטא אבל כאן אנחנו מוצאים מכנה משותף בין יום הכיפורים לבין חג השבועות יום הכיפורים וחג השבועות המשוואה היא כי שניהם יש קטרוגים לעכב את הגזרות הטובות ורק

על ידי זה שאנחנו מקבלים עלינו אם על ידי תשובה ואם על ידי קבלת אול תורה מקבלים עלינו סדר חדש אם ככה בסיעתא דשמיא יש לנו כאן פשט נפלא נוסף בספר ויניקה הו דבש הוא כותב שבעצם אין מחלוקת בין השלה הקדוש והתולעת יעקב לבין הרש בו למה התולעת יעקב אומר שבחג השבועות נידונים על ביטול תורה של שנה שעברה כי הקדוש ברוך הוא דן על פירות האילן מה זה פירות האילן המצוות הוא דן אומר רשלה הקדוש בשם התולעת יעקב על פירות האילן מה זה פירות האילן פירות האילן פירוש הדבר על המצוות והמעשים טובים והביטול התורה של שנה שעברה הרש בו כותב לא ככה שבחג השבועות נידונים על מה נידונים על מה שיהיה בשנה הבאה כי הקדוש ברוך הוא יושב

בדין ודן מה יהיה בשנה הבאה אז אם ככה משמע שעל פי השלב והתולעת יעקב יום הדין של חג השבועות זה על שנה שעברה ועל פי מה שאומר לנו הרשב זה על שנה הבאה אומר הספר ויניקהו דבש אין כאן מחלוקת למה יש תחילת דין ויש סוף דין למה הכוונה יום ראש השנה שהקדוש ברוך הוא דן בראש השנה הכוונה בא' בשרי מה הוא דן זה היום שבו נברא האדם אם נברא בו האדם אומר הרן כשם שהקדוש ברוך הוא דן ביום הזה את אדם הראשון ככה תמיד דנים ביום הזה אומר הספר ויניקהו דבש אבל אתה יודע שסי סיום קבלת ה סיום בריאת העולם לא היה בא' בתשרי מתי הסתיים בריאת העולם אומרת הגמרא במסכת שבת דף פט אומרת הגמרא שבריא העולם הסתיימה בחג השבועות מאיפה אנחנו

יודעים שנאמר וירב הוי בוקר יום השישי שואלים חזל למה נאמר יום השישי ולא יום שישי אומרים חזל יום השישי הכוונה למה ליום השישי בסיוון השישי בסיוון היה עולם עומד טוהו אמר הקדוש ברוך הוא מקבלים ישראל את התורה מותב ואם לא אני מחזיר את התורה את העולם לתוהו ובוהו יוצא שתחילת קבלת התורה הייתה ביום ו בסיוון קבלת התורה הז אז אז הגיע העולם לביסוסו יוצא שהשלמת בריאת העולם שהייתה בא' בתשרי מתי הסתיים בריאת העולם הסתתים בו בסיוון מביא את הגמרא במסכת פסחים קיח אומרת הגמרא 26 כי לעולם חסדו נאמר בהלל הגדול למה 26 כי לעולם חסדו כי כל ה-26 זה אותם השנים שהקדוש ברוך הוא זן את העולם בחסדו למה כי עדיין לא קיבלו תורה

אם לא קיבלו תורה אז הוא הנהיג את העולם בחסדו אם ככה בסיעתא דשמיה יש לנו כ משת נפלא תחילת הבריאה היייתה בא' בתשרי אז התחיל בריאה מתי זה הסתיים בו בסיוון מתי כעבור 2 448 שנים כשקיבלו את התורה אומר הספר ויניקהו דבש אין מחלוקת בין התולעת יעקב לבין הרש בו שניהם לדבר אחד תכוונו למה כתוב בתורה בפרשת וישב שבאים שר המשקים ושר האופים ליוסף ואומרים ליוסף חלום חלמנו שנינו חלמנו חלום אחד חלם על שלושה סלי חורי אחד שלם על הגפן ובגפן שלושה סריגים כל אחד משהו אמר להם יוסף החלום אחד הוא את אשר הקדוש ברוך הוא הולך להיות איתכם הקדוש ברוך הוא סיפר לכם מה זה שלושת הסריגים שלושה ימים מה זה שלושה הסלים שלושה ימים

בעוד שלושת ימים יום הולדת את פרעה אישא פרעה את ראשך את שר המשקים הוא יחזיר בחזרה וא שר האופים הוא יתלה והי כאשר פטר כך היה שואל רב חיים פרידלנדר בעוד שלושת ימים ו הולדת את פרעה ממתי ביום הולדת מחזירים שר משקים טולים שר האופים ביום הולדת עושים בלונים עושים עוגה עם פו עושים נרות עושים חגיגה מרימים את הפציינט שמונה פעמים שיהיה מבסוט מי ביום ביום יום הולדת מי דן למי מורידים את הראש למי מחזירים את הראש מה זה קשור ליום הולדת אומר רב חיים פרידלנדר זה לא יום הולדת של אדם זה יום הולדת של הממלכה יום הולדת של המלכות יום הולדת את פרעה זה לא שהוא עצמו היה יום הולדת יום הולדת של המלכות שלו ביום הולדת של

המלכות אתה יודע מה קורה ביום הולדת של המלכות קורה דבר נפלא דן המלך מי נשאר איתו ומי עוזב אותו על פי מה על בסיס השנה שעברה בודקים את התקציב של שנה שעברה בודקים מה הבן אדם היה בסדר הבן אדם נתן תפוקה בודקים את התקציב ביחד הכנסות והוצאות ומחליטים הם משאירים אותו ונותנים לו עוד תקציב מי שלא עומד בתקציב מורידים אותו מחליפים אותו אם ככה בסיעתא דשמיא יום הולדת הוא זמן שמחלקים תקציבים מחלקים תפקידים זה יום הולדת אז כמו שיש יום הולדת מתי ב'' בתשרי שבו הקדוש ברוך הוא דן מי יחייה מ ימות בחיים גשמיים יש יום הולדת נוסף מתי זה היום הולדת הנוסף ו' בסיוון איזה יום הולדת זה זה יום הולדת לבריאת העולם מבחינת

קבלת התורה שאז הגיע העולם תכליתו בגלל וירב ובוקר יום השישי הגיע העולם לתכליתו ברגע שהגיע העולם לתכליתו לכן הושלמה הבריאה זה הערב היום השישי השישי בסיוון אם ככה באותו יום השישי בסיוון יושב הקדוש ברוך הוא ודן מה הוא דן מי יחייה מי ימות מ בקיצו מי לא בקיצו לא בחיים גשמיים בחיים רוחניים רבותיי יש הרבה אנשים שבאים לשיעורי תורה זה החיים שלהם לא סתם הם אומרים כי הם חיינו ואורך ימינו אנשים שבאמת מרגישים שהתורה זה החיים שלהם אם אין לה תורה למה לא חיים זה החיים שלו הוא חי בשיעור הוא מחכה מהבוקר שבע בבוקר הוא מחכה לשיעור השיעור זה כל מהוויה וכל תשוקתו מהבוקר הוא חושב רק על דבר אחד שיעור ישנם אנשים שבאים

לשיעור אבל להגיד לנו שזה כל החיים שלהם שזה כל המאוים שלהם שזה כל התשוקה שלהם שיהיה להם שיעור תורה נו לא כל אחד זוכה לזה למה יש אנשים הולכים לשיעור אבל לא בגלל שזה החיים או שאמרו לו מהבת ספר שאם הוא לא משתתף בשיעור לא יקבלו את הילדים שלו לחדר אז הוא הולך לשיעור או בגלל שאשתו אמרה לו שכתוב בגמרא נושים במיי ק זכיון אומרת הגמרא מסכר ששולחות את בעליהם ללמוד תורה נו אז האישה אומרת שמע אתה רוצה שיהיה לי זכויות בתורה אתה רוצה שאני אנצח את היצר הרע לך לשיעור אבל להגיד לך שהוא חי בשיעור אין לו שום חיוט מהרגע שמתחיל השיעור לא חולפים אלא 120 שניות הוא צולל למעמקי השינה וטס ברומו של עולם למשך 45 עד 60

דקות ואשתו אומרת איזה יופי התורה הזאת המאור שבה מחזירה למוטב בעלי הגיע הביתה עייף שבור נשכב על הקורסה ברגע שהגיע תוך דקה הוא ישן הערתי אותו שילך לשיעור תראה איזה פל חזר כמו נמר היא לא יודעת מה יש בה כוח הזה של התורה שנעשים כל כך רנים א כתוב תורה מתשת כוחו של אדם אבל זה כנראה לא על בעלה זה שהוא נכנס לשיעור בן פורת יוסף וצלל ל60 דקות של חרופ ויוצא מן הכלל הוא חוזר הביתה אשתו איך היה השיעור אומר שיעור חלומי דבר כזה עוד לא היה בהיסטוריה אומרים לנו רבותינו תדע לך מי יחייה מי ימות מ בקיצו מי לא בקיצו זה כל שנה בשנה על החיים הגשמיים זה ב'' בתשרי על החיים הרוחניים זה נעשה בב בסיוון זה התאריך שהקדוש

ברוך הוא יושב ודן כל אחד ואחד כמה חיים הוא יקבל כמה יהיה לו נחת מהילדים שלו כמה לילדים יהיה נחת ללכת ללמוד תורה ארמנה ליצה אנחנו חיים בדור שלילדים כל כך קשה כמה צריך להתפלל שהקדוש ברוך הוא יתן להם טעם בתורה שהתורה תהיה להם מתוקה כדבש נכון שכולנו ידעים לומר את הפסוקים שמתוק מדבש ונופ צופים אבל כמה צים להתפלל שהילדים באמת יהיה להם מתוק מדבש שהתורה תהיה מתוקה וערבה להם זה לא פשוט זהו היום הגדול הזה חג השבועות אם ככה בסיעתא דשמיא מה אתה אומר מה קרה היא רוצה כף זכות נו למה לא מי שולח אותך פה לשיעור אתה בא לבד או אשתך שולחת אותך אה אשתך שולחת אותך אה יפה מאוד תשאל אותה אם היא רוצה שאני אעשה את

השיעור יותר ארוך טוב בכל אופן מה שנוגע אלינו אז יש לנו שני ימי דין יש יום אחד של ראש השנה זה בא' בתשרי ויש לנו עוד יום ראש השנה זה ו בסיוון שבו הקדוש ברוך הוא דן אם ככה נוכל להבין מוציאים ספר תורה לפני חג העצרת כדי שתכלה שנה וקללותיה שאלנו תכלי שנה וקללותיה למה לא מוציאים לפני פסח תכלי שנה וכלותיה התשובה היא שספרים מוציאים לא בשביל פירות ספרים לא מוציאים בשביל תבואה ספרים לא מוציאים בשביל מים ספרים מוציאים כי האדם נידון מתי הוא נידון פעמיים בשנה פירות האילן נידונים אומנם הענבים והרימונים והתאנים כולם נידונים אבל הדין של פירות האילן למה הכוונה הפירות של האילן זה המעשים שלו שיצאו האדם כי האדם

עץ השדה או כלשונו של השפת אמת כי התורה עצמה היא עץ שנאמר עץ חיים הל מחזיקים בה והפירות היוצאים ממנה אלא הפירות הקשורים אל החידושי תורה עם אלה הדברים נוכל לסיים בסיעתא דשמיא ברעיון קצר שאפשר אמנם להרחיב בו והקדוש ברוך הוא בעזרת השם יעזור לנו נדבר על זה פעם שיעור ארוך מאוד לבאר רשי בפרשת השבוע אבל לפחות נסיים איתו ידוע לכולם מה שרשי הקדוש מביא בסוף פרשת הקללות וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור אומר רשי הקדוש אני לא נכנס לשאלה למה יעקב מופיע ראשון גם את זה שואל רשי הסדר של האבות קודם כל צריך להיות אברהם אחרי זה יצחק ואחרי זה יעקב גם זה שאלה כבר עסקנו בזה

אומר אמר אבל רשי דבר נפלא המקום היחידי בתורה היחידי בתורה שמופיע יעקב מלא ו בפסוק הזה וזכרתי את בריתי יעקב עם ו' פעם יחידה בתורה הקדושה בתנך הוא מופיע עוד ארבע פעמים בתנך אומר רשי יעקב מופיע מלא עם ו' בחמש מקומות בתנך אותו דבר אומר רשי תמצא בחמש מקומות ב נך את השם אליהו חסר כתוב א' ליי אליה האחרון שבהם והפטרת הנביא מלאכי הוא האחרון שבהם והאחרון שבהם אומר הנביא הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בו יום השם הגדול והנורא והשיב לבבות על בנים ולב בנים על אבותם זה הפעם האחרונה שמופיע השם אליאב הנביא מלאכי אחרון הנביאים רבותיי מה כל זה קשור למה שדיברנו עד עכשיו דיברנו עד עכשיו כולנו יודעים שמה

שיש לנו דין בחג השבועות זה על התורה הקדושה אנחנו רוצים בעזרת השם להקריא קטע מדברי הזוהר הקדוש בא אל ההילולה של היום של לג בעומר נעמוד על קטע קטן מדברי הזוהר בפרשת בראשית שאור החיים הקדוש בפרשת צווה מביא אותו בקצרה נתרגם אותו ללשון הקודש רבי יוסי בן חלפתא ישב לפני רבי יצחק אמר לו שמה שמה מר מדוע תארך כל כך ימות המשיח בגלות זו למה הגלות נמשכת כל כך הרבה זמן אמר לו רב יצחק כך שמעתי מרב המנונה שבה שלוש גלויות גלו ישראל וגלו מהם בזכות ג אבות אבל מהגלות הרביעית יגאלו ישראל בזכותו של משה רבנו שלושה גלויות היו עד עכשיו וגלו הגלות אדום הגלות האחרונה אנחנו נגאל בזכותו של משה רבנו בואו ראה כותב כאן

הזוהר בוא וארא לך שלא גלו ישראל אלא על ביטול תורה שנאמר ויאמר על עוזב תורתי אמר הקדוש ברוך הוא בגלויות ראשונות חזרו בזכות אברהם יצחק ויעקב עכשיו חטאו בתורה שנתתי למשה וכשיש בו ויעסקו בתורתו בזכות משה הניגו עולם פירוש הדבר עד עכשיו שלושה שלושת הגלויות בזכות האבות הקדושים הגלות האחרונה בזכותו של משה רבנו אומר האור החיים הקדוש ולזה תארך הגלות כי כל עוד שאן ישראל עוסקים בתורה ובמצוות אין חפץ משה לגול עם הבטים מן התורה משה רבינו לא רוצה לדלוק להציל עם שבטל מן התורה הקדושה אם ככה בסיעתא דשמיא נוכל להבין למה לקח אליה לקח יעקב אבינו מאליהו הנבי ערבון מה הוא לקח אומר רשי הוא לקח חמש פעמים את האות ו

למה חמש פעמים שואל השפתי חכמים בשם רב אליהו מזרחי לא מספיק פעם אחת הוא צריך לקחת ערבון חמש פעמים את האות ו' מה מונח אז המזרחי עונה תשובה הגור אריה עונה תשובה כולם עונים תשובות נעסוק בזה בעזרת השם בעתיד אנחנו רק רוצים לקחת משפט אחד חזל אומרים בויקרא רבו אין הגלויות הללו מתכנסות אלא בזכות משניות הגאולה העתידה תהיה בזכות משניות אמר ע זה הרב זוננפלד על הפסוק ציון במשפט תפדה ושווה ה בצדקה ציון במשפט תפדה בגימטריה תלמוד ירושלמי ושווה בצדקה תלמוד בבלי פירוש הדבר הגאולה העתידה תהיה אם נעסוק בתלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי ידוע לכולם שהרב מבריסק אמר הגריז מבריסק אמר הוא לא עוסק בגימטריה אבל להגיד גימטריה

כזאת רק רוח הקודש ככה לקלוע ציון במשפט יפדה תלמוד ירושלמי ושווה בצדקה תלמוד בבלי אין הגלויות מתכנסות אלא בתורה צריכים רוח הקודש בשביל זה אם ככה בסיעתא דשמיא נוכל להבין דבר נפלא יעקב לקח מה לקח מאליהו נביא חמש פעמים את האות ו מה הסמל של חמש פעמים האות ו ולמה דווקא יעקב אבינו הוא זה שלקח את זה אומר הספר פענח רזה כי יעקב מסר נפשו על התורה יעקב אבינו מסר נפשו על התורה איפה מסר את נפשו ידוע לכולם אש דרשו חזל על המשנה הראשונה באבות על התורה על העבודה ועל גמילות החסדים על התורה כנגד יעקב אבינו הסמל של תורה אשתם יושב אוהלים הסמל שלו הוא יעקב אבינו אומר הספר פענח רזה יעקב מסר נפשו על התורה שבכתב

המחומש ועל שבעל פה המשושה יעקב אבינו מסר את נפשו על מה על חמישה חומשי תורה ושישה סדרי משנה אם כך והנה יעקב מילה קרסו מהמהם בבית שם ועבר לכן בע לו כותב הפנ אח רזה ו פעמים את האות ו ה פעמים למלות שמו במילוי והשלמת השם להיות מלא בו בה אם ככה יוצא שיעקב אבינו מה הוא מסמל אשתם יושב אוהלים מה זה אוהלים חמישה חומשי תורה ושישה סדרי משנה רבותיי יושב אוהלים איזה אוהל כולנו יודעים שהאוהל שלנו הכוונה לאוהל מועד אוהל מועד זה האוהל שלנו ממה היו עושים את אוהל מוהד אומרת התורה פרשת בפרשת תרומה פרק חו פסוק ט וחברתה את חמש היריות לבד ואת שש היריות לבד וכפל את היריה השישית אל מול פני האוהל אותו דבר תמצאו בפרשת

ויקל ויחבר את חמש היריות לבד ושש היריות לבד אומר התרגום ינוס מן הוזיאל ות לפף יד חמש שריין לחוד כל כבי חמ שס אוריתא ויד שי שרין לחוד כל קבד שיט סדרי משנה פירוש הדבר חמש היריות ושש עיריות מה הם חמש עיריות ושש עיריות הכוונה לחמישה חומשי תורה ושישה סדרי משנה זה היסוד הגדול שכתוב כאן יוצא אם ככה שמה שלקח יעקב אבינו את המשכון על מה הוא לקח את המשכון הוא לקח את המשכון חמש פעמים את האות ו חמישה חומשי תורה ושישה סדרי משנה למה מחכים שיבוא אליהו הנביא מה יעשה אליהו הנביא אליהו הנביא יתרץ את כל הקושיות שיש לנו שנאמר טייקו מה זה ראשי תיבות של טייקו תשבי את הרץ קושיות ובעיות פירוש הדבר הוא לקח את הערבון

יעקב אבינו לקח את הערבון למה הוא לקח את הערבון בגלל סיבה אחת פשוטה כי דווקא יבוא אליהו הנביא ויחזיר בחזרה יתרץ לנו את כל הקושיות ואת כל הבעיות שיש לנו אליהו הנביא תרס לנו אם ככה בסיעתא דשמיא נוכל לסכם דבר נפלא ביותר בעזרת השם עוד שבועיים חג השבועות כולנו יודעים תכלי שנה וכלותיה תכל שנה וברכותיה כותב הזוהר הקדוש בפרשת כותב הזוהר הקדוש בפרשת אמור ויום הביכורים קריבי מנחה חדשה להשם בש בשבועות מקרא קודש יהיה לכם רבי שמעון פתח תשמעו איזה פתיחה על חג השבועות אז ירננו עצי היער מלפני השם כי בא לשפוט את הארץ אז זכה חולקיהון דינון ד משתלי באורייתא יממה ולילי דדן אורכי קדוש ברוך הוא חדן בשמה וינון דלא

משתדל באורייתא אומר הזוהר וביום הכיפורים מה יש ביום הכיפורים ביום הביכורים בקרבכם מנחה חדשה להשם אז ירננו כל צא היער מה זה אז ירננו שנידונה על פירות האילן מי זה פירות האילן על מי מדובר פירות האילן אומר לנו הזוהר זה התלמידי חכמים שעוסקים בתורה יום ולילה אז ירננו כל הצער יום הדין על מה יום הדין כיבה לשפוט את הארץ על אלה שעוסקים בתורה יומם ולילה אומר התולעת יעקב על מה נידונים נידונים על ביטול תורה מי שלא עוסק בתורה יומ ולילה על זה נידונים בחג השבועות אלה הדברים בסיעתא דשמיא נוכל להבין אומר החתם סופר אז למה מכניסים פירות של ע עצי סרק שאלנו מקודם למה לא מכניסים פירות אילן אז הספר שהבאנו מקודם אומר

תירוץ ככיוון שיש איסור של בעל תשחית אבל אומר החתם סופר כי הזוהר כותב לנו שביום הזה נידונים על התורה מה יעשו אלה שאין להם תורה יום ולילה מה הם יעשו מביאים צ יצחק ואומרים שלא תחשבו שלכם אין חלק בתורה איך אתם יהיה לכם חלק בתורה אם אתם תתחברו לתלמידי החכמים ותמכו בתלמידי החכמים א תמכו בהם תזכו שמה תזכו שבעזרת השם יהיה לכם חלק בתורה אז אמנם אתם לא יכולים לעשות בתורה אבל לפחות תהיו מתומכי אארון מנושא אארון ממחזיקי תלמידי החכמים נסיים בסיעתא דשמיא בדברי מאור ושמש בפרשת בחוקותיי מפני מה קוראים את התוכחות שבמשנה תורה קודם ראש השנה כדי שתכלה שנה וקללותיה ואת החל שנה וברכותיה והנה קודם ראש השנה הוא העת

שהתעורר כל אדם בתשובה שמשמשים ובאים ימי הדין אשר ירעדו ויפחד מאימת הדין והקדוש ברוך הוא מוכלל עוונותיהם ומהפך להם מידת הדין למידת הרחמים וידי התשובה הם ממתיקים הגבורות לבל חו ו עליהם וממשיכים השפעות טובות ורחמים גדולים על כנסת ישראל ומצינו שגם חג השבועות נקרא ראש השנה כמו דאיתא בראש השנה בעצרת נידונים על פירות האילן וימי הספירה היא העת לעשות תשובה ולתקן מה שהאבות ובני ישראל עושים תשובה שלמה בימי הספירה הקדוש ברוך הוא מוכל עוונותיהם ומהפך להם מידת הדין למידת הרחמים ותכלה שנה וקללותיה ובחג השבועות שהוא ראש השנה תחל שנה וברכותיה אומר הספר תפארת ישראל אומר הספר תפארת שלמה לרבי שלמה מרדומסק אנחנו

קוראים את הקללות קוראים את הקללות ובזה אומרים תכלה שנה וקללותיה מה זה אומר התפארת שלמה מרדומסק כמו שאנחנו אומרים ונשלמה פרים שפתינו מה זה נשלמה פרים שפתינו בזה שאדם מתפלל הוא כמו מקריב קורבנות אם חס וחלילה נגזר על אדם גזירה רעה חס וחלילה איזושהיא קללה ברגע שאתה קורא את הקללות לפני חג השבועות תכלה שנה וכלותיה איך ונשלמה פרים שפתינו בזה שאדם מתפלל זה שאדם קורא בתורה עצם זה שאדם אומר את זה אם חס וחלילה נגזרה גזרה על האדם אז תכלה שנה וכלותיה באמירה זו ומכאן תפילה לצור העולמים שבעצם קריאת הפרשה פרשת הקללות בשנה זו יקוים בנו בכל עם ישראל תכלי שנה וקללותיה תכל שנה וברכותיה שכולנו כל אחד ואחד מאיתנו יזכה לקבל את החלק שלו בתורה ונזכה שלו תמוש התורה לא מפי זרנופולסקי כולנו לגאולה השלמה במרה בימינו אמן