הצצה אל הבחירה בחיים (עם כתוביות בעברית) HD

אני רוצה לספר לכם על תינוקת מדהימה ששינתה עולמות, מחייכת, ילדה שמחה, מלאת חיים. שלום לכם. אני עדן הראל, אימא לחמישה, ברוך השם, והשישי אוטוטו מגיח לאוויר העולם ומצטרף למשפחה הכיפית שלנו. כל לידה אני מגלה את האימא שבי מחדש. כל ילד מביא איתו עוד פן באישיות שלי החוצה, כל היריון מחזק את הזוגיות שלי עם בעלי עודד מזווית אחרת. וכל הסיפור הזה של הורות וזוגיות מקבל תמיד גוון חדש שיוצר קשת מלאה בשלל צבעים. אני בטוחה שזה קורה לכל אחת מכן שצופה בי. התהליך הזה של היכרות מחדש עם עצמך, עם בן זוגך, עם ילדך, הרי מי מאיתנו הנשים לא חולמת על בית נאה, בעל מושלם, ילדים מחונכים ומתוקים שככה מתרוצצים בחצר וקוראים:

"אימא! אימא!" חלום. גדלתי בעיר חולון, אני ועוד ארבעה אחים שלי. למדתי בבית ספר. סיימתי תיכון. וכמו כל ילדה היה לי חלום להקים בית, להתחתן. השנים חלפו ביעף, טלי בגרה וזכתה להיכנס בברית הנישואין. עמדה נרגשת תחת החופה והסתכלה על בן זוגה בהערצה. אתן יודעות, כמו בחלומות של כולנו. התחתנתי, ילדתי את הבחורה שלי, ואחריה ברצף עוד ארבעה. כשהייתה לי הפסקה של 9 שנים, ואחרי זה נקלטתי בשישית. והמצב גם של השלום בית וגם הכלכלי היה מאוד קשה, שלא הייתי מוכנה לזה. וקבעתי תור להפלה. קשיי היום-יום והבעיות הכלכליות נותנות את אותותיהן על בני הזוג. אתגרי היום מעמיסים על נפשה של טל, ומפילים אותה בכל המובנים. את ההיריון

הרביעי טל כבר לא ממש שמחה לקבל כמציאות חיה ובועטת. הוא מעיק, הוא מקשה, הוא מעצים את חווית האין אונים שלה, היא לא רוצה בו, ובוודאי שלא תכננה אותו. פניתי לוועדה להפסקת היריון. קיבלו אותי בזרועות פתוחות. אישרו לי בלי בעיה. כשקשה לנו בינינו לבין עצמנו, אז גם הזוגיות שלנו וההורות שלנו, כל החיים שלנו, הכול נראה בהתאם. מחשבות על הפלה מתרוצצות בנפשה הסוערת של טל. גם בגלל עומס כלכלי, אבל גם כי הרופאים לא אופטימיים במיוחד. בנוסף לכל הבעיות הכלכליות, של השלום בית, גילו בהיריון שיש מומים שאמרו לי שתיוולד תינוקת עם תסמונת דאון. וזה מאוד הדאיג אותי. בכל אולטרה-סאונד אמרו לי משהו אחר. אם הבעיה הזו הסתדרה

אחרי חודש, גילו משהו אחר בבדיקה החוזרת. ו... אבל כאן, רגע לפני שנראה שהגיע הסוף למה שנראה כמו סיוט, בעצם הסיפור שלנו רק מתחיל. ואז קיבלתי טלפון ממחלקת 'אמא.' הידברות נכנסת לתמונה. מחלקת 'אמא' שומעת את הסיפור, ומאותו רגע טל עטופה ומלווה בחום, אהבה, אנשי צוות שרק רוצים בטובתה ובטובת העובר שברחמה. תומכת לידה הצמידו לי, מטפלת רגשית, בגדים לילדים שלחו לי. תחילת שנה ילקוטים, מכשירי כתיבה, הכול. כל מה שהייתי זקוקה לו, לא היה דבר שביקשתי ולא קיבלתי. קלינה ערבה פה רופא בכיר מאוד שהוא מבין בזה, והבטיחו שבעזרת השם הכול יהיה תקין והכול תקין. ובאמת נולדה לי תינוקת בריאה. הזוגיות של טל שידעה עליות ומורדות,

מטופלת ומודרכת במחלקת 'שלום בית' של ארגון הידברות. ללא שום תמורה כספית ושום ציפיות ומטרות רווח, כן? אבל הקולר עדיין תלוי על צוואר התינוק שברחמה. לאט לאט טל נסוגה מן הרעיון לוותר על הילד, ומקבלת כוחות ותעצומות נפש לשאת את ההיריון עד הסוף ולחבוק בזרועותיה עולם חדש. המיילדת שיילדה אותי הייתה זו שעשתה לי במשך כל ההיריון את האולטרה-סאונד וגילתה את המומים, והיא זו שצעקה: "התינוקת בריאה ושלמה"! הרופאים בודקים כל איבר של התינוקת. ידיים - תקין, רגליים - תקין, ראש - תקין, מעיים - תקין. הכול תקין. הידברות הייתה שם כדי לכוון אותה לקבל את ההחלטה הזו. הידברות הייתה שם כדי לטפח בה את הכוחות הללו שיש בינינו,

בתוך כל אחת מאיתנו. בתוכי, בתוכך. אז מה קרה, אתם שואלים? נולדה תינוקת מקסימה למזל טוב ולשעה טובה ומוצלחת. בריאה, מתוקה, שהאירה את הבית בחיוכה כמו שרק תינוק חדש יכול לעשות. הידברות כמובן לא עזבה את הסצנה, והייתה שם לאורך כל הדרך במילה טובה, בחיבוק, בתמיכה כספית, בכול. היום הנסיכה המתוקה הזו בת שנה. מיותר לציין שטל מאושרת עד הגג, ואני מאושרת בשבילה. כי אין בעולם על ההרגשה של להיות אימא.