מעבר לתגובות

לפעמים הקשוח הוא מה שמגן עלינו

ערוץ הידברות2,906 פרקים
2.7 אלף צפיותלפני 3 חודשים

כמעט כל חומר ביקום מתכווץ ונעשה כבד יותר כשהוא מתקרר. המים הם החריג הגדול. כשהם קופים הם דווקא מתרחבים והקרח צף. תכונה קטנה ומוזרה שבעדיה לא היו חיים על פני כדור הארץ. תחשבו על אגם בחורף. אילו הקרח היה שוקע. האגם היה קופע מהקרקעית כלפי מעלה וכל הדגים היו קופעים למוות. אבל בגלל שהקרח צף הוא נשאר למעלה ויוצר שכבה. והנה הפלא. שכבת הקרח הקפוה פועלת כסמיכה מבודדת. היא חוסמת את הקור הקטלני של האוויר ושומרת על המים החיים שמתחתיה. דווקא השכבה הקשה והקפואה מלמעלה היא שמגנה על החיים הרקים שמתחת. תקשיבו לעומק. הקור פוגע קודם בשכבה העליונה. היא סופגת את המכה, קופת, מתקשה וכך בולמת את הקור מלהגיע פנימה.

מה שנראה כמו קשיחות מקפיעה, כמו מחסום קר הוא בעצם מעטה של הגנה. השכבה שלמעלה מקריבה את עצמה, קופת ראשונה כדי שהחיים שמתחת ישארו רכים וחמים. חברים, לפעמים אנחנו מרגישים שמשהו קר עומד בינינו לבין העולם. קושי, מחסום, שכבה קשה או שאנחנו מרגישים חשופים ופגיעים בלי שום הגנה ובטוחים שהקור והקשיחות הם רק אויב, רק משהו שפוגע בנו. אבל התורה מלמדת אותנו את חוק הקרח הצף. בשירת האזינו בספר דברים מתוארת אהבת הבורא לעמו במשל הנשר. כנשר יאיר כינו על גוזליו ירחף, יפרוס כנפיו יקחהו, ישאהו על עברתו. תקשיבו לדיוק המדהים. רש"י מסביר, כל שאר העופות נוסעים את גוזליהם בין רגליהם כי הם מפחדים מעוף טורף שמעליהם. אבל

הנשר נושא את גוזליו דווקא למעלה על גבו כי הוא אינו מפחד מכלום מלמעלה. הוא הגבוה מכולם. הוא מפחד רק מהחץ שיבוא מלמטה. ולכן הוא שם את גופו מעליהם ואומר מוטב שיכנס החץ בי ולא בבניי. הוא הופך את עצמו למגן, סופג את המכה במקומם בדיוק כמו שכבת הקרח. היא קופת ראשונה, סופגת את הקור כדי שהרח שמתחת יחיה. המחסומים והקשיים שעוטפים אותנו אינם תמיד אויב, לפעמים הם בדיוק המעטה שמגן עלינו, השכבה שסופגת את המכה במקומנו. ומעלינו תמיד יש נשר שפורס כנפיים ואומר מוטב שיכנס החץ בי ולא בבניי איננו חשופים לבד. אז בפעם הבאה שנרגיש קור, מחסום או חשיפה מפחידה, נעצור, נזכור את הקרח שמגן על החיים, נזכור את הנשר שפורס כנפיו, לא נראה בכור רק אויב, כי לפעמים השכבה הקפואה מלמעלה היא בדיוק מה ששומר עלינו חיים.

התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.

פורסם ביום שלישי, י״ד באב התשפ״ו (28.7.2026). משך: 2:55

0 תגובות

תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.

עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.