"לקח לי שנים להבין שהיא חולה": הרב בני וורצמן על הדיכאון לאחר הלידה

אל תישנה לבד, לך. יש גם טיפול תרופתי, גם טיפול נפשי. יש המון כלים טיפוליים שיכולים לעזור, יכולו לגרום להחלים, לדעת לחיות עם הדבר הזה, להוריד את ה את ההתמודדות, את הקושי. אל תישאר לבד. אל תישאר לבד. הלבדיות, הבדידות היא היא פשוט היא יורגת כל חלקה טובה. דיכאון אחרי לידה הוא מצב רפואי ונפשי שכיח המשפיע על כ10 עד 15% מנשים לאחר לידה. הוא מתפתח לרוב סביב החודש הראשון, אך יכול להופיע עד לשנה מהלידה. מצב זה אינו מעיד על חולשה או חוסר מסוגלות וניתן לטיפול יעיל בעזרת שיחות או תרופות. המצבים הכבדים יותר מדברים על מצב נדיר של דיכאון חריף ומסוכן שדורש התערבות פסיכיאטרית מיידית. הרב בני ורצמן נולד לך ילד

רביעי לפני הרבה מאוד שנים והחיים שלך משתנים מה קרה שם אחיים משתנים לא מיד לו כך עוברים כמה חודשים ומה שקורה לאשתי זכונה לברכה אני חזר יום אחד מהתפילה אשתי הייתה ז מחנכת אני הייתי רמישה תיכונית ארבעה ילדים בבית קטנים היה 7ב ורבע משהו כזה שעה של ברין כל הילדים ארוחת בוקר תיקים לרוץ למסגרות טריסים וגופים רס הביתה גם בחיספין ברמת הגולן הדלתות היו פתוחות אז לא נעלנו אותם דופק ונכנס אני רגיל לתפות לפני שאני נכנס אתמ בבית אני קורא מיימי ממי ממי אין קול ואין עונה דורים מה קורה נכנס לאיזה פחד מה קורה מיני תמ שעה שוכבת במיטה כאבן שאין לה הופכין לא יכלה לקום לא יכל לקום אמרתי מה קורה מה כואב לך שתי

ידיים שתי רגליים שתי עיניים הכל נראה הגוף שלם הכל נראה אותו דבר לא יכולה לקום הבנתי די מהר שאין לי מי לדבר אבל לא הבאתי בכלל מה קורה הרגנתי את הילדים פיזרתי חזרתי הביתה, רציתי לשכנע אותה, תקומי, את נראית, הכל בסדר, אני לא הולכת לעבודה. עוד את מנהלת בחיספין בצבע יסודי, תתקשר מה להגיד לה תגיד לה מה שאתה רוצה, אני לא הולכת. לימים מתבהר ממש התהליך שעברנו שבעצם שם פרץ דיכון אחר לידה,

ברור

שלא ידענו עליו דבר וחצי דבר, זוג צעיר, תמיד. מה עושים לך רצף המילים האלה דיכאון אחר לידה? מה זה אומר לך? אתה יודע מה עוזר ללי מילה אחת שולה לי ככה הבטן מות

וואו שמה נכבע שלטר

שם הייתה נקודת ההתחלה יבואו עוד ימים שבועות חודשים עוד כמה שנים עד שנבין עד שאני אפנים עד שאני אומר לקדוש ברוך בחור אני מבין שזה מה שיש לי ושאל את עצמי אז מה השליחות שלי אבל הייסורים שעברנו עד אז וגם אחר כך אתה עד היום

כן כן בצע שלא מגליד לעולם

אני לא יודע אם הוא לא מגליד לעולם

נכון לעירום

אבל אשתי נפטרה לפני למעלה משלוש שנים אני עשו פעם שנייה ידיים

כן

זה עולה הנקודה שבה זה מתגלה אולי נקודה שהרבה מאוד אנשים יכולים לזדרות איתה מה היה שם הכחשה לגמרי

כאילו זה עוד דקה זה הסתדר יהיה בסדר

בהתחלה לא הייתה הבנה תחשוב לפני 40 שנה מי דיבר על דיכאון לא היה וואטסאפ אינטרנט לא היה מרשת לא היה ai לא היה כלום מי דיבר על זה לא אנחנו שובות וחודשים מתבשלים אני חושב יותר אפילו שנתיים שלוש עד שמעזים ללכת לרופאי המשפחה ולשתף אותו ולהבין שקורה פה משהו מי בכלל היום אז זה לא ידעתי זה בכלל לא בראש לא אכפת לא חושב אז אתה מסתיר את זה מכולם אבל בעיקר אתה מסתיר מעצמך

כן

כן

לימים שהילדים גדלו וקצת ושיתפתי אותם אז אמר לי אחת הבנות ברוך השם כולם ניסאו כולם ילדים אחד ברוך השםזה נס גדול אמר לי אבא אתה ברחת מעצמך אז וברחת גם מאיתנו ובאמת נכון שנים רבות חייתי בהישרדות עכשיו ההישרדות נתה לי כוח נתה לי עוצמה אבל מהכאב מהצער מהלבדיות מהבדידות ברחתי על העבודה עכשיו עסקתי בחינוך כל השנים הייתי ראשפנה הרבה הרבה שנים צת החומה צת את הנשמה, אהבתי את העבודה, אהבתי את התלמידות, אהבתי את הצוות, אבל היה שם גם איזשהו מימד פנימי של בריכה מהבית. בוא נדבר על זה רגע, כי הבריכה הזו זה מחנה משותף של הרבה מאוד אנשים שבורחים ממשהו. במקרה שלך ברחת מהמצוקה שהייתה בבית, אבל זה יכול להיות

דברים אחרים. מה מוצאים בבריכה הזו? כאילו שישרף העולם מאחוריי. זה לא קשור אליי. או שזה הדרך לחיות. זה שני דברים. חושב שהייתה תקופה שאמרתי לעצמי שכבר הבנתי מה קורה אצלי בבית דיכאון מה לך שמי איפה

אשמע בגללי

לא זה לא היה לי

זה לא היה לי אף פעם אבל לא יכול להיות אצלי דקון מאיפה זה מגיע רק רגע אם אשתי בדיכאורון אז רג מה אז גם אני אדבק ומה עם הילדים הם התחתנו ולמשפחות הפחד לגמרי מים וחלק מהמקום הזה זה שאתה בורח למשהו ואתה קם בבוקר ואתה עושה ואתה פועל ואתה יוצר אז זה נותן לך כוח לחזור הביתה בערב ותק טק לנהל את הבית לתפקד לישור הטכני של הבית השמ הייתה שם אף פעם לא הרגשתי אשמקודה מעניינת

כן

שעבודה שלי כמטפל זוגי ומשפחתי

אה עכשיו יש לי זוג ש אחד המפישים האחרונים אמר הבעל האישה בזמן נכון אנחנו מדברים יותר אז הדיכאון שלי פוחט אז יצרה אותו רק רגע רק רגע מה אתה אומר שהדיכון שלך בגללי לא לא אני לא מוכנה על הכתפיים שלי לא קשור

אל תפיל את זה עליי

אל תפיל עליי עד כאן

עכשיו היא אמרה לו לא יודעת מה תעשה עם מה שאני אומר אותך כרגע אבל אני רוצה שתקשיב למה שאני היא אומרת ותקבל את זה. אתה לא חייב להסכים אבל תקבל שאני לא יכולה לשתיכרון שלך על הכתפיים שלי לא זה שלך אז זה צריך לומר לאנשים צריך לדעת אדם שמפתח סמיני דקורות בדרך כלל זה קשור למה שהוא אז יכול להיות שבין הזוג איזשהו טריגר אבל טריגר זה בין זוג טריגר זה ילדים טריגר זה מלחמה טריגר זה משהו ב ש

מהילדות מהעבר מתפרץ דרכים אם פתאום הוא חווה 1 דברים.

זהו, בניגוד למחלות פיזיות אה לא יודע, לא עלינו מחלת הסרטן, אז בני המשפחה מחבקים, מבינים שגזירת האלוקים מתפללים, מטפלים, בתי חולים, עמותות שבאות לעזור ולחבק. כאן במחלות הנפשיות הללו יש תמיד את המוטיב שאומר לא הבנתי בן אדם רגיל מה שיקום מה מה מונע ממנו לחיות מה הסיפור למה הוא למה הוא עצוב למה הוא בדיכאון מה מה עונים על כל השאלות האלה זה מה שנקרא מחלה שקופה שאתה לא רואה וזה מה שלא ראיתי אצל אשתי מיני קומי הכל בסנדר מה חסר לך גם היא לא ידע לומר מה חסר לך

וואו

אבל לפעמים שהיום בעדן שלנו שאנחנו אנחנו יודעים אדם שהוא בעצבות נראה את זה על הפנים שלו נכון משהו מקווץ עזוב דיכאון סתם עצב פחות אנרגיה פחות עושה פחות מתקשר עם אשתו עם הבעל עם הילדים בעבודה רואים את זה כשאדם בדיכאון אז א יכול לקחת אותו למקומות שפשוט אין לו כוח לקום מהמיטה והוא נשאר במיטה והוא לא יודע לצרכים הבסיסיים הוא לא התקל ח הוא לא יצחצח שיניים הוא בקושי שתה קפה בבוקר עד כדי כך אין לו אין לו אנרגיה לכלום לפעמים רבותו רוצה אתה יודע מה למות שאלתי מנת את השם תהרוג אותי תהרוג אותי מתי הייתה מבין שאתה לא יכול לחיות ככה יותר מה זה כך שצריך לעשות משהו מה עושים אז אז מה הלאה

חושב שהוא איזה שנתיים שנתיים 2 וחצי שלוש שניסו גם כל מיני טיפולים א לא קונציונליים כל מיני כל מיני שכוונתם הייתה לדבר אני רוצה להאמין אבל גל גורדש לא קרה שום דבר כלום ואז הלכנו לרופא ואז ארמ קיבלנו את הדיאגנוזה הבנו שזה מה שקורה ואז באמת התחלנו עם כדורים ובמשך צריך למעלה מ-20 שנה הדברים היו פחות או יותר מאוזנים מה זה מאוזנים שני הייתה נכנסת לגל יוצאת נכנסת לגל יוצאת מגל אבל בין גן לגל בין גן לגל הייתה עובדת ש מתפקדת היו חיים עד כדי כך שתמיד אמרתי לעצמי הקדוש ברוך הוא עושה איתי חסד שכשיוצאת מהגל אצלי זה נמחק ממש נמחק מסתבר שזה לא נמחק זה נרשם בשום מקום שיוצא היום אבל אה אחים היו מגילים זוגיות רורות אה אה כמו כל זוג רבים פה רבים שם זוג צעיר

טיפול תרופתי אבל זה התרופה זה הפתרון

אני לא קנתי לומר שזה הפתרון אני כן יכול לומר ממה שאני מכיר גם מתוך ההסתובבות שלי במרחבים הללו שכשאדם מרגיש שקורה לו משהו במקום הזה טפל בעצמך כמה שיותר מהר ככל שתטפל מהר יותר סיכוי תכלים סש תבריית הוא גדול יותר. יש הבדל בין לאכלים לבין להברים. אה ככל שאתה תגיד לא הוא לא לי אתה בסדר אתה אתה תיקח תרופה. כל שאתה תחה בהקחשה בדרך כלל המחלה עוד יותר נכנסת פנימה עוד יותר ואז יותר קשה לצאת ממנה. כי אם אתה מדבר לרגע עכשיו לנערה בת 15 הוא אדם בן 30 שמדמיין איך הוא מסיים את החיים שלו ויש לך דקה להעביר לו מסר ולהגיד לו לא זאת לא זה הכיוון מה מדבר לאדם במצב כזה מה פורץ את החומה שיש סביבו החולה

כן

אני מדבר התנודודת שלי התחילה עליו 40 שנה גם מי ידע את זה משהו וגם הרפואה הייתה כל כך היום עדיין חסר חסר המון אבל אבל יש המון הרבה יותר מה שהיה בעבר אל תישאר לבד לך יש גם טיפול תרופתי גם טיפול נפשי יש שם המון כלים טיפוליים שיכולים לעזור יכלו להחלים לדעת לחיות עם הדבר הזה להוריד את ה את ההתמודדות את הקושי אל תישאר לבד. אל תישאר לבד. הלבדיות, הבדידות היא היא פשוט היא יורגת כל חלקה טובה.

אז מצאנו את התרופה פחות או יותר לחרופה הקטונטי. כן.

פשוט לדבר לא לבד. לא לשאול לבד ולצאת לדרך. לצאת לדרך ו לבני המשפחה שהם מתמודדים עם ההתמודדות של בין המשפחה שזה סיפור בפני עצמו. להיות איתו, לתמוך בו, לראות מה אפשר לעשות למנו, לא לשאיר אותו לבד פני המשפחה שלמעגל השלישי והרביעי, לא לשאיר את לא שומכם לבד. בגל שפעמים רבות כשמישהו מהמשפחה נכנס עמוק עמוק למחלה וגם מישהו נכנס לאישפוזים, אם נאמר ילד אז ההורים שם ויש עוד שניים, שלושה, ארבעה, חמישה, שישה וכולי, מה איתם? מה קורה להם? מישהו רואה אותם? מישהו שם לב איך הם מגיעים לחדר, לתלמוד תורה, לבית ספר, לסמינר, מסודרים בגדים, נזלת, תיקים, ספרים, מחברות, לומדים, מבחנים כדומה לפכוח עיניים. אני חושב שגם

אנשי המורים, המחנכים, הרבנים, היועצים, היועצות, המחאות, צריך לקוח עיניים לשים לב יש הרבה פעמים אנשים לא ידברו. וואו

ואם אתה לא תפקח את העין אתה איש החינוך ברמה השונה לא משנה באיזה רמה ולא תנסה

שתדל להיות איש זה הדי להיות איש

כן תנסה לעורר את זה וגם זה בדרכים מאוד עדינות זה שות שמשפחת לא רוצה לדבר איך עושים את זה צריך הרבה זמן אתה איש של אמונה איש של חינוך אתה מנחיל ערכים לדור הצעיר אני חוזר 30 שנה אחורה אני מדמיין אותך בשיא ה האקשן של החיים מה שנקרא מה מה זה עושה לך לאמונה? מה זה עושה לך בינך לבין עצמך? אתה קם בבוקר, מרים ידיים לשמיים, מה מה את מה נותן לך את הדרייב להמשיך עוד יום ולבוא מחר לעוד תלמידות? מה

אני אפני תשובה השאלה הזו? כנות בת יודע גדלתי אצל היקים לתל אביב איזשהי סוג של תמימות שאולי עבדה לזכות עם הימים האלו אני כן זוכר יש לי תלית ספוגה בדמעות והיא נמצאת בארון למעלה שמורה עמדי בכיתי בלי סוף בתפילה עכשיו בכיתי שהתלית עליי אז מי שיושב לידי לא ידע שאני בוכה כל נשאר בארבע עמות. אה, לא יודע, הרבה דיברתי עם הקדוש ברוך הוא. אני חייב לומר שלא לא לא הייתה לתלונה אליו. זה לגודל האמונה שלי, לגודל חוסר האמונה, לא יודע. כל אחד ישפוט. אני זוכר שבאיזשהו שלב אחד חבר, זה כבר קורה לך, כל כך קשה לך, אז מה אתה עושה עם זה בעולם? לא השאלה הזו ככה הצית בי איזה איזשהי מחשבה חדשה שעוררה אותי להתחיל לדבר ואחרי זה להתחיל לכתוב אחרי זה להביא הרצאות וכדומה וכדומה יש

מה שהעביר אותך לעולם השליחות אבל

כן אז זה לקח הרבה שנים לקח את זה למעלה מ-20 שנה זה לא

איך הילדים מגיבים מה מה קורה איתם בשנים האלה הם גודלים הם רואים את המציאות הם לא רואים מה הדינמיקה

שנה נורא טובה אה גרנו גרנו בבטל השכנים של יורי לצור לא יודע מה

כן

הייתה זכרונה לברכה הייתה חברה טובה מאוד של מימי ממש בית ליד בית הילדים היו חוזרים מהמסגרות היו הולכים לאיטחת צהריים אחר אחר הצהריים מקלחות באים לישון לימים אני אשאל את יואהל אתה זוכר את זה אומר לי אני אתה יודע מה יהיה לי מיני אומר לי אני לא יודע אמרתי לו איך זה יכול להיות אומר בני איתה לא אמרה מילה איתה לא אמרה מילה תגיד לי את אני אדע שנים רבות אחרי הוא לא ידע שום דבר

וואו

אמ

איזה בן אדם סתם זה

לגמריג לכן אני מדבר בשביל חור כן איפה איפה יש את זה היום היום זה בוואטסאפ

לגמרי אז הם היו שם הרבה ו חלק אין לי תשובה כל השאלה אני לא יודע איך הם גדלו ספר הסיפור הבת אחורה שלנו נוסעה ברוך השם אמא לרעה ילדים יום אחד היא אומרת לי אבא רוצה לספר לך סיפור א כשא הייתה נכנסת למיטה אני הייתי נכנסת למטבח כיתה זח זה הייתי מבשלת וכן לא מי יודע מה התיל לה נהדר ושמא הייתה יוצאת מיטה אני יצאתי מהמטבח תל נהדר הסתכלה עליי התחילה לבכות אתם לא אמרתם לי כלום אני חיבקתי אותה את צודקת לא זה חלק מהבריחה אם אני מחזיר אותך לשם היית אומר לה תרא אני חושב שאף נמצאים בדור אחר עידן לך אחר לגמרי מדברים על זה הרבה יותר. זה כתוב בכל מקום. יש היום המון כלים להתמודדות עם הנושא הזה של הילדים. כשישבנו

שבעה כולנו יודעים כשכל המנחמים הולכים ב1 בלילה אז יש אותם משפוך וקצת משתחררים. משתחררים. אז אחת הבנות אמרה טוב כלסוף סוף כל סוף אפשר להתאבל על אמא. מה שכל הה צריך להחזיק את אמא וגם קצת את אבא בלי שהוא יהיה דם אבל זה עוד דבר טוב יש ילד שהוא לא שרות אין ילדים כאלה כולם גם הלכנו בתור לנו לפחות יש קבלות אז אני גם אחד הפעמים לפני כמה שנים א תקשיבו ילדים תלכו לטיפול אני משלם לכם תלכו לטיפול אז שואל אבא מה קרה אקי מה אתה עוסק בחינוך וטיפול? מה קרה? אני מבין היום שזה שלם טיפולה אז אתם שרותים היום שרות עמוקות.

כן. אז תלכו מי ש

כן

אני תראה אני חושב שה זה שאני לא הלכתי לטיפול אז הייתי אז במוד אחר לגמרי עם עצמי אבל זה נתן לי כוח. יש משהו בטיפול שדורש לוקחת אדם למקומות הכואבים, הקשים, החלשים שבו, צריך כוח בשביל להיות במקום החלש. וכשאני לא הולך למקום החלש אז אני בונה בעצמי כוחות. אני חושב שזה אני הייתי אז וזה כנראה היה נכון לי אז.

אני חושב שהיום העולם נמצא במקום אחר.

אי אפשר לשפוט דברים בדיעבד, זה אף פעם לא.

אני היום כן נמצא בטיפול.

כן. וואו.

כן, נמצא בטיפול. מתי נכנסת המילה הזאת גירושין לאוויר ברידה

בכלל לא נכנס אשתי לא אמרה לי בני תעזוב אותי תלמי תפסיקי לדבר כאן לא אכלתי זרקה את זה אבל אני מיד נפנפתי זה בכלל לא היה לא היה בשיח לא היה במחשבה לא היה לימים מסתבר שאחד החתנים שלי כבר לפני איזה 15 שנה זרה רק את משפט ואז אשתו הבת שלי אמר לו תשתוק מה אתה אומר אני אפילו לא זוכר את המעמד אמ זה כן התחיל להיות נושא שנתיים בערך לפני שזה קרה

היה איזה מפגש שהייתי עם כל הילדים והנכדים וזה ופתום אחד אומר לי אבא תגיד לי למה אתה מחכה אמרתי מה לא מחכה לכלום לו מה אתה מחכה שאתה אתה תמות לפני אמא ויהיה כתוב על המצבה טיפל באשתו סוף חייו ונהיה לך לבית עולמו בתפיסת כוחות אמר ואני לא הגבתי א ואחט התקשרתי לבן אחר אמרתי לו מה אמר אז אומר לי אבא מה לא הבנת מה לא הבנת כבר כמה 30 שנה אתה זה יותר אין תכלית אין יעד אין כלום אין אופק זה הפעם ראשונה שהילדים שמו את זה מול עיניי ואומרו לי אבא זאת אומרת האמת הם קצת דחפו אותי

שזה בא מהם זה

אבל כך עוד שנתיים

זה בישל אותך אבל

זה פתח פתח אבל עוד תהליך ארוך עד שאני הסכמתי בתוכים

יש אנשים שאומרים עצם הערהור בזה כאילו הופך אותי למישהו לא פייר למישהו לא בסדר נגזר עליי לטפל במן זוג בבת זוג אה אני לא אומר לאף אחד מה לעשות פעם באים אלי אנשים תגיד לי מה אתה אומר ככה או אחרת אז בכלל בטיפול אני אני לא יועץ אני מטפל בעיקר העבודה שלי לעזור לבני אדם להתבונן בתוכם להבין מה קורה להם להבין את העולם הרגשות את עולם המחשבות את הקונפליקטים הכל בני זוג ולקבל את התשובה מתוכם כך שרוב העבודתי כך קיבלתם רבותיי אמ אף אחד לא יכול לשפוט אף אחד. אף אחד לא יכול לשפוט אף אחד. זה מאוד תלוי מה קורה לך בבית. אני אספר לך סיפור לפני לפני שבועיים חזרתי ברכבת מאנקרם לארצל. מחדה שלי עברה ניתוח ישבתי. טוב

נראה בחורה מתקרבת אליי. אני רואה ש מתקרבת אליי ואני הייתי שקורה כ הסתכלתי בחלון בימינה כול מהרב שלום בני שלום צריך להגיד לך תודה על מה על הספר תה מי את מה את איך את מכירה אותי מסתפר שהיא חיה במשפחה שמתמודדת עם הנושא הזה מלא שנים ואיךשהו הגיע לכלת תי מראתה שם את הספר וקרא היא אמרה לי תודה שאתה נמצאת לגיטימציה להרגשות שלי לכיף לכעס לא איזה מקום בבית הכל מאת השם הכל מאת השם אז גם אפשרו אז גם אין מקום לכאב אין מקום לכעס לא יכול לנסת את זה יותר. אם זה היה בן הייתי כמה מחבק אותו. כל כך כאב לי ושמחתי גם וגם. אז זה אמרה תודה. אני מבינה שהרגשות שלי הם נורמליות שהקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא ברא אותי

גם עם מחשבות גם עם מעשים גם רצונות גם תחושות גוף אבל גם רגשות חלק מהעולם שלנו. לא היה לזה מקום בבית. לא ממקום של כעס, אלמקום של לא הכל מת השם אז אז אז אז לא אבל יש בכי בוא נפתח איך ממי מקבלת את זה שאתה מה אומר לה היא מבינה לבד הילדים גם מכינים אותם

זה היה כבר תקופה מאוד מאוד קשה היא כבר לא הייתה בבית א חייל לחץ גדול מאוד של אנשי סלשי שיקום שלו אותה צורה מדהימה אה במיוחד יהודי אחד בשם בן הבנתי הוא אמר לי בני אם אתה לא מוציא את ממ מהבית אתה תצא על אתה תצא על המקר שנתיים לקח לי להפנים את זה ששכרתי לחדר קטן לקתמון ליד הוסטל שהייתה בעבר שהם אמרו שהם יקחו קצת אחריות והבאתי לה שמיטה מקררת כל מה שהיא זקוקה טלוויזיה והתי שם כל יום הבאתי אוכל הבאתי את התרופות תקופה קשה מאודשכנים התלוננו מה זה אשתך צועקת פה הסברתי להם קצת נרגעו קצת לא הבאתי לה מטפלת ועוד מטפלת ואז הכנתה בקורונה ואז פינו אותה לטבריה כשהיא פינו לטבריה זה אנשים טובים במערכת הבריאות

לא הזכיר את שמ כרגע אמרו לי בני תוציא מכתב שזה את הדירה הזאת חזלש תגיד אין לי מין לי לאן לחזור תכין למכתר שלח אלינו שפץ ותשלח וככה כשבו 16 יום נדמה לי שהייתה אז בקורונה בטבריה המערכת חיפסה למקום שלא היה לאן ואז לקחו אותה ל ליד נתניה אה זה אחר עד כדי כך שז הוא גם בית חולים והוא גם אוסטל והוא גם בית הכל ביחד מקום נוראי הגיעה שמה במצב קטטוני בשטו היא היא הפסיקה תפקד היא שיטה על סוגרים תה על כיסא גלגלים מנותקת לגמרי הייתי מגיע שם שלשנים ושבוע מירושלים הייתי אומר להם תלוי את הבגדים אני אחבס אני אביא לה תלבישו רק את הבגדים שאני מביא לכם ולא את מה שאתם כולם ביחד מלא כעס עליהם שהם אה אבל יכול להיות

שהקנס לא היה במקום יכול להיות אני לא יודע אחרי חצי שנה היא התחילה לעמוד וללכת היא באה לי חול אבל ללכת התחילה לדבר וקראונה שמה רבנית היה כל בוקר אה תרבות הם קראו לזה א יהודי מבוגר לא שומר תורה ומצוות תלמיד אומר לי אשתך איך היא מתווכחת איתי איך היא מביאה את זה מכאן את זה מכאן הייתה מורה לתנ"ך מורה לספרות מורה להיסטוריה מלאה וקדושה זאת אומרת הם הצליחו להמיד אותה על הרגליים

וואו

אה אתה יכול להמיד אותה על הרגליים ו הפסיקה לצרוח, הפסיקה לצעוק בעזרת השם רעב אני לא יודע לומר היא חזרה לישון 12 שעות ביממה בלילה משבע עד שבע בלי לצעוק

מה שלא קרה

שנים

שנים אה זה מצד אחד מצד שני הלכה ודעה הלכה ודעה ביכורים לא היה כוח לבקורים קורים חורים צרים נפטרה מדום לב חודשים אחרונים לפני שתיבתה הייתה אומרת לי אחרי החצי שנה הראשונה היא אמרה לי נו בני אני לא חוזרת הביתה אתה יודע תן לי גד ותתחתן זה היה כבר תקופה שכבר התחלתי לחשוב אמרתי לה מימי אני אתקן אותך

א והיא לא שאלה עכשיו הכרתי ממני מי שהתחתנתי לא סיפרתי לה א הורדתי את הביכורים לפעמיים בשבוע הילדים אומרים לי אנחנו ניקח לך את האוטו השם ברו מה זה כל ביקור היה איזה לא חזור פלוס שם איזה חמש ששבות איזה שואב לגמרי

אז ירד פעמיים עכשיו אחרי זה עד לפעם בשבוע אה כל התפתי לקדוש ברוך הוא שאם היא תשאל אותי שישים לי את המילים בפה לא ידעתי מה אני הולך להגיד לה ויום אחד היא שאלה אותי נו אמרת שתתחתן אז למה אתה לא מתחתן אמרתי לה אני אתן זה ממש בקרוב אני אתקן אותך אחרי למה אני אתן אותך לפני זה לא לא תרגיש איתו אז באמת שבועיים שלושה אחרי זה סיפרתי לאן שהתחתנתי זה לא דיאגתי בתאריך בסדר טוב, לא נראה שהשתנה משהו אצלה, לא לתר ולא למות. היא לא הייתה יותר שמחה ולא הייתה יותר עצובה בגלל זה. אני התפללתי ש שאני אוכל לזהות משהו עובר עליה בהקשר הזה, אבל חושב שהיא כך הייתה שקועה בכאב שלה, ביגון של אבא, כ לא הייתה שם. זו אחרי

שאני ניסיתי לברר, להעביר אותה לאיזשהו מקום בירושלים יותר גם יותר קרוב לילדים, יותר קרוב אלה, גם יותר סימפטי שמתי הרבה כסף וחיסכון שכחתי לדבר איתה על זה היא אמרה לי למה טוב לי פה תלמי ממה טוב לך פה ג זה הבית שלי יצאתי משעם כנסתי לאוטו פעצתי בבחי זה הבית שלי לכן זה אמרתי לעצמי יכול להיות ש זה הבית שלי הגיע עכשיו לאיזה איזה איזה מנוחה

היא לא היא לא נפטרה

נצאתי את מקומי במובן

הכי הכי בנה לי הכי פשוט היא כבר לא צרקה היא ישנה לילה השלם ולא נתנו לה לא סימ אותם כדורים וואו לא היא לא הייתה מסומב שאני ראיתי נפגשנו הילדים הגיעו ביקרו הילדים היא לא הייתה מסוממת ופתאום נהיה לה שם מקום היא הייתה הרבנית של כולם והייתה משוחרת מכל תחושה פנימית שהיא אחראית כביכול על משהו שום דבר כולם אותו דבר קבוצת השבים זה הבית היא נפטרה בלי ייסורים הא היו לה פיצאי לחץ את יודע שדם פיצא לחץ אז באים ומסובבים אותו אז אה א קיבלתי ביום 6 בבוקר לא אני חוזר מהתפילה בשבע אני הורד טלפון ל6 בבוקר 09 קיצור 12 בלילה עוד סובבו אותה בשתיים כבר הייתה בלי אור החיים

מיטת נשיקה

מיטת נשיקה לפחות לא סוד זה השטיחות שלך אגיד לך משהו כשנושא של גט ככה עלה יותר ויותר באחד השבתות הייתי בחיפה אצל הבן שלי חזרנו מהתפילה שתינו היינו עם תליתות שולחן ערוך קידוש אני עומד פה הוא עומד פה קנתי עומדת פה ואני אומר לו לק איך אני יכול לעשות את זה איך אני יכול לתת לאמא אומר לו אבא אין לך חיים אתה לבד אם לא חוזרת הביתה אתה רואה לבד כמה תקוות וכמה אכזבות כמה תיקות אכזבות ואז זה בערך 30 שנה אחרי נכון זה יותר אפילו

זה לא פרק זמן זה חצי חיים לגמרי

ואז הוא אמרתי לו ושוב אמרתי לו איך אני אכול את זה איך איך אני יכול? ואז הוא ככה יש לו כפס כזאת דאור חצי דאורייתא כזו דפק על השולחן אומר אבא תיתן לי עם הגט ותמשיך לטפל בה קח את הקידוש את ועשה קידוש תמשיך לטפל תתן עם הגט ותמשיך לטפל בה

אל תתגרש ממנה

ממש כך תקשיב זה מדהים ה הגט הגיע הני יצר זרביב בית הדין באריאל. כל הילדים הגיעו. לא יודע אם אתה מבין משהו בתחום הזה, אבל המעמד הזה של למנות אותם, את הדיינים ואת הסופרים וקריאת שמות, זה היה זה קרה את הלב. והם היו סבלנים עליי בצורה מדהימה. פשוט לקחו את הזמן. בכל זאת זה לא משהו שהם רגילים אין כזה נתינת גט זה יותר מזה לקח המון זמן לא יכולתי לומר את השמות ובאמת אה הלה כל הדים הגיעו ובתחילינו בחוץ היינו אחרונים שם בכוונה שלא אף אחד לא יחכה לנו ושהם לא יואמרו בסוף לא נמהר לשום מקום לפת כל הזמן הרב זבריך כבר הבין הוא כבר הכיר את הסיפור מבת את אלה שעבר היה מעמד מאוד קשה מאוד כואב וגם באמת עוזר בי וכל

הדני התייחסו בצורה כל כך כל כך אנושית אמרו לי מאוד חמות ושבוע לפני אשתי אומרת לי בני תביא לי בבקשה את הסמנה הצהובה הזו והזו להאמין לי למה אני רוצה להיות בגד של שבת רוצה להיות מכובדת שזה מכובד לא היית המחשבה שלו. שאני חזרתי הביתה בערב, לקחתי מזון, ישבתי הרצפה, הרגשתי שאני אבל, ממש אבל א והיה חודש מאוד קשה, מאוד קשה.

כלומר, אמא לוקחת חמשת שלבי ההבל, היית 20 שנה בהכחשה, סוף סוף הגעת לשלב השלמה אחרי אחרי 30 ומשהו שנה. זה היה הרגע זה היה ההרגשה

יכול להיות יכול להיות בת חודש אחרי אחותי מתקשרת אליי ואין לך להסתפר צא לדרך זה היה אחרי זה היה אחרי הגט כן זה היה אחרי הגט כן אחרי הגט אני מספר אני ישרתי שיבה עליה למרות שכבר לא הייתי לא היינו באישה

ואמרתי קדיש

לא קראתי אבל הרגשתי שאני יב דיברתי עם שני מי רבותיי אמרו לי ברור שכן מהסיבה אומר אה זה הכי טבעי לכולם לי לילדים לאשתי שיתג טכני לכל דבר זה הרגשה אחרי כמה חודשים הבת השנייה שלי שהיא יוצאת חינוכית והיא מאוד חדה בהקשבה וכל מאוד מאוד צריכה להגיד לך מה שמרתי תגידי אני מרגישה עליך שאתה מרגיש על מה זה לא גרוש ברור

וואו אז זה יש בו תמונה שלי בסלון מדברים עליה כן אז יש בתודת זהות גרור היה כתוב גרוש ויש א את תעודת הגט מבית הדין אבל בחוויה הפנימית אני אני אלמן אני לא גרוש באיזה נקודה אתה מחליט לעזור לאחרים לקחת את כל מה שאתה עובר ולהגיד אני אתן מזה לזוגות אחרים, לאנשים אחרים. לפני עכשיו למעלה מעשון מקבל טלפון מעורכת של עיתון נשים נקוד נדמה לי. תקשיב קוראים לי כך וכך שמעתי כך וכך רוצה לרעיין אותך אמרתי לה מה פתאום לא רוצה תקשיב לי רגע אתה מוכן דוברי יש המון המון משפחות זוגות במגזר שלנו הוא בהרבה מגזרים אחרים שמתמודדים עם הסוגיה הזו ואף אחד לא מדבר וזה זה שלעצמו קשה בוא תספר תן כוח לאנשים אני אשאל אותך אתה

תחליט על מה אתה עונה? אני אשלח לך את הכתבה בקובץ מוד. אתה תוריד את כל מה שתרצה להוריד. אני מבטיחה לך לא אכתוב דבר שלא תיתן לי אישור. תאמין לי. התחלה זרקתי אותה, סרפתי. אחרי זה אמרתי בואי ניפגש מיד בכלל. לא מזלזול אבל אז הסגי שאני יכול לתת באימון ואז לקח עוד חצי שנה. ש חצי שנה חולקה לשניים חלק הייתה עבודה שלי עם עצמי להסכים להחסף ואחרי שאני קיבלתי החלטה שכנראה לא אני לאנזק מזה דיברתי עם אשתי מיד הסכימה ואז דיברתי עם הילדים חלק מיד הסכימו חלק אמרו תן לנו עוד לחשוב לקח להם עוד חודשיים ואחרי שכל המעגל הזה נסגר אז זה היה הרעיון הרעיון הזה הוליד פתאום טלפונים בני בטויר הרצאה פה הרצאה שם ההרצאה הראשונה הייתה באנקרן במחלקה הפסיכיאטרית

לפסיכיאטרים מתלמדים ומזה למילן ואחרי זה פה ושם

קיצור נשאבת על זה לא

כן לא תכננתי ובזו שלב התחלתי לכתוב בפייסבוק וקיבלתי המון תגובות ואז ראיתי כמה אנשים מתחסקים וכמה אני מקבל כוח גם מהכתיבה שלי וגם התגובות של אנשים. אז זה גם מסושרתב הרבה יותר מוחר. הביא אותי לכתיבת הספר, להוצאת הספר. זה סיפור לפני עצמו א סובב סובב לרוח. אבל אה כמו שאמרתי פתאום אחרי הרצאה ים של אנשים וכל אחד מבקש את הפרטיות אתה מבין שאנשים הרבה פעמים אנשים רק בעצם הידיעה שהם לא לבד. זה נותן כוח. הרי אין לי אין לי תרופות. אין אני לא יכול לרפא אף אחד. ברור מישהו התייעץ איתי מה לעשות עם אמא שלו אז הייתי איתו בוואטסאפ אחרי שעה חצי שעה ואומר לי וע תודה שאתה שאני לא הבד פה זה הכל א מה רגע שאתה נותן

כוח אתה מקבל כוח אז מה רגע אחי הכי לא יודע אם לקרוא לזה מאושר אבל אני שומע אותך ואני אומר מה הבן אדם הזה עבר בחיים אבל היה לך גם ימים שמחים בטוח ברור בוא נדבר עליהם קודם לפני שאתה הולך לשם אתה זוגיות טובה זוגיות טובה שנינו עבדנו בחינוך שנינו היינו צאת החמה צאת הנשמה מי הייתה שרת הפנים מי הייתה על הילדים על הבישול מבית הונגרי סבתא חיה צולת שואה שבשוטה וחמה סבתו של הילדים קוראים עד היום א גם בסוף חיה היה אז אה הייתה שנה אחת שאשתי הרגישה טוב ואז היינו אצלה המון המון המון ונפטרה לאשתי בידיים גם בשמיים שזה

באיזה בית אתה מגיע

אשכנזים יקים איטלקי אבא איטלקי אבל כולם צריך גרמניה

אה היו חיים טובים מאוד כמו כל זה מודדים עם מינוסים עם בעיות חינוכיות של הילדים אבל לא סך הכל באמת א חספין אחרי זה בתל תכוניות אולפנות מינוס בר מינוס כמו כולם אבל שמחים בעשייה החינוכית שלנו הייתי מזכר לעזר ארבע שנים הייתי רשול פנה למעלה מ-20 שנה היא הייתה מחנכת כל השנים א מורה מקצועית גם א פרנסים מעמל כפנו שמחים במה שיש לנו לא פעם הייתה אומרת יש לי הכל ואין לי כלום. כל שנה שאמרה לי את זה אמרתי מה את מתכוונת? אומרת לי יש לי אותך, יש לי ילדים חנין ש פה לא שם עכשיו בבית שלו אותו פה הכל ריק. אי אפשר להסביר את זה היא אמרה לי פעם אני מאחלת לך שפעם תרגיש את הדבר הזה בשוריר שנייה. מי שנדע

רק כדי להבין

רק כדי להבין אותי.

וואו. עכשיו לקח לי הרבה זמן שנים עד שאני הבנתי שהיא באמת חולה

שזה באמת והיא לא משחקת ועד שאמרתי זה המצב וזהו קר לי המון זמן שפ עד שנופל הסימון זה העינוי דין זה

לגמרי לגמרי

שהסימון נופל אז

יש השלמה זה אחרת

בדיוק ושם זה רגע שאתה מקבל כוח אוקיי אז זה כרגולה אז מה אני עושה אז איך אני מתארגן

כן כן

בוא נצה להגיד דבר אני זוכר שהיה שלב מסוים לא זוכר בדיוק מה היה אבל אני זוכר את מה אני אמרתי אמרתי לעצמי אני לא אהיה מסכן

אני לא אהיה מסכן

פחדת מלהיות מסכן כי למה תקשיב אתה חי אתשנים לבד בבית אחד הילדים בארנגש בבטל אבא בוא בוא נעשה סיור בבית תראה מה בוא בוא רגע סוף הסיור היה שיש חדר שדר אחד מסודר זה אחד הטיפולים שאני מקבל את האנשים אבל תראה את הבית הוא הפוך תלך מכאן תלך לבית קטן זה לא טוב לך בוא תעזוב את בטל הבדידות כלומר אם היית רואה מישהו במצבך והיית מסתכל על עצמך רגע כגוף שלישי היית אומר הבן אדם הזה מסכן יכול להיות מסכן אני זוכר שהיה שלב שגם בבתל יום אחד אני חוזר הביתה עכשיו לא יודע מה היום אבל אז היינו משלים את הרבתים פתוחים תכף פותח את המקריר הריק אולי נשאר לי איזה גבינה או משהו אני שם צלחת טופה בניגד דרג זה

נהלו נצמד

נהלו נצמד מה זה לא נגעתם בזה בכלל בלילה עוד פעם ואז בבוקר פונה אליך את השכנות רביני אני הכנסתי את זה תאכל בבקשה אמרתי לה למה את עושה לי את זה נפגעתי ואז היא אומרת לי אף אחד לא יודע מביאים אליי ואני שם עליך אף אחד לא יודע שזה בשבילך אני שם עליך לא מה אתם תורכים בשבילי מהים משפחה שלמה עוד מנה זה לא טרחה תאכל בבקשה אז אז אכלתי אבל בהתחלה היה מאוד קשה לקבל את זה זה ללמוד לקבל עזרות זה חלק מתהליכי ההשלמה לגמרי היום אתה עובד קשה כדי לשכנע אנשים שהם צריכים להשלים עם זה ה אני מטפל זוגי משפחתי פסיכותרפיסט יש לי קליניקה בירושלים בהרחבון עובד הרבה בזום גם מגיעים עליה מכל מיני נושאים לא דווקא בהקשר הזה

מגיעים לא מעט משפחות שמתמודדות ולא יודעות איך להתמודד אבא חולה אמא חולה ההורים מבוגרים הילדים נשואים כבר כל אחד ניצא מקום אחר פתאום נופל עליהם

אני רוצה לשאול אותך הרב אם אני מוריד לי לבאר שלך בלי אחד חמישה ליטרים הבהאר שלך הוא תראה מה עברת ואני רוצה להוציא משמה עצה טובה לזוגיות. מה מה עולה למעלה? מה יוצא בדלי? דימוי מעניין. בוא באר לי מים מים

מים

אין מים אלא תורה תורה נתנה במדבר. הרל מדבר ענווה מים הולכים זה מקום גבוה מקום נמוך. יש הרבה בתים למדבר, הפקר וכולי, אבל אחד הדברים זה צריך הרבה ענווה בלימוד תורה, צריך ענווה גדולה בזוגיות באר, ענווה שמביאה לדיבור שיש בו כבוד, יש בו הקשבה, יש בו נכונות לעבור את הגשר. ממני אל, ממנה אל. שלדעת ש1+ 1 שווה 3 וכך וכך אפשר לייצר את השלוש הזה מתוך דיבור והקשרה שיש בה כבוד ולדעת שכל אחד עם המקומות שלו, מחשבות שלו, קשיים שלו, צרכים שלו, רצונות שלו, שכל אחד בא ממקום אחר, עם עולם אחר, גם עם שנינו בדיוק מאותו מגזר נניח,

כן? אבל כל אחד חווה ההורים גם ההורים שונים אחד מהשניה

לדעת שיש שונות וההתבהרות יכולה לברך שיח אני חושב שהשיח הוא הוא תרופה כמעט לכל דבר אלם כן יש משהו פתולוגיה על זה אנחנו לא מדברים כרגע שיש שיח מכבד מפנים זמן לא הולכים לסרט כשהולכים לסרט שם יושבים פה מסתכלים שם במקרה הגרוע הולכים לבית קפה אז בעיה קשה לדבר אבל כן שיושבים אחד מול

השנין עין מול עין. העיניים תשקיף של הנשמה שהלב נמצא שם שיש נכונות להיפתח אל השני להקשיב לעבור את הגשר אחד אל השני. שם בדרך כלל נצאת הצמיכה והתרופה. זה מוביל אותי אתה יודע אח טבעי שכולם יסתקרנו ויגידו איך הוא הקיל משפחה חדשה איך הוא בנה זוגיות חדשה. איך הרב רוצמן על בסיס, אלמן גרוש, 40 שנות סבל, כמה בוקר שמח לזוגיות חדשה? מה? איך זה כמו איזה נס? זה לא שאלה נפלאה. אורך הבכינות. לא חשבתי שזה יקרה, לא חלמתי שזה יקרה. בתודעה שלי אמרתי אני ממשיך לישון לבד עד 120. עם זה הלכתי, אבל כנראה שבפנים היה מקום אחר שלא הכרתי אותו. גם שנפגשתי עם מי שאשתי שהראשונה ואחרונה שנפגשנו גם אם היא הייתה ראשונה

ואחרונה. א שלושה אנשים שמכירים אותי התקשרו באותו שבוע. אחד שעובד איתי אחי ועוד אחת שהיא חברה שלה וגם חברה שלנו באמת השם שלושה אנשים

צה בת קול

עכשיו זה נכון שאם החברה שם הייתה שיחת בלילה איזה שלוש שעות תחקרתי אותה לפני ולפנים אני זוכר שאני אמרתי לעצמי אני אלך לפגישה מה יקרה גלידה כף יפה עוגה שום זה הכל ככה אם עם זה התחושה עם זה יצאת עם זה יצאתי מהבית הכל התהפך חושב שיצר החיים הוא כל כך חזק רצון לחיות ואיך אמרה לי בדודה של אשתי ש הרבה הרבה שוכחתי איתה אומרת לי לא טוב אדם לא טוב להיות לבדו עושה לו עזר כנגדו רוב בני אדם בטבע שלהם הם אנשים זוגיים

הם זקקים את הזוגיות אתה כזה אני באמת כזה אז א נפתח שם ודי זה הרבה לבנות אנחנו עושים חמש שנים אותו אותו באלו זה חמש שנים א זה לבנות זה לבנות זה לבנות גם אחריך שם השם בונים ולא פעם נזרקים אחורנית משהו קטן בוכים על מה שהיה היא על שלה אני על שלי זה וזה חיל שזה יקרה כן אנחנו בני אדם

ילדים נכדים

אז ברוך השם הקשר הוא נפלא נפלא אה אשתי אחות מיילדת וגם יש לה לב גדול ורחב ומיד התחברה לילדים שלי הילדים שלי קיבלו סוג של אמא מתנה סוג של מתביקה שמדהים איתם איתם אה א הייתי בקשר עם הרב יהושע שפירה שת רמתגן והתייעצתי איתו גם דרבן אותי ודחף אותי נתן לי כוח וגם הזמין אותי ואת כל הילדים אליו הביתה ונתן להם כוח לתת לי כוח אז חשב אחד אמר לי גדול יהיה הבית הזה מן הראשון ואז אומר בני אתה יודע מה ההסבר על גבלי הראשוני

בגלל הראשון

בגלל הראשון מתוך הראשון אחרי זה עוד מישהו אמר לי את זה לא זוכר מי מ בחתונה מי שאומר את זה חושב שג הדבר הזה גם נתן לי ונותן לי כוח על גבי הראשון מתוך הראשון באמת זכיתי היה שבת לאומיצן אחד מנחדיי שמחה גדולה ממש שמחה של מצווה שבטחים גם יחד יש קשר. אני זוכר שאני ש שהבנתי עם מה אני מתמודד. היו לי שני מסרים חזקים שהלכתי איתם. אמרתי הקדוש ברוך הוא תן לי כוח לשמור על הזוגיות ותן לי כוח לשמור על המשפחה כמשפחה שהמשפחה לא שהרבה פעמים מתפרקת. אני חושב ששמרתי על הזוגיות ככה אני חווה את זה וגם על המשפחה מחובר כולם ביחד אוהבים ויכוחים יש כמו כל ילדים כן דרכו של עולם אבל אוהבים ושמחים באים אחד של השמחות יוצאים לחופש ביחד לא יודע אני

חיזקת אותנו מאוד אני בטוח שהמסרים הרבים ש שה שוצאת כאן הם אולי על קצה המזלג ממסכת חיים כל כך ארוכה מלאה בניסיון חיים ואין חכם כבעל הניסיון. תודה רבה לך. גם הספר סובב סובב הרוח מומלץ לקרוא. לא לשאני אומר שאנשים שקראו אותו אה מספרים כמה זה נתן להם כוח. ואני אומר לאנשים אל תישארו לבד. ואני אומר לחברה תפקחו עיניים תראו איך אתם איפה אתם רואים תהיו זהירים ועדינים בגלל שאנשים הרבה פעמים לא רוצים לדבר. נעשו הכל לא להשאיר את האנשים הללו לבד. במיוחד בשבתו זה ימים טובים ששמה קושי הכאב עוד יוכל תברך את כל הצופים שלנו

הקדוש ברוך הוא יתן לכולם כוח תבונה שוב בשורות טובות כל עם ישראל שורות מלחמות גאולה בזמן הקרוב נראה בנו ‏y