הרב ברוך רוזנבלום - פרשיות תזריע מצורע התשפ"ו - Rabbi Baruch Rozenblum Parashat Tazria Metzora 2026

רבי אברהם יעקב אליעזר בן זלדה ל רפואת חי גיל בן יאל דבור השינדל בתקה ומלכה אסתר בת פרל רחל ולהבדיל לילוי נשמת שלום מאיר בן רבי מרדכי הכהן זכר צדיק לברכה

בת שוט פרשת השבוע שנקרא בעזרת השם שבת זו פרשיות מחוברות פרשת תזריע מצורע פרשות שעוסקות בענייני צרעת. זה הרוב של הפסוקים בפרשה. בהתחלה, בתחילה מתחילה פרשת תזריע ואישה כי תזריע וילדה זכר. ולאחר מכן עוסקת התורה בנושא צרעת. וידבר השם אל משה ואל אהרון לאמור. אדם כייה באור בשרו שעת או שפחת או בארת והיה באור בשרו לנגד שרעת והובא אל אהרון הכהן או אל אחד מבניו הכהנים התורה פותחת בצרעת הגוף ולאחר מכן עוסקת התורה בצרעת הבגד אומרת התורה והבגד כיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או באור או בכל מלאכת אור. זה צרת שנקראת צרעת הבגד. ולאחר מכן בפרשת מצורע עוסקת התורה בצרעת הבית.

עוד סוג של צרעת שבא על הבתים. כי תבואו אל ארץ קנען אשר אני נותן לכם לאחוזיו ונתתי נגע צרת בבית ארץ אחוזתכם. אלה שלושת סוגי הצרעות שישנם. צרעת הגוף, צרעת הבגד וצרעת הבית. למרות שהסדר שזה כתוב בתורה מופיע קודם כל צרעת הגוף. אבל חז"ל הקדושים אומרים ויקרא רב בפרשה יז רב הונה בשם רבי יהושע בר אבין ורבי זכריה חתני דרב לוי בשם רב לוי. אין בעל הרחמים נוגע בנפשות תחילה. בעל הרחמים לא נוגע בנפשות תחילה. ממי אתה למד? מאיוב. איוב כידוע לכולם הקדוש ברוך הוא הניש אותו והוא לקח בצרת הוא היה צריך להתגרד אבל עד שהקדוש ברוך הוא הביא לו את הצרת קודם כל מתו הבהמות שלו ואחרי זה הילדים שלו ורק לאחר מכן הקדוש ברוך

הוא הניש אותו בעצמו אותו דבר מצאנו אצל אבימלך אבימלך הבעל של נעומי שעזב את ארץ ישראל למואב לאחר שהיה רעב בארץ ישראל וכל העניים צרו עליו כדי לבקש כסף והוא פחד שכל הכסף שלו יגמ אומר אז מה הוא עשה? הוא ברח למואב מואב כידוע לכולם היא דם לא הייתה פשוטה לעניים לכן אומרת התורה לא יבוא עמוני ומהביאה לשם עד עולם על דבר אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים הם לא מקדמים ולא נותנים לא מכניסים אורחים אין להם שום קשר לעניין הזה ולכן אומרת התורה מגרגע שבן אדם הגיע למצב של אבימלך עזב את ארץ ישראל באותו רגע שאלימלך עזב את ארץ ישראל והלך למואב בתחילה מתו בהמותיו. כך כתוב הסוסים והחמורים. לאחר מכן הוא מת ולאחר מכן מתו

מחלון וחליון. אז קודם כל הקדוש ברוך הוא מעניש את הבאמון של האדם ורק לאחר מכן הקדוש ברוך הוא מעניש את הגוף שלו. הגם שיכול להיות שאצל דווקא אצל אלימלך היה אחרת אבל בכל אופן אלה הדברים שמביאים המדרש. וכן תמצא אצל פרעה. אומר המדרש וכתיב בתהילים מזמור עח ויסגר לברד כתוב ויסגר לברד כתוב באירם ומקנהם לרשפים ישח בם חרון הפה עברה ודעם וצרה משלחת מלכי רעים ורק לאחר מכן כתוב ויח כל בכור מצרים בתחילה פגע הקדוש ברוך הוא בממונם ורק בסוף יקע הקדוש ברוך הוא את בכוריהם זאת אומרת קודם כל הוא פגע בממון שלהם, בבהמות שלהם ורק לאחר מכן הוא פגע בבכורים. אלה הדברים שאומר המדרש. ממשיך המדרש ואומר. וככה אותו דבר

כשהקדוש ברוך הוא מביא נגעים על האדם הם באים על ביתו. חזר בו טעון חליצה ואם לא חזר בו טעון נטיצה. הרי הם באים על בגדיו חזר בו טעון כביסה ואם הוא לא חזר בו טעון שריפה. ואחר כך באים על גופו חזר בו יתהר. ואם לא בדד ישב. מחוץ למחנה. זה ההבדל בין מוסגר למוחלט בין שני המצבים שלו. שואל הכלי יקר ושואל גם המדרש את אותו שאלה. אם זה הסדר, אז למה זה לא כתוב כך בתורה? אם אתה אומר שאין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה, אז היה צריך לכתוב קודם כל צרעת הבית, לאחר מכן צרעת הבגד, ורק לאחר מכן צרעת, לאחר מכן צרעת הגוף. למה זה כתוב בצורה אחרת? אומרים חז"ל הסיבה שזה כתוב בצורה הזאת כי אין הקדוש ברוך הוא שהוא רוצה

להתרות במישהו הקדוש ברוך הוא שהוא רוצה להבהיל מישהו אז במה הוא עושה במה הוא מבהיל אותו הוא מביל אותו בגוף שלו זה הדבר הראשון שהוא מביל אותו לכן שמשה רבינו בא להזהיר את פרעה מה הוא אמר לו הדבר הראשון אם אתה לא משחרר אותם הנני הורג את בנך בכוריך זה הדבר הראשון למרות שקודם כל היה דם וספרדיה וכינין ודבר וערוב ושכין עד שהגיעו למכת בכורות לקח תשע מכות ואם כל זה האיום היה מה היה האיום הראשוני האיום הראשוני היה הנניה הורג מנך בכורך אז שהקדוש ברוך הוא מטרה הדבר הראשון בהתראה זה הדבר שאנפחדים הכי הרבה זה הדברים שכתוב בדברי רבותינו טוב אחרי שלמדנו את היסוד הזה נוכל ללכת להסבר נפלא בא הספר פרדס יוסף

ואומר דבר מאוד מעניין הוא אומר למה התורה כתבה צרעת הגוף תחילה כי פרשת פרשה זו נאמרה לעם ישראל בעודם במדבר. פרשה הזאת נאמרה לעם ישראל כשהם היו עדיין במדבר והיות הם היו במדבר לא היה להם לא בתים ולא בגדים. שום דבר לא היה להם. הבתים שלהם היה הבתים שלהם היה אוהלים. זה מה שהיה להם. הבגדים שלהם כל אחד הוציא בגד אחד. שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקע. זה 40 שנה. ככה אומרים חז"ל. אז הם היו באותם נעליים, באותם גדים ונשארו. היו מוציאים אותם מחוץ לאוהל. שמים אותם על החלון מחוץ לאוהל והיו בבוקר אם היו באים העננים היו מחפשים להם את זה ומגעצים להם את זה אותם נעליים שיצאת ממצרים יצאו עם נעליים מספר 22 נכנסו

לארץ ישראל 46 זאת אומרת הנעל גדלה איתם ביחד ולאט לאט התפשטה יצאה בגיל שנתיים עם כובע פומפון ונכנס לארץ ישראל כבר עם שטריים גבוה או נמוך זה לא משנה אבל השתנה לפי הצורך כל אחד לפי הצרכים שלו ולכן מבעלים אותנו רבותינו אז הלא לא היה לאנשים בגדים, היה רק בגד אחד. אותו דבר לא היה להם בתים, היה להם רק אוהל. חז"ל הקדושים אומרים שבמצרים היה להם כניסי החומץ, כך מופיע בחז"ל, כמו הניסים של הצו. מה יש לצו? הצו כידוע לכולם הוא גודל וביחד איתו גודל הבית. הוא גודל. הוא לא מביא יציקה כדי להגדיל תוספת חזרים. ברגע שהוא גודל, הקדוש ברוך הוא מסדר שגם הגוף שלו גדל, גם השריון שלו גדל. אותו דבר גם הקדוש ברוך הוא

בשעה שנתן לעם ישראל להיות במדבר באוהלים ונשים ילדו במדבר ברגע שנשים ילדו היא חזרה מחדר לידה הביתה פתאום הוא ראה שהאוהל גדל בעוד 8 מטר פה הוא דבר שיהיה מקום להוד הילדים שנכנסו הביתה פירוש הדבר שזה מה שנעשה לעם ישראל הניסים שנעשו להם במדבר אומר הפרדס יוסף אם ככה אז אין מה לתת קודם כל לצרת הבית לאחר מכן צרת הבגד ולאחר מכן צרעת הגוף. במדבר לא היה לא בית ולא בגד. מה היה? הדבר היחידי שהיה זה צרעת הגוף. לכן הקדוש ברוך הוא נשקע קודם כל בצרת הגוף. ולכן מצאנו שהמצורעת הראשונה שהייתה לאחר שעם ישראל יצא ממצרים, מי הייתה המצורת הראשונה? הייתה מרים הנביאה. והנה מרים מצורעת קשה. למה מרים מצורעת קשה? כי היא

דיברה על משה רבנו שהקדוש ברוך הוא יפגע בדבר ראשון שיפגע בה בראש ובראשונה בבית. לאחר מכן נפגע בה בבגד ואחר מכן נפגע בה בגוף. אז אין לא בית ולא בגד. לכן הוא פגע בה. אלה הדברים שכותב הרב פרדס יוסף. תשובה יפה. האור החיים הקדוש הולך על אותו קו ואומר האור החיים הקדוש מדוע פתח בניגי הגוף ולא אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה. והסיבה בהקדם ניגי הגוף הוא לצד שעדיין לא באו אל הארץ ואין בתים לנגוע בהם. עדיין לא נכנסו לארץ ישראל ואין להם בתים לנגוע בהם ולכן היות ואין להם בתים לנגוע בהם לכן לא הנישו אותם בבתים ולכן פותחת התורה כי תבואו אל הארץ אם תבואו לארץ ישראל אז הדבר הראשון שיקבל מלכות מה הוא יהיה הדבר

הראשון שיהיה זה הבתים אבל כל זמן שלא תגיעו אל הארץ אז הנגעים הראשונים שיבואו יבואו דבר ראשון על הגוף ורק לאחר מכן על דברים אחרים אלה הדברים שאומרים רבותינו בסיעתא דשמיא בא אור החיים הקדוש בפרק יד סיחה פע רבינו בחיי בפרק יד פסוק נד וכותב דבר מעניין מאוד אף על פי שקבלת חז"ל היא שמה שקודם כל הצרעת באה קודם כל על הבית ולאחר מכן על הבגד ולאחר מכן על הגוף זה הסדר שזה מגיע אבל כולנו יודעים שבסדר שהקדוש ברוך הוא כתב את זה בתורה זה לא ככה קודם כל הוא ציין את צרת הגוף ואחרי זה צרת הבגד ולאחר מכן צרת הבית כותב רבינו בחיהי מרבותינו הראשונים כמלאכים הזכירו תחילת צרעת הגופות דבר ראשון הביא את הצרעת של הגוף

ואחר כך צרעת הבגדים ואחר כך צרעת הבתים ולפי שהתורה כל דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותי השלום וכדי שלא יהיה הסידור מסודר בפורנות הולכת וגדלה אלא הולכת ומתמעטת כמתבאר לנו בסדר הפרשיות אם הקדוש ברוך הוא היה מביא קודם כל אתרעת הבית ולאחר מכן מכן צרת הבגד לאחר מכן צרת הגוף אז היה עולה שהצרות עולות הצרות עולות הקדוש ברוך הוא לא רצה שהצרות יעלו רצה שמה שנקרא שיהיה סדר יורד איך הסדר יורד קודם כל מקבלים צרעת על הבית לאחר מכן מקבלים צרעת על הבגד ולאחר מכן צרת על הגוף אז זה יורד אחד אחד בא הכלי יקר ושואל שאלה למה הקדוש ברוך הוא מעניש דווקא בדברים האלה הוא מעניש דווקא בב בבגד בבית ובגוף מה מונח בשלושת הדברים

האלה שבהם מענישים את האדם ולא ביותר את אפשר להעניש גם את הבהמות שלו שיקבלו צרת לא מה הוא מקבל צרעת בבית שלו בבגד שלו ובגוף שלו כותב הרב כלי יקר דבר נפלא שלושת הדברים האלה כותב הכלי יקר שלושת הדברים האלה הם אומר הכלי יקר הם כיסויים של אדם אדם מכסה את עצמו הבית מכסה אותו ממה מטל ומטר יורד ורד גשם. איפה הוא מתכסא? הוא מתכסא במה שהוא יושב בתוך הבית. אז לא יורד עליו גשם. שהוא נמצא בבית. אין 50 בחוץ. הוא מדליק את המזגן ונעים לו בתוך הבית. זה כיסוי אחד. מעבר לכך יש לו עוד כיסוי. מה הכיסוי הנוסף? יש לו כיסוי גם לגופו. דהיינו הוא לובש בגדים כדי שלא יראו מה יש לו בגופו. אז גם יש לו איזה מום נשטר, הוא

מכסה את זה כדי שלא תוכל להבחין בזה. ולאחר מכן יש כיסוי של האור לבשר. אז אלה שלושה סוגים של כיסויים כותב הכלי יקר, כל אחד מהם כיסוי על דבר מסוים והיות והאדם כשהוא מדבר לשון הרע המטרה שלו לחסוף את הכיסויים של השני הוא רוצה לגלות מה השני עושה אומר הקדוש ברוך הוא אתה רוצה לחסוף מה שהשני עושה אז במידה כנגד מידה אני אחסוף אותך אז ברגע שאתה מקבל צרעת הבית אתה צריך לפנות את הבית והכל יוצא החוצה ברגע שיש צרעת הבגד אתה צריך לפשות את הבגדים שלך או כדי לכבש אותם או כדי לשרוף אותם כל אחד בדרגה שלו ואחר מכן צרעת האור אם אתה עושה תשובה אתה נטהר ואם לא צריך לשט בדד ייחות למחנה פירוש הדבר היות והאדם בטבעו

רוצה לחסוף את הדברים שהאחר מסתיר מסיבותיו שלו מה זה משנה למה אם הוא לא רוצה שידעו לא רוצה משהו אחר בכל אופן הוא משתיר את זה ואתה הולך ומגלה את זה אתה מגלה צפונות על אחרים ברגע שאתה מדלה תפולות על אחרים אז הקדוש ברוך הוא מעניש אותך במנהג נגד מידה וחוסף את הדברים שלך. אלה הדברים שכתובים בדברי רבותינו. כמובן שאין כאן שום חידוש בכך שכולנו יודעים עד כמה חמור עוון של לשון הרע. עד כדי כך שלא מצאנו הרבה עוונות שחז"ל שמים אותם במשקל אחד מול עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. הכל במשקל אחד. זה דבר שבדרך כלל ואנחנו לא רואים. וחז"ל הקדושים אומרים ששקולה לשון הרע כנגד עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות

דמים. אלה הדברים שמופיעים בדברי רבותינו. עד כדי כך שאמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זמרא, כל המספר לשון הרע כאילו כפר בעיקר. לא פחות ולא יותר. אדם שמספר לשון הרע כאילו כפר בעיקר, כפר בקדוש ברוך הוא. מופיע בילקות שמעוני ברמז תקלג. ואמר הקדוש ברוך הוא, מכל צרות הבאות עליכם אני יכול להציל אתכם. מכל צרות שבאים עליכם אני יכול להציל אתכם. אבל לשון הרע אתמן עצמך ואין אתה מפסיד. פירוש דבר שאתה מגיע ללשון הרע אני לא יכול להושיע אותך. תשתדל להימנע מדיבור לשון הרע. כי אם אתה נופל בפנים אני מאוד מאוד קשה לחלץ אותך מהעניין הזה של לשון הרע. וכל אחד רוצה לדעת מה כתוב כאן. עד כדי כך שהירושלמי בפאה כותב שהעוון

הזה של לשון הרע, למרות שמענישים אותו גם בעולם הזה, אבל הקרן קיימת לו לעולם הבא. אומר, מענישים בעולם הזה, אומר נפראים מן האדם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא. אל מה הם ארבעה. עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים ולשון הרע. אלה דברים האלה שמלמדים אותנו עד כמה העוון של לשון הרע חמור ועד כמה הדברים נוראים. אז בוא בעזרת השם נלמד כי אנחנו יכולים ללמוד לפעמים אנחנו מתפללים לקדוש ברוך הוא מייחלים מבקשים אנחנו רואים שאנחנו לא נענים וכל אחד שואל את עצמו למה אני לא נענה הקדוש ברוך הוא אני פונה אליו פעם אחר פעם וחז"ל הקדושים אומרים שברגע שבן אדם מדבר לשון הרע אז זה לא יעזור שום דבר למה לא יעזור התפילות

שלו לא עולות למעלה אתה יכול להתפלל ולהתפלל ולהתפלל והתפילות לא מגיעות למעלה ובואו תראו עד כמה הדבר הזה חמור בשבוע הבא בעזרת השם אנחנו נקרא בשבת הבאה אנחנו נקרא פרשת אחרי מות קדושים. זה אנחנו נקרא בעזרת השם בשבת הבאה עלינו לטובה. ושם התורה מדברת על עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים. אה, בעזרת השם האיש הגדול ביותר, במקום הקדוש ביותר, ביום הקדוש ביותר בשנה. איך כותב הארי הקדוש? ראשי תיבות של עשן, עולם שנה, נפש. האיש הקדוש ביותר בעם ישראל, ביום הקדוש ביותר לעם ישראל, נכנס למקום הקדוש בעם ישראל. זה עולם שנה נפש. אומרים חז"ל, בוא ותראה דבר מעניין מאוד. חז"ל הקדושים אומרים שהמעיל, המעיל שלבש, הכהן

הגדול היה מכפר על עוון לשון הרע. הגמרא מביאה במסכת ארכין בדף ט"ז. הגמרא מביאה במסכת במסכת זבחים כמדומני דף פ"ח. אומרת הגמרא, שמונת בגדי הכהן הגדול, כל אחד מהם מכפר על דבר אחד. מה קורבנות מכפרים?" אומרת הגמרא בגדי כהן גדול מכפרים קותונת מכפרת על שפיכות דמים מכנסיים מכפרים על גילוי עריות מצנפת מכפרת אומרת הגמרא על גסי הרוח אבנת מכפר על עירור הלב חושן מכפר על הדינים אפוד מכפר על עבודה זרה ומעיל מכפר על לשון הרע וציץ מכפר על מעשי עזי פנים הציץ נמצא על המצח ואנחנו אומרים על חטא שחתנו לפניך בעזות מצח אז זה מכפר על העניין הזה של עזות פנים. אלה הדברים שאומרים רבותינו בסיעתא דשמיא. יוצא רבותיי שהמעיל

שלובש הכהן הגדול הוא מכפר על עוון לשון הרע. באים חז"ל ואומרים כמה פעמונים יש לכהן הגדול במעיל? כמה פעמונים? מביאה הגמרא מחלוקת. אחד אומר 36 ואחד אומר 72. גימטריה חסד. אחד אומר 72 פעמונים ורימונים. ישנם בבגדי הכהן הגדול. אומרת הגמרא, כמספר הפעמונים שנמצאים במעיל של הכהן הגדול, כך גם הכפרה על עוון. כך מתכפר גם העוון של העוון של לשון הרע. כמו שהנגעים, הפעמונים יש שמה 72. גם מראות נגעים כמויות הצבעים שישנה בנגעים הם 72 בדיוק כמספר הרימונים. מה הקשר? כי המעיל בא לכפר על עוון לשון הרע. היות והמעיל בא לכפר על עוון לשון הרע. לכן גם מספר הפעמונים הם בדיוק במספר הזה של מספר הנגעים. אלה הדברים שאומרת

הגמרא בסיעתא דשמיא. דבר נוסף כותב רבינו בחיי הוא כותב את זה לא כאן. הוא כותב את זה בפרשת תצווה. שם התורה מדברת על בגדי הכהן הגדול. ושם נאמר במעיל כתוב סימן נוסף. מה כתוב? והיה פי ראשו בתוכו. פי ראשו צריך להיות מקופה פנימה. כותב רבינו בחיהי הוא מכאן רמז ויש בזה עזהרה שראוי לו לאדם שיהיה דיבורו שווה למה שבתוכו ויהיה תוכו כברו. אלה הדברים שיהיה בפנים תוכות כברו. בא הרב שנאור קוטלר זכר צדיק לברכה ושואל למה המעיל מכפר? מה יש במעיל שמכפר? אז הגמרא אומרת יבוא דבר שבקול ויכפר על מעשה קל. פירוש הדבר היות והפעמונים מצלצלים היות והפונים מצלצלים זה יכפר על לשון הרע שאחד מדבר עם השני אז זה מחפר על דבר

שבכל אתה דיברת עליו לשון הרע בקל אז אתה משתמש במעיל שמשמיע הפעמונים זה מכפר על זה ככה אומרת הגמרא תשובה אחת אומר הרב שנאור קוטר דבר מעניין מאוד כולנו יודעים שצבע התכלת הוא צבע מאוד יפה כולנו יודעים את זה למה הגמרא אומרת תכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע קיע לכיסא הכבוד שבן אדם רוצה להירגע יש לו מה שנקרא רוצה קצת לחשוב אז מה הוא עושה נוסע על הים נוסע על הים יושב מול הים הולך לרחוץ בים גם החזון איש ממליט ליסוע על הים מקבל קצת כוחות מי שצריך איזה אוויר של הים טוב נחמד מי שאוהב את זה בוודאי טוב וזה מרגיע מאוד התכלת אומר הרב דבר נפלא ביותר הים מרגיע כשאתה מסתכל עליו מלמעלה שאתה מסתכל מלמעלה הוא

מאוד מרגיע למה כי הצבע שלו צבע תכלת אבל הים הוא לא בצבע תכלת הים הוא בכל הצבעים של טמבור חוץ מתכלת מאיפה הוא נהיה תכלת התכלת שלו משתקף מהשמיים שנמצאים מעליו אין לו צבע אם תיקח דלי מתוך הים ותכניס אותו לתוך האוטו יש שמה את כל ציווי תמבור חוץ מתכלת אלא אם כן התקרא באוטו שקרוני אין שום קשר כל הצבעים שיש לך שמה מים הם דלוחים והכל בכלל לא נעים יש להם גם ריח לא טוב אז מה מונח כאן שהים מרגיע את הבן אדם. אמר הרב שנאור קוטלר, אמר הקדוש ברוך הוא, הנח יפה רעייתי, אמר שלמה המלך, כנסת ישראל יפה, אבל מתי היא יפה? שמסתכל על כולה. אתה מסתכל על הכל, אתה נותן מבט על הים מלמעלה, זה הים הוא מאוד יפה. אבל אם אתה

לוקח כף אחד, אתה לוקח דלי אחד מתוך הים, הכל דלוח. הכל מה שנקרא לא נותן לך הרגשה כל כך נעימה. אמר הרב שני אורכות כל בן אדם הוא יפה כל בן אדם הוא יפה כל מה שאתה לא מוציא ממנו חתיכות שאתה מסתכל עליו כולך יפה כנסת ישראל בכללותה היא מאוד יפה נכון להיות שיש שמה אנשים שותים בתוך העם כולו אבל באופן עקרוני עם ישראל הוא העם הכי יפה שיש בעולם ולכן באים רבותינו ואומרים לנו התכלת מכפר תדע להסתכל שאתה מסתכל על הזולת אל תסתכל על פרית מסוים על זה על זה הוא קצת קמצן הוא קצת כזה זה כל אחד עם המידות שלו. בסדר? אז יש לו קמצן, אבל מצד שני, כשהוא צריך אז הוא נותן כן צדקה. אני לא יודע להגיד לכם דוגמאות. בכל דבר כל

אחד ואחד במידות שלו, אבל כשהוא צריך אז הוא מתנהג בצורה נאותה. ולכן צריך לדעת שצריך להסתכל על המכלול. אם אתה מסתכל על המכלול, הכל נהיה יותר טוב. באה הגמרא ושואלת שאלה שם במסכת ארחין, אותו דבר במסכת זבחים שואלת הגמרא שאלה אתה אומר שמה שהמעיל מכפר על הקטורת ככה אתה אומר מצאנו עוד דבר שמכפר על הקטורת אומר מכפר על לשון הרע לא רק המעיל מכפר על לשון הרע גם הקטורת מכפרת על לשון הרע כך אומרת הגמרא אז למה צריך שתי מכפרים על לשון הרע אם יש לך מעיל שמכפר על לשון הרע אז למה אתה צריך את הקטורת בשביל מה מונח בקטורת כך שואלת הגמרא אומרת הגמרא לא קשיה כאן בדיבור שבחשי וכאן בדיבור שבקול המעיל מכפר כאשר אתה

מדבר בקל על אנשים אז המעיל שיש לו פעמונים הוא זה שמכפר על הדיבורים שבכל אבל הקטורת שאתה עושה אותה בחשי אף אחד לא נמצא כמו שאומרת הגמרא במסכת יומא דף מד הוא פורשים מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרה והכהן נמצא שם לבד אז זה דבר שבחשי יבוא דבר שבחשי ויכפר על לשון הרע שבחשי. מה זה לשון הרע שבחשי? אם אחד כותב בטוויטר שלו בזה ומשולח את זה, הוא לא דיבר שום דבר. למרות שהיום זה כבר לא בחשי. זה עושה צפצופים צ'יפ צ'יפ צ'יפ ציפ. נכון? זה מצלצל כל הזמן. אז צריך לדעת שברגע שאתה שולח את זה, זה לכאורה דבר שבחשי וזה צריך גם כן כפרה. אלה הדברים שאומרים רבותינו לכן צריך שני סוגים של כפרה. בא המהרל ואומר דבר יפה מאוד.

בעזרת השם בשבוע הבא אנחנו נקרא על עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים. מה עושה עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים? מה הוא עושה? הוא נכנס לפניי ולפנים עם כף ועלי הגלים ומ מכתב ועלי הגלים וכתף ועלי הקטורת. הוא נכנס לקודש הקודשים. וזה אחד משיי העבודה שיש לכהן הגדול ביום הכיפורים. זה אחד מסיי העבודה. אלה הדברים שיש לנו. אבל חז"ל הקדושים אומרים 368 מנים היו בה, 365 כמניין ימות החמה ושלושה מנים יתרים שמה מקטיר כהן גדול ביום הכיפורים. פירוש הדבר 365 מנים היו בה. 388 היו בה אבל 365 כמניין לימוד החמה ושלושה מניים יתרים שהם מקטיר כהן גדול ביום הכיפורים. אומרת הגמרא, אבל זה לא שזה נשאר השלושה המנים יתרים, שוחקים

אותה כדי שתהיה דקה מן הדקה. זה לא סתם, אלא לוקחים את אותו קטורת וקודשים אותה כדי שתהיה דקה מן הדקה. שואל המהרל, למה צריך שתהיה דקה מן הדקה הקטורת הזאת שנכנסת לפניי ולפנים ביום הכיפורים? למה צריך שתהיה דקה מן הדקה? מה מונח בזה? כך שואל המהרל. שאלה נפלא. אומר המהרל, תשובה יפה. אומר, "תדע לך, הגמרא במסכת הגמרא במסכת בבאב בטר בקס"ה אומרת הגמרא ג עבירות חמורות ישנם יש שלוש עבירות חמורות וג העבירות החמורות שישנם שאומרים חז"ל שרובם נכשלים בזה אומרת הגמרא בבברבטר קס"ה רובם בגזל מיעותם באריות והכל באבק לשון הרע ככה אומרת הגמרא רובם בגזל זה לא שוט מזוין מדובר על גזל אם אדם לוקח קח ואוכל בחנות בחנות

פיצוחים בלי רשות הוא רוצה 100 גרם גרענים שחורים אבל בינתיים הוא גומר 400 400 גרם קשיו לא קיבלת רשות לעשות את זה וזה גנבה אם אתה נכנס לאוטובוס והילד שלך בן שבע ואתה אומר שהוא עדיין בחמש זה גם כן גנבה אנשים ישרים לא עושים את הדבר הזה ולכן אדם צריך לדעת שיש גזל שזה בלי שוד מזוין אתה מאיר מישהו מהשינה שלו או שאתה עומד באמצע רחוב ונותן מספר טלפון לחבר שלך ומאחריך עומדת את מונית ובינתיים עד שאתה נותן את המספר ואתה אומר חכה רגע אני אדפדף אני אמצא לך את זה בינתיים קפץ המונה והמונה קפץ פעימה אחת של 2ח שק זה אתה גנבת את זה ממנו בחיים לא תוכל להחזיר לו את הדבר הזה ולכן אחד הדברים הקשים שישנם זה גזל

שנדבק לנו על הידיים אנחנו אפילו לא מודעים מה שאנחנו עושים ולכן אלה אומרת הגמרא רובם בגזל ומאותם באריות והכל באבק לשון הרע כך אומרת הגמרא ראיתי באחד המפרשים שאומר והכל באבק לשון הרע. אבק לשון הרע זה אפילו אתה יכול לא להתכוון לזה ויש לך אבק של לשון הרע. וזאת למה? מסיבה פשוטה מאוד. אם מישהו מוריד את הכובע שלו בבוקר הוא הגיע בשנה: לבית מדרש כדי ללמוד והניח את הכובע שלו בכניסה לבית המדרש ואחרי זה הוא יוצא בשער. הכובע שהוא בא בבוקר כשהוא הבריש אותו, אחרי שהבריש אותו לפני שהוא יצא מן הבית והכובע שהוא חוזר הביתה זה לא אותו צבע. למה זה לא אותו צבע? כי במשך 12 שעות שהוא היה בתוך הבית מדרש הכובע כלת

אבק. האבק זה לא דבר שאתה יכול למנוע אותו. זה דבר שיורד. נמצא באוויר אבק. ביות והאבק יורד, אתה לא יכול למנע אותו. לכן אומרת המראה, רובם בגזל ומיעותם באריות והכל באבק לשון הרע. כותב הרב יוסף אנגל דבר נפלא שיות ובחטא אדם הראשון אלה היו הבסיס של העוונות של אדם הראשון. התחלנו בעניין של לשון הרע. כי הנחש אמר על הקדוש ברוך הוא שכל מה שהוא לא מרשה לאכול מעץ הדעת. למה זה? כי כל אומן שונא בני אומנותו. כל אומן לא רוצה שיהיה לו קונקורנציה. ולכן מה? הקדוש ברוך הוא לא רוצה. הוא אכל מן העץ הזה הוא ברא עולמות. לכן הוא לא מרשה לכם לאכול מעץ הדעת. אלה הדברים שאמר. אלה הדברים שאמר הנחש. אמר לו הקדוש ברוך הוא.

כך מופיע במדרש תנחומה בפרשת מצורע. אמר הקדוש ברוך הוא לנחש, אתה אמרת ללשון הרע שמה שאני לא מרשה לאכול מעץ הדעת, כי אני אכלתי מן העץ הזה ובראתי עולמות, אני אלקה אותך בצרת. ולכן הקטמים שנמצאים על הנחש, אומר המדרש, אלה כתמים שבאו בגין הצרת, בגין שהוא דיבר על הקדוש ברוך הוא לשון הרע. אז החטא הראשון שהיה לשון הרע. מה העניש הקדוש ברוך הוא גם את אדם וגם את חווה וגם את הנחש? שלושתם קיבלו עונש מוות. בגלל שחז"ל הקדושים אומרים שמי שמספר לשון הרע ומקבל לשון הרע הורג שלושה. כך אומרת הגמרא. בגמרא יש סגנון קצת אחר מי זה השלושה. אבל בכל אופן שנבין עד כמה הלשון הזה דבר נורא. והראשון שסיפר לשון הרע זה הוא

הנחש. אז זה החטא הראשוני. לאחר שהם שמעו את הדברים האלה הלך אדם הראשון ואכל מאת הדעת. לאחר שחווה נתנה לו לאכול מאת הדעת. כאן הוא עבר הלבון של גזל. זה דבר נוסף. גזל. הקדוש ברוך הוא לא הרשה לך לאכול מן העץ הזה אמר מכל עץ הגן האכול תאכל ומעץ הדעת הטוב ורע לא תאכל ממנו ואם אכלת ממנו עברת על גזל והדבר האחרון זה עניין של אריות כתוב הנחש אישיאני ואוכל אישני לשון נישואים כך כתוב והיות וגם היה חטא של אריות לכן כל העניין של יום הכיפורים סובב מסביב לשלושת העוונות האלה לכן אנחנו קוראים במנחה אנחנו קוראים מה פרשת האריות ערבות זה וזה לא תגלה ערות זה וזה לא תגלה לא תגלה כי כך וכך אז הכל נעשה מדברים על עריות

זה אחד ולכן גם שולחים את השעירים לאיפה שולחים את השעירים לעזזל מה יש בעזזל מקום ששם יושבים שתי מלאכים מי הם שתי המלאכים האלה וזה ועזאל כך אומרת הגמרא במסכת יומה וכך מופיע גם במדרש בהרחבה גדולה אוז ועזאל שתי מלאכים שאמרו לקדוש ברוך הוא שאם הוא יוריד אותם למטה הם לא יחטאו ירדו וחטו היות הם ירדו וחטאו לכן היו צריכים תיקון ואלה הדברים המלאכים האלה לא קיבלו אישור לחזור בחזרה לשמיים והיות הם לא קיבלו אישור לחזור בחזרה הם יושבים כאן ולכן שולחים להם דורונות ביום הכיפורים כדי להשתיק את הכיטרוג שיש להם על עם ישראל שעם ישראל חוטא באריות אז זה הדבר הזה שנקרא בשם השעיר להזזל מעבר לכך אנחנו גם יש לנו במה

אנחנו במנחה קוראים הפטרה של יונה מה יש לנו הפטרה של יונה כל תושבי ננווה היו גנבים ויונה נשלח כדי לעורר אותם לחזור בתשובה והם עשו תשובה מעל יתהם הם לא השתמכו על תקנת מריש הם מקרו לבנים מתוך הקיר כדי להחזיר עקרו מה שנקרא פקאות של צמר כדי להחזיר אותם לבעלים עשו תשובה מעל יתם ולכן הנושא שאנחנו קוראים במנחה זה עליונה כדי לתקן את החטא של גזל כי אנחנו בתפילת נעילה אומרים למען נחתל מעושק ידינו למען נחדל מעושק ידינו זה כפרה מספר ש העניין של גזל כפרה מספר שלוש הכף והמחתה שאייתה נכנס לכהן הגדול בקודש הקודשים ביום הכיפורים מכפר על אבק לשון הרע אבק לשון הרע כידוע לכולם גם הוא היה בחטא אדם הראשון מזה זה

התחיל הכל התחיל מלשון הרע ולכן צריכים את הכפרה בשלושת הדברים האלה למה כי שלושת הדברים האלה מונעים את הכפרה של האדם על עוונותיו הקדוש ברוך הוא לא שומע לדברים. לכן כתוב בעניין הגזל, מאיפה אנחנו בכלל לומדים תפילת נעילה? גם כתרבות תפילה אינני שומע. אומר הקדוש ברוך הוא. מה זה גם כתרבות תפילה? ותפילת יום הכיפורים אנחנו מרבים תפילה נוספת מעבר למה שיש לנו כל שבת ויום טוב. כל שבת ויום טוב יש לנו ארבעה תפילות המידה. ביום הכיפורים יש לנו חמש תפילות המידה. גם כיתרבו תפילה, גם אם תביאו בבקשה תפילה נוספת. אינני שומע. למה אינני שומע? כי אתכם דמים מלאו. יש לכם גזל על הידיים. והיות יש לכם גזל על הידיים לכן

אני לא מוכן לשמוע את הדברים שלכם. לכן אנחנו מיד בתפילת נעילה מבטיחים לקדוש ברוך הוא למען נגדל מעושק ידינו שנפסיק לגזול ונחזיר בחזרה את הגזלה שגזלנו כדי לחסום את התשובה על העוונות שעשינו ביום הכיפורים. כי עניין של גזל חוסם את התפילה. אם ככה רבותיי נוכל להבין דבר נפלא ביותר. אומר הזוהר ודע שאחד שמספר לשון הרע מהקורה התפילות שלו לא עולות למעלה כך כותב הזוהר פרשת מצורע עמוד נג מן דאיטלי לשנבישה צלוטא לא אילת כמי קודשבריך הוא מי שמה שנקרא יש לו לשון הרע התפילה שלו לא עולה לפני הקדוש ברוך הוא אלה הדברים שיש כאן ולכן שמרים הנביאה קיבלה צרת מה כתוב מי התפלל עליה מי התפלל עליהושה שרבינו אמר כל נרפנלה

למה מרים לא התפללה על עצמה כי תפילת המצורה על עצמו לא מתקבלת אז חבל לך להתפלל אז מי שמתפלל עליה זה משה רבנו שביקש עליה כן נרפן עלה אלה הדברים שיש לנו בסיעתא דשמיא לכן אם אתה רוצה שיתכפרו העוונות שלך צריך לכפר עליהם אז ביום הכיפורים לא רק שמכירים קטורת כמו שעושים כל יום אלא מה עושים גם נכנסים לפניי ולפנים לקודש הקודשים כדי לכפר על הנושא של אבק לשון הרע. ולכן שוחקים את הקטורת הזאת כדי שתהיה דקה מן הדקה לכפר על על אבק לשון הרע. אלה הדברים שכותב המהרל. וידוע לכולם שסיום מערכת הדינים שלנו בימים הנוראים משתיימת בו שנה רבה. זה הסיום שלנו. אחרי ששישה ימים אנחנו נוטלים לולב מגיע היום השביעי והוא יום

הושנה רבה. זה הסיום שאנחנו לוקחים את הלולב ביום האחרון לפני שאנחנו נכנסים לשמיני עצרת. היום הזה הוא כנכוון כנגד מה הוא מכוון כנגד האיברים של האדם ארבעת המינים מה ארבעת המינים יש לנו אתרוג אומר המדרש ויקרא רבה פרשה לב מכוון כנגד הלב הלולב מכוון כנגד חוט שדרה העיניה הדסים מכוונים כנגד העיניים והערבה למה

אבל למשלה לפה אלה הדברים שכתוב בדברי רבותינו אז פה אז למה יש לנו שתי בדיבה כנגד שפה עליונה ושפה פה תחתונה. ומה אנחנו עושים בסוף התפילה? כאשר סיימנו את התפילה מניחים את ארבעת המינים, שמים אותם על השולחן, נוטלים חמש ערבות ומהחמש ערבות האלה אנחנו מנענאים אותם כמו שכתוב בהלכה ואחרי זה שמגיע לטענה אמונים לוקחים אותם ומקים על הרצפה חמש פעמים כמו שכותב הארי הקדוש. למה? למה צריך להכות על הרצפה דווקא את הערבות? תיקח את הלולב, תקה בו את הרצפה. למה דווקא ערבות? בגלל שהערבה מסמלת את הפה ו500 מוצאות יש לפה והיות אנחנו מסיימים את מערכת הדינים וכולנו יודעים עד כמה חמור העוון הזה של הלשון לכן אומרים לנו

בהתראת הטרה האחרונה לפני שדינמסרים הפתקים לשלוחים ואתם הולכים מה שנקרא לקבל את כל מה שנגזר עליכם בראש השנה וביום הכיפורים לטובה אז דבר ראשון צריך לטפל בלשון ולכן לוקחים חמש בדי ערבה כנגד 500 הפה אלה אל הדברים שאומרים רבותינו בעניין הזה. אם ככה, לאחר שלמדנו את היסוד הזה, בוא נלך הלאה לבאר את הדברים. מצאנו אצל יעקב אבינו בתחילת פרשת ויצא אומר יעקב אבינו, מבקש מהקדוש ברוך הוא בקשה, אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש ושבתי בשלום וכולי. אלה הדברים שכתובים בדברי התורה. אומר המדרש, מה ביקש יעקב אבינו? אם יהיה אלוקים ממדי, בדרך הזה אשר אנוכי הולך. מה הוא

ביקש? אומר המדרש, ביקש יעקב אבינו, ריבונו של עולם, תציל אותי בבקשה מלשון הרע. אם יהיה אלוקים אדי ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך, תשמור אותי מלשון הרע. כמו שנאמר, וידרכו את לשונם כשתם שקר. חוץ מזה שכתוב הולך רחיל. אז הם יהיה אלוקים עם מה שכתוב בפסוק. מה כתוב בפסוק? שו שמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך. העניין של לשון הרע נקרא גם בשם הליכה. אז תשמור אותי עם העניין הזה. ונתן לי לחם לאכול מגילוי עריות. גילוי עריות נקרא לחם. כמו שמצאנו אצל יוסף ואשת פוטיפר קיים את הלחם אשר הוא אוכל. ושבתי בשלום אל בית אבי הכוונה משפיכות דמים. ויה השם לי לאלוקים מעבודת כוכבים. אז מה הדבר הראשון שיעקב אבינו מבקש? עוד

לפני עבודה זרה עוד לפני גילוי עריות או לפני שפיכות דמים. מה הדבר שהוא מבקש? הוא מבקש דבר אחד. ריבונו של עולם, תציל אותי מלשון הרע. למה? כי לשון הרע, אומרים חז"ל, שכונה כנגד כולם. גם כנגד עבודה זרה, גם גילוי עריות וגם שפיכות דמים. ולכן הדבר הראשון שהוא מבקש זה העניין הזה של לשון הרע. אלה הדברים שאומרים רבותינו בסיעתא דשמיא. אבל בואו נראה דבר פלא שקשור ללשון הרע ואין אותו בשום מקום. והדבר הזה באמת מעורר טהיות רבות. הקדוש ברוך הוא לא רוצה להזכיר עוונות וגם לא רוצה שיזכרו עוונות. לא רוצה. אף אחד לא יודע מה שכתוב בתורה. מה היה עץ הדעת שממנו אכל אדם הראשון. הקדוש ברוך הוא אמר לו, " מכל עץ הגן אכל

תאכל." ומת הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו. מה זה היה? אף אחד לא יודע. אף אחד לא יודע מה היה העץ שממנו אכל אדם הראשון. בשביל זה אין בתורה איזכור ולא במילה אחת. מאיפה אתה יודע מה היה? ותפתח את הגמרא במסכת במסכת ברכות בדף מ ותפתח את הגמרא במסכת סנהדרין דף ע שמה אתה תמצא אחד אמר גפן אחד אמר תאנה ואחד אמר חיטה במדרש כתוב גם אתרוג כל אחד מביא את שלו אבל התורה לא כותבת שום דבר התורה לא מספרת שום דבר היה אדם אחד שכושש עצים ביום השבת מי זה היה אף אחד לא יודע מי הוא התורה לא כותבת במילה אחת מי זה היה יצא אדם אחד וקושש עצים ביום השבת מי זה אנחנו לא יודעים באים חז"ל ואומרים זה היה צלוב חד השם שלו התורה לא

כתבה צלוב חד אז למה אתה צריך להזכיר הקדוש ברוך הוא לא רוצה שיזכירו מה החטא שעשה פלוני מה החטא שעשה פלוני אין שום דבר אז למה צריך לדעת מה מונח כאן האתון של בלעם האתון של בלעם שהאון פתחה את הפה וגילתה לכולם שמה שאדון בלאהם מה הוא

היא מה שנקרא הוא בעלה של שלל של של האתון הזאת הז אז כן הזכנתי לעשות לחכות. כך אומרת לו האתון. ואחרי שהאתון אומרת לו את המילים האלה, כך כתוב בדברי רבותינו, מה קורה? בא מלאך והורג את האתון. למה להרוג את האתון? כמה היה קידוש השם אם אתון כזאת הייתה באה פה לגן החיות התנכי או כאן בבני ברק, היה משפר את כל המאזן של כל המאזן בקופת העירייה. באותו רגע שכל חצי שעה אתון היה פותח את הפה ונותן דרשה. יפה מאוד. ולכן מה? הקדוש ברוך הוא יכל להפיק מזה הרבה תועלת והרבה קידוש השם. הקדוש ברוך הוא לא רוצה שאתון תפתח את הפה ותגיד דבר כזה שבלעם עשה ככה וככה. מה אכפת לך? בלעם בן כהן לו חלק לעולם הבא. הוא גוי. אומרת

התורה לא רוצה להזכיר חטאים. אומרת התורה אדם שחטא עם בהמה מה כתוב בפסוק? ואת הבהמה תהרוגו. שואלת הגמרא אדם חטא בהמה מה חטא? מה היא הייתה? הייתה פסיבית. למה אתה מעניש אותה? אומרת הגמרא נכון שהיא הייתה פסיבית אבל מה? אומרת הגמרא שלא יצביעו עליה ויגיד זו בהמה שהיה עם הפלוני ולכן הרגו אותו לכן מצווים להרוג אותה שלא יזביעו עליה גם את האבן את האבן שסוקלים אותו גם כן קוברים ביחד איתו כדי שלא יגידו זה אבן שלכל עם הפלוני גם את העץ שטולים אותו אחרי זה קוברים את זה כדי שלא יגידו זה העץ שנטלה עליו פלוני כדי שלא יזכר מזכרת אבות שהרי כל הנשכלים נטלים אומרת הגמרא ברגע שאתה שם אותו אז מה קורה כולם מצביעים על

האבן הזאת ועל העץ הזה ולכן קוברים את זה גם את ששתטתה ממנו סותטה שתתה מהעץ הזה שתה מן נתנו לה לשתות מים מעוררים אחרי שהיא חס וחלילה התנובונה או משכה באו המים האלה בבטנה וצפותה בטנה ונפלה ירכה אז מה עושים לוקחים את הזה ומעלימים אותו לא משאירים אותו כדי שלא יגידו זה ששתטתה ממנה אישה פלונית אלה הדברים שמביאים אותנו רבותינו לכן הקדוש ברוך הוא לא רוצה שתהיה לנו מזכרת עוון ולא יזכר עוון אף אחד בשום מצב לא להזכיר את זה. אם ככה נשאלת השאלה והשאלה היא מתבקשת. אם ככה אנחנו רוצים רק לדין דבר אחד. למה הקדוש ברוך הוא ציווה לזכור בכל יום את מעשה מרים? אומרת התורה זכור את אשר עשה השם אלוקיך למרים בדרך בצאתכם

ממצרים. יש לך מצווה עשה. אחד מששת הזכירות של בני עדות אשכנז ועשרת הזכירות של בני עדות ספרד. מזכירים בכל יום את הזכירה הזאת זכורת אשר עשה השם אלוקיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים. מה מונח בזה? להזכיר דווקא את מרים הנביאה. מה מונח? אצלוף חדף אחד לא יודע מי זה. הייתה צריך לומר הייתה אישה אחת שדיברה לשון הרע וקיבלה לא משכירים שמרים הנביאה דיברה באחיה ואמרה שמה משה רבנו פרוש למה הוא פרוש גם אני הנביאה וגם אח שלי נביא ואנחנו לא פרושים מאיפה בא משה רבינו מאיפה הוא הביא את זה ברגע שהם דיברו על משה רבנו מה קרה מיד הפכו להיות מצורעים מיד נהיו מצורעים והיות זה מיד נהיו מצעים לכן אומרים חז"ל ללמד אותנו עד כמה

הקדוש ברוך הוא מחמיר בעניין הזה זה אפילו פרסם את מרים הנביאה כדי לתת לה זכויות שאם אנשים ילמדו שהקדוש ברוך הוא לא ויטר גם לא למרים הנביאה שהיא מה שנקרא היא זאת שגידלה את משה רבינו על ברכיה הוא גדל היא זאת ששמרה על משה רבינו איפה היא שמרה על משה רבינו כשהוא היה בנילוס כשהוא היה בנילוס שם שמו את התיבה שלו בתוך הנילוס מי שמר עליו מרים הנביאה מי הלך הלכה והביאה את המנקת מרים הנביאה ועם כל זה היא קיבלה צרעת כידוע לכולם ויש לנו הרבה יותר מזה מה הרבה יותר מזה כולנו יודעים שכל מה שנולד משה רבנו היה בזכותה של מרים הנביאה כי אמרם אמר לשב אנחנו עמלים כך אמר אמרם לשב אנו עמלים נשים יולדות ילדים וזורקים

אותם לתוך היהור אומר בוא אנחנו ניפרד מנשותנו ולא נעמיד דורות כדי לא להעמיד לגיונות כדי שלא יזרקו אותם לתוך היהור אמרה לו מרים הנביאה שהייתה בת חמש שנים שנים אבא גזירתך קשה משל פרעה שפרעה לא גזר אלא על השכרים ואתה גוזר גם על השכרים וגם על הנקבות פרעה לא גזר אלא בעולם הזה ואתה גם בעולם הזה וגם בעולם הבא פרוק ספק גזירתו מקיימת ספק אין גזרתו מתקיימת ואתה גזירתך ודאי מתקיימת ולכן שמע את זה אמרם והחזיר את אשתו עמדה זה החזיר את אשתו עמדו כולם והחזירו את נשותיהם יוצא שמה שהוא היה זה היא הייתה זאת שבזכותה חזר בחזרה אמרם לראייתו והיא גם התנובה נבואה שמה מהחזרה של אמרם ליוכבת מה יהיה היא תלד את מושם של

ישראל זאת הייתה הבצורה שלה אז מה קרה אז רק היא שאלה על משה רבינו שאלה מה השאלה שהיא שאלה למה משה רבינו פרוש יותר מהם על הדבר הזה מענישים אותה בכזה מין עונש חמור הדבר הזה נראה קצת תמוע אבל למד אותנו רבותינו עד כמה התורה מקפידה על הנושא של לשון הרע ואין החלקה מה שנקרא עיגולי פינות. גם מרים הנביאה אחות של משה רבינו. מרים שהייתה נביאה ברגע שדיברה משהו לשון הרע על משה רבינו, גם לא בדיוק לשון הרע. היא רק שאלה מה שונה משה רבינו משאר הנביאים. כבר לקתה ואנחנו כל יום מזכירים את זה זכור את אשר עשה השם אלוקיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים. ממשיך הרמבם וכותב דבר נפלא בהלכות טומ צרת. כותב הרמב"ם דבר נורא, תדע

לך שדרך בני אדם מדברים ענייני הבלים. זה הדרך. מה נשמע? שואלים כל מיני שאלות. מה יהיה עם המלחמה? מתי יהיה או לא יהיה? כן יהיה. כל מיני שאלות ששואלים. משם מתחילים לדבר על כל מיני דברים של פוליטיקה. משם מתחילים לדבר על רבנים, משם על נביאים עד שמגיעים לדבר בקדוש ברוך הוא. אומר הרמב"ם, מאיפה זה מגיע לדבר בקדוש ברוך הוא? הסיבה שזה מגיע בגלל סיבה פשוטה מאוד ששתו בשמיים פיהם. איך שתו בשמיים פיהם? כי לשונם

תלך בארץ. אחרי שלשונם תהיה בארץ לכן זה הגיע. אלה הדברים שמלמדים אותנו רבותינו בסיעתא דשמיא. אם ככה בוא נלך עוד שלב אחד שכותב הספר סס באמרתך. רעיון מאוד מאוד יפה. יש לנו בתורה 53 פרשיות. 53 פרשיות יש בתורה גן פרשיות. גם 53 פרשיות יש בתורה. אומר הרב סס ממרתך דבר יפה מאוד כתוב בפסוק ועץ החיים בתוך הגן. כך נאמר בפרשת בראשית מה זה עץ החיים בתוך הגן. אומר הרב בדרך הדרוש יעבר יפה מאוד. בתוך הגן איזה פרשה מתוך הנג פרשיות שנמצאות בתורה איזה פרשה נמצאת באמצע? איזה פרשה ועץ החיים בתוך הגן? מה מתוך הגן? אומר פרשת תזריע היא בתוך הגן. למה? כי עד פרשת תזריע קראנו בשבוע שעבר את הפרשה של שמיני יש 26 פרשיות.

הפרשה ה-27 זו פרשת תזריע וממצורע הסוף יש עוד 26 פרשיות. אז בתך הכל יש לנו גן פרשיות, 53 פרשיות. מה הפרשיה האמצעית? הפרשיה האמצעית מה היא? היא הפרשה הזאת, פרשת תזריעה. ועץ החיים בתוך הגן. לומר לך אם חפצי חיים אתם אם אתם חוצים חיים כמו שאומר דוד המלך מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב מה צריך לעשות נצור לשונך מירה ושפתיך מדבר מרמה זה הדבר שמביא חיים ארוכים לכולם לכן עץ החיים בתוך הגן איפה נמצא החיים החיים נמצאים בפרשת תזריע שם אדם מדבר את התורה על אדם שקיבל צרעת הגוף בגלל שהוא דיבר לשון הרע זו תהיה תורת המצורעת תורת המוציא רע אדם שמדבר על החיים. אומר הרב, ומה כל כך נורא לדבר לשון הרע? מה זה

כל כך נורא? אומר הרב, פשוט מאוד, כולנו יודעים מה שהפסוק אומר בפ בספר במדבר, פרשת טו. כי דבר השם בזיקרת קרת הנפש ההיא עוונה בה. אומרת הגמרא במסכת סנהדרין בדף צט, היכר בעולם הזה, תיקרט, אומרת הגמרא, לעולם הבא. למה? כי דבר השם בזה. הוא ביזה את הקדוש ברוך הוא. דבר השם בזה. שואל תוספות יום טוב בעבות פרק ג'. למה המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא? איזה עונש חמור של המלבין פני חברו ברבים שאין לו חלק לעולם הבא. אומרת הגמרא, מה זה שונה מכל העבירות האחרות שלא מצינו שיש עליהם עוון כזה חמור שאתה משתמש בו? שמה שאין לו חלק לעולם הבא. התשובה היא שבכל יהודי יש דבר השם. הרי שלושה שותפים באדם. אבי ואמו

והקדוש ברוך הוא. האדם מורכב 50% מהנשמה של הקדוש ברוך הוא ו-50% מאבא ואמא. אבא נותן את הלובן, האמא נותנת את האודן חמש וחמש והקדוש ברוך הוא נותן 10ה חלקים. אז מחצית מהאדם מה הוא מחצית מהאדם? זה הקדוש ברוך הוא. אם ככה, באותו רגע שאתה מדבר על בן אדם, אז באופן עקרוני אתה לא מדבר רק על בן אדם. אתה מדבר גם על הבן אדם וגם על החלק האלוקי שנמצא בתוכו. לכן כי דבר השם בזה. אם אתה מבזה את דבר השם שבתוכו, אם אתה אומר על יהודי שהוא שותה או שאתה אומר עליו בכינוי גנאי כלשהם אתה לא רק אומר עליו את זה. על מי אתה אומר את זה? גם על הקדוש ברוך הוא שנמצא בתוכו. אז אם אתה משתמש גם בקדוש ברוך הוא שנמצא בתוכו אז ודאי

שהעונש עליך הוא חמור ביותר. ולכן אומרת הגמרא שמי שנמצא בשעה שנשמתו של אדם יוצאת ממנו. מגיע הזמן שהנשמה חוזרת בחזרה. מה הוא צריך לעשות? אומרת הגמרא קורע בבגדו כך אומרת הגמרא כמו מי שרואה ספר תורה שנשרף איזה ספר תורה נשרף הבן אדם היה בן 105 מה ספר תורה שנשרף זקן ברוך השם חי חיים מאושרים עד יומו האחרון כידין ספר תורה שנשרף למה כי כל יהודי הוא ספר תורה כל יהודי יש בו אות בספר התורה וברגע שהנשמה שלו יצאה כביכול נפסל לספר תורה ברגע שאתה מלגלג על יהודי אתה מלגלג על הקדוש ברוך הוא ומלגלג על ספר ספר התורה שבתוכו. לכן קבע הקדוש ברוך הוא את פרשת תזריע בתבך 26 מקדימה ו-26 מאחורה. בשביל מה? כדי לומר לך

שהקדוש ברוך הוא נמצא לפני ואחרי ואת החיים בתוך הגן. החיים שלנו. אם אנחנו בתוך הגן נקפיד כל הזמן שלא לדבר לשון הרע כדי לא לפגוע בקדוש ברוך הוא, זה יהיה הדבר שבאמצעותו נזכה לרכות ימים. אלה הדברים שהוא אומר בסיעתא דשמיא בעניין הזה. בוא נלמד עוד נקודה אחת וננסה לראות עד כמה שידינו משגת לפחות קצת בפרשה הזאת ננסה ללמוד את הדברים ולראות עד כמה ידינו מסגת אדם כי יהיה באור בשרו שעת או ספחת או בהרת והיה באור בשרו לנגד שרה ובא אל אהרון הכהן או אל אחד מבניו הכהנים כותב רש"י בפסוק הראשון בתורה קטע מתוך תורת כהנים גזירת הכתוב שאין טומת נגעים וטהרתן אלא על פי כהן. הטומה של הנגעים והטהרה שלהם לא נעשים רק על

ידי כהן. רק הוא קובע אם זה טמא או טהור. אף אחד אחר לא. אלה הדברים שכתובים בדברי רש"י הקדוש מקורם בתורת כהנים. רבותיי פלא מופלא הדבר הזה. מי שקובע זה הכהן. אם הכהן לא אמר טמא יכול לעשות הרב הראשי לישראל. לא עוסר שום דבר. למה? כי צריך את הכהן. הוא צריך להגיד אם זה טמא. פלא מופלא. רבותיי, כולנו יודעים שכל השאלות ההלכתיות שיש לנו, את מי אנחנו שואלים? שואלים את הרב. בשביל זה יש רב שעבר, קיבל התרה ולמד הלכות מראות ולמד הלכות שחיטה ולמד על כל ההלכות. ואתה בא לשאול אותו, מה הדין? אם בבהמה יש דבר כזה או בעוף יש דבר כזה? את מי אתה שואל? את הכהן. אתה שואל את הרב. אם יש לך בעיות בענייני טומאה וטהרה, אתה

שואל את הכהן. אז מה קרה פה? אתה שואל את הרב, אז מה קרה כאן? שלגבי מצורע את מי שואלים? שואלים את הכהן. על פי ויהיה כל ריכונגע. אומרת התורה, הוא קובע אם יש כאן טמא או אין כאן טמא. זה הקביעה שלו. והשאלה מה מונח כאן? מה יש כאן? שדווקא הכהן הוא זה שקובע. כותב הרמב"ם דבר פלא, גם אם הבן אדם נטהר כבר ואין לו שום צרעת והצרעת נרפעה ממנו, הוא היה מצורע מוחלט ויצא מחוץ למחנה והצרעת נרפאה והוא יצא מחוץ למחנה ולא בא לכהן אף על פי שאין לו שום צרעת כרגע הוא לא נחשב טהור מתי הוא נחשב טהור אתה יודע מתי הוא נחשב טהור רק באופציה אחת מה היא האופציה אופציה היחידה רק אם הכהן יבוא ויגיד לו אתה טהור אם הוא לא יגיד לו

אתה טהור הוא לא ניתר. אלה הדברים שכותב הרמב"ם דבר נפלא ביותר רבותיי מה קורה אם הכהן לא מבין בצבעים? יש 72 מראות נגעים. מה לעשות? הכהן לא מבין בצבעים. יש דבר כזה שקוראים לזה עיוור צבעים. מכירים תופעה כזאת עיור צבעים? או שאתם לא מכירים? אם אתם לא מכירים, זה שמדבר עליכם עכשיו, אין לי שום הבנה בצבעים. שום דבר בצבעים. כל הצבעים בשבילי אותו דבר. כמובן שלא שחור אני לא אגיד על זה ורוד. אין שום סיכוי. ועל ורוד אני לא אגיד שזה צהוב. אבל בכל אופן בדקויות שישנם בין צבע כזה לצבע כזה אני לא יורד לניואנסים ברוך השם בסיעתא דשמיא זכיתי למתנה גדולה שאני לא יודע צבעים למה אני אגיד לכם לפני אולי 30 שנה 30 שנה

אחי שיהיה בריא עד 120 שנה עבד בארצות הברית הוא עבד בתכשיטנות היה לו תכשיטים מחר תכשיטים תכשיטים כידוע לכולם מוכרים כם אבנים מעטרים את התכשיטים בכל מיני אבנים יפות ומרגליות. יפה מאוד. אז אחי אמר לי, אתה יודע מה? אתה מחפש עבודה, כנס את הבורסה, עבודה נקייה. אני אגיד לך איזה אבנים אני צריך, תקנה לי במחירים טובים. במקום שאני אשמש לשלם דמי טיווך פה לכל מיני סוחרים, אתה תהיה ה מה שנקרא, אתה תהיה הברוקר שלי, אתה תקנה עבורי את כל ה את כל האבנים והרווח יהיה שלך. גם עזרתי לך תעבוד בזה שלוש ארבע שעות, ברוך השם, בסיעתא דשמיא, תוכל לשקוד על התורה ועל העבודה. נו נפלא ביותר אין כאלה אחים בכל העולם כולו כזה

מין דבר בקיצור אז זה מה שהיה כדי ללמוד את העניין של היהמנים הלכתי לבורסה הלכתי לבורסה ליהלומים נכנסתי לאחד אמרתי לו בבקשה תלמד אותי איך נראים האבנים תלמד אותי מה זה אבנים אני יודע מה זה אבל איך יודעים להבין שזה המידה הזאת וזה הנקיות הזאת וזה הצבע הזה וזה הצבע הזה הוא שתח בפניי כמה אבנים ואמר לי בבקשה קצת תסתכל מה אתה רואה לבן יותר מה אתה רואה שבזה קצת צבע צהוב יותר מה אתה רואה ורוד יותר תסתכל תיקח את הלופו יש כזה לופו אתם יודעים מה זה עם שרשרת פה מסתכלים ומסתכלים בפנים ותראה מה אתה עושה יש כזה צ'ופצ'יק כזה אתה שם את האבן ככה אתה מסתכל ימינה שמאלה יפה מאוד הביא לי חמש שש שבע שמונה אבנים אני

כבר לא יודע מה זה בקיצור הסתכלתי אמרתי לו תשמע אלה אבנים חבל על הזמן כולם אותו דבר כולם כולם אותו דבר מה אומר אתה לא רואה את ההבדלים בין בין ווי וצ'יפייצג'י אומר לא מכיר לא ווי לא צ'יצ'יצ'י כולם נראים אותו דבר אמר לי שיהיה לך ברכת הצלחה וכל טוב תחזור בחזרה לכול אתה לבורסה לא שייך כל טוב זה בסדר זה לא קרה שום דבר אתה לא ראשון ולא אחרון תלך לחיים טובים או לשלום זהו חזרתי חזרה לכוללת אז ברוך השם מאז נכנסתי לבורסה איך נכנסתי לבורסה מאז כבר כמעט 15 שנה שאני מוסר שיעורים בבורסה כל אלה מהווי באים לשמוע אותי. לו אני שומע אותם לפחות דבר אחד הרווחתי שאני אומר להם שיעורים שם ככה הייתי מוכר שמה מי יודע

לאיפה הייתי מדרדר אבל ככה לפחות מה ככה לפחות אני מוסר שמה שיעורים וזה אנחנו מקיימים טוב לי תורת פיך מאלפי זהב כסף הרבה יותר טוב טוב נפלא ביותר בא כהן ולא מבין יש 72 מערות נגעים מה לעשות הוא לא מצליח לזהות אם זה הגוון הטמא או זה הגוון הטהור הוא לא יודע מה עושים מה עושים מביאים תלמיד חכם שמתמחה בנושא של צבעי נגעים. הוא בא ביחד עם הכהן, מסתכל על הנגע ואומר לו תגיד טמא. יפה מאוד. הכהן אומר טמא. אחרי שבוע הוא בא ומסתכל על הנגע, אומר תגיד טהור ונהיה טהור. אז מי הרב מסתכל בעיניים של הרב. ומה קורה? והכהן אומר כמו שנאמר בפסוק ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע. ככה אומרת התורה. על פי הכהנים יהיה כל ריב וכל

נגע. הכל נעשה על פי הכהן. הכהן אומר טמא, טמא. הכהן אומר טהור, טהור. הכל קשור אליו. אלה הדברים. ומה קורה עם הכהן הוא בבר מצווה? שבוע שעבר הוא נהיה בר מצווה. הוא בן 13 ושבוע. הוא היה ברוך השם עשה בר מצווה וראש העיר בא לבר מצווה שלו והתארח שם. אפילו דיבר וזה כמה כבוד יש לו לדבר עם הכהנים ולהיות בבר מצווה של כהן שעתיד להקריב קורבנות. בעזרת השם. יופי ברבו. הכל טוב. כעבור שבוע ראש העיר פתאום רואה שיש לו איזה כתם על היד מה עושים מחפש כהן הבעיה שכל הכהנים נסו להשתלמות אין שום כהנים בעיר כולם נסו לירושלים הכהן הגדול הזיק את כולם לבוא לירושלים אין בכל העיר שום כהן רק הילד בר מצווה הזה מלפני שבוע אז מה

עושים הולכים לרב של העיר והרב של העיר מגיע עליו ראש העיר והרב של העיר אומר תרים את השרבול והוא מרים את השרבול ומסתכל ואומר לילד, תגיד לו טמא. מה? הצוצי כזה בן 13 שנים ושבוע, מה שנקרא, יש לו כסד בכלל, עוד לא קנו לו כובע, מה שנקרא הצוצי כזה אומר לראש העיר, אתה טמא. ואז מה קורה? הוא הולך, מה שנקרא, מחוץ למחנה הוא נקרא שם וכל הדרך. מה הוא צועק? אני טמא, אני טמא, אני טמא. כך כתוב בחז"ל, נכון? הוא כל הזמן צועק טמא אנוכי. למה הוא צריך ללמוד טמא? מסיבה פשוטה כי הוא לא יכול להתפלל. הוא לא יכול להתפלל. אומרת הגמרא במסכת במסכת מועד קטן הוא לא יכול להתפלל. אז מי מתפלל? אומר שלום אני טמא. בבקשה תתפללו

עליי. קוראים לי כך וכך. בין כך וכך תתפללו עליי. נו, שמעתם מי אומר את זה? האיש הקטנצ'יק הזה, הילד בן 13 ושבוע, ששבוע שעבר ראש העיר נתן לו קצות החושן, מתנה או בעל שם טוב על התורה. וברוך השם עכשיו הוא שקה הכניס אותו לשבוע מחוץ מה שנקרא דחף אותו לחדר ממוגן ירי ברוך השם שם אותו מחוץ למחנה שישב שמה ירגע קצת בעזרת השם יופי ומה קורה אם הכהן הוא בעלמום בעלמום גיב פיסח צולע כל מה שאתה רוצה מה כל מה שאתה רוצה כל המומין שנמצאים אצל הכהנים ופסולים בפסולים של הכהנים מה שהתורה מונה בפ בפרשת אמור מותר להם לראות נגעים או לא? מותר להם לראות נגעים?

לא. למה לא?

למה לא? הוא לא כהן

הוא כהן. קוראים לו מוישה כהן. קוראים לו מוישה כהן.

מה?

הוא בעלמום. ולכן מה? להקריב הוא לא יכול להקריב קורבנות. קורבנות הוא לא יכול להקריב. מותר לו להתאמים? למה לא? הוא באלמום. מותר לו לטמא למתים? לא. הוא יכול לאכול תרומה? כן. אז מה אתה רוצה? אז הוא כהן לכל דבר ועניין. אם הוא כהן לכל דבר ועניין אז הוא מסתכל על הנגע. למרות שהוא מקופף חצי עד הרצפה. הוא מגיע למעלה הוא מסתכל עליך ואומר אדוני אתה טמא. יפה מאוד זהו סגור. אומרים לך דסתכלו בחינוך במצווה קסט. אפילו עם קרות שובחה ואפילו פצועה דקה כל מה שאתם רוצים כל המומים שאתם מכירים אצל כהן פירוש דבר נמצא כאן. לא פחות מותר לו להשתקל נגעים. אין לו שום דבר. למה? כי ראיית נגעים איננה עבודה. זה לא עבודה. אם

זה לא עבודה אפשר לומר לכהן. גם אם הוא בעלמום אפשר לומר. אלה הדברים שמופיעים בדברי רבותינו בסיעתא דשמיא. באים חז"ל ומנסים להבין מה מונח כאן. למה באמת העבודה הזאת של פסילת אדם ושליחתו להסגר בנושא הצרת ניתן דווקא לו הכהנים. ורק הכהנים קובעים ומוטמות האור זה נמצא בידיים שלהם ממשיכה התורה ואומרת בפסוק יג ואם פרוח תפרח הצרעת באור וכישתה הצרת את כל אור הנגע מראשו ועד רגליו לכל מראה עיני הכהן אומרת הגמרא בסנהדרין דף לד מראה עיני הכהן פרט לכהן שחשך מאורו דהיינו כהן עיוור כהן שלא רואה כלום ויש לו מקל שאיתו הוא הולך הוא לא רואה שום שום דבר. יש דיון אם הוא רק עיור בעין אחת. מה דינו? תסתכלו בחינוך במצווה

קסט מדבר על זה. אבל אם הוא עיוור אומרת הגמרא הוא לא יכול. ואים מראה עיני הכהן הוא רק אם יש לו עיניים הוא יכול לראות. אם לא אלה הדברים שכתוב בדברי רבותינו בסיעתא דשמיא. בא המנחת חינוך במצווה קסט ושואל שאלה. אם הוא לא עיוור, הוא רק עיוור צבעים, הוא רואה למרחק של 80 קימטר. הוא רואה טילים למרחקים יפה מאוד אלא מה בצביעים הוא לא מבין הוא לא להגיד אם זה לבן בהיר או לבן עוד יותר בהיר הוא לא מבין בזה אז מה הוא עושה מביא איתו רב והרב מסתכל ואומר לו אדון כהן תגיד לו טמא יפה מאוד בן כמה הוא קטן בן 13 בעלמום לא רואה שום דבר אומר בסדר גמור הרב יגיד שואל החינוך שאלה מאוד יפה אם הוא שותה הוא לא יודע מה שנקרא

שותה לא נמצא מפוקס מביא אותו ביחד עם הרב והרב אומר לו תגיד כך תגיד כך וכך נעשה שואל החינוך שאלה פשוטה מאוד אם הוא עיוור צבעים הוא יכול להסתכל הוא לא מבין שום דבר מבחינתו הצבע שהוא רואה מולו אין לזה שום משמעות כי הוא לא רואה צבעים הוא עיוור צבעים הוא לא רואה כלום וזה לא כך נורא הוא לא רואה כלום מה הוא יכול לעשות אז מה עושים מה עושים מביאים אתו רב והרב שמבין בצבעים הוא אומר אלה הדברים שכתוב בחז"ל. כך אומרת הגמרא. אז אם אומרת הגמרא שמביא איתו גמרא בערך בתחילת ערכים בדף ג מביא איתו את הכהן והכהן מסתכל מביא איתו את הרב והרב מסתכל ביחד איתו ואומר מה ההלכה? אז למה עיוור לא יכול? כך שואל החינוך. גם

עיוור ששמאור עיניו כשלו והוא לא רואה שום דבר גם הוא יכול ללכת ביחד עם הרב והרב יגיד לו בבקשה תגיד את המתגיד את האור. למה אחד שחשך מאור עיניו? אומרת הגמרא הוא לא יכול אבל אחד שהוא עיבר צבעים הוא כן יכול שואל הרב מנחת חינוך בסימן קסט שואל למה זה נעשה בצורה הזאת אלה הדברים שאנחנו בעזרת השם רוצים להבין בסיעתא דשמיא בא הספר שנקרא בשם המינחמוני ואומר הספר אין ינחמוני של האדמור מטולנה אומר תשובה יפה מאוד מה הוא אומר אומר הרב כתוב בגמרא במסכת ארחין בדף ג אומר שמה גם רשי וגם תוספות. שניהם אומרים שמה? ברגע שאתה הולך, ברגע שאתה הולך עם הכהן ומה הבן אדם הוא זה שמבין אתה צריך ללכת שמה? שהכהן ילך ביחד עם

הבן אדם. זה הלשון שאומר ברשי. והולך תלמיד חכם ישראל ורואה אמו. תלמיד חכם ישראל הולך ורואה אמו. מי זה רואה אמו? רואה אמו. מי זה הרואה אמו שיש לנו? מי זה רואה אמו? ביחד הכהן. ביחד עם מי הכהן ביחד עם הבן אדם שמסתכל איתו את הצבעים אז רואה ביחד איתו אם הוא לא רואה הוא לא יכול לקבוע שום דבר לכן צריך מה לכן צריך שיהיה רואה אמו אלה הדברים שאומרים רבותינו בסיעת דשמ והשאלה למה זה מה מונח כאן בנושא הזה אנחנו בעזרת השם ננסה להסביר את הדברים מה מונח כאן בזה שהקדוש ברוך הוא נתן לכהנים להחליט על טמא אוהו והדבר דבר נעשה אך ורק עם הכהנים. מה הסוד התמון כאן? אלה הדברים ששואל אור החיים הקדוש. אומר האור החיים

הקדוש בגמרא במסכת שבת גקיט אומרת הגמרא שתי מלאכים מלווים את האדם בליל שבת לביתו וגם מלאך טוב עונה אמן בעל כוחו. אם מלאך המלאך הרע מוצא שמה דברים לאורא אומר לו כן תזכה לשבת הבאה והוא אומר אמן. אם הוא רואה שהשבת הכל היה יפה אז גם המלאך הרע. אומר אמן. והנה לצד אומר אור החיים הקדוש שהכהן הוא המכפר על ישראל מטומתם ומתחלויהם. לזה יצב השם שיסכים על טומ שקנתה מקומה באיש ההוא עד ששובו לפני השם ואז יבואר השם ממנו את דברי טומתו. כך כותב הרב אור החיים הקדוש. בא הכלי יקר ואומר תשובה מאוד יפה. יש לנו שלושה סוגים של צרעת. סעת, ספחת ובהרד. כותב הרב הכלי יקר, מה זה שעת? צפחת ובהרת? הוא אומר, שיעמקביע את עצמו

והוא שחצן. מה שנקרא הוא מרים ראש, זה נקרא סא, זה מגיע על גסי הרוח. ספחת הוא אומר, אלה שיש להם חמדת הממון ורוצים לספח גם ממון של אחרים אליהם. זה העוון שנקרא בשם ספחת. יש עוון נוסף שנקרא בהרת. מי זה בהר? בהרץ זה מי שמדבר לשון הרע. מדבר לשון הרע על אחרים ואז מה קורה להם? הופך להיות הפנים שלהם מאדום ללבן אז לכן צאץ הפחת או בהרת שמה קורה כתוצאה מהדיבורים הל לשון הרע הם נעשים הפנים שלהם בהרט הם נעשים בהירים יותר ונעשים אדומים יותר אז אלחברה והטיסונקה תיסונקה והתיחברה אומרת הגמרא לכן יש שעת או ספחת או בערת אלה הדברים שכותב הרב כלי יקר דבר נפלא ביותר ולכן ממשיך הכלי יקר והכהן לעולם אין בו לא סעת ולא

ספחת ולא בערד. למה אין לו שלושתם? מסיבה פשוטה. מאיפה מתחילה הכהונה? מאיפה? מאהרון הכהן. אומרת התורה בתחילת הפרשה שאחת שיש לו צרת מה הוא עושה? הולך אל אהרון הכהן או אל אחד מבניו הכהנים. לשם הוא הולך. ולכן הוא אומר מה מצאנו אצל אהרון הכהן? שהיה אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבון לתורה. אז אומר, המידה שלו הוא רק לעשות טוב לאנשים ורק להרבות אהבה ואחווה ושלום וראות. אז הוא לא שייך לעניין הזה של מריבות. זה לא שייך אל הכהן, זה לא שייך אליו. מעבר לכך הוא לא מתרומם, הוא לא מדבר, הוא לא מדבר על אחרים ולא מה שנקרא מבזה אותם, כי הוא עצמו מנמיך את עצמו. מצאנו אצל משה ואהרון מה שלא מצאנו אצל

אברהם אבינו. כי אברהם אבינו אמר ואנוכי עפר ואפר ואילו מה? ואילו ואילו מה ואילו משה רבנו מה אמר משה ואהרון אמרו ואנחנו מה אז זאת אומרת נאמר בהן יותר ממה שנאמר באברהם אבינו אז אין להם שום סעת הם לא מתרוממים חוץ מזה גם אין להם בערת הם לא מלבישים הם לא מלבנים פנים של אחרים כי הם רק רוצים לעשות טוב ומה עוד יש לנו גם אין לנו את העניין של מה של ספחת לקחת עוד כסף עוד כסף כי לכהנים אין בכלל בתים בארץ ישראל הם הכל הכל מקבלים ממה שנותנים להם עם ישראל. לא יהיה לכהן והכהן ללוי חלק ונחלה בארץ ישראל. השם הוא נחלתו. אז מה שעם ישראל נותן לו יש לו. אז הוא לא קונה בית ולא משקיע בשום דבר. זה המידה שלהם. לכן

הכהנים שמבניו של אהרון הכהן הם יכולים להסתכל את הנגעים. כותב הכלי יקר כי אין להם לא צת ולא צפחת ולא בארץ. אלה הדברים שאומר דבר נפלא ביותר. אחרי שלמדנו את היסוד הזה, בוא ניכנס ונראה עד כמה שידנו מסגת לעסוק בנושא הזה בסיעת השם, בסיעת דשמיה. בספר אמא ינחמוני הוא עומד על דבר מאוד מאוד מעניין, באמת דבר מרתק שהוא לומד אותו בהרחבה גדולה והוא מסביר דרך זה כמה וכמה דברים נפלאים בסיעתא דשמיא. הוא עומד על העניין הזה. אבל אולי נקדים למה הקדוש ברוך הוא בחר שהכהן שמגיע יכול להיות ילד בן 12, יכול להיות אחד שמגיע ויש לו מום. גם אלה יכולים לקבוע בנגעים. התשובה ראיתי פעם באחד הספרים ואני לא זוכר מי אומר את זה.

בני אדם בחרצובות שבלשונם נוהגים לפסול כל מיני אנשים. במילה אחת הם לא אומרים הרבה. תגיד מה אתה אומר עליו מילה אחת לא הרבה שיחות זה הכל אני אומר לך הוא אחרי שאתה בא אליו הוא מקבל צרד אומר למה מה אמרתי אמרתי שהוא וזה גם נכון זה לא נקרא לשון הרע זה מצב נתון הוא על מילה אחת שהוא אומר זה הכל מילה אחת ברגע שהוא אומר מילה אחת אומרים לו בוא בוא תראה לא רק שאמרת מילה אחת עכשיו אתה תלך לכהן אחרי שנה את המצורע הוא לא יגיד הרבה דברים מה הוא יגיד מילה אחת מה הוא יגיד טמא מה התפקיד שלך אתה מרגיש את עצמך על האולימפוס בעקבות לתפקיד שלך כל אלה שנמצאים תחתך מה הם הכל שום דבר צוציקים מה שנקרא קטנים אין לך איתם

שום דבר נכון הם לא דברים גדולים ואתה מבזה אותם מי הם בכלל מה מה הם בכלל ככה אתה מבזה אותם היות ואתה מבזה אותם ואתה אתה אומר אין שום דבר אומר הקדוש ברוך הוא יבוא אחד קטנצ'יג שהוא בסכל בן 13 ושבועיים והוא מכניס אותך להסגר לא הסגר של קורונה שאתה יושד מה שנקרא במשפחה גרעינית אתה יושב מחוץ למחנה לבד ושם אתה יושב ואתה כל הזמן צועק טמא טמא יקרא אתה מתפלל ואומר רבותיי אני טמא אתה מכריז לכולם בבקשה תתפללו עליי אני טמא אתה שמטמא אחרים אתה שנוהג לדבר על אחרים ולומר כמה הם טמאים אתה תדבר בסוף אתה תהיה טמא. אלה הדברים שאומר הרב דבר נפלא ביותר. אם ככה רבותיי בוא נלך הלאה. ישנם אנשים שמתוקף תפקידם הם מה? הם

לא נותנים יחס מיוחד לאנשים שהם בעלי מומין. רואים אדם שהוא בעל מום במקום לתת לו את הכבוד, במקום לתת לו את הערכה שהוא בעלמום. בגלל שהאדם הזה נולד באלמום, שלא באשמתו נולד בעלמום, הוא צריך מילה של יחס. הוא צריך מילה טובה, שיתנו לו מילה טובה ויגידו לו מילה טובה. ברגע שאתה אומר מילה טובה לאדם כזה, מה כמה רבה הערכה? כמה האדם הזה חוזר הביתה, שס ושמח, מישהו התייחס אליי, מישהו אמר לי כמה אני מוערך וכמה אני מעריכים את זה. שלמרות הקושי שלך בהליכה, אתה הולך מרחק גדול לבית הכנסת. למרות הקושי שלך בהליכה, אתה הולך מרחק גדול לישיבה. מעריכים את זה, אנשים שמים לב, אנשים נותנים את ליבם לראות כמה קשה לך. ושאתה

נותן לו דברי שבח וקילוסין, אתה מרים את רוחו. אתה מרים אותו לגבעים. ראיתי פעם באחד הספרים הוא כותב, אנחנו לא יודעים איך אנו אומרים מילה מילה טובה לא עולה כסף. נכון? תמיד אומרים תגיד מילה טובה, היא לא עולה כסף. ראיתי פעם אחד הספרים אומר מילה טובה לא עולה כסף, אבל היא שווה מיליונים. היא לא עולה כסף אבל היא שווה מיליונים שאתה אומר מישהו מילה טובה על ידי זה שאתה אומר מילה טובה אתה מרומם את רוחו לכן באותו רגע שאתה מלגלג על בעל מום ואתה מלגלג על אדם שהוא קטן ואתה מלגלג על כל מיני דברי לעגיע על אחרים הקדוש ברוך הוא מחזיר לך מנה אחתפיים מנה נותן לך את המנה בא ילד קטן ואומר לך להיות טמא בא אדם שהוא

בעלמום ואומר לך להיות טמא ואתה מה שנחשב אדם גדול אדם נחבט דווקא זה הירוד ודווק זה מה שנקרא השבור והרצוץ הוא זה שאומר לך שאתה טמא ללמד אותנו כמה אנחנו צריכים להיזהר במה שאנחנו מוציאים מהפה סך הכל אמרתי מילה אחת גם הכהן בסך הכל אמר מילה אחת וכשבן אדם מגיע אל הכהן לשאול אותו אם זה טמא או טהור כמה תפילות הוא אומר לפני זה כמה תפילות הוא אומר ריבונו של עולם בבקשה שהכהן יגיד שזה בסדר שהכהן יגיד שזה טהור ושאני אשאר בבית ושאני לא אצטריך לעבור את כל התהליך הזה של טהרת מצורע קרחת וכל מיני דברים מה אני צריך אזה ריבונו של עולם אנהחוס ורחם עליי על מה אמרתי בסך הכל אמרתי על הבן אדם הזה וזה שהוא מילה אחת

אומר לו הכהן נכון לא אמרת שום דבר רק מילה אחת גם אני לא אגיד לך שום דבר רק מילה אחת איזה מילה אני אגיד לך טמא זה הכל לא יותר מזה שתבין עד כמה הבן אדם במילה אחת שאדם מוציא מהפה שלו. עד כמה משמעות יש לזה בסיעתא דשמיא. אומר הספר אמה ינחמוני דבר נפלא ביותר. מצאנו גזירת הכתוב. מה היא גזירת הכתוב? אומרת התורה, גזירת הכתוב שכהן יכול להיות בעל מום בגופו בכל מומי הכהנים והוא כשר לראות מראה נגעים. כשר. אבל אומרת הגמרא אם הוא לא רואה חשכו מאורניו. אומרת הגמרא היה למראה הכהן אם הוא רואה יכול להגיד אם הוא לא רואה לא יכול להגיד שואל המנחת חינוך אומר לא מבין מה ההבדל מה קורה אם אחד שהוא עיוור צבעים ולא מבין

מה הוא רואה או אחד שהוא שותה ולא מבין מה הוא רואה הוא הולך עם הכהן והכהן אומר לו תגיד טמא והוא אומר טמא אז מה זה משנה אם הוא עיוור או לא למה זה בדיוק משנה כך שואל הרב מנחת חינוך שאלה מאוד יפה אומר הספר אמה ינחמוני דבר נפלא מופיע מופיע באותיות דרבי עקיבא מופיע שבשעה שהאותיות הקדוש ברוך הוא בא לברוא את העולם באוטיות לפני הקדוש ברוך הוא וכל אחת ביקשה שמהם הקדוש ברוך הוא יברא את העולם כך מופיע בא עוד זה בא עוד זה הגיע אות ט ואמרה לה הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם תברא בי את העולם תפתח את העולם במילה ט למה כי המילה ט תמיד מבשרת בחז"ל את העניין של הטוב אומרת הגמרא במסכת בבאק קמה הרואה טוחלום מה קורה

איתו? סימן יפה לו. כך אומרת הגמרא אז למה לא תפתח בת שהטת הוא סיבה טובה לפתוח בה? אמר לה הקדוש ברוך הוא אני לא יכול לפתוח בך. למה אני לא יכול לפתוח בך? מסיבה פשוטה. כיוון שלעתיד תהיה טומאה והטומאה הזאת נקראת טומא צרעת. והכהן יגיד לו אתה טמא? אני לא יכול לפתוח. אם המצורע הכהן אומר לו טמא והוא נהיה טמא אני לא יכול לפתוח באותוט. שואל הרב אם הינחמוני של תשאלה מאוד יפה מה זה נוגע למה צריכים להביא את המצורע יש טומאת מת ויש טומאת זיבה לא חסר טומות למה אומר עתיד להיות מצורע והמצורע יהיה יהיה טמא והכהן יאמר לו אתה טמא אז לכן אני לא פותח בזה הכהן שנהיה טמא זה לא רק לא רק מצורע יש מלא תומות שישנם בתורה

אז למה הוא בחר דווקא שלעתיד לבוא תהיה צרעת אחת והצרעת הזאת היא צרעת של צרת של טומאת מצורה וכן אי אפשר לפתוח בה. זה השאלה ששואל הרב ואמא ינחמוני. שאלה יפה מאוד. שאלה נוספת שהוא שואל הגמרא בסנהדרין דף קד עמוד ב אומרת אמר רבא אמר רבי יוחנן בשביל מה הקדים פלא עין? בשלושה פרקים בספר מגילתך הכל בנוי על סר ספר של אלפטא על פי סדר האב בפרקים בגד מופיע קודם כל הכל מסודר א'ב גד שאתה מגיע לאות עין ה האות שלפני פ אחרי זה מגיע פ ואחרי זה מגיע צ לא כך כתוב מופיע קודם כל פ ורק לאחר מכן מופיע ע כמו שנאמר בפרק פרק ב' פצו עלייך פיהם והפסוק הבא עשה השם אשר זמם אז קודם כל פי ורק אחרי זה עה מה כתוב כתוב צעק ליבם

צעק ליבם מופיע עוד צדיק מופיע דבר נפלא טוב אם ככה רבותיי למדנו מכאן שהתורה היה נביא ירמיהו מקדים בשלושה מתוך הפרקים שנמצאים במגילתך מקדימים קודם כל את האות פורק לאחר מכן את האות ע אותו דבר פרק ג' פצו עלינו פיהם פלגי מים תרד עיניי על שם וכולי וכולי איני נגרא עד ישקיף השם איני עולל לנפשי פירוש דבר קודם כל באה האות פ ואחרי זה באה אות עומרת הגמרא למה שינה ירמיהו ובסדר הא'ב תוציא קודם כל הקדים את הפה ואחרי זה שם את העין למה אומרת הגמרא מסיב סיבה פשוטה בגלל שהמרגלים הקדימו פה לעין. המרגלים הקדימו פה לעין והיות והמרגלים הקדימו פה לעין. לכן הנביא כל מה שקרה חורבן הבית בגלל מה? בגלל המרגלים אמר הקדוש ברוך הוא אתם בחיתם בחייה של חינם אני אקבע לכם בחייה

לדורות. ממה זה התחיל שם מרגלים? מה הם עשו? הם אמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם. כך כתוב. מה פירוש הדבר? הם אמרו בפיהם מה שלא. הם הקדימו את הפה לעין. אז גם ירמיהו הנביא הקדים את האות פה לפני עין. מה מה כתוב כאן? מה שהם ראו הכל היה נכון. הם ראו הרים גדולות, הם ראו הרים בצורות, הם ראו בני ענק, הם ראו לוויות. אבל דבר אחד זה הם נתנו מסקנה בלי שהם ראו. לא נוכל להעלות אל העם כי חזקו ממנו. הם הקדימו פה לעין. זה הקדמה. ולכן הם הוסיפו מדעתם מבלי שכך זה היה. זה נקרא העניין של הקדמת פלא עין. כותב הרב אבן החמוני, בוא תראה דבר מעניין מאוד. הקדוש ברוך הוא נאמר עליו בתורה, נאמר עליו בזוהר הקדוש ונאמר עליו

בפסוקים שאנחנו אומרים בימים הנוראים. כי אין שכך לפני כיסא כבודך. אין שכךה לפני כיסא כבודך. אין מצב כזה שיש שכךה לפני כיסא כבודך. רבותיי, אז למה הקדוש ברוך הוא צריך לכתוב את התורה כדי להקים את העולם? מה כתוב בחז"ל בזוהר הקדוש פרשת תרומה? הסתכל באורייתא וברא עלמה. הקדוש ברוך הוא הסתכל בתורה, זאת הייתה התוכנית האדריכלית של הקדוש ברוך הוא. הסתכל באורייתא וברא עלמה. אם הקדוש ברוך הוא הסתכל באורייתא וברא עלמה ועליו נאמר כי אין שכךה לפני כיסא כבודך. כל אחד שואל את עצמו למה הוא צריך להסתכל בתורה הוא הרי זוכר הכל אדם הולך להדריכה להכין תוכנית אדריכלית למה כי הוא יכול לשכוח מה שהוא רוצה כאן הוא רוצה

דלת כזאת כאן הוא רוצה ממד הוא רוצה את המדבר פה רוצה את המדבר שם יש לו כל מיני תוכניות אז אם הוא לא ילך לאדריכל שיסדר לו את זה אז הוא לא יכול לצאת מזה נורמטיבי אז הוא צריך לתכנן הולך לאדריכה מגיש לו תוכניות יושב עם גרמושקה מסתכל מה הוא רוצה איפה הוא רוצה והכל מסתדר אבל הקדוש ברוך הוא הרי אין אין שכךה לפניו. למה הקדוש ברוך הוא אמר שתקל באורייתא וברא עלמה? זו השאלה המתבקשת. כותב הרב אמנחמוני דבר נפלא הקדוש ברוך הוא רצה ללמד אותנו שבכל תוכנית שאנחנו מתכוונים לעשות משהו. דבר ראשון תכנית. תכין תוכנית שיהיה לך מול העיניים. אל תשלוב דברים מה שנקרא מבלי שהכנת קודם. קודם כל תסתכל לעין ואחרי זה תאמר

בפה. כי גם הקדוש ברוך הוא שאין שכחה לפני כבודו אין שום דבר הוא לא שוכח כלום מה הוא עשה הסתכל באורייתא וברא עלמה התורה חמודה שגנוזה אצלו תקעד אורות לפני בריאת העולם אז אם הוא עשה ככה אז אתה ודאי הלך כמה וכמה שאתה בן אדם מצווה ללכת באורחתיו של הקדוש ברוך הוא אם ככה אומר הרב דבר נפלא כאשר באה האות ט ואמרה ריבונו של עולם יהי רצון שתפתח בי את התורה מה אמר לה הקדוש ברוך הוא? אני לא יכול לפתוח בך את התורה. למה? כי הצרת אמור הכהן להגיד טמא. למה דווקא הוא בחר בצרת? כי רוב המצורעין זה אנשים שמקדימים פה לעין. הם אפילו לא ראו את הלשון הרע. אלא מה? יעקב אמר להם ודוד אמר להם וחזקאל אמר להם וזבורה אמרה להם

הם שומעים את זה משנה אחד שומע מפי השני והיות זה אחד שומע מפי השני. אז זה מה שקורה שהוא אומר מה אנחנו צריכים לעשות אדם צריך לפחות לקבל על עצמו קבלה שמה מה שהוא לא רואה בעיניים גם זה אסור לדבר אבל לפחות הקבלה מה שלא ראית בעיניים לא קיים אומרת הגמרא מסכת שבועות גמרא מסכת סנהדרין אמר רבי שמעון בן שטח פעם אחת ראיתי אדם שרץ אחרי חברו עם סכין שלופה בידו הוא ראה סכין שלופה בידו ורץ אחריו והוא נכנס לתוך חורבן ואני רצתי אחריהם, ניסאתי למנוע אותו מלהג את החבר שלו ונכנסתי לתוך חורבה ומה ראיתי? ראיתי שהבן אדם שוכב על הרטפה הרוג והסכין בידיים של ההורג מטפטף את דם. מי הרג אותו? מי הרג אותו? אין פה אף אחד.

מי? רק אני והוא והרוג. מי הרג אותו? אין ספק. אמר לו אותו אחד. ומצאתי סייב בידו ומה? בדם מתפתק והרגו מפרפר אמרתי לו רשע מי הרגו לזה או אני או אתה אין פה אף אחד אחר אבל מהשה שדמך אינו מסור בידים למה שאמרה תורה על פי שניים עדים יקום דבר או שלושה ומה פירוש דבר ואני לא יכול להעיד כי לא ראיתי השרות יש השרות יש לנו מי יכול להיות מישהו אחר רק אתה אין השרות צריך לראות בעיניים רבותיי הבעיה של לשון הרע שבני אדם יש להם אינטואיציה. מה זה אינטואיציה? הם מעריכים שזה מה שהיה. זה לא דבר אמיתי. לא דבר אמיתי, אבל הם מעריכים שזה מה שהיה. ביקש שלמה המלך, אומרת הגמרא במסכת ראש השנה בדף כא שלמה המלך לדון דינים. על

ידי מה? ברוח הקודש. הוא ביקש. שלמה המלך, אומרת הגמרא, ביקש לדון ברוח הקודש. אתם מבינים מה זה רוח הקודש שלמה? מה אמר לו הקדוש ברוך הוא? יצאה בת קול ואמרה וכתוב יושר דבר אמת. לדון על פי רוח הקודש זה לא יושר. אף על פי שיש לך ידיעה ברורה יש לך רוח הקודש. מחיה ומזכאי אנחנו לא דנים ככה. איך אנחנו דנים? רק בראיית העין. לכן אומרת התורה, כהן יכול להיות בעלמום, אבל אם הוא רוצה לומר דבר טומאה על מישהו, מה צריך? והיה אל מול מראה עיני הכהן. מה הפירוש לדבר? שהכהן יראה בעיניים שלו, שיהיה כיה כאן ראיית עיניים. ברגע שתהיה כאן ראיית עיניים, אז אפשר להעיר. אבל אם אין ראיית עיניים, אין מה לראות. לפחות קבלה אחת

נקבל על עצמנו. לשון הרע אסור לדבר מכל סוג, מכל מין, מכל צבע, מכל דבר אסור לדבר, אבל ודאי שאסור לשמוע על מישהו שנותן לך דבר שמועה, על מישהו שאומר לך חצאי אמיתויות, שאומר לך חצאי אמיתויות, אתה לא יכול להסתמך עליו. אלה הדברים שאומרים לנו רבותינו. אם ככה רבותיי, אחרי שהגענו אל הקו הזה אני רוצה בעזרת השם ללמוד דבר נפלא. אנחנו אומרים בסליחות בני עדות אשכנז אומרים בסליחות בערב יום הכיפורים בליל יום הכיפורים יש פיוט שנקרא סלחתי כאב תחבוש ובצול תכבוש עווני דהיינו את הכאב תכבוש ובמצולות ים תכבוש עווני לך תהילה אמור מילה למעני שלחתי אתה מבקש מהקדוש ברוך הוא מילה אחת סלחתי שהקדוש ברוך הוא ישלח לך לומר

מילה אחת אתה רוצה מילה אחת של סליחה מהקדוש ברוך הוא אין שום בעיה אלא מה גם אתה אל תאמר מילה שלא על צמך ראייה אל תאמר מילה וגם על צמך ראייה לא בטוח שמה שראית זה נכון ולכן כמה אנחנו צריכים להיזהר אם הקדוש ברוך הוא ברא את העולם משתקל ואורייתא וברא עלמה והקדוש ברוך הוא לא נותן הוא לא משאיר דבר דבר כזה שלא נראה בעיניים. אם אנחנו הולכים בקו הזה הלכת כמה וכמה, אנחנו צריכים להיזהר בדני לשון הרע. אם אלה הדברים בסיעתא דשמיא אחרי שלמדנו מה זה מילה אחת שמישהו אומר על מישהו, הקדוש ברוך הוא אומר לו, אמרת מילה אחת, אתה תצטרך כל הזמן לצעוק טמא טמא. אמרת על מישהו שהוא אתה תצעק כל הזמן טמא טמא. תבקש מכולם

רחמים. הכהן אומר לך, ילד קטן בן 13 אומר לך אתה טמא. כהן בעל מום אומר לך טמא כי אתה מבחינתך לכולם יש בעלי מומין כולם בעלי מומים לכן אתה תקבל עונש שדווקא מי שיש לו בעל מום הוא זה שיטמא אותך דווקא זה שהוא קטן הוא זה שיטמא אותך אל תנמיך אנשים ואל תוריד אותם בדרגה ואל תהפוך את כולם להיות בעלי מומין תגיד רק מה שראית בעיניים לא ראית בעיניים אל תגיד שום דבר אל תהיה עת שמיעה אין אינטואיציה ראיתי חרב וראיתי מה שנקרא גופה וראיתי בן אדם וזה מטפטף אז מי זה אין דבר כזה אמר רבי שמעון משתח מי רק מי שרעה בעיניים על פי שניים עדים או שלושה יומת המת לא יומד על פי עד אחד אני לא יכול לעזור שום דבר רבותיי אנחנו

נמצאים בסיום חודש ניסן בניסן יגלו בניסן עתידים להיגאל היום זה היום האחרון של חודש ניסן בעזרת השם בשבת קודש כבר ראש חודש אייר בעזרת השם יחדש עלינו הקדוש ברוך הוא את החודש הזה לטובה ולברכה.

כולנו יודעים דבר אחד ואני רוצה בעזרת השם לעמוד על הדבר הזה במשך כמה דקות. יש ספר נפלא שנקרא בשם שיחת אליהו של הרב אליהו רות זכר צדיק לברכה המשגיח של ישיבת בית שמאיה שאמר דבר נפלא. הרמבן כותב בפרשת בחוקותיי שבפרשת בחוקותיי יש לנו 49 קללות בפרשת כי תבוא כמה קללות יש לנו

98 או בלשון חז"ל 100 חסר שתיים זה הביטוי של חז"ל יפה מאוד כפול ממספר הדברים שיש תנו בפרשת בחוקותיי יש תנו בפרשת בפרשת כי תבוא כותב הרב דבר יפה מאוד וברמבן אית שהקללות בפרשת בחוקותיי הם על בית ראשון והקללות שמופיעים בפרשת כי תבוא הם כנגד בית שני. כך הוא כותב. אלה הדברים. 98 קללות זה בית שני ו-49 קללות זה בית ראשון. אומרת הגמרא במסכת יומה דף ט. הבית ראשון מפני