הרב זמיר כהן - מעלת הדיבור מול השתיקה

שלום וברכה וערב טוב. אנחנו נתבונן היום בעניין מרכזי לחיים שהרמב"ם מרחיב בו את הדיבור, אבל נקדים הקדמה קצרה. רוב האנשים בעולם סבורים שהם אמורים להיגר אחר המציאות ולא יודעים שבידם ליצור את המציאות. למשל, אדם שאומר, התחתנתי עם אישה כעסנית, מה בידי לעשות? זו המציאות. או שאישה טוענת, התחתנתי עם בעל כעסן. זו המציאות. והאמת שאדם שמאמץ לעצמו את העצות ואת ההדרכה, את ההנחיות שהרמב"ם ליקט מדברי חז"ל ומלמד אותנו, יכול לגלות שהוא בעצם שולט במציאות. הוא משנה את המציאות. יש דברים שהם לא בידי אדם, נעמוד על כך בהמשך, אבל יש דברים שהם בידי אדם. למשל אדם שמרגיש שאשתו כעסנית, תמיד מתלוננת, תמיד לא טוב להוא לא

מבין מה היא רוצה. אני עובד כל כך קשה, מתאמץ בשביל הילדים, בשביל הבית, בשבילה, קונה לה כל מה שהיא צריכה. למה היא כועסת כל הזמן? למה היא מתלוננת? והוא לא שם לב שאם הוא יקשיב למה שבאמת מציק לה ויתמקד באותו עניין, הוא יכול לשנות את המציאות. כי ייתכן מאוד שהוא מעניק לה המון, אבל הוא לא מעניק לה את הנושא הכי מרכזי שחשוב לה והיא מאוד רוצה את זה. למשל, ניקח דוגמה מאוד מצויה שנשים מתלוננות כלפי הגברים. למה אין לך זמן לדבר איתי? והוא לא מבין מה היא רוצה, מתי אני אדבר איתה, אני עובד קשה, חוזר הביתה עייף, יש לי את הטלפונים שאני צריך עדיין לסגור עסקאות עם לקוחות גם כשאני בבית. בשביל מי אני עובד? הכל

בשבילה. אז הוא מרגיש זו המציאות וצריך להשלים עם זה. לעמיתו של דבר כשהוא אומר לעצמו בוא ננסה לשנות את המציאות, ננסה לשנות את מה שאני רגיל להתנהל כדי לעשות לה טוב. אז למשל הוא חוזר הביתה באותו היום שהוא החליט מהיום אני באמת משנה כיוון ניגש לאשתו והוא יודע שהאויב הכי גדול של אשתו זה הטלפון שלו כי הוא מדבר עם הטלפון במקום איתה ניגש לאשתו יושב איתה מוציא את הטלפון ומעביר כשהיא רואה למצב טיסה שואלת אותו מה זה הוא אומר לה כשאני איתך אני רוצה להרגיש בטיסה אנחנו נשב ונדבר כשאני במטוס מישהו יכול לצלצל? אף אחד לא יכול לצלצל. עכשיו אני איתך בטיסה, בואי נדבר, תספרי לי איך עבר היום, איך היה עם הילדים יכול

להיות שביום הראשון היא תסתכל עליו בתדהמה, נפל מהירח, קרה לו משהו, אבל הוא יגלה שינוי אותה אישה כעסנית לפתע מתחילה להשתנות, כי היא יודעת עד כמה חשוב לבעלי השיחות טלפון האלה עם הלקוחות אחרי העבודה. ואם הוא מקריב את זה למעני, זה אומר שאני מאוד יקרה לו. אז יושבים, מדברים, כאן חשוב לציין, גם במצב כזה האישה צריכה להיות חכמה כשרואה את בעלה הולך לקראתה במשהו שהיא לא תגרום לו להתחרט. אם היא רוצה עכשיו שהוא ישאיר את הטיסה שלוש שעות והוא מרגיש זהו, יש לי עוד עניינים היום, אז הוא אומר לעצמו, זו הטיסה האחרונה עם אשתי, יותר לא טס איתה לשום מקום. אבל אישה חכמה יודעת גם לתת לו אפילו בעוזמתה אחרי 10 דקות רבע

שעה מרגישה שהיא מצתה את מה שהיה לה לומר היא אומרת לו תפעיל את הטלפון ודאי יש אנשים שממתינים לך אין לה מושג כמה כוח ומטיבציה היא מעניקה לו לחזור על זה שוב ושוב כי הוא רואה שהכל במידה הכל בטעם היא מבינה אותי אני מבין אותה וכך עולים על דרך המלך האדם לא חייב להיות מוכתב על ידי המציאות הוא יכול לנהל את המציאות על ידי יוזמות על ידי העשייה. היום אנחנו נתבונן בהדרכת הרמבם בנושא מאוד מרכזי בחיים, הדיבור או ליתר דיוק השתיקה. הרמב"ם נותן כאן כמה הלכות ממש הקדיש בפרק שני בהלכות דעות בספר המדע הקדיש כמה הלכות לחשיבות של השתיקה באיזון הנכון. חשוב להדגיש את המילים באיזון הנכון כי יש היום תרבויות בעולם

שמכריזים על ימים מופרזים יותר מדי של שתיקה עד שאנשים כבר מרגישים כריסה. מצד שני היום רוב העולם כמעט לא שומעים את עצמם. רוב האנשים בעולם אפילו מפחדים מזמן של שקט להיות עם עצמם. אנשים כל הזמן צריכים להיות עם קבלת מידע, איסוף מידע, לראות מה קרה. צריך כל הזמן לשלוט במה שקורה מסביב. ואם עברו כמה שעות בלי שהוא יתעדכן בחדשות, הוא מרגיש שהוא לא רגוע. הוא בעצם מפחד להיות עם עצמו. זא תרבות כלל עולמית היום עם ריבוי המידע והשפע שיש היום עם כלי התקשורת. בדורות הקודמים זה היה שונה לחלוטין. היה לאנשים המון זמן לשבת עם עצמם, להתבוננות פנימית, להכיר את עצמו יותר, לראות מה חשוב לו בחיים. היום אין לאנשים כמעט

זמן להיות עם עצמם ואפילו נבהלים עם מצב כזה. אגב, נציין במאמר מוסגר, אחד הדברים היפים שאלוקים נתן לנו בשבת זו המתנה הזו להיות עם עצמנו, להתנתק מלקוחות, להתנתק מטלפונים, אפילו להתנתק משיחות בטלפון עם קרובי משפחה. לא לא בעניינים עסקיים אבל בשבת האדם נמצא עם עצמו לא צריך להתעסק עם נסיעות יושב יותר הוא אשתו הילדים בינו לבין עצמו יושב ללמוד משהו יוצא לשיעור טיול רגלי סביב הבית מוצאי שבת שוב פותח טלפונים אור נסיעות כל מה שצריך הרי אלוקים לא אמר לנו יום אחד יהיה יום חול ויום אחד שבת יום אחד יום חול ויום שבת זה יותר מדי הוא היצרן הוא יודע בדיוק מה אנחנו צריכים. אז הוא אומר, שש ימים תעבוד ועשית כל

מלאכתך וביום השביעי תשבוט. זה האיזון הנכון שיהיה לך טוב בחיים. ובאמת אנשים שהתחילו לשמור שבת מעידים על עצמם כמה השבת תורמת להם, לרוגע, לשלווה הפנימית, בלי קשר אפילו לחיי המשפחה, גם רזקים, רזקות. אם באמת בונים את השבת בצורה נכונה, מרגישים שאנחנו מתכנסים לתוך עצמנו, מתבוננים בפנימיות של האישיות, של האני האמיתי והאדם עולה מדרגה. נקרא כעת את לשון הרמב"ם במה שנוגע למידת השתיקה. לכאורה היינו מצפים שהרמב"ם יאמר משפט קצר, אבל הוא הקדיש כמה הלכות לעניין הזה עם האיזון הנכון שלא להקצין כמו אלה שעושים יש להם תרבות כזו של שתיקה במשך שנים רבות במזרח הרחוק יש כאלה נזירים שיושבים עם עצמם שנים לא מדברים והם

בטוחים שהם צדיקים וקדושי עליון כי הם לא רבים עם אף אחד ולא מקללים אבל כמו כל דבר התורה לימדה אותנו על פי הוראות יצרן את סוד האיזון הנכון בכל תחום בחיים. נקרא את לשונו. פרק שני בהלכות דעות ספר המדע הלכה ד'. לעולם ירבה אדם בשתיקה ולא ידבר אלא או בדברי חוכמה או בדברים שצריך להם לחיי גופו. הרמבם לא אומר לעולם ישתוק האדם. אצלו כל מילה מדויקת. הוא לא אומר לעולם ישתוק. לעולם ירבה אדם בשתיקה. כלומר השתדל להרבות בשתיקה במקומות שיש לו ספק לדבר לא לדבר עדיף לשתוק ש ואל תעשה עדיף איפה האיזון הנכון כולנו הרי יודעים כמה מחלוקות כמה ריבים כמה כעסים כמה גירושים הגיעו אנשים רק בגלל דיבור מיותר דיבור שנאמר לא

במקום ממש מוות וחיים ביד לשון הגמרא אומרת כך יש פסוק פסוק האומנם אלם צדק תדברון משרים תשפטו בני אדם פשט הפסוק זה פשט הפסוק אבל כל פסוק בתנך יש בו רבדים רבדים של עומק וברובד היותר פנימי מסבירים חז"ל כך האומנם אלם מה היא אומנותו של אדם בעולם יעשה עצמו כאילם זה ברובד של הדרש של הפסוק האומנות של האדם תעשה את עצמך כאילו אתה האם גם בדברי תורה ובדברים טובים ומועילים תלמוד לומר צדק תדברון דברים טובים כן צריך לדבר הגמרא הזו לימדה אותנו יסוד גדול בחיים צריך אומנות כדי לשתוק כי לפעמים האדם מרגיש שהוא מחוייב להגיב הוא נמצא עם אדם ששופך עליו אש וגופרית כמה הוא לא בסדר וכמה טענות יש נגדו שוב יכול להיות

בזוגיות יכול להיות בין שכנים ויש לו מה לענות, אבל הוא יודע שברגע שאני עונה אני זורק גפרור לחבית דלק שתתלקח כאן. זו אומנות לדעת לשתוק במקום שצריך לשתוק. אף על פי שיש לך מה לומר ואתה מאוד צודק, אבל אתה יודע שזה ידליק את הצד השני. כולם זוכרים את הפתגם שפעם עשו ממנו בשלטים וכולי. בכביש אל תהיה צודק, תהיה חכם. זה נכון לא רק בכביש, כל תחום בחיים. צריך להיות חכם. לצפות מה הלאה. אז נכון הצדק איתי ויש לי מה לומר אבל איך אשתי תגיב כעת ברגע שאני אומר את הדבר המאוד נכון זה ירגיע אותה או שזה ידליק עוד יותר את הכעס שלה וכך היא כלפי בעלה כלפי ילדים כלפי שכנים לכן אומרים חז"ל מה היא אומנותו? זה אומנות. לדעת

איפה לשתוק זה אומנות. מה היא אומנותו של אדם בעולם? ולקחו את זה כאומנות מרכזית. זה לא עוד אומנות. אומנותו של אדם, האומנות המרכזית של האדם בעולם יעשה עצמו כאילם. מסתכלים עליו ולא מבינים. כל אדם במקומו היה מיד מגיב ואתה רואה אותו שותק כמו אילם. מה יהיה בדברים טובים, דברים מועילים? אתה יכול לתמוך באדם, לעודד, לחזק, אתה יכול לומר דברי תורה. יש לך הזדמנות, יושבים כאן אנשים במסיבת יום הולדת וכן על זה הדרך. כולם שותקים, מדברים דברי הבל. ויש לך איזה דבר יפה. שמעת בשיעור, אתה אומר לכולם רוצים לשמוע עצה טובה של הרמב"ם וכולם מקשיבים ואומר להם פה אדרבה תדבר אל תנקוט במידת הענווה. כתוב במקום שאין איש השתדל

להיות איש. מה לדבר? אומר הרמב"ם, לעולם ירבה אדם בשתיקה ולא ידבר אלא או בדברי חוכמה או בדברים שצריך להם לחיי גופו. דברי חוכמה כלומר דברים המועילים, מועילים לך, מועילים לאחרים, לימוד תורה או בדברים שצריך להם לחיי גופו. לא כל הדיבור אפשר להקדיש אותו רק לעניינים רוחניים נסגבים. אתה חי בעולם. אז אתה צריך מזון וצריך לבוש וצריך פרנסה. דברים שאדם זקוק להם לחיי גופו שידבר בהם אין עם זה שום בעיה אבל דברים מיותר דברי הוואי שאין בהם שום תועלת בזה אומר הרמבם לעולם ירבה אדם בשתיקה אמרו על רב תלמיד רבנו הקדוש שלוסך שיחה בטלה כל ימיו וזוהי שיחת רוב כל אדם ואפילו בצורכי הגוף לא ירבה אדם בדברים ועל זה ציבו

חכמים ואמרו כל המרבה דברים מביא חטא אפילו בדברים שהם צורכי הגוף גוף אומר הרמב"ם תבדוק כמה אתה יכול לקצר את המילים לומר לתמצט מה אתה צריך להפעיל אתה תגלה שעלית לאטמוספירה אחרת אדם שמרגיל את עצמו שאפילו עניינים חומריים מדבר מה שצריך לא יותר מזה הוא לפתע מגלה שהלך החשיבה שלו משתנה איכות החיים משתנית מה שמעסיק לו את הראש עובר לקומה הרבה יותר גבוהה כי רוב הדברים שמעסיקים את הראש אנשים מדברים עליהם אבל אם הוא מחנך את עצמו שהדיבור יהיה איכותי, גם המוח הופך להיות יותר איכותי. ואמרו, "לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה." המשפט הזה של חז"ל דורש הסבר. לא מצאתי לגוף טוב. היינו מצפים שהוא ידבר על נפש האדם,

ששתיקה זה טוב לנפש, אבל הוא אומר לו, "מצאתי לגוף טוב אל השתיקה." כי גם הבריאות של הגוף מושפעת מהשתיקה. כשהאדם לא מדבר איפה שלא צריך לדבר הוא מגלה שגם פיזית הוא מתחיל להשתנות מתחיל להרגיש הרבה יותר טוב כי ברוב דברים המתחים הבלבולי מוח כל אלה דברים שיש להם השלכה גם לגוף האדם נמצא שהאדם על ידי יוזמה עצמית יכול לשנות את המציאות שמסביב ברגע שהוא מודע למה שהוא עושה הוא מתחיל לפקח על עצמו עובר לשליטה עצמית לא מתנהל מרגיש מה לעשות העולם עולם סוחף, אני נסחף עם כל העולם. אמרו כבר שדג חי, אחד הסימנים שהוא חי שהוא יודע לשחות גם נגד הזרם. דג שהוא לא חי, איפה שהזרם של הנהר מסתובב, גם הוא מסתובב איתו. אבל

דג חי יודע גם ליזום, לשחות גם נגד הזרם. לאן אני צריך להגיע? מה השאיפה שלי? בוחן, משקיע ורואה תוצאות. כמה אנשים ניצלו ממוות רק בזכות שידעו לומר את המילה הנכונה בזמן הנכון. יש סיפור שמופיע בספרים עתיקים, סיפור די ידוע, על גנב שנדפס במדינה שהגנבים היו מוצאים להורג והגנב הזה היה הנכד של הרופא הגדול של המדינה בדור שלפני. המלך היה השופט, הוכחות ברורות שהוא גנב, אין מה להכחיש. פסק את דינו למוות. אמר לו אותו גנב למלך, אדוני המלך, זה החוק. בסדר, מוכן לקבל על עצמו את הגזירה, אבל כואב לו הלב על סוד שהוא קיבל מהסבא הרופא, ואם הוא לא יגלה את הסוד הזה עכשיו, זה ירד לטמיון. הוא קיבל מהסבא זרע של שיח, שהשיח

הזה הוא תרופת פלא. אם זורעים את הזרע לפי הכלל הנכון, מתפתח שיח מיוחד וזה תרופת פלא. אנשים על סף מוות יכולים להתרפא. ואם תשאל אותי למה לא זרעתי את זה עד היום? כי הסבא אמר שרק אם מי שזורע הוא אדם שאף פעם לא לקח לעצמו ממון שאינו שלו אז זה יפעל. יש פה איזה עניין מיסטי כזה רוחני. אבל אם הידיים שזרעו את הזרע הם ידיים שלקחו כסף שלו של האדם זה לא עובד. אז אני שמרתי את זה עד היום כי אני הרי גנב אז שמרתי אבל אם אני כבר עומד לעזוב את העולם אז אני רוצה לגלות את הסוד חבל שזה ירד איתי ולכן אני מבקש אדוני המלך שעכשיו אני אוציא את הזרע מהכיס תצווה שיביאו עציץ עם אדמה ונמצא כאן שר האוצר אדם ישר ונאמן שהוא

יזרע שר האוצר שמע את הדברים חברו פניו פנה למלך, אמר אדוני המלך, אתה יודע, אני מתעסק עם כספים, אני לא יכול להיות בטוח 100% שלא פעם טעיתי במשהו, לקחתי כסף שלא כדין, עדיף מישהו אחר. המלך אמר, טוב, הגיוני. שר האוצר מסתבר שהוא לא תמיד ישר לחלוטין. פנה למשנה למלך, אולי אתה? אמר לו המשנה למלך, את חטאיי. אני מזכיר היום לפני 30 שנה כשהייתי סטודנט באוניברסיטה, פעם הייתי רעב, לקחתי סנדוויץ של מישהו אחר, לא מתאים. כל שר שפנו אליו מתברר שיש לו איזה משהו בהיסטוריה. בסוף הגנב ראה שאין מי שיעשה. אמר אדוני המלך, חבל שהזרע ילך לאיבוד. כולם פה לא מתאימים. אדוני המלך עזרע את הזרע. המלך קצת החביר. אמר, כשהייתי

ילד, לקחתי פעם מהאבא שלי, המלך הקודם, לקחתי דבר שלא כדין ולא גיליתי לאבא עד היום, אז גם אם אני עזרה זה לא יעבוד. אמר לו הגנב, אדוני המלך, אז למה אתה רוצה להרוג אותי? אם כולכם גנבים, אז למה אני צריך להרג? טוב, שחרר אותו לחיים טובים ולשלום. הסיפור הזה תמיד מביאים אותו בתור דוגמה עד כמה לא לשפוט אחרים. אנשים שופטים אחרים, זה גנב, ההוא רמאי, זה נוכל, תבדוק את עצמך, אתה תמיד היית ישר, למה אתה משפיל ומבזה ויורד על אחרים, מנמיך אותם? יש כזה דחף לא בריא לאדם שמנסה להקטין את כולם כדי להשאיר את עצמו למעלה. לכן אמרו חכמים, כל הפוסל במומו פוסל. כי בדבר שיש לו נקיפות מצפון עם עצמו, שהוא יודע בזה אני לא

בסדר, אז הוא מנסה להוריד את האחרים כדי שלא ישימו לב. תראו שאני כן בסדר. בחז"ל בגמרא מסכת קידושין מביאים עדויות על העניין הזה של כל הפוסל במומו פוסל כי אם הוא לא היה נגוע באותו דבר הוא לא היה נוטה לדבר כל כך הרבה על אנשים אם אם אתה רואה אדם שתמיד מדבר בתחום מסוים רע על כל הסביבה באותו נושא הוא אומר שזה לא בסדר והוא תבדוק תראה שהוא לא בסדר בעניין הזה הסברנו פעם מה כוונת חז"ל בזה נתאר עצמנו כאן בבית הכנסת הגדול בתל אביב תפוח עץ מונח כאן על השולחן אמצע יום חול שעת צהריים המקום ריק שניים יושבים כאן ומסוחכחים ביניהם לומדים לפתח רואים שניגש אדם לוקח את התפוח ואוכל שניהם רואים התגובה הפנימית שלהם

שונה האחד אומר לעצמו תראה את הגנב הזה תפוח לא שלו לוקח ואוכל תשאל תבקש רשות פשוט השני אומר לעצמו זה ההבנה הראשונית שלו אם הוא אוכל את התפוח מה זה אומר שזה שלו כנראה היה פה קודם מניח אותו יצא חזר כשלא היינו כאן והוא אוכל למה האדם הזה אומר שהאדם הזה גנב אוכל מה שלא שלו והשני ברור לו שהוא אוכל את מה ששלו כדבר פשוט התשובה היא אדם שנגוע בגניבה הוא מיד דן אחרים בגניבה כי אצלו גנבה גבה זה דבר לוקחים מה יש בזה אז אם אתה רואה אותו כנראה הוא גנב כי ככה הראש שלו עובד אדם שהוא נקי מגניבה הוא יודע שאין מצב שאני נוגע בכסף של מישהו אחר הוא לא מעלה בדעתו שאם האדם הזה לקח תפוח כנראה שזה לא שלו ההיגיון הראשוני

שלו אומר שאם הוא לקח זה שלו לכן אמרו כל הפוסל במומו פוסל אז בדרך כלל מביאים את הסיפור הזה של אותו גנב עם המלך שאל תשפוט אחרים כי אם תבדוק תראה שכל אחד יש לו את את הבעיה שבזה הוא מנסה לשפוט אחרים אבל יש בזה עוד מוסר השכל שנוגע לענייננו רואים עד כמה יוזמה וטושיה של אדם כמה מילים יכולה להציל אותו ממוות לחיים על ידי יוזמה לא להתייאש חז"ל אמרו אפילו חרב חדה מונחת על צברו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים אל תתייאש אפילו שאתה אומר זהו הרי אין תקווה אני לא רואה שום סיכוי לכן לכן נקטו חרב חדה מונחת על צברו של אדם. שודדים תפסו אותו. הניחו לו חרב על הצווא. מה נשאר? עוד הטיה אחת ואין לו ראש יותר. אל מנע

עצמו מן הרחמים. גם עכשיו יש לך תקווה. אתה לפתע יכול לשנות מקצה לקצה את המציאות ולגלות. כמו שכתוב בפסוק, ההולכים בחושך ראו אור גדול. אבל אל תתייאש כי ברגע שאדם מתייאש הוא מאבד את הביטחון בקדוש ברוך הוא. מאבד גם את הביטחון בעצמו. ואז הוא מוסר את עצמו בידי העבדון. הולך לעבדון. אבל אם הוא לא מתייאש, אומר, אני יודע יש בורא לעולם, הכל בהשגחה פרטית. אין ספק שהכל לטובה. על ידי חשיבה נכונה הוא יכול לעלות. היה יהודי אחד, סיפור מלפני 80 שנה, קנה יער ענק ברוסיה במחיר מבצע והוא ידע שכשהוא ימכור את העצים, היו חוטבים את העצים, אוכרים אותם, יער שמיועד ל לעצים, להשתמש בעצים היה לו המון כסף שהוא חסך עשרות

שנים, אבל על עסקה הז כזו אי אפשר לוותר. כל הכסף שהוא חסך קנה את היער וידע שזה יכפיל פי חמש את עצמו ובאמת הכל ככה היה אמור להיות והנה לאחר שרכש את היער חלפו כמה שבועות פרצה שריפה ביער וקילתה את כל עצי היער ממילא כל הממון שלו הלך ונגמר לחלוטין כל מה שחסך כל מה שאסף הפך להיות אני מרוד האדם הזה היה מסתובב כל הזמן ומספר לכולם כולם כמה הוא טיפש, איזו טעות עשיתי, למה טעיתי וקניתי את היער הזה ואיבדתי את כל נכסיי בגלל שקניתי את היער הזה. פעם כשהוא אמר את הדברים לרב מבריסק שהוא איבד את כל נכסיו בגלל שהוא קנה את היער הזה, אמר לו הרב, תדע שאתה טועה. אתה קנית את היער בגלל שנגזר עליך לאבד את כל הנכסים. ככה

הוא חי עם הוא מאשים את עצמו אני טיפש אני לא בסדר למה עשיתי את ההימור הזה זה מצוי אצל המון אנשים שכשמשקיעים במשהו ורואים שזה לא הלך או שהכסף ירד לטמיון מיד מתחילים בהלקאה עצמית כמה אני לא בסדר כמה לא הייתי מספיק חכם אבל אמר לו הרב מבריסק תדע לך שזה הפוך זה לא שבגלל שקנית את היער איבדת את הנכסים אלא בגלל שמשמיים נגזר עליו לאבד את הנכסים סים אז הקדוש ברוך הוא הוביל אותו למצב שהוא יקנה יער שעתיד להישרף אבל אל תאשים את עצמך לא כל דבר אתה אשם והיסוד הזה הוא חשוב גם במה שנוגע לשתיקה בדיבורים עם עצמנו אדם שמדבר עם עצמו בצורה לא נכונה אני כזה לא מוצלח תמיד לא הולך לי שום דבר לא הצלחתי בחיים כל דבר

שעשיתי אני רק כישלון הוא מוריד את הדימוי העצמי שלו ואחר כך כך הוא באמת מאבד את המוטיבציה להשתנות. אגב, יש כאלה שאומרים את המילים האלה, אני לא מוצלח, לא יוצא ממני כלום, אני אני כולי כישלון, והם לא שמים לב שהם חוזרים על מילים שאמרו להם כשהיו ילדים. כמה אנחנו כהורים צריכים להיזהר, הורים, מורים, מורות, כמה צריכים להיזהר לא להטיח בילדים מילים שמנמיכים אותם. אם רוצים להאיר לילד, אתה לא בסדר בזה, אתה צריך להשתנות. אז לדבר איתו עניינית שכך לא מתנהגים, כך מתנהגים, אבל לא להוריד את הדימוי העצמי, להשתמש במילים תמיד כשאני אומרת לך אתה בדיוק עושה הפוך. למה תמיד? באמת תמיד הוא עושה הפוך. אבל יש כזו נטייה

לנפח דברים כי כשאדם כועס אז הוא מגדיל את העניין. צריך להיות ממוקד, ענייני, לא להשפיא, לא לבזות. לכן אמרו חכמים יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך. מה זה חביב? חביב זה דבר שהוא מאוד אדם מחבב. זה חיבה. זה אפילו יותר מסתם אהבה. כשם שהאדם מחבב את הכבוד העצמי שלו, הוא לא היה רוצה שיבזו אותו, ישפילו אותו. יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך. נכון שהוא תלמיד, שהוא ילד, שלכאורה הוא נשלט על ידך, כי אתה הגדול והוא הקטן. אבל יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך, כמו שלא היית רוצה שישפילו אותך. נכון הוא ילד אבל יש לו כבוד. אז תדבר איתו בצורה מכובדת. כך גם הורים כלפי ילדים שמקפידים לא חלילה להנמיך ולהקטין את האדם, אלא

לדבר בצורה עניינית על מה שצריך. גם כלפי עצמנו, בשיחות שאדם מדבר עם עצמו, גם כאן לפעמים צריך שתיקה. לא רק שתיקה בדיבור עם אחרים, לפעמים גם עם עצמנו. כשאדם מסתכל על עצמו בעין עקומה ויש לו תלונות על עצמו, כמה הוא לא בסדר וכמה הוא טיפש, הוא מוריד את עצמו וזה לא נכון. הגמרא אומרת, יש פסוק, משיב חכמים אחור ודעתם יסקל. יש דברים שהם תלויים בידי האדם, יש דברים שהם לא תלויים בידי האדם. ההתנהגות של האדם בדרך ארץ, שמירת מצוות, לימוד תורה, זה בידי אדם. הרי הכל בידי שמיים, חוץ מיראת שמיים. אז אם האדם חילל שבת, צריך שכעס על עצמו. למה חיללתי שבת? עבר עליו יום בלי תפילין, נכנעס על עצמו, למה עבר יום בלי

תפילין? הוא לא יכול להגיד זה משמיים כי זה לא בידי שמיים אבל מה שבידי שמיים פעמים שהקדוש ברוך הוא משיב חכמים אחור ודעתם יסקל גם אם אתה מרגיש שעשית מהלך שהוא טיפשי לחלוטין ואיבדת הרבה כסף או שלא הצלחת בדבר שרצית רצית מישהי להתחתן איתה אמרת משפט טיפשי והיא עזבה אותך ואתה לא מבין בשביל מה אמרתי את זה במצבים כאלה במקום שהאדם יאכל את עצמו יזכור את הפסוק משיב חכמים אחור הקדוש ברוך הוא פעמים שהוא משיב חכמים אחור ודעתם יסקל הגמרא אומרת את הפסוק הזה אפילו על מקרה שנראה פלא פלאות בגמרא מסופר שכשהרומאים צרו על ירושלים היה בירושלים גדול הדור רבן יוחנן בן זכאי והוא ראה שירושלים עומדת ליפול בידי הרומאים גם

מבחינה רוחנית היה שנאת חינם, מצב היה ירוד, גם כלכלית היו שם בריונים ששרפו את כל המחסנים של התבואה והשמן. ירושלים בכלל להתקיים המון שנים במצור. אבל היו בריונים שרצו לדחוף את העם למלחמה, סוג של אגו כזה של כבוד עצמי. שרפו את כל המחסנים של התבואה ופרץ רעב בירושלים. כי הם רצו איפה הכבוד העצמי? איפה הכבוד הישראלי, היהודי. צריך ללכת להילחם. ורבן יוחנן בן זכאי שהיה תלמיד חכם גדול הדור גם מההיבת הרוחני גם מההיבט הגשמי ראה שירושלים עתידה ליפול בידי הרומאים ביקש לצאת מירושלים הבריונים האלה היו קבוצה ודווקא מי שעמד בראש הבריונים היה בן אחותו של רבן יוחנן בן זכאי ולא נותנים לאף אחד לצאת חוץ מלוויות רק

לוויות היו פותחים את החומה בלילה נותנים לה מיטה עם קבוצה קטנה שיצאו לקבור אנשים בחוץ ושוב סוגרים את השערים של החומה כשרצר בן יוחנן בן זכאי לצאת כדי לדבר עם ה עם הרומאים לא נתנו לו. הוא רצה ללכת להשלים איתנו. קרא לבן אחותו בסתר. אמר לו אתה המנהיג שלהם. עד מתי? אתה רואה שירושלים הולכת לעבוד. כל יום מתים פה אנשים. עדיף לעשות הסכם שלו. מספיק עם האגו הזה. בן אחותו של רבן יוחנן בן זכאי אומר לו, "אני מסכים עם הרב גדול הדור, אבל אם אני אומר להם שאני משנה כיוון יהרגו אותי." אמר לו, "אז מה נעשה? ירושלים בסכנה. כל העם הציע לדוד שלו שיעשה את עצמו כאילו הוא חולה. יפרסמו בעיר שהוא במצב מסוכן. אחר כך יפרסמו

שהוא מת, יארגנו לו לוויה. הרי למתים נותנים לצאת. ואז כשיצא לך ללגיון הרומאי שם ותעשה איתם שלום. ככה היה. פרסמו בירושלים שגדול הדור חלה. כולם נלחצו עד שיש להם על מי להישאן. גם הוא חלה. הודיעו שהוא נפטר לוויה המונית. הגיעו לשערים של החומה כדי לצאת החוצה. היו שם את הבריונים האלה ששומרים. אמרו להם מי אמר שהוא מת? השומרים שם. אולי זה תרגיל. אנחנו נדכור אותו בחרב כדי לוודא שהוא מת. כל התלמידים צעקו, אתם לא מתביישים. רב כזה גדול, איזה ביזיון שדוקרים אותו אחרי שהוא נפטר. מה יגידו אנשים שאת הרב שלהם דקרו? אמרו, "טוב, לפחות ניתן לו בעיתה חזקה." אמרו גם זה לו לא כבוד נפטר שככה תעשו. בקיצור, שכנעו אותם

שיתנו להם לצאת. יצאו משם. אחרי שיצאו, קם רבן יוחנן בן זכאי, ניגש למחנה הרומאי, שמה תפסו אותו החיילים, הביאו אותו לפני הנציב העליון שהיה שם, וכשנכנס אמר לו, "שלום עליך, אדוני הקיסר." אמר לו הנציב הרומאי, ראש ה הגדודים שם, אמר לו, "אתה חייב מיטה פעמיים." א', אתה אומר לי שאני כשר ואני לא כשר. על פי החוק, אם אדם מחטיר אדם אחר לכיסר, זה מרידה במלכות, חייב מיתה. ודבר שני, למה לא באת עד היום? היית צריך לעשות שלום עוד לפני ואם המתנת עד עכשיו, חייב מיתה. אמר לו, מה שלא באתי עד היום כי הבריונים לא נתנו לי לצאת. עכשיו עשיתי תרגיל, כאילו אני מת ויצאתי. מה שאמרת שאתה לא כיסר ועל זה אני חייב מיתה. אני רואה

שירושלים עומדת ליפול בידיים שלך. בית המקדש ייפול אצלך. ואצלנו בפסוקים כתוב שבית המקדש יפול בידיים של מלך. כתוב והלבנון באדיר ייפול. לבנון זה בית המקדש שנבנה מארזה הלבנון. באדיר זה מלך בלשון התנך. הביא פסוק והיה אדירו ממנו שזה מלך. אז אם כתוב שהלבנון ייפול בידי אדיר זה אומר שאתה מלך. אגב במאמר מוסגר מי שמתבונן בזה זה לא יאומן הוא מסכן את חייו על פי פסוקים ועוד איזה פסוקים? דרשה. והלבנון באדיר. אין אדיר אל המלך. לבנון זה בית המקדש. אבל רבן יוחנן בן זכאי ידע מה שקיבלנו בביאור של התורה שבכתב זה אמיתי לחלוטין. אז הוא מסכן את חייו ואומר לו אתה מלך אבל אני לא מלך. אומר לא יודע פה כתוב שאתה מלך עודם

מדברים הגיע שליח מאובק מרומא זינק מהסוס נכנס לאוהל משתחווה לפניו שלום אדוני הקיסר הקיסר ברומה מת והסנט הרומאי מינו אותך לקיסר מאוד התפעל ככה הוא היה עוין לרבן יוחנן בן זכאי אבל הוא ביסר לו שהוא עתיד להיות כיסר אמר לו טוב אני הולך ואני אשלח מישהו אחר במקומי תבקש ממני בקשה מה אתה רוצה זה אז הוא אמר לו תן לי יבנה וחכמיה שהתורה לא תשתכח תבטיח לי שאת יבנה אתה לא הורס שהישיבה תישאר שם שם הייתה הישיבה שעוסקים בתורה כדי שיהיה המשך לתורה בלי זה אין קיום לעם ישראל וגם רבי צדוק שצם הרבה שנים ונחלש מאוד הוא צם שבית המקדש לא יחרב תביא לו רופא שירפא אותו כי הוא אדם חשוב וככה היה שואלת הגמרא שאלה גדולה הוא

שאל אותך מה אתה רוצה אני אתן לך תאמר לו אל תהרוס את בית המקדש תשאיר את בית המקדש. מה יותר טוב מזה? הגמרא עונה שתי תשובות, אבל אחת התשובות משיב חכמים אחור ודעתם יסקל. רבן יוחנן בן זכאי עם כל הגדולה שלו וכל החוכמה שלו, כשהייתה גזירה שבית המקדש צריך להחרב, הקדוש ברוך הוא השיב את דעתו אחור וסיקל את דעתו שהוא לא יחשוב על זה. זה פלא עצום. לכאורה זה מתבקש. שם יש בגמרא עוד תשובה. שרבן יוחנן בן זכאי ייתכן שהוא כן חשב על זה אבל ידע אם אני אבקש כזה דבר גדול אני לא אקבל כלום אז שלא יהיה תפסת מרובה כי הוא כבר יש לו נגד בית המקדש לפחות גם את זה אבל זו תשובה אחת אבל התשובה השנייה שהגמרא אומרת משיב חכמים

אחור ודעתם יסקל כמה אדם צריך גם לומר לעצמו שגם אם הוא עשה טעויות בחיים בדברים שהם מדי שמיים כמו ענייני פרנסה רצה לקנות דירה ועשה טעות ובסוף מישהו אחר לקח את הדירה וכן על זה הדרך יאמר לעצמו משיב חכמים אחור ודעתם יסקל ולא ילכה את עצמו במילים שיורידו אותו יקטינו אותו יכניסו אותו לדיכאון לעצבות יש המון אנשים שגיעו לדיכאונות ולעצבויות רק מתוך שמסתכלים על עצמם בעין שלילית בעין עקומה נמשיך את דברי הרמבם ואמרו לו מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה אפילו לגוף לא רק לנשמה וכן בדברי תורה ובדברי חוכמה יהיו דברי האדם מעטים וענייניהם מרובים והוא שציוו חכמים ואמרו לעולם ישנה אדם לתלמידיו דרך קצרה המשפט הזה כדאי לזכור

אותו תמיד לעולם משנה אדם לתלמידיו בדרך קצרה כלומר אדם שצריך להעביר מסר שהוא אמיתי אומר פה אפילו בדברי דברי תורה, אפילו בדברי חוכמה. אבל אם אתה יכול לומר את הדברים ב-10 מילים, אל תאמר אותם ב-20 מילים. אם הדברים יובנו, אם לא יובן, אתה צריך להבהיר את הדברים. אבל פעמים מרוב מילים, יש את המשפט הזה שאומרים, מרוב עצים לא רואים את היר. אדם מנסה להסביר משהו ואגב, בדרך כלל זה קורה לאדם שהדברים לא ברורים לו עצמו. אדם שמדבר דברים נותן איזה שיעור והוא עצמו לא ברורים לו הדברים שהוא רוצה לומר אז הוא עצמו יוצא מבולבל בעבודה לפעמים מבקשים מאחד העובדים הסמנכל שיתן איזשהיא סקירה עם הדרכה אם אצלו לא ברור הוא

יכול למצוא את עצמו שהוא דיבר שעה ולא אמר שום דבר אף אחד לא הבין כלום מה הוא אמר לכן לעולם משנה אדם לתלמידו בדרך קצרה כשהדברים מתומצתים ויחד עם זאת בהירים הדברים מובנים מתקבלים. אבל אם היו הדברים מרובים והעניין מועט, כלומר, אם אמרת תוכן מועט בהרבה מילים, הרי זו שכלות. ועל זה נאמר, כי בא החלום ברוב עניין וכל כסיל ברוב דברים. זה פסוק שאומר אותו שלמה המלך בקהלת, כי בא החלום ברוב עניין. כמו שהחלום יש בו המון תוכן מיותר. כך כל כסיל ברוב דברים. כסיל כשהוא מדבר, יש הרבה מילים מיותרות שהם בכלל לא קשורות לעניין. כמו חלום. הוא המשיל את זה לחלום. ידוע אמרו חכמים, אין חלום בלא דברים בטלים. את זה חשוב לדעת

כי פעמים אנשים נבהלים מחלומות שכתוב בחז"ל על החלום הזה שהוא אמיתי. יש חלומות דמיוניים שאין בהם שום משקל ולא צריך להתייחס אליהם. יש חלומות שיש בהם מסר. אפילו בזמננו. יש המון עדויות של אנשים שמעידים על חלומות שחלמו. יש בזה מסר. אחר כך ראו גם שהדברים התגשמו. זה אחד הדברים שהם מוכיחים לאדם את המימד הרוחני של הבריאה. יש אנשים ששואלים הכל חומרי, הכל גשמי, איפה אני יכול למצוא? גם בזמננו אין היום נביאים. אחרב בית המקדש אין נביאים אבל אני רוצה לראות שיש ממד רוחני בבריאה. תבדוק את כל אלה שחלמו חלומות שהתגשמו בדברים שהם פלאיים לעתים. הייתה מרצה בבאר שבע מסרתי שם הרצאה לסטודנטים על פשר החלומות. אז כולם

סטודנטים צעירים והייתה אישה מבוגרת ביניהם לא ידעתי מי זו אחר כך התברריר שהיא מרצה ובמהלך הדברים היא סיפרה שכל הסטודנטים כאן יודעים שאני אף פעם לא מגיעה להרצאות של מרצים מחוץ לאוניברסיטה אבל הפעם ראיתי פשר החלומות את נושא ההרצאה שם קראנו לזה פשר החלומות במדע ובקבלה אז היא באה לשמוע כי יש לה חוויה אישית שמטרידה אותה הרבה שנים הלכה לפרופסורים אמיתים כך אמרה כדי שיאמרו אמרו לה איפה יכולה לקבל תשובות. יצאה לקורסים, סדנאות, לא קיבלה תשובה שמניחה את הדעת. באותה הרצאה היא שמעה את דברי הרמח"ל, אמרה שסוף סוף הרמח"ל הזה ישב את דעתה בצורה הגיונית. היא מספרת שהיא בתורים ניצולי שואה, בת יחידה וגם לה יש בת

יחידה. והבת היחידה נשואה גרה באוסטרליה. נשואה המון שנים, נדמה לי שאמרה 13 שנה, המון שנים בלי ילדים. וזה מאוד מטריד אותה. כי בעצם מבת הזו היא השריד האחרון למשפחה והיא לא תלד מאוד כאב לה. לילה אחד היא ראתה את עצמה בחלום שהיא לוקחת כרית רקומה שמגישים את התינוק לברית והיא רואה שהיא מעבירה את הכרית לידיים של ביטה והיא קמה בהרגשה מאוד טובה שיש בשורות טובות. צלצלה לביטה באוסטרליה. עוד לפני שהספיקה לומר שלום היא התפרצה עליה. כך היא אומרת התפרצתי עליה. אמרתי לה, תגידי, את בהריון הייתה שתיקה, גמגום ואז הבת אמרה לה, אמא, רק אתמול קיבלנו תשובה חיובית, מאיפה את יודעת? היא אומרת, אמרתי לה, "את לא צריכה

אולטרסאונד, יש לך בן." היא אומרת, "יש לך". וככה היה ילדה בן בסופו של דבר. אז היא הייתה מוותרדת. איך אני פה בבאר שבע רואה מה קורה באוסטרליה עם מבת? לא ידעתה תשובה, הלכה הרצאות, פסיכולוגיה, חלומות. הראים כל ה כל הפסיכולוגיה באוניברסיטה במה שנוגע לחלומות הכל מושט על גישתו של פרויד. פרויד טען שחלום לא כמו שבעבר התייחסו בזלזול ובביטול לחלומות. הוא היה הראשון לפני כ-100 שנה שטען שצריך להשתמש בחלום כמפתח לגילוי עולמו הפנימי של האדם. כי כל זמן שהאדם ער גם התודעה ערה ולא מאפשרת למה שנמצא אצלו בפנים ההוויים תשוקות פחדים זה לא בא לידי ביטוי. אבל כשאדם ישן, גם התודעה ישנה ואז כל מה שיש לו בפנים צף

באמצעות החלום. אז אתה יכול על ידי חלום לגלות מה מטריד את האדם, ממה הוא מפחד. ובאמת מי ששומע פסיכולוגים של היום, כששואלים אותם על חלומות, הם תמיד בקו הזה של פרויד. מה זה אומר לך? תספר על עצמך. האם חלום יכול לצפות עתידות? פרויד טוען שלא. כך בסוף ספרו פשר החלומות הוא כותב וערכו של החלום לגלות לנו ידיעות עלעתיד זו כמובן שאלת שו כך הוא גומר את העניין אבל היום יש המון עדויות שמשנות את התפיסה לחלוטין יש ספר של שופט כבר יצא לפנסיה יעקב בזק הוא כותב שם בספר ספר שנקרא למעלה מן החושים שהוא עצמו פעם זלזל בכל נושא החלומות עד שהוא ראה דווקא מתוך עבודתי השיפוטית כך הוא כותב בבית המשפט אנשים סיפרו חלומות,

זלזלתי בזה. אחר כך ראיתי שבאמת דברים התגשמו. ואת פרי מחקריי אני מביא בספר הזה. יש לו שם פרק שלם בספר. הוא מדבר על כל מיני תופעות על טבעיות אבל יש לו שם פרק על החלומות ומביא מחקרים שנעשו על חלומות שהתגשמו בסופו של דבר. זאת אומרת שהמימד העל טבעי של האדם בא לידי ביטוי גם בזמננו שאדם יכול לראות את העניין הזה. אני אומר בקצרה, אם הזכרנו את החלומות, מה בעצם אומר הרמח"ל שכל כך הניח את דעתה. הרמח"ל אומר, יש שני סוגי חלומות. יש חלום שהאדם פורק את המחשבות ואת הלחצים של היום. על זה נאמר, "חלומות שו ידברו." הרי יש סתירה. מקום אחד כתוב חלומות שו ידברו, מקום אחר כתוב שבחלום בלילה אז יגלה אוזן אנשים. והגמרא

אומרת שהחלום אחד מ-60 בנבואה. איך זה מסתדר? אז הוא אומר, יש שני סוגי חלומות. יש חלום שאתה פורק את הלחצים של היום. על זה נאמר חלומות שו ידברו. ויש חלומות שהאדם מקבל מסר. ממי הוא מקבל את המסר? אומר הרמח"ל, כשהאדם מת, כל הנשמה יוצאת מהגוף. כשהאדם ישן, הוא מת או חי, לכאורה הוא מצב של אמצע. אומר הרמח"ל, כשאדם ישן רבדים מסוימים, הנשמה היא כמו גלדים של בצל. יש רדים גבוהים שיוצאים מהגוף ויש רובד נמוך שנשאר בתוך הגוף שהוא משמר את הגוף בזמן השינה. לכן מדברים איתו הוא לא שומע כמו מת, אבל הוא עדיין נושם, חולם חלומות. הנפש נשארת בגוף והרבדים היותר גבוהים, רוח, נשמה, חיה ויחידה יוצאים מהגוף. לכן הפסוק

שאומרים בקריאת שמע, ודאי כולם מכירים, בידך הפקיד רוח פדית אותי השם אלה מת. אומרים בידך הפקיד רוח, לא אומרים נפשי. כי מהרוח ומעלה הרבדים היותר גבוהים הם שיוצאים והם כמו גלדים של בצל. כשהנשמה נמצאת מחוץ לגוף בזמן השינה היא יכולה לפגוש נשמות שנפטרו לפני. למשל במקרה של המרצה הזאת באוניברסיטה כשהיא ישנה הנפש נשארת בגוף הרבדים היותר גבוהים יצאו מהגוף ואז היא יכולה לפגוש למשל את האמא שלה שנפטרה לפני שנים שהיא בעולם האמת והאמא יודעת כמה היא מותרדת. הגמרא אומרת שהמתים יודעים מה קורה עם החיים. האמא יודעת כמה היא מותרדת, מה קורה עם הבת באוסטרליה. אז היא יכולה לבוא בשינה ולדבר איתה כרוח מול רוח. זאת רוח

של נפטר וזאת רוח של אדם חי אבל ישן. חסר רק הרובד של הנפש שנמצא בגוף. ואז היא יכולה לספר לה מדה. המידע הזה מוזרם אל תוך הגוף. יש מה ששלמה המלך כותב שלא ירתק חבל הכסף, שזה סוג של חבל שמחבר. ואז האדם יכול בחלום לראות מה קורה באוסטרליה, מה קורה במקומות רחוקים. אבל יש סימנים לזהות חלום אמיתי. הגמרא אומרת בברכות, ג' חלומות מתקיימים. חלום שחלם לו חברו וחלום שנפטר בתוך חלום וחלום של שחרית. אלה שלושה חלומות שמתקיימים. אדם שחלם חלום על חברו, מספר לו חלמתי עליך כך וכך. לא חבר שחושב עליו כל היום. אם חושב עליו זה שוב זה מחשבות. אבל מכיר אותו, מספר לו חלמתי. זה אחד הסימנים של חלום אמיתי שהוא קיבל מידע

לגביו. חלום שנפטר בתוך חלום. אדם שמקבל את פתרון החלום, החלום בא בצורת חידה, מקבל את הפתרון בתוך החלום. וחלום של שחרית, כלומר חלום שהוא סמוך לעקיצה לפנות בוקר, לפני שאדם קם. כי תחילת הלילה המוח פורק את כל המחשבות של היום. כל החלומות של תחילת הלילה הם קודם לפרוק את הלחצים. אחר כך בבוקר הוא פנוי לקבל מידע חדש. על כל פנים, אפילו אדם שחולם חלום אמיתי, אומר כאן הפסוק, כי בא החלום ברוב עניין. אומרת הגמרא, אין חלום בלא דברים בטלים. כלומר, גם חלום אמיתי, צריך לדעת, לא כל הפרטים שראינו בחלום הם נכונים. תמיד התערבבו בזה גם שטויות והבלים. רק צריך לדעת לסנן מה מה מתוך החלום הוא מסר שיש בו עניין. ומה מתוך

החלום זה דברי הבל. שאין בזה שום תוכן. נקרא עוד קטע מדברי הרמב"ם. סייג לחוכמה שתיקה. לפי כך לא ימהר להשיב ולא ירבה לדבר וילמד לתלמידים בשובה ונחת. שובה הכוונה ברוגע ונחת, בלא צעקה ובלא אריכות לשון. הוא שאמר שלמה, דברי חכמים בנחת נשמעים. אומר הרמב"ם, סייג לחוכמה שתיקה. עד עכשיו הוא דיבר מצד התועלת. שהאדם מרוויח בחיים, שהוא לא נכנס למריבות, לא מתחרט על מילה שהוא אמר. יש כלל שהמילה לפני שנאמרה אתה שולט בה, אחרי שנאמרה היא שולטת בך. ואז כמה סבל וצרות האדם יכול לסבול בגלל שלא שתה כשהיה צריך לשתוק. פה אומר עכשיו הרמב"ם מביא את דברי שלמה מזווית אחרת שהאדם שרוצה לשמור על החוכמה שלו שידע גם לשתוק.

המשנה באבות אומרת, סייג לחוכמה שתיקה. מה זה סייג? סייג זה גדר. גדר תמיד שומר על מה שנמצא שם בפנים. הגדר של החוכמה זה שתיקה. במילים אחרות, אדם שמדבר דיבורים מיותר, גם אם הוא חכם, הוא יכול לאט לאט לאבד את השכל שלו. הQ שלו יורד, כי הוא מתחיל לדבר שטויות. ויש כלל מוח שלא תוחן חומר איכותי, דברי תורה, הנהגה, מוסר, הוא מתחיל לטחון שטויות ואז האיכות יורדת ורואים את זה. יש בחורים, בחורות, אנשים מבוגרים שמצד עצמם יש להם איq גבוה, יש להם תובנות מעמיקות בחיים, אבל יושבים עם חברה והם לא יודעים להעריך את עצמם. יושבים עם חברה ירודה. מתחיל לדבר בשטויות שלהם, ברמה שלהם. לאט לאט גם המוח שלו נהיה קטן, השכל שלו

גם צטמצם. סייג לחוכמה שתיקה. אתה רוצה לשמור על החוכמה שלך, קיבלת IQ גבוה, יש לך הרבה חוכמה, תגדור על ידי שתיקה. אל תדבר דברים שלא צריך לדבר ומצד שני דברים שצריך ודאי תדבר. לפי כך לא יהיה מהר להשיב. שאלו אותך שאלה, לא מיד תשלוף את התשובה. שיהיה לך את השניות של ההתבוננות ולא ירבה לדבר וילמד לתלמידים בשובה ונחת כשמלמדים לדבר ברוגע יש מורים מורות כל השיחה שלהם רק צעקות הטון שלהם מאוד גבוה והילדים מאבדים את הריכוז קשה להם ילמד לתלמידים בשובה ונחת בלא צעקה ובלא אריכות לשון כמו שראינו קודם דברים מטומצתים הוא שאמר שלמה דברי חכמים בנחת נשמעים הפסוק הזה שבו נסיים. יש בו כמה תובנות. דברי חכמים בנחת

נשמעים. פשט המילים שדברי חכמים בנחת נשמעים. אם אתה חכם, מה המבחן שאתה חכם? שאתה מדבר בנחת. ואם אתה המוני ומדבר בצעקות ועצבים, אז זה קצת מראה שחסר פה בחוכמה. זה פשט הדברים. דברי חכמים בנחת נשמעים. אבל נתנו בזה עוד ביאור. דברי חכמים בנחת, פה תשים את הפסיק. דברי חכמים בנחת נשמעים. כשאתה מדבר בנחת אז הדברים מתקבלים. אנשים מוכנים לקחת את זה. אתה מדבר עם הבן, מדבר עם האישה, מדברת עם בעלך. כשמדברים בנחת, אנשים פתוחים לקבל. אבל אם מדברים בעצבים וצעקות, זה נועל את השני. לא מוכן לקבל את הדברים. לכן דברי חכמים בנחת, פסיק, נשמעים, פירוש מתקבלים. עוד הבנה, דברי חכמים בנחת פסיק נשמעים, כלומר מובנים. זה שני

דברים, מתקבלים ומונים. כשאתה מדבר בנחת, אז אנשים גם מבינים מה שאתה מדבר, אבל כשמדברים בצעקות ועצבים ומתח, קשה לאנשים להבין את הדברים. נמצא בסיכומם של דברים בהלכות האלה שראינו היום בהלכות דעות של הרמב"ם, כמה העריך והרחיב בעניין של השתיקה. היינו מצפים שידבר על כעס, על גאווה, כמו שראינו בהלכות הקודמות שדיבר על הנושאים המאוד, שתיקה נראה לנו דבר כזה שולי וצדדי, אבל הרמב"ם שהיה חכם ידע את הגדולה ואת העוצמה שיש בשתיקה. גם בשתיקה כשצריך לשתוק כלפי הזולת האומנם אלם מה היא אומנותו של אדם בעולם יעשה עצמו כאילם. לעומת זאת צדק תדברון. כשצריך לדבר דברים טובים אדרבה ידבר ויצליח. אז זה גם בבן אדם לחברו, גם

בן אדם לעצמו. לפעמים צריך לשתוק ולא להטיח בעצמו דברים כמה הוא לא בסדר וכמה הוא שלילי וכמה הוא צריך לדעת שמכל דבר יוצא דבר טוב. חובות הלבבות אומר אם רב גדול שאתה יודע שהוא אף פעם לא יוציא מילה לא נכונה מהפה נניח במושגים של היום הבבא סלי אם הוא היה מבטיח לך שמהעסק הזה שעשית והוא קרס יצא לך רק טוב או זה שלא התחתנת עם זאת יצא לך הטוב פי 1000 יותר כמה אדם היה שמח כל החיים למה הרב הגדול הבטיח לי בהבטחה בדרך כלל רבנים גדולים נדיר מאוד שנותנים הבטחות אבל אם נתן לך הבטחה אז יש לזה משקל גדול אומר חובות הלבבות תתבונן שהקדוש ברוך הוא הבטיח לך לא צדיק בורא עולם בעצמו הבטיח שבדברים שהם הכל בידי שמיים יצא

לך מזה רק טוב אז למה אתה לחוץ ודאי יצא רק טוב רק אנחנו עם השכל הקטן שלנו לא רואים עכשיו את העתיד אבל סומכים על בורא עולם שיצא מזה רק טוב אז ככה אדם גם לא מייסר את עצמו ומוריד את הדימוי העצמי שלו בצורה לא נכונה הגישה הכללית שלו גם לשמור על החוכמה על ידי הסייג לחוכמה שתיקה ודברי חכמים בנחת נשמעים נסיים בברכה לכל הציבור שנמצא איתנו כאן לכל הצופים בכל מקום שהם שהשם ימלא משאלות לב כולם לטובה ולברכה שהדברי תורה היו להצלחת כולם בבריאות אתנה פרנסה טובה חיים טובים זיווגים אגונים אורך ימים ושנות חיים וכן יהי רצון ונאמר אמן