סיפורו של המרגל הישראלי אלי כהן ז"ל

בתאריך 1960 במדרגות האלה שאני יורד עבר אלי כהן. אלי כהן שדמותו המרגשת והמרתקת משפיעה עד היום עלינו פה במדינת ישראל א מהווה לכולנו דמות מרגשת דמות שבעצם באה לומר אנחנו פה כדי להישאר אבל אני רוצה שנסתכל על אלי כהן בצורה קצת שונה אני רוצה שנתאר את אלי כהן ודמותו כסוכן מוסד כמרגל ישראלי אבל לא בדמות הג'יימס בונד שאנחנו רגילים אלא דווקא בדמות המיוחדת הזאת של עולה ממצרים שגדל על המנגינות על המנגינה של העוד כהן זו דמות מאוד מיוחדת אפשר להגיד שאולי רב הנסתר על הנגלה באמת ממה שהוא עשה פה ברמת הגולן אבל אלי היה מרגל עבד במוסד והוא מגיע לפה לרמת הגולן סיפור כיסוי סיפור שהוא יחסית דווקא מוכר מגיע לסוריה

כאיש עסקים א ארגנטינאי בשם בדוי והוא מגיע לכאן באמת כדי לשפוך אור למודיעין הישראלי על מה שקורה פה ברמת הגולן שוקל חמדיה בדמסק היה שוקק חיים באותו ערב של חג הפסח כשקמל מין טבט הלא הוא המרגל הישראלי אלי כהן הולך לו ליד הדוכן של אחד היהודים והוא רואה את חבילת המצות הזהובות שיושבת לו מולו ברגעים אלו זכרונות ניב תורב צפים בו באלי כהן והוא נזכר בפיוטים מבית אבא בשירים בחד גדיה באחד מיודע בשולחן הסדר המפואר של משפחתו במצרים והוא מחליט שמהאמצות האלה הוא יאכל. האדון מתעניין במשהו מיוחד. שואל אותו הסוחר היהודי אומר לא אני פשוט מסתכל לראות מה זה אני רעב. יש לך משהו לאכול אולי לחם אומר לו הסוחר היהודי

יכירי אצלנו זה חג החירות חג הפסח. אצלנו לא אוכלים עכשיו לחם אוכלים אצלנו מצות. לא כדאי לך לטעום מזה. זה משהו שאתה לא תאהב. בהמשך הרחוב יש מאפיה. אתה יכול לאכול שמה אלי כהן שנראה כמו קמל המין טבט. כן, סורי לכל דבר, אומר לו, לא, לא, זה בסדר. תביא לי לאכול מהמציות האלה. בוא בוא נטעם. כל השיחה כמובן מתנהלת לה בערבית בניב סורי. והוא נותן לו לטעום מהמצות. אלי לוקח את המצה, עומד בצד, הוא מברך. הוא מברך על המצות בסתר, בשקט, וכשהוא טועה מהמצות, אני רק יכול ככה לדמיין מה עובר לו, איך צפים בו, כל הזכרונות, כל הטעמים, כל המאכלים של בית אבא, של בית אמא. את הסיפור המרגש הזה מספר אברהם כהן, אח של אלי, כשאת

הסיפור הוא שמע מהבת של הסוחר שהייתה במקום ונחכה וראה את המלמולים של אלי בצד ולא הבינה. רק אחרי שנים הבינו מי ומה. וכשאתה שומע את הסיפור הזה, אתה אומר אשרי העם שככה לא. ובאמת אלי כהן נשלח לכאן כדי להביא מודיעין מאוד מאוד איכותי. ואלי כהן הוא איש מוכשר. הוא תוך באמת תקופה מאוד מאוד קצרה מתחבר לאליטה של ה של ה בסוריה גם גם האליטה הצבאית וגם האליטה המדינית והוא מביא מביא א מודיעין מאוד מאוד ערכי ויכותי את הסיפור מספר שאלי כהן אמר לה לצמרת הצבא תראו חם ברמת הגולן בוא תשתלו אקליפטוס שיגדל מאוד מאוד מהר וככה יהיה לכם צל בבסיסים לא יהיה לכם כל כך קר וככה הוא מסר למודאין הישראלי בכל מקום שתראו

איקליפטוסים שם תדעו שנמצא בסיס צבאי סורי אפשר להגיד אולי שאחת התרומות הכי גדולות א של אלי כהן זה באמת היה בסיפור של הקרב על המים לפני מלחמת ששת הימים עסור בערך לפני קצת לפני אז מדינת ישראל בונה את המוביל הארצי בעצם פרויקט הנדסי ענק באותה תקופה שתפקידו להביא מים מהצפון העשיר במים הכנרת לנגב לנגב הישראלי שם ומתחיל ככה להתפתח וכדי להביא חיים לנגב צריך להביא מים. בונים את המוביל הארצי והסורים שיושבים פה על הרמה לא יכולים להשלים עם הדבר הזה. לא יכולים להשלים זה שמדינת ישראל הצעירה לא רק שהיא לא רק שהיא א היא הולכת ומתפתחת היא ככה גם ככה מביאה כזה פרויקט ענק ואז הם באמצ ואז הם בעצם להקים מפעל להטות

להטות את מי הירדן. צריך להבין שההשפעה הזאתי זה בעצם אומר שלא יהיה מים בישראל, זאת אומרת למדינה הצעירה שזה אתה קמה. אתה צודק ב-100% אותה תקופה בטח זה זה מכת מוות למדינת ישראל הצעירה שהכנרת תתייבש באמת לקחת את את פרויקט תויה הטיה הסורי א ולחסל אותו ויש מקומות שעדיין אפשר לראות את הטרקטורים הסורים הכלים ההנדסיים הגדולים שעומדים שם מופגזים כנראה שמיום ליום כולם היו שיכורים ואלי כהן מעביר ידיעות ולא מספיק נזהר והמודין הישראלי מקבל ידיעות זהב אה וגם לא רוצה להפסיק אבל כולם מבינים כנראה לאן זה הולך וזה קצת הסיפור העצוב אצל אלי כהן שמיום ליום הטבעת הזאת הולכת ונסגרת עד שבאמת ביום אחד המודיעין הסורי

מבין שיש פה מרגל ולא יכול להיות שכל תכנון תוך שנייה הצבא הישראלי יודע ומסכל אותו ובאמת מה שמחליטים לעשות ביום אחד מחליטים להשביט את כל רשת הקשר ורואים פתאום שידור ובאמת העיקון מגיע לדירת לדירת מגורים של אלי כהן. מגיעים לשם המודיעין הסורי ותופסים אותו תוך כדי שהוא משדר ואלי כהן נתפס. עובר עינויים מאוד מאוד קשים. בסוף הוא פגע לא רק בביטחון של הסורים ובהצבא שלו הוא פגע גם באמת בכבוד הערבי של הסורים ועל זה הם לא היו יכולים לסלוח. ואחד הדברים המיוחדים באמת שאלי כהן זכה וזה לא דבר מובן מאליו שיום לפני שה עולה לו שהוא נידון למוות ועולה לגרדום בכיכר דמסק אז מגיע אליו הרב הראשי של דמסק הרב הרב ניסים

מן דיבו וככה יושב מסוכח איתו עושה איתו ביחד וידוי וגם אלי כהן נותן לו מכתב שיעביר למשפחה שלו לנדיה ולילדים ילדים וזה בעיניי אולי אחד הדברים המרגשים ביותר שאלי כהן זכה להם א וזה לא מובן מאליו א והמכתב הזה הוא מכתב באמת מאוד מאוד מרגש ש שאלי כהן ככה הולך בצורה מאוד מאוד שלמה עם האמת שלו ומבין שסופו דיטלות ו הוא נדון למוות יש סיפור על הרב אינדיבו שהוא בעצם התחיל להגיד את החנון והתחיל להתרגש. אז אלי כהן אומר לו, "כבוד הרב, אל תדאג, אני יודע את התחנון, אני זוכר את התחנון, אני מגיע מבית מסורתי, מסרי ואלי כהן מתחיל להגיד את התחנון משהו שמאוד ריגש את החזור מאוד מרגש ואני חושב שזה גם מאוד מתחבר לדמותו

של אלי כהן שהיה בן אדם באמת גם מאוד ערקי אבל גם מאוד שורשי ומסורתי ואחד הדברים אולי המדהימים ביותר על אלי כהן אני חושב זה נושא הנצחה אין בן אדם אחד במדינת ישראל שהדמות של אלי כהן לא נוגעת בו ולא נוגעת אליו והסיפור ה כל כך באמת סיפור הקרבה של בן אדם למען מדינת ישראל ויש כל כך הרבה מפעלי הנצחה לזכרו של אלי כהן בתי כנסת ובתי ספר ורחובות ואני חושב שזה באמת אולי אחד הדברים שמבטים את החיבור של עם ישראל לדמות המיוחדת הזאת שבאמת גם דמות מאוד מאוד שורשית וערכית וגם דמות שהלכה בצורה כנראה מאוד מודעת. אה אלי כהן הקרב את עצמו למען ביטחון מדינת ישראל פשותו כמשמעו. אין דרך אחרת להגיד את ה את הדבר הזה.

ההנצחה של אלי כהן פה ברמת הגולן היא יומיומית. אנחנו מטיילים פה כל יום עם עשרות ומאות בני נוער שמספר מספרים להם את הסיפור של אלי כהן. אפשר לראות את תביעת ידו של אלי כהן בהרבה מאוד מקומות ברמת הגולן. לפני כמה שנים איש יקר בשם גיל ברנר מורה דרך הקים שביל לזכרו פה ברמת הגולן ביחד עם המועצה האזורית ויש ממש תחנות מדרום מדרום הגולן מחמת גדר שמונה תחנות כאילו כן שמונה תחנות ועד צפון הגולן שמספרות את הסיפור של ה של האיש היהודי היקר הזה א ממש עם כל התחלונות שהוא עבר בדרך המקומות שהוא ביקר בהם פה ברמת הגולן יש נקודה אחת שנקראת תצפית הר נבוא כי באמת אלי כהן מגיע לשם ומתצפץ לעבר מדינת ישראל מהגולן במרחק

ממש של נגיעה מארץ ישראל המערבית ככה מהגבול אה ולחשוב מה עובר לו בראש הוא נמצא שם עם צמרת הצבא הסורי כל כך קרוב למידת ישראל אבל כל כך רחוק כשאתם פה במדרשת קשת יונתן מדברים עם תלמידים שמגיעים לטייל פה בגולן על אלי כהן הם מכירים את הדמות זה באמת זה שאלה טובה כי הרבה מאוד תלמידים מכירים את הדמות של אלי כהן והרבה מאוד חיילים ובטח המבוגרים כאן המבוגרים שאנחנו מטיילים איתם מכירים את דמותו של אלי כהן אבל קודם כל תמיד יש מה לחדש על הדמות המיוחדת ועל פועלו של אלי כהן וחוץ מזה תמיד מרגש לדבר על הדמות המיוחדת הזאת אני אגיד שאחד הדברים המיוחדים היום עם הפעילות של צהל מעבר לאזור החיץ בסוריה אה קשורה לדמותו

של אלי כהן שלצערנו עצמותיו עוד לא שבו ארצה והסורים א לא הסכימו להחזיר אותו באמת זה חלק מהסיפור הזה שאלי קוהל כל כך פגע בכבוד בכבוד שלהם בכבוד הערבי א של הסורים ומדינת ישראל עשתה מאמצים דיפלומטיים והיום גם מאמצים צבאיים א שלצערנו עד היום לא אלו פירות אבל אנחנו מקווים מאוד שיום יבוא ועצמותיו של אלי כהן יבואו לקבורה כמו שצריך בקבר ישראל לפני כמה שנים פתאום פרסמו א סרטון של אלי כהן א נטלה בכיכר בדמסק. זה היה וואו סרטון מצמרר אה אבל גם מאוד מאוד מרגש שזה שוב דרישת שלום מה מהיהודי היקר הזה שאנחנו ממש מרגישים שאנחנו חיים את א את הדמות שלו פה ובזכותו פשוט נמצאים פה ברמת הגולם لا