מתקרבים לביאת משיח?! דרכי התמודדות עם המצב עם אפרת ברזל

תכירו אתבר המים מחדש נועם שי היברידי ככית 2026 מהפכה בעולם המקבעות מקווה מלכות כשר דאורייתא תוך שלושה הימים אצלך ושוב אנחנו כאן איתכם קהל יקר שלנו משדר מיוחד הצוות שלנו בהידברות נמצאים כאן כדי להנאים לכם כדי לעשות רוגע ותובנות בתקופה המיוחדת הזאת עוד שנייה ומשיח כאן שלום סמדר זהבי מה עניינים שלום שלום ברוך השם תוכנית מיוחדת יש לנו כאן היום כל כך צבעונית מגוונת מלאת עומק תוכן וכוח להמשיך הלאה ספרי לנו על פועלייך בטח בתחום החינוך הישראלי שלנו כאן כן א ברוך השם זכיתי להיות מורה בישראל זכיתי גם להיות אשת חינוך ותיקה מדריכה, רכזת ועוד כמה דברים נחמדים. א העבודה היא מאוד מרתקת. א גם אמא שלי הייתה

מורה וזו בעיניי שליחות ממש. א מעבר לזה אני גם יועצת זוגית בחירה ושני הדברים האלה ממש מרתקים. הם גורמים לי לאיזשהו ברק בעיניים ביום יום והרבה אמביציה ממש. סברי קצת על הנוער היום איך הוא בא. התמודדות בית ספר בתל אביב. נכון נכון. זה תיכון לבנים בתל אביב א תיכון בדרום תל אביב א עם ניערים מכל מיני בתים, מכל מיני אוכלוסיות. א מעבר לעניין הפדגוגי, הנערים היום גם באיזשהו שבר. לא רק מהקורונה, לא רק מהטילים בדרום, לא רק ממלחמות אחרות ומבצעים שהם חפו, פשוט זה היום יום שלהם. מרגיש לי שאנחנו חיים עם זה. פשוט למדנו להתמודד תוך כדי שבר, תוך כדי מלחמות ולנהל את היומיום ואת השגרתיות שלנו. גם תוך כדי מלחמה. יש

הרבה מאוד פחדים של הורים, א, הרבה מאוד משברים של תלמידים באמצע ואנחנו משתדלים לנהל את היום יום בצורה תקינה וסבירה כמה שאפשר. כשאת מסתכלת על בן נוער היום במקרה שלך זה בנים, כל פעם אנחנו פוגשים כאן א זן אחר של את מרגישה שהדופק האמוני של הדור הזה הוא קל יותר להוליך בדרך של אמונה ותורה בשל המצב והפחדים והחוסר יומיומיות שמגיעה אלינו או שיותר קשה מבחינת כיתה ייצוב זרימה של דור. גם ככה דור הוא לא פשוט. אנחנו הורגנו לדברים אחרים, הופעלנו בצורה אחרת. הDNA שלנו הוא טיפה אחר מהדור הצעיר. ולכן א אנחנו הרבה מאוד מבינים את הדור הזה. א אה יש הרבה משברים אה בפרט גם אצל א בנים בנים צעירים שהם בתחילת הדרך והם

עכשיו איך אומרים בשלבים הראשונים של החיים עוד לא יצאו עוד רגל אחת לא יצאה החוצה מבית הספר והדרך שלנו היא פשוט להכשיר אותם לחיים א לא המטרה רק שהם יעברו בגרות ושהם יתנהלו אלא גם בעולם לבנות אישיות של ילד בוודאי ממש שזאת המשימה הכי כאילו תהיה מנץ ממש כך תדע להיות אדם יהודי אדם א שיודע להקים אחר כך זוגיות נכונה זה היה נפלא כשדיברנו קודם ואמרת לי על ה על הצחוק הבוכה איך אפשר לדבר מה זה הדבר הזה לגמרי א ראיתי לנכון במהלך השנים שעברנו הרבה מאוד אתגרים אני לא אקרא לזה משברים אני אקרא לזה אתגרים כי זו דרך יותר נעימה לחוות את ההליכות האלה של מה שקורה לנו בדור הזה. ולכן אה לקחתי את הנושא של האומ ואת

הצחוק, נושא של השמחה ופשוט איזשהי נקודת אור דלקתי את הויפיי ושמתי אותו במועדפים. כן. וזאת הברירה היחידה כרגע שעומדת בעיניי. כל אחד עם הדרך שלו. כאילו חושמור בתוך המצב הזה. משהו כזה, אבל הדרך היא נעימה, היא לא יש לנו במדיה הרבה מאוד תוכן. כן. לא כל תוכן אני מכניסה. יש דברים שאני חוספת, יש דברים שאני שומרת אותם לעצמי ומדלגת על מעלת. אבל א צריך לדעת מה לבחון, מה לשים בפרונט של הקהל שהוא צופה בך, בפרט שזה גם ילדים שהם צופים, הורים שצופים, צוות שצופה. א אני רואה בזה מאוד חשיבות מאוד יקרה אפילו זה משמר אותנו ומשמר את ה את השיח הנעים שלנו גם במקלט גם במעמד גם בכל מקום שאנחנו נהיה בו זה סוג של משהו

מטורף שאני חושבת שראוי שיפרח ו ויגדל ויתעצם ובזכות זה אני מאמינה שיהיה לנו גם חוסן חוסן טוב אז אז למה את מתכוונת בדיוק זאת אומרת אומרת שנהיה אחראים על על הפיד של עצמנו שאיך עושים את זה איך מכניסים את ה כן נכון ומרפא מחזק ונותן חוסר מתוך כל התכנים שעוברים אל איך למה את מתכוונת איך עושים זאת אוקיי אז זה דרך חיים א לפני כמה שנים הייתי בשיעור תורה של הרב לסרי ומעבר לבדיחות מעבר לשיח המגחך על כל הנעשה מסביב ראיתי גם את הרצינות. זאת אומרת היה איזה היה איזה מסר, הייתה משמעות גם בדרך הצחוק אה לא בדרך של הומור זכיך כזה, משהו שהוא קצת יותר רציני ועמוק, לאו דווקא עמוק לתלמידים, אבל עמוק לנו זה גם מחדד

לנו באישיות הזה משהו טוב, משהו ערקי. ודרך הצחוק וההומור ראיתי את ההתחברות של הקהל, התחברות של האנשים, התחברות של שכנים מי שהיה סביבי ואפילו במעמד, גם עכשיו בשעות הקשות האלה, גם עם המשפחה, עם כל זה שאני בן אדם מאוד מאוד רציני, בדרך כלל ביום יום, אני מרשה לעצמי גם קצת להתפרק. וזה מה שמעניין פה שדרך שדרך משהו בנפש שלנו שיודעת לצחוק אפשר להכניס מסרים שהם אפילו אמוניים א אנחנו בתקופה כזאת שהכל מאוד א גדול זאת אומרת משימות של עם משימות של עידן אני אני מתחילה להבין מה את מתכוונת מתחילה להבין כי אני לפעמים נפגשת למשפחה שלי עם אנשים מאוד שונים שונים מתפיסת העולם הדתית שלי וכשאני מכניסה הומור זה מה שאת

מתכוונת פתאום מוכנים לשמוע מסרים אחרים שקודם היו בלומים לגמרי יש לנו הרבה פעמים שאנחנו נתקעים בזמן מלחמה או באיזשהו אתגר בחיים זאת אומרת זה לא רק במלחמה מלחמה זה זה סתם איזשהו דגם א זה כמו א בינה מלאכותית שמשכפלת כל מיני דברים לפעמים נכונים ולפעמים לא אבל המטרה שלנו זה בעצם לבחון מה מתאים לנו מה באמת ראוי לנו בתקופה הזאתי בדור הזה ומה לא יש דברים שהם באמת לא ראויים לנו והם באמת לא אמיתיים א וגם לא נכונים מבחינה ערכית מבחינה תבונתית של בן אדם שרואה את המסרים שנובעים מתוך ההומור מתוך השיר א איזשהיא בדיחה איזשהו סרטון כלשהו שמופיע בהמדיה אבל א אני קוראת לזה בעצם א השמחה היא בעצם א כמו שם מוח

בראשי תיבות. מה זה בעצם שם מוח? זה מביא את האדם לתובנות אחרות, אבל באמצעים ממש לא שגרתיים. זה מה שממש אהבתי בהומור, בדברים שאני כאילו עושה אותם ביום יום. וקיבלתי גם פידבקים. והאמת ספרי. א מתלמידים שרואים את התכנים שאני מעלה ו היום הם קצת יותר אנמים בגלל המלחמה אני יכולה להבין אבל ממש בהתחלה זה זה היה כאילו צפייה כזאתי של א טיפין טיפין ואז כשאני עוברת בבית הספר אז מצחקים איתי כאילו על דה ועלה שקשור למשהו שקשור למשהו שהליתי וזה מאוד יפה זה מאוד זה מאוד קליל גם זה מחבר את ה את המוח האנושי הערקי שלי עם המוח של התלמיד שהוא יותר קליל ויותר א נעים. יש פה ממש טכניקה של אשת חינוך שקורת את המצב ה

יבשושי אולי או ה שטחי אולי של דור שאת רוצה מניסיון בשטח לחיות בו. שממות אמוניות, ערקיות ואז את אומרת, "רגע, אז מה אם אני מורה, אבל זה התפקיד שלי בדור הזה כרגע. אני יכולה אני רוצה לראות שאני מבינה, אני יכולה דרך הומור לחדור אליו התלמידים, אל הדור הזה, לב הנוער." נכון. נכון. וזה לא רק לתלמידים. אגב, א גם אמהות של תלמידים צופות ב במה שאני מעבירה. א אה זה גם איזשהו א כמו שם חיים שמחלחל כשאדם מחייך זה מקרה גלים אז כשאדם שולח משהו א מצחיק וממש קליל לא משהו שהוא לא ערקי יש בו משמעות יש בו איזשהו עניין זה מכה גלים גם בבית גם ב בבתים של תלמידים ב עם האחים עם המשפחה המאורחבת אני רואה בזה משהו שהוא כמו

גל שמתפוגג והוא פשוט מתפרס על פני השטח. אז איך אפשר להכניס הומור בימים כאלה שהם עצובים? אנחנו רואות ניסים שהם בלתי נתפסים. אנחנו רואות גם רכוש שנהרז ואנחנו רואים א מוות ופציעות כאילו איך איך איך שומרים על הבלנס בעצם דרך התפיסה הזאתי שהיא כמו לאט לאט בלטאין במוח כאילו שמור על זורי השמחה שלך כדי להיות בריא וללכת קדימה איך איך נכון א האמת היא שגם אני חובה דברים א וגם אני בן אדם זה לא שאני כל היום יושבת וצוחקת ומצחקת. זה לא זה לא כך. כן. אבל א האמת היא שדווקא מתוך השבר ומתוך מה שאני רואה מסביב אני אוספת את עצמי. אני משתדלת להתפקס על משהו שבאמת באמת מושך עצומת ליבי ואני מעבירה אותו הלאה. א לא

יעזור לנו כל היום להתבכיין. אז אז עדיף לי לדברר את הרגש שלי באמצעות הומור וצחוק ומשהו קליל יותר מאשר כל היום לבכות. אנחנו לא דור של בחיינים ועם ישראל הוא עם חזק. האמת היא שכשמעתי על המלחמה באיראן ישר עלה לי את דור הניצחון, המכבים. א יהודה המכבי עלה לי בראש, משה רבנו עלה לי בראש, דוד המלך, שלמה המלך, רמה שלום א כל הכל כל גדולי האישיות של התנך והנביאים והכתובים ממש כאילו זכחו לי מול העיניים. זה היה זה היה ממש גדול גדול מעלינו ואיך עשית מזה הומור? יש הרבה מאוד דברים בחיים שאנחנו יכולים להישאר בהם רציניים ורצוי שנהיה רציניים אבל פה בנקודה הזאתי אנחנו חווים משבר אחרי משבר אחרי משבר אחרי משבר אנחנו

עוד לא יוצאים ממשהו וחווים עוד משהו נוסף נכון הרבה מאוד פעמים הרגשתי עליי בתור בן אדם שאם אני אגיע לבית הספר או לסביבה הקרובה שלי עם פרצופיך לא נעים להגיד פרצוף אך אז כולם יחבו זה זה יקלים זה לא נעים לראות בן אדם שהוא א ממש מאוכזב מהחיים א החיים נפולים הכל הלך א איך אמר הילד החמוד הזה נודר הלך סורקה זה תראי כמה שמחה הילד הזה עשה אצל הצחוקים של כולנו כאילו לאן זה לא הגיע לשירה ופואטיקה ו ממש נודר נדר ממש אז גם זה היה איזשהו איזשהו סרטון חמוד שפשוט העברתי וגם על זה עשינו איזשהו צחוקים אה גם במשפחה אגב א מה שאני מעבירה בעצם התכנים בדרך כלל אני שולחת למשפחה לראות איך הם יגיבו למדוד את מדד קוראים

לזה לא דתומטר אלא צחוק המטר א זה משהו שהוא כאילו א א מדד בשבילי לראות עד כמה זה בעצם הולך את יודעת זה יפה כי א אנחנו עוברות תכף לרבנית יוחי לוין אבל זה עושה לי לחשוב סמדר שחז"ל אומרים שנשר היא הציפור הכי כבדה שיש, אבל היא הציפור, היא העוף הכי מהיר שעף בשמיים. ואז מקשים ושואלים איך זה יכול להיות? מצד אחד היא העוף הכי כבד אז איך היא עפה הכי מהר? ואז חז"ל עונים כי יש לה את הכנפיים הכי ארוכות. הוא מה עם הכנפיים של בן האדם? ואז חז"ל אומרים השמחה. זאת אומרת כמה שאתה כבד אבל תבוא שם שמחה והיא תצליח להרים אותך. אז כמה שזה נכון במשנה ואז כמה שזה נכון אחת כמה וכמה בדור שלנו לתלמידים ובכלל הפנים הם רשות

הרבים אז לפחות תראה שאתה שמח. בואי נדבר יחד עם הרבנית יוחי לוין. שלום הרבנית היקרה. צהריים טובים, שבוע טוב ומבורך אפשר כבר לומר חודש טוב השבת הייתה שבת מברכים בירחנו את ראש חודש בימי חמישי ושישי שיבוא עלינו לטובה ולברכה לסשון ולשמחה לישועה ולגאולה גאולה פרטית וגאולה כללית בקרוב ממש אמן אמן אמן הרבנית אני לא יכולה שלא להגיד לה אה צופים שלנו בבית ש זכינו להכיר ממש לא מזמן אבל את נשואה לרב אריה לוין ולהגיד את זה אנחנו מדברות פה באולפן על על כוחות של אנשים גדולים כמו משה רבנו כמו דוד המלך שבמים כאלה של מלחמה כזאת בלתי נתפסת רואים את ההיסטוריה חוזרת ודברים מול העיניים מתרכשים אז בעלך שיעריך ימים

איש אדיר ונפלא רב רב אריה לוין הוא נכד ממש של רב אריה לוין האמיתי זה רב העשירים שאנחנו גדלנו כולנו על ה בכלל לתפוס שהנה זה קורה שוב הנה אשתו של רב אריה לוין שלום הרבנית שלום וברכה זכות בעונג שלנו שבעזרת השם שנזכה לחזק אם מישהי אחת תחזק בזכותנו והיה זה שכרנו בשבת האחרונה קראנו על חטא המרגלים אנחנו יודעים שעשרת המרגלים נשארו, חטאו ונשארו ולא נכנסו לארץ ישראל. שניים בלבד כלה ויהושע נכנסו לארץ ישראל. שואלים המפרשים מדוע ולמה? יש הרבה מאוד מפרשים אבל אחד מהם אד המפרשים כותב שיהיה נכנס בסדר? כי הוא קיבל את הברכה כיוציאך מהצת מרגלים. כיושיחה מהצת מרגלים. אבל מה עם כלב? אומרים לנו שכלב כי הייתה בו

רוח אחרת. מה הכוונה רוח אחרת? מפרשת הסבא וברי לבין זצל רוח אחרת הכוונה שהיה בו משהו שונה. במה היה לו בו משהו שונה? אומרים לנו שאחרי שהגברים שרו את שירת הים, מרים הנביאה לקחה טוף וכינסה מספר נשים ושרו את שירת הים גם בעזרת הנשים. מרים מאיפה היה לה טוב? מאיפה? אלא כיוון שמרים ראתה בניסים הגדולים והיא הימינה בניסים הגדולים שקרו וקוראים לעם ישראל לכן היא הצטידה בטוף ועם הטוף הזה עם האמונה הגדולה שהייתה בה היא באה לאנשים ואמרו ואמרה להם בואו נאמר שירה אותה מרים הנביאה היא הייתה אשתו של כלב ועקב הייתה בו רוח אחרת אותה מרים אמרה לכלב אם הקדוש ברוך הוא אומר לך לכם להיכנס לארץ ישראל זה הכי טוב עבורכם

אבל תאמין תאמינו ואכן בזכותה כלב לא כלב נכנס לארץ הקודש ולא נהנש עם יחד יחד המרגלים האמונה א מסופר על שני חסידים שמדי שנה היו מגיעים לדמור שלהם לקראת החגים והיו מתפללים ביחד באחד השנים א שני החסידים התעכבו מאז ואותו בעל אחסניה שהבטיח להם שישנו באחסנה שלו משום מה מכר את הזכיר את החדר הזה לאדם אחר אותם שני א חסידים בכל אופן צריכים ללון אז הם התייעצו ואמרו להם כאן בקרן הרחוב יש א זוג שיכול לאחסן אותכם הם הגיעו לאותו א בית והם סיפרו שהגענו ואנחנו צריכים מקום ללון אותה אישה, אותה אישה צדקנית כשהיא שמ את ההגעה שלהם אז היא אמרה אני מבקשת ממכם בבקשה כשאתם מגיעים לאדמור אני השם ירחם 15 שנים לא חונן

כשאתם מגיעים לאדמור בבקשה תאמרו את שמי בכדי שהאדמור יברך זה רק אמרו אותם חסידים הגיעו לאדמור ביקשו ברכה שנה לאחר מכן אותם חסידים מגיעים לאותה אותו אותו בית שהם התאחסנו שנה לפני והם רואים את אותה אישה חובקת בן אז הם שאלו אה מה סיפרת לנו הרי ש 15 שנים את ממתינה מה קרה אותה אישה צדקנית אמרה באותו רגע שאתם אמרתם לי שאתם מבקשים ברכה עברוי יצא לאדמור באותו רגע האמנתי האמנתי שאם צדיק גוזר השם מקיים הלכתי לחנות וקניתי לו עגלה ועריסה וכל כל מה שצריך. כי ידעתי אם השם אמר שהצדיק יגזור ואני יעשה אז השם אמר אז אני מאמין אני מאמינה. ומספרים לנו שאותם חסדים, אחד החסדים גם היה זקוק להיושד בבנים והוא שאל את

החבר, הוא אמר, אני בדרך כלל כל שנה הולך והולך והולך ומבקש, אבל אני רואה שזה לא מתקיים. אמר לו אותו חסיד, תסתכל על אותה אישה, בעלת אמונה. היא האמינה. היא לא חושבה שהיא יכול להיות אחרת. היא האמינה שאם הקדוש ברוך הוא גוזר, אם הקדוש ברוך הוא נותן את הזכות לאדמו לגזור ולקיים, אז הוא מקיים. אין אפשרות אחרת. בואנה ונראה כמה איזה כוח של אמונה. סבנו א רב ארי לוין היה אומר תמיד במילה דאגה. יש לנו את האות א', ג, ד וה. איזה אות חסרה לנו? האות ב. האדם שיש לו ביטחון, האדם שיש לו אמונה, האדם שיודע שאין עוד מלבדו, הכל מאיתו יתברך. מה שהוא עושה הוא הכי טוב עבורנו הכי טוב גם אם הראייה שלנו מצונצמת אנחנו לא

רואים אנחנו רואים רק לטווח קצר אבל הרי ריבונו של עולם זה בנים שלי סאט הכי הכי טוב עבורכם אדם כזה שיש לו ביטחון אין לו הוא לא בדאגה האות ב לא נמצאת כי הוא לא מודאג הוא בוטח בהשם הוא יודע שכל מה שעושה זה הכי טוב עבורו וואי הרבנית יוחי לבין זה זה כל כך משמעותי אני שומע אני עוד ב במרים והטוף והאישה שהאמינה ואני קולטת כמה הכוח שלנו בלשמוח בלהנחיל אווירה של אישה יודעת לעשות את זה חווה חוויה אנחנו יודעות להאמין אנחנו יודעות לחוות את השמחה להשפיע ככה על הבעל כלב להשפיע ככה על תינוק שיבוא לעולם אין אין אין איך את אומרת אין ב במילה דאגה כ כי אם יש ביטחון אז אין דאגה וואו אם יש אמונה אם יש אמונה תמימה

אם יש אמונה שלמה שישועת השם כערף עין הרי הכל בידיים שלו לא בידיים לא של טרם ולא של ההוא ולא של ההוא אלא הכל בידיים שלו אנחנו קמנו היום בבוקר שמענו על כאלה ניסים כל הזמן אנחנו שומעים על ניסים זה רק לפתוח את העיניים ולראות ולהודות על ניסיך שבכל יום על הניסים שהשם עשה, עושה וימשיך לעשות. א כשאני כשהתחילה המלחמה עוד בהתחלה פנו אליי נשות הקהילה ואמרו לי הרבנית מה אנחנו יכולים לעשות? מה אנחנו צריכים לעשות בעת הזו? פניתי לבת של הרב חיים קניבסקי, הרבנית קולדצקי שתחיה, שהיא בת דודה של הרב. ואמרתי לה, אנשות הקהילה, צפון תל אביב, כולם רוצים לדעת מה מה בעת הזו נדרש לעשות. ואז היא אמרה לי, תאמרים להם, דבר

ראשון לא להיות בלחץ. איך את אמרת? לקבל את השמחה. מתוך שמחה תגיע הגאולה, תגיע הישועה ומלבד זה אומרים להם לקבל קבלה קטנה. אני רואה פה על המסך מקבלים קבלה טובה לשמירת עם ישראל. פשוט זה הדברים של הרבנית קולדצי. כל אחד שיקבל קבלה. אם זה 10 דקות לפני הזמן, 10 דקות לפני הזמן לקבל את השבת זה לא נורא. אבל הזכות היא כל כך גדולה. אם אני מכניסה הביתה, השבת היא מקור הברכה, אני מכניסה לבית את הברכה לפני הזמן, אין ספק שזה יהיה לזכות החיילים שלנו, לזכות החתופים שלנו, לזכות כל עם ישראל. זה זכות גדולה כל כך ושוב זה 10 דקות אפשר לעמוד בזה. עכשיו, אם כבר את מקבלת 10 דקות לפני הזמן את השבת, בואי תקבלי על עצמך.

בוא נטפס בעוד מדרגה בסולם. מזמור לתודה, ריבונו של עולם, לא לשכוח לומר מדי יום מזמור ק בתהילים, מזמור לתודה. אריאו להשם כל הארץ. להודות להשם על כל הנסים זה כל כך לא מובן מאליו. אבל ברגע שאנחנו אומרים להשם ריבונו של עולם אנחנו מודעים לנסים אנחנו מאמינים בך הקדוש ברוך הוא ישלח לנו עוד ועוד ניסים אמן וכמובן התפילה כוח התפילה לנו הנשים הצדקניות מזכות נשים צדקניות נגלו אין ספק שבזכותנו אנחנו נגעל את עם ישראל והכוח הנשי שלנו להתפלל מספרים לרבי ארי לוין שבאחד הפעמים נסמך מאוד מאוד חשוב עבד לו. כל בני הבית ניסו לחפש, לא מצאו. הבן שלו, הרב רפואל בניומין עזב את הבית ואחרי איזה 10 דקות הוא חזר. שאלו אותו

לאן הלכת? עכשיו זה הזמן ללכת. כאילו הוא אמר אני ראיתי שכל בני הבית מחפשים את המסמך. עדיין לא מצאנו. הלכתי לישיבה של רבי לוין. התפללתי, חזרתי ועכשיו אנחנו נראה מה קורה. הוא פתח את המגירה, הוא מצא את המסמך. הכוח של התפילה. שום תפילה לא שבקן. כל הכוח הזה זה שלנו. ועוד תפילה ועוד תפילה ועוד מזמור תהילים ועוד קבלה ועוד חיזוק. אין ספק שכל הדברים הללו יעמדו לנו. ואין ספק שאנחנו נראה את הישועה. אמן. בפרק צי ביושב בסתר עליון נאמר לנו כי אתה השם מחסי עליון שמת מאונך כי אתה השם מחסי. אתה השם מגן אליי. איך אתה השם מגן אליי? ברגע שעליון שמתי מונחה. ברגע שאני לוקחת את כל האמונה שלי, מכניסה אותה הביתה ומראה

לבני הבית ולכולם. תראו איך שריבונו של עולם הכל הוא עושה לנו בחסד, ברחמים. גם כשריבונו של עולם נותן לנו מכה, המכה היא בחסד, המכה היא ברחמים. ברגע שיש לי את האמונה החזקה הזו, ברגע שיש לי את החיזוק, ברגע שאני גם מוסיפה לזה תפילה, אין ספק שאנחנו נמשיך להודות לריבונו של עולם על הניסים ועל הנפלאות והנסיים בברכה. שרבי אריה לוין, הסבא שלנו, שכל אדם כשהיה מגיע ומבקש ברכה, היה חובק את ידיו יחד עם ידי האדם והיה אומר לו, "אתם שלום, משפחתכם שלום וכל אשר לך שלום." שנזכה שהקדוש ברוך הוא ישים, שים שלום, טובה וברכה. השם עוז לעמו יתן. השם יברך את עמו בשלום. שנזכה לשלום בכל הארץ בקרוב ממש ושנבוא לתוכניות שלך

הפרת היקרה ונבוא להודות להלל ולשבח על כל הנסים שהקדוש ברוך הוא עשה, עושה וימשיך לעשות. אמן. אמן. הרבנית יוחי לוין. איזו א עוצמה של חיזוק נתת לנו כאן שנזכה לעשות נחת לרב אריה לוין בשמיים, לרבנית קנייבסקי בשמיים ולבורא עולם יותר מכולם, ילדות וילדים שלו, נשים, גברים ותף שרק רוצים לעשות תפילה ושמחה בבית, אמונה ומשיח הנה הוא תכף בדרך. תודה רבה רבה שהיית איתנו, הרבנית לוין. אמן אמן תודה רבה ושנידע ימים שקטים וטובים בעזרת השם סורות טובות לכולנו קצת ניגונים ואנחנו שוב כאן יחד עם מלכים תהילתך עם לפי תילתך אמא לפי תילת תך כל היום תפרתך אלתך אמ לפי לפי תהילתך כל היום יפרד ני איי אל תשליחיני לי לזכדה כי

לאכי דעזב ככי אל תזרי אם נפי תהילתך לפי תהילתך משה תרגש אותי קצת תן לי את זה לפי הילתך כל היום ציפת לה אל תסליחני תקנה לא תוחי אל תעשה כוחי אתה תודה משה היקר שירה סירקיס מה העניינים כל בסדר מאיפה באת אלינו לאולפן מירושלים הית הגיעו לכם בלילה הזאת דקות אה לא לא כי לנו כאן בבני ברק היו פני ברק אה כן הייתה אחת בבוקר וכן יודעת מה אני כבר לא זוכרת מתי כן ומתי לא בת כמה את שירה 9 וחצי עוד כמה חודשים אני בת א 10 ובכיתה באיזו כיתה אני בכיתה ג' בשנה הבאה אני עולה לכיתה ד' ותגידי תגידי רגע, עכשיו אין בית ספר, נכון? כן. אז את כמה לך בבוקר? נכון? מה את עושה? ב-10 יש לי זום ואז אחר כך בשעה 11 :30 יש לי

עוד זום וב-12 :3 יש לי עוד זום וברבע יש לי שתי זומים. אין לי מושג אחד זומים באוזניים. תקשיבי וואז יש לי גם בשש עוד זום ולפעמים יש לי עוד זומים. וואו תקשיבי זה זה סטייל זום בטמפ גם וגם בחמש יש לי זום וואי אז מתי נשאר לך זמן לאכול לשתות ולעשות דברים שאת אוהבת לא תמיד אני נכנסת לכל הזומים זה זה גם לא כל יום יש את כל הזומים האלה זה זומים של בית ספר השלשת הראשונים של בית ספר ואז כל השער הם א אה של אה של אה אחווה, יש לי א תנועת אחווה שם. אה, עכשיו תגידי רגע, נכון שכשאנחנו מתחילים לגדול בתור ילדים, אז לאט לאט אנחנו מגלים א מה הם התחביבים שלנו, במה אנחנו טובים, מה אנחנו אוהבים לעשות. זה כבר הגיע

אלייך הגיל הזה שאת יודעת במה את טובה ומה את אוהבת לעשות. כן. לפני שלוש שנים. ספרי לי. לשיר, לרקוד, א להכין יצירות, לצייר. אמ אני טובה גם במתמטיקה ולקרוא ו תקשיבי, כל זה כבר מספיק, זה כבר מעולה. אז נגיד עכשיו כשבאמת בין הזומים וכשאת לא נכנסת מה הדבר מכל הכישרונות האלה והדברים שאת א מריחה ככה שהם כיפים לך לעשות מה את הכי אוהבת בימים האלה של המלחמה לשיר אני שומעת אני שומעת מוזיקה ב באופסניות שלי ואז אני גם רוקדת ואני מצלמת את עצמי ו וגם לפעמים יש לנו משימות מתנועת אח ואני צריכה לעשות כל מיני יצירות כאלה וזה ממש כיף אז אני עושה יצירות יצירות בצילום ושירה לא זה כמו היינו צריכות לעשות כמו קר תקווה

כזה ועשיתי ממש לקחתי קרש גדול וצאתי איתו עם קורש וכל מיני דברים והיה לי עוד אחד שהייתי צריכה לעשות גם היה לי משימה מחבורת ארייג שעשיתי וגם היה לי משימה גם מאחווה שהיינו צריכים לעשות זות כמו קומיקס קומיקס וואי ומה הבאת פה בקופסה הזאתי כאן לאולפן שלנו מה זה מה יש שם זה כמו ככה תפתחי לנו את זה שנראה מאיזה חומר זה עשוי זה עשוי כמו מסוג של כלי כזה כן ו כאילו חימר צבעוני כזה כן זה כמו כלי אפשר להרגיש את זה זה כלי רק א לא קוראים לזה כלי אהא ורגע המצלמה שלנו יכולה להתמקד, תחזיקי את זה לגובה נגיד של האף שלך ואפה שלך. תחזיקי את זה. כן, בדיוק ככה. אז תסבירי לנו על זה, על הורוד הזה. זה אמא שלי חינה. אין

כמו אמא שלך תכלס, אבל אוקיי. כן, זה אני הכנתי. הוא כמו אחד של ים. כן. איך התחלת את זה? תשי לי את כל השלבים. כן. לקחתי. לקחתי כמו כלי כזה, לקחתי מלא כלי. צריך לזה מלא. כן. תרימי את זה שכל הילדים יראו את זה. כן. לגובה של הפנים שלך. כן. אז לקחת ירוק. כן. רציתי לעשות כמו חיזר כזה. ואז אני עושה לזה עיגול. ומהעיגול אני עושה את צורה שאני רוצה. למשל אני התחלתי כמו עם ליפסה כזאת א ריבוע כזה אליפסה ואז פשוט מחצתי אותה ואז אחר כך פשוט משכתי קצת אחורה ולקחתי אותם שיצא לי צורה כזאת מאחורה ואז לוקחים כלי ועושים לו עיניים ועושים לו פה ופה עשיתי גם מלא עיגולים שזה כאילו טלטלים פה עשיתי כמו בגד ים ארנב כזה

איזה יופי תגידי שירה כשאת עושה משהו כזה זה מתי את יודעת להגיד זהו זה יפה סיימתי אני מרוצה מה עובר לך בלב שלך כדי להגיד את זה למשל בוא נגיד זה קרה לי בעיניים פה מתי ש אמרתי שרציתי לעשות כזה פה ריבוע ואז פה עיגול ופה משולש זה היה נראה כמו אף ולא רציתי לעשות לו אף אבל בסוף כאילו את רואה כמו פה הפכתי כזה לקחתי רציתי להוציא זה וזה היה דבוק ואז כאילו יצא לי כמו כזה שמתי עליו פה ואמרתי זהו אני מרוצה מזה כיף להיות מוציב את זה ככה נכון זה כיף להיות מרוצה כזה מהרגעים האלה יואו אני מה זה מכירה את זה כי נורא קל גם לא להיות מרוצה וכל פעם כאילו להגיד רגע אני אעשה עוד קצת את זה ועוד קצת את זה גם צריך להגיד

די נכון כן ומה יש לך בשקית הזאת עם הפסים זה קלפים כן ש יש לי פה או לעשות כמו כוסמות כזאת. תרימי, תרימי שכל הילדים יראו במצלמות שלנו. הנה. כן. אה, קלפים רגילים. מלך, מלכה, אס. שתיים שלוש. אוקיי. מה את הולכת לעשות לנו קסם עכשיו? כן. את מחוברת לעולם הזה של הקסמים? כן. הייתה לי הרגשה גם ציפור קטנה לחשיות. את יודעת לעשות. כן. תשי לנו קסם. את כאילו מלמדת את הקסם גם. כן, אני יכולה ללמד. יאלה עכשיו איך זה הלך? אוקיי, את לוקחת, אני צריכה שתהיה יותר קרובה, כי את צריכה לקחת שליש מהרמה. שליש ותסתכלי בקלף הראשון. אוקיי? עכשיו תחזירי. רגע, הקלף הראשון. את רואה את המספר? כן, אבל הוא כאילו הפוך. אז תיקח עוד

קלף. עוד קלף מאצלך. תביא לי את הכי קרוב שאת יכולה. אוקיי, לקחתי. אוקיי, עכשיו תזכרי את המספר. אוקיי, עכשיו תניחי את זה פה בלי שאת רואה, נכון? כן. לא, תניחי לא רק את הקלף, את כל החביה. אני יכולה שזה יהיה פה. לא, למטה. למטה? כן, למטה. אז מה שעכשיו ראיתי הוא למטה. את לא מציצה. לא מציצה. צצה. אוקיי, מעולה. עכשיו חצי. עוד. עכשיו אני לוקחת חצי. תקרבי לי. אוקיי, לקחתי. אוקיי, ראית מה זה? ראיתי. אוקיי, תורידי. לחוד או על זאת? לא, לא על כן, על זאת. על זאת. אוקיי, הנה אני שמה פה. אוקיי, שתי. אני אביאה לך ואני שם אתפ מה את הולכת להגיד לי מה בחרתי? כאילו רגע, עכשיו יש לי פה שתי ג'וקבים. ראית אותו. כן.

תחזיר למיקרופון שישמעו אותך. יש לי פה שתי ג'וקרים. כן. שהם כאילו הפוכים. נכון? ראית אותם אל הם היו הפוכים והם יעזרו לי. עכשיו אני מחלקת אני אחפש אותם. כן. את עושה את הכסמים האלה גם כשאת במעמד במקלט? כאילו. כן. אני משחקתי עם מבה שלי ספיד וזה עד שאומרים לצאת מה כן. לפעמים גם פעם אחת אני נשארתי שם. והמשך לשחק בקלפים. כן. אוקיי אבא שלי כן לפעמים אומרים לצאת ואני באמצע משהו אז אני גם לא יוצאת נכון אה מה מאיפה הגיעו הג'וקרים האלה נכון אמרתי לך הם הם הפוכים כן אז הם פה כן עוד ארנה ו כן אוקיי עכשיו הם יגידו לי כאילו איפה הקלף נמצא לי את מקשיבה לקלף עכשיו את מאזינה לי דבריו אוקיי קח אותו וואי אוקיי

עכשיו הקלף הראשון אמר לי 18 אמאל'ה אז אני פותחת 18 קלפים 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 ו1 אוקיי עכשיו אני ממשיכה 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 רגע הוא אמר לי עד 43 וואי אוקיי 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 ו43 את התחלת עם קסמים לפני המלחמה מה את התחלת לאהוב קסמים לפני המלחמה מלחמה של אה של עם אירן או אה א מתי באמת התחלת לאהוב קסמים? עם איראן או משהו היה בס כמה חודשים אני כאילו התחפסתי גם שנה שעברה לכוסמת אבל עכשיו אני כבר יודעת מלא קסמים אוקיי אוקיי הקלף הראשון שלך היה זה נכון אבוש והקלף השני שלך היה הזה נכון תראי אותו למצלמה תראי אותו למצלמה תראי אותו למצלמה וואי וואי

וואי זה קלף ראשון לא זה קלף ראשון וזה קלף שני אמא'ה לשירה. אל תזוזי, אל תנשמי. בתור כוסמת מירושלים שהיא בחיטה ג'. יש לנו בטלפון א אל תיבעלי מנהלת בית ספר, אוקיי? שנחת להם טיל ישיר על בית הספר בבני ברק בפרדסק וכל בית הספר הושמד. אז א אני רוצה לדבר איתה. בואי נראה שהיא על הקו. שלום למנהלת היקרה, המנהלת מירה יאיר. שלום וברכה. אנחנו כאן מנסות להעביר את הזמן באולפן עם בת מקסימה וצדיקה בכוסמות, אבל ניסי ניסים התרחשו לכם מול העיניים. ניסי ניסים ממש. את יודעת הפרעת שאת ההודעה הראשונה שהשארתי להורים אחרי נפילת הטיל א אמרתי להורים לתלמידות שאני רוצה לפתוח לפני הכל במזמור לתודה וממש כל הבנות הצטרפו אליי

לאמירת מזמור לתודה ואחר כך שמעתי מהאמהות שההודעות והמזמור לתודה דברים שנתנו להם כל כך כל כך הרבה כוח דווקא להתמודד במצב לא פשוט. בעצם באותו בוקר קמנו ממש לבשורה. פגיעה ישירה פגעה במבנה בית הספר. אני הרגשתי שבאמת פגיעה ישירה מעשה ידיי טבעו בים אבל אני אמרתי שירה אה בכל המכלול של מה שקרה הפרט א ראינו שבאמת היו ניסים גדולים מכל הכיוונים אה דיברתי עם מישהי אמרתי לה שהשם שפך חמתו על עצים ואבנים ואני הרגשתי שזה לא חמתו זה ממש ממש אהבתו כי לא פשוט לראות מקום מושקע חרב אבל כשאנחנו יודעים בוודאות שהכל מאבא אוהב אז אין לנו שאלות אין קושיות רק תשובה אחת ברורה לכל כדור יש כתובת יש מטרה ולנו זה אמונה,

אמונה גמורה. אמנם הדברים הגשמיים הלכו, אבל הרוח שלנו, הרוח נשארה ממש איתנה. הרבנית יאיר, היה את הסיפור הזה שהפלי את כולנו על השומר שהלך לישון? אה, אני אגיד לך מה, באותו יום הייתי בבית הספר שלוש פעמים. אה, הגעתי בפעם הראשונה כדי לקחת גיליונות ציונים, לעקוב אחרי השיפוצים שהתחילו. א, הגעתי לארגן את המקלט לשכנים בהמשך ובאמת נתתי להם את המפתחות. ולמרות הכל ומשום מה, השם שמר והשכנים לא נכנסו למקלט. וכשהטיל פגע פגיעה ישירה בבית הספר, אף אחד לא היה במקום. וזה באמת היה נס גלוי ונס גדול מאוד. וואו, את יודעת, ככשדיברנו א לפני כמה ימים ואני באמת קלטתי שזה בית הספר ואני מרגישה כמה אני מכירה אותך ואת

האמהות, את אמרת לי ביטוי כל כך חזק. את אמרת יש חורבן בית ויש חורבן של בית חינוך. אמרתי אולי אמרתי שיש באמת חורבן בית שזה הבית הפיזי שאמנם הבית הפיזי נחרב אבל הבית האמיתי של האוצר שלנו הבית האמיתי של הרוח של הערכים של כל מה שנתנו לבנות זה מפעל חיים שנשאר זה אוצר שנשאר שלם זה אוצרות אוצרות באמת של רוח זה הבנות שלנו כל המפעל המקסים והמיוחד הזה כי את איפה את מכירה את בית הספר בית ספר בית יעקב הצר החיים זה לא בית ספר זה בית לי לתלמידות לאמהות לצוות של המורות משפחה זה בעצם בית ספר שהוא ביק מרגיש כמו משפחה זה מקום שכל תלמידה מרגישה שייכת עם אווירה מיוחדת שרק מי שנמצא במקום יכול לחוות אותה. רמה

חינוכית גבוהה, תוכן לימודי ממש מושקע מכל הבחינות ערקית, רוחנית א צוות מסור שעושה שליחות אמיתית לחנך את הבנות בצניעות, באהבה, באמונה. וכמו שאמרתי לא לחינם. מי שהיה נכנס לבית ספר היה מוקסם מהאווירה שנושבת בין הקטלים. א אווירה שמחה, הילדות היו שמחות, נכון? צלצלה אליי אמא אחרי שזה קרה ואמרה לי המנהלת, כשאנחנו היינו ילדות היינו חולמות שבית ספר שלנו יקרוס. והבת שלי, ילדה בכיתה ב', יושבת עצובה, אני רוצה להקריא לך מכתב שהיא שלחה לי. היה לה מאוד מאוד חשוב לשלוח את המכתב הזה עם שוקולד. ולכתוב לי כך למנהלת מירה היקרה חושבת עלייך ועצובה איתך ברגעים הקשים האלה רוב הילדות חולמות שיתפרק להן הבית ספר אבל

אנחנו אוהבות את הבית ספר ואנחנו עצובות שזה מה שקרה כי אנחנו יודעות כמה את משקיעה ואוהבת אותנו ואת הבית ספר הלב שלי איתך ובעזרת השם בית ספר יהיה חדש והכל הכל לטובה. זו ילדה בכיתה ב' שמתארת את התחושות שלה ממש באותו יום ואני חושבת שזה באמת דבר שהוא קשה, דבר שהוא לא נדפס, נכון? אבל אני מרגישה באמונה שלמה. וכך אמרתי גם אה א לאמהות, אני כשאני מדברת אני מאמינה, באמת מאמינה שהכל ממנו בהשגחה פרטית ובעזרת השם עוד בית ספר יקום ויבנה. והרוח שהשכנו בילדות והערכים שהטבענו בהם הם דברים שילכו איתנו הלאה באמת לכל מקום ש נלך ובכל מקום שנהיה אמן אמן המנהלת מירה יאיר יקרה שתהיו יחד בקרוב שנזכה שוב לעשות לאמהות

כזה שמח בלב אמהות שרק מעניין אותם אני יודעת מעדות אישית לעשות בית יהודי חם ואוהב ולחנך את הילדות האלה ליראת שמיים ושמחה בעשיית המצוות שלהם ואת מלהקת על הכל מלמעלה כשבורא עולם מעל כל מעל כולנו תודה רבה רבה כל טוב להתראות וואי שירה את ראית בית ספר הזה שנחרב זה נכון מה שהמנהלת אמרה בדרך כלל ילדים רוצים שיאללה, שלא יהיה היום בית ספר, שיהיה שיעור שמש, שהמורה לא תבוא ושומה מה את אומרת על על דבר כזה בתור תלמידה? על מה? על זה שבדרך כלל ילדים לא רוצים שיהיה בית ספר כאילו שיתבטל, אבל עכשיו כשזה מבוטל גם ככה, איך מרגישים תלמידים? מה שהם מרגישים כאילו עכשיו ר שהוא נקרס. אני גם רציתי מאוד שכאילו בית ספר

יהרס, אבל אני גם יודעת שאם הוא יערס לא יתנו לי ככה, פשוט יקחו אותי לבית ספר אחר. ואני מאוד אוהבת את הבית ספר שלי. ואחרי שחשבתי ש אחר כך הולכים להעביר אותי לבית ספר אחר, אני מאוד רוצה להישאר בבית ספר שהייתי בו, הוא ממש טוב לי. ואחרי שהוא נקרס, את מצטערת על זה שאמרת שאת רוצה שהוא יקרוס, כי אחר כך את עוברת לבית ספר ש את היית לא רוצה להיות פה, את היית רוצה להיות בבית ספר שהיית מקודם. נכון, נכון. המלחמה הזאת וכל הדברים האלה שנרסים פתאום הם עושים לחשוב מהתחלה. אתה יודע למה מתכוון? את מכירה כזה מחשבות ששוב באות ואת אומרת רגע אולי אני אשנה את דעתי אולי פתאום כמו שאת אומרת אני אוהבת את הבית ספר שלי

שלא יקרה לו כלום נכון המלחמה עושה כאלה מחשבות נכון תגידי אמ א אם צריכה א לתת טיפ לילדי ישראל שצופים בך עכשיו לגבי המשך הזמן עכשיו בבית ובכלל תני לנו כזאת מין ברכה או המלצה לבנים ולבנות של בנות ישראל ובני ישראל. המלצה מה לעשות? כן. אתה שמפחדים מהמלחמה. כן. ש יש לי אה רעיון שאני אין לי את הרעיון הזה. זה לא היה ממני אבל כן חברה שלי. והיא אמרה שיש לה ליד הדלת תיק שמה היא שמה את ה את הדברים שהיא אוהבת היא שמה לה דובי שמיכה ספר מאכלים שהיא אוהבת באמת שצריך לרדת מהמקלט היא לוקחת אותה מיתה ככה היא עסוקה בהם והיא לא מפחדת זאת אומרת לשמור לעצמנו דברים ליד הדלת כן ואנחנו לוקחים ויעשו כיף כן גם אני עושה

את זה אני לא רוצה לשמוע כאילו סיפור סיפורים מפחידים ואני כל הזמן שמה לי שירים של שמחה וככה זה מרגיע אותי. שירה סירקיס, אני ממש מודה לך שבאת לאולפן שלנו ותמשיכי ליצור דברים מעניינים ולעשות קסמים ולגדול להיות כזאת ילדה חכמה נבונה ומוכשרת. תודה רבה רבה שירה. להתראות. בואי נשמע יחד שיר שעושה כיף בלב כדי שנתחבר לשירים שגם את אוהבת. אוקיי, יאללה. ‏ever since my uncle been raising me and he always provided me for everything I could ever want ‏for in to how you shake the dust ever break you see them for the but to slow little do you ‏Little do you know you could but clear st place never gna make to

the front you he them calling your name but you go little do you see it little do you know this is ‏gra the world and show this is your to show the glory celebrate your story this is your ‏This is your time. ‏Dreams fade away where have they gun. It's clear g to carry you feel sinking in the sand can't move along. Those sounds of struggle they write your s this is your go and grab the moment face the world and show. ‏This is your time to show the world this is your time. ‏your you the you just don't but the when ‏the dream away this is gra the show this ‏your time to show the world the glory

celebrate your story. This is your time. ממני אני מקנה במירה יאיר על האמונה שלה על החוסן בשירה המתוקה על היכולת למשחקיות למרות האזקות ברבנית לבין עם המסרים שהיא מביאה כל כך עוצמתיים ואני רוצה לדבר דווקא נשים כמוני שלמרות שהן טוודוודו אני מפחדת כשיש הזקה אני מפחדת יש המון מודלים איך להרגע את הפחד רק לזכור את הנוטריקון של כל אחד לא בעלי זה הצפה בעיניי מה זה מיותרת? מי שרוצה שתסתכל גשר מאחד, מעשה, מתנה, מלא מודלים, מלא דברים תכלס מה עושים? מתחבר בדיוק. אני חושבת שאין תשובה אחת. היה בא לי לשאול ככה אותך את ה את השומות שלנו, איך את מחבשת איך את מחבשת את הבגדים או את הרגשות? כן. לא את הבגדים. אני

לא טובה בזה כל כך. אני מקווה שבעניינים אחרים אני יותר טובה. אמרו לי שלא יוצא לי לבן מספיק. צלך לבן מספיק. אם נשאר חמש נשים מאכן הלן מחפשות את הכביסה הלבנה, כל אחת תגיד לך תקסים שונים. נכון? נכון. אם בכביסה הסקינן קל וחומר במה הילדים שלנו צריכים ובמה שאנחנו צריכות כי בסוף כשלך מלא והמעמד בתוכך הוא בנוי גם לילד שלך יש מיכל יותר גדול אוסף גדול עוטף גמיש יציב מכיל מחיה מזין אז איך את איך את מחזקת את המעמד שבך בוא תכנסי את רגע לחשוב, להתחבר או אני אלך אליי אם בהתחלתי, איך אני מה יעזור לי אתי להרגע את עצמי? כי הפחד כשהוא מנהל אותנו לא כיף גדול. אני אני אני יודעת לענות לך אתי וזאת שאלה נהדרת לכל אמא

ולכל אבא שצופה בנו עכשיו שזה קודם כל זאת אומרת איך אני מחזק את המעמד הפנימי שלוכי כדי לתפקד החוץ הנכון ממש אז אני שמתי לב תסתכלי על הפרחים שלי כאן ואמרתי לאלעד קודם אני חייבת פרחים למה אני אז אני עונה לך זה לקח לי א כמה שעות מההפחד הראשונה ביום שישי שעבר לחזור לחוזקות שלי, לדברים שאני יודעת לעשות, לדבר עם אנשים באולפן, להקשיב לרגשות, לכתוב פרחים, לכתוב ספרים. כשחזרתי להיות אני גם הייתי האמא שמרגיעה בממד וגם את הבנים וגם את הבנות ולחייך ולרקוד ולעשות את המאזן הזה בבית כדי להמשיך הלאה לאור המציאות הבלתי נדפסת הזאת. מעולה. בתוך הקליניקה אני רוצה לחדד א כמה נקודות. הנקודה הראשונה הרבה פעמים אנחנו

באות עם עצמנו לילדים שלנו שיש בזה משהו מבורך אותנטי מחובר. אין על להיות אני. אבל יש ילדים שהם לא הגרסה שלי ואני צריכה לזכור שהם ייצור ייחודי. למשל אני מאוד אוהבת מגע ואז אני בנטייה שלי זה ישר לחבק, לגונן, לעטוף מרוקאית אמיתית בקטע הכי טוב, למרות שאת לא. לא משנה. זה אני לוקחת מכל לידה. טוב ב יש ילד שזה לא מתאים לו, נכון? או למשל מטופל שההורים שלו הם באמת בדרגת אמונה שהם לא מבינים את הצורך במקלט אבל הוא מת מפחד האמונה שלהם כל הכבוד ושימשיכו כך אבל צריך להבין שהילד שלהם הוא לא הם אז הנקודה הזאת קודם כל של הרגישות ולשאול עכשיו כמו שאנחנו לא מתארגנים לשבת בשבת אנחנו לא מתארגנים להזקה והזקה. את

השיח הזה לייצר לפני כי כנראה הזקה או תגיע. אז מה מה חשוב לך? מה חשוב לך? איך אני אוכל לעזור לך? אם בכלל הילדה שלי הזכירה לי ככה את שירה אלי שבע שלי שהיא בת 10 יש לה רוטינה יש שגרת הזקה גם היא אוהבת לשמוע את השירים שהיא רגילה לשמוע ועד יש אוזניות וזה ממסך אנחנו צריכים לרדת חמש קומות למקלט אגב ארבע קומות ועוד קומה לרדת למטה זה משהו שהיא א יש גרה יש הם קוראים לזה תיק החרדות של אמא כי יש את הדברים הקבועים שהורדתי למקלט אבל יש של תיק החרדות שהוא עולה ויורד שיש בו את השוקולד שזאת אוהבת ואת השוקולד שזה אוהב אה חטיפי בריאות התהילים שם אבל סידור זה דינמי כי יש בקיצ שבת או חול תדברו עם הילדים תשאלו

אותם תסתכלו להם בעיניים תכינו אותם וגם תגידו בדיעבד מה היה תתנו מילים לחוויות אני רוצה להגיד אני ככה בלחץ על הזמן לא תהיה ברוגע ברוגע גם זה כל כך חשוב מה שאת מדברת והעניין הזה של להכין לפני אני עושה פה כחובית אבל תמשיכי את הרצף שלך אני פתאום אומרת הקדוש ברוך הוא א הכין אותנו עם עולם טיפול שכבר כמה שנים תוחן לנו את השכל לכי תד עכשיו אם זה לא בשביל א ימים שנהיה בדיוק יותר מיומנים נכון צטים תגידי לי מלחמת יום כיפור ששת הימים אני לא יודעת אם עולם הטיפול בכללותו אני אוהבת להסתכל כמטריית על כזה בתוך חיים של כל אחד ואחד מאיתנו כמו היום תמשיכי אני גם רוצה להגיד משהו פרקטי ברגע שיש שגרת הזקה ברגע שיש

ריטואל אפרופו כביסה כשאני היום עושה כביסה לבנה אני לא צריכה לעשות את סדר הפעולות קודם אוקסיג'ן ואז ונשקל לי הלבן ואז אני לא צריכה זה נהפך לאוטומט ברגע שאנחנו אנחנו עובדים על איזשהו רצף שהוא קבוע, אנחנו מדברים אותו, הוא נהפך להיות חלק משגרה. כשיש שגרה, גם אם היא שגרה קשה כמו שגרת מלחמה בתוך מלחמה, עדיין זה יהיה לנו הרבה יותר קל מאשר אופס הזקה, מה עושים? אז זה כבר משהו ליעול המצב. אני רוצה לדבר על שתי אוכלוסיות שהם בדרך כלל שקופות בקצה. אה, זה לא שתי אוכלוסיות, זה אוכלוסיה אחת ועוד איזשהו אתגר. לאוכלוסיה נוספת. דבר ראשון אני רוצה לדבר על נושא המוגנות. מי שמכירה את התכנים שלי של אורות ומגנות

יודעת שאפשר לדבר עם ילדים גם בצורה רגועה, גם בצורה צנועה, גם בצורה מחבדת, אבל גם בצורה שהיא בטיחותית. אין מסגרות לימוד. כל מי שרוצה לקחת את הילד שלנו, אנחנו רק שמחים. צת שקט. בואי נודה. יושבים במקלטים גם של זרים, נכון? ילדים הולכים ברחובות. בואו נפקח עיניים ואם בשגרה אנחנו מכינים אותם קל וחומר עכשיו גם בזמן מלחמה העיניים שלנו ההורים צריכים להיות פקוחות לאן הילד שלי הולך עם מי לאן הוא נכנס הגבולות שלה מותר הגבולות שלה אסור הוא מגיע הביתה לראות אותו להסתכל עליו להכין אותו לא בהיסטריה לא בלחץ כמו לזהות בדרכים אז זה נקודה אחת שככה חשוב לי להדגיש חשוב מאוד ויש היום גם לי יש מדריך ובכיף ובאהבה,

בחינם כל מי שרוצה שיכולה להוריד ולקבל אותו. א ויש בכלל ברשת המון חומרים מיטיבים על הנושא. אוכלוסייה נוספת זה אוכלוסייה של אנשים, נשים בתוך הבתים שהם נשים שהם עוברות אלימות בתוך הבית. ואז כשיש לנו מלחמה זה אחד על אחד על אחד על אחד על אחד. וזה יכול להיות הקש שישבור את גב הגמל. אז אני רוצה להגיד לכל אישה באשר קודם כל מה המעמד הבטוח שבך מה אחזקה מה עושה לך טוב לטווח קצר פרחטווח רחוק מה שיחה עם חברה א אמבט לא יודעת מה יכול לעזור לך דבר שני אל תהי אם זה לבד אל תהי אם זה לבד דווקא עכשיו שיש מלחמה ויש יותר לחצים את צריכה יותר כוח כוחות יותר אוויר. תשבי ותחשבי מה נכון לך, מה מה יאורר אותך ותצי תשברי

את הקירות השקופים כי ככה המחקרים מראים שהאלימות יורדת. זאת אומרת אנחנו לא מתעלמות גם עם נשים שעוברות אלימות בבית מכל סוג שהוא. זה יכול להיות אלומית אלימות רגשית, אלמות כלכלית, אלימות רוחנית ואלימות פיזית. ודאי אלה הם ימים לא פשוטים עבור הנשים האלה נכון האתגר אני אגיד שבכלל מלחמה מוציאה מכל אחד מאיתנו את מה שיש בו עוד קצת בהחמרה כן לטוב ו לטוב ולמותב והתפקיד שלנו זה לראות איך אנחנו במיתב של עצמנו וואו וזאת אומרת שה הדבר הזה של א קחי גם כוחות כאישה בימים האלה של המלחמה לא נפסק כלום. זאת אומרת, אם היית באיזשהו מסע, אפילו, אם אני פוזיטיבית לרגע, של התחלת ההבנה, מה שעובר עלייך ושל א התחלה של רצון

לעזור לעצמך, המלחמה לא צריכה להפסיק את זה. תראי, אני אגיד שהמלחמה היא לא זמן כזה טוב לפרויקטים ענקיים אנשים שמגוזלים כוחות. כמו שלא הייתי מתחילה בדיוק היום דיאטה. אם כן, אם יש לי כל כך הרבה להוריד, זה לא בדיוק היום, אלא אם יש לי כוחות ואני אומרת לעצמי דווקא זה שאני בבית, יש כאלה, אז יש כאלה ואני מצדיעה להן כי לי תמיד יש תירוצים. אז כל הכבוד למי שכן יכולה לקחת על עצמה דווקא פרויקט בזמנים האלה וזה גם יוצא מ מחלק מאיתנו הייתי אומרת תשמרי את השגרה אבל תדאגי לבטיחות ולשלווה האישיים שלך תראי מה זולל ממך אנרגיה ומה נותן לך אנרגיה ורק את יודעת איך לבנות את המעמד הזה בתוכך ובזה תמשיכי דברים גדולים

בחוץ זה פחות יותר בלבבי משכן אבנה לגמרי תיבות אי אפשר לזלזל או אפילו זאת דרגת חשיבות מאוד גדולה זאת אומרת לפעמים אה א החשיבה הזאת פנימה היא הרי מולידה את כל הפעולות ההתנהגותיות שיבואו אחר כך החוצה אז בוודאי שהחשיבה הזאת מסוננת אצלנו חזק חזק חזק ומה עוד הבאת לנו שם מה זה א אני אגיד לך מה לי מה לי עוזר אני הבאתי משהו ש תרבי רק למיקרופון שלנו אני גם רוצה לקרב למצלמה כי איזה יופי את המשפט שלה גם יופי בדרך אמונה בחרת ובדרך אמונה שוב היא יכלה להגיד שבתי אה זה יושב לי בקליניקה אני חושבת שעם אי ושאר החתופים והחטופות שברוך השם שבו והשם יעזור עם כל האחרים שנזכה במרה אם הם יכלו לאמץ לעצמם בתוך את יש לך

פרקים מהממים שאת רייינת את אמא של סא נכון נכון אם הם יכולים לאמץ לעצמם א כזאת אמונה אז זה ככה מחבר אותי למה שאמרה אמירה ולמה שאמרה הרבנית לבינים התחלתי בזה שזה גדול עליי אז אני חושבת ש אמונה היא היא גם מעשה אומנות והיא אישית כמו שאומנות, מלאכת מחשבת, מעשה אומן זה משהו שהוא אישי. כל אחד הנקודה הפנימית שהוא מרגיש שמצליחה לחבר אותו לדבר הגדול העצום שנותן את הכוחות. נכון? ועוד פסוק ממיכה. כי נפלתי קמתי כי ישב בחושך השם אורלי. יא אני תמיד מחפשת את זה כשיש אור להיות סביבי אה כמה זה נכון אני רוצה שנעבור יחדתי לשני שני פרדיין כבר למדתי להגיד את השם הזה בסדר טוב שילדה שנולדה באיראן הוברחה משם והיא

כזאת מקסימה שלום שני וואו שלום שלום מה שלומכם שלום את מבינה שתמיד שאנחנו צריכות מישהי מאיראן יש לנו יש לנו כן. מה שלומך יקרה אחת בימים האלה? בסדר, בסדר, בסדר. את זוכרת את הילדות הזאת שם באיראן? בטח. אני יצאתי משם דווקא בגיל די גדול, בגיל גבוה, כמעט 18 וכרת טוב מאוד. זוכרת טוב מאוד מה ש איך שהיה ואיך שהדברים אבל השתנו לגמרי לגמרי. היום זה משהו וגם אחר. אה, אני זוכרת שבתקופה של שעה זה היה ממש ממש נפלא עם היהודים. זה היה תקופת הזהב של יהודים. א הם סגסגו באמת סגסגו והיה להם המון כוח גם כוח מבחינת השכלה שהיו המון משכילים פרסים ודים וגם המון המון כוח של א כסף כאילו היו רובם עשירים וכל החלום היפה

הזה פתאום התפוצץ כאשר הגיע ה מהפכה האיסלאמית הקיצונית השיעית של חומיני וחמני וכל אלה והאמת היא שיש לי המון המון מה לספר א אם זה מתקופה שלש שעה אם זה מתקופה של אחר כך אם זה סיפור הברליחה שלנו בספר שכתבתי א בשם מתחת לשטיח הפרסי א שעל החיים שלנו ואני חייבת להגיד לכם שהמון המון שנים הייתי בפחד וחרדה מגרן ולא סתם כי כי זה אה מה ש מה שעכשיו קיים שבעזרת השם זה הולך להתפורר אבל א הממשל ה של חומני המאוד מאוד האיסלאמי ה מאוד רדיקלי מאוד אה א וגם שיעי הוא מאוד מאוד הייתי אומרת שדיקטורי זה עשה נזקים עצומים אתם אפילו לא יכולים לדמיין לכם אם אני אספר סיפורים אני קודם כל יש לי את הסיפור האישי של המשפחה שזה

באמת א א דורש אה יותר משעה שעתיים אולי רק לספר ואני מספרת את זה הגעתי גם לבנייני אומה ולכל כל מיני ארגונים שאני מספרת את זה אבל חוץ מזה א יש את הסיפור של הסיפורי גבורה של איראן שבמשך 10 שנים אספתי אותו אה במהלך שהייתי מביאה את הסיפור א שלנו על המאירן אז כל כמה זמן בדרך כלל אנשים עומדים בתור לדבר לשאול וכל כמה זמן א היו מקשים אליי כל מיני פרנסים יות ופרסים ואני לפי המבץ לפי אני מזהה כבר את הפרסים ואז היו מספרים לי את הסיפור חייהם ודברים דברים מזעזעים ודברים מאוד קשים שמעתי ואני רשמתי אותם רשמתי אותם כי אני גם כותבת א מספרת סיפורים וספר הייתי כותבת ואז החלטתי להוציא את ההרצאה הזאתי גם כן

שלכאילו קובץ של סיפורי גבורה של יהודי איראן איך התמודדות יש כל כך הרבה מה לומר ש גם הרצאה שגם לאוניברסיטאות העברתי על יהדות איראן אני רוצה להגיד לכם א דבר שעד עכשיו אפילו אני קצת בלחץ ש אני באה לדבר כי כי שמה זה כל כך דיקטורה שלא מאפשרים לך בכלל לא רק להתפטות אם אם רוצים את הכסף של מישהו אם רוצים איזה אישה חס וחלילה או משהו לא מעניין אותם אם זה בדרכים הכי הכי הכי מגעילות מכוערות לעשות את זה. אה, הם לא נותנים את ה פשוט מלבישים עליו משהו, על הבן אדם, תופסים לו את הבית, הם טולים את אנשים עם מישהו גנב חותחים יד. זה דברים שאתם לא יכולים אפילו לצאר לכם. א אני אספר אפילו על א משפחה קרובה, נגיד

אליסתי. אז בתחילה שחובני הגיעה פשוט היה להק רק לקורות משהו. ויש שם שומרי כאילו מהפכה פסדרים כביכול שוטרים על האופניים עכשיו אם מישהי קצת פתוח או קצת רואים את הסהו היו עם הסכין חותחים אותה אתם לא מאמינים איזה דברים שאני שמעתי ויתם והיא הייתה בבית אישה מבוגרת יומיים שלושה תוספים אותה בבית סוהר בשבילה כנראה נראה נורמלי או בשביל איזה עודם טיפה אז אנשים היו מפחתות נוע עכשיו הם אמרו אני שמעתי הרבה ההרצאות של האיממים שלהם כביכול הגדולים שלהם שאומרים א אישה זה בהמה סליחה שאני מדברת ככה זה לא אני כן והיא באה רק בשבולו וכל מיני דברים ומתייחסים לאנשים בזול שאפילו לכלב לחתול מתנהגים הרבה יותר טוב א

תאמינו אני חושב שמדבת על זה קצת אני ועדת כי אני נזכרת שאמא זכמה נברה תמיד הייתה אומרת לא לספר לא לספר לא לספר תכתבי בספר שמות אחרים, תעשי קצת שינויים שאף אחד לא ידע כי הם יכולים לבוא ולהרוג אפילו יבוא ולהרוג זה הפחד הזה יכולים לבוא ולהרוג וזה לא סתם כי באמת היו עושים את זה דברים מזעזעים ואני מכירה מלא נשים ומלא אנשים שפרחו ואיזה דברים מספרים א' ההתייחסות אמרתי לנשים זה זואעה שאני חושבת שבאף מקום בעולם לא היה ככה אה אני מדברת על האיסלאם לא על תקופה שישר זה ממש דברים מאוד מאוד שתי עולמות לגמרי שונים והרצון של הממשל הזה של החומני זה להרוס לא רק את חס וחלילה את איראן 40 שנה הם שמו במדרכה שמו את

דגל ישראל ודגל אמריקה ושאנשים ידרכו עליהם כל יום כל יום אלפים ומיליונים תחשבו איזה איזה ביזיון ובבית ספר לאחותי שהייתה עדיין בשנה ראשונה שם לימדו אותה שבתפינת בוקר חייב להגיד מה וממריקה מה ישראל ותחשבו איזה דברים ו ואין אין שום דבר כאילו מה שלא משלט אותם עד 100% זה לא יופיע עכשיו יש להם גם שיגאון שיגעון של גדלות וכבוד כבוד אצהם מדבר כל כך הרבה אבל בצורה כל כך לא רלוונטי וכל כך לא אמיתי שבאמת זה מראה כמה כמה שהם באמת חסרי כבוד שהם צריכים את זה כבוד והם דמיינו בעצמם שהם יהיו בגלל שדווקא הם שיעים ואין הרבה מדינות איסלאמיות שהם שיעים אתם יודעים יש שתי סוגים שיע וסוים אז הם רצו להיות מעצמה גדולה ב

לא רק במזרח התיכון בעולם הם באמת חשבו להרוס את אמריקה להרוס את ישראל חס ושלום להרוס את אירופה הם לא לא רק נגד יהדות, הם גם נגד איסלאם. א סליחה, נגד גם איסלאמים, אם זה שונים אפילו הם לא כל כך מסדים איתם. אם זה נגיד הנה מלחמה שהיה להם שנים עם א עיראק, הם נגד א נצרות, הם נגד כל דבר שזה לא הם. אבל בצורה כל כך גורפת, אני לא יודעת איך להבין לכם. אני אם תרצו אני גם אתם איזה שתי דוגמאות או סיפורונים. יש לי הרבה הרבה סיפורים גם אמיתיים ששמעתי מאנשים שפשוט א בן אדם משתקע גם הסיפור שלנו היה מאוד מאוד לא פשוט א שכתבתי עליו את הספר את החתשת יחסי אה אני חושבת עלייך לפעמים שאני בזמן שהם מספרים לנו איפה

הפציצו באיראן שלנו זה לא אומר הרבה אלא אם כן הצצנו במפה כדי להבין איפה נמצא איזה בסיס של איזה טילים אבל את ממש מקומות של הילדות שלך את ממש יודעת להגיד זה צפוני לזה זה נמצא בזה פה ביקרנו בקיץ נכון נכון וכל כך חבל כי זאת מדינה עשירה עשירה באוצרות טבע בצורה בלתי רגילה יש להם נפט כל כך הרבה אני חושבת שהם מקום שני בעולם יש להם אפילו זהבו וכל כך הרבה הרבה אה ממש אוצרות אמיתיות וו מדינה ענקית. יש להם את המקומות שבכל השנה יש לך את הקיץ ואת החורף ואת את הכל כי בלב שהיא גדולה יש לה יש לה את הכל ואוכל מאוד מאוד טעים ואנשים גם רוב האנשים הפרסים היו אנשים מאוד מנומסים ונעימים וטובים ועדיין אבל מה שקורה

שפה הדת דת בצורה במיוחד במיוחד מאוד קיצונית הרסה את הכל כל חניקה טובה עכשיו תחשבו לאן הגיעו מדינה כזאת עשירה שהייתה יכולה לחיות כמו מלך. כאילו באמת הכל הכל הם היו יכולים כל בן אדם כל אזרח של איראן היה יכול להיות כמו מלך אבל מה קורה את כל הכסף הם גנבו הממשל א אה פשוט לא רק ממשלה גנבה את זה א ממשלת חומני אלא שגם משתמשים או לצרכים והנאות סליחה אישיים שלהם או שהם משתמשים בזה בשביל לקנות כמה שיותר נשק נגד ישראל. תחשבו כמה נשק אתם לא מתארן כמה נשק יש להם נשק בשביל כל האירופה וכל האמריקה וכל ישראל כמעט כמעט לא הכל אבל כמעט כמעט חצי מכל העולם זה זה לא לא נתפס אני רוצה לשאול משהו אתעתי שאני תהיי איתנו

רגע כי את מזכירה א המון פחד תראי כמה שנים שנים בארץ וזה מופנם אני חושבת הפחד את יודעת לאן אני הולכת עם המחשבות אני חושבת שאת מזהה שניתי איתנו רגע ה הדבר הזה הנרכיסטי הזה בדיוק המפחידן הזה שהוא בעצם בחשש מאוד עמוק והוא עושה רעש החוצה שתראי כמה שנים זה גם צלצל לך אני בטלפט זה עבר לי מה זה חזק ואמרתי אני לא מזכירה את זה אבל הDSM עם הפרעות האישיות צירבי מדינה עם הפרעת אישיות לא תקשיבי זה לא נורמלי ההפנמה של הפחד וה ושנים זה כ חיבר אותי למה שאמרתי לנשים א שעוברות אלימות וזה גם נורא מזכיר לי כאילו מדינה כמו ש שאני אומרת יש להם הכל לכאורה יש להם הכל אבל הכל זה ממש הרשע הנה ביחד שני איך איך כל זה

איננו שווה לי אם הוא לא אין אם הוא לא עושה מה שאני אמרתי מה שהוא אמר אם אני לא עושה מה שהוא אמר שהוא אמר לא שווה לי. לא שווה לי. שני, את זוכרת את עצמך, הולכת ונהיית ישראלית עם השנים ועדיין מתמודדת עם מערכת ההפחדות האלה. כאילו זה הרי לא יוצא ביום שאת נוחטת ומנשקת בתוכנית העפלה את את האדמה של ישראל. אני אגיד לכם מה. אה אני אולי מה שאני אגיד לכם קצת יראה מוגזעה ומה פתאום אבל יש בזה משהו הם כל כן נקמנים בצורה בלתי רגילה נקמנים שמצאו את האנשים בחול באירופה באמ והרו הרבה פעמים עשו את זה כאילו זה לא שזה באמת כלום וחוץ מזה אני בעצמי יצאתי בתקופה בסוף סוף של שעה אבל את רואה חברים את אני יש לי מלא

אנשים שאני מכירה שהם א ברחו איךשהו הגיעו דברים שהם מספרים וגם עם משפחה זה מזעזע אתה לא יכול א להיות כאילו אדיש או שלהגיד אה זה לא זה כלום כי כי זה באמת מחלחל דברים שיש לי חברה שהייתה שנים בבית סוהר והיא באמת באמת א לא הצליחה ממש להשתקם כמו שצריך. היא בארץ כל שנים והיא כל הזמן מספרת לי והיא אמרה לי תכתבי את הספר שלי. אתן מאמינות שאני לא מוכנה לכתוב את הספר שלה מרוב שזה קשה. חלק ממנו בכלל שהיא אמרה לי ואני בן אדם שתמיד שמח ותודה להשם אני כאילו באמת במצב רוח טוב בדרך כלל טוב לי והכל אבל אמרתי זה קשה שי אפשר אי אפשר אי אפשר להכיל פשוט באמת לא אני לא יכולה להגיד לכם כי אני חושבת שלא תוכלו לישוף

פשוט מאוד ככה שני אנחנו אנחנו נצטרך אותך עוד בעזרת השם בעתיד כדי להסביר לנו מה קורה אתי אנחנו נפרדות מהחלק הזה שלנו אבל כמה שנים מסבירה היטב אתה לא תוכל כאזרח בחיים להבין מה עובר על אדם שחי שנים פחד שני אנחנו מודות לך מאוד את מסבירה כל כך טוב את ה את הנרכיסיזם האיראני הזה אני רק רוצה להגיד אם אמרתי לאנשים ה שעוברות את האלימות לספר עד שאת שומעת תאמיני. כן, תאמיני. וגם וגם וגם. זאת אומרת זאת אומרת לא לא להאמין למישהו שמספר לך דבר כזה כי עד שאתה לא נמצא במקומו כמו שחז"ל אומרים אי אפשר לדעת. תודה רבה אתי תודה רבה שאני היקרה שנדע לצמוח ולקבל את משיח צדקנו בתואהר של ניקיון של לב ודי שפוגש לב ודי

ופוגש את בורא עולם שרצה שיהיו לו את החיים הכי טובים תודה רבה לכולכם להתראות ביי ביי אופס והסבר יואו אמא'לה לא מה קרה אתה לא שומע את הרעמים האלה אני שומע אבל מה זה קשור לאמאלה מה זה קשור קשור לאמא'לה מה לעשות אני מפחד מריעמים אין לך ממה לפחד מה אבק מה אמרת מה כלום אמרת אבק אתה מפחד מברקים אז מה מפחד מברקים ‏echt