"כל כך רציתי להביא חיים לעולם": סמדר אהרון על מסע חייה המטלטל

וזה היייתה הערה שהקדוש ברוך הוא הרגשתי שהוא פה מלטף אותי ומזכיר לי שאת לא לבד אני איתך וואו ועם ההרגשה הזאת והתחושה הזאת והאמונה הזאת איתה אני חוזרת הביתה מלאה אמונה וידיעה ברורה שהקדוש ברוך הוא נמצא פה תמיד סמדר אהרון איזה כיף לי שאני איתך היום את יודעת את מה מהאנשים שאני מביאה ואני לא מכירה אותם עדיין אני כאילו אמרתי אני רוצה ממש להכיר אותך קראתי כזה קצת את הסיפור שלך מישהי סיפרה לי עלייך קראתי קצת ואמרתי וואוו היא כל כך צריכה להיות בתוכנית שלי ומן מסע כי אין דרך אחרת לתאר את מה שעובר ועבר עלייך אם לא מסע נכון כל כולך מסע לגמר כל יום כל יום מחדש כולנו אבל את בכלל באמת מסע מטורף אז אני ממש

רוצה שכולם יכירו אותך גם זאת אחת המטרות ו שילמדו ממך כי אני רק מסתכלת לך בעיניים יש לך כזה עומק בעיניים ואני אומרת וואי יש לך כל כך הרבה מה ללמד אותנו אז בוא נתחיל מההתחלה איפה נולדת סמדר א נולדתי באתיופיה כן א ואמא הביאה לעולם א בן ראשון ובן שני והבן הראשון כשהוא היה בן שבע הוא היה רואה צאן באתיופיה ובאחד הפעמים שהוא היה אמור לחזור עם המירה הוא לא חזר ומצאו אותו ללא רוח חיים והוא נפטר ממכת שמש והמרה חזר לבד ואמא איבדה בן ראשון ואחרי זה התאלמנה ואז הא התחתנה עם אבא שלי עם אבא שלי ועם אבא שלי הביא שני ילדים אותי ואת אחי וכשהיינו פחות מגיל שנה בערך 10ה חודשים בערך א אחי הקטן נקש על ידי נחש ואמא

איבדה בן שני לא נכון כן אמא שלי לוייה לביה גדולה ו הת תינוקת מלא לא ממש לא וו מהצר והרגשות אשמה על אמא אבא שלי חר לעזוב אותה ולאשר אותה לבד והיא נישאה בפעם השלישית והיא נשאה בפעם השלישית ובפעם השלישית שהיא נישאה עם אבא החורג איתו זכינו לעלות לארץ ישראל במבצע אחים מבצע אחים מבצע שהתרחש בשנות ש בשנות ה-80 על ידי המוסד ושת את 13 א ומי שניהל את המסע זה היה דני לימור א וזכיתי באמת שנה שעברה לסגור איתו מעגל ולפגוש אותו פה בארץ וזה היייתה חווייה מדהימה בשבילי לסגור ולפגוש את הבן אדם הזה שאלה אותכם וא לי זה גם סכירת מעגל כי אני ממז זוכרת אני הייתי ילדה קטנה אני לא אכסוף את הגיל שלי אבל הייתי ילדה

בשנות ה-80 ואני ממז זוכרת שהגיעו אני גרה ברחובות והגיעו המון אתיופים לרחובות את יודעת והינו הולכים ובאים להם סלי מזון ועוזרים להם הם הגיעו חסרי כול לגמרי זהו אנחנו התמקמנו בעיר במרכז קליטה בעיר הפולה שם היינו בגבת מורה א שם היינו כמה שנים א במרכז קה ולמדנו קצת את השפה ו הייתי כשעליתי לארץ הייתי בת שלוש הייתי בת שלוש ממש קטנה והמסע גם לארץ הוא לא היה כזה פשוט ה אמא אמא עבדה עד שהגענו לסודן עד שהגענו לפתי סודן בסודן הקימו מרכז מרכז צלילה בית ספר לצלילה שזה היה סיפור כיסוי שהמוסד עשה בשביל שהוא יוכל להוציא אותנו מהכפרים זה היה מבצע חשאי עם הקרבה מדהימה שעשו שם למען העליה שלנו וכשהגענו באמת אמא

בדרך במסע איבדה את אבא שלה שהרגו אותו לאנה שזה עוד אובדן שאמא היייתה צריכה להתמודד איתו וואו אין היא ממש אמא אישה באמת חזקה א ואני מרגישה שכל האמונה שלי וכל מה שעברתי שאבתי ממנה זכותה ממש ככ זה לא סתם שאת כזאת מיוחדת זה מאמא זה שלה לגמרי א וכשהגענו לארץ למרכז קליטה א עברנו לבית קבע לבית קבע משלנו בעיר קריית גת ר כמה זמן הייתם בסודן בעצם א אני לא יודעת להגיד כמה זמן הייתי ממש קטנה אבל הגענו שאני הייתי בת שלוש א וכשהגענו למרכז קליטה בעפולה שם ככה אמא ניסתה ללמוד את השפה מינימלית אבל זה לא היה פשוט ועברנו לבית קבע משלנו בעיר קרית גת ושם המציאות היייתה לא פשוטה לא פשוטה בכלל פש בל קודם כל אני

חושבת בכלל עליה עליה מאתיופיה היא היייתה עליה מרוסיה שם אני גם זוכרת עצמי בתור ילדה שמנסה לעזור והייתה עליה מאתיופיה שגי באמת אנשים הגיעו עם מנהגים כל כך שונים עם אור אדרת אפילו צבע צבע גוף שונה כל הדברים האלה ש לא יודעו איך לאכול בדיוק את את ה לא נחשפו לזה לא נחשפו כן כן פתאום כאילו צריך להגיד צבע עור אמרתי צבע אמרתי כן וזה משהו ש אנשים לא ידעו באמת איך לאכול את זה אני חושבת לא הכירו לא הכירו אנשים כאלה אל איך את חווית את זה בתור ילדה זהו שאני יכולה לומר שאני תמיד הרגשתי שכאילו אמא גם שדרה אמא תמיד אמרה לנו שאתם תרכשו את השפה תלמדו אל תרגישו שאתם פחות מהם תרגישו שאתם שווים ומגיע לכם בדיוק

כמו שלהם מגיע ואני מרגישה שהיום אני משדרת את זה גם לילדים שלי שלכם מגיע בדיוק כמו שלהם אתם לא פחות מהם כון אתם לא פחות מגיע לכם בדיוק כמו שלהם מגיע ועם כל המורכבות ו והלמידה המנטליות החדשה ולהכיר את השפה ועבודה וזה זה לא היה קל בבית והמציאות בבית הייתה באמת לא פשוטה ואמא ספגה באמת אלימות מאבא כי הוא באתיופיה המעמד של הגבר הוא הוא גבוה יותר הוא סר החוץ הוא שר הפני הוא הכל ואמא היייתה בבית לביתה וזה בעצם הבעל השלישי שלה הבעל השלישי שלה בדיוק צריך לזכור את זה ובאמת ופה בארץ הוא הרגיש אבוד הוא לא הצליח להסתגל לא הצליח ללמוד את השפה לא לרחוש אותה לא ידע כלום ואמא היא זאת שהייתה לביה שרדה עבדה בכמה

עבודות על מ לדוק שיהיה לנו פת לחם בבית היא לא ויטרה היא לא ויטרה ותלמדו רק תלמדו תלמדו תלמדו תצליחו תתקדמו בחיים והיא לא החסירה מאיתנו כלום אבל ההשלכות לזה והתסכול שהיה לאבא אמא שלמד מחיר כבד אמא שפגה לימות התעללות ממש לא פשוט גם לילדים גם אתם ספ לא ה ה ה היא הייתה סק גרוף שלו והמקרה הכי קשה שטלטל אותנו זה הה אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול ממש זה היה מוצאי שבת אחד שאמא הכינה בונה בונה זה קפה אתיופי שנוהגים לשתות אותו כל יום כמה פעמים ביום במוצאי שבת זה זה ממש פסמים ממש ככ רח ארומטי כזה וואו זה ריח שוואו והיא הכינה את זה והוא גם היה הגיעה בדיוק מבחוץ הוא בא לשתות שתה והוא היה כל כך עצבני

וא אבל שמענו את זה זה לא הטריד אותנו ואז הוא איבד לרגע בשניות אשתנות לקח את הקומקום הרותח ואמא הייתה בהריון בחודש רביעי לקח את הקומקום ושפך על בטנה ובאותו ערב הגיעו נדות משטרה ואוסי ו הרווחה והכל וזה היה מחזה מחריד אני זוכרת את זה והייתי בת 10 זוכרת את זה מאוד מאוד קשה כחוויה נוראית ואמא הייתה צריכה להתפנות לבית חולים ואותנו היה צריך גם לפנות ולחשוב מה עושים איתנו אני זכייתי באמת ללכת לסוג למשפחת אומנה שבמושב בדרום במושב תקומה אני יכולה לומר ובאמת א זכיתי משפחה ישראלית שכניסה את החלי הבי ביתה ומצא אותי כבת כבת וזכיתי לראות מה זה בית בית אמיתי בית יציב מה זה זוגיות בריאה מה זה כבוד אתם יודעים

היו רגעים שתמיד נגיד בשבתות ש הייתי אצלם הייתי מתרגשת לראות את המבט של הבעל לאשתו באשת חיל ואמרתי ככה אני רוצה ככה אני רוצה שגם לי יהיה את כל כך חשוב מה שאת אומרת כי אם יש משפחות שמתלבט אם לקחת ילדים לאמנם זה תראי תראי אותך את אומרת השנים האלה שהיית אצל משפחה באומנה עצבו אותך לש ט את בעצם כי אני רואה אותך אתם כיסוי ראש וזה ואני שכחתי לשאול אותך המשפחה שלך בעצם היייתה משפחה דתית דתית מסורתית כאילו בנו הם באמת שומרים מסורת ותרבות זה משהו שהם חיו חיו ככה הם לא מכירים משהו אחר אם הית עם כיסוי ר בטח ושבת וממש הלכות נידה ממש הכל א אז את הולכת למשפחת ומנה כמה שנים ה ש הייתי שמה ארבע שנים אבל הרגשתי

כל כך בטוחה אהובה רצוייה זה משהו שהיה חסר באמת הרגשתי עוגן בטוחה במקום הזה שאתה יודע מה ש ואמא בשנים האלה הייתה צריכה לראות מה היא עושה עם הזוגיות הזה וז היא בחרה ברוך השם להתגרש וברוך השם ילדה אחר כך את הבן השישי שלה א ואת הבן של את הבן דניאל קראו לו והוא נולד בריא ושלם ברוך השם ואחר כך אחרי ש השתקמה ועברה תהליך חזרנו אליה הביתה כל הילדים כי הם היו בפנימיות כמה ילדים א היינו שלושה שיצאנו כאילו יובל שמעון ואני אה והיינו חזרנו הביתה וא חזור הביתה אתת אחרי ארבע שנים שאת אצל משפחה אחרת סופגת א היה קשר מדי פעם אם אם הייתי רואה אותה מגיעה מדי פעם בשבתות וחגים אבל היה עצבות היה עצבות בבית היה קשה

והאנרגיות האלה לא עשו לי טוב לא עשו לי טוב ותמיד בחרתי אפילו להישאר אצלם שבתות וחגים היה לי כל כך כיף היה לי טוב שם אבל בשנים שהתבגרתי כבר וחזר רתי שהיה במינון הנכון כן כי אחר כך הלכתי לפנימיה זכיתי ללמוד בכפר הנוער המתפתח תקווה שם למדתי והתחנכתי וגם שם הרגשתי שיש שם צוות שידע להכיל אותי לאותי ובאמת העניק לי את כל מה שהייתי צריכה ויותר מזה היו שם עוד בנות אתיופיות בטח כן בנו היו שתיים שלוש אבל אבל הם הצטרפו אחר כך לא בשנה הראשונה כן א ובאמת המדריכים והצוות והבנות שירות כולם כל כך עטפו והעניקו לי שוב פעם הביטחון הזה שהייתי כל כך זקוקה לו כמה זה חשוב א מדברת על זה בעיניים שלך כמה זה חשוב לם

לצוות להבין שצריך לקלות כן באמת ממש להחיל ולאהוב ולא לוותר לא לוותר עליהם לא לוותר וזה מה שהרגשתי שאף פעם לא ויטרו עליי אף פעם לא טרו ליי תמיד הרגישו שאת רצוייה ואנחנו פה בשבילך וזה מה שהרגשתי וואו כל המקומות שהתחנך בהם ככה הרגשתי באמת אז בעצם אחרי כפר הנוער לא הלכתי לשירות לאומי הלכתי לשירות לאומי בגן ילדים זה בעצם ההזדמנות שלך שירות לאומי פעם ראשנה להחזיר קצת כאלו זה ממש בטח רגש אותך כל כך להגיע ספר עוד שבשירות ל הייתי בגן ילדים ואחרי צהריים הייתי את משפחות עם ילדים עם משפחות קשות יום ופתאום נתקלתי ונחשפתי למה ילדים מתמודדים בבית זה חזיר א אחורה למה שאני עברתי והכי הבנתי אותם הכי הבנתי את

הנפש שלהם את מה שהם עוברים הרגשתי שכאילו זו אני שהייתי והרגשתי שאני כל כך רוצה לעטוף אותם להעניק להם להרגיש לתת להם את האהבה שאני הצלחתי לקבל מה מהצוות החינוכי מהמשפחות מהמדריכים שלי היה לי הזדמנות להעניק את זה וואו א ואחרי זה באמת א אחרי השירות הלאומי הלכתי להשלים בגרויות משהו שבאמת התפספס בתיכון שלאור לא יודעת קשיים רגשי נפשי א ויתרתי לעצמי ויתרתי לעצמי והיום בשיחות שאני מעבירה לנוער אני מחדדת להם ומסבירה להם שעכשיו התקופה הזאת היא תקופה כל כך משמעותית לחיים שלהם שלא יוותרו ולא יעשו הנחות כי אני אחר כך אחר כך הלכתי להשלים בגרויות ושילמתי על ידי שנתיים מחיי ויש להם עכשיו זמן כל כך חשוב ונצלו

את כל המערכת על מנת לעזור להם ויש להם על מה לעזור יש הרבה והכל תלוי בהם רק אם הם ידרשו את זה הם יכלו להצליח ובאמת הלכתי לשלם בגאות כמו שאמרתי ואד החלתי ללמוד גיל הרך ויך מתים לך כן ממש אני באמת אוהבת את העבודה הזאת ובאמת חתי ג רך אבל היה כל כך אינטנסיבי השלמת בגרויות ו מיד לימודים והרגשתי שהנפש שלי צריכה משהו אחר הייתה זקוקה למשהו אחר והחלטתי לעצור לעזוב רגע והלכתי זכיתי ללכת ללמוד במדרשה במדרשה בירושלים במדרשת נשמת ובאמת זה הייתה שנה מבחינתי אחת האנשים השנים הכי משמעותיות בחיים שלי שסבא שלי למד שם מלא זמן מלא שנים הוא כבר ל הרב קץ אבל אני לא חושבת שאת זה לא הזמן שלך אבל הייתי הולכת בתור ילדה

יחד איתו לראות את המקום לדבר עם הבנות אתם יודעים נראות גדולות כאלה מקום מדהים באמת לגמר באמת זכיתי והרגשתי שהשנה הזאת היא ממש עצבה אותי ובנתה אותי והיום שאני מעבירה את השיחות של הנוער אני אומרת להם אם יש לכם התלבטות או מחשבה ללכת למכינות לישיבות למשהו למדרשות עופו על זה זה הרגשתי שהשנה הזאת זה היייתה שנה ששאלתי את כל השאלות של הו בריים לי הרגשתי שיכולתי לקבל כלים לצאת לעולם הגדול עם רגליים על הקרקע ביציבות ובאמת כי ככה זה באמת השנה שצוה אותי ו אני מרגישה שזה היייתה מתנה מתנה גדולה וזה זכות זכות אדירה היייתה ללמוד שם ואחרי השנה הזאת זכיתי באמת גם להכיר את הבן זוג שלי אז זהו אני באה לשאול אותך

זה ממש מעניין אותי תמיד א הרי את את שייכת לידה האתיופית אז עכשיו כשהולכים לכיוון של להכיר מישהו את בראש שלך מתכווננת על מישהו שהוא שהוא מאותו מוצא או מאותו אז אני יכולה לשתף אותך שיצאתי לפני שהכרתי אותו יצאתי דווקא עם חבר'ה סורי תימני מרוקאי באמת הכל יצאתי עם הכל וזה לא היה לא הייתי נעולה לא ה דק יופי מה שיבוא מה שהשם מזמן לי אני פתוחה אה ושכרתי את ה בחור ש בן זוגי זה גם היה קטע מצחיק ועירוני כן זה בחור שהיה מאורס לחברה טובה ו מאורס חברה טובה והוא אמר לי תקשיבי סמדר יש לי בחור טוב להכיר לך אמרתי לו ולמה אנ רכה שאנחנו מתאימים והוא זרק משפט בגלל שהוא אתיופי אני לא ס שאלתי אות באותו רגע רציתי

להחטיף לו סטירה נכון אמרתו בגלל שאני אתיופית וא אתיופית כאילו זה השיקול לא חשבת מעבר התמות אבל אני מודה לקדוש ברוך הוא אבל זה באמת אזה זה הדבר הכי מדהים שיכולתי לבקש וזה אבא מדהים ובן זוג נפלא ברוך השם אני קוראת לו המשיח איזה כיף ככה אני קוראת לו ואתם יודעים מה הברכה שלי תמיד שאני אומרת לבנות שלי שאני מאחלת להם שיהיה להם בן זוג כזה זה הברכה הכי יפה שיכול לבקש באמת כי הוא בן אדם נפלא בן אדם טוב רק לראות אותו אפשר לראות עד כמה הוא בן אדם מיוחד זכיתי באמת באמת זכיתי אני מודה להשם לא יכולתי לבקש משהו יותר טוב מזה והוא גם עלה לארץ הוא היה הוא היה רועה צאן הוא עלה בגיל יותר בוגר הוא היה רות הוא זכה

להיות רועה צאן באתיופיה הוא עלה בגיל ת לארץ אבל הוא הוא קצת יותר מכיר את התרבות מנטליות שהייתה שם והזכרונות יותר ממני את לא צריכה לספר לו מה עברת זה מה זה מה שיפה בעצם ש כן ניסה עם מישהו הוא יודע מה את עברת את יודעת מה הוא עבר מה התרבות שלנו תמזג ואני מודה מודה באמת על הבן זוג הזה וברוך השם אחרי זה באמת זכינו להינשא וזכינו להביא לעולם מספר ילדים את מספרת לי זכינו להת מספר ילדים משהו נכון זהו אני מעכשו קלטתי זה את לא אומרת יש לי חמישה ילדים זה לא זה היו היו הרבה הרבה אובדנות כשילדתי תעיר אחי תעיר לצרי הפלתי נפלו לי שתי ל שתי ערונות כשילדתי היגל ותבינו אחרי שתי הפלות האלה הייתי שבר כלי קשה באמת

הייתי כל כך עצובה ובמשבר כזה קשה שכל כך רציתי להביא חיים לעולם וזה לא צלח והפיל אותי ואז זכיתי באמת ללכת לבקש ברכה מהרב מרדכי אליהו זכר צדיק לברכה זכיתי לבקש את ברכתו והוא בירך אותנו וחודש אחרי זכיתי להיפקד להריון וואו ואמרתי שאם זה יהיה בן הבטחתי לעצמי שאם זה יהיה בן אני חייבת לסגור מעגל ורצינו שרב מרדכי ה היה הסנדק וזכינו לזה נולד בן וקראנו לבן יגל מרדכי על שמו וואו זה היה סגירת מעגל שהייתי צריכה אותה וזה היה מדהים ומיוחד ו הייתה ברית מרגשת מאוד ואז אחרי זה גם שוב פעם רציתי להרות והראיתי פעמיים ושוב פעם נפלו לי ה היו לי שתי הפלות א ואחרי זה בפעם השלישית הרייתי שוב וזכיתי ללדת בת מתוקה

ומהממת ממש איך תמיד המחנכת שלה אמרה לי שהיא ילדה יפה מבפנים ומבחוץ היא מבורכת כזאת אמג יפה אב שלה אבא שלה כל המידות שלה כל השלמות וקראנו לה שילת אמונה כי האמונה היא זאת שככה לא הרפתה היא היייתה שם זה מה שהחזיק אותנו זה מה שלא לשבור את התקווה ותמיד תמיד תמיד ידענו שהם נפלו להודות על מה שיש שזה גם לא מובן אליהם נכון יש כאלה שגם את זה אין להם וזה כמה הזכרתי לעצמי שאמרתי השם תודה רבה על מה שיש לי לא מקבלת היו לי שש הפלות היו לי שש הפלות ואחריה היה לנו אחרי שילת אמונה היה לנו סיפור מאוד מאוד מטלטל ומאיים על ממש על החיים של הילדים שלי תעיר כשהיא הייתה בת 12 בטיול משפחתי שיצאנו תעיר הרגישה לא טוב

והגיע למצב של סוכר מאוד מאוד מאוד גבוה בדם של כמעט 1200 סוכר היא הייתה ככה מקומה וממש הצילו אותה ממש הצילו אותה ואמרו שאם הנו מגיעים עוד שעתיים היא לא היייתה בן החיים ברמה כזאת ואז הלכנו לטיפול לבית חולים ת שפנו הכל בשבועיים אחרי זה שהשתחרר הביתה אנחנו רוצים ככה זה היה אמצע הקיץ רוצים להלכת להתארגן לשנת הלימודים ואנחנו מוצאים את עצמנו ככה רוצים לצאת ואני יגל היה חגור מאחור שילת תמונה הייתה חגורה מאחור גם ותאיר שכחה את המכשיר סוכר שלה בבית רגע אז היא ירדה רגע מהרכב להביא את זה מהבית ואני אמרתי טוב אני אעשה סיבוב וחזור יאסוף אותך עשיתי פרס וכשעלה התבלבלתי בין הגז לבלם ונכנסתי בקיר בחניה ליד

הבית וברגע הזה יגל שחר את החגורה מלמעלה להרים משחק שהיה לו ביד ובאותה השנייה שנתתי את הגז הוא קיבל מכה פה בראש ונשברה לו הגולגולת מה ו וואו מצב מחריד אירוע מטלטל וצרחתי כמו מטורפת זה מה שני זוכרת היום שואלים את יגל מה הוא זוכר מהתאונה את הצרחות של אמא זה מה שהוא זוכר איבדתי אשתנות אבל טאיר היייתה כזאת ילדה מדהימה גילתה תושיה רבה לקחה את הפלאפון הנה עלה את האירוע לקחה את הפלאפון התקשרה למדה התקנה את כל המצב ואנחנו בגלל שאנחנו קרים משובי בנימין האמבולנסים עד שמגיעים הם לא כזה מהירים אז התפננו למרכז מסחרי בשער בנימין שם הגענו והגל כבר עבת ההכרה ו וזכינו שהיו מלאכים טובים ששם קיבלו הודעות בפייפר

ובאו מיד להושיט יד ועשו לו החייאה ופינו אותו בטיפול נמרץ מורדם ומונשם לן קרם כמה זמן הוא היה שמה הוא היה שם וואוו זה היה און אוף זה היה כל הזמן כאילו מורדם ומונשם סך הכל בערך שבועיים וואו תראי כמה ניסיונות את לא זהזה זה אישה אחת יפה ומהממת עם עם שקים של ניסיונות וכוחות ושקים של כוחות כ כות אבל כוחות של אמונה תמיד ידעתי לא השלב כבר שאמרת די כבר א היו היו הגים הקדוש ברוך הוא אני לא לבד שת נולדת רק ניסיונות מה קורה לא לבד פה יש עוד אנשים בעולם אבל כל הזמן אמרתי השם תודה רבה ושלא יהה יותר גרוע כי אמרתי אוקיי הוא פצוע הוא ענוש אבל אני שומרת עליך שתשלח לו את השליחים הנכונים ואמרתי לו נכון הפקדת

אותו בידי אבל לפני הכל הוא הבן שלך הוא שלך תדאג לו תשלח ו את האנשים הכי טובים שרפו פ ירפאו אותו ויטפלו בו לזה התפללתי זה לא מתוך סידור אלא מהלב לא הפשטות שלך זה הד שביקשתי מהלב זה מה שהתפללתי לא כל הזמן ואז אני זוכה אני זוכה באמת אני מרגישה שזה כל כך מדויק אני זוכה שבתאריך יום ההולדת שלי אנחנו משתחררים עם יגל הביתה אבל איבדתי תחושת זמן הבנת לא זכרתי בכלל ו וכשהגענו הביתה כל הבית היה בלונים ושלטים יום הולדת שמח לאמא ואני רואה את זה ובוכה ואני אומרת וואי השם תודה תודה המתנה הכי מופלא שיכולתי לבקש ממך לחזור עם ילד בריא ושלם הביתה לא הייתי צריכה כלום כלום לא הייתי צריכה ועם זה ולי ככה יש מינהג

קבוע כזה שביום ההולדת אני הולכת תמיד לכותל הולך תמיד לכותל זה יום ככה שאני חשבון נפש מתי ה הולדת שלך יד אלול הוא היה ממש לפני יום ראשון אחרון היתי בא איתך קותל מ ממש יש לי מנע כזה שאני הולכת ביום ההולדת שלי יום של חשבון נפש יום של הודיה ולא חסר לנו על מה להודות יש הרבה אבל אבל זה איפה את שמה את הזרקור את מבינה כי זה את מ בן אדם מספר לעצמו את הסיפור שלו הרי אישה אחרת יכולה להגיד לעצמה א וואי כמה דברים הנחתת עליי כמה זה אבל את מספרת את הסיפור שלך כ את מבינה מה אני אומרת כמתנה מכוח אבל זה מה שמדהים בך ואז את הרי סיפרת לי גם כשסיפר אני עוד זוכרת שאת אומרת לי על התינוק הזה לא משהו בי אומר שמשהו

קרה לאותו תינוק של אמא שלך נכון שהיה בבטן טוה אני קלטתי אני את אמרת הוא היה דניאל ואז נוחתת עלכם בעצם עוד מקה עוד טרגדיה עוד טרגדיה קשה צריכה לשווק פ טרגדיה הבה זהו אז באמת ש מצאתי את עצמי אחרי נו תקופה שבאמת גם א תקופה שלא הבאתי ילדים לעולם ואחרי תקופה ככה של הרבה הרבה ניסיונות והתמודדות עם התאונה של יגל אני זוכה לפרי בטן אני זוכה לפרי שבע שנים אני זוכה לפרי בטן כן לגמרי ממש ככה אני זוכה לפרי בטן ובחודש התשיעי שלי להריון היינו בפסח אצל חמי וחמותי שחיו צדיקים מהממים כמו הבן שלהם מדייקת ואד היינו אצלם באמת בחג בפסח ובכל המל הלכתי לעשות בדיקות והתקשרו אליי יצרו איתי קשר אמרו לי סמדר את בקרית גת

אמרתי ם לא אני בבאר שבע קריאת גת אמא שלי גרה ובאר שבע גרים ההורים של בעלי ומבקשים ממני להגל דחוף לקרית גת אמרתי למה תגיע לקרית גת טוב אני מנסה את דואגת מבינה שקרה משהו או ש זה היה מוזר לי זה היה מוזר לי כי מה שקרה שהגעתי לאוטו אני רואה את בעלי ואני אומרת לו מה קרה אומר לי צריך לקרג אמרתי ל מה קרה אבל הוא לא היה מסגל להגיד לי מילה והתקשרתי לי בדודה אמרתי לו מה קרה תגידי לי מה מה נסגר סודר אתם בעיר אמרתי עדיין לא טוב שתגיעו תתקשרי נתקע היא לא היייתה מסוגלת להוציא את המילה הזאת ו התקשרתי לדודה אחרת אמרתי מה קרה מה קרה הכל טוב היא אמרת לי כן את יושבת אני רוצה לדעת מה קרה אמרתי היא שואלת אותי את

נוהגת אמרתי לה לא את יושבת אמרתי לי לא כן התבלבלתי ואז אמרתי טוב אזה רגע שקשה לי תמיד אחיך דני נרצח אמרתי לה מה מה ששמעת אני נושמת מנסה להבין מה ששמעתי ואני לא מצליחה להבין בן כמה דני באותם מ היה בן 32 בחור צעיר בחור שעבד באינטל עבד הרבה שנים היה בחור שהיה עזר מאוד לאמא הוא היה איתה בבית הוא היה בן זקונים שלה הוא עזר לה ותמך בה והכל היה עבורה באמת האחים שלי הגדולים היו דירות אחרות אבל הוא היה שם בשבילה וזה היה נורא זה היה נורא וזה היה מאוד מאוד קשה ואני מקבלת את הבשורה ואני לא מבינה איך פעלתי טכנית הייתי צריכה ומיד יצא היתי מפקד תחנת משטרה קרית גת סיפר לי מה היה איך היו איך התנהלו הדברים מה

קרה ולהגיע והוא משתתף בצערנו אבל אנחנו צריכים להבין להתמודד עם הגזירה הזאת מה קרה שם היה שם שעובד זר עובד זר שהיה שיכור אבל שיכור שהיה מודע למעשיו כי רצח הוא לא בא בפתאומיות אתה מתכנן אותו אחי נכנס לפיצוציה לקנות סיגריות והוא נכנס לשם ו ואז נשמע במקום מוזיקה מוזיקה והכי לאגים בא למקום א על המוזיקה שהייתה ברקע והשיכור היה מאחורה והוא התעצבן על אחי למה הוא לוהג על השיר שהוא הזמין ואחי בכלל לא ידע מזה והוא ניסה להרגיע אותו אמר לו טוב תירגע הכל טוב כאילו הוא לא רצה ובא למקום ראה שהבחור הרוצח מתלהם והוא פינה אותו הוא אמר לו טוב צה צה ואחי נשאר כי הוא הכיר את בעל מקום נשאר לדבר איתו זה והבן אדם חזר

חזר כי לא בא לבטוב שהוא לא סגר איתו את העניין כן כן ואז שהוא בא דקה אותו תשע דקירות וגמר אותו במקום זאת אומרת על מה לא שיש שם אבל כאילו מה איך איך השופט אמר אחיך המנוח היה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון עם הבן אדם הלא נכון לא לא הייתה הכמות מוקדמת כללא ה שום דבר כלום הוא לא הכיר אותו לא ידע מי הוא בכלל כלום איך ברגע אחד נגמרו חיים נגעים חיים באיזה זכות יש לבן אדם לגמור חיים של אדם אחר ואת יודעת מה אני הייתי כל כך כאובה וכל כך בצער גדול אבל אמרתי אני לא יודעת מה אין לי כעס על הבן אדם הזה כי הוא כבר לא חזיר לי אותו אבל אמרתי לעצמי שאני בוחרת היום לא להתעסק עם הכאב והאובדן הוא יהיה שם הוא יהיה שם

תמיד כל נשימה הוא נוכח בחיים שלי אבל אני בוחרת לא לוותר לא לוותר להמשיך ולהרגיש שאני הולכת לעשות את השליחות שלי בעולם לעילוי נשמתו שכל דבר שני עושה שאני נותת מסר או טיפה עזרתי למישהו לגעת בנפש שלו אני אומרת שזה לעילוי נשמתו בזה ככה אני אומרת שאני לא בוחרת לשקוע וגם את יודעת מה וגם שיש תקופות התקופת האבל התקופת החגים זה תקופה מאוד קשה לפני כמה שנים זה היה שש שנים ואני אספר שבאמת בתקופה הזאת כאילו זה מאוד קשה אבל וגם שקשה וכואב אני יודעת לתת לזה מקום רבה את הכאב לתת לו לעטוף אותו כ שאת נותנת לו מקום את מוצאת את מכירה את עצמך ואת מוצאת בעצמך את הכוחות לקום נכון את מוצאת את הכוחות לקום ם ואני

בוחרת לקום כי יש לי הרבה סיבות טובות לקום יש לי המון סיבות ואני מוצאת את עצמי שיום אחרי השבעה אני הולכת לחדר לידה וואו ואני הולכת ללדת תינוק ואני יולדת בתאריך בעיניי מיוחד א' אייר אני השם רופאך ו ואני הרגשתי הרגשתי גם ברגע הזה הכואב שמעורב עם שמחה עצומה וגדולה ש זכיתי להביא חיים לעולם ואמנם גם איבדתי חיים אבל אני מביאה חיים ועם זה אני עם זה אני ממשיכה ופה אני בוחרת זה אני בוחרת לא לשקוע הכאב תמיד יהיה שם אבל כרגע אני בוחרת להתרכז בשמחה בחיים שהבאתי ואני ככה כל השבעה ניסיתי לחשוב איך אנחנו א כל הזמן נחמו אותי ואמרו לי שהשם ימלא את החסרון של אחיך שהשם ימלא את החסרון של אחיך וככה נחיתי חשוב אך

אני הולכת לקרוא ליילד הזה ורציתי לקרוא לו בשם שיתאר את מה שעברנו לא סתם לאחי קראו דני על חיים אבל לא הסכמתי לקרוא לבן שלי הבן שלי הוא לא התחליף הוא לא במקומו כבוד אחי במקומו במקומו נח והבן שלי הוא לא במקומו אבל כן היה לי חשוב לקשר את זה וקרא בחרנו ככה כל הזמן השיבה שאמרו לי השם ימלא את החסרון של אחיך דעד לי מזמור לדוד השם רועי לא יחסר ואמרתי שרועי שלי לא יחסר לי יואו שרועי שלי לא יחסר לי וקראנו לו רועי אחיה שאחי יחד עם הקדוש ברוך הוא יהיו נוכחים בחיים שלנו ויעזרו לנו להתקדם ולהמשיך בחיים אני לא יכולה איתך תראה אני זולגת אני מה מאיפה את מה זה הדבר הזה שו זה מה שרציתי ואמא איך אמא מצליחה להגיע

בכלל אמא הדה בעצם ילד אחד מהקשת נחש נכון ילד אחד מכת שמש אבא שלה במסע ועדש הילד הזה ש איך בארץ ישראל הא ילדה אותו היא לא מה היא חשבה שזה מה שיהיה איך היא קיבלה את זה אמא שלי פש חבק אותה לגמרי אמא שלי לביה אמא שלי גיבורה ואני מרגישה שכל זה אני מקבלת ממנה כל הכוח הזה והאמונה הזאת לא לוותר לעצמך בחיים זה ממנה אני שואבת את זה ממנה יודעת מה שמדהים אצלך שאת את כל כך מבינה גם את דת יש ילדים שעוברים תהליכים למשל ילדים שנשלחו לאימוץ לפנימיות לאומנה ומורים אבל איפה אמא היייתה בזמן הזה ואת אחד הדברים הראשונים שאמרת לי כש התיישבת פה וזה הדהים אותי ש אני הייתי במשפחת אומנה אבל לא בגלל שאמא שהיא לא הייתה

בסדר את אנחנו תמיד מחפשים להשים את ההורים את כל כך מבינה גם את התהליך שאמא עברה ואת מדברת עליהה בכזה כל כך יפה וזה כזה לימוד גם לאנשים הרי אנופ לא לגמרי לגמרי ו לגמרי ממש ממש לא המציאות שלה הייתה לא בלתי נסבלת היא בקושי הצליחה להתמודד עם החיים לבד אז איך היא יכלה להכיל אותנו ואת הקשיים שלנו ואת המרכבות שלנו ולדעתי זה היה מתוך דאגה גדולה היא ידעה שהיא לא היייתה מסוגלת והיא בחרה את הכי טוב עבורנו וזה הייתה ה בחירה הכי טובה מ זה לא במקום שהיא תרה עלינו ממש לא ממש ממש לא זה היה מקום של דאגה שם יאכילו אתכם שם יעטפו אותכם יתנו לכם וכשאני אתחזק אתם תהיו איתי כן אתם תמיד תהיו איתי אתם שלי וואו כן

ובאמת אחרי זה אחרי שילדתי את הורי אחיה המתוק וברוך השם שנותן לו המון המון כוח המון כוח באמת אנחנו רוצים את עצמנו שרוי חי היה בן 10 חודשים יגל לצערנו חוטף דלקת קום המוח חיידקית ואנחנו מפנים אותו בפעם הרביעית עם דלקת קרום המוח לבית חולים מורדם ומונשם מצב מאוד מאוד קשה לא היה קשר בכלל לתאונה הזה זה קשור לתאונה בטח כן כי השבר היה גולגולת והרופאים לא רצו לנתח כי אמרו שזה התחב באופן טבעי כי הוא עדיין היה ילד זה מה שהם כיוו ואז שהיה דלקת קום המוח הם הבינו ש אין מנוס וחייב לנתח וא וזה ממש היה מצב מאוד מאוד מאוד קריטי קשה ואני כל הזמן אניני אמרתי לשם שוב פעם כל הזמן אמרתי הקדוש ברוך הוא השם הילד הזה

הבאת אותו הפקד או הפקדת אותו בידי אבל לפני הכל אני מאמינה שהוא קודם כל שלך הוא קודם כל שלך תשלח עבורו את השליחים הטובים כל הזמן אמרתי ואתם יודעים את מה שבאמת עזר לי בתקופה הזאת שאמנם ה ניגר בירושלים והמשפחות בדרום והם לא תמיד הו יכלו להיות שם עבורי והקהילה שלי שאני זוכה לגור בה אז אולי רפג זהו אני גרה בישוב מעלא מכמש בפ בישובי בנימין א וזה את קהילה וישוב ש אני חייבת לו כל כך הרבה יואו איזה כיף לשמע זה טוב שכן טוב מאח רחוק ר חד משמעית ד מותו שלי כל החברות שלי יודעות שזה המוטו שלי לגמרי ואני מרגישה שהקהילה היייתה שם עבורי ברגעים הכי קשים וגם ברגעים הכי שמחים הם שם להיות ודבר הכי קטן שהייתי

צריכה הם היו שם רק תגידי שמדה רק תגידי א יצא מזה אחרי כמה זמן א וואו אחרי שלושה חודשים כי עשינו ניתוח איך הוא היום היום ברוך השם תודה להשם חסדי השם איך אני אומרת הילד הזה מושגח מושגח הוא הרב מדרכה הסנדק שלו הוא מושגח אין מה לדאוג ואתם יודעים שאני גם יכולה לא ומר ולחדד שאני מרגישה שכל מהמהלך חיי כל מהמהלך חיי הרגשתי מושקה אחת הרגשתי מושגחת שהקדוש ברוך הוא היה שם וליבה אותי שלב שלב לא כעסת אף פעם לא ממש וכשהיו והיו רגעים שנגיד מעטים שהיו כעסתי אבל זה היה ירידה לצורך העליה אחר כך אהבת אותו יותר את הקדוש ברו ה לגמרה לי אחר כך הרבה יותר אוהבת אותו תדע לך שאני כנס ליך אחר כך זה יהיה חזק יותר לגמרי

ואני חייבתי לשפר לכם בחווייה מדהימה שהייתה לי כשהגעתי לכותל זה גם היה מטלטל אבל גם בהשגחת כשהגעתי לנקודה הזאת גם לא היה מובן מאליו אבל כשהגעתי לכותל איך שראיתי את אבני הכותל איך התפרקתי יואו המון המון בכי אבל זה היה בכי בכי מבורך זה היה בכי של הודיה כי עוד לא הספקת תי להודות על הנס שהיה לי לתאיר ואז אני מגיעה צריכה לבוא להודות על הנס שהיה לי מיגל ורצף האירועים האלה לא היה לי זמן של הודיה וזה מה שהייתי צריכה ואך שאני רואה את האבנים אני בוכה ובוכה ומתפרקת ואד אני פותחת לוקחת ספר תהילים באקראי פותחת אותו ואני ככה פותחת אותו ומזמור שנגע לפניי זה היה מזמור יג בתהילים והוא מסתיים ואני בחסדך בטחתי

עשיר ל השם כי גמל עליי ואני מרגישה אה שהוא באמת גמל וזה הייתה הערה שהקדוש ברוך הוא הרגשתי שהוא פה מלטף אותי ומזכיר לי שאת לא לבד אני איתך וואוו ועם ההרגשה הזאת והתחושה הזאת והאמונה הזאת איתה אני חוזרת הביתה מלאה אמונה וידיעה ברורה שהקדוש ברוך הוא נמצא פה תמיד וואי ואת האמונה הזאת את לגמר מביאה בשיחה הזאת זה מדהים ואת יודעת אני חושבת שזה גם איזה ש שיעור למי שמקשיבה לנו את יודעת הם הם הרי היו הרבה נשים באותו זמן בכותל וראו אישה שנראית אישה פשוטה מהעדה האתיופית שו עומדת ומתפללת ואף אחד לא חולם של האישה הזאת יש את הקדוש ברוך הוא פה כל כך הרבה שנים לפעמים רק לפתוח את העיניים לאנשים ש סביבנו שעומדים לידינו שזה ולהגיד לכל אחד כאן יש סיפור וכל אחת כאן עם ספר לימוד מהלך לג וי סמדר אין אין לי מילים