האם כל קשר חברי הוא נכון? מהו הגבול של קשר בריא? אפרת ברזל בשיחה פתוחה על עולם החברות

ראייתם את הרקפות שלי רקפות ממות מתחת לסלע את יודעת היה פה איזה שיפוצניק שאמר לי זה רקפות מדברים פתוח מתחילים לא היינו רוצים שהילדים שלנו ידברו על הדברים החשובים ביותר שיש בלב שלהם עם אנשים אחרים לא על הכל אנחנו יכולים לדבר איתם לא בהכל המשתפים אבל ודאי שבנושא הזה כדאי שנדע מה קורה בתוך ליבם ליבן של הילדות של הילדים שלום לרחל עופר שלום וברכה ושלום לתהילה בל דברתי על הנושא המאוד חשוב הזה מגיעות אליי באמת בחורות נשים מכל המגזרים אגב ומשתפות אותי בעובדה שהן מרגישות שמשהו לא בסדר איתן לפעמים אומרות שזה מגיל צעיר או שזה לאחרונה מאין רצון ואהבה לבנות כל מי שמגיעה אליי בטוחה שמשהו לא בסדר איתה יתרה

מזו הרבה פעמים כשהן באות ומשתפות את אמא או את אבא אז הזו הגדול הזה הרבה פעמים מאוד מטמיע את האמונה שלה שהיא באמת כזו גם אם בעצם לא היה משהו מאוד קיצוני היייתה איזשהי התנסות חולפת או היייתה מחשבה ואז זה מתגלגל מדבר לדבר וחשוב שההורים ידעו קודם כל לתת מקום לדבר הזה ומה שאנחנו מכנים לנרמל את העניין א חשוב מאוד להבין שגם אנחנו אנחנו לומדים בזוהר שבעצם יש חצי זכרי וחצי נקבי כשאנחנו גדלים אנחנו רוצים להשלים וגם אם בת נולדה מאוד עדינה אך יש לה גם סממנים קצת מה שאנחנו מכנים גבריים ולהפך אם גבר נולד והוא אפילו מגיל צעיר זוכר שיש בו מעלות נשיות זה לא אומר שהוא לא גבר רחל חשובים הדברים ובכל זאת יש אנשים

בהתפתחות השנים שיגידו לא זה זה בתוכי זה אמיתי זה עמוק איך מתייחסים לזה תראה כשאנחנו מדברים על פסיכולוגיה התפתחותית אנחנו מדברים על זה ש הרבה מאוד ילדות הייתי מזהה להגיד כמעט כולן באזור גיל ההתבגרות באזור כזה בגילים שאיפשהו בין 12 ל-16 בנות אוהבות בנות בנות אוהבות את החברות שלהם א סטטיסטית כשאנחנו מדוברים סטטיסטית אז יש חילוקי דעות על איפשהו בין 2% ל-10 א של אנשים משני המינים שנמשכים לבני מינם אבל זה הכל זה לא יותר מאשר איפשהו בין השניים ל 10% וכמו שתהילה אמרה גם אליי לקליניקה שלי מגיעות הרבה בנות עם המחשבה שהם אוהבות בנות ההרגה לכאורה שקוראת באזור גיל ההתבגרות זה באמת קשר שנוצר כתוצאה מיכרות

עמוקה ממשחקים יחד מלצחוק יחד מלהיות ביחד אחת עם השנייה מלצייר על הגב משולשים אחת לשנייה מלעשות נעים מ לפעמים לישון אחת אצל השנייה א ואז בעצם הבנות זוכרות את הקשר גם את הקשר הרגשי וגם את הקשר הפיזי החם והנעים מה שקורה בהמשך ככל שהן מתבגרות א בתור בחורות צעירות נישאות לגברים צעירים והרבה פעמים הגברים הצעירים א לא תמיד יודעים בדיוק מה לעשות גם קיבלו גם אם קיבלו את ההדרכה הנפלאה לפני החתונה זה כמו שאני קוראת לזה למדו חיה בהתכתבות כן הם יודעים תיאורטית בערך מה צריך לעשות אצל מציל ידוע אצל מציל ידוע לגמרי ואלה המדריכים הטובים א ואז כשמגיעים לשטח זה גם בני זוג שהרבה מאוד פעמים לא ממש הכירו אחד את

השני אלא מתחילים לה רק אחרי החתונה וכולל כל העניין האינטימי הפיזי ביחד ואז הרבה פעמים אותן בנות זוכרות בערגה את החברות שלהם שגם הרבה פעמים בגלל החתונה ניתה קצת הקשר זוכרות בערגה את החברות ואת המגע ואת הקשר וחושבות לעצמם אולי כמו שתהילה אמרה אולי משהו לא בסדר איתי כי אני מתגעגעת למגע ההוא בפועל לרוב זה לא נכון ובאמת תוך כדי טיפול אגב בדרך כלל עם שני בני הזוג אנחנו מגיעים למסקנה הנכונה של איפה הם באמת וואוו זאת אומרת איך אני יודעת ואני א רוצה להבין מה עוברת בת או מה עובר בן בתהליך הבירור הזה כי כי כי הרי אנחנו יודעים שאם יש איזשהו משהו שהוא באמת כזה הוא לא יעזוב או שהוא יצטרך להיות מעובד כך או

אחרת איך אתם יודעות כשבא בא אדם אל אל אל הקליניקה לאן ללכת איתו אני השאלה הראשונה שאני שואלת את מי שמגיעה אליי אני שואלת אה מי את נכון כמו שאנחנו אורים ספרי לי על עצמך והרבה פעמים השאלה הזו מאוד מבלבלת מה זאת אומרת מי אני אנחנו קודם כל בודקים אם היא באמת מודעת למה הם הרצונות שלה מה הן האהבות שלה במה היא טובה במה היא פחות טובה מה מנהל אותה ואנחנו שואלים על הקשר בין אבא אני שואלת על אבא על אמא שואלת על העבר כמו בכל טיפול דינמי קלאסי מה שאנחנו רואים תמיד בכל אופן מהבנות שמגיעות אליי זה שתמיד יש או חסך בדמות האב או שיש אבא שהיה מאוד מאוד קפדן או אבא שהיה עלים או זוגיות אלימה בין ההורים או כמובן

חוויות א של תקיפה מינית או אלימות שהיא חוותה בגיל צעיר או בגיל מאוחר שפשוט מה שקרה גרמו לה להדחות כל מה שקשור כשיש סיטואציה רי כואבת כל מה שקשור לסיטואציה מאוד דוחה אותנו בגלל זה יש אנשים שעברו טראומה מסוימת ואם היה איזשהי איזשהיא מנגינה ברקע היייתה איזשהי מנגינה ברקע כל פעם שהם ישמעו את אותה מנגינה הם יהיו בחרדה מאוד גדולה אפילו הוא הריח בטח מראה אז אם היה גבר דמות גברית בשנים לי דווקא בשנים הראשונות לחיים אבל גם אחר כך שהותיר חותם כל כך שלילי הרבה פעמים זה סוג של מנגנון הגנה שאומרת זה אני לא רוצה ובמקרים קיצוניים יותר בוודאי שזה גורם לדחיה אני סיפרתי לך על איך הגעתי לתחום שהייתי בת 14 עוד

הרבה לפני שנכנסתי לתחום הזה מן הסתם היייתה לי חברה בבית הספר שהייתה נראית מאוד ככה גברית כזו ואהבתי אותה הייתה דמות כזאת מאוד בולטת בבית הספר שלי ושאלתי אותה יום אחד אם היא רוצה לצאת איתי ועם עוד איזה בחור ונביא עוד בחור בשבילה בשביל הכיף אז היא אמרה לי אני לא אוהבת בחורים אני אוהבת בנות אז אמרתי לה כן את באמת נראית מאוד גברית אז היא אומרת כן ואז ככה הכרנו אני ככה לוקחת אותך לסוף לא היה לה אבא היא גדלה בלי אבא אז יום אחד חשבתי לעצמי ואמרתי לה את זה תגידי את חושבת שיכול להיות שאת גדלת בלי אבא באמת את די גברית יחסית ל למה שאנחנו אורים לבנות שמסתובבות אז זה לא היה כל כך נפוץ כמו היום אמרתי לה

אולי תחשבי ל ככה להיות גם קצת בצד שלנו אז היא אמר לי מה נראה לך מה פתאום ובאמת ככה בוא נלך עם הסיפור עד הסוף היום היא כמובן אין לה שום קשר לעולם הזה אגב אני רוצה להגיד שהרבה גם כשבאות אליי בדיוק אותו סיפור כמו שחברת ילדות שלי עברה הן עוברות בדרך למצב שיש להם כאילו פתיחות גם לזה וגם לזה ואחר כך זה פשוט משתחרר רחל בתהליך הזיהוי או מציאת העצמ הרי יש שלבים שונים גם שהם תלויי גיל ותלוי ידע ותלוי מעטפת חברתית הורית מקובלות איך יודעים כשיושבים אם זה לכאן אם זה לכאן אם אנחנו מועילים אם אנחנו מזיקים איך אני יודעת כמטפלת כן כן כמטפלת אני חייבת לברר את הדברים לברר את הדברים באמת לאט לאט מול מי שיושבת

מולי או יושבים מולי במקרה שזה זוג מאיפה הדברים מגיעים לאן הם הולכים איפה זה נמצא כן האם זה מישהי שאכן חושבת ומדמיינת ומתגעגעת למי שהיא לחברה המסויימת ההיא או שבכללי כשהיא רואה בנות יש לה מחשבות ויש לה תחושות בגוף כן וכל מיני דברים בכיוון הזה אז זה יוביל אותי לכיוון אחד כשמישהי משבת מולי ואומרת שהיא מאוד מתגעגעת לתחושות שלה עם החברה היא שהיא לא חווה את אותו דבר עם א בעלה וכולי זה מוביל אותי לכיוון האחר שאומר לי ככל הנראה יש כאן באמת חוסר בזוגיות הזאתי שצריך ואפשר לטפל בזה ולהשלים אותה זה לא זה העניין אלא הגעגוע והחוסר שנמצאים כרגע בזוגיות הזו את פוגשת את את הילדות האלה ויש איזשהו משהו ש מסמן

לך זאת הולכת לעבור תהליך כזה וזו הולכת לעבור תהליך כזה זאת אומרת איך איך איך את איך את מנתבת את זה אני אומר לך קודם כל ממה שאני רואה ככל שהיא באה פתוחה יותר והיא אומרת אני אני באמת רוצה לראות אז יותר קל גם לפעמים זה לא קל בהתחלה אבל מה שאני רואה הרבה שמגיעות אליי בנות בעיקר במגזר הדתי והחרדי שהייתה להם איזשהיא התנסות בגיל 14 15 16 כי היו היו יצרים זה גיל של יצרים ומאחר ובנים זה לא דבר שאפשר בכלל לחשוב עליו מה שאיין כן במגזר החילוני אז ההתנסות המסויימת הזו היייתה עם בת ובגלל שזה בגיל שאנחנו בונים את הזהות העצמית זה התיישב והיא פשוט מאמינה שזה מה שהיא ברגע שהיא מבינה את זה שאם היא היייתה נמצאת

נגיד בעולם חילוני אז ההתנסות סביר להניח זאת אומרת ברוב המקרים היייתה עם בן ואז ה היה ממשיך משם אבל בגלל שבמגזר הדתי חרדי אנחנו לא יכולים בכלל לחשוב על דבר כזה אוטומטית היצר הזה מתנב לבת וגם הם באמת יותר קרובות את יודעת כמו שרחל אמרה משחקות יחד מדברות יחד נמצאות יחד ואז ברגע שהיא מבינה את זה אז קודם כל היא כבר קולטת שזה והיא גם יודעת שיש עוד בנות שחוו את זה וכבר זה קודם כל מרגיע הנושא הזה של עצם זה שאנחנו מדברות על זה עכשיו עצם זה ש לא תמיד ילד יכול או ילדה יכולה לגשת לאמא ולהגיד וואי אמא אני מרגיש משהו אני מרגישה משהו אני חושבת שעצם זה שאפשר לשתף את אבא ואמא או מישהו מטעם ש שיכול לעזור לאותו

צעיר או צעירה ולפעמים זה נגרא נגרר גם לבוגר בוגרת אחרי כמה שנות נישואים עצם זה שאפשר ללכת ולשאול זה זה זה זה מוסיף ליכולת הבורית אני חושבת שיש כאן שני דברים קודם ככל אני עובדת רק עם הבוגרים אני לא עובדת עם לא עובדת עם הילדים אני חושבת שמאוד חשוב קודם כל להורים לדעת ואני חושבת שאמהות גם אם תחשוב נה קצת הם יוכלו להיזכר בסיטואציות כאלה מנערות א הורים חייבים לדעת שהדברים האלה קיימים אני חושבת שבעיקר הורים חייבים לדעת לא להיכנס ללחץ מהעניין הזה לא לשדר את הלחץ לא להגיד בשום פנים ואופן את לא הולכת וכולי וכולי אה אלא באמת לקבל את הדברים בצורה כזאתי לדעת שזה קיים שזה נורמלי שככה זה צריך להיות זו דרך

ההתפתחות הנכונה ואת זה גם לשדר לילדות שלהם את זה לשדר לילדות ואם הפתיחות מספיק טובה בין ההורים לילדים שזה חשוב אגב להרבה מאוד תחומים גם לתחום הזה אם וכאשר ילדה מגיעה אל אמא או אל אבא עם שאלה כזאתי עם תהיה כזאת עם מחשבה כזאת בכל מקרה אסור לאמא לאבא לשניהם אסור להיכנס ללחץ ולחשוב שהנה האדמה פוערת את פיה ובולעת אותם לא משנה מה שהילדה חושבת או מרגישה צריך לקבל את זה נורמלי כתקין כסדר כמתאים לה ביחד איתה צריך לראות ולברר הלאה מה נכון לה כש מזדעזעים כשחושבים אוי ואבוי צריך מיד ללכת ולעשות משהו נוראי עם זה בדרך כלל זה לא עובד וזה עושה את הפעולה הפוכה ככל שההורה ישדר שזה נורמלי זה בסדר זה קיים זה

עובר עם הזמן לרוב ה אצל רוב בני הנוער גם אותה ילדה תקבל את זה בצורה כזאתי ולא תיכנס ללחץ מזה תוך כדי ואחרי חשוב חשוב תהילה התחושה הזאתי שהיא בכל תחום יכולה להקשות על ילד שלנו על עצמנו שפתאום פתום משהו עולה בתודעה ואני מרגיש לא בסדר כשזמן עובר ושיח נכון נאמר אתה כאילו אתה אתה יכול שנים חודשים על פרש להרגיש שלא היית בסדר והיית הכי בסדר מתקרת בזה בטח בוודאי ג זה מאוד חשוב שיהיה תמיד שיח פתוח ומקבל בבית וזה באמת פה אנחנו נופלים יש לפעמים נערות שמגיעות אליי ובאמת מדווחות על זה שהם בודדות שאין את מי לשתף הרבה פעמים בגלל המצב הרגשי הזה שאין לי את מי לשתף ונוצר קשר כמו שרחל אמר מקודם שנוצר קשר רגשי

עמוק עם החברה הרבה פעמים לפעמים זה קצת גולש לשם גם ואז נוצר בעצם החיבור הזה ה של ה של החיבור של האהבה ומישהו שאוהב אותי ומכיל אותי ואז כבר אנחנו גולשים גם למגע וזה יכל א תיאורטית אם היה קשר קצת יותר מכיל וקרוב עם אבא ו ואמא והיה שם את החיבוק ושם את המילה הטובה אז גם יכלו לפרוק את זה שם גם אם תחושה כזו עולה או מחשבה כזו עולה והרבה פעמים אני רואה באמת שגם בדיעבד גם לא היה קורה הגלישה הזאת למגע לא לא ה לא היה בכלל מגיע אם היה את החיבוק והמגע בבית הרבה בנות אומרות לי אני אין חיבוק אין מגע בבית ואז זה מתחיל עם חברה וזה גולש כמה כולנו תמיד צריכים שתהייה שם שמש שתקשיב לנו מישהו בוגר שעבר את השנים

האלה קודם ויש לו ניסיון ואפשר לדבר א את את התחושות הפנימיות אליו ואחר כך לצעוד יד ביד קדימה לאן שזה לא לוקח אותך כשאת מדברת על ההורים אנשי מקצוע צריכים מעבר לניסיון האישי צריכים גם את המקום המקצועי ה ואת הידע המבוסס אבל זה נכון קודם כל צריך שמה בהחלט קודם כל צריך את ההורים אמ כמו שאמרתי קודם שגם יזכרו במה עבר עליהם אייך הם היו כשהם היו בגיל הזה והם כמה שיותר אוזן פתוחה אוזן מחילה א וידיים פרוסות לרווחה לילדים ולילדות שלהם כי יש כזה רגע שהרבה משפחות מטהרות בוא הרגע הזה שהילד פתאום הוא דוחה את זה המון זמן הוא רוצה להגיד לך משהו והוא מסתובב סביבך והוא ו והוא כן אומר ולא אומר ואז הוא רואה שאין לו

סיכוי להגיד ואז הוא מתחיל להחביא את עולמו הפנימי בתוכו ויש שם הרבה סבל והמון גם א רצון להתרחקות שנעשה בלת ברירה אבל הוא בעצם מבקש להגיד משהו אז אז בואו בואו כמה טיפים להורים ספציפית לנושא הזה כדי כ שלא נצטרך להעביר סבל גדול לא את ההורים ולא לא את הילדים כי מה שלא יהיה בסופו של עניין אה אין תחליף לתחושה העוטפת הזאתי של ביחד זה מאוד נכון אני לא חושבת שאנחנו יכולים להחריג את הנושא הזה ולהגיד ספציפית לנושא הזה כשיש את הקשב כשיש את ההחלה כשיש את המוכנות להקשיב כשהילד יודע שהוא יכול לבוא ולהגיד גם את הדברים הפחות טובים החל מציון רע ועד בכלל הוא יבוא וידבר כשילד חושש חושש מהתגובה ילד מכיר היטב את

ההורים שלו יכול לדמיין מה יגידו אם הוא יגיד ככה ומה יגיד ואיך יקבלו אם הוא יגיד אחרת א אז או שהוא פחות יגיד או שהוא יעיז כמו שיש לנו הדרכה ורית שאנחנו עובדים עם נערות ויש תמיד הדרכה ורית אז גם בנושא הזה זה חשוב מאוד ללכת לאיש מקצוע מעבר לאיך כרחל אמר לתגובה הראשונית לא להראות שאת בהלם גם אם את בהלם אפשר להגיד וואו א באמת זה נושא מאוד מורכב אני שמחה ותודה ששיתפת אותי ובאמת ללכת לגורם מקצועי שיוכל לשבת ולדבר וגם באמת שהאמא והאבא יבינו שזה לא סוף פסוק וכ יש לי רעיון שאני רואה אותו מתוך השנים כאן בפתוח ואם קשה לכם לדבר אז פשוט תראו להם את הפרק הזה ואז הוא מדבר במקומכם אני אוסיף עוד משהו אחד קטן

נורא חשוב שאותו הורה שאליו מגיע אליו וא אליה מגיעה הילדה ישים לב האם הילדה אומרת את זה מתוך מקום של מצוקה ואז צריך להתייחס לזה באופן אחד אם הילדה אומרת את זה כדי לשתף אולי אפילו מתוך איזה כיף צריך להתייחס לזה באופן האחר ונורא נורא חשוב חשובה האמפתיה להיות עם הילדה באותו מקום רגשי שבו היא נמצאת אם היא במצוקה צריך להבין למה מה קורה שם גם גם חשוב לתת את הדעת קצת על לא יודע אם לקורא לזה זיהוי מקדים כן כי הורה רגיל הוא לא בעל מקצוע כן ולא מאוכן אבל יש דברים שאפשר לשים לתת את הדעת עליהם ציורים מאוד מסויימים שיכולים להיראות לנו קצת אפילו כל אדם בא על היגיון בריא יכול לראות סיור של הבן או של הבת ואם

יש בו משהו שנראה לו קצת אפשר ללכת באמת לגורם מקצועי א לראות בעצם עם מה הילד משחק או עם מה הילדה משחקת לראות את הבחירות בלבוש שלהם נכון בגיל הצרי שאת תלבושת וגם אנחנו יותר מחליטים אבל מאוד חשוב תמיד מדברים עעל זה שתמיד לתת להם שתיים או שלוש בחירות שיהיה להם גם את א רשות הבחירה מאז שהם צרי אבל לא לגמרי לפתוח אז לראות מה הילדה בוחרת ללבוש אה איך היא מתנהגת איך היא הולכת איך היא מדברת כי לפעמים בגילי המוקדמים אנחנו כן רואים כי יש את העניין הזה שיש בנות כמו שאמרנו שהם קצת אני לא יכולה להגיד גבריות אבל יש להם קצת קצת חזקות קצת דומיננטיות קצת דעתניות ולפעמים אנחנו רואים את זה גם ב אחר כך הולך שהיא

באמת רוצה להיות יותר עם בת וזה יכול לגלוש אבל לא תמיד לפעמים זה יכולה להיות גם בת מאוד מאוד עדינה וזה גם יקרה אבל בכל מה שקשור לזיהוי מקדים מעבר לפתיחות בבית אה זה מאוד מאוד יכול לעזור לא לטשטש את זה לשים לב אני חושבת בכלל אני תמיד אומרת שילד מגיע הביתה להשתדל כמה שהחיים הם מאוד קדחתניים היום לעצור רגע אפילו 10 דקות מה שלומך מה שלומך איך היה בבית הספר ולהקשיב כי אם אנחנו באמת משתדלים להקשיב אנחנו נשמע הכל וזה לא בטקסט זה בסאבטקסט אני רוצה להגיד משהו בהתייחס למה שאמר תהילה יכול להיות שאת באמת מדברת מהניסיון שלך אבל אני חוששת שאנחנו צריכים להיזהר מלהכיל להיות בנות שיהיו טום בוי שיאהבו לטפס על

עצים ויאהבו לשחק עם כדור ושובו אפילו לשחק עם עם האח שלהם והחברים שלו בשכונה זה עדיין לא אומר שום דבר אבל שום דבר לא לפה ולא לשם לגבי עניין של נטייה מינית בעתיד אני חושת שאנחנו באמת באמת באמת צריכים להיזהר מזה ואם הורה רואה שהילדה שלו אוהבת לטפס על עצים אם הוא יסגור אותה בבית ויגיד לה לא בואי תשחקי עכשיו עם בובות זה לא ישנה לא לכאן ולא לכאן חס ושלום לא אמרתי אני הייתי טומ בואת גדולה ביותר ובגיל 14 עשיתי גם קרחת פ כן הייתי מאוד כזו לא דיברתי על זה דיברתי על דברים שהם נראים קצת שהם עוברים את הגבול שוב באמת אי אפשר לדעת מה זה עובר את הגבול כי יכולה להיות אמא שהא קצת נטה לחרדה בדבר הזה ו והיא

יכולה להילחץ באמת ובטח ובטח לא להגיע למצב שלהגיד לה את לא תטפסי על עצים פשוט לשים לב אם זה דבר שהוא באמת מאוד מאוד בולט ראי הרי בתוך מה שאנחנו מדברות פה יש אין סוף קומבינציות ואלמנטים וסגנונות והתפתחויות ורקעים וטפטים ונפט זאת אומרת אני חושבת שהכלל הנכון להכל הוא הוא הוא לתת לילד שלך וגם לעצמך את אפשרות הפיתוח העצמי ומצד שני את כלי העבודה כדי לעבוד יחד נכון נכון לך נכון בתוך המהלך שב שבו אתה אתה מאושר בסוף שאתה אדם שלם אם אפשר להגיד ככה שיהיה להם טוב וואוו וואו אני שנייה לא אמא ולא סבתא אלא אני שנייה ילדה ואני חושבת שכש עולם מבוגרים נותן לנו לחלוק את הלב שלנו איתכם עם עולם המבוגרים בלי

שיפוטיות בלי שיפוטיות אז הרבה יותר קל לנו ליישם את מה שנועדנו להיות ולעשות בהכי טוב שלנו כי כי גם אם יש לנו מחשבות עצמיות וגם אם יש לנו רצון להיות כמוכם או אחרים קל לנו יותר לעשות את החיפוש העצמי וגם לחזור חזרה אל מקום שהלכנו ממנו כי היה לנו מה להגיד או כי היינו חיייבים להתפתח זאת אומרת היד המושטת חזרה קלה יותר לעשות אם לא היייתה שם התנגדות גדולה אלינו אני מודה לכם בענק תברחו ו שנוכל לתת את הטוב ביותר שלנו לאחרים ולצמוח קדימה אמן אמן תודה אל תישארו לבד עם השאלות שלכם כמו שואל מהשכנה חלב ששואל מהשכנה סוכר כששואלים משהו ממישהו זה סמן שין לנו מעצמנו באות נוש כך גם בשאל מנט בשאלות על החיים

כשאנחנו שואלים שאלה חסר לנו ידע באותו תחום אז תשאלו כי ה כן אנשים קודם שיכולים לתת לכם מידע מקצועי מידע שיוביל אתכם קדימה אל המקומות הטובים ביותר להתראות מתחת לסל צומחת תסתכלו את הרקפת הזאת מתחת לסלע לוין קיפניס כזאת ענוותנית עם ראש א למטה יש דברים שצומחים מתחת לסלע לסלע האישיותי של עצמנו שאפשר להחביא ולהחביא אבל מבקש תמיד לדבר החוצה אם קשה לדבר אותם או קשה להשאיר אותם בואו שנייה אי אפשר להשאיר דברים בפנים חייבים באיזשהי דרך לתת להם ביטוי תראו פה גיליתי שבעזרת צבעים וצורות אני יכולה לומר דברים שאי אפשר לומר בדרכים אחרות דברים שאיין לי מילים בשבילם גורג'י אוקיף דברו את עצמכם בכל דרך החוצה