האושפיזין ב-AI: מי היה אהרון הכהן?

ביום החמישי של חג הסוכות אהרון הכהן האיש שכל חייו הוקדשו לחיבור בין לבבות להשכנת שלום ולהשראת השכינה בתוך עם ישראל אהרון היה אחיו הגדול של משה רבנו אך דמותו הייתה מיוחדת בפני עצמה אם משה היה מנהיג העם מוסר התורה והרואה הנאמר אהרון היה הכהן הגדול, שליח הציבור והאדם שנשא את עם ישראל על ליבו. התורה מספרת שכאשר הקדוש ברוך הוא שלח את משה להוציא את בני ישראל ממצרים, משה חשש שאינו מתאים לשליחות מפני שהיה כבוד פה כדון. הקדוש ברוך הוא אמר לו שאהרון אחיו ידבר בעבורו. ואז נאמר על אהרון דבר מיוחד ורעכה ושמח בליבו. אהרון היה האח הגדול. במשך שנים הוא הנהיג את בני ישראל במצרים עוד לפני שמשה שב ממדיין. אפשר

היה לחשוב שהוא יקנה באחיו הצעיר שנבחר פתאום להיות מנהיגו של עם ישראל. אבל אהרון לא כינה. כאשר שמע שמשה נבחר הוא שמח בליבו באמת. לא שמחה חיצונית בלבד ולא חיוך שנועד להסתיר כאב אלא שמחה פנימית וכנה בהצלחת אחיו. חז"ל מלמדים שבזכות אותה שמחה זכה אהרון לשת על ליבו את חושן המשפט שעליו היו חקוקים שמות 12 שבטי ישראל. מי שיודע לשמוח בלב שלם בטובתו של אדם אחר ראוי לשת את עם ישראל כולו על ליבו. אהרון הצטרף למשה ושניהם עמדו לפני פרעה בדרישה שלח את עמי. במהלך 10 המכות אהרון היה שותף מרכזי בשליחות. בחלק מן המכות הוא אף נצטווה להכות במתהו. הוא עמד לצד משה ברגעים הקשים אך לא ביקש לעצמו כבוד או הנהגה. לאחר

יציאת מצרים ומעמד הר סיני נבחר אהרון לתפקיד הכהן הגדול. הכהן הגדול לא היה רק אדם שלבש בגדים מפוארים ועבד בבית המקדש. הוא היה האיש שנועד לחבר בין עם ישראל לבין עבודת הקודש. תפקידו היה להקריב קורבנות, להדליק את המנורה, להקטיר קטורת ולברך את העם. בגדיו של אהרון נשאו מסר עמוק. על כתפיו היו אבני שוהם ועליהם שמות שבטי ישראל. על ליבו היה חושן המשפט הובור 12 אבנים כנגד 12 השבטים. כך בכל פעם שנכנס אהרון אל הקודש הוא לא נכנס רק כאדם פרטי הוא נשע את העם כולו על כתפיו ועל ליבו גם מי שהיה צדיק וגם מי שהיה רחוק גם מי שהיה שייך לשבט גדול וגם מי שהרגיש קטן ושולי אצל אהרון היה מקום לכולם אך התכונה שהפכה אותו לאהוב כל כך על עם

ישראל הייתה אהבת השלום הלל הזקן אמר במסכת אבות הבה מתלמידיו של אהרון, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבון לתורה. חז"ל מתארים, כיצד היה אהרון משקין שלום בין אנשים. כאשר שמע על שני חברים שרבו, היה הולך אל אחד מהם ואומר לו, "אתה יודע, חברך מצטער מאוד על מה שקרה. הוא מתבייש ואומר לעצמו, כיצד הוא להביץ שוב בפניו. אחר כך היה הולך אל האדם השני ואומר לו דברים דומים. כאשר נפגשו השניים, כל אחד חשב שהאחר כבר מבקש להשלים והם היו מתחבקים ומתפייסים. אהרון לא הסתפק בלומר ששלום הוא דבר חשוב. הוא רדף אחר השלום. הוא יצא מביתו, הלך אל האנשים, דיבר אל ליבם ועשה כל שביכולתו כדי לתקן את הקשר ביניהם. חז"ל

מספרים גם שכאשר אהרון היה פוגש אדם שחטא, הוא לא היה מבייש אותו. ולא מתיח בו דברי תוכחה קשים. הוא היה מקדים לו שלום, מתייחס אליו בכבוד ומראה לו אהבה. וכך היה האדם מתקרב לתורה ומשנה את דרכו. זהו פירוש המילים. אוהב את הבריות ומקרבון לתורה. אהרון לא אוהב רק את הצדיקים, הוא אהב את הבריות משום שהן בריותיו של הקדוש ברוך הוא. הסוכה היא מקום שמכניס לתוכו אנשים שונים. היא אינה שייכת רק לאדם אחד. אנחנו מזמינים אליה בני משפחה, שכנים, חברים וגם אנשים שאולי אין להם מקום אחר לחגוג בו. באחד הסוכות אנחנו לוקחים את ארבעת המינים ומאקדים אותם יחד. חז"ל מסבירים שארבעת המינים רומזים לסוגים שונים בעם ישראל. יש מי

שיש בו תורה ומעשים טובים, יש מי שיש בו מעלה אחת בלבד ויש מי שעדיין חסר עוד בול שתי המעלות. ובכל זאת המצווה מתקיימת רק כאשר מחברים את כולם יחד. זהו בדיוק המסר של אהרון. עם ישראל אינו שלם כאשר כל אדם עומד לבדו. השלמות מגיעה כאשר אנחנו יודעים להתחבר, לכבד זה את זה ולמצוא מקום לכל יהודי. לפי המסורת, אהרון קשור למידת ההוד. הוד הוא מלשון הודעה, ענווה ויופי רוחני. זוהי היכולת להכיר שהכל מגיע מאת הקדוש ברוך הוא ולהשתמש במעמד ובכבוד לא כדי לרומם את עצמנו אלא כדי לשרט אחרים. אהרון לבש את בגדי הכהונה היפים ביותר. התורה מכנה אותם לכבוד ולתפארת. בסוכה אנחנו יושבים תחת גג שאינו סגור לחלוטין. הרוח יכולה

להיכנס ולהתים גם הקור מורגש. הסוכה איננה מבטיחה חיים שאין בהם קשיים. היא מלמדת שגם כשהחיים אינם סגורים ומוגנים כפי שהיינו רוצים, אפשר להמשיך להרגיש טופים בהשגחתו של הקדוש ברוך הוא. בחייו של אהרון התרחש גם חטא העגל. כאשר משה התעכב בהר, העם דרש מאהרון שיעשה להם אלוהים שילך לפניהם. אהרון ניסה לעקב אותם וביקש שיביאו את תכשיטי הזהב. לפי דברי חז"ל הוא כיוון שאנשים לא יסכימו למסור את תכשיטיהן וכך התעכב המעשה עד שמשה יחזור אך העם הביא את הזהב ומתוכו יצא העגל מאוחר יותר נבחר דווקא הוא להיות הכהן הגדול מכאן אנו למדים שגם אדם גדול עלול לטעות אך טעות אינה חייבת להיות סוף הדרך באמצעות תשובה תיקון ושליחות

חדשה אפשר להמשיך ולעלות תפקיד מרכזי נוסף של אהרון ברכת הכהנים. עד היום עומדים הכהנים בבתי הכנסת ומברכים את עם ישראל במילים שנמסרו לאהרון ולבניו. יברכך השם וישמרך. יאר השם פניו אליך ויחונק. ישא השם פניו אליך וישם לך שלום. הברכה מסתיימת במילה שלום לא במקרה. אהרון שכל חייו אהב שלום ורדף שלום זכה שברכתו תסתיים בבקשה שהקדוש ברוך הוא ישים שלום בעם ישראל וזהו מסר מרכזי גם לחג הסוכות הסוכה נקראת בתפילה סוכת שלום ואנו מבקשים ופרוס עלינו סוכת שלומך כשם שהסכך מאחד את כל היושבים תחתיו כך השלום מחבר בין בני אדם שונים והופך אותם למשפחה אחת כאשר אנחנו מזמינים את אהרון הכהן אל הסוכה ביום החמישי, אנו מבקשים

להכניס אל חיינו מעט מן האור שלו, שנלמד לשמוח באמת בהצלחתם של אחרים, שנצליח לראות את הטוב בכל יהודי, שנדע לעשות את הצעד הראשון בדרך לפיוס, שנשתמש במילים שלנו כדי לחבר ולא כדי להפריד, ושנהפוך את הסוכה, את הבית ואת הלב שלנו למקום שבו השכינה יכולה לשרוט. אהרון נכנס אל הסוכה כאדם שנושא את כל שבטי ישראל על ליבו. וביום החמישי של חג הסוכות, מי שמלמד אותנו כיצד לאהוב את הבריות, לקרבון לתורה ולרדוף שלום, הוא ההושפיז החמישי אהרון הכהן. ‏Yeah.