איזהו עשיר - הרב אבנר קוואס (עם כתוביות בעברית)

צופים יקרים, היום אני רוצה לדבר איתכם על נושא מאוד פרקטי. אני חושב שזה נושא שמעניין את כולם. אנחנו הולכים לדבר היום על מה זה להיות עשיר. איזהו עשיר? מה זה אדם עשיר? מיליונים? מיליארדים? אין לו כלום? מהי עשירות? כדי להבין את זה אני חוזר איתכם לתקופת יוון. אנחנו מכירים את המצביא הגדול אלכסנדרוס מוקדון, שכבש את כל העולם. הוא בסך הכול בחור צעיר. מספרת הגמרא שלאלכסנדרוס מוקדון היה תלמידו של אריסטו, גדול הפילוסופים ההיסטוריים בהיסטוריה האנושית, והוא היה תלמידו המובהק. והנה אלכסנדרוס מוקדון היה בטוח שהוא הכי גדול, הכי חזק, הכי גיבור, הכי חכם. אמרו לו: כל זמן שלא דיברת עם חכמי ישראל עוד לא התגלתה

חוכמתך. החכמים של עם ישראל הם משהו מיוחד. אמר: אני מוכן לבדוק את זה. ובאמת, עשה קבוצה והלך לבקר את חכמי ישראל, ירד לנגב. "הרוצה להחכים ידרים." נכנס אלכסנדרוס מוקדון לבית המדרש, אמר להם: אני כבשתי את כל העולם. כל העולם שלי. ואז הוא אמר: אני רוצה לשאול אתכם מספר שאלות. נראה מה תענו לי. אמרו לו: בבקשה, תשאל. הוא שאל את חכמי ישראל שאלה שבטוח שיגידו שזה הוא. אמר להם: איזהו עשיר? אתם חכמים? תספרו לי מה זה עשיר. ציבור יקר, כל העולם שלו, כל הבנקים שלו, את כל העולם הוא כבש, את כל כדור הארץ, הכול שלו. איזהו עשיר? היה בטוח שיגידו לו: אתה. אמרו לו: תגיד לי, אלכסנדרוס מוקדון, אתה למדת פילוסופיה אצל

אריסטו? אתה חושב שזו החוכמה? אתה חכם? איזו שאלה שטחית זו "איזהו עשיר?" זה מה שלמדת מאריסטו הידוע? עשירות היא לא עניין של מיליארדים. היום יש לך מיליארד, להוא יש מיליארד ו-100 אלף - עבר אותך, אתה כבר לא כל כך עשיר. עשירות היא לא עניין של כמה כסף יש לך בבנק, עשירות היא עניין של יחסיות. מה זה עשיר? אתה חושב שלהיות עשיר זה שיהיה לך כסף וזהב ומכוניות והכול? זה לא נקרא עשיר. אמרו לו: אתה יודע איזהו עשיר? השמח בחלקו. אדם שיש לו מיליארדים והוא לא שמח אז הוא עני, הוא מסכן. ועכשיו נסביר יותר מה אמרו לו חכמי ישראל. מהי עשירות, רבותיי? עשירות היא לאו דווקא מראה על מצב טוב, על מצב של שובע. לדוגמה, בואו

ניקח דוגמה מעניים. יש עניים של תחנה מרכזית. אתם מכירים את זה. יש עני קם בבוקר, אומר: תשמע, עד שלא יהיה לי פה שקל, אני לא עוזב את התחנה. בא לתחנה, עשה ככה - עשר דקות, נתנו לו שקל, חזר הביתה. עשה את ה"יומית." אחד אומר: תשמע, אם לא יהיו לי פה עשרה שקלים, לא חוזר הביתה. עמד איזה חצי שעה, שלושת רבעי שעה - טק, עשרה שקלים, חוזר. יש אחד אומר: אם אין פה עשרה שקלים - אני שמה. חצי יום עמד, הרוויח עשרה שקלים, חזר הביתה. יש אחד אומר: עד שאני לא אקבל פה אלף היום, אני לא... הביא אוהל, הביא אוהל, התנחל בתחנה המרכזית. יום שלם הוא עושה ככה. כמה חסר לעני הזה של האלף? אלף שקל. כמה היה חסר לעני ההוא של השקל? שקל.

יפה. אז גם עניות היא דבר יחסי. תלוי מה האדם רוצה. אומרים חז"ל: "אדם יש לו מנה )מאה) - רוצה מאתיים. "יש לו מאתיים - רוצה ארבע מאות. "יש לו ארבע מאות - רוצה שמונה מאות, ואין אדם מת וחצי תאוותו בידו." ככה קבעו חכמים. אין אדם מת וחצי תאוותו בידו. תראו את המיליארדרים הגדולים. אדם יש לו עכשיו מיליון דולר, אז כמה חסר לו? מיליון. אז הוא עני של מיליון. יש אחד מיליארדר, יש לו שני מיליארד דולר. כמה הוא רוצה? ארבעה. אז הוא עני של שני מיליארד. נו, עכשיו מי יותר טוב? העני של השני מיליארד או העני של השקל של תחנה מרכזית? יוצא שהעני של השקל מצבו הרבה יותר טוב מהעני של השני מיליארד. אבל תגיד: אבל יש לו גם שני

מיליארד. כן, אבל חסרים לו שני מיליארד. אין אדם מת וחצי תאוותו בידו. אספר לכם. אני נמצא הרבה פעמים בכל מיני מקומות בעולם, נותן הרצאות, פוגש אנשי עסקים שבאים לשיעורים. אני אומר לכם, אני ראיתי תופעה מדהימה. לא משנה באיזו ארץ, לא משנה שמות. אדם לא כריש - טייקון, עשיר כקורח, הוא יכול רק עם הריביות שהוא מרוויח לפרנס את כל הצופים עכשיו שפה רואים אותי. עשיר גדול. אני זוכר, הוא היה בא למשרד, אתם צריכים לראות, אדם אולי בן 70, 75, רואים עליו שיש לו פרצוף של מיליון דולר. בא למשרד - אתה חושב בחור בן 18. טלפון, "תשלח את ההוא," "הלו", "תביא לו משטרה," "תביא את זה", "תזמין את ההוא," "תעשה"... אתה רואה...

וואי, מה קרה? ומתעצבן... אדוני, אתה בן 75. אתה יכול לקחת יכטה, לשבת עם בוכטה ולקחת שכטה. תירגע. צועק כאילו עכשיו, רבותיי, השתחרר מהצבא ואלה השקלים הראשונים, הדולרים הראשונים שהוא מרוויח. אתה רואה אותו, איזה לחץ, איזו אנרגיה, אילו עצבים. הסתכלתי עליו, הייתי המום. תראה את זה. יש לו מיליארדים. באמת, תגידו לי, למה המיליארדרים קמים לעבודה בבוקר? אני חושב שלמי שיש לו מיליארד דולר, רק מהריבית של הבנק הוא כבר לא צריך לעבוד, לא הוא, לא בניו ולא בני בניו, מהרביות שהוא מקבל מהבנקים. למה הוא קם, משתולל, צועק וכמעט קיבל התקפת לב? תגיד לי, אתה ילד קטן? אתה בן 75. יש לך כל טוב סלה. תבדקו, והם נוסעים

במטוסים. הוא יותר באוויר מאשר הוא נמצא על הקרקע, אתם יודעים את זה? והולך להונג קונג ויש איזה... בדרום אפריקה, נוסע לשם, ויש איזו תערוכה. מה קרה? בדיוק מה שחז"ל אמרו: יש לאדם מיליארד - רוצה שניים. אחרת, היה צריך לנוח, לשכב במיטה או על שפת הבריכה ולקחת כוס מיץ וליהנות מהחיים. באחרית ימיו ליהנות מהחיים. למה הם עובדים קשה? למה הם מתאבדים על הפרנסה? אתם יודעים למה? כי כמה שיש לאדם יותר, הוא רוצה כפול אז הוא נהיה עני של מיליארד. אמרו לאלכסנדרוס מוקדון: אנחנו מתפלאים עליך. אתה למדת באוניברסיטה אצל אריסטו? זה מה שלימד אותך הרב שלך? איזהו עשיר - הכוונה כמה יש לך בבנק? עושר זה דבר יחסי. הנה, אתה רואה

שאדם שיש לו מיליארד, חסר לו מיליארד אז הוא עני של מיליארד. אז מצבו הרבה יותר חמור מאדם שהולך לתחנה מרכזית ועושה ככה. ציבור יקר, "עושר שמור לבעליו לרעתו." אמרו רבותינו, זיכרונם לברכה: כשאדם עשיר הוא מתחיל לדאוג ותורתו של הדואג מן השפה ולחוץ. וכי זה דבר טוב להיות עשיר? יש שיר כזה שכולו פנטזיות: "לו הייתי רוטשילד"... נגמרו המילים. "איי דה בי די בי די"... נכון? השיר הזה אין לו מילים, זה פנטזיות. "לי בי בי בי בם אז הייתי איש עשיר." הכול פנטזיות. בואו נשאל את העשירים אם הם מאושרים. בואו נשאל, בואו נראה את סדר היום שלהם, בואו נראה איך הם חיים, בואו נראה את הילדים שלהם. ישנם שחקני קולנוע אדירים. אני

הייתי במיאמי פעם. יש אי של שחקני קולנוע של הוליווד. אין מצב להגיע עם אוטו לאי. השחקן מגיע ליכטה, יכטה שהיא מעבורת, עם האוטו המפואר שלו. המעבורת חוצה כמה מאות מטרים, מגיעה לאי והאוטו יורד. אי. תבדקו, השחקנים מאושרים? תבדקו מה קורה איתם. העושר באמת גורם לאדם אושר? "עושר שמור לבעליו לרעתו." תראו שחקני קולנוע אדירים, זמרים אדירים שהם מיליארדרים. אין, היה זמר אחד, קראו לו מייקל ג'קסון. היו לו בגרביים יהלומים, גרביים עם יהלומים, נו? בסוף מה? הוריש לחתול שלו איזה שני מיליון דולר, וזהו, ונעלם. כלום לא נשאר. ועשה כל מיני דברים אשר לא יעשו. אלא מה? אנחנו רואים שבסופו של יום עשיר - או אחד נפל בסמים, או

אחד השתגע, או אחד אני לא יודע מה. מה קרה? אתה רואה שהעושר מבלבל את האדם. אז אולי באמת עדיף לא להיות כל כך עשיר? אולי באמת עדיף להיות שכיר? אולי. הרבה אנשים רוצים עשירות. מי אמר שזה טוב? עשו סקרים בקרב זוכי מפעל הפיס. חמישה עשר מיליון, עשרים מיליון, נו. תבדקו, כל פעם עושים סקרים, האם האנשים האלה מאושרים? מזעזעים החיים שלהם. אדם שאתמול היה מרוויח 4,000 שקל לחודש, פתאום הוא זכה ב-15 מיליון. איך נראים החיים שלו? הוא כבר רואה את אשתו? הוא רואה את הילדים? מיד כבר כל הגאווה שלו מתפוצצת, הוא לא רואה אף אחד מסנטימטר, רודפים אחריו כל מיני אנשים וכל מיני נשים כי הוא עשיר גדול, הוא מתחיל להרגיש את כוח

ועוצמת הכסף - פירק את המשפחה. זה לא פשוט, ציבור יקר. או אמר: אתה יודע מה? יש לי עשרה מיליון, הביאו לו מטוס פרטי לקזינו בווגאס. פרטי. הטיס אותו לקזינו, שם את המיליונים שהרוויח. לא רק שהפסיד, גם את הדירה של "עמידר" הפסיד. נו? או שיוצאים מדעתם או שהם מהמרים או ש... או ש... תראו את אלה שהתעשרו. נו? אז להיות עשיר זה טוב? אדם אומר: יש לי אוטו יפה, יש לי הכול. בסדר, תיהנה מהחיים. אבל לדעת לשים את המשקולות. איזהו עשיר? מהי עשירות? זה עניין של יחס. אמרו חז"ל: אתה יודע מה זה עשיר? השמח בחלקו. יש לי ביצת עין, יש לי מלפפון, קצת לבן, קצת גבינה - מצוין. אמר דוד המלך: ריבונו של עולם, אל תעשה אותי עשיר ואל

תעשה אותי עני. "ריש ועושר אל תיתן לי," למה? "פן שבעתי ואכחש." "וישמן ישורון ויבעט." אדם שיש לו הרבה ממון - מכחיש, מדבר לא יפה כלפי מעלה, מרגיש גאווה. לא רוצה את זה, "פן אוורש וגנבתי." אדם עני יש לו ניסיון אחר. אין לו מה לאכול, הילדים בוכים - בוא נתחיל לגנוב. אמר דוד המלך: "הטריפני לחם חוקי." ריבונו של עולם, תן לי את הפרוסה שלי, תן לי את החביתה שלי, תן לי את האוכל שלי - גמרנו, אני מבסוט. לא רוצה יותר. כל כך אמיתי. רבותיי, תפסיקו להסתכל הצידה. הרבה אנשים לא מאושרים כי הם חושבים שהעשיר ההוא מצבו יותר טוב. בשום פנים ואופן. רואים איזו "מרצדס" עוברת ברחוב, כולם: "וואו"!... מה אתה אומר? -תראה, זה,

האיש הזה לא דתי בכלל, תראה... אני דתי, אני נוסע על "פיאט" 127. איפה הצדק, ריבונו של עולם? איפה? איפה אתה? אתה מבין? נדמה לו שהעשיר ההוא עם ה"מרצדס" מצבו הרבה יותר טוב משלו. אני אספר לכם. אנחנו יודעים, רבותיי, שיש... בעשרת הדיברות, מה הדיבר האחרון? "לא תחמוד בית רעך, לא תחמוד אשת רעך "ועבדו ושורו וחמורו וכל אשר לרעך." "שורו וחמורו" הם המכוניות שלנו היום, כן? "אל תחמוד", אומרת לנו התורה, כי אתה תסבול מזה. אומר הרב דסלר: אין חטא ועונשו, חטא פה ונענשים שם. לא. החטא זה עונשו. כשאתה עובר על "לא תחמוד," אתה סובל. סובל. כשאדם מקנא במה שיש לחבר שלו, אמר שלמה: "ורקב עצמות קנאה." נרקבים לו, הוא מאבד

סידן, מאבד סידן. קוראים לזה: אוכל את הלב. תדעו לכם, כשאדם מקנא הוא מרביץ לעצמו. למה? למה יש לו את זה ולי אין? למה זה ולי?... היום אני אלמד אתכם שיטה איך להיות שמחים ומאושרים במה שיש לנו ולהוציא את מידת הקנאה. אבל אמר פעם מישהו: כבוד הרב, אתה רואה אוטו יפה, אתה לא רוצה שיהיה לך? אישה רואה יהלום של החברה שלה, לא רוצה את זה? רואים בית גדול, "וואי, איפה אני גר? בקופסת גפרורים. "תראה איזה בית, איזה עולם." אתם יודעים? איך אתה יכול להכחיש את ההרגשה הזאת? והתורה אומרת לך "לא תחמוד ולא תתאווה בית רעך." איך אפשר? איך אפשר? השאלה, איך מבריגים את הבורג בקופסה. היה לנו רב גדול, דרשן מוסר גאון, קראו לו רבי

יעקב גלינסקי זצ"ל. הרב יעקב גלינסקי אמר הרבה דרשות מוסר בכל מיני עניינים, אבל דבר אחד לענייננו. אני אצטט מה הוא אמר. הוא אומר: העולם הזה הוא בית מלון יקר. חז"ל אומרים: אין דבר בעולם הזה בחינם. אין חינם. קיבלת משהו - יש על זה תשלום. קיבלת משהו, גברת? את משלמת. עולם הזה, כל העולם הוא בית מלון יקר. אם יש לאדם משהו, כנגד זה אין לו משהו אחר כי אין שלמות. תראו, רבותיי, אין שלמות. אדם רווק - אין לו אישה, יש לו אישה - אין לו ילדים, יש לו ילדים - או כולם בנים, יש לו בנים - או כולן בנות, יש לו בנים ובנות - חלק מהם יהיו פושעים, לא נהיו פושעים - אין לו מכונית, יש לו מכונית - אין לו נעליים, יש לו נעליים -

אין לו גרביים, יש לו אוכל - אין לו שיניים. נפלו לו השיניים - אין לו... אין שלמות. תראה כל אחד מה יש לו, אבל מצד שני חסר לו. זה התשלום על מה שיש לו. אמר רבי יענקל'ה גלינסקי: כשאתה רואה "מרצדס" ברחוב מפוארת או איזו "לקסיס" או איזו לימוזינה ואתה אומר "וואו- " אל תאכל את הלב. למה? לבעל הרכב המפואר הזה יש גם גרר של צרות. אתה רואה "מרצדס," אתה לא רואה את הגרר של הצרות. אבל תדע לך, יש לזה גרר מלא צרות של העשיר שתיארנו מקודם. מלא. אתה רוצה את ה"מרצדס" בלי הצרות. אין דבר כזה. או "מרצדס" עם צרות או "סוסיתא." מה אתה מעדיף? אתה רוצה את ה"מרצדס?" אין. אישה יושבת בהרצאה, בשיעור. פתאום היא שמה לב שהחברה שלה

יש לה מה זו טבעת יפה, וואי. די, היא כבר לא שומעת את הרב ולא את הרבנית. יאו, איזו טבעת! איזה יהלום! וואי. ואז היא אומרת לה: זה יהלום? אז היא עושה לה... הרגה אותה עוד יותר. בעלי הזה, הקמצן הזה, כל הזמן קונה לי זכוכיות. זה בעל, קונה לה אבנים אמיתיות. איזה עולם. ולא מקשיבה. כל השיעור הראש שלה בטבעת. הסתיים השיעור, חזרה ממורמרת. מה? יש לה טבעת יפה, אה? לך יש זכוכיות, לה יש יהלום, אה? באה מישהי, לחשה לה באוזן: אבל אין לה ילדים. מגיעה לה, מגיעה לה טבעת יהלום. את האמת? גם אם הייתי בעלה, גם הייתי קונה לה. אה? מה קרה, גברת? פתאום כל החשק יצא לך. מה קרה? כל הקנאה נעלמה. מה הבעיה? הבנת שעל היהלום הזה יש

תשלום. את רוצה את היהלום בלי הצרות שלה, ולך, ברוך השם, יש עשרה ילדים. אתם מבינים מה שקורה פה, ציבור יקר? דוגמה נוספת, אדם עכשיו בא לחתונה. הוא ואשתו הלכו, שמו צ'ק, 700 שקל. חבר טוב. אבל כנגד הצ'ק צריכים לקבל תשלום. יש תמורה בעד האגרה. הבן אדם לא היה מרוכז עד המנה העיקרית. אמר: בוא, שמתי 700 שקל, נראה מה יגישו. שמתי... בקיצור, בשעה 22:45, המלצר שלו, הוא קולט אותו מרחוק, יוצא מהמטבח עם מגש אובלי, מגש כזה גדול, ומונחות עליו כמה חתיכות בשר, חבל על הזמן. הוא מתקרב אליו. הוא אומר: אני שילמתי 700, החתיכה הגדולה שלי. הסתכל על החתיכה ואומר: זה שלי. זה שלי. "דעתן עלך ודעתך עלן." זה שלי. והנה מגיע המלצר

עם הסטייקים ובשר הכבש. פתאום לו הוא שם את החתיכה הקטנה, לחבר לידו את החתיכה הגדולה ולזה שלידו עוד חתיכה גדולה. והלך. ההוא מסתכל על הצלחת של זה, על המנה של זה, על המנה שלו - אומר: למה החיים שלי שחור? למה המזל שלי נאחס? חבריה, למה הוא אוכל את הלב? באמת אם אשתו הייתה מגישה לו את המנה שהוא קיבל בבית, את המנה הזאת אם היה מקבל בבית - היה מאוד מרוצה. אני לא יודע אם הוא יסיים את זה. זה סטייק ענק. מה אוכל אותו? למה הוא קיבל יותר גדול ולמה שלו... למה? תראה את הבן אדם. תסתכל בצלחת שלך! למה? תראה, אבל תסתכל, למה? תרים את הראש, תראה מה המצב של ההוא. קיבל ההוא סטייק-סטייק. הסתכל עליו, ראה שאין לו שיניים.

אתה יודע מה, שיהיה לו לבריאות. מעניין, אה? פתאום כבר הוא לא מצטער. למה? שיהיה לו לבריאות, אין לו שיניים. יש אנשים שיש להם סטייקים, ואין להם שיניים. מה אתה מעדיף: שיהיו לך שיניים ולאכול חביתה או להישאר בלי שיניים ולקבל סטייק? אומר רבי יענקל'ה גלינסקי: העולם הזה בית מלון יקר. בית מלון יקר. אספר לכם מקרה שהיה לפני כ-700 שנה. מי לא מכיר את רבנו אברהם אבן עזרא, עליו השלום, שנתן פירוש על התנ"ך? איזה גאון, דקדקן, משורר, מה לא היה רבנו אברהם אבן עזרא? אבל מה, רבותיי, הוא היה עני. אבל עני במזל של עוני. הוא כתב שירים על העוני שלו. הוא אומר בשיר שלו: "אם אני אמכור נרות, השמש לא תשקע. "אם אני אתפור

תכריכים, אנשים יפסיקו למות." למה? שלא תהיה לו פרנסה. כי אם הוא יתחיל לעבוד בעבודות האלה, המזל שלו כל כך רע בנושא הפרנסה והכספי, אמר: אם הוא ימכור עכשיו נרות, יפתח מפעל לנרות, פתאום השמש לא שוקעת - שלא תרוויח. ובאמת, כתוצאה ממצבו הכלכלי הקשה מאוד, נאלץ רבנו אברהם אבן עזרא לעזוב את אשתו וילדיו ולנסוע לאנגליה להיות מלמד בתלמוד תורה בישיבה. ובאמת, רבותיי, הגאון הגדול הזה בצוק העיתים וחוסר הפרנסה נסע לגלות ארוכה מאוד באנגליה. עכשיו, תראו מה זה צחוק הגורל. הוא עני ואין לו מה לאכול, והוא מלמד באנגליה את בני העשירים. מה זה עשירים? תבינו. הילדים היו משחקים בהפסקה לא חמש אבנים, היה להם פני מזהב. כל אחד

היה מקבל מאבא שלו פני מזהב, משחקים עם זה ב... הרב רואה את הפנים מהזהב. אין לו מה לאכול, ואלה משחקים עם פנים מזהב. טוב, אבל הוא קיבל את המשכורת שלו. היה שולח לאשתו ולילדים בארץ. נשאר עם כמה פרוטות. חי חיי דלות. ולאט לאט הילדים גדלו והחכימו והיו תלמידי חכמים. כשהילדים נהיו בחורים, הם הבינו את מצבו הקשה של רבם והחליטו שהם עושים לו מפעל הפיס. הם החליטו שהם מעשירים את הרב שלהם במכה אחת. אין מצב שהם כאלה עשירים, והרב אין לו מה לאכול. יום אחד החליטו כל הבחורים שכל אחד מקבל את מטבע הזהב שלו, לא משתמש בו. הם פשוט הולכים, קונים ארנק חדש בלי סימנים, ממלאים את הארנק מלא מטבעות זהב. כל יום, נגיד, בשעה

16:00 הרב עושה סיבוב בשדה, יוצא להפסקה, עושה סיבוב. בדיוק במסלול הקבוע שהרב הולך ישימו לו את הארנק. הוא יגלה את הארנק. ארנק מלא מטבעות שאין בו סימן - ההלכה אומרת: הרי אלו שלו. הכסף שלו. הרב יודע את הדין וייקח את זה לעצמו וזהו. הלכו התלמידים, אספו את כל... הרבה כסף, הרבה זהב, קנו ארנק חדש שאין בו סימן, לא שייך לאף אחד. מילאו לו את הארנק מטבעות, זרקו לו כמה מטבעות, שלא יגיד: לא ראיתי, לא... זהב נקרא זהב, זה-הב, זה-הב. אדם רואה את זה, בא לו לנגוע. כמה מטבעות, ליד זה את הארנק על המסלול הקבוע. והנה הרב יוצא, רבותיי, לסיור הקבוע שלו להתאוורר, לעשות הפסקה בלימודים, והנה הוא מתקרב לארנק. הוא מגיע

לארנק, ציבור יקר, קורה דבר פלא. פתאום האבן עזרא עוצם את העיניים, עובר את הארנק וממשיך את הסיבוב שלו. התלמידים היו בשוק. מה זה? יש לפניו ארנק מלא זהב. איך הרב לא רואה? הרב בדיוק עצר. עשרים שנה הוא לא עוצם את העיניים, פתאום עצם את העיניים, אותו יום. עבר, המשיך, פתאום נתקל במשהו, פתאום זה. התנהגות מוזרה. אמרו: כנראה הרב שלנו חכם גדול. הוא הבין שאנחנו נותנים לו צדקה, הוא לא רוצה לקבל צדקה, עשה כאילו הוא לא רואה. בקיצור, הרב סיים את הסיבוב, חזר לכיתה, הוא רואה, התלמידים לא רגועים. אמר להם הרב אבן עזרא: מה קרה, חבר'ה? מה קרה היום? למה אתם תוססים? אמרו לו: הרב, אנחנו רוצים לבקש ממך סליחה. אמר להם:

על מה? על מה אתם צריכים לבקש ממני סליחה? כן, הרב הלך עכשיו בשדה, בשביל, שמנו לו ארנק מלא מטבעות זהב והרב לא רצה לקחת. אמר להם הרב: איזה זהב? מה, היה ארנק עם זהב? אמרו לו: כבוד הרב, מטר לפניך ארנק מלא מטבעות. אתה לא?... אמר להם: לא ראיתי. אמרו לו: אז הרב, למה עצמת את העיניים? ואז רבנו אברהם סיפר להם. אמר להם: תשמעו, תלמידיי היקרים, היום כשיצאתי לסיבוב שאני כל יום יוצא ככה להתאוורר, אמרתי בליבי: ריבונו של עולם, למה הגעתי למצב כלכלי קשה כזה? למה "שחה לעפר נפשנו?" למה אני נמצא בגלות השחורה הזאת שנקראת אנגליה? ואני צריך להיות בחוץ לארץ בלי אשתי והילדים כדי להרוויח כמה פרוטות? ואז התחלתי חלילה וחס

להרגיש בלב אולי שיש לי איזו טענה על הנהגת השם יתברך איתי. אולי איזו טרוניה כלשהי דק מן הדק. ואז אמרתי לעצמי: רבי אברהם, תעצום את העיניים, בוא תראה איך חי אדם שלא רואה, אדם עיוור. בוא נראה מהם חיים. ובאותו רגע עצמתי את העיניים וכנראה אז עברתי מעל הארנק. ושמתם לב שנתקעתי בעץ? שמתם לב שכמעט נפלתי? רציתי לראות מהם חיים. לפני שפתחתי את העיניים, אמרתי לעצמי: רבי אברהם, מה אתה מעדיף: להיות מיליונר גדול ואין לך מאור עיניים או לקבל מאור עיניים בחינם ולהישאר עני כמו שאתה? מה אתה מעדיף? אמרתי לעצמי: איזו שאלה. מאור עיניים זה שווה מיליונים. פתחתי את העיניים, ראיתי שיש לי מאור עיניים, חזרתי בשמחה

ללימודים. ראיתם, רבותיי? זו בדיוק השיחה שלנו עכשיו. העולם הזה בית מלון יקר. אתה, יש לך ראייה, אבל אין לך כסף. הוא יש לו כסף, אין לו ראייה. זאת יפה, אישה מאוד... אבל אין לה ילדים. יש לה ילדים - אין לה בעל, הבעל שלה פושע. יש לה בעל לא פושע - הילדים שלה הידרדרו. מי פה? יש כאן מישהו מהצופים שמוכן להחליף את החבילה שלו של הצרות, שהוא חושב שיש לו צרות, עם הצרות של השכן? יש כאן מישהו אחד? לא, לא, תעזוב אותי עם העניינים שלי. אני רגיל לצרות שלי, יודע איך להתמודד איתן. לך תדע אילו צרות יש להוא, אתה תתמוטט. יוצא, רבותיי, שעושר זה דבר יחסי. איזהו עשיר? השמח בחלקו. אדם שיש לו מעט והוא שמח והוא מאושר - זה

האושר האמיתי. אמר לי פעם מישהו: כבוד הרב, אתה מדבר איתי על "מרצדס?" אני יודע שהוא תפרן. לי יש "מרצדס" של 42 מקומות. אמרתי לו: מה? הוא אומר: כן. כל בוקר אני יורד מהבית לתחנה, מגיע רכב "מרצדס" עם 42 מקומות. קוראים לזה אוטובוס. יש לי נהג פרטי, כתוב לו על העניבה "אגד, אגד, אגד." מראה לו חתיכת נייר, אומר לי: תעלה. כל תחנה אני מחליף כיסא. יש איזה עשיר שכל תחנה עובר כיסא? אין דבר כזה. אני עולה, עושים לי: פסס... יורד, אומרים לי: פסס... אף פעם לא גנבו לי את הרכב, לא נשברו לי הפנסים ולא קיבלתי דוח של העירייה. נו? אני לא עשיר? אמרתי לו: אתה מיליארדר, אתה. ובאמת זו ההשקפה הנכונה. אם אדם ממורמר, למה אני

באוטובוס והשכן שלי ב"אאודי- " אין לו חיים. יוצא שכשהוא מקנא, הוא אוכל את הלב, הוא סובל. החטא זה עונשו. פה אתה אוכל את הקש. עזוב למעלה, פה אתה סובל. אבל אם אנחנו נשנה את הסוויץ,' את נקודת המחשבה ונסתכל שהעושר זה דבר יחסי וזה לא עניין של כמה נכסים או כמה רכבים או כמה איים בים יש לי - אנחנו הופכים להיות אנשים הכי שמחים בעולם. "איזהו עשיר? השמח בחלקו." "בחלקו" זה לא רק כסף, ציבור יקר. עזוב עכשיו את הכסף, "לא תחמוד בית רעך, לא תחמוד אשת רעך." לפעמים הוא אומר: איי, איי, זאת אשתו של ההוא איזה... איזו כריזמה, אילו תכונות, אילו כישרונות, ואשתי, מה אני אגיד לכם? בקושי מצליחה לגדל ילד וחצי. ידידי היקר,

תשמח במה שנתנו לך. "איזהו עשיר? השמח בחלקו." "חלקו" זה זיווגו. תפסיק להסתכל. התורה אמרה "לא תחמוד בית רעך, "אשת רעך ועבדו ושורו וחמורו." תראו איזו תורה יש לנו. ירדה לסוף דעתו של אדם. לפעמים אדם אומר: תראה איך היא מתלבשת יפה, ואשתי איך נראית? מוזנחת. אדוני היקר, אבל הייחודיות שיש לאשתך אין לאף אחת בעולם. יכול להיות שאשתך יותר צנועה, פחות הולכת בגדולות, לא מפגינה את הכישורים שלה, וההיא היי היי היי היי, אבל אין לה זוגיות או בעיה אחרת. אתה מוכן להחליף את הבעיות? אתה רוצה אותה בלי הצרות שלה. אין דבר כזה. תשמח, גם את, גברת, תשמחי בבעלך. לפעמים היא אומרת: איי איי איי, אח של בעלי. או וואי, איך הייתי

זה... איך פספסתי בבן אדם אחד. כבר הגעתי למשפחה הנכונה, פספסתי את הבן אדם. אחיו תפור עליי, תפור. גברת יקרה, אין כמו בעלך בעולם. הוא ייחודי. את יודעת שלבעלך אין כפיל? יש פה שבעה מיליארד בני אדם בכדור הארץ. אין כפיל לבעלך. את מעכלת את מה שאני אומר? תפסיקי להסתכל. -לא, אבל אח שלו. אח שלו, אבל יש לו בעיות אחרות. את רוצה? אין, עסקת חבילה הכול. קיבלת את בעלך, נולדו לך ילדים חמודים, אין מושלם. אני אגיד לכם סוד? משהו בזוגיות? תמיד חושבים: ההיא, ההוא... זה כשרואים אותם הולכים ברחוב או באיזה אירוע. אחרי שהוא נהיה בעלך או נהיית אשתך, מי אמר שתסתדר איתה יותר טוב מאשתך הקיימת? בטח, צעצוע חדש תמיד משמח.

צעצוע חדש. כשמתרגלים אליו, מה קורה הלאה? זה לא המדד איך שאתה רואה אותו, וואי עם הפוזה שלו... בוא תגור איתו, בוא תחיה איתו, בוא תראה את הגחמות שלו, את הכריזמות שלו, את השיגעונות שלו. בוא נראה, בוא נראה, בוא נראה. ואז נראה אם אתה מסתדר עם זה. זה מאוד נחמד לראות אנשים בוויטרינה. לחיות איתם, בוא נראה איך זה. אני תמיד אומר לאנשים בטלפון: כן, הרב, ההיא, ההיא... אמרתי לו: כן, אתה יודע מה? וכשהיא תהיה אשתך, מה? אתה חושב שהיא תתנהג יותר טוב מאשתך הנוכחית? למה אנשים מתגרשים? יש להם תמיד את המחשבה: שמה יהיה לי יותר טוב. לא נכון. לאשתך הזאת יש בעיה "איקס," לה יש בעיה "וואי." מי אמר שאם עם בעיה "איקס" אתה

לא יכול להסתדר, עם בעיה "וואי" תסתדר? אולי בעיה "וואי" יותר קשה מבעיה "איקס?" למה "וואי?" וואי, וואי, וואי, איזו בעיה יש לה. אתה חושב שהחלפת משהו? אין מושלם. גם את, גברת, את חושבת שכשתתגרשי תפתרי לך את הבעיות? לבן אדם הזה יש בעיה, הוא קצת... לא יודע מה. לבעל השני? על הקרשים. נו? מי אמר שהחלפת משהו בטוב? את לא הולכת מאדם בעייתי לאדם מושלם. הרי אין מושלם, למדנו כבר. אז מה מחליפים במה? זה אותו רעיון, ציבור יקר. "איזהו עשיר? השמח בחלקו," "חלקו" זה זיווגו. עכשיו בואו נעזוב את הכסף. "חלקו" זה הזיווג שלך. בוא תשמח באשתך. לפעמים לא מרוצים מהילדים. ילדים לא... האימא לא מרוצה. אמרה לי אימא אחת על הבן

שלה: הרב, אתה רואה את הילד הזה? -נו? הוא לא יצא לי מוצלח. היא חושבת שזו עוגת שמרים. "הוא לא יצא לה מוצלח..." "לא יצא לה מוצלח..." גברת, ישנן נשים נשואות שמוכנות לשים פה חצי מיליון דולר שיהיה להן ילד אחד כזה "לא מוצלח" כמו שיש לך. ומה זה "לא מוצלח?" בלגניסט קצת. שופך, בועט, מקשקש קצת. אתה יודע, כזה תוסס. מוכנות לשלם מיליון דולר שיהיה להן ילד אחד "תוסס" כמו שלך. היה פעם איזה רב אחד גדול, אשתו אמרה לו... היו להם עשרה ילדים. הרב, אנחנו עניים. אתה לומד תורה. אנחנו עניים, יש ילדים. אמר לה: מה? -כן, אנחנו עניים, אנחנו לא עשירים. אמר לה הרב: את יודעת מה, אשתי? את צודקת. תראי, עכשיו נולד לנו תינוק

עשירי. בואי נמכור אותו לברזיל, נקבל שני מיליון דולר ונתחיל לחיות. אמרה לו: אני!? אני אמכור את התינוק שלי בשני מיליון!? אמר לה: אז הוא שווה יותר משני... אמרה לו: איזו שאלה! אמר: אם כך אז יש פה כבר עשרים מיליון דולר בבית. עשרים מיליון דולר רצים. אה? אל תגידי "אני ענייה," את עשירה. אין לך כסף, נכון, אבל עני? להגיד שאני ענייה? כל ילד פה שווה מיליארדים. מה זה עני? נשמח בילדים שלנו, נשמח באישה שלנו, נשמח במה שהשם נתן לנו. ומי שחושב שיש לו צרות, כן? בטוח שיש לו צרות - אז אני, יש לי רק עצה קטנה בשבילו, שילך עכשיו, איזה בית חולים הכי קרוב אליכם? "לניאדו"? "רמב"ם"? "שערי צדק?" לא יודע איפה אתם גרים,

כן? ילך לעשות סיבוב רק בכירורגיה ויצא. סיבוב ויצא. רק הוא יראה, כל אחד על מה נמצא במיטה, יגיד: אני בריא, הכול בסדר. אני חי, אני תוסס, אני בועט, אני מרגיש טוב, הכול... אין לי צרות. אלה אנשים שחושבים שיש להם בעיות. תעשה רק סיבוב פעם אחת במחלקת... יש מחלקות אחרות יותר קשות, אבל רק בכירורגיה. בוא תראה מה אנשים עוברים, אחר כך מחר תבוא, תגיד: אני בצרות. אתה בצרות אתה? תשמח. מה זה עשיר? עשי"ר: עיניים, שיניים, ידיים, רגליים. זה עשיר. מהי עשירות? יש היום סטיקר יפה: "קמת בבוקר - תודה לאל. כל השאר בונוס." שמעתם? כל כך נכון הסטיקר הזה. התעוררת. מי אמר שתתעורר? התעוררת, ברוך השם, ישתבח שמו. עכשיו מה? אתה

אוכל, יש לך תיאבון, יש לך עבודה - הכול בונוס. הכול בונוס. אלא מה? רבותיי, צריכים לשנות את מרכז הכובד, את צורת החשיבה שלנו. ברגע שנשנה את צורת החשיבה שלנו ונכניס לדיסקים את האינפורמציה הנכונה, נחזק את הברגים - הפכנו להיות האנשים הכי שמחים בעולם. "איזהו עשיר? השמח בחלקו." אמרו חכמי ישראל: אלכסנדרוס מוקדון, אתה שואל איזהו עשיר כי כבשת את העולם וכל הבנקים שלך? יש לך טעות. עשירות היא לא עניין של כמה כסף יש לי בכיס, עשירות היא עניין של כמה שמחה יש לי בלב. זה מה שקובע. "איזהו עשיר? השמח בחלקו." עריכת כתוביות: אורטל זגורי