"בלימודי פיזיקה הבנתי שיש בורא עולם": רבקה ראובני על הרגע המכונן בחייה

סוג של משמעות תכלית למה אני פה מה זה העולם הזה אני לא אני לא מבינה מה אני מה אני עושה פה חוץ מהחוסר שייכות יש גם את השאלות העמוקות אני באה משני הורים העולים חדשים ממולדובה הם הגיעו לישראל אני נולדתי בצפת לאמא לא יהודיה ואבא יהודי שנה ראשונה של חיי הייתי בארץ אחרי זה ההורים שלי נפרדו ואמא תי למולדובה ושם בעצם גדלתי כל הרוב החיים אפשר לומר כי כבר 10 שנים אני בארץ וככה בגיל 20 זה בא כבר מאיזשהי כזאת החלטה להכיר את הצד השני ולראות מהמה קורה שם ובעצם הכרתי את אבא שלי באתי לביקור בארץ בו זמנית זה כזה קצת אעשה חזרה אחורה שבעצם מגיל כזאת 15 אני מתחילה לשאול שאלות שגם ממש לא לא מצימות לסביבה שלי שלא

מחפשת את זה מה שאני מחפשת סוג של משמעות תכלית למה אני פה מה זה העולם הזה אני לא אני לא מבינה מה אני מה אני עושה פה חוץ מהחוסר שייכות יש גם את השאלות העמוקות בגיל יחסית כזה קטן ולאף אחד אין תשובות בשבילי וציפיתי מאוד למצוא את זה אצל אבא שלי כי אמא שלי פעם אמרה לי שהוא גילה איזשהו אור והוא חזר בתשובה והיא לא יכלה להכיל את זה ובגלל זה הם לא מפי אז כשהגעתי לארץ באמת גיליתי שאני הרבה יותר דומה לאבא שלי מאשר לאמא שלי ו חזרתי חזרתי ללימודים של התואר וככה יצא בהשגחה פרטיית עכשיו יש לי את המילים האלה בפה להגיד שזה השגחה פרטית קוראים לזה שבעצם הלימודים של הכימיה והמדעים הם בעצם הובילו אותי לרגע המכונן

שלי ששם הבנתי שיש משהו מעבר ומה זה המשהו מעבר שאני מחפשת וזה קרה לי בשיעור פיזיקה הגילוי הזה בתואר שני ב ככה אחד השיעורים של פיזיקה קוונטית לפני שנכנס נו לכל העניינים המסובכים יותר של כל מיני חוקים של פיזיקה קוונטית עשינו חזרה לחוקים של פיזיקה בסיסית ואחד מהחוקים זה החוק השני בתרמודינמיקה שבעצם כל מערכת סגורה היא חייבת הזרמה של אנרגיה בשביל להתקיים אחרת היא נוטה לכאוס זה החוק בעצם כל דבר בעולם אם אין לו בעצם הזרמה של משהו שהוא חיובי של אנרגיה נוטה להתפרק נוטה למות נוטה לכאוס זאת אומרת משהו שהיה ביחד בתור חומר מסוים לטה להתפרק ולהתפזר כל עוד אין משהו שמחזיק את הדבר ביחד עכשיו שם הבנתי שכנראה

יש משהו מישהו אני לא יודעת איך לקרוא לזה בורא עולם עכשיו אני יודעת אז לא ידעתי מה זהש איזשהי ישות מסוימת שמחזיקה את העולם ככה בשתי ידיים ומחזיקה אותו שלא יתפרק ועכשיו אני יודעת לקרוא לזה מחדש כל יום בעשה בראשית אז לא ידעתי הרגע המכונן הזה קרא בדיוק בשיעור באותו שיעור פיזיקה ששם גיליתי הבנתי שצריך להיות מישהו שמחזיק את העולם הזה אחרת הוא פשוט לא היה מתקיים אחרת הוא היה נבל בתוך עצמו חור שחור איך שתקראו לזה אבל הוא לא היה מתקיים אבא שלי קירב אותי לכל זה יחד עם זה שדחה אותי בהתחלה שאני לא לא אתקרב יותר מדי כי זאת ההלכה אבל אבל אחר כך הוא ממש עזר לי בחיפושים שלי והסביר לי הרבה דברים וזה היה מדהים

לגלות עד כמה שזה תואם אותי זאת אומרת הוא סיפר לי ואני גיליתי עד כמה אני כבר יודעת ב בפנים את הדברים האלה ומשם זה באמת היסטוריה איך באמת החלטתי להתגייר רשמית בכל פרח ברחוב בדשא יש כזאת מורכבות מטורפת רק לפתוח עיניים לראות שזה לא יכול להתקיים לבד לא יכול להתקיים לבד ופשוט בורא עולם צועק מזה תראו אותי אני פה אני פה מכל מקום אני אני אני כאן רק רק תחפשו אותי