ט’ תמוז, יום פטירתו של האדמו”ר מצאנז’ זצ”ל

שאלו את הרבי מיצנז, איך יכול להיות שעברת את השואה הארורה הזאת, קברת אישה ו-11 ילדים ועדיין נשארת מאמין בקדוש ברוך הוא ולא כפרת? אמר להם הרבי מצנז, הכל בזכות אמא שלי. אמא שלי בכל לילה הייתה אומרת איתי, שמע ישראל, יד ימין על העיניים ונקבל עול מלכות שמיים. לילה אחד שאלתי אותה, אמא, למה שמים יד על העיניים? אז היא ענתה לי, "תקשיב לי טוב, בן יקר שלי. העולם הזה הוא עולם של חושך. העולם הזה הוא לא מובן. מי שנראה לך צדיק יכול להיות שבסוף תברר שהוא רשע. מי שנראה לך רשע בסוף התברר לך שהוא צדיק. מי שנראה לך עשיר בסוף יכול להיות שיתברר שהוא גנב. אתה לא תבין כלום. אבל דבר אחד אנחנו יודעים. יש מנהיג לבירה.

יש אלוקים שעושה את הכל ויש לו חשבונות מופלאים על כל דבר. שאל אותה הבן, "אמא, אבל העיניים מראות לי אחרת?" ואז היא אמרה לי, "כדי לקבל עול מלכות שמיים צריך לסגור את העיניים. הקדוש ברוך הוא יש את החשבונות שלו ואני לא יודעת מה השם מכין לך בחיים." אתה לא תבין את הנהגה של השם. שים יד על העיניים ותשמע טוב מה שאתה אומר. שמע ישראל, קבל ואון יהודי שאתה ישראל. השם זו מידת הרחמים. אלוקים זו מידת הדין. השם אחד. אז רחמים עוד דין. מה הוא השם? גם הרחמים שיהיה לך בעולם וגם הדין שיהיה לך בעולם זה הכל השם אחד. ‏Ah.