״העיפו אותי מהישיבה חודש לפני סיום שנה״ - ראובן יהודה בקר בסיפור השראה

ועכשיו אנחנו א באולפן עם ראובן בקר שלום לך שלום וברכה בוקר טוב מה שלומך ברוך השם אני חי כל השער זה בונוס אח זה האמת שככה צריך להרגיש באמת זאת מתנה קמים בבוקר כבר סיבה טובה לשמוח ולהודות לבורא עולם על הטוב הזה שנתן לנו טוב א בוא נדבר קצת עליך אוקיי תספר לי קצת באיזה בית גדלת אתה יודע כילד ואחר כך נעבור קצת יותר קדימה בשנים סבבה אז אני נולדתי לבית חרדי אומנם ההורים חוזרים בתשובה אבא טייס לשעבר במינס האמריקאי א צבא אמריקאי ניסה להתנקש בו באמת כן כל התאוריות קונספירציה של הדיפ סטיט זה דברים אמיתיים אנשים חושבים שזה רק תאוריות אבל לא אלה דברים אמיתיים ובאמת ניסו לחסל אותו למה ניסו לחסל אות מתי זה

היה כ זה היה במלחמת ויתנם א הוא פשוט גילה את השחיתויות של מה שנקרא שלטון הפקידים או הדיפ סטיט איך שקוראים לזה בתקשורת וואו שחיטות מאוד גדולה של סחר בסמים ובנשק לאויב על חשבון גופות של 55 אל חלים אמריקאים אבל כולם נהרגו בונם רק שכולם ידעו את זה בצבא רק אף אחד לא דיבר על זה והוא החליט שהלב שלו לא נותן לו הלב היהודי הלב היהודי ה הוא ידע שהוא יהודי אבל לא יותר מזה איך איך ניסו להתנקש בו שלחו משטרה צבאית אמריקאית ובגדול מה שהם עושים זה פשוט לרשום בדו חת הציר התנגד וירנו בו בגלל שהוא התנגד וואו המזל הגדול שהוא לא ישן בבית באותו לילה כן איפה הוא היה הוא ישן בבית של חבר א הוא עדיין לא הבין שזה נס

שממי שקרה אבל לאט לאט עד שהוא הגילה את היהדות אחרי שהוא חזר לארצות הברית וישב תקופה עוד בכלא של הצבא אמריקאי ששם לא ניסו להתנקש בו לא כבר זה היה אותר מידי מאוחר כי הוא כבר הגיע עם זה לעיתונות אז הם כבר מוגבלים בכוח שלהם טוב א אתה גדלת בבית כזה שבסופו של דבר האבא טייס במלחמת וייטנם גם פוסט טראומטי כתוצאה ממה בעצם כתוצאה מאירוע מסוים הוא היה פוסט טראומטי או שמעצם המלחמה לא עצם המלחמה ולא רק המלחמה עצמה אלא גם ההתמודדות מו מערכת כל כך חזקה כמו ממשל ארצות הברית במה זה התבטא הפוסט טראומה אה חוסר רגש כאילו רגש מנותק הוא באמת מסכה היו לו ניתוקים ניתוק רגש מנותק כן חיבוק זה חיבוק קר כשיש חיבוק א

למסיבת תחומה שלי הוא לא יגיע א הוא לא הלך איתי לבתי כנסת דברים כאלה הרבה פעמים שהחיים פשוט מה שנקרא מפילים בידים עם פוסט טרומה כל אתגר הכי קטן זה מפיל אותך ולוקח הרבה זמן להתרומם א אז אז כן הוא התמודד עם זה בגבורה אני לא אגיד שלא אבל זה לא היה קל לנו כילדים ואני עוד הבחור אז כן כשאתה בעצם גדל בבית כזה איך זה משפיע על החיים שלך באופן אישי אתה קולט את זה רק אחר כך כשאתה נהיה בעצמך אבא אתה רואה את ההבדל אז אתה קולט רק אחר כך את החוסר שזה כשאתה בתוך זה אתה לא שם לב מבחינתך זה נורמלי זה אבא שלי אני אני רוצה ככה לנסות להביא דוגמאות ממש כדי שנבין אתה בא לחבק את אבא ומה זה אומר שהחיבוק הוא קר אתה

מרגיש את זה א החיבוק הוא קר הוא לא אמיתי הוא מנסה זה לא שהוא לא אבל הוא לא יודע איך להביע את זה החוצה זה השפיע על החיים שלך בהמשך אני מאמין מאוד שכן א בצורה שאני מתייחס לילדים שלי זאת אומרת זהו זה מה ש תי נהייתי יותר אמא בבית כזה בצורה של החום והחיבוקים וכל הדברים האלה אתה כן נותן בגלל שלא קיבלת כ כן זה מדהים אתה אגב לא הראשון ש אני שומע ש שגדלו בבית שהוא יחסית לא לא לא היו הרבה חיבוקים והרבה אהבה והם כילדים כשגדלו החליטו לתת אני לא אהייה ככה יותר בדיוק אני לא אהיה אני חושב ניר שזה זה תלוי באדם עצמו יש אנשים שלא קיבלו בבית את מה שהם היו אומרים לקבל אז יש כאלה אומר אני לא קיבלתי אני לא יכול

לתת י שאומרים לא אני הולך לתקן את זה אני הולך לתת לילדים שלי את מה שאני לא קיב לתי אניני אלך לתת אבל בכמויות גם וזה תלוי באדם בעצמו אם הוא יחליט שהוא הולך לעשות את זה כמו שצריך אם הוא יחליט והוא יעשה את זה הוא יעשה את זה בגדול אבל אם אדם אומר אני לא מסוגל אני לא אני לא אני לא לא קיבלתי אני לא יכול לתת אני לא אני לא בקטע שמה ז הנפילה וזה חבל מאוד שאנחנו רוצים להגיד לכולם גם מם מה שעבר מה שהיה לא תיתן אתה ואדרבה ברגע שאתה נותן אתה גם מקבל וממלא את החוסרים שהיו לך מדהים אני רק אמשיך על מה שהרב אמר זה בסופו של דבר אנשים צריכים להבין שלשים מישהו אחר במצב שלך לא יקדם אותך לשום מקום תכלס וצריך להבין

שיש מישהו למעלה שמכוון לכל אחד את המסלול שלו בחיים ואם זה המסלול שהייתי צריך לעבור ולקחתי מזה כלים שיעזרו לי אחר כך עם הילדים עם השלום בית או מה שזה יהיה שאמרתי ככה אני לא רוצה להיות זה זה הצורה של הקדוש ברוך הוא להביא אותי לשם תגיד איך אמא הסתדרה עם הפוסט טראומה של אבא לא קל זה לא פשוט כי כי אדם שמנותק גם לא יכול להביע רגשות שלא נדבר על המילה אני אוהב אותך שמעת את המילה הזאת בילדות מה אב אני אומר אותה יותר מדי עכשיו א כן שוב כמו שאמרתי כמו שזה השפיע על הצורה שבו איך אני אם נסתכל על זה בעין יהודית במשקפיים של אמונה אולי בדיעבד אתה כן השתמשת ב ב במתנה הזאת שקיבלת כדי כדי שהילדים שלך ירגישו את

החום ואת האהבה של אבא א כי אולי אם לא היית חווה את מה שחוויית אולי גם אתה היית סוג של אתה יודע אבא רגיל כזה שפעם בה זורק אני אוהב אותך פעם בה נותן נשיקה והיום הילדים מקבלים ממך את מלאו החום ואהבה ככה הם טוענים בכל אופן אבל אפשר להגיד את זה ע כמעט על כל דבר שעברתי בחיים זה כש עזבתי את עולם הישיבות וירדתי לאיפה שירדתי וכולי הדברים האלה בסופו של דבר נתנו לי כלים הרבה יותר חזקים ל באמונה אז כן המשברים שאנשים עוברים בחיים זה לפעמים נראה כאילו שמישהו מנסה לדפוק אותך אבל הם לוקחים את זה בצורה הנכונה שוב זה לא שבן אדם בגיל 16 אתה מצפה ממנו ישר להבין אבל בפרספקטיבה כמה שנים קדימה אגב כשעזבת את עולם

הישיבות זה זה משהו שאתה תולה את זה במצב המשפחתי שהיה אז או שלא קשור אחד לשני לא קשור לא קשור בכלל הגעת לישיבה עזבת את הישיבה אז קצת רוצה לציין קצת רקע לפני ה הזה א כשאני גדלתי בבנג דנו ליד משפחת קנייבסקי א אבא שלי בזמנו היה מאוד מקורב לרב חיים ולסייר בצורה כזאת שהיינו הולכים אפילו בייביסיטר אצלהם אחר כך ההורים שלי בהצעת משפחת קנייבסקי אבא שלי ואמא שלי עברו למעלי המוס בדיוק תחילת תקופת האנ טפד הראשונה א ושמה העבירו אותי לתלמוד תורה זילברמן ארבע שנים מכיתה ה עד כיתה ח הייתי בז ן קיבלתי שמה תנך תנך תנך תנך תנך שישה סדרי משנה ואז עברתי לעולם הישיבות הייתי בעולם הישיבות לשנתיים וחצי וסוף זמן חורב

שיעור ג זרקו אותי מישיבה מסוימת לא ניכנס לסיפור לא כל כך באשמתי אבל עד היום אני גם מרגיש שזה היה סוג של עבל א בסך הכל נותר לי עוד שלושה חודשים לסיים את המערכת ואני עובר לישיבה גדולה כח ממני אבל מישהו שמה במערכת התעקש לזרוק אותי ואז אתה מוצא את עצמך בחוץ ועם כל ה עם כל מה שזה עם כל המחיר של זה זה מחיר כואב יש לי מה להעיר על זה אב אני חושב שזה לא הזמן כרגע כ ולדעת אולי בחצי הערה שאדם שהוא אחראי על ילדים על בני נוער יש לו אחריות כבדה מאוד לקחת בחור ילד ולזרוק אותותו ולהעיף אותו מהמקום של הלימודים זאת אחריות בעולם הזה ולעולם הבא שלו של ה של האחראי אני אומר את זה פה כי אני אומר את זה גם ניסיון של

של ציבור של כל מי שמגיע לי ומתייעץ הרב חשוב אני רוצה רק כן לגעת בנקודה עצמה אני אומר את זה עד כמה שניתן לומר התורה לא מכסה על אף אחד מי שצריך לתת את הדין יתן את הדין וזה לא משנה מי הוא ומה הוא מלמד רב ראש ישיבה או מי שזה לא יהיה מי שעשה את הטעות התורה לא מכסה על אף אחד איפה ראינו את זה בהרבה מאוד אירועים שהתורה חושפת אותם שנדע מה על על על על יהודה ותמר התורה מגלה לנו דברים למה תכסה זה יהודה זה צדיק קודש קודשים התורה לא מכסה על אף אחד מה שצריך לומר היא אומרת זאת תורת אמת ולכן כשאני שומע עכשיו את אהרון רובן רבן סליחה אני שאני שומע את רובן אומר את הדברים הללו אז אז אכן כמובן זה לא זה לא הנושא של

השיחה שלנו אבל אבל באמת כיוון שזה עלה אז אנו חייבים להגיד את זה כן כמה אחריות נותנת התורה לנושא של אדם שמלמד תינוקות תינוקות של בית רבן כמה אחריות יש עליו עד כדי כך שיש הלכות אפילו ש שהוא פטור מלעשות דברים מסוימים כי יש לו אחריות של לימוד לימוד של תינוקות של בית יש אומרים שאפילו המלמדים של ה של התינוקות בתעניות שלא יתנו כדי שיוכלו להיות עם הילדים נכון להלכה אנחנו לא לא פוסקים את זה אבל הוא צריך לישון טוב הוא צריך לאכול טוב הוא צריך להיות מסודר הוא צריך להיות רני עם הילדים בתלמוד תורה בכל מקום כי זאת אחריות עצומה זאת אחריות עצומה ואני אומר שוב להיזהר בנשמות של עם ישראל כמה זה חשוב מאוד א אחרי

שבעצם עזבת את הישיבה לאן זה לוקח אותך לא בבת אחת אתה מוצא את עצמך בתחתית הסולם החברתי מה שנקרא או אתה לא ישר מוצא את עצמך עושה פשעים או או עבירות אבל זה תהליך שבו אתה כבר נמצא במסלול של ירידה שבו אין כל כך גבולות יש הרבה כעסים אתה מנסה לנקום בכל העולם וזה כמובן מוביל אותך לכל מיני סט שבו בסופו של דבר אחרי מספר שנים אתה מתחרט עליהם יחד עם זאת היה לי קרוב משפחה ששאל אותי הוא אמר לי רובן במבט לאחור אם לא היית עובר את זה היית יהודי כל כך מאמין כמו שאתה היום אמרתי לו לא אם הייתי נשאר בעולם הישיבות הייתי מה שנקרא זה לא כי זה לא היה טוב עבורך כמובן שאם היית נשאר בעולם הישיבות היית בוודאי היום פורח

מבחינת מנ מה שהיו מרימים אותך אבל מעצ התהליך שעברת זה משהו שלימד אותך איזשהו תהליך וזה מדהים הרב כיכ זה כמו שדיברנו קודם לכן שהקדוש ברוך הוא מעביר את האדם תהליך מסוים שלא תמיד הוא יכול להבין אותו מהמה מה הולך כאן הרי לאן הלכתי הלכתי לישיבה קטנה לצורך העניין משם הוציאו אותי כי לא יודע מסיבות מסוימות שהיו לא משנה מה אבל אבל רגע כשאנחנו מסתכלים באמת במשקפיים של אמונה אוקיי אז אז אז זה לא התהליך שהקדוש ברוך הוא רצה עבורך כנראה יכול להיות יכול להיות שזה התהליך הזה שקרה רק אותו רב הוא מה שהוא היה זה הוא רק היה שליח אבל השליח לעשות הדבר הלא נכון זה מגלגלים זכות על ידי זקי בחוב על ידי חיב על לידי

חייו כן לגמרי והוא צריך עדיים זאת אחריות רבן יוחנן בן זכאי הגמרא אומרת מסכת ברכות שהוא בכה לפני התלמידים שלו לפני שנפטר מה אתה בוכה מה קרה מה בכי מה כולם פה צדיקים כולם מי היו התלמידים שלו זה לא יאומן מי היו התלמידים שלו והוא בחר אומר אני לא יודע א הולכים אותי לגן עדן לגיהנם לא יודע מה הדרך מה מה אתה חושש אומר אם עשיתי את ההתחייבות שלי כלפי התלמידים כהוגן אם עשיתי או לא עשיתי את מה שהייתי צריך לעשות וכדעת וכהלכה אם לא עשיתי טעויות אם לא נתתי את כל מה שהיה צריך לתת ופה זה באמת מתקשר לדבר הזה אנחנו סטינו קצת מה מהנושא אבל זה כל כך בוער כי אני מכיר מקרים כאלה זה דברים שעדיין קורים היום א זה לכן

אני אומר לכן אני גם דיברתי על זה כי זה ממש ב מה וצריכים לדבר על זה בהחלט תגיד אני רוצה לנסות גם להתקדם איתך קצת בשנים אתה עובר עברת את התהליך הזה אחרי ש פחות או יותר אתה עדיין לא מוצא את עצמך מתחיל למצוא את עצמך הגעת לאיזשהו אפשר לומר סיום תהליך מסוים לאן אתה מגיע אז בגיל 16 כן א קודם כל אני לא חושב שהגעתי לאי שהו מסכנה מסויימת אתה ממש א לבד בסיפור איפה היו ההורים לצורך הענין אם ניקח את האבא ו א אבא היה פחות מעורב א למה כי כי בגלל הפוסט טראומה שהייתה לו כן כן בגדול התקשורת היייתה ככה א לא הכי חמימה שוב לא לא לא השמתו באמת בן אדם טוב אבל אם הייתה מה שנקרא אםא הספרדיה חמימה כזאתי כל הזמן הייתי

מקבל א כשהייתי חוזר מהבילוי היא היייתה מחכה לי לא עם פרצוף חמוץ אבל עם פרצוף דואג ואז הייתי מקבל שטיפה עד שתיים לפנות בוקר על כמה זה חשוב לשמור תורה ומצוות וכולי ואני אומר לה אמא בחייה הדברים האלה לא מדברים אליי עכשיו זה לא כאילו בלב אני אומר את זה אני לא אומר לה זה פנים כ לא לפגוע בה א אבל מסכנה היייתה צריכה להתמודד עם זה אני זוכר ביום שהתגייסתי לצהל היא בכתה היא ממש בכתה עד היום אני אני מבקש ממנה סליחה 70 אל פעם זה לא היה זו היא ממש בחתה בחית המורים אין ח יהודה אז אין נחל חרדי בתקופה הזאתי ואני עם איזה קיפה של חצי שקל יש לי חברה באותה תקופה יש לי בת זוג כאילו לגמרי עוף דדרך והנה היא חלמה

כשהיא הלכה וחזרה בתשובה לגדל משפחה חרדית וזה והבכור מי שמתווה את הדרך לכולם היא לא ידעה שזה סיבוב גם אני לא ידעתי שזה סיבוב אבל מסכנה היייתה צריכה להתמודד עם זה וזה היה לה מאוד מאוד מאוד מאוד לא קל תגיד באיזה שלב אתה מה שנקרא אתה אתה אתה באותו זמן באותה תקופה מסתובב מסתובב סביב הביית מסתובב מסתובב מסתובב באיזה שלב אתה נכנס חוזר אה זה זה השלב הכי כיף א החתונה של אחותי מה היה שם אחותי מתחתנת אני עומד מול החופה אני רואה איך שהם מתחתנים ויצא שידוך כמו שאנחנו מכירים שידוך דייטים כמו הספר ואני מסתכל אני רואה הספר את המבת של אחד שאחד בשני בעיניים ואני אומר לא ככה אני רוצה להתחתן לא אני לא רוצה איזה

בת זוג שהכרתי בגיל לא יודע 16 17 וכבר מכירים אחד את השני יותר מדי הרבה זמן הכרות יותר מדי מעמיקה ואמרתי לא לא מתאים לי אני רוצה אני רוצה ככה ככה אני רוצה להתחתן לא ידעתי שאשתי לעתיד נמצאת בחתונה וואו כן מה היה שם איך איך היא הכירה את אחותי א לתקופה יחסית קצרה א בסמינר אחותי למדה איתה בסמינר לכמה חודשים בכיתתה ט ואחותי עזבה את הסמינר אבל משום מה הם נשארו בקשר והזמינה אותה ל החתונה וא אני גם זמר זכיתי ב בקול הבא בעונה הראשונה זכייתי במקום השני אז כמובן עליתי בחתונה של אחותי עולה לשיר ואשתי לאתי עומדת שם וואה איזה מזרוחניקים כזה חצי כיפה חצי שקל ככה שר היא לא דמיינה ש שלוש שנים אחר כך התקבל

טלפון א עם מצעה א אבל זה היה הרגע שבו אמרתי לעצמי כת אני רוצה אחרת מתי הכיפה התחילה לגדול אז זהו מה שקרה זה בערך חודש אחר כך אתה יודע אומרים הב ליתר מסיים בידו חודש אחר כך היייתה לי בת דודה שגדלה חילונית גמורה מחוץ לארץ באנגליה והיא הגיע לארץ וצריכה לחזור בתשובה דרך אישת תורה וכל זה ואני יוצא מהצבא חמשוש ככה יום חמישי בערב הדבר הראשון שאני עושה זה כיכר ציון לעיר לאנדרגראונד אז זה היה המועדון ה המקובל ש שכולם הולכים אליו והיא כולה חוזרת בתשובה והיא מסתכלת אומרת מה נסגר איתו הוא לא הוא גדל עם כפית של זהב עם הקדוש ברוך הוא חרדי הכל אני מגיע מעולם החושך והוא הוא הולך לשם הוא המשכה אותי מהתור אמרה

אני לוקחת אותך עכשיו לפיצה יש לי כמה שאלות ששאול אותך אמרתי לה אוקיי בסדר הייתי ילד טוב לא מתנגד יותר מדיי הא מושיבה אותי לפיצה אומרת לי תגיד אתה יודע למה הקדוש ברוך הוא ברא את העולם אמרתי לה לא באמת אני חושב שהיה לו משעמם ה אומרת לי למה אתה שומר שבת אמרתי ו כי כתוב בתורה היא אומרת לי איןו סיבה למה אתה מניח תפילין אמרתי גברת אני באמת לא יודע ואז פתאום קלטתי שאני לא יודע שום דבר על ידות אבל באמת אני לא יודע שום דבר על יהדות והיא מתחילה להביא לי מידע שהבחורה הזאתי כולה לפני חצי שנה התחילה לחשוב על יהדות והיא יודעת היא פתאום נהיית פרופסור א בשלב מסוים היה איזה ליל שבת אחד שישבנו אחרי איזה שבוע

או שבועיים שישבנו עוד פעם בשול ליל שבת ואמרתי שלום לאיזשהו מישהו שהכרתי אותו בתור שותף שלי לחדר כושר שהייתי כלל פעם שוא לחדר כושר לפני הצבא באותה תקופה הייתי עדיין בתוך הסדיר בצבא ואמרתי לו שלום על הדרך היא אומרת לי אתה יודע מי זה אמרתי לה לא היא אומרת לי זה הרב מוטי ברגר אחד מהמרצים הכי גדולים באש תורה לך אליו אל תבוא אליי בשאלות אה אני מתבייש אתה מכיר את זה שאתה פתאום לא בא לך היא אומרת לי לא לא לא תפסה אותי באוז אומרת עכשיו אתה הולך אליו אז קבענו ל של ש אחר כך זה היה ליל שבת בבית מדרש שלש התורה הוא ישב דיבר איתי שלוש שעות פשוט הסביר לי את הכל על רגל אחת ואני הגעתי על החלטה אני לא נוסע ל

הבסיס לפני שאני עובר בגאול מלכי ישראל נכנס לפסטר קונה כיפה שחורה וואו קודם כל לא יודע אם אני עכשיו חרדי או לא אבל בוא הצרת כוונות וזה היה שלב שבו התחיל התהליך התחיל התהליך תגיד לי א אתה מצליח למחול לאותו אחד שזרק אותך מהישיבה קשה כמה פעמים שאני מנסה ואני אומר אני עוזב עזוב שחרר שחרר שחרר תראה יצאת בן אדם טוב יצאת אבא למופת אני ב אני בעל תפילה אנשים אוהבים שאני ניגש חזן כאילו בחייה עזוב אתה מאמין בקדוש ברוך הוא אז משחרר אבל כשעושים לך משהו שהוא עול קשה לוותר בן כמה הוא היום צריך להיות אני מאמין שה המאוחרות שלו 60 כבר ראית אותו פגשת אותו מאז כן פגשתי אותו בדיוק באיזשהו פעם אחת שחזרתי ממילואים

גרתי ליד זיכרון מוריש באותה תקופה ייתי על מדים ואני רצתי לתפוס מיירי ומניין ואמרתי לפני שאני מחליף אני קודם כל הולך להתפלל וזה ערב יום כיפור זה היה ערב ערב יום כיפור ליל ערב יום כיפור ואני רואה אותו ניגשתי א אמרתי לו הרב אני לא יודע אם אתה זוכר אותי אבל קוראים לי רובן בקר הרב זוכר לא א לא זוכר אותך אמרתי לו הרב כך וכך קרה וקשה לי למחול אז הוא אומר לי תראה אני לא זוכר ממש את המקרה שלך א אני מאמין לו יכול מאוד שהוא לא זוכר אבל הוא אומר לי דע לך שפתחנו ישיבה לבחורים מתקשרים בראש שלי מאחורה לאלא רציתי לביש אותו אמרתי לו אתה מכיר את המשל עם הגשר והחור אמרתי לו אוקיי אז כאילו לעצמי אתם בונים בית

חולים מתחת לגשר במקום לחנך את הבחורים ל לאמונה יותר חזקה ולא להגיע למצב שבו יש לך נשירה כל כך גדולה ברחוב ו לא לבדוק פנימה למה יש נשירה כל כך גדולה אלא לבנות עכשיו ישיבות למתחזקים זה בית חולים מתחת לגשר זה וככה בעצם הסתיימה השיחה שלכם אתה מאמין שתצליח למחול לו באיזשהו שלב אחרי שכבר סיימת את התהליך סיימת אני מאוד רוצה אבל הייתי רוצה לדבר איתו באמת לדבר איתו באמת להגיד להוציא הכל כי בלי ש הוא יקשיב הוא הקשיב אני לא אגיד שהוא לא הקשיב אבל הוא לא קיבל כי הוא לא הוא לא זכר הוא לא זכר הוא לא לא יכול להות שהוא באמת לא זוכר אני לא יודע אבל אבל זה כמו בשלום בית אני לא סתם שואל את זה כי אני אני אני

בטוח שבמהלך החיים שלך גם אחרי שכבר ברוך השם אתה נמצא חזרת חזרת הביתה מה שנקרא עדיין יש רגעים שבהם אתה מתמלא בכעס פנימי כן על אותו אחד כן ואתה מנסה לשכנע את עצמך טוב תרפה אנחנו כבר אנחנו כבר הרבה אחרי תרפה אני בן 45 זה היה לפני 30 שנה הדבר הזה זה לא עובד אני לא יודע אין לי תשובות אני חושב שכמו שניסיתי להגיד מקודם זה כמו בשלום בית אם יש איזשהו אי הבנה או לצורך העניין חס ושלום מישהו מריבה בתור בן בני זוג לא משלימים לפני שכל אחד יושב ומוציא את הכל החוצה ש בגל שהתחלנו לדבר על זה סתם מעניין אותי כשאתה בלילה לפני השינה מתחיל ק כמעט כל לילה אני חושב על זה מה עם הרב הספציפי אני לא אגיד את שמו אני לא

רוצה לבייש אותו אבל כן אני אני כמעט כל לילה זה עובר לי בראש ולפעמים זה נדודי שנה פנימה כן הדברים זה עד היום ועבר כבר איזה 30 שנה כאילו שחרר אבל לא כשעושים לך משהו שאתה באמת יודע שהוא לא היה נכון וזה כאילו אליי זה מסתער כ מישהו שהיה לו פשוט אגו אתה יודע זה מזכיר לי את הסיפור הרב כן הרב רצה יש לי טיפ בשבילך רובן נשמח תראה אנחנו שרוצים לבוא לבן אדם שעשה לנו רע ואנחנו רוצים למחול לו אבל קשה לנו אז נזכיר לעצמנו דבר אחד שהקדוש ברוך הוא גם כן גם אנחנו פגענו בו קשים שהוא מח לנו וזה אנחנו לפעמים עשינו דברים הרבה יותר גוים ג אז אנחנו כמו שאנחנו זה מידה כנגד מידה אנחנו רוצים שהקדוש ברוך הוא מכ לנו אנחנו

מוכלים ברגע שאנחנו מוכלים ומשחררים את זה דרך אגב השחרור הוא זה לקחת איזשהו עכשיו שסק של תפוחי אדמה ששוקל איזה 200 קילו שיושב לי פה על על הכתפיים ואני הולך איתו ככה כל הזמן ולא זז איתו רגע תעזוב תשחרר את השק הזה תשתחרר תקדם הלה אני אשמח לדעת איך משחררים רק הנה זאת הנקודה הרב איך משחררים זה שהוא בעיה פסיכולוגית כלשהי הנה אנחנו רוצים עכשיו לשחרר אנחנו רוצים שהקדוש ברוך הוא ישחרר גם אותנו ממה שאנחנו עשינו אז כמו שהקדוש ברוך הוא ישחרר אותנו אנחנו משחררים כשאנחנו משחררים הקדוש ברוך הוא משחרר זה בעצם כל המאויר חזל אומרים כל המאויר על מידותיו על מידותיו מעבירים לו על פשו מה יותר טוב מזה אני רוצה

שישחררו אותי גם כן אז אני מעביר אני רק אשמח לדעת איך משחררים אתה יודע אתה יודע רובן אני חושב אני הקטן שמעתי ודיברתי עם לא מעט א חבר'ה שתה יודע לפ כם בחורי ישיבות שבכלל במהלך החיים שלהם עשו להם כל מיני דברים שהם קשה להם לשחרר אבל הרב יגיד אם אני טועה יכול להיות שאני טועה עד שלא תתקיים השיחה האישית בנכם שמציפים את הכל על השולחן כן זה לזה אני לא תהיה ל שזה יקרה כן הייתי רוצה מסכן הראש ישיבה הוא בכלל נפטר אני איתו אני כבר לא יכול לדבר אבל המשגיח אבל אמרת דבר נכון קודם לכן אתה רוצה לדבר איתו אני חושב לא בשביל אף אחד בשביל עצמך הדבר הכי נכון זה ללכת ולשבת איתו ולדבר איתו ולהציף את הכל ואז הכל זה

יוצא החוצה זה לא נשאר בפנים עמוק כמו כמו זה כל הזמן זה זה כמו אם לא הגעתי לרעיון הזה רק בשביל כדי שאני כנראה איישם את זה עכשיו מ מכאן אז א הלוואי בזרת השם אבל תשמע הסיפור שלך הוא סיפור מדהים והצלחת גם ואתה גם שר ואתה ואתה עושה כל כך הרבה דברים טובים ואתה יודע מה אני כן הייתי רוצה להרח אותך שוב אחרי השיחה שלך עם עם עם אותו רב שבעזרת השם ספר לנו איך איך לאותם אנשים שקשה להם לשחרר איך עושים את זה באמת צריך אני יכול לשאול שאלה אחת ח כן בטח הרב אתה סיפרת לנו על החתונה של האחות על המבטים בין החתן והכלב אתה אומר ככה אני רוצה תגיד איך יכול להיות זו שנפגשים שלוש שלושה ארבעה פעמים חמישה פעמים מגיעים

לחופה עם כאלה אנרגיות עם כזו קמיה זה כלפי זה זו היא כלפי והוא כלפיה איך זה עובד הרי הרי בעולם האחר במגרש האחר איך אמרת חיים כמה שנים ואת זה אני לא רוצה נכון וזה אני לא רוצה אבל איך זה איך איך מגיעים למצב שאנחנו עושים שדור ואתה רואה את החתן וא הכלה אתה אומר ריבונו של עולם איך זה עובד אז זה תמימות בסופו של דבר זה תמימות הם באמת לא יודעים מה הם הולכים לעבור בחיים אלי ם צורך העניין הקדוש ברוך הוא עכשיו מה שם מולי מסך ומראה לי את מה שאני הולך לעבור עכשיו אני סוי כבר 22 שנה מה אני ואשתי הולכים לעבור ב-22 שנה הקרובים הייתי רועד מפחד אני לא מדבר על הפחד מה שיהיה אני מדבר רק על הנקודת זמן שעכשיו הזוג

הזה עומד תחת החופה מסתכלים זה על זה בכזו קמיה איך מייצרים את זה איך זה עובד יש לי תשובות לכך יש בזה אבל סוג של תמימות בסופו של דבר כי כל עוד לא עברת את כל הדברים הבאים שיש לך בחיים מה שנקרא אז יש בך איזשהו תמימות מסו והתמימות הזאת היא טובה המבחן הגדול הוא אחרי אחרי החתונה איך משמרים את התמימות הזאתי זה לכל זוג רובן אני מדבר על הזוג הזה שעכשיו נפגשו שלוש ארבע פעמים אני מתמקד איך יוצרים את זה את ה את ה את הדבק הזה ודבק באשתו בצורה כזאתי ברמה כזאתי עצומה כי אני עורה חופות ואני א חופות את הזוג איך מסתכלים איך זה עובד זה זה זה גם טוב אני לא אומר שלא בלי קשר למה שיהיה לאבא אני מדבר על הזוג הזה

שעושים את זה תוך שלוש ארבע חמישה מפגשים איך אז אני אגיד לך מה כן כי העיקר שמה שהתהליך שעובר הזוג הזה אצלנו זה שיחות בדיוק זה מה שעש ושיחות וקשר איך אנחנו הולכים לנהל את החיים איך אנחנו הולכים לנהל את הזוגיות שלנו איפה הולכים לגור הכל מסודר והקשר הגדול ביותר בין בני הזוג זה השיחה זה השיח טוב ראובן אני חייב לומר לך שהשיחה איתך היייתה מרתקת ואני באמת ככה ממש יהיה מעניין לדעת אחרי שיחה שאתה מוציא את הכל כל מה שיש לך מה מה מה קרה בסוף אני מניח שהארי מוכל וסולח הראשון שתאמר באותו יום יהיה עם הרבה רת לגמרי זה כנראה מרב כאלי כמו שהרב אמר אנחנו לא שמים לב כשאנחנו נמצאים בתוך סיטואציה שאנחנו סוחבים

עלינו בעצם איזשהו שק מסוים אנחנו ממש לא שמים לב ואני ממש מרגיש שיש עליי משקולת מסוימת והיא משקולת מאוד מאוד כבדה והכעסים האלה שמסתבר ולא נותנים לך באמת להתקדם הלאה לשחרר אותם אני משתדל אני באמת יעבוד על זה רובן בקר תודה רבה לך תמשיך לעשות דברים נפלאים כמו שאתה עושה היום שער ועושה כל כך הרבה דברים טובים כן אנחנו מארחים הרבה מגיעים אלינו בחורי ישיבות אליי הביתה איזה יופי אי מגיעים אליי הרבה פעמים חיילים שמגיעים ומתארכים ומה שנקרא להכיר את היהדות ולהכיר את היהדות זה לא רק להכיר את זה לאנשים חילוניים גם אצלנו צריכים להכיר את מבין למה הקדוש ברך הוא העביר אותך אתת מבין אז זה עדיין היה כואב אבל בכל אופן תודה הקדוש ברוך הוא זה היה שבט המסלול רובן תודה רבה בקשה ודות