קצר ולעניין: מעמד האישה - הרב אייל אונגר (עם כתוביות בעברית)

שלום וברכה. היום אנחנו נרצה לעסוק בנושא האישה, מעמד האישה, משמעות האישה. נרצה להתייחס למספר שאלות שאנחנו מוצאים שאנשים שואלים על מה שכתוב בספרות, ביהדות על האישה. נקודה אחת בולטת שהרבה אנשים שואלים, מרגישים לא בנוח עם שאלה, אמירה שאומרת כך: למה כתוב "נשים דעתן קלות?" זה לא נשמע טוב, זה לא נשמע מעודד, זה בטח לא מפרגן. איך אנחנו מבינים את המשמעות של "נשים דעתן קלות?" ומה המשמעות של הברכה שהאישה אומרת כל בוקר בברכות השחר, "שעשני כרצונו?" אנחנו רוצים להתייחס לשאלות האלה ויחד לאתגר את מערכת החשיבה ולראות אם אפשר להשתחרר מדעה קדומה ולהגיע אל זווית ראייה חדשה, אל תפיסה חדשה, אל הבנה יצירתית יותר,

אבל גם נכונה. לא רק יצירתית ולא נכונה. נכונה. בואו ונתחיל להגדיר את מערכות החשיבה של האדם. מערכות החשיבה של האדם בספרות היהודית הן בנויות בצורה כזו: יש חוכמה ויש בינה ויש דעת. אלה שלושת הממדים הממצים את מערכות החשיבה שעליהן אנחנו נדבר כעת. חוכמה היא היכולת של האדם לקלוט מידע. כאשר אני קולט מידע, קוראים לזה חוכמה. בינה היא היכולת לנתח את החוכמה. בינה היא היכולת של האדם לנתח מידע ולבנות ממערכות החשיבה הקיימות - מסקנות. אם אני יודע שיש לי עגבנייה ויש עוד עגבנייה, זה מידע, זה חוכמה. אבל כאשר אני אומר שאני לוקח את העגבנייה וחותך אותה לשניים, ואז יהיה לי אחד ועוד שני חצאים או אני מוסיף את שניהם

ביחד, ואז יהיו לי כבר שתי עגבניות - זה כבר להשתמש בחוכמה, לזה קוראים בינה. מערכת החשיבה שחושבת עם המידע, הנתונים הקיימים - לזה קוראים בינה. אז יש חוכמה - המידע ויש מערכת החשיבה, לנתח את מערכות הידע שכבר יש לי - לזה אני קורא בינה. יש חוכמה ויש בינה. הממד השלישי הוא קרוי דעת. מהי דעת? דעת היא כבר לא ממד כל כך אינטלקטואלי, זה גם אינטלקטואלי אבל פחות. הדעת היא מלשון משמעות של התחברות. איפה רואים את זה? התשובה היא, התורה הקדושה האומרת כך: "והאדם ידע את חווה" ואז "ותהר ותלד את קין." כלומר, האדם ידע את חווה, התחבר לחווה, ואז נולד קין. המושג, ביהדות בכל אופן, אולי לא בשפה המודרנית כיום, אבל ביהדות,

השפה, המילה "דעת" הכוונה היא התחברות. ומה המשמעות של התחברות? אם והיה ועכשיו יש לי לדוגמה רעיון, יש לי עכשיו מניה שאני רוצה להשקיע בה. אני שמעתי עליה - זה חוכמה. ניתחתי אותה - כמה היא מצליחה ואיך היא מצליחה, היא עולה, לא עולה מגמה, כמה ואיך - זה כבר בינה. עכשיו אני נחוש לעשות ולהשקיע ולשים את הכסף - זה כבר הדעת. המיקוד והנחישות בידוע לי ובמה שניתחתי - לזה קוראים דעת. עכשיו אני מתמקד ועכשיו אני נחוש. להיות נחוש זה טוב או לא טוב? התשובה היא - תלוי. בהרבה מאוד מקרים יכול להיות שעכשיו אני נחוש ובעצם אני עקשן ואין לי גמישות. לדוגמה, אני עכשיו מוכן להקריב הכול כדי את העבודה הזו להשיג, את המעמד הזה

להשיג, את התואר הזה להשיג, את החברה הזו להשיג. כמה אני משקיע? כמה אני מתאמץ? כמה אני מאבד? אני מאבד כל כך הרבה דברים לפעמים בדרך שאולי זה לא משתלם. אולי בשביל להשיג את העבודה הזו, את המשכורת הזו, את המעמד הזה איבדתי את האישה, איבדתי את הילדים, איבדתי את הבריאות. האם זה ישתלם או לא? לא תמיד. אולי כן, אולי לא. אם לא, למה לא? התשובה היא כי הייתה לי את התכונה של עקשנות, הייתי עקשן ולא הייתי מספיק גמיש להגיד: רגע, עד כאן! הוא הצליח, היא הצליחה, הם הצליחו אבל אולי זה לא מתאים לי, אולי זה לא בשבילי. זה הזמן לעשות רגע סטופ, בוא נלך אחורה ובוא נתחיל להיות גמישים ושינוי מסלול, כיוון חדש בחיים. אבל לא

פעם האדם, הוא מגלה עודף עקשנות: לא, לא, אני אשיג את זה וזו המטרה ובכל מחיר אני אשיג את מה שאני רוצה. זה לא בהכרח מעיד על נחישות שתוביל את האדם לקראת חזון, לפעמים זוהי נחישות שתוביל את האדם לעקשנות ולהתרסקות גם כן. דעת היא התחברות, כמה אני מתחבר לרעיון, כמה אני איתו עד הסוף. האם טוב להיות נחוש? לפעמים נהדר. האם טוב תמיד להיות נחוש? לפעמים זה מוביל לקראת עקשנות. כשאנחנו אומרים שלאדם יש דעת הכוונה היא כמה הוא מחובר לרעיון, האם הוא נחוש לקראת המטרה או עקשן לקראת המטרה. כשאני אומר ש"נשים דעתן קלות" מה הכוונה? הכוונה היא שיש להן נחישות, אבל הנחישות שלהן היא קלה יותר וזה היתרון שלהן. היתרון שלהן שיש

להן יותר גמישות. לנשים יש יותר גמישות. יש להן מטרות, אבל יותר יכולת להתגמש ולהגיד: אם זה לא עובד ככה, זה עובד בצורה אחרת ואם לא אז פעם אחרת ובוא ניכנע ונוריד ראש. וזה לא פעם יתרון גדול בחיים. זו המשמעות של "נשים דעתן קלות." הדעת שלהן, ההתחברות שלהן לקראת המטרה לפעמים היא קלה וזה יתרון אז זו המשמעות האמיתית. למה האישה זכתה לזה? למה יש לאישה את זה? התשובה, כי אומרים רבותינו בתורת הקבלה והנסתר דבר מעניין. לאישה יש יותר בדרך כלל אמונה מאשר הגבר. בשביל להבין מה אנחנו מדברים, בואו ננסה קצת לדייק ולחדד מה המשמעות של אמונה. יש הרבה אנשים שאומרים: תקשיב, אני לא בסיפור הזה של אמונה, כלומר מה שאני רואה

אני מאמין ומה שלא - לא. אני אדם מאוד ריאלי. אני אדם מאוד מאוד הגיוני. תקשיב, זה אני. אני אדם שעובד עם לוגיקה. ולא פעם האדם גם כן גאה בעצמו כשהוא אומר אמירה כזו, והוא לא מבין כמה לא כדאי להתגאות באמירה כזו. למה? התשובה היא, אומר הרב דסלר, בעל "המכתב מאליהו", דבר מעניין ולכאורה גם פשוט. בואו ותיקחו בן אדם לפני 50 שנה. הוא חולם שלכל אחד יהיה טלפון נייד ברחוב ואנשים ידברו עם מי שנמצא בקצה העולם ויוכלו לתקשר עם העולם כולו. תגיד, אתה נורמאלי? לא, באמת, על מה אתה מדבר? בוא תקשיב, בוא תהיה נורמאלי, בוא תהיה רגוע, בוא תהיה עם הרגליים על הקרקע, בוא תתמקד. מה שיש זה מה שיש, תהיה הגיוני. אתה רואה בכלל

כיוון לאופציה כזאת? אתה מוכן להירגע? חבל, אתה סתם תתאכזב. ציפיות מייצרות אכזבות ואכזבות מייצרות מצב רוח מדוכדך. עזוב, בוא, תוריד ציפיות, יהיו לך חיים יותר רגועים. כמה לא היינו גאים במי שהיה מוריד את הציפייה לאותו אדם, אבל אותו אדם שהוריד לאנשי החזון את הציפייה, האם הוא לא אדם גאה בעצמו שהוא אדם מאוד מאוד ריאלי? מאוד מאוד הגיוני? מה זה להיות ריאלי? מה זה להיות הגיוני? בהרבה מאוד מקרים כשאדם לא קורא נכון את התמונה ואת ההגדרה, להיות ריאלי ולהיות הגיוני זה בעצם להיות נכה רוח, זה להיות אדם שלא שואף, זה להיות אדם שלא רואה מעבר למה שכאן ועכשיו. מהי תקווה? מהו חזון? אם לא אמונה והיכולת לייצר עתיד

חדש? את העתיד הישן כולם יודעים לייצר, להיות מה שעכשיו כולם יודעים לעשות כי זה פשוט להיות עכשיו, אבל החוכמה היא ללכת מעבר למה שכאן ועכשיו, עוד יומיים. אני רוצה להוביל עוד יומיים או עוד שנתיים או עוד 20 שנה את החברה להיות יעילה יותר, טובה יותר - אם זה התקדמות ברפואה ואם זה התקדמות בטכנולוגיה ואם התקדמות בכל תחום אחר, אני רוצה שיהיה יותר נגיש, יותר טוב, יותר יעיל. זה, אין את זה עכשיו. כל העולם כולו הוא נע קדימה בעזרת אמונה, בעזרת חזון, בעזרת מעבר למה שכאן ועכשיו. הנתונים לא מראים את מה שיש, הנתונים לא מראים לפני 50 שנה שלכל אדם יהיה טלפון ביד ויוכל לדבר עם אנשים בקצה העולם, אבל האמונה היא לא

מתייחסת אל הנתונים, אלא אל מה שמעבר לכאן ועכשיו. זוהי האמונה. האמונה היא היכולת להתייחס למה שלא נראה. לאישה יש בהקשר הזה יותר אמונה. למי שיש יותר אמונה, הוא גם יותר גמיש. ולמה? אם לדוגמה עכשיו פיטרו אדם מהעבודה שלו, הוא מתוסכל, הוא עצבני, הוא כועס. מתי אדם עצבני? מתי אדם כועס? יש לו תוכנית מסוימת והוא אומר לעצמו: אני חייב שהתוכנית תתנהל בדיוק כמו שאני מצפה, בדיוק כמו שאני רוצה, ואם זה לא, אני אכעס, אני אתעצבן. למה? התשובה כי לאדם הזה אין אמונה, אין ראייה מרחבית מעבר למה שהוא מכיר. לא, לא, תקשיב, העבודה הזו היא תפרנס אותי והיא תעניק לי ורק דרך זה אני יכול להצליח. הגיע פעם אחת אדם אל רבי ישראל

הכהן מראדין והתחיל לבכות. למה הוא בכה? הוא היה בעל עגלה, היה כמו נהג מונית אבל עם סוס, והסוס מת. וכשהסוס מת הוא בכה. הוא הגיע אל רבי ישראל הכהן מראדין, המכונה "בעל החפץ חיים," התחיל לבכות. החפץ חיים בכה יחד איתו. למה החפץ חיים בכה? החפץ חיים בכה: אתה בוכה כי מת לך הסוס, ואני בוכה כי אתה חושב שהפרנסה תלויה רק בסוס. עצם זה שאתה מאמין שהסוס זה מקור הפרנסה, עצם זה שאתה נעול, עצם זה שאתה מקובע - זו הסיבה לבכי הגדול ביותר שיש. אם אתה מאמין שהפרנסה היא רק מהעבודה הזו, רק מהחברה הזו, רק מהקהילה הזו רק מהמעמד הזה, רק מהתואר הזה, זה הקיבעון. מתי אדם מגיע לכעס, תסכול ואכזבה? כשהוא לא רואה עוד אופציות

בחיים, הוא לא רואה עוד מרחבים חדשים וגישות חדשות, חלונות חדשים שיכולים לאפשר לאדם את פריצת הדרך שלו. היות שהוא לא רואה את זה הוא מתוסכל, הוא כועס, הוא מקנא, הוא מאוכזב כל כך. מה חסר לאדם הזה? היכולת לראות מעבר לכאן ועכשיו. לא, אני גדלתי שרק אם יש לך דעות תצליח, אני גדלתי - רק אם אתה בריא אתה יכול להיות אדם חייכן, אני גדלתי - רק אם אתה נשוי פעם אחת, פעם שנייה זה כבר לא עובד. אני גדלתי על כל מיני דעות כאלה ואחרות. זה נקרא דעת כבדה, אדם, שאיך אומרים היום? כבד מדי, הוא לא פתוח, הוא לא גמיש. מהי דעת קלה? דעת קלה היא מחמאה, דעת קלה לא באה משאיפה, דעת קלה היא ביטוי של אדם עם אמונה. מתי יש לאדם דעת

קלה? לאדם יש דעת קלה מתי שהוא לא נעול והוא פתוח לאופציות אחרות בחיים וזו תרופה לדיכאון, לכעס, לקנאה. למה? כי אז האדם רואה אופציות אחרות בחיים שלו. אבל זוהי גישה שאדם צריך לפתח בחיים שלו. בואו נחזור אל האישה. כשאנחנו אומרים שלאישה יש יותר אמונה ולכן הדעת שלה היא קלה יותר, לאישה יש יותר אמונה ולכן היא גמישה יותר. בואו נתחיל לתרגם: דעת קלה - הכוונה גמישה, וגמישות באה בגלל שלאדם יש אמונה. ומהי אמונה? כאשר אדם הוא לא מקובע למה שאני רואה, למה שמעבר לכאן ועכשיו. על בסיס זה בואו ונדייק דבר נהדר. התורה אומרת, כאשר בורא עולם בורא את האדם, "נעשה אדם", מה זה "נעשה אדם?" בורא עולם אומר "נעשה", בוא נתייעץ.

עם מי הוא מתייעץ? עם המלאכים: כן כדאי, לא כדאי? מה אתם אומרים? יעיל, לא יעיל? "נעשה" - לשון רבים, מתייעץ. על מה אנחנו מתייעצים? על מה שאנחנו לא בטוחים. כן כדאי, לא כדאי, כמה כדאי. על מה מתייעצים? על מה שלא בטוח. לגבי בריאת האישה, מה התורה אומרת? אעשה, "אעשה אישה." את האישה אני אעשה - לשון יחיד, כבר לא מתייעץ. למה הוא לא מתייעץ? אומר הרב הירש, מכיוון שהאישה היא רוחנית יותר. למה היא רוחנית יותר? כי יש לה יותר אמונה ולכן הדעת שלה היא קלה יותר. היות שהיא רוחנית יותר לכן עליה אין ספק שכדאי לברוא אותה. יש לה יתרון ולכן היא פטורה מתורה ומצוות. למה? מכיוון שהיא כבר רוחנית כי כל מטרת התורה והמצוות היא

לרומם את האדם, להפוך אותו מעבר לכאן ועכשיו בעולם החומר, אלא גם לממד רוחני. הממד הזה כבר מוטבע יותר באישה ולכן האישה אומרת "שעשני כרצונו" כי היא קרובה יותר אל רצונו של בורא עולם. אז לכן "אעשה לו", לאדם, את ה"עזר", את האישה. למה? לשון יחיד. כי אין מה להתייעץ, כי ברור שהיא טובה יותר. איך זה בא לידי ביטוי? באמונה. איך האמונה באה לידי ביטוי? בדעת הקלה, היכולת לגלות גמישות. אז בואו ונסכם: אם שאלנו מדוע נאמר על אישה "נשים דעתן קלות- " אם עד היום חשדנו שזוהי אמירה שכדאי להסתיר אותה כי לא נעים לומר אותה, אז אם אנחנו מעמיקים בדברים ונכנסים להגדרות כפי שהם מוגדרים בספרי היהדות, חוכמה, בינה ודעת: הבנו

שדעת, הכוונה היא היכולת להיות נחוש. דעת קלה - זוהי היכולת להתגמש. מי מתגמש? מי שלא נעול רק על אופציה אחת, אלא יש לו מרחבים רבים. מי זה? מי שיש לו אמונה. אז לאישה יש דעת קלה, כי יש לה יותר אמונה ולכן היא קרובה יותר לרצונו של בורא עולם, לכן היא אומרת "ברוך שעשני כרצונו." ובכך נוכל לחדד את זווית הראייה על האישה בצורה שהיא ודאי איכותית, מכבדת ומעמיקה הרבה יותר. בהצלחה.