"הייתי בהישרדות על הנפש שלי": אהבה ארצמן על המעברים המטלטלים בחייה

לא סיימים בית ספר זה מוזר זה לא משהו שעושים כאילו זה

אהבה

כן

מה שלומך

בסדר גמור

אני אוהבת את השם שלך

תודה

עכשיו ספרי לי למה קראו לך אהבה

האמת שכל אחד נותן גרסה אחרת לסיפור כאילו כל פעם אני אומרת כאילו את מה שאני חושבת ש שקראו לי ככה ואז ההורים שלי אומרים משהו אחר כאילו

ספרי לי את כל הגרסאות

כן בעיקרון השם שלי אמ אמ נולד מזה שאמא שלי חשבה עליו בלי קשר א היא לא שמה על זה אף אחד כאילו משהו כזה היא ממש אהבה אותו

ואני הבכורה אז אה

מתוך

שישה

שישה אחים

מתחתיי חמישה אחים א וההורים שלי ממש הרגישו כאילו זה מה שהם אומרים לי כאילו זה הכי קיצ'י אבל ממש ברגע שאני נולדתי הם הרגישו שהאהבה ביניהם התחזקה

וואו

כן ממש יפה

זה שהם הרגישו א אני אומרת שהם גם אהבו אותי וזה וכאילו כל הגרסאות והם כאילו

אוקיי א אבל בגדול זה אהבה וגם כאילו השם ממש משפיע על האדם ממש אז אני ממש מרגישה שכאילו השם הזה ממש הולך איתי כאילו

את מרגישה אהובה

לא רק אהובה אני יודעת מאוד להראות אהבה אני מאוד מראה אהבה לפעמים כאילו יותר מדי אפילו ברמה

תקשיבי זה טיפ לאמהות

אם הם רוצות שהילד שלהם יאהב וירגיש חד משמעית לקרוא ככה למרות שאל תקרא אני אוהבת שלי הייחודי שלי

אבל יש לכם עוד שמות ייחודיים במשפחה ספרי לי עליהם

כן אה תואר אחריי

כן

ואז יש את יגה ליבי ואז יש את טל תחיה קורן משה ובראשית האחרונה

אמאל'ה אני לא יודעת מה אני אוהבת יותר

את שלי את צריכה להגיד

את שלך אני אוהבת את שלך

אוקיי זהו אמרתי במבחן

כן

א יופי טוב אנחנו נדבר היום כתוב לי נשירה מבית ספר

אני לא רוצה לקרוא לפרק שלנו ככה

ואני רוצה להתלבט ביחד איתך

איך אנחנו נקרא לנושא הזה

האמת שזה קצת זה קשה כי שירה זה כאילו אוטומטית עושה את זה כדבר שלילי ולא חיובי ולא איזה משהו כזה לא נשירה

נשירה אט

אמ כאילו אפשר כאילו לעזוב או אפשר כזה בחירה בעצמי אפשר כאילו

המון דברים כאילו לעזוב בית ספר בסוף זה משהו שהוא זה לא כאילו זה לא מילה שהיא

אז בוא נגיד את זה בלי לחבש את זה קפצת לא מעט בתי ספר ממקום למקום עד שמצאת את שאהבה נפשך

אוקיי אז בוא נגדיר את זה ככה ככה פחות או יותר ותכף נצלול אל תוך העניינים והקהל יבין שבעצם עברת איזשהיא מסכת א א נגיד מורכבת במהלך שנות הלימוד זאת אומרת זה לא ככה כמו רוב ילדי ישראל אני רוצה להאמין שגדלים בבית ספר אחד היא מנהלת אחת, מנהל אחד אמנם מורים מתחלפים אבל פחות או יותר איזשהיא יציבות מא' ועד סוף הלימודים או באותו תיכון וכולי אצלך התמונה הייתה נראית קצת אחרת אבל לפני שאנחנו נדבר על הקפיצות מבית ספר לבית ספר בואי תכניסי אותי לאווירה של איזו ילדה היית אני מבינה שהיית אהובה תני לי עוד משהו

א ביסודי בכללי אני מאוד מאוד מאוד בן אדם חברותי תמיד כאילו היה לי באמת ברוך השם המון חברותי

ותמיד גם אה כאילו הכנסתי לזה מאוד מאוד חשיבות גדולה. כאילו באתי תמיד בבית ספר בשביל זה. הלימודים באמת לא עניינו אותי. כאילו הייתי מאוד תחושה של כאילו אני באה בשביל כאילו פשוט פשוט כיכיף כאילו כיכף לי לחברה כיף. אני מאוד בן אדם שיוזם אני יוזמת המון כזה פילויות דברים נהנה אז מאוד הייתי כאילו כזאתי.

את ב-19 היום?

כן.

לא סיפרנו. כן.

נכון. אני ב-19. א זהו. אז כאילו הייתי הייתי מאוד ילדה שכאילו שאוהבים אותה. בבית ספר כאילו בלימודים זה פחות עבד. אבל תמיד היה לי כאילו את ה תמיד כאילו הייתי ממש בסטי של המורות וכזה כאילו תמיד הייתי מאוד מאוד בקשר עם כולם

וואי

כן

עד ש

עד ש עד שזהו סתם גם בט י הגעתי לפנימיה עכשיו

שנייה שנייה שנייה שנייה לפני הטי פנימיה רגע א' עד ו את לומדת א' עד ח את מצליחה לשרוד במקום אחד

טוב לך נעים לך לימודים לא 190 אבל זה בסדר

נכון הבית ספר ספר זה מאוד שוני הוא בית ספר שהוא מאוד קטן

איפה למדת

בנוף הגליל אני גרה בנוף הגליל לא אמרתי את זה

אני גרה בצפון

זאת אומרת זה בית ספר חממה כזה משהו קטן תמידים

משהו קטן ממש הייתנו גג 100 אה

וכאילו גם עכשיו אין הרבה א אבל זה מה שכיף בבית ספר הוא מאוד משפחתי כל המורות הם חברות של אמא שלי כאילו כולם

זה לא תמיד טוב

נכון אבל נכון אבל אני מאוד גם מאוד בן אדם חברי אז לי היה כיף את זה כאילו אז מאוד אה מאוד כאילו הכל הכל ממש משפחתי את כאילו כולם בקשר עם כולם הכיתה ח בקשר עם כיתה א' כאילו ממש הכל מא' עד ח את עוברת חוויה טובה

מאוד

כן

בבית ספר בבית בשכונה נשמע שהכל

הולך לכיוון טוב

נכון

עד ש

עד שעברתי לפנימיה

למה אם הכל טוב

כי אין אופציה אחרת כאילו כל כך כאילו

אה אין בית ספר בנוף הגליל

לבנותלא יש לך בעד אבל זה לא זה זה לא מתאים לנו כאילו

אתם באים מבית דתילומי

כן

מיותר לציין ח כל השמות היפים שציינת כן

אוקיי כן אז וגם אני מאוד רציתי פנימיה מאוד רציתי כזה לתת עצמי בית ולהתבגר ולגדול ולהיות עצמאית

וגם מאוד אני אוהבת את כל החברה לישון עם חברות זה עניין לי אני מאוד מאוד כזאתי מאוד לא חשבתי על משהו אחר

זאת אומרת זו הייתה האופציה ה זאת האלטרנטיבה אין בכלל משהו אחר לשם הולכים הולכים בפנימיה אחרי שמסימים א' עד ח

כן זה היה מאוד כזה ברור

אני שמעת אז אולי צריך באמת לפתוח ח סוגריים כי הרבה פעמים כשאומרים ילד שהולך לפנימיה זה נשמע רווחה זה נשמע לא היה טוב בבית ויש עוד כיוון אני חושבת שהוא מאוד רווח בדתי לאומי

נכון שבעצם

מי שלא הולכת לפנימיה היא קצת בדיוק לפנימיה לאולפנה משהו כזה לישון עם בנות להתחזק להתעצם ברוח בנפש לבנות עצמאות נכון

ממש

אז אני פותחת עוד סוגריים אני הייתי באולפן התלקנה

אה גם אמא שלי

באמת בתור מורה או בתור תלמידה

לא תלמידה

אבל אני לא יודעת אם אני מכירה אותה לא דבר על זה אחר כך. באמת עכשיו כשאת מחזירה אותי לשנים האלה שכן הקלתי הכרתי יותר את המשפחות הדתיות לאומיות זה זה כאילו זה אפילו אין זה מאוד מקובל. זה כמו א זה כמו בעולם הכלי ללכת לצבא זה כאילו חיה כאילו אולפנה

ופנימיהפנימיה

כאילו זה גם כאילו גם מי שהייתה יוצאת נגיד כאילו היו כאלה נגיד שהם לא היו בפנימיה אז הם היו כאילו לא בחברה כל כך כאילו לא היו

האקסטרניות הם היו הם היו פחות בודסעה מי הם מה הם

נכון כאילו הכי שווה כאילו היה בניה

נכון אז זה היה מה שאת הולכת לעשות

ולאן נכנסת

לאולפנת מירון

שזה בצפון

אוקיי

אה א

ירדו לך אנרגיות

כן סתם לא אני לא רוצה להחפיש או משהו כזה אבל

זה רק בחוויה שלך אנחנו לא מדברים על המקום רק על החיה שלך נכון חד משמ

אה לא היה לי יותר מדי אופציות לבחור אולפנה כ כי גם המצב הלימודי שלי בסוף מאוד הייתי כאילו גם עד כיתה ח מאוד הייתי כאילו בעניינים אבל לא היה לי ציונים כאילו כאלה טובים כאילו לא הייתי מהמצליחות בכלל הייתי כזה הייתי כזה מנסה כזה לדפדף את זה מהר אז התהודה של כיתה ז נגיד דוחת היא ממש משפיעה על על הקבלה שלך לאולפנה.

כן.

אמ

התעודה שלך לא הייתה

לא לא הייתה משהו. אז היו כמה אולפנות שלא קיבלו אותי שזה כן הוריד לי מאוד את ה את הרוח במפרסים.

זה מאוד הוריד אותי אבל אה אבל אז הגעתי למרון ומאוד אהבתי מאוד ישר עוד פעם התחברתי לכולם וזה והיה לי כיף מאוד.

באיזה גיל היית אז?

15. כן.

15 כיתה ט

כן

אה יש את החברות שמגיעות או שאת לבד? היו איתי כמה חברות שהגיעו איתי אבל לא כזה רציתי כאילו רציתי כזה לפתוח דף חדש משהו נקי אני כזה פתאום הגשתי ידעה גדולה עצמאית חזקה כזה

אוקיי

א וזהו וה היה לי מאוד טוב שם היה לי מאוד טוב שם א גם ברמה החברתית ברמה הזה אבל הבית ספר השעות הלימודיות הם עד ארבע ואפילו יותר לפעמים

אוקיי

בעצם את רוב היום שלך את פקיטה

ואני כאילו באתי באיזשהו תחושה של כזה פאן, בלאגן, מסיבה, כאילו ממש זהו חברה, עניינים וזה ופתאום קיבלתי קצת כזה אלם שאוקי אני צריכה להיכנס וללמוד והדעת שזה מה שעושים לומדים בבית

כאילו הייתי הייתי חייתי בתחושה כזאתי של

של כזה כן כן כי עוד פעם בבית ספר באמת ביסודי זה זה שונה מפנימיה בסוף זהו את קה עולה שלב כזה

אז הלימודי היה לך מורכב

מאוד מורכב

עצם על לשבת בין הארבע קירות ולהיות קלועה על כיסאכ

הגדרתי את זה נכון

כן ברור לא, אני גם מאובחנת עם הפרעת קשב. זה לא היה משהו שכאילו

עוד לפני שהיית בתיכון את מובחנת, מאיזה גיל? א

סליחה שת וז כזה

וז. זאת אומרת הייתה לך כבר הבחנת קשב וכנראה שהתחשבו בבית ספר ועבר בסדר.

כן. כן. כי גם שם הכל הרבה יותר בזרימה. זה יותר קטן, זה יותר נוח. כאילו מביאים לך פרט. נסת לשיעורים וזה היה בסדר.

לא הייתי נכנסת אבל הכל היה הרבה יותר כאילו מכיל ומקבל והיו נותנים לי לעשות דברים אחרים או שכאילו היו מנסים להחיל אותי. כן. ופנימיה זה שונה כי את פתאום 300 400 בנות פתאום כאילו לא התייחסו עכשיו לכל פיפס שלך או כל דבר קטן שלך א וגם

בעצם העובדה שזה מקום גדול לא כי עשו משהו לרעתך פשוט זה מקום קטן איפה שגדל בו וזה מקום גדול והוא ההרכב שלו הוא אחר

נכן נכון

אוקיי

ושם את מתחילה קצת לאבד את עצמך

אה כן טיפה כאילו איזשהו הרגשה של כאילו אולי משהו בי כזה קצת לא בסדר שכולם כאילו היו נכנסות ואני הייתי מגיעה מאוחר ר כזה כאילו גם ט גם י המשכתי שם ושם כאילו זה לאט לאט כאילו נהיה יותר א ויותר אה

כאילו כולם לומדות ומה נסגר איתך כאילו את לא

כן עכשיו זה לא רק פנימיה המיטה שלך ממש צמודה לכיתה

למה שאני לא אמשיך לישון הבנת

המיטה צמודה אה זה אותו מתחם

כן זה לא זה כאילו זה לא איזה תחושה של טוב הגעתי לבית ספר הבית שלי רחוק החדר שלי פה למעלה במדרגות אני כאילו אז הייתי

את שנייה קופצת לשם שוב עם פיג'מה בדיוק הבנת את זה אז יש בו המון אתגרים בזה שהכל צמוד לך וזה לא בא הבית שלך רחוק טוב אז עכשיו הגעת לפה אז את חייבת ללמוד כאילו

אה אז הפיתוי שלה לחזור לחדר ולהישאר במצע היה גדול

כן ממש ולקום מאוחר הייתי קמה מאוד מאוחר מגיעה כאילו נגיד 12 לכיתה מתיישבת מקולחת וזה מי לא היה בא להעיר אותי בצוות מי לא היה אף אחד לא רצתה להיות איתי בחדר לא כי אין לי חברות היה לי מלא חברות פשוט כאילו הצוות היה נכנס אליי בבוקר איזה חברות רוצה א היועצת המורה מחנכת להיכנס אליה בבוקר להעיר אותה

וכולם היו נכנסות להעיר אותך

כן מאוד קשה

כבוד גדול

אני כאילו קצת הייתי חייתי כזה קצת התחייב איתי בסרט כאילו כן חייתי בתחושה של כאילו בסדר יאללה אז מאוד א הייתי כזאתי

את לא היית טופלת תרופתית

כן קצת הייתי רטלית בכל אופ זה לא ולא לא הי לך

לא היה לי כל כך את הרצון

והרצון הזה מה שמשפיע בסוף כאילו אין מה לעשות לא משנה כמה תלינה תקחי אם אין לך את הרצון ללמוד את לא תצליחי זה מה שהבנתי בדיבון אחר כך

יפה

אבל אה אבל לא לא היה לי כל כך כאילו באמת חשבתי שאני חייבה ביקית קצת

אכן אוקיי

ועוד פעם אחר כך אחרי הלימודים הייתי כאילו בעננים היה לנו פעילויות פעולות מלא מסיבות שמתי פרחתי כאילו פרחתי ארוחות ערב בלאגן כאילו שם

הרקדות וזה שם ממש נהניתי אבל באמת כל הצד הלימודי היה לי מאוד אה א מאוד מורכב ש

לא עצם הלימודים לא נשמע שאת יודעת שמתקשה ללמוד אלא המסגרת שבה החינוך בארץ ובעולם

כן

אה

גם

מכתיב את הכללים בעצם כיתהכן

מלא בנות בכיתה

נכון

ספסל כיסא לוח להקשיבכ

זאת אומרת הפורמט פחות עבד לך זה לא שלא נשמע לי שיש לך בעיה להבין חומר

נכן לא אבל זה פשוט באמת זה הבעיה של כאילו הנקודה הזאתי של הרצון לא היה לי מספיק רצון וגם באמת באמת ככה נראה לי באתי גם בגישה לאולפנות ברעיונות שבדקתי כאילו מאוד זרקתי כזה ועוד הייתי בתחושה של מי לא יקבל אותי כזה מתח מופרז כזה ואז פתאום אתה מקבל כאילו שלא לא לא כולם יקבלו אותך לכל מקום וכאילו אתה צריך לבוא באיזשהו גישה של אני באה ללמוד אני באה להתקדם אני באה לזה לא לקיטנה ומתי את מבינה שאת לא יכולה להמשיך שם

אה בסוף כיתה י' הבנתי שכנראה אני לא אני לא, אני כאילו כנראה זה לא המקום שלי. עוד פעם לא חשבתי שאני אעשה משהו, כאילו אמרתי טוב יאללה נחפש משהו אחר. מאוד היה חסר לי העשייה, העשייה הזאת, כאילו הלקום למה לשיעור מתמטיקה? זה מבחינתי לא היה נחשב לי לקום

כי כי מה כי היית נשארת 45 דקות בכיסא ובחינתך זה לא לעשות כלום כי את צריכה לעשות משהו.

כל פעם הייתי מדברת על זה עם חברות שלי בוא נקום אבל למשהו בוא נצא לטייל, בוא נלך למעיין, בוא נעשה משהו, אפילו כאילו התנדבות, לא יודעת,

משהו. ברגע שכאילו בנות אומר לי אבל מה כאילו יש שיעור מתמטיקה אין מה לעשות עכשיו מבחינתם הם קומות בבוקר לזה ליזה לא היה נחשב מבחינתי לקום בבוקר משמעות זה לא היה מספיק עם משמעות אז פשוט אמרתי טוב אני ברגע שבאמת הגעתי לנקודה הזאתי שאני אומרת טוב אני פשוט מחפשת מקום עם משמעות אז חיפשתי מקום אחר

אה זאת אומרת זה בא ממך זה לא שהם אמרו לך תקשיבי א נשמה טובה את לא מתאימה פה

גם זה היה כזה קצת משת צדדים קצת הבינו שאני קצת לא לא בלופ קצת וקצת לא הבנתי למה נכנסתי וכן המורה דחפה אותי כזה זה כבר לא המקום שלך כזה בתחושה טובה כן במצב טוב כאילו כי ראתה אותי לך מה שנכון לך לא כדי לזרוק אותך מכל המדרגות

לא לא

אה ואז את מגיעה בעצם לשלב שבו את שורדת שם שנתיים ואת מגלה שעדיף לך משהו אחר

כן

איך ההורים שלך עם כל הדבר הזה מילדה טובה בבית ספר הכל טוב ופתאום קצת בעיות

ברור שלא היה להם קל זה מבאס לראות ילדה שכאילו לא מצליחה לעלות על עצמה ולהתמודד כאילו וללמוד וזה וגם כאילו ביעשה אותם בעיקר שפשוט אני כיף לי באולפנה כאילו בסוף היה לי כיף פשוט באמת בפן הלימודי לא לא הצלחתי וזה רוב היום אז כאילו אז ברור שזה מבאס שזה אבל הם מאוד תמכו בי הם היו הולכות כאילו אמא שלי הייתה מגיעה איתי לכל רעיון שהייתי בודקת והם מאוד תמכו בי אה

מאוד חשוב מה שאת אומרת

אה את עוברת את זה כזה כי זה כי זה ה הדיפאולט של המשפחה שלך. זאת אומרת זה ברור לכם כל כך שאמא תומכת והיא שם ואת אהובה והם אוהבים. אבל זה לא תמיד ככה בסיפורים כי כי ילדה שכל הזמן הייתה בסדר ואז פתאום משהו לא בסדר זה נורא מעצבן כאילו יאללה תתיישי תתפסי בואי נמשיך את החיים כן

ופה את אומרת א הייתה כשיבות ורצו איתך לעוד מקום ולעוד אולפנה ולראות מה מתאים וזה זה שפה להורים שלך

נכון

ולכל ההורים שמתאמצים מאוד ולפעמים מרגישים עבודים בדרך

לא להתייאש

כל הכבוד

כן ואז בעצם הגעתי לחופש הגדול כאילו של כיתה י וחיפשתי מקום אחר

א ומצאתי את אולפנת רגבים שרגבים זה בעצם אולפן חקלאית שאת זה אומר הלוז שלה זה לקום בבוקר 5: בבוקר עד כמה

עובדת עד 12 בידיים עבודה קרמים א שדות וכולי עובדת

תקשיבי זה נשמע מרתק

כן

לבני ברקית כמוני שק בין בניינים ממש א וואו זה

עשה את זה עכשיו כבר לא עשיתי את זה

היית עושה את זה

היית 45

כן

מה קרה מ מה קרה מידע שק

זה ממש הזה היה גם המקודת הרצון שדיברת אלי שיש רצון הסכמים ברור ברור ברור שיש כרצון הזאת גם כמו לטיול שנתי כזה ההתרגשות הזאתי של הלקו

איך מצאת את המקום הזה בעצם עזרת לעצמך חיפשת חיפשת

כן חיפשתי הכרתי תמיד את המקום הזה גם ניסיתי אותו בכיתה ט ולא הצלחתי ובכתא כאילו הגעתי הם פתחו חדש זה היה חדש זה היה כאילו יש כמה סניפים לרגבים ופתחו בגוש ציון אז אני הלכתי לגושי ציון

וואו

זה נשמע כאילו רחוק אבל בסוף בפנימיה אתה לא מרגיש כל כך את המרחק כי אתה מי ראשון עד חמישי שם ובסדר כאילו אז יש לך את הנסיעה הראשונה בראשון וחזור בחמישי לא כזה נורא כאילו

זה לא היה מבחינתי איזה טוב המרחק גם כאילו

אז את מוצאת שעבון נפשך את מתקבלת

כן

את מתקבלת

זה הולך חלק ברוך השם

אוקיי אז תספרי לי על הלוז עד כמה בחמש

קמתי בחמש ואז יש בעצם עבודה עד 12 כולל הפסקה באמצע כזה של חצי שעה

עבודה שחייבים לעבוד בה או שאת יכולה להגיד אני לא קמה

לא לא את חייבת ברור למה בת בא בת בשביל זה

בדיוק יפה

כאילו ברור שאת יכולה פעם אחת כאילו לא קמתי בסדר מה לעשות אבל אם רואים שזה כבר כמה פעמים אז אז כן יש מאוד א זה יש מעגל כוח בח בבוקר צריכה להיות שם

מה זה מעגל כוח

כאילו שזה כזה יושבים כאילו כולם מגיעות

כן

ואז יש כזה דבר תורה קטן אה כזה מסבירים כזה מי הקבוצות כי לפעמים כל כל כיתה הייתה הולכת למקום אחר או כל מסבר מספר בנות היו הולכות לשדה אוכן

או קרם אחר

אה וזהו אז כן אבל כאילו רציתי

אז היית עובדת בשדה מה היית עושה שם

זה בעיקר קרמים היה כי זה מה שיש בגוש אבל גוזה ביתר הכל הכל מהכל נוטע הכל

אוקיי

כן

ובשתי 12

ואז ב-12 באמת מגיעים לאולפנה בחזרה וא מקלחות כזה התארגנות כי את כאילו אחרי עבודה ואז יש לימודים עד חמש

אה שזה בעצם חמש שעות

אחד עד חמש

כן

איזה מעניין השילוב הזה תקשיבי

כן זה משתנה בהתאם לכיתה אבל בגדול זה ככה כאילו

וואו בעצם יש מישהו שהבין שיש אנשים שלא יכולים לשבת משמונה עד ארבע וללמוד לא משנה כמה זה חשוב ולא משנה משנה כמה תגיד להם תפסיק להתעצל כי הוייב שלהם אחר והתשוקה שלהם ממקומות אחרים תקני אותי אם אני טועה שיש להם הרבה ילדי קשב וריכוז וכולי וכולי ווהילדים האלה צריכים מענה אחר והיה מישהו אני לא יודעת מי זה המישהו הזה צריך להגיד לו תודה שפשוט הרים את הכפפה

והרים משהו כזה נפלא ש שהבין שהילדים צריכים קודם לעשות להרגיש את הטבע את החקלאות את את הבריאה ואז

ואז

לשבת

לשבת

אז זה זה האידיאל ל כן אני על השבט אחר כך לא היה עוזר לי גם

גם פה לא ישב

כן עכשיו זה זה לא התחושה של כאילו של לא הצלחתי לשבת גם אם הייתי יושבת לא אתה עייף אתה מ5 בבוקר קם אז הייתי כאילו מהר מאוד חוזרת למיטה אחרי שיעור שתיים כי עוד פעם המיטה כל כך קרובה לכיתה כאילו

מאוד היה לי קשה בקטע הזה הייתי הייתי לומדת אבל ממש אה

על אש קטנה

כן ממש על אש קטנה

הישרדות

נכון ממש ממש

אה

א וגם עוד פעם תחושת הזאת של אתה הולך ממקום למקום כל שנייה עובר כאילו מוסד בסוף זה לא קל גם אם לא היה לך טוב שם אתה נפרד מכל מה שהכרת החברות שלך שהם היו חברות כאילו בנפש ממש אז פתאום כאילו להתרגל למציאות שהיא ממש שונה ממך להחליף להחליף

וגם הבית ספר מאוד היה ברמה רוחנית כאילו לא

לא תואמת

לא תואמת לליי

כי מה כי זה זה לא דתי או שזה דתי אבל כן, לדעתי אה כן, עכשיו זה לא שזה כל כך הפריע לי פשוט כאילו פתאום פתאום יצאתי לעולם הגדול כזה, פתאום אתה רואה משהו שלא הכרת, פתאום חווית כאילו כזה אז אז אז מהר מאוד כזה שברתי את כל החומות ועשיתי הכל כזה.

זה שברתי את כל החומות.

כאילו מה זה מהר מאוד ישר כזה עברתי למכנסיים וחזרתי והלכתי.

בדקת?

כן, בדקתי. שזה מותר הגיוני כאילו אנחנו אנחנו בני אדם כאילו אבל מהר מאוד פתאום השינוי הדסטי הזה פתאום כאילו הנפש שלי היה לה קשה היה לה קשה להציבות מה אנחנו רוצים בחיים קרקוע יציבות וזה בעצם מתערער לך החלפת מקומות החלפת חברות שהבית הוא ממש שונה ממה שהאולפנה ממש שונה ולהורים שלי לא היה קל שזה מה שכאילו שהצוות הוא לא הכי זה ולא בקו שלהם

לא בקו שלהם בכלל עכשיו זה לא שהם כאילו מאוד סגורים פשוט יש קו ויש יש קו כאילו זה זה שונה

נכון

אז אה אז

את בעצם מתחילה קצת אה א לשיטת אני אגיד את זה לשיטת מי שרואה את זה בעיניים של הורים אולי כי ירדת מדרך ההורים

כן

אני בכוונה אומרת מדרך ההורים אני ממש לא אוהבת את המילה הזאת של ירידה מהדרך כי ההורים נמצאים באיזשהו מקום בחלונות הגבוים והילדים גולשים להם מהדרך אבל ככה אנחנו כאילו בתודעה הכוזבת נוהגים לחשוב שכביכול כל ההורים הכי הכי בטוחים שהדרך שלהם טובה

ואז בעצם הילד הולך לדרשים אחרות וזה כל כך אה א לא מתאים להם

כן אז מה שהייתי בשלבי חיפוש גם כיתה יא זה בדיוק הכיתה ש כיתה מורכבת גם ככה לימודים מאוד מאמיסים עכשיו ברגע שיש לך מאחד את חמש את לומדת אז כן מכניסים לך שם המון חומר גם אם זה קצת שעות בסוף צריך לסיים בגרויות עכשיו לא היו לוחצים עליי

לא היו לוחצים עליי אם הייתי נשארת בכיתה אף אחד לא הייתה אומרת לי אף מורה לא הייתה אומר אומרת לי בואי כאילו את חייבת לבוא

אם היית נשארת בכיתה או היית נשארת ביטה

אם הייתי נשארת בחדר

לא היו אומרים לי כי זה בדיוק האידיאל גם של האולפנה ואהבתי את זה כי זה מה שחיפשתי שאף אחד לא יגיד לי מה לעשות

בנחת

כן אז אז כאילו מאוד א מאוד כאילו זה בחירה שלך בחירה שלך אם את תבואי אם את תעשי אם אתה עבודה זה כאילו ראש מעייני כאילו עבודה כן את צריכה לקום לעבודה אחר כך הלימודים זה את מחליטה בסוף אם את

איזה איזה מעניין זה קו מעניין זה קו מעניין אבל מאוד עוד שונה ממה שהגעתי ופתאום גם תחושה של זה אה אף אחד לא יגיד לי מה לעשות אז אני אשאר במיטה אף אחד לא יוציא אותי

אה אף אחד לא יראה את החתית אז אניעשה מכנס

כן בדיוק כאילו התחושה של כאילו פשוט פריצת גבולות שכאילו זה מה שחיפשתי כביכול

אוקיי מה קורה לך שם בעצם כמה זמן את מחזיקה שם

שנה כיתה יא שמה הנפש שלי עברה המון המון המון כאילו היא לא הרגישה שזה המקום שלה בתכלס היא הרגישה מאוד מאוד נכבת מאוד

נכבט מהנחבט על הכלים זאת אומרת

כן מאוד כזה עוברת לאט

כנסת שם לא

כן הייתי הולכת הייתי הולכת המון לבד כזה ליער זה משהו שחיים לא הייתי עושה בחיים לא הייתי עושה לא הייתי כזה שמה לב לעצמי כאילו מאוד הייתי חיה בתחושה של כל הזמן הייתי עם אנשים עם חברה עם זה פתאום אתה הולך לבד וזה כאילו פתאום אתה מרגיש שהיום בדיעבד אני מרגישה שהנפש שלי עברה שם איזה משהו אבל לא הייתי יכולה להגיד את זה לעצמי באותו נקודה

אז אתורדת שם שנה

כן שם את

נהנית נת מהעבודה ופחות מהאפיק הלימודי

ואת מחליטה לעזוב

כן כן אני מחליטה זוב כולם היו גם בשוק כי עוד פעם אני גם מאוד מראה שאני נהנית

אז כאילו מה פתאום

מה מה קשור גם אני באמת הייתי ברמה חברתית מאוד גבוהה שזה לא היה כאילו

ילדה כזאתי שכאילו שקטה ולא רואים אותה וכזה מאוד היו רואים אותי

כן מאוד היו רואים אותי הייתי מאוד יוזמת גם כולם כאילו אחר כך צריך אז מה נעשה עכשיו כזה כי מאוד כל הזמן חי חיפשתי מה לעשות וכאילו כיתה יב זה הקיתה כזה שיש את הכל

זה באמת מפתיע כי לרוב אם כבר עוזבים מקום זה דווקא בגלל שקשה חברתית את יודעת כי אפשר לשרוד שבלימודים לא טוב

ואת בעצם קמה והולכת כבר ממוסד שני באמת אני חושבת שלא פגשתי אף אחד כזאת

שהזוה לימודים רק בגלל שהמוסד הלימודים מבחינת הלימודים לא התאים לה שבדרך כלל יש

מקום מאוד חזק לחברה ואם טוב לך בחברה זה הכי קשה.

בסדר. אז נסתדר עם הלימודים,

נכון? בגלל זה גם כל הזמן כאילו דחקתי את זה כזה לצד. הייתי מאוד בתמושה של אבל טוב לי בחברה. אז למה אני אז מה אכפת לי? אני אשאר.

אז למה בסוף עזרת?

כי כי הנפש שלי אמרה לי די. כי באיזשהו מצב אמרתי לעצמי את חייבת לברר מה קורה איתך? את חייבת לראות כאילו איך את עושה את זה? איך את גם גורמת לעצמך כאילו להיות במשהו שאת בא לך לקום אליו בבוקר ובא לך לעשות אותו כל היום. זה מה שהרגשתי שאני בא לי לעשות. משהו כל היום. לא ידעתי מה כל השנה הזאת ביררתי במחשבות שלי מה מה אני הכי אוהבת לעשות כל היום מה בא לי לקום אליו בבוקר מה בא לי לחזור לישון ולהגיד וואו איזה יום איזה יום כיף זה כיף

יופי קצת את א את אומרת מה בא לי מה בא לי ואולי מישהו מהצד יגיד מה איזה ילדה מפונקת מה זה מה בא לי תתחילי ללמוד וזהו ואני אני אני ככה בין השורות בין המלי בא לי אני בעצם א שומעת את החיפוש המאוד עמוק שלך והמאוד אמיץ שלך יש מין אה א למצוא את עצמך בתוך כל הדבר הזה שנקרא העולם. איפה המשבצת שלי?

גם הרבה הורים יכולים להגיד שכאילו מה זה מה בא לי? כאילו יש לימודים אין מה לעשות. גם אני מבינה את זה. אני מבינה את זה אבל זה היה כבר מעבר ללימודים. זה היה מצב של כזה קצת אפילו הישרדות על הנפש שלי של

את צריכה ל את צריכה כאילו

כן גם לנשמה ולנפש מאוד קשה לקום בבוקר בתחושה שלא טוב. היא לא תרצה לר כאילו מאוד קשה לרדת ככה מאוד קשה כאילו לפעול ככה לקום בבוקר ככה

לאורך זמן זה בוודאי קשה

ברור לכל בן אדם גם בן אדם שלא הכי אוהב את העבודה שלו וקם בבוקר כל יום בתחושה של עוד יום עוד יום בסוף הוא נשבר בסוף כאילו אין מה לעשות

מעניין זה תהליך מאוד א תהליך של בירור תהליך מאוד אמיץ שאת עוברת שכשאת תמצאת בתוך הניסיון אז זה נורא מבס כאילו אני לא מוצאת בית ספר אני לא מוצאת את עצמי אבל ככה מישהו צד בדיוק אני לא בסדר כולם טובות

וככה מי שמסתכל על זה מהצד ואולי גם את היום בפרספקטיבה של מבט לאחור בעצם רואה שעשית פה תהליך נהדר של לחפש את עצמך

מהמם בעיניי

ממש

אז אז הם בהלם שאת רוצה לעזוב עוזבת

כן אבל אני עוזבת אני אומרת די אני לא אני לא יכולה אני לא יכולה אני כאילו לא יכלתי לשת את זה אבל שם ברגע שיצאתי לא ידעתי מה אני מחפשת כאילו ברגע שיצאתי מהמוסד הקודם ידעתי שאני מחפשת כאילו מקום שלי ה היה לי כיוון מסוים וגם מהר מאוד מצאתי אותו אבל שמה רק הייתי כאילו רק היה לי נקודה אחת של אני רוצה לקום בבוקר בתחושה שאני עושה משהו גדול או משהו טוב או משהו מספק זה היה זהו ככה כאילו הלכתי בעולם

זאת אומרת שאם קודם יצאת עם סימן שאלה ומיד היה לך כבר איזשהו פתרון על ה ככה בארסנל הכלים שלך פה את אומרת יצאתי ויצאתי אל אלא כלום. לא ידעתי אפילו לא היה לי כיוון לאן ללכת.

ממש ממש לך לך מארצך.

נכון. ומה עשיתי? מה הדבר הראשון שעושים למי שנאבד? טס לאומן.

באמת? מה את ברסלבית? ומשווה? אמרת שאתה מבדתומי.

זה לא קשור בסוף. אה, בסוף כולם קשורים לרבי נחמן.

וואי. אז את בעצם מחליטה לא ללכת ללמוד אלא לקנות כרטיס טיסה.

כן. זהו. וללכת.

תקשיב, את המיצה. אתה שווה להיות חברה של

אה כן אני אמד שני כאילו אני יש פי איזה צעד אחד שאומר איזה לא אחראית

ממש

כאילו ממש איפה האחריות שלך כאילו לא הבנתי

אני מקצינה את הקול המ לא הגיוני הזה

כן נכון אני גם כל הזמן היה לי את הקול הזה בראש שלי כאילו מה נסגר איתך אהבה את צריכה כאילו את צריכה לחפש מקום אחר את צריכה לסיים שמינית כאילו זה היה לי מאוד ברור גם כאילו

שמינית לא מכיר את המושגים שללאומי כן כיתה יב אפילו לא בגרות בגרות אפילו לא הייתה עוד פעם בגלל החוסר צון שהיה לי בלימודים זה היה רק לסיים כאילו בית ספר וגם מאוד רציתי חברה אז זה היה לי ברור שכאילו

אוקיי אתה עשה לבן

לא עם קבוצה כאילו עם חברה אחת אבל בתוך קבוצה

על חשבון זמן לימודים

על חשבון החופש הגדול זה היה

כן סוף החופש כאילו

איך הרבה מקבלים את זה שאת תעשה לחול במקום לחפש בית ספר

א בסוף כאילו אין להם מה לעשות נראה לי כאילו הייתי הייתי בכיתה כאילו הייתי בסוף כן 17 וח כאילו כבר כבר הייתי גדולה וכאילו בסוף הם הם האמינו שאני אמצא מקום זה זה לא היה להם קל אני מאמינה שלא היה להם קל אבל הם גם לא כל כך חספו בפניי שלא היה להם קל

אצו אני שמעת שלא היו שיחות ארי היו שיחות בין אבא לאמא

בטוח לא היו כל כך שיחות בכם

של זה כן אבל זה היה יותר שיחות של טוב אז מה את רוצה אז מה את כן רוצה כאילו בוא בוא בוא נמצא מקום בוא נמצא מקום

א לא תעסתי לה הרבה זמן תסתי לשבוע זה וואו זה ה וואו שם הרגשתי פתאום פתאום משנה שלמה שאת מרגישה את הנפש שלך כל הזמן מחפשת מה מה מה מה פתאום היא כאילו שנייה נושמת אתה ממש מרגיש את זה ממש מרגיש את זה אתה נכנס ואתה אומר אוקיי אפשר לחזור שנייה לנשום אוקיי הנפש שלי כבר הנה אוקיי אולי היא מצאה את השביל הנכון שלה בדרך ממש הרגשתי את זה אז שם הבנתי אוקיי אולי אני לא צריכה לחזור לאיזשהיא מסגרת רגע אני צריכה להבין מה מה קורה אוקיי. א ושאני חוזרת מהארץ היה לי בראש מדרשה שאני רוצה מדרשה כי המקום הרוחני שלי לא היה לא היה טוב בכלל וגם הנפש שלי הייתה צריכה איזשהו

מה זה המקום הרוחני שלי לא היה טוב בכלל את מגיעה לרבי נחמן סימן ש איזשהי קמיהה או

נכון כן כי אבל בסוף חיפשתי כל הזמן הייתי בתחושה של מה אני רוצה מה אני מחפשת וכאילו אז אז כל הזמן הרגשתי את החיפוש ומדרשה הרגשתי שהיא יותר תמקד אותי במה אני רוצה יותר בחיים, מה אני זה הרגשתי כבר כזה גדולה של טוב אהבה צריכה למצוא מהת מהאג'נדה מה הרצון מה

מבחינה רוחנית באיזה מקום היית מכנסיים כן שבת לא שבת מה איפה

לא לא שבת כן הכל הייתי דתייה לגמרי פשוט כאילו ברגע ש ברגע שהורדתי למכנסיים אז הרגשתי שאני כאילו אמאל'ה

החסרת פעימה

כן כי בכללי זה היה משהו בילדות שמאוד שלא עושים אז פתאום זה היה

אה ואז אז את חוזרת בעצם לארץ

כן

עם

עם כיוון

עם כיוון עם איזשהיא תובנה משהו שקיבלת מהצדיק שם

איזשהו כוח

כן

אוקיי ומה את עושה

ואז אני מחפשת מדרשה האמת שלא חיפשתי יותר מדי כזה הסתכלתי בגוגל על כזה מדרשות אמרתי יאללה כאילו יאללה בוא ננסה והרגשתי שהלב שלי כאילו רוצה וזה היה מוזר זה היה חדש לא הקיזה

כמה היית אז 18

כן כמעט 18

זאת אומרת של זה במקום יב

כן

אז לא סיימת את ספר

לא סיימתי

לא סיימת

לא

ואת מחייכת

כן כי אני מאושרת

וואי

ממש

מאושרת שלא סיימת בית ספר אבל אני לא מאושרת שלא סיימתי בצרת שמצאתי את עצמי ממש

איזה יופי

כן ממש אני ממש שמיחה על זה

ישמעו אותי אנשי חינוך איזה יופי עדה לשים בית ספר

בדיוק בדיוק זה ממש זה מפחיד זה מפחיד אין פחד כזה גם הייתי במדרשה אבל עדיין בתחושה שטוב אז אני אסיים בגורות כאילו עוד המחשבה שלי הלכה לכיוון של מה אבל את לא באמת לא תסיימי בבית ספר זה מוזר זה לא משהו שעושים כאילו זה

אוקיי אז בעצם את מסיימת יא אין לך יב ביד אין לך בגרויות מיותר לציין זה ממש

ואת ניגשת למדרשיה

כן

שזה בעצם מדרשית חיזוק

כן

אה זה לא רק חיזוק זה בנות כאילו בנות דתיות לאומיות ש שרוצות כאילו לעשות משהו בערב זה היה מדרשת שילוב כאילו בבוקר הייתי צריכה להשיג את עצמי אבל עוד פעם לא חשבתי על זה אפילו

לא משנה לך את מסיקה את עצמך

כן את יכולה לעשות או שירות או עבודה או לא משנה אבל בסוף יש לך את ה שלוש שעות ביום בערב שנפגשים ומדברים ויש שיעורים ויש ארוחה ויש והכל כאילו והכל בניד של רצון שזה גם היה מוזר לי כולם באו לפה מבחירה הם לא באו כאילו

כולם רצות כולם משלמות כן ברור וגם הם משלמות לעצמם אפילו זה שלושה הורים כאילו פתאום אתה מגיע לעולם גדול, לעולם בוגר, לעולם של אני רוצה, אני רוצה לבוא ללימודים, אני רוצה לבוא למדרשה, כאילו בסוף בבית ספר אין לך את זה, אתה בא כי צריך הרבה פעמים.

טוב, בית ספר יש גם את כל הלימודים שאת חייבת ללמוד. במדרשה זה מאוד ספציפי, לא לימדו אותך מתמטיקה מה שלא בא לך בטוב.

לימדו אותך את שאהבה נפשך, מה שהדברים שהחומרים שהלב שלך כן חיפש, נכון? רוחניות וכולי.

כן. כן, כן. חסידות והכל. ושמה את יושבת בשיעור?

כן,

בלי לצאת.

איזה הזיה? אה,

איזה קטע.

זה זה מטורף. זה מטורף שאני חושבת על זה בדיעבד. אני אומרת, "ווא כאילו זה באמת פשוט הנפש רתה לי את הדרך שלי."

אז זה לא באמת שילד, לא משנה מה ההבחנה שלו, לא יכול לשבת 45 חמש דקות. אני לא מאמינה בזה גם. הוא פשוט לא נמצא במשבצת שלו.

פשוט זה הכל יד של רצון.

נו אז מה נעשה עם ילדים שחייבים בית ספר?

הם צריכים למצוא את הרצון שלהם במקומות אחרים. אני לא מצאתי את הרצון שהם מקורטרים בדיעבד אני אומרת שאם עכשיו ילדה בת 16 באה אליי ואומרת לי די קשה לי בבית ספר אני לא זה אז היא צריכה כאילו זה מה שאני הייתי כאילו עושה בדיעבד לא הייתי חייבת לאסוף את הבית ספר הייתי יכולה למצוא לעצמי את ה

את הנקודות חיזוק שלי

בתוך הבית ספר ספר

אבל את רואה לא נכנסת ללמוד או של זה קרטה שם

נכון

אני גם כל הזמן ככה חושבת מאז שאנחנו מדברות שהיית בראת מזל שבעצם את הבית ספר היסודי עד כיתה טכת

נכון משכת יפה בואי א יש ילדים שכבר מכיתה א'ב א

כבר לא זה יש לי בעיות כן יש לי אחים כאלה

אוקיי את רואה ובעצם את יכולת לרשות לעצמך בגיל 16 17 בסדר אז לא לומד אנו בסדר כן משלימים בגרות זה לא סוף העולם נכון

אני אומרת ילד בן לא יודעת שנה תשע 10 מה הוא עושה עם עצמו הוא לא יכול כמוך לעשות לעשות את הבה צריך מסגרת מאוד מאוד מחילה

מאוד עוטפת מאוד חמה מאוד וגם עוד פעם ילדים אני באמת חושבת שאף ילד לא יכול לשבת כל כך בבסמה

אז מה מה את יודעת שמערכת החינוךס

לא כי נגיד יש בת ספר של כזה של חוויה שהופכים את זה לנגיד פעם ב אז שיעור בחוץ

או פעם ב או

או תח למשרד החינוך

או פעם כאילו באמת יש בתי ספר כאלה ש שזה מה שהילדים מחפש מסוקקת להכיר אותם

זה זה מה שהילדים מחפשים הילדים מחפשים את ה את הצורך הזה ב עכשיו יכול להיות שיש גם ילדים שבאמת יודעים לשבת ולהקשיב והכל בסדר אבל יש גם המון שלא ו וצריך פשוט למצוא את ה גם בסוף נגיד אני מאוד אוהבת אומנות אז נגיד אם הייתי בדיעבד בכיתה טי הולכת פעם פעמיים שלוש פעמים בשבוע לחו קרמיקה שלי אני חושבת שזה היה הרבה יותר עוזר לי כי שם הייתי מוציאה את הרצון שלי או אפילו בבוקר על הבוקר ואז אני קמה למשהו שאני רוצה למצוא איזה איזה אפילו שוריר שיעור אחד כזה קטן שאת אומרת אני עושה משהו בשביל עצמי לא בשביל הבית ספר שבוחר מבחינתי בוחר לי מה לעשות את נוגעת בנקודה מאוד מאוד אני חושבת שכואבת להרבה הורים אני ביניהם שבעצם המסגרות של החינוך אני מאמינה בתקווה גדולה שעוד 20 30 שנה הם הם יעדקנו גרסה

והם יתחילו באמת ללמד שיעורי שמש יותר בחוץ הם יותר התחילו ללמד מתמטיקה בצורה יותר חוויתית אולי יותר שיעורי יוגה בכיתות אני לא יודעת אני אני כן רוצה להאמין שח טיישו מערכת החינוך תתאפס על עצמה ותבין שיש פה יותר ילדי קשב מאשר לא מאשר ילדים שיודעים לשבת

אה וכשאני אומרת קשב אני מתכונת לכל טווח ההפרעות הטיסמונות וכולי

א אבל אני אומרת את את נוגעת פה באמת בנקודה שמאוד כואבת להורים כי בסוף רוב הילדים מאוד קשה להם בבית ספר

נכון

וכמה שאני יכולה להגיד לעצמי כמה שאנחנו משתדלים לתת להם חוגים אחרי צהריים והתעמלות וכפוארה ומנגינה ומוזיקה וזה נפלא אבל זה פתרון לשמונה שעות של הבית ספר

נכון נכון

ואז בעצם אנחנו אני מרגישה שאנחנו עומדים מול שוקט שבורה ואני שוב אומרת את ילדה בת 16 יכולת לעשות בחירה אבל הם 8 9 10 11 נכון זה קשה קטע

זה קשה אני לא איתך ילדים מתמודדים זה באמת מורכב

זה באמת מורכב

זה מורכב אבל צריך למצוא את המעטפת שבתימה ולתת לילד את ה את הדברים שהוא שהוא כן אוהב גם אם זה באמת באמת בסוף לא בבית ספר כי אין לך הרבה שליטה על טוב אתה תצא משיעור מתמטיקה ותלך א א לשדה בחוץ אי אפשר באמת אבל גם הבחוץ וגם אחר הצהריים שהילד יעשיג את עצמו בדברים שהוא אוהב שהוא נהנה חוגים ודברים כאלה לדעתי זה מאוד עוזר גם אם לא רואים את זה באמת

את אומרת שזה היה עוזר לך אם היית מקבלת את זה בתור ילדה קטנה א

למרות שבתוך השמונה שעות של בית הספר אולי יש פחות מענה את אומרת שכל המעטפת מסביב כן היה יכול לתמוך

נכון אני חושבת שבאמת אם הייתי מגיעה למתור אדם אני רוצה חוג בבוקר נה נה נה נה נהנה ואז אני נכנסת לשיעורים יש מצב שזה היה עוזר לי כאילו פשוט לא ידעתי להגיד את זה לא ידעתי להסביר באמת מה הנפש שלי צריכה

מעניין החוג בבוקר לא חשבתי על זה היום כאילו המחשבה כל כך הולכת לחוגים זה רק אחרי צהריים

אחרי צהריים

זה מעניין קח זמן כנראה עד שהמחשבה תתהפך אבל תשמעי את גודלת ותשלימי בגות מהר ובאמת תגיעי ל לחלונות הגבוהים כדי לעשות שינויים נכון

כן

וואו אז איפה את היום בעצם

אה

היית במדרשה

הייתי במדרשה ושילבתי שירות לאומי

אוהו

החלטתי חייבת לעשות שירות לאומי רק אם סיימת ספר

כנראה שלא הייתי בטוחה שכן הייתי בטוחה שכן נכון זה כאילו גם הגיוני אם סיימת א יב הולכת לעשות שירות ואז באמת רכזת פנתה אליי כי ראיתי שאין לי מה לעשות בבוקר אוקיי החלטתי שזה המדרשה שלי סבבה קבלתי מהממת כמה זמן החזקת שם

שנה

שנה שנה זה יפה

כן לא זה גם אין יותר משנה כאילו

זאת אומרת זה רק לשנה ואחרי זה אי אפשר להמשיך שם

כן לא את יכולה להמשיך אם את רוצה אבל כאילו אתה בא ממטרה לשנה כאילו לזה

אה

אמ ולא ידעתי מה אני עושה בקרים חשבתי כזה על עבודה וזה אבל עוד פעם רציתי משהו שבא לי לקום אליו בבוקר המדרשה היא בערב בסוף אני צריכה משהו בבוקר

מדרשת ערב בצפון בפרדסחנה

פרדסחנה איך קוראים לו מדרשה

בארי מדרשה וואו ממליצה לכולם

שם כן הרגשת שזה בקו של ההורים שלך שזה פחות או יותר א כן כן כן א

שם גם כזה הרבה המון המון החלה של כולם היה שם מכולם מכל המגזרים מכל הזה וגם הצוות מאוד מאוד מאוד חיבק ומאוד מאוד עטף ומאוד שהייתי צריכה את זה בסוף ילדה שסיימה יא מגיעה למקום שזהו זה העולם הגדול כול השער שם סיימו יב או אפילו אחרי שנתיים או אפילו גדולות את היית הכי קטנה שם

כן

וזה עם פנימיה

את את כן את כל השבוע שם אבל בסוף המדרשה מאוד מאוד אה קיבלתי ממנה המון המון

מה אחי קיבלת בעיקרת האמונה בעצמי ידעתי שהנה את יושבת אז את מצליחה

לשבת זה הכי חשוב בעולם שלא היה לי את זה

את יכולה

החת להצלח שאת יכולה שאת לא

שאת יכולה ברור וששנה שלמה עשיתי שירות זה משהו שהיום אני חושבת עליו בדיעבד ואומרת מה איך עשית אבל איך שנה שלמה שרדת בתוך מה זה שרדת נהנית לא שרדת נהנית עשיתי שירות בגן ילדים

הגן הכי מתוק שיש בעולם קמתי כל בוקר בריצה ריצה וקמתי כל יום 8 בבוקר אני עצמך בכזה תפקיד שלא תבריזי להם

כן היא האמינה בי הגנינית

יואו אתה פה עוד משהו

נכון

שבעצם מישהו אחד שמאמין בך פותח לך דלת

ברור ברור וכאילו לא הגנת רק שמעת את השם שלי כשבאתי לרעיון אומרת לי איך קוראים לך אהבה טוב התקבלת בואי תיכנסי לגן בבקשה

היא כל הזמן אומרת לי ש זה מה שהגן היה צריך אהבה כאילו זה גם באמת מה שהכי הכי חשוב לילדים. זה מה שהם צריכים.

יואו, איזה מרגשת.

מטורף.

היה לך ריפוי שם עם הילדים?

ממש.

היה לי על זה גם שאבא שלה נהרג במלחמה וליויתי אותה המון. עכשיו אני גם הייתי בתוך משברים עם עצמי והיא ריפתה אותי יותר מאשר שאני ריפיתי אותה. ככה אני מרגישה. בסוף היא ילדה בתוך גן של 35 ילדים. עכשיו ברגע שיש לך 35 ילדים אתה זכה היא לבת שירות כי אי אפשר להשתלת גננת וסייעת.

כן. א וכל יום גם כשהייתי נכנסת היו כאילו רצים אליי ילדים וכאילו הייתי חייתי בתרושה של אני חיה בשביל הילדים האלה אני כאילו

אתה עושה משהו משמעותי עבורה אחר מרגישה את זה גם

מו צריכים אותי אני אם אני לא באה מתקשרים אליי מלא פעמים לא כי למה את לא פה ובואי לעשות שירות אלא כי רוצים רוצים אותי העשייה שם העשייה שלי חסרה להם שם ברגע שאני לא נמצאת

הרגשת את זה מאוד במוחשים כאילו בואי גם מי שלומד מתמטיקה עושה משהו משמעותי אבל

זה לא שהמשוואה מתקשרתן אליך איפה את הנחואה בלדיך פה את הרגשת נורא במוחשי

ממש

שאת משמעותית להם ו שאם לא תבואי זה יהיה ממש קשה כואב לא ימים חבל

לא רציתי להפסיד ימים שזה משהו שאני אומרת כאילו איפה את ואיפה האהבה אאהבה של לפני שנה עוד הייתה אומרת לך רק חופש רק חופש רק רק תנו לי ללכת ולטייל כאילו זה משמעותי כל כך כל כך מה שאתה רוצה ומה שאתה מכיר בו משמעותי ומה שאתה מה שבאמת עושה צה לך טוב אז כל השנה וכל הכל משתנה

אז איך איך את בעצם מסבירה את זה שיש את הטענה הזאת של ההורים אני למשל שבעצם אומר מבקשת לילדים להתיישר נכון

אנחנו כן מבקשים את הקטע הזה של בוא תתיישר כאילו מה נסגר אז נלמד אחר כך א לא יודעת מה מדעים או ניקח אותך לקפוארה נלמד מנגינה ומוזיקה וכולי בסדר אבל בוא בוא תיכנס לכיתה

נכון

בוא בוא תישב שנייה אז אני מנסה לחשוב איפה התביעה הזאת שלנו מהילד להתיישר ולהיות חלק ולנסות ללמוד ואיפה איפה הטענה הזאת שלך בעצם שאומרת תנו לילד לעשות מה שהוא רוצה ואז הוא זה לא רק מה שהוא רוצה זה לא מה שהוא רוצה זה פשוט לנסות לתווך לו את את הדברים ילד גם לא לא לא יש כאלה שלא יודעים להגיד מה הם רוצים וגם זה בדיוק מה שקשה להם הם לא יודעים להגיד מה הם רוצים הם לא יודעים איפה חסר להם ה הכיף הזה ואיפה פור חסר אז הם אז הם נשאבים לתוך הבית ספר ונעלמים ממש כאילו פשוט נאבדים בתוך הדבר הזה אבל פשוט צריך לדעת מה אתה רוצה וברגע שאתה יודע מה אתה רוצה זה אפילו בדברים הכי הכי קטניםכ

בין אם זה לצייר בשיעור את יודעת איך זה היה מציל אותי שאתי מציירת תוך כדי לשיעור אפילו לא הייתי מסכמת לא הייתי במחשבה הזה אבל הייתי נכנסת לשיעור מציירת עצם הדברים הקטנים שבסוף הילד מרגיש אוקיי מתחשבים בי עושים לי משהו שאני שאני כאילו שאני רוצה

זה עוד משהו חשוב נותנת תנת פה טיפ זה נורא חשוב את אומרת כזה דברים על הדרך שעזרו לך אבל אני ככה מנסה לשאוף ממך את הפנינים באמת יש היום יותר הבנה אני חושבת לזה יש לי אחד הילדים שלי הוא כזה שרוב המורים מעלה ממעין כי הם יודעים שהוא מוצלח והכל טוב ויודע טוב והמבחנים שלו בסדר בסדר אז אז יש מוה כזאת בלתי כתובה שכאילו מותר לו להתעסק

כן

וזה משהו שלא היה עובר אולי לפני 10 20 שנה

כאילו חייבים להקשיב ואם לא אז א

אז זה אנישה ואת אומרת פה תתנו לילד רגע גם במרחב המאוד ארבע קירות הזה תתנו לו שנייה אולי אולי לצאת כאילו זה דברים שהם אני עוד גם רואה את זה בגן שהייתי באמת עכשיו שנה שעברה שהייתי בשירות בגן היה לנו המון ילדים שאפילו מהגיל הכי קטן מגיל ארבע חמש יושבים במפגש ולא מצליחים לשבת במפגש

שמפגש כאילו הוא חוויתי והוא כיף והגננת והיא לא מצליחה אז הוא היה יוצא עושה סיבוב בכל החצר חוזר היה יושב איתי נגיד אני הייתי כאילו יושבת בצד ועושה איתו תרגילים או כל מיני דברים שהילד קם איזה הילד צומח ואז הוא יושב מהמפגש במפגש הבא בצהריים הוא יושב כי הנה עשו לי משהו שאני אוהב את בבוקר

זה נותן את הלגיטימציה הזאת להבין אוקיי עכשיו עשו משהו שאני אוהב שכיף עכשיו אני קצת יושב ומתחשב וזה זה דברים שהם הכי קטנים אבל הכי משמעותיים באמת

וואו זה מאוד חשוב מה שאת אומרת איפה את היום מה את עושה

היום אני לומדת רכיבה טיפולית וואו,

ממש מסיימת כבר. אתמול היה לי מבחנים.

איך זה?

אין כיף כזה. וואו. וואו.

איזה קטע. איך בחרת ללמוד את זה?

רציתי משהו טיפולי.

כן.

אבל בגלל שאין לי בגרות ואפילו לא חשבתי על להשלים, את מבינה? מאוד חייתי. אז אני אחפש משהו בלי. אני גם מאוד בגלל שמישהו האמין בי והיה לי כל כך את השנה הזאת, אז אמרתי די, אני אצליח גם בי. אני באמת אצליח גם לי. כאילו כל הזמן חייתי בשנה הזאת. אני יודעת שאני אצליח בלי בגרות, אני יודעת שהכל יהיה בסדר, אני יודעת זה משהו שבכיתה טי יכולה להגיד את זה לעצמי בכלל.

לגלות לך שיש הרבה מיליונרים סקנים שאין להם תודה אז

תנוח רוכך. ברור.

אה לא לא. זה מה שעושה לנו את התהילה. אבל א תגידי לי רגע,

את מסיימת ללמוד רכיבה טיפולית

עכשיו ואותוטו את הולכת בעצם להדריך? כן בעזרת השם

את את קולטת שכאילו את חיה את החלום בעצם את הולכת להיות מורה את הולכת להיות מדריכה מה שהכי

ברחתי ממנו לא מורה שום שמיים אני לא מורה תראי אבל אבל עשית אז

הפוך הפכתי את הגלגל ממש ממש ממש כי מצאתי את מה ש את מה ש את מה שנותן לי את המשמעות את מה שנותן לי את ה את הכיף לקום בבוקר

וואו

ואת הרצון גם לעזור לילדים אחרים באמת שעוברים את כל את כל הדבר הזה זה

מצאת

מצאת את שעבוה נפשך

ואין משהו שיותר עוזר מהסוסים ואני לא משוחדת

אוקיי מה את מאחלת לעצמך

וואי להמשיך להמשיך בעשייה הזאת להמשיך לקום בבוקר ולעשות את מה שאני אוהבת זה החלום

להורים שככה צופים בנו אמ דיברנו הרבה על הנערות על הנערים

אני רוצה חושב שנדבר להורים בעצם אה אם יש איזה אמא ששמעת אותך ויש יש לה ילד כזה שהוא לא מוצא את עצמו בבית ספר וקשה לו ואין לו כוח והוא לא רוצה. מה מה את רוצה להגיד לה?

אני חושבת שזה מאוד תלוי גם בגיל. כן. זה מאוד משתנה בהתאם לשכבה ולאיפה אתה. אבל בעיקר את את הקבלה והאכלה שאתה בסדר, שכאילו יש עוד המון ילדים כאלה והכל טוב, שאתה לא איזה משהו זר שמסתובב בעולם ולמה רק אני לא מצליח לשבת בכיתה וכולם כן, או למה רק אני לא מקשיבים לי, או למה רק א אוף אני רוצה לצייר, למה אני לא מצליח? כל מיני דברים. כאילו בעיקר את את ההחלה הזאת שהכל בסדר וש

וזה זה כבר 50% מההתקדמות שכבר עשית שכבר הילד יושב בכיתה ואומר אוקיי אבל אני בסדר אני לא ילד כאילו בעייתי שהחומר נכנס מפה ויוצא מכאן זה לא

כאילו

זה חשוב

ממש חשוב

בעצם את אומרת קודם כל תכילו ותקבלו

וגם להנגיש לא שזה בסדר גם אתם צריכים לעבור כאילו את העבודה הזאתי אבל עצם זה שאתם מנגישים לילד את את מה שהוא את מה שהוא באמת שהוא לא

שהוא לא מוזר שהוא לא אוטסיידר שהוא לא בסדר

נכון

הוא פשוט אה צריך משהו אחר

נכון

וואי זה מאוד חשוב אני לוקחת את זה כאמ כן שאלתי כמו אלה ששאלות תקשיבי יש לי חברה

אה תקשיבי

אז בדיוק אני אני אתחטי אני מזכירה היום אני שואלת בשביל עצמי ואת נתת לי המון א א ככה משהו לחשוב עליו

לגמרי כי כי באמת הדיפולט שלי אני לא יודעת מה לא אדבר על שאר האמאות זה בעצם כאילו תתנרמל

כולם הולכים לבית ספר ורק אתה לא

נכון

זאת אומרת אתה לא נורמלי בוא תהיה נורמלי אני מזמינה אותו להיות נורמלי כן ובעצם מה שאת אומרת

אה זה בדיוק לעשות הפוך

נכון גם ברגע שנבוא כבר בגישה הזאת מכיתה וז נגיד אוקיי ברגע שאנחנו נבוא בגישה הזאת ואפילו לפני הילד ירצה ללמוד הילד ירצה הוא ירצה לבוא כי הוא ירגיש את הקבלה הזאת הוא ירגיש את ההחלה הזאת יכול להיות שהמסגרת צריכה להיות מותמת את כלפיו. כן, אין מה לעשות אבל אה אבל בעיקר שהוא ירגיש את הקבלה והכלה והאהבה הזאתי אז אין סיבה כאילו אז הוא ירצה כי הוא יראה שאוקי זה בסדר אני יכול אני מסוגל ברגע שאין לך את זה אז מאוד מאוד קל לאבד

וואו מדהים אני שמחה שלא איבדת את עצמך

לא

שמצאת את עצמך

ממש

ו בעזרת השם שמשיכי הלאה לצמוח להצליח

ולגלות עוד ועוד רבדים ד בתוך עצמך א אני חושבת שאולי נסיים באיזשהיא ככה תקווה שכל הילדים שעבוד להם שאיבדו את עצמם בתוך המערכת של בית הספר בין אם הם מרצים ועדיין ממשיכים ללכת כמו שאמרת שהם נשאבים ובין אם הם מורדים ונשארים בבית שימצאו את עצמם

כמו שאת מצאת את עצמך

ממש ושימצאו לעצמם את הדברים שעושים להם טוב הדברים הכי הכי קטנים כל התחביבים הכישרונות שלהם שימצאו את הדברים הכי הכי קטנים ומשם הם יפרחו.

אמן.

אמן.

יש משהו שאת רוצה להגיד שלא שאלתי?

א לא לא עולה לי משהו. נראה לי שיתפתי המון. אני מרגישה פתאום כזה יואו ירד ירד מלא מלא כאילו מלא אור. כן.

איזה יופי.

ממש.

תמשיכי להצליח.

תודה.

תודה רבה. ‏M.