מדברים שירה: עמירם בן לולו מארח את האחים אהרון ויונתן רזאל HD (עם כתוביות בעברית)

אין ישראל נגאלים לא מתוך הצער ולא מתוך השעבוד ולא מתוך הטלטול ולא מתוך הטירוף ולא מתוך הדחק ולא מתוך שאין להם מזונות אין ישראל נגאלים לא מתוך הצער לא מתוך השעבוד ולא מתוך הטלטול ולא מתוך הטירוף ולא מתוך הדחק ולא מתוך שאין להם מזונות אלא מתוך עשרה בני אדם הם יושבים זה עם זה כל אחד מהם קורא ושונה עם חברו אלא מתוך עשרה בני אדם שהם יושבים זה עם זה וכל אחד מהם קורא ושונה עם חברו וקולם נשמע אין ישראל נגאלים לא מתוך הצער ולא מתוך השעבוד ולא מתוך הטלטול ולא מתוך הטירוף ולא מתוך הדחק ולא מתוך שאין להם מזונות אלא מתוך עשרה בני אדם שהם יושבים זה עם זה וכל אחד מהם קורא ושונה עם חברו וקולם נשמע עשרה בני

אדם שהם יושבים זה עם זה וכל אחד מהם קורא ושונה עם חברו אלא מתוך עשרה בני אדם שהם יושבים זה עם זה וכל אחד מהם קורא ושונה עם חברו וקולם נשמע "עשרה בני אדם." ואיתנו כאן שני בני אדם מאוד מאוד חשובים ויקרים, אחים מוזיקאים, שלכל אחד מהם קריירה גדולה מאוד בפני עצמו. אני רוצה להגיד שלום ליונתן רזאל. שלום, עמירם. -ואהרן רזאל. ארו'ש. -שני אחים, כמה כיף, כמה כיף לשבת יחד איתכם סביב שולחן אחד. -שולחן. ואנחנו... שולחן, סוג של. הכי חשוב זה הכוסות כאן, תראה איזה יופי עשו לנו כאן בהידברות. -"מדברים שירה עם עמירם בן לולו". -לגמרי. אז באמת, בואו נדבר שירה. שניכם מוזיקאים, שניכם אומנים, אתם עושים המון המון המון

וכל אחד בתחומו, אנחנו תכף נרד יותר לפרטים. אבל בואו נתחיל מהתחלה, מאיזו משפחה אתם באים? איי איי איי. -יונתן הבכור. -ככה מסתכלים משפחה אחד על השני. יונתן הבכור אז תתחיל אתה. -יונתן. משפחה שאפשר להגיד שהיא אולי סוג של מסמנת אני חושב את הדור הזה. הורים שהגיעו מכל מיני קצוות תבל, חוץ לארץ, ארץ, צבא, זה. גדלים בנחלאות, שכונה כזו מאוד ספרדייה מעורבת, פשוטה, ליד שוק מחנה יהודה ואתה יודע, לאט לאט מוצאים קודם כול את הדרך כמשפחה לעשות תשובה. ככה בדרך מאוד איטית, אבא, בן, אח, אהרן, אחות, אימא. -רגע, אתם כל המשפחה, פתאום נכנס איזה משהו לבית ו... וכביכול, בוא נקרא לזה ככה, גיליתם את בורא עולם? -היום שבו

אהרן נולד גילינו את האור. אה, ככה זה עבד? לא, דווקא אומרים שיונתן התחיל את זה, יש על זה ויכוח. איך באמת זה נכנס לתוך המשפחה, כל העניין הזה של התשובה ושל ההתחזקות בבורא עולם? קודם כול, אנחנו באמת גרנו בשכונה מאוד שורשית, בנחלאות, מחנה יהודה, מי שמכיר, שכונה שעל כל חלון דופקים בבוקר בחודש אלול "סליחות, סליחות," ואין ברירה. אנחנו חושבים שזה קצת התחיל את הקשר שלנו לבית כנסת של "בית יצחק," של קהילת הפרסים, קהילת שירזים. הבנאים היו גרים שם, אומרים, וככה התחלנו דרך בית הכנסת להתקרב לקהילה, לבוא לבית הכנסת בשבת ויש לנו גם... אתה יודע, סבא שהיה איש מאמין מאוד, מאוד מאוד מאוד מיוחד, ניצול שואה, משפחה

שניצלו בשואה ועלו ארצה ותמיד היה מדבר איתנו, נכון, יונתן? שמלאכים הצילו אותו ומדבר על הקב"ה תמיד מאוד. שזה שילוב של הרבה דברים גם. -נכון. יש גם את אבא ואימא שבאה... בקיצור, זה משהו של הדור הזה אני חושב. יש משהו בהורים ש... הרבה פעמים זה קורה בדור של הגיל שלנו אבל זה קרה קצת גם בדור של ההורים שלנו. אבל גם, כמו שאמרנו, אני זוכר את עצמי בתור ילד, ילד מאוד... אולי זו השכונה, אולי זו הנשמה שלי, לא יודע מה. אני זוכר שהייתי ילד שמאוד מאוד חיפש, שדיבר עם השם, וזה היה משהו... בוא נגיד בווייב, באנרגיה של המשפחה. הורים שחיפשו, השכונה, הכול ככה. ובסופו של דבר הקב"ה פשוט עשה את זה. -וואו. קראו לנו

"רוזלר", זה שם הולנדי והחליטו אז לעברת את השם ל"רזאל" ואני אומר, כאן הסתבך כל העניין, הסוד של הקל, הסוד של אלוהים זה... -ניבא ולא ידע... וסבא שלי, יש לו היום איזה 50 נינים, כולם כמעט בתלמודי תורה ואתה יודע, זה דבר לא ייאמן. -וואו, זה מקסים. אז בעצם כל המשפחה נכנסה לתוך העניין הזה של הדת או שבדרך כלל במשפחות זה אחד כן, אחד פחות, אחד יותר? זה גם סוג של נס. האמת שאני חייב להגיד גם משהו על התהליך. אני אוהב להגיד את זה הרבה, שאני זוכר עוד שהיינו חוזרים מבית הכנסת בשעות הבוקר ואבא, אני, אהרן וזה, אנחנו חוזרים הביתה, אימא שלי בפול-ווליום סטיבי וונדר במערכת. זה לא היה בית של כפייה אלא באמת כל אחד ככה

מצא... וגם, דרך אגב, בחזרה בתשובה של האחים, מעין תהליך שעדיין ממשיך, אבל אתה יודע, אחות אחת הלכה לכיוון הזה, אח אחר הלך לכיוון הזה, אבא הלך ככה, אימא... היה מין תהליך כזה שבעצם כל אחד זה ענה לו על איזה צורך פנימי וגם זה קרה באותו הזמן בערך. מאוד חיזקנו אחד את השני, אני חושב. נגיד, אחד עשה איזה צעד... -כל הדרך הוא למד איתי. כן, יונתן מאוד חיזק אותי. -איזה מקסימים. המוזיקה, איפה נכנסה אצלכם לחיים? זה משהו שהוא גם מהמשפחה או שפתאום אתם גיליתם: וואלה, אנחנו אומנים? אתה מוזיקאי. תשמע, א', אנחנו שבט לוי. כידוע הלוויים... אנחנו קצת כורדים, שתבין, אנחנו אשכנזים במוצא אבל... -פרסים. טוב, האמת אתם נורא

מבלבלים, אנחנו מדברים כאן על נחלאות. "רחם עליי, יא אב הרחמן"... איזה מקאם זה? -זה עג'ם. -עג'ם. זה מוצרט, מוצרט זה עג'ם. כמה לא צפוי, משפחת רזאל. -אתה רוצה סבא? אתה רוצה... בוא אני אקח אותך לרבעים, תן לי ראסט. זה הרבע טון הזה. -לקחתם אחד את החצי למעלה, אחד את החצי למטה זה יצא רבע. תשמע, קודם כול, שאלת על המוזיקה, אז אנחנו משפחה של לוויים, זה אצלנו בגנים. כל מה שאני אומר, מה שאנחנו עושים עכשיו פה, קיסריה זה חזרות גנרליות לבית המקדש וזהו זה. -"ייבנה המקדש, "ייבנה המקדש." יונתן אמר לי פעם: רק שלא נגיע לשם, לבית המקדש, יגידו לנו: אתם כבר ניגנתם מספיק אתם, תתחילו לסחוב. יש לנו אימא שגדלה על המוזיקה

חזק מאוד, הייתה... מי שיודע מה זה הסיקסטיז, הביטלס, כל העניינים האלה, הייתה חזק בזה מאוד. ויש לנו סבא שהיה מורה למוזיקה. -משהו שהיה בבית, לא יודע, משהו שהיה מאוד חזק ומאוד נוכח גם בהאזנה למוזיקה, גם בלשמוע מוזיקה, כמובן גם בלבצע מוזיקה. גם כן, שוב, בהמון סוגים שונים, נניח הרבה קלאסי על פסנתר. אתה רוצה להיות מוזיקאי כשתהיה גדול? לא אמרת לי. עוד לא החלטתי. לא החלטתי. -לא החלטנו, גם אני לא. טוב, אנחנו תכף נראה ויש פה צוות שלם ש... יש בחינות, אתה אומר, בחינות כניסה. -כן, נחליט. אם השם ירצה. -אבל כמובן שאנחנו מדברים פה על קריירה מאוד מאוד גדולה של שניכם. אגב, אתם מתייעצים אחד עם השני בחומרים שלכם?

כן. כן, בטח. -כן. באלבום החדש שלו הוא פנה אליי. -בוא נדבר דוגרי, מה יונתן לא אהב בשירים שלך? יונתן קודם כול, אני אגיד דברים טובים רק. -בוא לא נתחיל ב"לא אהב," למה להתחיל ב"לא אהב", נתחיל ב"אהב." -לא, כי ברור לי שאת הרוב אהבת אבל... הם רוצים פה משהו, זו תקשורת. -כן, כן. -פיקנטית, זה משהו צהוב. הוא אמר לו שהאקורד השלישי בשיר... -יש לנו בדיחה, אנחנו מאוד דומים וגם מאוד שונים. -נכון, לגמרי. יש לנו מאוד... אני מרגיש שאנחנו דומים כי אנחנו שנה הפרש, יונתן הוא הבכור. מצד שני, לפעמים בשביל שכל אחד יגדיר את עצמו, כל אחד לקח כיוון. אני לקחתי את הכיוון היותר קצת קליל כזה, לכן אני הוצאתי נגיד איזה 11

דיסקים. אני בא, מקליט. יונתן הוא מאוד פרפקציוניסט, בגלל זה הוא זכה לאלבומי פלטינה. אז הפקות, הוא לפעמים אומר לי: אהרן, תשמע, ככה היית... אבל לא, אנחנו דווקא מאוד מפרגנים אחד לשני. יונתן מאוד צודק, אנחנו, יש לנו... אני, אתה יודע, תמיד אומר "וואו," איזה מהלך, איך עשית את זה? ויונתן הרבה פעמים מפרגן לי מאוד על השירים ובאמת... בהופעות, אני יודע ובטוח שלכל אחד מכם יש מספיק חומר כדי למלא כמה הופעות ברצף ולא תחזרו על עצמכם, אבל עדיין, האם יוצאת איזו מציאות כזו שאתם שרים שירים אחד של השני? ברור. -בטח. -מלכתחילה. -קודם כול... מלכתחילה. וגם תכף יש לנו הרבה הופעות משותפות. אומנם אנחנו לא כזה קורעים את

העולם בהופעות האלה, אולי יום אחד נעשה את זה. אבל, א', יש כאילו... נוצרים המון מצבים שאנחנו מופיעים אחד אצל השני. דרך אגב, אהרן יותר ממני אפילו הקפיד שבכל אלבום שלו התארחתי, בכל ה-11 אלבומים בערך, משהו כמו לפחות שמונה, תשעה מתוכם. וגם אצלי בשניים מתוך השלושה, אז זה כמעט באותו יחס פרופורציונאלי. ובשלישי, דרך אגב, הבן שלו, אור חיים, שר בשיר שלי אז זה היה סוג של אירוח של אהרן, "ברא כרעיה דאבוה." אבל דווקא אני חייב להגיד שברמה היצירתית אז אנחנו... אני דווקא מרגיש שאנחנו די שומרים ככה על מסלולים מקבילים ופה ושם אהרן יגיד לי: תשמע, נתקעתי פה באיזה פזמון, תעזור לי. ואני אגיד לאהרן: תקשיב, בוא איתי

להקלטה. זה דבר שהוא... ההאזנה היא לא כל הזמן אבל קורית בצמתים עדינים, חשובים. אבל אני אומר לאהרן: אהרן, תעזור לי פה בטקסט הזה. עכשיו בדיסק האחרון כמה פעמים ישבנו על זה. תקשיב לזה, תשמע את זה, מה אתה אומר על זה? כאלה, יותר כזה התייעצות עדינה. טוב, אני חושב שבאמת הגיע הזמן לשמוע אתכם. עם מי אנחנו נפתח? יצאתי ראשון, יצאתי ראשון. -קטונתי. יונתן, מה אתה הולך לשיר לנו עכשיו? אני אשיר שיר שנקרא "קטונתי." -וואו. -וואו. הלוואי שנזכה לזה, בעזרת השם, להיות... לא סתם לשיר על זה, "קטונתי" וזה, אלא להיות באמת קטונתי. אין לי הרבה מה להגיד, אתה יודע, אפשר לדבר אינסוף על המשפט הזה. אני גם... על הדבר הזה אני

רוצה להגיד שאני מרגיש שהסיבה שהשיר הזה נגע באנשים כי אני מרגיש שהעם הזה כאילו לא יאה ולא נאה להגיד על עצמו "קטונתי," זאת אומרת, זה שיר שהדהד בעם ישראל. -חבל על הזמן. אנשים התרגשו מלהגיד "קטונתי מכל החסדים", זה דיבר אליהם. אלו כמובן מילים של יעקב אבינו, של הקב"ה, להבדיל. בהערת אגב, סבא שלי שהזכרנו אותו שלימד אותנו מוזיקה, הוא לימד אותי על הפסוק הזה. כאילו, הכרתי אותו אבל הוא אמר לי: תשמע, אני הולך עם הפסוק הזה הרבה שנים, ברחתי... -זה היה אצלנו במשפחה חזק מאוד, שאמרנו לו: מה, כאילו הפסוק ש... הוא סיפר את קורות חייו אז הוא סיים בזה והוא אמר באמת איך שהוא עלה ארצה וזכה להקים משפחה ובנים וכל זה

וזכר את הימים שהוא היה, אתה יודע, במלחמת העולם השנייה בכל ה... בתופת. "כי במקלי עברתי את הירדן ועתה הייתי לשני מחנות," זה בעצם ביטא את ההרגשה שלו. וואו. אז עכשיו השיר הזה מקבל משמעות הרבה יותר גדולה. כמובן שזה שיר שתמיד נוגע ומצמרר. "קטונתי מכל החסדים," יונתן רזאל, בבקשה. קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך אני קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך במקלי עברתי את הירדן עתה הייתי לשני מחנות הצילני נא הצילני נא הצילני נא כי במקלי עברתי את הירדן עתה הייתי לשני מחנות הצילני נא הצילני נא

הצילני נא קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כן, קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן עתה הייתי לשני מחנות הצילני נא הצילני נא הצילני נא כי במקלי עברתי את הירדן עתה הייתי לשני מחנות הצילני נא הצילני נא הצילני נא כי חסדך גדול עליי כי חסדך גדול עליי והצלת נפשי משאול תחתיה כי במקלי עברתי את הירדן עתה הייתי לשני מחנות הצילני נא הצילני נא הצילני נא כי במקלי עברתי את הירדן עתה הייתי לשני מחנות הצילני נא הצילני נא הצילני נא קטונתי מכל החסדים ומכל האמת יונתן ואהרן רזאל, "קטונתי מכל החסדים ומכל האמת." השיר הזה, וכל פעם אני שומע אותו בביצועים אחרים, והוא פשוט

מפרק אותנו והוא מדהים. חברים, יש לנו כאן שאלון מהיר, זאת אומרת שאני שואל שאלה. -תציל אותי. אין הצילני, יכולתם עד עכשיו. -הצילני. עכשיו אני שואל פה שאלות ואתם תענו לי ככה בקצרה, בכן ולא. אהרן, הלכה יומית או דף היומי? דף יומי כבר סגרתי סבב אחד. -די! כן, אני עכשיו בסבב השני. -וואו. והאמת היא שגם עשינו בדרך לפה הלכה יומית. יונתן לא ויתר, כשאמרתי לו "אני חייב לנוח," הוא אמר לי: חכה. כשאני באתי מהכולל, אני לומד בבוקר כולל דף יומי, שזה ממש החיים שלי. -הסתבכת פה, אחי. ובדרך עשינו הלכה יומית אז גמרנו. השאלה שלך הלכה. אז גם וגם. אוקיי, יונתן, שמח או רגש? נראה לי רגש אבל רגש שמח. אי אפשר, אי אפשר. זו

רמאות. -אני לא אצא מהם היום. או זה או זה. -שמח או רגש, אהרן? אני שמח, אני... משתדל. הלוואי. שנזכה. -אוקיי. אמיתי, זה אמיתי. אני רוצה להפנות את השאלה הבאה אליך, יונתן, מופע או חתונה? חתונה. לא סתם שאלתי את יונתן, נפגשנו לא מזמן בחתונה. -נכון. ואני תמיד היה לי בראש יונתן זה פסנתר וכזה רגש ואומנות, ופתאום אני רואה את הבן אדם על הבמה, קופץ ועושה כזאת שמחה ולא האמנתי. אם אתה רוצה אני אעיר ממש בהערת סוגריים אחת, כאילו יש משהו בחתונה שאני מרגיש שאין בו את ה... סליחה על הביטוי, עוונטה של במה. אין בו את ה"אה" וזה ואורות וזה. יש משהו כאילו אמיתי, השמחה היא אמיתית ולא קונים כרטיסים. יש משהו חי, אנשים

באמת שמחים שהם נפגשו, משפחות. אתה בא לשם גם רגש, אתה ראית אותי בקטע של שמחה, אבל אני מאוד מתחבר לזה. ברגש ראיתי אותך המון. -אני לא עושה מספיק חתונות. אולי יום אחד. אוקיי, אהרן, לו יצויר שהייתה לנו עכשיו אפשרות לפגוש מישהו מהם, את מי היית רוצה לפגוש: את רבי שלמה קרליבך או את ג'ו עמר? תראה, אני ממש משתוקק לפגוש את שלמה קרליבך. הוא השפיע עליי מאוד בחיים. אני לא פגשתי אותו בחיים ואתה יודע, אני... הוא עשה לי תפנית גדולה מאוד כי אני הייתי... באיזשהו מקום מה שיונתן סיפר קצת, גדלנו כמשפחה חוזרת בתשובה ומוזיקאים, אבל לא כל כך היה את הסינתזה ביניהם ושלמה קרליבך בעצם היווה בשבילי כאילו הווה אמינא כזאת

שיש מין אופציה כזאת שהמוזיקה זו לא אומנות, כמו שיונתן אמר, זה עבודת השם. מוזיקה זו תפילה, זה לקרב אנשים. זאת אומרת, קרליבך הוא... הוא לא החשיב את עצמו מוזיקאי, הוא לא ידע מוזיקה, הוא היה רב, אבל הוא ידע שמוזיקה יכולה לפתוח את כל השערים והוא... וזה השפיע עליי מאוד וגם על יונתן אני חושב באיזשהו מקום. כל אחד בדרך אחרת, אבל העניין הזה של מוזיקה הוא... אתה יודע, היא פותחת לבבות, היא עבודת השם. -הוא סלל איזושהי דרך מדהימה. אוקיי. יונתן, סקיצה על גיטרה או על פסנתר? למה אתה רץ ראשון? מה קרה לך? רק הסקיצות של יונתן על הפסנתר ככה עושות... -עיבודים. אני מקשיב לפעמים מחוץ לדלת. לא, זה... אני בעיקר פסנתרן

למרות ש... אני מרגיש יותר נוח וגם מחובר רגשית פיזית לפסנתר, אבל היו כמה דברים מאוד כיפיים שקרו לי גם עם גיטרה. אבל אם צריך להחליט, אם יש לי כלי אחד אז פסנתר. "יוסף השם"... אהרן, אתה לאן רץ ישר? הוא רץ ליונתן. -מה? לאן אתה רץ ישר - לפסנתר או לגיטרה? אני... תראה, אני חושב ש... אני חושב שאני יכול לענות במקומך בעצם. -כן. הגיטרה כל הזמן עליך, אני לא יודע איך אתה נראה בלעדיה. -לא, אבל דווקא אני חושב שלא. חצי... אני אגיד לך את האמת? -כן. לא זה ולא זה. את ה"עשרה בני אדם" שפתחתי איתו כתבתי בתור לאסיפת הורים על הספסל. רגע, רגע. -בלי פסנתר ובלי גיטרה. תסביר לי בדיוק מה היה שם עכשיו. אני ישבתי. -כן.

חיכיתי ל... אני ר,' זה לפי א', ב' אז אני ר', זה אחרונים הראשון זה אבגד, לא ידעתי אפילו שיש כזה שם, זה א', ב', ג', משפחת אבגד. אחר כך אבגר, אחר כך אברג'ל. לא יודע, אני מחכה שעות. פתחתי ספר ויצא לי השיר הזה. רגע, אבל איך אתה זוכר את השיר? איך אתה מקליט אותו? מה... אח שלי חמוד. בקיצור, איך שאני זוכר זו עבודה אז אני צריך לחזור על הקטע. לפעמים אני שוכח שיר. לפעמים אתה... אתה יודע כמה שירים נעלמו אי שם לתוך ה... אני שנייה באמת רוצה רגע לפתוח כאן סוגריים, בוא נניח עכשיו שבת, ערב שבת, אתה בבית הכנסת או בבית או בכל מקום שזה יכול להיות ערב שבת, ופתאום קיבלת השראה ויצרת איזשהו לחן שאתה אומר: וואו.

עכשיו, איך בעצם אנחנו זוכרים את זה עד יום ראשון? עד מוצאי שבת? -קודם כול, יש כאלה שאומרים שזה פיקוח נפש. אני לא מאמין שאנחנו בונים על זה אבל. מה באמת עושים? -חס ושלום. מה עושים בכזה דבר? -אז מה אתה עושה כשאתה מקבל איזו מנגינה? אתה... דווקא אני חייב להגיד שדווקא עצה לזה קיבלתי מרבי שלמה קרליבך, לא אישית כי לא פגשתי אותו גם, אבל סיפרו לי, בטח זה דבר ידוע, שהיה נניח פתאום שר, פתאום באמצע התפילה היה חזן, פתאום היה "משה ובני ישראל"... אמרו לי שהוא היה פשוט נשאר שמה רבע שעה. היה שר את זה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם... עד שכל הציבור למד את זה וגם הוא זכר את זה ואז... שמעתי מכמה אנשים שאמרו לי את זה.

אז כאילו אם זה קורה לי, ואני דווקא לא אחד שנופלים לו ניגונים כמו אחי אהרן או בכלל, אני יותר אחד שזה בא מעמל אצלי. בכלל, החיים ככה יותר עמלתיים. אבל למרות מתנות גדולות אינסופיות אבל... על כל פנים, אבל אם זה כן קורה לי אז זו די השיטה שאני עושה, אני אשיר את זה הרבה פעמים, אולי אני אשיר את זה לילדים, לאשתי. אשיר את זה כמה פעמים עם עצמי ואז יהיה לי מין אור חוזר למישהו אני אשיר לו אז יהיה לי יותר קל לזכור את זה, בדרך כלל. וואו, זה מדהים. או שאני אעשה לעצמי סימנים אבל כאמור, בשיר אחד שזה קרה לי ככה זה היה. כן. יונתן. -כן? טקסטים, מקורות או מקורי? תתפלא אבל מקורות. אני לא מתפלא, "קטונתי מכל החסדים."

-"קטונתי", "והיא שעמדה." ואתה, אהרן? -לא, כי אני גם אחד שהתחיל דווקא, התחיל עם זה אבל לאט לאט דווקא אני... אני מוצא יותר שמרגש אותי וגם יותר קל לי להלחין ויותר מתחבר ל... חוץ מזה שזה אלוקי, אני מתכוון ברמה האישית אני... אני דווקא בזמן האחרון יותר באלבומים שלי עובר ליותר כאילו... התחלתי ברק פסוקים. אתה יודע, השירים הראשונים שלי: "צא מן התיבה." "הנמצא כזה, הסנה בוער"... אז התחלתי פסוקים. -זה היה כזה מחרוזת. זה כל מה... אבל תיתן לי. -סליחה. בקיצור, "קבעתי את מושבי" וכל הדברים האלה, אני יותר נהנה ל... אתה יודע מה? אנחנו תמיד מתחמקים פה. התשובה היא שניהם. זאת אומרת, הרבה שירים שאני... -אין שניהם,

אין שניהם. אין שניהם בעולם. שנגיד הפזמון יהיה פסוק אבל ה... ואז אני מתקשר עם זה באיזה... אתה יודע, נגיד דוגמה באלבום האחרון שלי הדיסק הפותח זה התחיל בפסוק מתהלים: "אם אבוא באוהל ביתי"... ואז הפזמון: "עד מתי גולה וסורה." זה כאילו... -מקסים. אני חושב שזה משהו יפה כזה. לתקשר עם ה... לצטט פסוקים. -השילוב. אוקיי. -ישי ריבו אלוף בזה. -כן. נגיד תוך... אתה יודע, לקחת איזה פסוק ואחר כך... שמעתי שיר שלו בדרך לפה, איזה יופי. אפרופו ישי ריבו, במה אתה מאמין יותר, בכישרון או בלימודים? -וואו. תראה, יונתן תורך. אני, תתפלא, אני דווקא באמת יותר מאמין ב... לא יודע אם "לימודים" זו המילה אבל אני רואה את זה גם

בילדים שלי, שנניח יש לי בת שחשבתי שהיא בכלל לא בכיוון ולא רצתה וזה ועבדתי איתה על איזה משהו ופתאום מזווית לא ברורה נפתח לה כישרון מאוד מיוחד למשהו וראיתי את זה כמה פעמים בילדים שלי. ברור שכישרון זה מתנה כשיש כישרון, אבל אני דווקא ראיתי שעמל, גם בתורה ראיתי את זה, גם בתורה ראיתי את זה. להבדיל, שאנשים לא האמנתי בהם. גם אני מצטרף, עבודה. שמע, אנחנו עבדנו קשה מאוד. -אין את המילה הזאת "עבודה" אבל כן. כן. הכוונה היא כאילו אימון ועל עבודה עצמית גם וחיפוש ו... רק כישרון זה דבר שאולי כל אחד נולד איתו, אבל העבודה היא מגלה אותו, היא פותחת אותו. שאלה כמעט אחרונה, לא, היא לא אחרונה אבל... האם החלום מתגשם

או שהדרך עוד ארוכה? אני רוצה להגיד שהדרך הזאת היא החלום. איזו תשובה. אולי תגיד שהדבר הזה זה לא... עצם הדבר הזה, לקום בבוקר, לחיות עם התורה ולהופיע זה מבחינתי זה... אני מרגיש שזה גם כן שזכינו כל המשפחה, דיברנו על זה קודם, יש לנו עוד אח, יהודה, שהוא ראש כולל. ואבא שלי ואנחנו... כל אחד השפיע על השני. למשל, יונתן לומד כל הבוקר, גם אני... אולי בזכות זה קצת זה חיזק אותי וזה החלום. אני מרגיש שבזה אני חי את החלום שלי, מתחיל את הבוקר ב-09:30, בלי נדר, בכולל, חברותא לומדים גמרא. ואני אומר שעצם זה שאני יכול לחיות חיים של ללמוד תורה ועם זה שזה מזין את הכישרון שלי, זה בשבילי מתנה מאוד גדולה מהשם יתברך.

-אבל עוד לא התגשם. אני לא יכול לחלק את זה עם כל המובן. זאת אומרת, חי את החלום והדרך עוד ארוכה. -אפשר להגיד. זו מתנה גדולה. זאת אומרת, גם פה אנחנו משלבים. -כן. יונתן בגימטרייה תיקו. משהו כללי, יום או לילה? אני איש של יום. יום? -מאוד. אני גם איש של יום, אני אוהב את האור שהקב"ה שם בעולם, אני... נותן לי הרבה השראה. אני מתרגש מאוד. טוב, דיברנו כאן לא מעט על כל העניין הזה של הלימודים ושל התורה ושל עבודת השם. יש איזשהו שיר שאי אפשר להתעלם ממנו בשום מצב, בשום מציאות, באף ריאיון ובשום פלייליסט. "אבל אני קבעתי את מושבי"... -אני אחראי על ה"דש." אתה צפית את ההצלחה של השיר הזה מהתחלה? ידעת שהוא הולך לשם?

ידעת שכל בחור ישיבה ישיר אותו? ולא רק, זאת אומרת, זה שיר שהוא חצה מגזרים. כשהוא נכתב, אתה הבנת לאן זה הולך או שעוד שיר? אז קודם כול באמת זה מזכיר, אני גונב ליונתן את התשובה שזה באמת הזכות של עם ישראל. כי באמת, כשאני הוצאתי את השיר... בהתחלה כתבתי אותו אז יש את השלבים אז רק אשתי שמעה אותו בבית. אמרנו אולי זה קצת שיר כזה שיעצבן אנשים, אתה יודע, כאילו אני קבעתי וזה. ובאמת ראינו שאפילו הציבורים, לא רק האברכים שיושבים, מתקשרים אליי כל מיני אנשים, אתה יודע: הבן שלי הוא שער ענק וכיפה קטנה אבל אומר לי: אבא, תשמע מה אני שומע בדרך ל... אתה יודע, וזה גם מה שיונתן אומר, שזו זכות של עם ישראל שמת על התורה,

נכון? עם ישראל, מה שהתקשורת החילונית אומרת זה לא נכון. -לא. חולים על התורה ובכל המגזרים וכל כך גאים בזה. אנחנו גואים בלימוד התורה ואהבת התורה ובאמת, בגלל זה באמת... חיבקו את זה לא בגללי. זאת אומרת, אני רק כתבתי את המסר אבל עצם זה שהתקבל, זה בזכות עם ישראל. איזו ענווה וצניעות. טוב, אני חושב שבאמת בואו נבצע את השיר הזה. "אבל אני"... -"קבעתי." אני אחראי על ה"דש." -אוקיי. אתה יודע כמה אנשים עוצרים אותי? אומרים לנו: למה אין לכם גאווה? -אין לנו גאווה? לא, כאילו, שאנחנו אחים אז... -וואי, וואי. אתה יודע כמה חיבוקים אני מקבל? עוצרים אותי ברחוב, עוצר באמצע הרמזור: חולה עליך, חולה על השיר שלך, "והקדוש

ברוך הוא"... אחי, תודה על החיבוק, אני אעביר את זה לאח שלי, זה לא אני. יונתן גם סיפר לי, הוא רצה לקבל את הבן שלו לחיידר, אמרו לו: לא נראה לנו. שלושה חודשים לא קיבלו אותי, פתאום בא המשגיח לדבר איתי, אומר לי: תקשיב, חקרנו את זה הרבה אבל אחרי ששמענו את השיר שלך "אבל אני קבעתי", החלטנו לקבל אותך. "קבעתי את מושבי" יונתן ואהרן רזאל. -שלחתי את הבן של אהרן לחיידר. אמרו לי סע לאלסקה פתח שם בית לקירוב רחוקים אין לקב"ה יותר נחת מלראות את בניו האהובים שבים. -נכון. אמרו לי לך לצמתים תחלק ספרונים תרקוד בכבישים זה ממש גוועלד לראות את כולם פתאום מחייכים אמרו לי בוא עם גיטרה הדלקנו נרות יושבים ושרים ניגונים זה

צו השעה זה מה שהדור צריך חוויות ריגושים אמרתי להם אשריכם מלאכת קודש כל מעשיכם הרבה שליחים למקום בטוחני שתמצאו את האיש הנכון אבל אני קבעתי את מושבי פה בבית המדרש אבל אני קבעתי את מושבי פה בבית המדרש הציעו לי משרה של חזן בחו"ל קהילה של אנשים אמידים הזדמנות נדירה ליצור קשרים להגיע לקהלים חדשים כמעט ונרשמתי לסדנה גוף ונפש מנחים מרתקים שלושה מפגשים ארבעה תשלומים חיים יותר טובים אבל אני קבעתי את מושבי פה בבית המדרש -של הידברות. אבל אני קבעתי את מושבי פה בבית המדרש נכון שזה וזה דברי אלוקים חיים בצבא חזק צריך את כל סוגי החיילים אבל אני קבעתי את מושבי בבית המדרש הישן כל כך אוהב אני לטייל לאורכה לרוחבה

של ארץ ישראל אווירה מחכים פירותיה מתוקים זה סימן לבוא הגואל אבל אם תחפשו אותי אל תרחיקו נדוד אני בסביבה אין כל חדש פה אשב כי איוויתיה בבית המדרש אבל אני קבעתי את מושבי פה בבית המדרש אבל אני קבעתי את מושבי פה בבית המדרש נכון שזה וזה דברי אלוקים חיים בצבא חזק צריך את כל סוגי החיילים אבל אני קבעתי את מושבי בבית המדרש הישן כל יום אני נרגש כל פעם מחדש כשמקומי הקבוע אני ניגש פה בבית המדרש אבל אני קבעתי את מושבי פה בבית המדרש קבעתי את מושבי בבית המדרש. -אבל אני... החלפתם תפקידים. -כן, זה תמיד ככה. טוב, באמת זה מדהים וזה כיף לנו ואנחנו נהנים פה מכל רגע אבל מה לעשות שהזמן לא תמיד איתנו ובעדנו. אז בואו

נדבר מהר. אני עכשיו אתן לכם כאן כל מיני עניינים, כל מיני מושגים, מילה, שתיים, ובעזרת השם אתם... תנו לי את האסוציאציה הראשונה שעולה לראשכם. נזרום איתך. יונתן רזאל. אחי הבכור והאהוב ואיש יקר ומקדש שם שמיים ברבים. אהרן. הייתי אומר החבר הכי טוב שלי כמעט. איזה חמוד. אהרן, מה הדבר הראשון שעולה לך לראש כשאני אומר לך "הצלחה?" הצלחה היא ילדים יושבים ולומדים תורה. וכישלון? כישלון זה פרשנות לא נכונה של המציאות, אבל אתה יודע, אנחנו תלמידים של רבי נחמן, אין ייאוש, אין דבר כזה. אנחנו... גם בעידן החדש, אחי, אין דבר כזה כישלון. אתה חלטת שזה כישלון. אולי זה שפע של השם מסתתר שם. לא? יונתן, שבת. "דרור יקרא

לבן"... דווקא האמת שזה אפילו מתחבר לי לשאלה הקודמת של הצלחה, שדווקא מרגיש משהו מאוד אינטימי באמת של ילדים, של אישה, של בית. זמן למשפחה שלנו. מתחבר לי גם למושג הצלחה כי הרבה אנשים חושבים שהצלחה היא משהו בחוץ. אני... כשאמרת לי הצלחה הדבר הראשון שחשבתי עליו זה כאילו... שזה הכול נקי ונכון ומקודש ו... זו ההרגשה שלי. אוקיי, אז בוא נמשיך אל המושג הבא, שאני מניח שאיכשהו הוא גם מתקשר לזה: רגע שיא. וואו. טוב, זה באמת דברים נורא נורא אישיים, זה לא דברים בחוץ. אבל גם קשור לזה, גם קשור באמת ל... זה רגע שהבנתי משהו על החיים, דברים יותר פנימיים, לא... אני לא יכול להגיד לך עמדתי במקום הזה או עשיתי את הדבר

הזה. זה משהו פנימי אני חושב. טוב. אהרן, "קטונתי." זה השיר של יונתן. הוא קודם חושב על המושג "קטונתי," הוא צודק. לא, קודם כול, זה שיר שאני גם מנגן אותו המון, אני מרגיש מחובר אליו בצורה מיוחדת כי כמו שאמרנו, קשור למשפחה שלנו ואני מרגיש שזה סוג של באמת תפילה. זו תפילה, זה לא שיר, זה באמת... זו תפילה ממש עתיקה כזאת ש... שירד דרך יונתן להרבה אנשים. יונתן, "והיא שעמדה." תראה, מתנה. אני מרגיש שזה מתנה... אתה יודע, לא הייתי שם. אני מרגיש תמיד כשאני חושב על זה שזה... אתה יודע, הייתי שם ממש במקרה. מתנה. -מתנה. מושג אחרון, הידברות. וואו. -כל הכבוד! כל הכבוד! אשריכם, אשריכם, אשריכם. לא, באמת, אני...

-מהפכה, מהפכה! חשוב לי להגיד, שנינו... אנחנו לפעמים... אנחנו לא כל כך מחוברים, אבל הריקושטים שאני מרגיש ומה שצריך להיות באירועים זה... גאולה. אני אומר לך, זה ממש גאולה. אי אפשר להאמין שיש דבר כזה. -אדיר. לקחת את כל ההמצאות, את כל העולם הזה, את כל מה שעמלו מגוי הכי גדול מאלסקה וזה, ולהכניס את זה להיות... -שופר לקדושה. כן. מדהים. זכות גדולה. אז זה כיף וזה מדהים ובואו באמת נשתמש בבמה הזו וכל אחד מכם ייתן לי איזושהי שורה אחת, משפט, משהו שבאמת הייתם רוצים שאת המסר הזה כולם ייקחו מהתוכנית הזו, מהמפגש הזה איתכם ביחד. אהרן, מה... מה מלווה אותנו היום ממך? קודם כול ש... להגיד תודה לקב"ה. להגיד תודה.

לראות כמה המון יש לך בחיים ומשהו ב... שאתה לא יודע כלום בעולם הזה. שאתה באמת, דבר ראשון, תתבונן. תתבונן קצת כמה הקב"ה נותן לך, כמה יש לך בעולם הזה, כמה הזכות הזאת שלהיות בן אדם מאמין בארץ ישראל עם התורה הקדושה וזה עבודה, זה חיפוש וזה לא בא ככה אבל זה סוג של... זו שליחות. כל יהודי יש לו זכות להיות בן של מלך. דווקא... -יונתן, אליך. אליך, יונתן. נראה לי על העניין של המתיקות של התורה וה... נראה לי אחד הדברים שמתגלים בדור הזה, במיוחד בתוך הדור הבאמת ממש עכשיו, זה שכמה התורה היא... היא חלק מהחיים שלנו. זאת אומרת, זה דבר שיותר ויותר, אני גם רואה אומנים סביבי וזה, זה משהו שהרבה אנשים, שבכלל גם אותנו

וקל וחומר אנשים שלא מחוברים לתורה, מרגישים: מה אני אעשה עם זה? מה זה קשור אליי? זה שחור, זה רחוק, זה מקביל, זה זה. ומה שמתחדש קצת בגאולה הזו של הדור הזה זה שהתורה היא כל כך חלק מהאהבה, מהשירה, מהמוזיקה, מהשמחה, מהאור, מהאומנות אפילו. זה דבר שצריך לפתוח את העיניים ולראות. -מתיקות התורה. מתיקות התורה. -וואו, זה כל כך מתוק. "אם היו בני אדם מרגישים"... איך הולך השיר הזה של ישי? לא יודע את המילים בדיוק אבל... חברים, זה כל כך מתוק, כל כך כיף. אני רוצה להגיד לכם תודה רבה. עמירם, כיף כאן. שהייתם איתנו כאן היום. -תודה רבה. ובאמת התחזקנו, התרגשנו וגם כמובן נהנינו. התחממנו, היה לך קר. -ממש ככה, ממש.

עכשיו חם והכול טוב. אז בואו נסיים עם איזה משהו מאוד מאוד חם, "והיא שעמדה." האחים רזאל, תודה רבה לכם. ותודה גם לכם שהייתם איתנו. -כן, תודה רבה ממש. ניפגש בפעם הבאה. -איזה כיף. והיא שעמדה לאבותינו והיא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו וגם עומד עלינו לכלותנו והיא שעמדה לאבותינו והיא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו עמד עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מצילנו מידם והקדוש ברוך הוא יצילנו יצילנו מידם והיא שעמדה לאבותינו והיא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עומד עלינו לכלותנו עומד עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מצילנו מידם והקדוש ברוך הוא יצילנו יצילנו

מידם שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו, לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו הקדוש ברוך הוא מצילנו מידם הקדוש ברוך הוא מצילנו מצילנו מידם הקדוש ברוך הוא יצילנו יצילנו מידם